פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 270 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ו (06 בינואר 2026), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר מיקי לוי חברי הכנסת: משה טור פז מוזמנים: שי קלדרון – מנהל מחוז חרדי, משרד החינוך חיים הלפרין – פרויקטור תגבור לימודי ליבה, המחוז החרדי, משרד החינוך לירן שפיגל – ממונה ייעוץ משפטי רגולציה וחקיקה, משרד החינוך יהונתן רזניק – סגן בכיר לחשכ"ל, משרד האוצר לביא גרינבלט – אגף החשב הכללי, משרד האוצר הדר פוקס – רכזת חינוך באג"ת, משרד האוצר עידית צוריאל – עו"ד המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים יניב לוי – מנהל חטיבה ברשות התאגידים, רשות התאגידים עירד הרשקוביץ – חבר הוועד המנהל, הנהגת ההורים הארצית ריקי שפירא רוזנברג – עו"ד, המרכז לפלורליזם יהודי גיל ורד – נציג אחים ואחיות לנשק שלומית שהינו-קסלר – חוקרת בכירה, המכון הישראלי לדמוקרטיה אסתי הרשקוביץ – עוזרת מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ריקי שפירא רוזנברג – המרכז הרפורמי לדת ומדינה זהר אלמכיאס – רכזת מחלקה ציבורית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה מיכל צ'רנוביצקי – מנהלת תכניות חרדים, קרן ברל כצנלסון מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: רויטל יפרח רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכולם. היום יום שלישי, 6 בינואר, י"ז בטבת התשפ"ו, ורני גואילי עדיין בעזה, צריך להחזיר אותו. אני פותח את הישיבה בנושא "החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב" – ישיבת מעקב. ועדה זו, בראשותו של חבר הכנסת היוצא תרתי משמע, מיקי לוי, וביוזמתו של חבר הכנסת הנוכח, משה קינלי טור פז, לאחר 11, 12 דיונים בנושא הפיקוח על הדיון החרדי, בעיקר בהקשרי לימודי ליבה ותקצוב. למיטב הבנתי ולמידתי את חומרי הרקע הייתה התקדמות, אמנם איטית אבל צעד אחר צעד. הוועדה ניסתה ואף הצליחה, בסיוע חבר הכנסת קינלי, שמאוד שותף ומאוד מוביל, להתחקות לעיתים אחר כספים ששולמו לרשות החינוך החרדית על-ידי משרד החינוך ללא פיקוח ובדיקת הסדרת לימודי הליבה. אמנם האגף ללימודי הליבה קיים במשרד החינוך רק שנתיים ובהחלט חל שיפור ניכר בפיקוח על המוסדות, זאת בזכות עבודה מאומצת של גורמי המקצוע באגף. עדיין נותרה בעינה שאלת ההעברות התקציביות בסך כ-150 מיליון ₪ מצרפי, ללא כל פיקוח ובקרה. שאלה נוספת שעלתה כאן לא מעט היא שאלת שלילת הניהול התקין של העמותות הנדונות או אלו שלא עומדות בדרישות. כאמור, האגף לחינוך חרדי קיים מזה שנתיים. ניתן להגיד כי בזמן זה מספר המוסדות שהצטרפו לרשת הממלכתית המפוקחת עולה, זאת בנוסף למהלכים הרציניים שנעשים בתחום המשילות, לקיחת אחריות וגם בעלות של משרד החינוך על מוסדות חרדיים. עדיין קיימים ממצאים מדאיגים של פערי תקציב שמושלמים מדי שנה לחינוך עצמאי אבל מוסט לפעילות פוליטית. גריעת משכורות ופנסיות של מורים לתקציבים עודפים לרשתות. אני אבקש מחברי הכנסת להכניס אותנו לתמונה הרחבה ואני מבין שקיימת גם עתירה שצריכה להיות מושבת בתוך שבועות בודדים בנושא, עם דיווח משרד החינוך לוועדה של המוסדות שאינם עומדים בקריטריונים של לימודי הליבה ומה סטטוס התקצוב שלהם. הוועדה העבירה למשרדי החינוך, המשפטים והאוצר, שלל שאלות ואני מבקש עליהן תשובה. עד כאן דברי הפתיחה. אני אבקש מחבר הכנסת טור פז להכניס אותנו לתמונה בשלב הראשון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני יושב הראש. יש קצת תחושה של דז'ה-וו – "למראית הדז'ה-וו" בחדר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חף מהתחושה הזאת. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. אתה הפנים החדשות כמו שאומרים, אז אפשר לחגוג שבע ברכות. כאמור, כמו שהוזכר נכון, נערכו בוועדה 13 דיונים בנושא הזה ואנחנו חוגגים פה את ה-14. מצד אחד, זה מראה שעובדים ומצד שני, זה מראה שהעבודה לא הסתיימה. אנחנו נמצאים אחרי 13 דיונים וארבע עתירות לבג"ץ. הסיבה היא שהנושא הזה, אנחנו באמת מתקדמים בו אבל בעיניי לא מספיק, לאט מדי, ועדיין מתקיימות בו לקונות, שלא לומר פעולות אנטי-חוקיות שלא קיימות כמעט בשום תחום אחר שאני מכיר. אני רק אומר שיש ארבע עתירות לבג"ץ – תנועת חידוש, התנועה הרפורמית, עוד אחת של תנועת חידוש עם חברת הכנסת לזימי, ועוד אחת שלי ושל מיקי לוי וסליחה, יש גם חמישית של יש עתיד ושלי, ביום חמישי הקרוב. לא ניגע כאן בכל עתירה אבל כבר נדון כאן בוועדה, היה ניסיון לטעון שלאור עתירות ודיונים בבית המשפט הובהר על-ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת שהוועדה רשאית, יכולה וצריכה להמשיך לדון גם כשמתקיימות עתירות בבית המשפט. נניח את זה בצד. הוועדה שלחה 13 שאלות למשרד החינוך ולמשרדים נוספים, בעיקר האוצר, ואני רוצה ברשותך לבוא ולומר את הדבר הבא: קודם כל, כמו תמיד, אני מברך שדרג מקצועי עושה את עבודתו, וקיבלנו תשובות לכמה מהשאלות ששאלנו. כמו שאמרו שופט בג"ץ לפני שבועיים לחבר הכנסת מיקי לוי ולי – ארבע מ-13 זה לא רע אבל זה גם לא מספיק. כלומר, זה שאתה עונה לי על חלק מהשאלות, אני מעריך את זה וגם ניתנו פה תשובות כדין. בין השאר, בתשובת משרד החינוך שהגיעה אתמול בערב, נאמר בתשובה לשאלה הרביעית שלנו – אתה יודע מה? ברשותך, אני אעבור במהירות על השאלות ואני אגיד מה הסטטוס בעיניי של מה קיבלנו ומה לא קיבלנו. מהו סטטוס המעבר לתקצוב נורמטיבי של רשתות החינוך החרדיות? למי שלא מכיר, ב-1 בינואר התחייבה המדינה, אני מעריך שלפחות שנה וחצי על המעבר. אני אשמח לשמוע על הדבר הזה, איפה אנחנו עומדים במעבר לתקצוב נורמטיבי. זה לא בא לידי ביטוי במכתב וזה בסדר גמור. נשמע מיד. כמה מוסדות חינוך הוצאו ממעמד פטור למעמד פרטי עקב ביקורת משרד החינוך? לפי המכתב שקיבלנו התשובה היא אפס. אני חייב לומר שאני קצת מוטרד מהתשובה הזאת. היא גם קצת עומדת בסתירה לדברים שנאמרו בדיונים קודמים כאן אבל אני אשמח לשמוע מהמשרד על הדבר הזה. כמה מוסדות חינוך עברו ממעמד "מוכשר" למעמד "פטור"? התשובה היא שאין. אני חייב לומר שזה מוזר בעיניי אבל נשמע מאנשי המקצוע. כמה מוסדות ברשתות חינוך לא עברו את החינוך ומה נעשה? אז המספר שקיבלנו במענה אתמול בלילה הוא 22, וגם נאמר לנו לראשונה שבנוסף להחלטה על ביטול רישיון – היא קורית רטרואקטיבית מה-30 ביוני. וניתנה אפשרות להגיש בקשה לרישיון במעמד פטור – אשמח לשמוע איפה הדבר הזה עומד. זה סעיף מאוד חשוב, אדוני, כי לראשונה – וכאן צריך לומר שוב לזכותו של המחוז החרדי שעשה פה עבודה, לראשונה למיטב הכרתי יש פה שלילה של מוסדות. גם נשמח לשמוע מיהם המוסדות. בעבר הדבר הזה ניתן לבג"ץ אבל נשמח לקבל את הרשימה המעודכנת לוועדה לביקורת המדינה, אני חושב שזה רלוונטי. סטטוס החזרת הכספים. בסטטוס החזרת הכספים קיבלנו פה התחמקות לא אלגנטית, ברשותך. היא לא אלגנטית כי הנושא הזה נדון כאן בוועדה ובבג"ץ. התשובה ביחס לתשפ"ה – טרם הושלם הליך הקיזוז, הנושא נמצא בבדיקה על-ידי הגורמים המקצועיים. בכנות, התשובה הזאת בעיניי מעליבה. היה הרבה זמן לעשות את זה. אנחנו נמצאים חמישה חודשים מפתיחת שנת הלימודים. בחודש החמישי מפתיחת שנת הלימודים – אני לא יודע מי זה "גורמים מקצועיים". אני יודע שהדבר הזה עולה לרמות הכי גבוהות אבל בעיניי זה מעליב. אני הייתי מצפה מהמדינה, וכאן אני פונה לא רק למשרד החינוך אלא גם לשומרי הסף האחרים פה, לדאוג שכל כסף שניתן יקוזז. אני מסרתי כאן נתון על סמך תשובת החינוך העצמאי לבג"ץ, שבו החינוך העצמאי דיווח שהמחוז החרדי דיווח ש-616 שעות תקן ניתנו לו שלא כדין. 616 שעות תקן זה ארבעה מיליון וחצי שקלים. האם הכסף הזה הושב? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פעם זה היה 5,000 שקל שעה, זה כבר יותר? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, כאן זה 7,500. לא משנה. וזה בעצם הרבה יותר כי יש פה עוד שעות ממקומות אחרים. נשמח לשמוע מה קורה עם החזרת הכספים, גם אני מבקש וגם בג"ץ מבקש. סטטוס התביעות הייצוגיות – הוגשו לנו כאן ואני מודה על כך, שלוש תגובות, שלוש תביעות. אבל כאן בוועדה הציגו, כולל עורך דין שהציג מספר גדול הרבה יותר – 74 תביעות הוצגו. זה גם הוצג בבג"ץ קרויזר כנגד משרד החינוך. כלומר אנחנו פה על קרקע פורייה, אז נשמח לשמוע מה קורה איתן. וגם מה המשמעויות הכלכליות והאחרות של הדבר הזה. למה זה חשוב? כי אם אתה מגיש תביעה ייצוגית, וכמו שנאמר כאן בוועדה, נגיד שדורשים ממך סכום בסדר גודל של 30 מיליון שקלים, הדבר הזה מערער את יציבותה של כל עמותה בנוגע לשאלת יציבות העמותות - - - סטטוס מוסדות החינוך שנמצאים על תנאי – נשמח לשמוע עדכון לדבר הזה. לא קיבלנו תשובה. אדוני, נושא חדש שהונחה, ממש חדש האסור מן התורה, אמר החת"ם סופר אבל קיבלת אותו "ברנד ניו". זה לא היה ב-13 הדיונים הקודמים. הובא לידיעתי שבמחוז החרדי, יותר נכון בהנהלת משרד החינוך, שוקלים לפזר את מוסדות הממ"ח, להוציא אותם מהמחוז החרדי ולהעביר אותם למחוזות האחרים. מדובר בעיניי בפגיעה אנושה, חמורה, בלתי מידתית ומסוכנת לממלכתי חרדי, שהוא התיקון האמיתי לחלק מהעוולות והבעיות שהוצגו כאן בוועדה. נשמח לשמוע מה הסטטוס של הרעיון ההזוי הזה. מצב 11 התקנים שנדרשו לפיקוח – אין כאן מענה בשאלה ונשמח לשמוע. להווה ידוע שוועדת הכספים הקפיאה את הדבר הזה ובעיניי זו שערורייה שצריך לטפל בה. גם זה חלק מהעתירה שלי לבג"ץ. אפליית הבנות הספרדיות. אני אומר כאן בעדינות, אדוני היושב-ראש, שמה שעושה פה המשרד זה מגלגל את האחריות לרשויות המקומיות אבל משרד החינוך הוא הרגולטור בנושא הרישום, גם אם הוא לא מבצע אותו בפועל. נשמח לשמוע איך משרד החינוך מונע את העדויות המבישות שהגיעו גם לכאן, לוועדה, וגם לתקשורת, על זה שמקטלגים בנות לפי המראה שלהן, לפי המוצא שלהן ועוד ועוד. פעולות לעידוד צבאי. אני אומר לך כאן, אדוני, באופן תקדימי. אני מודה כאן למחוז. הוצג לראשונה מערך הדרכה במסגרת תכנית "מעברים" לבוגרי הישיבות התיכוניות. נשמח לשמוע פירוט על זה. גם פרויקטים למרכזי היל"ה. ונשאל אדוני, זו שאלה חמה שמתקיימת בחדר הסמוך ואתה נמצא בחלק מהדיונים: האם המחוז החרדי מכין את תלמידיו לשירות משמעותי בצה"ל או בשירות לאומי, ומה עוד נעשה כדי להגדיל את השירות? הביקורת על תשלומי התקורה בסך שישה אחוז – לא קיבלנו מענה. הענקת היתר ניהול תקין – כנ"ל. הערעור על הדבר הזה כבר הוצא ונשמח לשמוע ממשרד המשפטים ומרשם העמותות איפה הדבר הזה עומד כעת. כמו שאתה כבר מבין, אדוני יושב הראש, קיבלנו מענה אבל המלאכה עוד רבה מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מעולה. אז אנחנו מיד נצלול לעניין. שי קלדרון, מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך, בבקשה. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> צוהריים טובים אדוני היושב-ראש ולכל השותפים. ברשותך, אני אתייחס לשאלות שמוקדו בנו וענינו עליהן. הייתה שאלה על הוצאת מוסדות ממעמד פטור למעמד פרטי – אני לא כל-כך יודע מה זה "פרטי". אני מניח שהכוונה הייתה ללא רישיון או ללא תקצוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק כדי שנעבוד מסודר – השאלה הראשונה לא קשורה אליך? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לגבי הנורמטיבי – יושבים פה אנשי המקצוע והם ישיבו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקי. אז אולי נתחיל איתם. אני הייתי מעדיף לעבור לפי השאלות. זה בסדר? << דובר >> יהונתן רזניק: << דובר >> אני מהחשב הכללי. אני אגיד שני דברים וזה גם יענה לחבר הכנסת טור פז לשאלה אחרי, לגבי איוש התקנים ואולי הדר תשלים אותנו. למעשה אנחנו, בחשב הכללי, עמדנו ביעד שהצבנו לעצמנו וב-31 בדצמבר הסתיימה הפעולה של רשתות החינוך החרדיות במערכות הכספיות של הממשלה, והחל מה-1 בינואר, למעשה מה-4 בינואר, רשתות החינוך החרדיות פועלות על מערכת כספים עצמאית שמנותקת מהמערכות הכספיות של הממשלה, שזה מעין ציון דרך מאוד מאוד משמעותי - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תן לי להבין – המשמעות היא שהם עובדים ואחר-כך מקבלים בהמשך, הם לא מקבלים מלכתחילה, את מה שמגיע להם. << אורח >> יהונתן רזניק: << אורח >> אני אבהיר: בשום שלב, לפחות הצד שלנו במהלך, לא עסק במה מגיע לרשתות החינוך החרדיות כי את זה קבע המחוקק בחוק יסודות התקציב וזה מקבל ביטוי בתקציב הנורמטיבי שגם נכנס לפעולה החל מתשפ"ה, והדר מאגף תקציבים תוכל להרחיב על זה. הרשתות למעשה עד ה-31 בדצמבר, הייתה להם גישה והם עבדו במערכות הכספיות שלנו כמו כל משרד ממשלתי אחר. היו להם תקנות תקציביות, הן היו יכולות לחייב את תקציב המדינה ועוד שלל השלכות. כל האירוע הזה נגמר. הרשתות מקבלות עכשיו מנות מימון חודשיות דרך משרד החינוך, מתחילת השנה הנוכחית זה יהיה דרך משרד החינוך גם - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איך מתבצע החישוב, יהונתן? << אורח >> יהונתן רזניק: << אורח >> הדר תוכל להרחיב על זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בצד העקרוני – אני רוצה להבין: בית ספר אחר בחינוך ממלכתי או ממלכתי-דתי, כן יש לו את הגישות? הוא פועל אחרת? << דובר_המשך >> יהונתן רזניק: << דובר_המשך >> בתי ספר ממלכתיים בהחלט מתוקצבים באופן שוטף על-ידי משרד החינוך שמשלם את שכר עובדי ההוראה שם. זה מנגנון שונה לחלוטין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אכן. פה מדובר בעמותות חיצוניות ולכן הבסיס המהותי, הקונסטרוקציה שהם עובדים עליה היא חיצונית. << דובר_המשך >> יהונתן רזניק: << דובר_המשך >> אז הייתה פה איזו אנומליה ארוכת שנים ששתי עמותות פרטיות, שני מלכ"רים, היו להן פריבילגיות או עבודה על המערכות הכספיות של הממשלה כמו משרד ממשלתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בלי קשר לשאלה מתי מקבלים? כמה מקבלים? << דובר_המשך >> יהונתן רזניק: << דובר_המשך >> נכון. האירוע הזה נעצר. עבדנו קשה מאוד עם הרשתות בשיתוף פעולה מלא - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מוחק את שאלה א'? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני לא מוחק אבל רושם לפני: בוצע. בסוף השאלה שאלתי על מערך חשבות ומערכת כוח אדם שלמה. כלומר בשפה הדתית עשינו את ה"סור מרע", עכשיו באו נדבר על ה"עשה טוב". איך זה עובד עכשיו? << דובר_המשך >> יהונתן רזניק: << דובר_המשך >> אז עכשיו השלמנו גם את ההוצאה של החשבת שהייתה שם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שושי עושה עכשיו? << דובר_המשך >> יהונתן רזניק: << דובר_המשך >> היא ראש מערך הפיקוח והבקרה על הרשתות לתקופה הקרובה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לה כוח אדם? << דובר_המשך >> יהונתן רזניק: << דובר_המשך >> זה נוגע לשאלה השנייה ששאלת – התחלנו עכשיו, בשעה טובה, אחרי שסיכנו את כל הנקודות מול הנציבות ובתוך הבית אצלנו, אנחנו יוצאים עכשיו להליכי איוש של אותן 11 משרות שאמורות לאייש את מערך הפיקוח והבקרה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הכסף עוד לא עבר אליכם כי הוא עוד לא עבר בוועדת הכספים אני מבין. << דובר_המשך >> יהונתן רזניק: << דובר_המשך >> בוא נגיד שאנחנו מסתדרים, זה לא פוגע לנו בפעולות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יופי. השאלה השנייה הייתה כמה מוסדות חינוך הוצאו ממעמד פטור? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אולי הדר תשלים את המידע לגבי התקציב, זה משלים לשאלה הראשונה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני אתייחס לתקצוב הנורמטיבי. אני מאגף תקציבים. אולי אעשה סדר על איך התקצוב עובד במערכת החינוך הממלכתית ואז מכאן נשליך על הרשתות. צריך לעשות פה אבחנה בין עובדי מדינה לעובדי הוראה שאינם עובדי מדינה. כשעובדי מדינה הם לצורך העניין בחינוך הממלכתי ביסודי, השכר משולם ישירות על-ידי המדינה, הסמל של מדינת ישראל מופיע על תלוש השכר ואז כמובן שהסליקה של השכר נעשית ממערכת המרכבה ומתקציב המדינה באופן ישיר כי מדובר בעובדי מדינה. יש קבוצה מאוד משמעותית של עובדי הוראה שהם אינם עובדי מדינה. לצורך העניין, כל עובדי ההוראה בחינוך העל-יסודי, בתיכונים, זה מוסדות שמתוקצבים ב-100% אבל הם לא עובדים של המדינה ולכן שיטת התקצוב פועלת גם בשיטת תקצוב נורמטיבי. המדינה מקבלת את נתוני השיבוץ ונטולי ההשכלה והוותק וכדומה של כל עובדי ההוראה ואז המדינה מעבירה תקציב מדי חודש בחודשו לרשות המקומית או בעלות החינוך, והרשות המקומית או בעלות החינוך, המעסיק למעשה, הוא זה שמעביר את השכר לעובדי המדינה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לעובדי העמותה, סליחה. מה שקרה ברשתות, והיו על זה המון דיונים גם בוועדה הזאת, במשך המון שנים תקציב הרשתות היה סוג של תוצאתי. כלומר היכולת בקרה ואכיפה שלנו כמדינה הייתה מאוד מוגבלת ולא יכולנו לוודא שהתקציב שמשרד החינוך אומר לרשתות: זה התקציב שעומד לרשותכם, זה בפועל מה שמבוצע ואנחנו יודעים שהיו אי-סדרים כאלה ואחרים שהובילו אותנו ואת החשב הכללי לשינוי המצב הקיים. ומכאן שונתה שיטת התקצוב ועברנו לשיטת תקצוב נורמטיבי שמשווה את מצב הרשתות לאופן שבו המדינה מתקצבת את כל המעסיקים, את כל הבעלויות, הרשויות המקומיות שאינן עובדי הוראה של המדינה. כלומר נוסחאות התקצוב מחושבות במשרד החינוך, וגם זה לשאלת חבר הכנסת איך החינוך מבוצע? למשרד החינוך יש את נוסחאות התקצוב שלו, כלומר משרד החינוך מסתכל מוסד מוסד - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אני רוצה לעצור כי אני חושב שהדברים ברורים, נכון? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הם לא ברורים. יש פה מעבר דרמטי והשאלה כמה יקבלו המוסדות האלה בינואר 2026, קרי החודש, משליכה על הכל כי השאלה איך זה חושב? האם קלטתם את כל מצבת המורים שעל-פיה מחשבים או קיבלתם מהרשתות? האם יצרתם פה ערך שעה מעודכן שההצלבה שפרופיל מורים, ערך שעה וכמות השעות שניתנת? בפברואר אתם הולכים לתת משכורות, להעביר להם את משכורות ינואר פלוס כמה תוספות. האם אתם בדרך לשם? מה חסר לכם? האם הם משתפים אתכם פעולה באופן מלא? האם זה יותר או פחות ממה שהיה בשנה שעברה? << דובר_המשך >> הדר פוקס: << דובר_המשך >> אני אתייחס. כמו שאני אומרת, נוסחאות התקצוב מורכבות משני פרמטרים מרכזיים: Q – שזה כמות השעות שמגיע למוסד ברמה המצרפית וברמת המשק. ו-P, שזה אותו ערך שחבר הכנסת דיבר עליו. ה-Q, שזה כמות השעות למוסד תלויה בכל מיני פרמטרים של המוסד – כמות התלמידים, האם מדובר בתלמידים משולבים מהחינוך המיוחד, כמות העולים, מדד הטיפוח של המוסד. יש שורה מצטברת של פרמטרים שהיא קובעת את כמות השעות שמוקצית למוסד. על זה אין חולק וזה החלק הקל בשינוי שיטת התקצוב. החלק השני בשינוי שיטת התקצוב זה מהם אותם רכיבי שכר שמתוקצבים על-ידי המדינה, וכאן זה כמובן תלוי גם בצוות המורים. מה הוותק שלהם, מה ההשכלה שלהם, השתלמויות, איזה גמולי תפקיד הם עושים? וכאן אנחנו נדרשים לשיתוף הפעולה מצד הרשתות כדי שיהיו לנו נתוני האמת של הרשתות ונוכל לתקצב, לבנות את הפרופיל, את ערך השעה בהתאם לנתונים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> קיבלתם? << דובר_המשך >> הדר פוקס: << דובר_המשך >> אני אגיד שפה יש שיתוף פעולה מאוד טוב מצד שתי הרשתות. האיסוף של הנתונים מבוצע על-ידי משרד החינוך ולכן הוא יוכל להתייחס לזה בצורה קצת יותר מדויקת אבל להבנתי, אנחנו בישורת האחרונה של ההסדרה של עדכון הנתונים. חשוב להדגיש שעד עכשיו לא היו לנו את הנתונים של המורים ולכן גם מדובר בקליטה של 15,000 עובדי הוראה. העדכון של המצבות – היה לנו איזה עדכון מתשפ"ד בגלל מבנה אופק חדש אבל יש פה איזו עבודה שצריכה להיעשות ובאמת אורכת זמן. אני מקווה שכבר ב-1 בפברואר אנחנו נוכל לתקצב באמת לפי הנתונים המדויקים. ככל ולא, זה משהו שייקח עוד חודש אבל אנחנו כבר בדרך לשם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> האם בהקשר הזה, בסכום הזה – אדוני, צריך להבין את הדרמה. ב-1 בפברואר יעבור סכום, נגיד במקרה של רשתות החינוך זה בערך, גרוסו-מודו, מיליון שקל בחודש. על הסכום הזה יש כל מיני שאלות. אז אחת הייתה כמות השעות – פרופיל המורים. השאלה שנייה זה הקיזוזים. הרי זה אותם גופים שלכאורה קיבלו שעות ולא ביצעו אותם. יותר מזה, המדינה ענתה בתשובה לבג"ץ שנכון שהכסף נגנב באישון לילה, בטח ראית את הפרשיה, ורגע לפני הבג"ץ שלנו העבירו 800 מתוך 900 מיליון שקל ממש כגנבים בלילה. אבל המדינה ענתה שאם צריך, ניקח את זה בחזרה. זה יעבור. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> האם הכסף נלקח בחזרה? אגב, זה גם היה הבג"ץ שלנו, שהגשנו לפני ארבעה חודשים ונדון לפני שבועיים ומשרד החינוך אמור לתת תשובה עד ה-24 בחודש. יש בו פירוט כל שעות הלימוד, של לימודי הליבה, זה מה שמעניין אותנו, מה היה ביתר ומה היה בחוסר, דבר שאני לא מאמין. מדובר שם בהרבה כסף, אני אהיה זהיר בעניין הזה. אני מאוד מקווה ששר החינוך, זה לא קשור אליכם, נציגת המדינה או נציג פרקליטות המדינה יבוא עוד פעם ויגיד ששר החינוך אינו מרשה להעביר את הנתונים לכנסת, שהיא הרשות המפקחת בהיותה הרשות המחוקקת. על-פי חוק עדיין יש כאן הפרדת רשויות, ולא לירוק בפני בג"ץ ולהגיד: אני לא מעביר לכם למרות פסק הדין שניתן באותו יום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השאלה היא האם קוזזו הכספים שנלקחו שלא כדין? שאלה שאני רוצה לשאול: האם יש אפשרות לקזז ממה שמגיע בדין כרגע? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תרשה לי עוד משהו – שי, ידידי, אתם 13 דיונים פה. אתם חוזרים לסורכם ומעליבים אותנו. מכתב התשובה של משרד החינוך הגיע אתמול ב-21:38. זו לא הפעם הראשונה. הערתי בצורה עדינה ומנומסת בפעמים הקודמות. זה לא מכבד אתכם, לא אותנו או את הוועדה. אני אתמול הייתי במליאה עד 24:01 אם אני לא טועה. ב-24:05 הייתי באוטו וכמובן שלא עברתי על זה. הבוקר נתנו לי את זה, זה לא מכובד. << אורח >> יהונתן רזניק: << אורח >> אני אתייחס ואגיד לפרוטוקול שכמובן, לגבי ההעברה שבוצעה ב-25 בדצמבר והפעולות שבוצעו לפני ואכן מן הסתם, לנו יש ראיה שונה על הדברים ואנחנו חושבים שכל הפעולות שלנו היו תקינות, מידתיות ובוודאי ובוודאי חוקיות, אנחנו נוציא את זה בצורה מסודרת בתגובה שנגיש מחר לבג"ץ ונציג את זה בדיון שיתקיים ביום חמישי. לגבי קיזוזים – בלי להיכנס לאופי קיזוז כזה או אחר, אני אומר ששני המהלכים שנעשו - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין – אתם אומרים שכל שעות לימוד הליבה שהמדינה שילמה עבורם בוצעו בפועל. << אורח >> יהונתן רזניק: << אורח >> לא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אז תתקן אותי. << אורח >> יהונתן רזניק: << אורח >> לא זה מה שאני אומר. אני אומר שהסוגיה של לימודי הליבה תתברר על-ידי משרד החינוך. אני אומר שאנחנו, בהעברות שעשינו על סמך האישור של ועדת הכספים ב-25 בדצמבר ובפרקטיקות שלנו, הפעולות שלנו היו תקינות, מידתיות, חוקיות ועולות בקנה אחד עם פעולות דומות שאנחנו עשינו ועושים במהלך כל שנת כספים רגילה. אבל נציג את זה בצורה מסודרת ביום חמישי. לגבי שאלת הקיזוזים – שני המהלכים שנעשו, גם המעבר לתקצוב נורמטיבי וגם הניתוק של מרכבה יאפשר למשרד החינוך לבצע קיזוזים במקרים שבהם משרד החינוך יחשוב כמובן שתהיה הצדקה – יאפשר להם לבצע קיזוזים בצורה מאוד חלקה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי אחראי עכשיו על הקיזוזים, יהונתן? זה אתם או החשב במשרד החינוך? << אורח >> יהונתן רזניק: << אורח >> זה לא החשב של משרד החינוך. מי שנותן את ההחלטה המקצועית זה משרד החינוך. ככל שתהיה החלטה על קיזוזים, החשבות תקבל את הבקשה ותזין את למערכת המת"מ, שהיא זאת שמבצעת את התקצוב הנורמטיבי. החישוב במת"מ, כל פעם שהוא רץ קדימה, הוא גם עושה חישוב אחורה ככה - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איך? מה ההיגיון? איך פורסים? הרי יכול להיות שאי אפשר לתפקד או יש בעיות של תפקוד. << דובר_המשך >> יהונתן רזניק: << דובר_המשך >> ברור. מן הסתם, אין לנו שום מוטיבציה לפגוע בתפקוד התקין של הרשתות. וככל שיוחלט קיזוז שתהיה בו השפעה מהותית על הפעילות של הרשתות לראייתנו, אנחנו נראה איך אנחנו מתנהלים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בקיצור, אתם תלויים בדיווח משרד החינוך והרשתות. אתם עושים את הצד הטכני של האקסל, זה הכל. << אורח >> יהונתן רזניק: << אורח >> משרד החינוך. עכשיו, כשיש את הניתוק ממרכבה ויש את התקצוב הנורמטיבי, יש את כל היכולת לבוא ולבצע את הקיזוזים ככל וגורמי המקצוע יהיו סבורים שאכן - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תכף אנחנו נשאל את משרד החינוך, את מר קלדרון, איך זה אמור להתבצע כי מדובר בכסף גדול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו נעבור לשאלה השנייה? לפי הנושאים? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן. לא התייחסתם למערכת כוח אדם שלמה. סוגיית כוח האדם ברשתות עכשיו, לפי ההחלטה שלכם במכתבו של יהלי בזמנו, עסקה לא רק בניהול כספים כבקרה אלא גם כוח אדם. האם הרשתות העמידו מערכת כוח אדם שעומדת לשביעות רצונכם, כזו שאתם יכולים לסמוך עליה וכולי? << אורח >> יהונתן רזניק: << אורח >> אני אתייחס לזה בשני היבטים: 1. לבקשתנו היה חיזוק משמעותי של שדרת הניהול בשתי הרשתות. גויסו סמנכ"לי כספים, יועצים משפטיים מאיישים את הרשתות, מנהלי מערכות מידע ויש עוד כמה פונקציות שנרצה שישלימו אבל הם עשו כברת דרך מאוד מאוד משמעותית באירוע הזה. לגבי מערכת כוח אדם – אחד הדברים שעשינו במסגרת יישום המתווה שיצא במכתב של החשב הכללי – הרשתות פרסמו מכרז לחילול שכר של עובדי הוראה שכולל בתוכו גם דרישה למודול של HR וגם למודול של שיבוץ עובדי הוראה ומכרזים מאוד מורכבים שגם היישום שלהם מורכב וארוך אבל המכרזים האלה כבר יצאו. אנחנו ממתינים לקבל הצעות עוד כמה חודשים, ואז יתחיל תהליך היישום שלהם והם יתחילו לפעול ככל הנראה ב-1 בינואר 2028. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז מה יקרה עד אז בשנתיים הקרובות? << אורח >> יהונתן רזניק: << אורח >> עד אז הרשתות פועלות על המערכות הקיימות שלהן עם ביקורת של מערך הפיקוח והבקרה שלנו, שיעשה מה שהוא יכול בכלים הקיימים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה שנתיים לתהליך הזה? << אורח >> יהונתן רזניק: << אורח >> זה תהליך הטמעה מאוד מאוד מורכב. גם אצלנו במדינה, קשה לנו מאוד להחליף מערכות שכר, זה משהו שעושים פעם בעשרות שנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה לוודא שכל מה שנעשה, אם בטעות לא תהיה בקרה מיטבית שנה או שנתיים, יש לזה טביעות אצבע אז אפשר לבדוק את זה גם אחר-כך. << דובר_המשך >> יהונתן רזניק: << דובר_המשך >> כן, אבל אני רק רוצה להבהיר – אין עולם שבו אין בקרה. זאת אומרת, גם אם אין לנו את ה-11 תקנים, אנחנו מפעילים מערך בקרה באמצעות רואי חשבון חיצוניים ובודקים את כל המערכות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוא נמשיך. ב-13:30 צריכים לעבור לישיבה אחרת אז מה שנספיק. בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מקסימום נעשה עוד ישיבות ב"ה. אז שאלנו כאן לגבי הוצאה מפטור לפרטי. פרטי – הכוונה שלא מתוקצב על-ידי המשרד, וממוכשר לפטור. עניתם שאין מוסדות כאלה. אפשר להבין איך זה קרה שם? כי שוב, בדוחות שאתה מסרת פה, בוועדה, הבאת כל מיני מספרים וזה גם נאמר באחת התשובות שלכם לבג"ץ, על מוסדות שנכשלו בביקורת במוכשר ובפטור. אני מתמקד בשתי השאלות הבאות. איך זה שאין מוסדות כאלה? אפילו דיווחת פה על מספר, אני לא זוכר אם זה היה שישה או שמונה, שאמרת פה בוועדה שהם יוצאים לגמרי מהמשרד, שהם הופכים להיות פרטיים כי הם לא מתוקצבים ואילו בתשובה הזו מסרתם שאין מוסדות כאלה. מה קרה פה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אז אני אסביר את כל המכלול בקצרה ככל האפשר, גם כדי להשלים לאדוני היושב-ראש סקירה קצרה. אני רוצה להזכיר דבר חשוב שהגזירה שלו חשובה לימים אלה ולשאלות ששאל חבר הכנסת. קודם כל צריך להזכיר שתשפ"ה, שנה שעברה, הייתה שנה משמעותית, שנה מכוננת שבה פעלנו בשני צירים מאוד משמעותיים במשרד. האחד – הפיקוח קיבל סטנדרטיזציה חדשה, גדולה ומשמעותית וגם שקופה של מספר הביקורים, מהות הביקורים של הפיקוח בבתי הספר ודיווח מאוד קשיח על אחוזי הליבה שנלמדים בכל מוסד. הפיקוח הזה יצר סדרה שלמה של דיאלוגים בין מפקח למנהל מוסד למען תיקון ליקויים ועלייה משמעותית בשיעורי הליבה הנלמדים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שי, רק כי אמרת את זה אני פותח לך סוגריים. אני אומר לך כי אתה מנהל המחוז. הדיבור בשטח הוא לגבי חצי המשפט שאמרת וזה שהוא לא שלם, לא באשמתך. הפיקוח שנעשה על מוסדות הליבה ואנחנו מברכים עליו ובסוף הוא הבסיס להרבה מהעבודה שנעשית כאן וגם לבג"צים – אפשר לשפר אותו. מה שאומרים לי בשטח ואתה יודע, אני חשוף כמוך, מגיעים אלי. אומרים לי תשמע, אנחנו יודעים להתמודד עם הפיקוח. כלומר אומרים לי שיש פיקוחים מצוינים ויש פיקוחים גרועים. יש מפקחים שעושים עבודה מדהימה ויש מפקחים שאנחנו יודעים שאפשר לסובב אותם. ירושלים היא מחוז גדול ואנחנו בעד שהוא יגדל עוד כידוע לך, ולא שיקחו לך את הממ"ח, ואנחנו חושבים שצריך פיקוח מלא פה. אני רק אומר לך שבסוגיה הזאת של הפיקוח על לימודי הליבה, כולל האחוזים שהגעתם אליהם - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל צריך פיקוח על המפקחים. תמיד זה ככה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תמיד זה ככה. רק זה, אפילו האחוזים המינימליים שהגעתם אליהם בטבלאות שהוצאתם לנו, 67% וכולי, אני אומר לך שאומרים לי שבשטח יש מקומות במצב הרבה יותר גרוע. שתדע. << דובר_המשך >> שי קלדרון: << דובר_המשך >> אז אני בהחלט אתייחס. במקביל לעבודת הפיקוח, שהיום היא שקופה ונגלית לעיני כל ויש גם יכולת אישית שלי לבקר אותה ולהסתכל עליה בכל זמן נתון פר מוסד, פר מפקח, נעשו בשנת 2025 173 מופעי בקרה, ולא של המחוז אלא של מינהל אכיפה ובקרה, וזה מספר משמעותי שלא היה מעולם בכל המעמדות המשפטיים. 173 דוחות הופקו ממינהל אכיפה ובקרה שמוצלבים, חבר הכנסת, עם הדוחות של הפיקוח. אנחנו מקבלים פר מוסד סיכום דוח בקרה ומשווים אותו עם הנתונים שהמקפח חילץ בביקורו - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ואיך אתה מתרשם? מה התוצאות של ה-173 האלה? << דובר_המשך >> שי קלדרון: << דובר_המשך >> אני עוד לא ראיתי פערים גדולים בין שני הדוחות. הם ממש נקודתיים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה אגף הבקרה של ישראל? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> נכון. אז זה ביחס לנתונים. המסע שיצאנו אליו בתשפ"ה גוזר עכשיו כמה דברים: ראשית, קיבוע של נתונים שנוצרו אחר המסע הזה של תיקון הליקויים לכדי צורך בקיזוז אפשרי ונצרך, שעכשיו זה עובד בצינורות. יש קיבוע, שלחנו אחוזים, דייקנו את השעות, זה עובד בין גורמי המשרד הרלוונטיים לבין המחוז. נתונים שקופים וברורים לאילו מוסדות לא מגיע 100% ליבה ולא מגיע 100% תקצוב, וזה קורה בימים אלה ממש. אין לאן לברוח, זה קורה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה – אני לא מחפש את הראש של אף אחד אבל הכספים שנלקחו, שניתנו כנראה כדין אבל נלקחו שלא כדין, יש ממד פלילי או ממד אחר מינהלי שבו אנחנו מתעסקים, אפרופו פיקוח על המתגייסים וכולי. << דובר_המשך >> שי קלדרון: << דובר_המשך >> אז פלילי אני אשאיר ליועץ המשפטי שלנו. אני רק אומר שלמוסדות שלא עומדים בתנאי הרישיון שלהם כמעמד מוכר שאינו רשמי קרי לא נלמד שם מקצוע ליבתי, מקצוע יסוד בשום שכבת גיל, יצאו השבוע 22 מכתבי התראה לקראת סגירת רישיון. אני רוצה להתנצל ברמה הזו שזו טעות סופר, זה לא מ-2025 אלא זה מסוף שנת הלימודים הזו, 2026. אנחנו לא נשלול רישיון באמצע שנת לימוד ונותיר אלפי אלפי ילדים - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה קדימה, זה לא רטרואקטיבית? << דובר_המשך >> שי קלדרון: << דובר_המשך >> זו טעות, אני מתנצל. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש 22 מוסדות ברשתות, נכון? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בשתי הרשתות יש 22 מוסדות שבסוף שנה יצטרכו לעבור למעמד של פטור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וזהו, זה חלוט. זה לא עם פטורים עכשיו וסליחה וטעינו וכולי. << דובר_המשך >> שי קלדרון: << דובר_המשך >> זה במכתב שימוע לפי החוק. מה שהחוק מחייב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אלון סליחה, צריך להתמקד בנקודה. מה התהליך פה? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> יש החלטה על ביטול רישיון, זו החלטה חלוטה מבחינתו. ככל שרוצים לתקוף אותה צריך לתקוף אותה בדרכים המקובלות, לפנות לוועדת ערר לפי חוק פיקוח על בתי ספר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בתוך כמה זמן להערכתך המהלך יושלם? << דובר_המשך >> לירן שפיגל: << דובר_המשך >> שוב, אני לא יודע בכלל אם הם יגישו עררים. הם קיבלו את ההחלטה עכשיו, יש להם 21 יום - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איך החלוקה בין העצמאי לבני יוסף פה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> 14 בתי ספר של בני יוסף ושמונה חינוך עצמאי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, האם אפשר בבקשה שהוועדה תדרוש דיווח לוועדה כשהמהלך הזה יושלם, ולהעביר גם לחבר הכנסת טור פז ולי כי זה בנפשנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ה-22 מוסדות האלה, האם בנוסף לניתוקם הם נדרשים גם להחזיר שלא כדין? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בתי הספר האלה בוודאי לא לימדו 100% ליבה. ולכן הקיזוז שדיברתי עליו קודם יהיה רלוונטי מאוד גם לגביהם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר הם חלק מאותן רשתות שידרשו לקזז. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בהחלט. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז חידשת לנו פה שזה יהיה החל מסוף שנת הלימודים הקרובה, מה-22 ביוני. תודה על ההבהרה. ואין מוסדות במוכשר או בפטור שמבחינתכם ירדו מעמד או נותקו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אז אני אשווה גם עם הדיווח בוועדות הקודמות. כידוע, מוסדות הפטור מעולם לא נבדקו, ונבדקו לראשונה בשנה שעברה בשני הערוצים שדיברתי עליהם – פיקוח ואכיפה ובקרה, לראשונה. התוצאות שם היו שיש בתי ספר תלמודי תורה פטור שחייבים בתיקון ליקויים. המיקוד היה על מקצוע מדעי ושאר הדברים ברוב מוחץ של תלמודי התורה עמדו במינימליזציה של 55%, זה גם לא כל-כך קשה לעמוד בזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שם יש אשכולות גם, נכון? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> שם יש אשכולות, זה בחוזר מנכ"ל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> צריך לדבר על זה פה בוועדה. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> המיקוד שלנו היה בהשלמת הפער במדעים. ואני חייב לומר בסיפוק שהשטח הבין את הרצינות ואת הצורך, שאלו את רבניהם שנתנו להם אור ירוק, וישב צוות מקצועי-פדגוגי של איגוד מוסדות הפטור ביחד עם ד"ר אפרת דיין, מומחית לתחום אצלי, מפקחת להוראת המדעים, ונבנו יחידות הוראה שנלמדות היום בכלל מוסדות הפטור. אני אוסיף כוכבית אחת, שהממצאים המוחלטים של תוצאות העבודה המשותפת והמשמעותית הזאת יגיעו אלינו בסיכום הנתונים של ביקור ראשון של מפקחים בתשפ"ו, ואז נוכל להשוות בהחלט את השלמת תיקון הליקויים גם במוסדות הפטור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שי, אני רוצה כאן הערה, אדוני. אני מבין את מה שאומר כאן מנהל המחוז, אני רוצה להסביר, אדוני יושב הראש, כמה האירוע הזה מחדלי. במחוז החרדי, רק למוסדות החרדיים בישראל אין ליבה רגילה כמו שאר ילדי ישראל. מה זאת אומרת? ילד רגיל בישראל, הליבה שלו כוללת מתמטיקה, אנגלית, מדעים ועוד דברים. למחוז החרדי ניתנה ליבה משלו. לא לשתי הרשתות אבל למוסדות הפטור והמוכשר. מה זה אומר? כשהם עוברים ביקורת, זה אומר שהם נותנים 55% ליבה, וב-55% האלה, אם נתת עברית במקום אנגלית – זה בסדר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה זה 55? לא הבנתי. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> במוסד הפטור לא צריך ללמד 100% ליבה, הוא צריך ללמד 55% והוא מקבל 55% תקצוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה מוסכם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מוסכם. אבל בתוך ה-55%, אם הוא המיר אנגלית בעברית – זה תופס. כלומר רוב מוסדות הפטור האלה לא מלמדים אנגלית, וזה מותר להם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא מלמדים לימודי ליבה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני קורא כאן למשרד החינוך לבטל את הליבה החרדית, שבסוף מעוגנת בסך הכל בחוזר מנכ"ל. לדעתי היא עורערה גם חוקית והמעמד של הסיפור הזה בעיני, לירן, אשמח שתתייחס לזה, מעורער משפטית. ומעבר לעניין, מהותית זה זוועה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני כבר אומר לכם שאם לא יבוצעו מהלכים להמיר את הליבה המיוחדת החרדית שניתנה באישור מנכ"ל, היא לא חקיקה והיא לא שום דבר, במידה ולא תישאר בידינו ברירה נלך שוב לבג"ץ. הם לא מלמדים לימודי ליבה, אנחנו נדרש שלא ימירו את זה במקצועות אחרים. המטרה שלנו היא לא לקזז כסף ולא לקזז תקציבים, אני רוצה אפילו לתת כפול. המטרה שלנו היא לתת כלים לדור העתיד החרדי להשתלב בחברה הישראלית, שזה אומר שוק עבודה וזה אומר צבא. וללא לימודי ליבה וכל הפטנטים האלה שבמקום 100 שיעורים רק 55 שיעורים כי זה 55%, שיהיה לי קל לחשב, וגם חלק מזה ממירים לעברית? אנחנו נפלנו על השכל, אני אומר לכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חבר הכנסת לוי, שאלה: אתה אמרת קודם, אני רוצה לרשום, שיושלם מהלך. איזה מהלך התכוונת שיושלם? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מוסדות שכאן ב-30 ביוני עברו למעמד ונותקו מהמדינה. אבל אנחנו מתעכבים פה, אדוני, על סוגיה מאוד מהותית. כל דבר שאנחנו מתקדמים בו, אנחנו לצערי רואים גם בדברים אחרים לא נסיגה אבל דריכה במקום. אין סיבה שבמדינת ישראל יתוקצב מישהו על לימודי ליבה ולא ילמד אותם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רושם לעצמי את ההערה הזאת, הערה למנכ"ל משרד החינוך. בהחלט. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זו קומבינה של ללמד עברית במקום אנגלית, משאירה לנו דור שלם שהיום הוא רבע ממערכת החינוך והוא בור. אבל נאמר פה משהו על בג"ץ, עורכת הדין. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אני מהמרכז הרפורמי. אז אני רק רוצה לעדכן שאתמול היה דיון בבית המשפט העליון בעתירה של עמותת חידוש בנושא לימודי הליבה ברשתות, ושם הבהירה הפרקליטות כמה דברים די חשובים. 1. באמת לא יתכן שיש תכנית ליבה אחת למוסדות החרדיים ותכנית ליבה אחרת למוסדות הרשמיים. תכנית הליבה חייבת להיות אחידה. 2. התבשרנו, ואני חייבת לומר שזה היה חידוש עבורי, ששיטת האשכולות אינה מונהגת בפיקוח על הרשתות. היא עדיין נותרה במוסדות הפטור ובמוכשר, והגיע הזמן באמת לבטל את זה, אין לזה שום הצדקה. חייבים לדרוש את לימודי האנגלית ולימודי העברית בנפרד, ואת לימודי המדעים ולימודי המתמטיקה בנפרד כי מה שקורה היום, מכיוון שהעברית והאנגלית הם יחד והמתמטיקה והמדעים הם יחד אז המוסדות בוחרים. הם מלמדים ארבע שעות עברית ושעה אחת אנגלית וסגרו את הסיפור של האשכול במקרה הטוב. אז אלה דברים שהתבררו. וכשאנחנו שומעים שזה נותר ביחס למוסדות הפטור והמוכשר, זה בוודאי חסר היגיון לחלוטין ואין לו שום הצדקה משפטית שהוא ימשיך לעמוד אפילו יום אחד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תעדכני אותנו. << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> עוד עדכון אחד שחשוב לי לציין, שבאמת התברר שלפחות לפי הטענה של בני יוסף, שם מתקיימים מבחני המיצ"ב. משום מה, בחינוך העצמאי לא מתקיימים מבחנים וגם במוסדות הפטור ובמוכשר לא מתקיימים מבחנים. כשאנחנו מדברים על מפקחים ועל דוחות, בואו נאמר את האמת: בלי מבחנים אי אפשר לדעת כלום. במבחן, אתה יודע אם הילד למד שברים או לא למד שברים. הוא יודע לפתור את המשוואה או לא יודע לפתור את המשוואה? מפקחים יכולים לדווח לך הרבה פעמים בשנה שהם היו והם עשו אבל עד שאין לך מבחן, אין לך תשובה. ולצערנו, משרד החינוך לא עומד על נושא המבחנים, לא במוסדות הפטור ולא במוסדות המוכשר. חידוש נוסף חשוב שעלה אתמול מהעתירה, שמשרד המשפטים שינה את עמדתו. העמדה הייתה בעבר שאנחנו מתקצבים מוסדות כעומק לימודי הליבה עומק הסבסוד. זאת אומרת, אם בית ספר לימד 80% ליבה ולא 100% ליבה, הוא יקבל תקצוב של 80%, שאין בזה היגיון. אם המוסד התחייב ללמד 100% ליבה, ברגע שהוא לא לימד 100% ליבה, הוא ירד מיד או כמוכשר ל-75% או כפטור ל-55% אבל הוא לא יישאר באמצע מכיוון שתקצוב של 100% בבתי ספר רשמיים ניתן כנגד 100% תקצוב. ואם הם לא עומדים בזה, הם לא יקבלו כלום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אמירה מאוד חשובה של משרד המשפטים. << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> ברשמיים אתה חייב לעמוד בלימודי הליבה. לא לימדת – לא תקבל תקציב. לא יתחילו לדרג. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זו הייתה עמדת משרד המשפטים? << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> זו עמדת משרד המשפטים החדשה שהוא עומד עליה, ואני חושבת שחשוב מאוד שהיא תובהר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אז אנחנו נשמח לשמוע, ואני מתנצל שאני מבקש עוד הערה. אנחנו נשמח לשמוע איך אתם מתכוונים ללוות את זה, מה הדד-ליין של העניין הזה? האם יש צורך בהתערבות המחוקקים? אנחנו הרשות שצריכה להסדיר את הנושא הזה, לבקר אותו. אנחנו לא ניתן למצב הזה להמשיך הלאה ככל שזה תלוי בנו. << אורח >> עידית צוריאל: << אורח >> אני ממשרד המשפטים. העמדה הזאת הוצגה כבר בחוות הדעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עורכת הדין סמפולינסקי, עוד בספטמבר 2024, אגב העתירה של אופק חדש. העמדה הזאת הוצגה כבר, היא לא חדשה וידועה והיא מתבססת על העמדה המשפטית של משרד החינוך, כלומר הייעוץ המשפטי של משרד החינוך. וכמו שנאמר פה, אכן העמדה היא שהמוסדות נדרשים ללמד 100% לימודי ליבה, ומי שלא מלמד 100% לימודי ליבה למעשה צריך לצאת מהרשת. הרעיון הזה שיתוקצב לפי כמה שהוא מלמד, הוא לא דבר שיכול להמשיך להתקיים מבחינה עתידית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ומה עם לוחות זמנים? בית המשפט ייתן אותם? << אורח >> עידית צוריאל: << אורח >> כן נאמר שם בחוות הדעת שבאופן זמני ועד – זו חוות דעת שניתנה בספטמבר 2024 אבל מה שנכתב שם זה שבגלל מה שהיה נהוג בעבר, ניתן לאפשר איזה סוג של הוראת מעבר לאפשר המשך עד שהרשתות יגיעו ללימודי ליבה מלאים. אבל אני כן אומרת שאלה דברים שנכתבו בחוות דעת כאמור מספטמבר 2024. במסגרת הבקשה שלנו והעבודה על מתווה אכיפה ופיקוח, כמו שעולה עכשיו במסגרת כל העתירות שמתנהלות בנושא הזה, זה חלק מהסיפור. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> רק תיקון טעות - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני ממליץ לוועדה שתבואו בחודש מרץ והנה, אני כבר אומר לך מה הנושא, היכן הנושא הזה עומד? אנחנו לא מוכנים לוותר על העניין הזה, ולא בגלל הכסף הפעם אלא בגלל עתיד הילדים והמדינה. הנה, סידרתי את הסדר. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> חשוב שהטעות תוקן כי אמרה גברתי שמוסדות המוכשר, יש שם אפשרות לאשכולות וזה לא נכון. גם המוכשר וגם שתי הרשתות, בוטל סיפור האשכולות. וגם במוכשר עושים את מבחני מיצ"ב - - << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> מעולה. אז בוודאי שצריך לבטל את זה על הפטור. אתה רק מחזק אותי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> - - - ועל 65,000 גנים בגיל יסודי עדיין לא לומדים אנגלית ואנחנו חייבים לתקן את זה. הייעוץ המשפטי של משרד החינוך, זו אכן עמדתכם? יש לכם עמדה אחרת ממשרד המשפטים פה? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> אנחנו כפופים לעמדת הייעוץ המשפטי של הממשלה, ואכן הייתה חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית של משרד החינוך בעניין הזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אם זה בסדר נעבור לסעיף הבא? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בטח. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בסעיף ד אתם פירטתם לגבי 22 מוסדות שיעברו מה-30.6.2026, עכשיו אנחנו יודעים. אבל בהמשך השיח עם משרד המשפטים, מנהל המחוז, אתם פירטתם בעבר וגם שלחתם לנו טבלאות על מוסדות שלא עברו אבל גם לא נכשלו, הם במעמד ביניים. האם אתה יכול לפרט מה נעשה מאז ישיבתנו הקודמת על מוסדות שהם כאמור לא בין 22 המוסדות האלה אבל הם גם לא במצב מושלם. דובר כאן בוועדה על בסה"כ קרוב ל-200 מוסדות. המספר המדויק שאני הגעתי אליו היה 183. מה אתם עושים למי שלא ב-22 אבל גם לא במצב טוב. מה אתם עושים כדי לתקן? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אז כמו שאמרתי – קודם כל, נעשית עבודה פיקוחית-פדגוגית משמעותית ובמקביל, יש כעת העברת נתונים וסגירת פינות בין האגפים השונים במשרד, כלומר בין המחוז לכלכלה ותקציבים אודות הקיזוז שיידרש למוסדות שעומדים בדיוק בתפר הזה שבין 75% ל-100%. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ואתה יכול להגיד לנו מספר? סטטוס? מה קורה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כ-100 מוסדות בשתי הרשתות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז יש לך 100 מוסדות שהם במצב ביניים. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> נכון. זאת הפחתה משמעותית ממה היה בתחילת המסע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה שאתם עושים עבודה, אנחנו מעריכים. אז שוב - - << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני רק אומר שמעל 100 מוסדות שיפרו משמעותית את הליבה - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז יש לכם ככה – 22 שהחלטתם להוציא ב-30.6. איזה מספר, 150 או משהו שעברו בלי שאלות. יש לך פה עוד 100 באמצע, במצב ביניים? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להגיד לנו, הזכרת קודם שיש פיקוח אמצע שנה, שאתם עכשיו מסיימים את הגל שלו עם המחצית. לאן זה הולך מבחינת ה-100 מוסדות האלה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בשבועות הקרובים אדע, אני עוד לא קיבלתי את הסיכום. זה נאסף בימים אלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אני מבקש להזכיר לך כי זה גם עלה בבג"ץ ואני מודה שגם בדיונים קודמים אני לא הכרתי את זה, שעמדת הייעוץ המשפטי ועמדת משרד המשפטים והנחיית המשנה ליועצת המשפטים שאין ביניים. כלומר אתה לא מקבל 97 אז זה אחלה ציון. או שאתה נותן 100 או שאתה צונח פה ל-75 או 50. זו עמדת הייעוץ המשפטי ואתם, כמחוז, מקומכם פה מאוד מאוד חשוב. אין פה יותר הנחות סלב שקיבלו פה הרשתות. מי שלא יעמוד יצטרך לשלם תרתי משמע. אבל קיבלנו פה מספר חדש שזה כ-100 ותודה גם על זה. סטטוס החזרת הכספים – מי יכול לתת לנו תמונת מצב על זה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כמו שאמרתי, ביחס לתשפ"ה, בימים הקרובים אנחנו נסיים את השיח בין המחוז לכלכלה ותקציבים ואז נוכל לדעת גם באחוזים וגם בשווי וגם בסכום מדויק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אז זה תשובה לבג"ץ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר אתם עושים כרגע עבודה של עיבוד הדוחות שלכם ותרגום שלהם גם לכסף - - << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> נכון. לשעות תקן ולכסף. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רק מזכיר שהוועדה הזאת קיבלה פעם אמירה, זה היה במרץ 2025, שבעוד חודש אנחנו נקבל דוח. אנחנו יודעים שרצית למסור אותו ושהשר החליט שלא תמסור אותו. אתה אומר לנו עכשיו - - << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני שמח להיות פה כבר שש פעמים לדווח כל פעם שיש לי מה לדווח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> - - שתוך ימים אחדים העבודה הזאת מסתיימת ותתורגם לכסף - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שי, אל תיתן לנו את אותן טבלאות שאני צריך להושיב מישהו. אל תיתן לי טבלאות אקסל. אני מבקש שתי שורות פשוטות או שלוש שורות פשוטות – אנגלית, מתמטיקה, שם המוסד, האם הם בחוסר וכמה כסף. זה הכל. זה מה שהבג"ץ ביקש. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אשמח לתת. - - - אני חושב שהיו פה עדכונים חדשים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה הופיע בבג"ץ. אני חוזר על עצמי – הייתה לך הופעה בסדר רק לא... << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> תודה. << אורח >> יהונתן רזניק: << אורח >> ברגע שיהיה חשבון סופי על-ידי היחידה המקצועית זה יעבור לטיפול - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רק יש לי שאלה – כמה הקיזוז הזה הולך אחורה? כי הרי גנבו אותנו עשרות שנים, אתה מבין אדוני? הרי גם בתש"פ וגם בתש"ע, מה לעשות? לא נתנו יותר שעות ליבה, כנראה נתנו פחות. אז כמה שנים אחורה אתם הולכים לקזז? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> מבחינת היחידה המקצועית שלי במחוז, העבודה המקצועית של הבהרה לרשתות שאין את סוגיות האשכולות, מה נדרש מהן, כל העבודה הפיקוחית והבקרתית שנעשתה היא בתשפ"ה יצאה לפועל. אני לא מכיר בדיקה או קיזוז מתוכנן ללפני תשפ"ה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יהונתן, שאילתה אליכם, אני מציע שזה ייצא בסיכום: יש מושג משפטי, אני לא זוכר אותו כרגע, שבו אתה מסיק מהפרט על השלם. בשפה הספרותית קוראים לזה מיטונימיה אבל אני לא יודע איך קוראים לזה במשפטית, יש הגדרה. ואז השאלה – אם בתשפ"ה גנבו לך 30 מיליון, מה אתה עושה עם תשפ"ד? אם אתה אומר "לא גנבו אותי", ועורכת הדין כאן מהנהנת, או שאתה אומר "כנראה גנבו אותי באותו סכום או יותר". אני שואל מה אתם מתכוונים לקזז ממי שהתגלה כגנב מקופת המדינה? << דובר >> קריאה: << דובר >> מאיפה הם יחזירו את הכסף? << אורח >> יהונתן רזניק: << אורח >> אני מציע שאנחנו נעשה כמו שאנחנו עושים בכל דבר אחר ונתקדם צעד צעד. תסיים היחידה המקצועית את החשבון שלה, תבין מה הפער. אנחנו ניגש לטפל בזה, ככל שתהיה חוות דעת משפטית עם מונחים מורכבים שצריך עם מונחים מורכבים שצריך לבצע גם קיזוזים אחורה, אנחנו נדע לעשות את זה, יש את היכולת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רק מבקש אדוני, אם אפשר, שבסיכום הוועדה, מעבר לסכום שכאמור יעלה כאן על המוקד וגם בתשובת המדינה לבג"ץ שצריכה להגיע עד ה-24.1 לכל המאוחר, אנחנו שואלים עכשיו מה בכוונת המדינה לעשות וכיצד היא מתכוונת לחשב לגבי שנים עברו ועד מתי? אתם יודעים, בחובות יש מושג של שבע שנים למשל התקזזות. בואו תציגו לנו מה אתם עושים פה עם מישהו שגיליתם שגנב מכם כסף, עשרות מיליונים להבנתי בתשפ"ה, ומה אתם הולכים לעשות על שש השנים שלפניו או כמה שתחליטו. תודה. השאלה הבאה אדוני הייתה לגבי התביעות הייצוגיות. קיבלנו כאן תשובה ואני מודיע עליה כי באמת זו פעם ראשונה שיש התייחסות לנושא התביעות הייצוגיות והפרטניות. פורטו פה שלוש תביעות ייצוגיות באחד מהדיונים שקיים כאן חבר הכנסת לוי בשבתו בכיסאך אדוני, הגיע לכאן עורך דין שסיפר על אחת התביעות האלה. אז רצינו לדעת האם השלוש שהוצגו כאן הן היחידות או שיש עוד תביעות? וככל שאתם יכולים להציג מה הסטטוס שלהן כי כאן בוועדה, בהמשך לבג"ץ קרויזר שלא יושב פה הפעם, שם דובר על 74 תביעות, שמונה ייצוגיות ו-66 פרטניות. האם אתם יכולים לתת לוועדה המכובדת תמונת מצב עכשווית? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> אנחנו פירטנו לגבי התובענות הייצוגיות שאנחנו מכירים ששלחו אותנו אליהן כמשיב או כצד דרוש שנותן נתונים. יכול להיות שיש תובענות נוספות שהן לא בידיעת משרד החינוך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתם לא מכירים מעבר לשלוש האלה אף תובענה? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> זה מה שאני הצלחתי לבדוק למענה הזה, תובענות שהן בתחום של דיני עבודה. אנחנו התייחסנו לתובעות בתחום דיני עבודה שאנחנו יודעים עליהן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> משרד המשפטים יודע? << אורח >> עידית צוריאל: << אורח >> אני יכולה לבדוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז אדוני היושב-ראש, אם אפשר אני רק אסביר: קודם כל עלה פה סיפור השני אחוז קיזוז בחינוך העצמאי – אירוע הזוי. תבינו, אתה מורה, מורידים לך שני אחוז כי אתה חלק מרשת פוליטית לטובת הפוליטיקה של הרשת. זו התובענה הראשונה שהייתי מראה פה. יש תביעה כולל חקירת משטרה, כך זה הוצג - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שני אחוז במשכורת? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. שני אחוז כי אתה מורה בחינוך העצמאי. יש חקירת משטרה שדובר עליה בקצרה פה בוועדה כנגד השר במשרד, חיים ביטון, בהקשר של שני אחוז לעיתון המפלגתי של ש"ס. זה לא מוצג פה, נשמח לשמוע איפה זה עומד. כן מוצג פה - - << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שני אחוז גם כן, זה מה שהוצג. סוגיית שעות החינוך ושעות התפילה – אלה שתי התובענות הנוספות שמוצגות פה. יחד עם זאת, הוצגו פה בוועדה גם תביעות בנושא פנסיה, כולל אחת שהסתיימה וגם כאמור נפסקו 30 מיליון שקלים. זו הייתה תובענה גדולה כנגד החינוך העצמאי. אנחנו נשמח לבדיקתכם, משרד המשפטים וגם משרד החינוך, ככל שתוכלו להציג לנו מידע מפורט יותר כי כאמור הוצגו בוועדה נתונים נוספים, אז נשמח לקבל מכם גם בכתב וגם לוועדה. << אורח >> גיל ורד: << אורח >> אתה הזכרת כאן תביעות ייצוגיות והזכרת גם פסקי דין ונקבע שצריך לתת החזרים. יש גם סעיפים אישיים שם? כלומר מי שנתן את הכסף הזה צריך לתת את הדין? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע לענות על זה. אני רק מכיר לגבי השר במשרד החינוך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מזכיר ששאלתי קודם שאלה ולא קיבלתי עליה תשובה – האם מי שלא התנהל כראוי, בניגוד לחוק, האם אנחנו מסתפקים בלדרוש מהמוסד להחזיר כסף או לקזז ממנו או שיש פה גם רכיב אישי, מינהלי או פלילי? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> אני אנסה להשיב: יש טווח מסוים של - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, כראש רשות הייתי חשוף כגזבר לחיוב אישי. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> נכון, יש טווח מסוים. הדרך שבה אנחנו בדרך כלל פועלים – ככל שניתנים תקציבים ביתר, אנחנו מקזזים את התשלומים שניתנו ביתר. למשל, אם יש מוסד שלא שילם שכר כדין לעובדים שלו ואנחנו בהליכי ביקורת איתו והוא לא תיקן את הליקויים, אז אנחנו עשויים לקזז את התשלומים. זה יכול גם להביא למצבים של ביטול רישיון. הליכים פליליים בדרך כלל ננקטים במעשי מרמה חמורים, שדות חינוך פיקטיביים או איזה שהן הפרות מאוד חמורות שמתבצעות במוסד. לא כל אירוע שבו יש ליקוי שהם לא לימדו כדין גורר הליך פלילי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בואו נגיד ככה – צריך לוודא שההתנהלות כאן דומה למה שהיה במוסד אחר לחינוך או מוסד מדינתי אחר כשהיה קורה דבר כזה. אני לא בטוח שהכל חוסה תחת ההגנה של הפעולה תחת אצטלת הארגון. אני בטוח שיש מקרים מובהקים של חוסר הוגנות שאני לא יודע, יש טיפולים מינהליים, מקצועיים, קריאה לסדר. << דובר_המשך >> לירן שפיגל: << דובר_המשך >> המנעד שהמשרד מטפל בו הוא רחב. יש מקרים שאנחנו מגישים תלונות למשטרה. מרגע שהוגשה תלונה למשטרה, ההחלטה אם לחקור וההחלטה אחר-כך אם להעמיד לדין היא לא של המשרד. יש תחומים שאנחנו מגישים תביעות הגשה יזומות על-ידי המשרד, גם זה קיים. אנחנו לא רק מחכים להליכים של קיזוז אלא אנחנו - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אחדד למה אני מתכוון – התנהלות אובססיבית או קבועה לא כדין צריכה להיתקל גם במענה ולו מינהלי שאומר בוא, תחפש איזו עבודה אחרת או אולי תפקיד אחר במוסד. לשיקולכם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני ברשותך, נמשיך לפי סדר השאלות. השאלה הבאה היא כאמור שאלה חדשה, אני מקווה מאוד שהיא תפסיק להיות רלוונטית אבל בכל זאת נתייחס אליה – השאלה השמינית: האם הועלתה הצעה להעברת מוסדות הממ"חים לחזות משרד החינוך, ואם כן מהו סטטוס הצעה זו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אז אני אומר כמו כל ארגון מקצועי שבודק את עצמו, אחרי 13 שנים שהמחוז עומד על טילו, נבנה ומתקיים, ולאור הגידול הטבעי המאוד מאוד מואץ שיש במחוז, אנחנו מדברים ועוסקים במעל 570,000 תלמידים בישראל. אז המשרד בהחלט בוחן כל מיני יחידות ארגון והצעות ארגוניות לטיוב העבודה, הממשקים והפיקוח. אני לא יודע אם יש משהו מוגדר, אני יודע שאין עדיין איזו המלצה חד-משמעית. זה בדיאלוג של מכון מחקר שמציע כל מיני הצעות לטיוב הארגון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני רק אומר כאן ונחתום את זה במשפט שבעיני מדובר בהצעה הזויה ומסוכנת שעומדת גם בניגוד לכל היגיון מקצועי. אני מאוד מקווה שהיא תיקבר קבורת חמור אבל אם לא, הוועדה הזאת תידרש לנושא הזה ב"ה. על 11 התקנים שמענו. אני אומר כאן שהתקנים האלה מעוכבים שלא כדין בוועדת הכספים כבר חודשיים. אני שמח שמיצינו תהליכי איוש מחוזות וקורא כאן להשלים את הדבר הזה. אפליית בנות – שאלה עשירית. זה אירוע מאוד כואב שנדון כאן בכנסת אבל מעט מדי, ולצערנו לא מקבלים עדיין מענה. בתשובה שקיבלנו נאמר שאחריות לרישום היא באחריות הרשות המקומית אבל המשרד הוא רגולטור ואנחנו שומעים השכם והערב על אירועים כאלה. כבן אדם שישב בתוך רשות מקומית אני אומר כמה אני פעלתי להילחם בדבר הזה. ולצערי הרב, התחושה והפרסומים מראים לנו כביכול שהלכנו אחורה ולא לפנים. מה עושה המשרד כדי למנוע אפליית בנות על רקע גזעי או רקע אחר? שהאירוע הזה יפסיק להתקיים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> או מגדרי. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אז הסוגיה עלתה לפני מספר שבועות בוועדה של חברת הכנסת לזימי. ההתייחסות או החידוש שהקפדנו להדגיש גם כאן על עובדת אחריות הרשות המקומית לשיבוץ נעשתה בעקבות מקרה חמור, מזוויע, שהוקענו אותו, על תיאורים וכינויים כאלה ואחרים, אפלייתיים, גזעניים ומכוערים שהיו בעיריית ירושלים ולא במשרד החינוך. ולצערי, גם בתקשורת וגם בוועדה של חברת הכנסת לזימי היה קצת בלבול והדביקו את זה למשרד החינוך. היה חשוב לי להדגיש שזה לא במחוזנו. ביחס לדברים עצמם, למהות – אנחנו כל הזמן נמצאים גם בחשיבה וגם בעשייה בלתי פוסקת כדי למנוע כל אי-שוויון או גזענות שהיא. זה אומר פרוטוקולים, זה אומר הנחיות, זה אומר ישיבות עבודה מקצועיות גם עם איגוד הסמינרים, מנהלות התיכונים, רשויות מקומיות, כל הצירים השותפים. ולשאלתו של חבר הכנסת – אנחנו בקמפיינים מאוד מאוד משמעותיים פרסומיים בתקשורת החרדית כדי להנגיש את המידע להורה החרדי באשר הוא, שידע לאן לפנות, למי לפנות וכיצד לפנות בכל מקרה של עוולה מכל סוג שהוא. ולכן העלייה המאוד משמעותית של עשרות אחוזים בפניות הורים לוועדות הערר שמתקיימות במחוז. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה לא בהכרח מעיד על הגברת התופעה אלא על הגברת המודעות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז יש עלייה בעשרות אחוזים של הורים שפונים לוועדות הערר במשרד כדי שיטפלו באפליה במחוז החרדי. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כל אפליה או כל או כל הרגשת אי-שוויון היא חוסר הוגנות. ולאו דווקא של - - - כל חוסר הוגנות באשר הוא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כל חוסר הוגנות. אבל יש עלייה של עשרות אחוזים. ואני גם כמו חבר הכנסת שוסטר אומר כאן שהיות ואנחנו מכירים את התופעות, אז זה שפונים אליכם זה סימן טוב. יחד עם זאת, זה עדיין מאוד מדאיג. האם אתם שוקלים את את המעבר שהוצע פה בחקיקה על-ידי סיעת ש"ס ולצערי לא התקבל, של מעבר לרישום אזורי במחוז החרדי? שיטת הרישום במחוז החרדי, אדוני, שונה מאשר במגזרים אחרים בארץ. בישראל ככלל, נוהג רישום אזורי שיש בתוכו גם כמה סעיפי משנה אבל המשמעות היא שלמקום המגורים שלך יש משמעות לאן אתה מתקבל. לעומת זאת, במחוז החרדי אין את הרישום האזורי. האם אתם מתכוונים להעביר את המחוז לרישום אזורי כאמצעי מס' 1 למניעת אפליה? האם יש לכם עבודת מטה על הנושא הזה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני יכול לומר באופן כללי שעולות הרבה מאוד אפשרויות והרבה מאוד רעיונות לדיונים, ואנחנו שוקלים כל הזמן את טיוב העבודה הזאת. אין משהו מגובש שאני יכול לדווח עליו כעת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כעורך דין, אתה יודע להגיד לנו יותר מזה? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> אני לא יודע להוסיף מעבר לזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב הראש, אני רק אומר כאן שמעבר לרישום אזורי יפתור מהיסוד להבנתי את בעיית האפליה. ישנה את המצב שבו ילד מתקבל על סמך משפחתו, עדתו או כל שיקול זר אחר. כך נוהג כל החינוך בישראל למעט החינוך החרדי. זו לא שיטה מושלמת, היא לא חפה מבעיות אבל היא תגרום לזה שמגורים בשכונה מתורגמים למוסד חינוך. ואני אומר שוב שעם כל הקשיים, בעיניי בחברה שיש בה עלייה של עשרות אחוזים בפניות על בעיות ברישום, זה צריך להיות המענה. מענה אסטרטגי ולא טקטי. << אורח >> שלומית שהינו-קסלר: << אורח >> אפשר להוסיף עוד נקודה בבקשה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שלומית שהינו-קסלר: << דובר_המשך >> בכלל, כל הנושא של בחינות וקבלה – משרד החינוך אסר עליו בכל בתי הספר, כולל בעל-יסודיים ובייחודיים בשלל חוזרי מנכ"ל. יש החרגה בתחום של לבצע מבחני קבלה בכלל לשתי קבוצות – האחת זה בתי ספר לאומניות ואנחנו מבינים למה הם צריכים לקיים בחינות קבלה. והקבוצה השנייה הם מוסדות חרדיים. האם אפשר שנקבל הסבר למה המוסדות החרדיים הם המוסדות היחידים במערכת החינוך שמותר לעשות בה מבחני קבלה? כי יש שיטות אחרות, יש שיטות של הגרלה, כל מה שנפתר בבתי הספר הייחודיים ולא נפתר בבתי הספר החרדיים. אז מה התשתית לזה? תודה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לירן, אני מציע שאתה תתייחס לזה כי זו בעיניי שאלה מאתגרת משפטית. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> בעצם הוחרגו שתי קבוצות. האחת, זה אכן בתי הספר לאומנויות. נעשתה עבודה ונעשתה בדיקה, ובאמת על בסיס מבחנים אפשר להעריך אם התלמידים מצטיינים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מדעים גם? << דובר_המשך >> לירן שפיגל: << דובר_המשך >> לא, מדעים לא הוכח. לגבי המבחנים בתיכונים החרדיים – הדבר הזה נובע כתוצאה מהליכים קודמים שהתקיימו גם בבית המשפט, שעלו טענות לגבי מכסות ולגבי טענות אחרות של אפליה. הסיבה שאנחנו מאפשרים את המבחנים האלה זה כדי לנסות לייצר אובייקטיביות בתהליכי הקבלה ולנטרל את האפשרות למכסות או את האפשרות לאפליה. המבחנים האלה נבדקים על-ידי המחוז החרדי, יש כללים למה מותר לשאול - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דווקא רואים בהם דרך למניעת אפליה. << דובר_המשך >> לירן שפיגל: << דובר_המשך >> נכון. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> מה בוחנים? לא ברור מה בוחנים שם. << אורח >> שלומית שהינו-קסלר: << אורח >> יש כלים אחרים. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> לא ברור מה בוחנים שם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני מציע שהנושא הזה יידון ואני מציע גם שהוא יצריך לחשוב איך פותרים אותו. אדוני, השאלה הבאה התייחסה לפעולות לעידוד שיבוץ ו - - - לאומי במוסדות חינוך חרדיים ואני מודה לכם על התשובה הקצרה למרות שבמובן הזה שהיא תשובה, חסר כאן מידע רב. משרד החינוך, באמצעות המחוז החרדי, מפעיל מערך הדרכה במסגרת תכנית "מעברים" לבוגרי ישיבות תיכוניות. כמו כן, מקיימים פרויקטים משותפים מעודדי גיוס למרכזי היל"ה במחוז החרדי. האם תוכלו לפרט מה אתם עושים כדי לעודד גיוס לצה"ל? אני מזכיר ששירות משמעותי הוא חלק ממטרות החינוך של מדינת ישראל, ובפעם האחרונה שבדקתי, גם המחוז החרדי כפוף להם. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אז אני אומר שב"ה יש גידול טבעי מאוד מאוד משמעותי בישיבות תורניות, משלוש לפני עשור ל-40 בשנה זו, וזה משרת את האפשרות לתת מענה מדויק יותר, רחב יותר, לקהילה הולכת וגדלה בציבור החרדי. חלק מתוך המחויבות שלנו לישיבות התיכוניות, להשכלה, לבגרויות, זה גם לאפשר תכנית מעברים טובה ולחשוף בפני הבוגרים של הישיבות התיכוניות את מגוון האפשרויות הרבות, ההולכות ומתרבות בשנים האחרונות, לאפשרויות של גיוס כמו ישיבות הסדר חרדיות, כמו מכינות שהולכות וקמות כל העת. מכיוון שהנושא הזה מאוד מאוד דינאמי, מאוד חשוב שכל בוגר במערכת שזה רלוונטי, יקבל את התכנייה, יקבל את האפשרויות ונעשים גם מפגשים מקצועיים עם גורמי צבא או אחרים. אנחנו עושים את ההשקעה הזו בישיבות התיכוניות. במרכזי היל"ה יש לנו מאות רבות של בוגרי המערכת החרדית, שנמצאים אצלנו במסגרת השלמת לימודים אחרי הצוהריים ושם אנחנו חושפים אותם אפילו בעצימות יותר גבוהה, כולל מפגשים עם קציני צה"ל כולל שבוע גדנ"ע שהולך ונבנה עכשיו, בימים אלה, ושיתופי פעולה משמעותיים מאוד עם חברה ונוער וצה"ל ומשרד החינוך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ומה אתם עושים לגבי כל הישיבות הקטנות, החלק הארי של החינוך החרדי לבנים שאין בו הכנה לצה"ל למיטב ידיעתי? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בישיבות הקטנות קרי תרבותי-ייחודי, אין לנו פעילות בנושא הזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וזה על פי חוק? כי למיטב הבנתי זה מאוד הבנתי. מי קבע את ההחרגה הזו? יש קולות קוראים, יש דרכים. מי מאפשר את הדבר הזה? אדוני, אנחנו עוסקים פה, בוועדה ליד, בחוק הגיוס. גיוס לא יכול להתחיל בגיל 18, גם לא בצו ראשון בגיל 16.5. איך יכול להיות שיש כאן מערכת שלמה שאין בה שום דבר שמעודד, מכווין, מלמד אפילו, נותן מידע על השירות? הילד החרדי גומר כיתה י"ב או מקבילתו בישיבה הגבוהה ויודע אפס על השירות בצבא. היות ואני הקמתי מסגרות חרדיות לבנים, אני יכול לספר לך שעשינו הכל דרך עמותות בחוץ. אז אין בעיה, תעשו קול קורא לעמותות כמו שאני עשיתי במנח"י. אנחנו הקמנו את "אחרי באמונה" או יותר נכון הצטרפנו לקבוצות הראשונות. תנו אפשרות לילד החרדי. היום הילד החרדי – דרך אגב, זה לא ילד, זה 14,000 ילדים בשנתון. הוא ממודר לחלוטין מכל מידע על צבא ההגנה לישראל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק לסדר הדברים, אני רוצה להגיד שאני בוודאי ובוודאי מצטרף לדעתך. אני חושב שצריך כמינימום, אני חושב שאין איסור ואסור להפלות מורה חרדי או דתי בבית ספר ממלכתי. זה לא יעלה על הדעת שיהיה מורה חילוני – זה לא יעלה על הדעת שיהיה מורה חילוני ולא יקרה בבית ספר חרדי. אני אומר את זה כי מה שאתה אומר, חבר הכנסת טור פז, זה שלכל הפחות צריכים לשאוף, בלי קשר ישיר לדיון אבל יש קשר מהותי מובהק, כל תלמיד שזוכה לתקצוב ממשלתי צריך להגיע למצב שזה מותנה בין השאר בחשיפה שלו לאפשרויות של השירות למען הכלל. זה מהות העניין. נכון, זה לא קשור ישירות לשאלת התקצוב והליבה אבל אליבא הנושא, זה בדיוק העניין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> החוק בישראל קובע ושוב, זה חוק במדינת ישראל שהכנסת הזו קבעה. זה לא בג"ץ, זה לא יועמ"שית אלא הכנסת הזו קבעה שבחוק החינוך של ישראל, בתי הספר יכינו את בוגריהם לשירות משמעותי וכולי. עכשיו, אני אפילו לא מדבר על הבנות החרדיות למרות שגם עליהן פעם צריך לדבר. אני מדבר על הבנים החרדים, 14,000 בשנתון, מערכת ענקית של למעלה מרבע מיליון תלמידים, שלמעט שני המקומות שאני מברך עליהם, שנאמר הישיבות התיכוניות החרדיות ותכנית היל"ה, מקבלים אפס מודעות, ידע, הבנה, הכנה לשירות צבאי. אני שואל האם הדבר הזה הוא תקין? האם נעשות פעולות כדי לשנות אותו ומה נעשה? כי אנחנו לא יכולים להתחיל בגיל 18. חבר'ה, זה צריך להתחיל בגן כמו שעושים לילד במוסד ממלכתי אחר. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אז כמו שאמרתי, אין פעילות כעת בתרבותי-ייחודי, לפחות לא שאני יודע עליה. אם שואלים לגבי תהליכי עומק רחבים יותר, אני בהחלט יכול לציין ולהזכיר שיש יעד מרכזי של משרד החינוך השנה בשבילי מורשת, שחושפים את התלמיד גם למורשתו אבל גם לסביבתו, לאזרחות מה שאפשר, ולהרבה מאוד ביקורים וסיורים וחשיפה ככל האפשר כדי שהילד החרדי, לכשיגיע לשלב בגרותו, ייחשף וידע הרבה יותר רחב מאשר רק מקום מגוריו ומקום לימודו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המשך יבוא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בהחלט. אדוני, יש לנו עוד שתי שאלות שאני לא בטוח שנצליח לסיים אותן אבל הייתי רוצה להתחיל אותן. סוגיית התקורה עלתה בוועדת הכספים לפני שבועיים והתגלה, ואני מודה שגם אני שעוסק בנושא הזה הרבה שנים לא הבנתי את זה, שבניגוד לרשת חינוך רגילה בישראל שמקבלת תקורה כחלק מתקציבה – כלומר אם אני עכשיו עובד כחלק מרשת חינוך, אני מקבל מהמדינה 100% תקציב. מתוך ה-100% הזה מותר לי להוציא עד שישה אחוז לתקורה. כלומר זה לא מגיע לתלמידים, זה מגיע להנהלה. מה שקרה ברשתות החרדיות זה שהן מקבלות לא 100% אלא 106%. הן מקבלות עוד שישה אחוז על גבי התקציב המחושב לטובת ניהול. אני שואל את עצמי: פעם אחת – למה זה קרה ככה בעבר? למה הם הוחרגו פה מכלל רשתות ישראל? כמו כן, מרגע שעברנו לתקציב הנורמטיבי ב-1 בינואר, אז אין שום סיבה – הרי מי עושה תקורה בבתי ספר ממלכתיים שהם לא חלק מרשת? המדינה עושה. יש מחוז עם 100 ומשהו עובדים. יש מחוזות במשרד החינוך, יש מינהל פדגוגי שלם. למה רשתות החינוך – שאלתי לשעבר ועכשיו גם לעתיד, כרגע לפי מיטב ידיעתי כמו שהוצג בוועדת הכספים, הולכות להמשיך לקבל שישה אחוז מעל לתקציבן לרשת בניגוד לכל רשת אחרת בישראל ובניגוד לחינוך הממלכתי? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה עושה דברים אחרים חוץ מללמוד את הנושא? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרבה, הרבה. אבל את זה אני עושה על הדרך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כל הכבוד. הדר מהאוצר. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני אתייחס לאמור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נראה לי שכל תשובה חוץ מ"וואלה, אתה צודק" תהיה לא במקום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה, שוסטר. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אז אני אתייחס לדברים. כמו שחבר הכנסת ציין – בעלויות אחרות, בין אם זה יסודי ובין אם זה על-יסודי, נחשב 100% לתקצוב, כל שלב חינוך בהתאם לנוסחאות שלו, ולרשות או לבעלות החינוך מתאפשר לקחת עד שישה אחוז מהתקציב ולהסיט אותו עבור תקורה והפעלת הרשת, כשבבואנו לבחון את מודל התקצוב הנורמטיבי ולבחון מאפס את שיטת התקצוב החדשה נדרשנו, וכאן אני אגיד שזו עמדה משפטית. אני לא משפטנית אבל אני אייצג רגע את חבריי שסברו את העמדה הזאת, שיש מקום להחיל את התקציב של התקורה און טופ תקציב השעות. העמדה לכך הייתה שככלל ילדי ישראל מדבר על 100% מכלל השעות של קבוצת הילדים המקבילה לצורך העניין בחינוך היסודי. ואם ייווצר מצב שמסיטים שישה אחוז מהתקציב הזה לטובת תקורה אז זה אינו כלל ילדי ישראל, וזו איזו שהיא פרשנות משפטית שניתנה ובעקבותיה פעלנו וככה גיבשנו את מודל התקצוב הנורמטיבי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא בטוח שהבנתי את העניין. אני מבין שיש איזו אקוויוולנטיות בין שיעור האחוז בלימודי הליבה עם גובה התקציב. וגובה התקציב הרי תמליצו על מה שהם נותנים לאחרים, לא? << דובר_המשך >> הדר פוקס: << דובר_המשך >> אני אנסה להסביר את דבריי בצורה טובה יותר: נניח שיש מוסד רשמי שזכאי ל-100 שעות, ונניח שיש מוסד של אחת הרשתות שגם הוא לפי מצבת התלמידים ולפי הנוסחאות זכאי ל-100 שעות. ונניח שהם לומדים 100% ליבה ואין איתם בעיות. נשווה בין תפוחים לתפוחים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נניח. זה לא קורה הרבה אבל נניח. << דובר_המשך >> הדר פוקס: << דובר_המשך >> למען הסימולציה נשווה בין תפוחים לתפוחים. העמדה המשפטית אמרה שאילו המוסד של הרשת ייקח שש שעות, שזה שישה אחוז, ויסיט אותם לתקורה אז בעצם המוסד, יהיה לו רק 94 שעות כי שישה אחוז ישמשו את הנהלת הרשת, ואז ה-94 - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> התשובה ברורה אבל מה שלא סביר לוגית זה שגם אותם 100% ליבה אקוויוולנטיים במוסד ממלכתי, ממלכתי-דתי, הוא צריך לבצע במסגרת התקציב שהמדינה נותנת וצריך גם להקצות גם לתקורה. אז אני לא מבין את זה. ברור שחלק מהתקציב שהמדינה נותנת הוא לטובת תקורה מוגבלת וכולי. אבל למה פה זה חלק ובמקום אחר לא חלק? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> התשובה היא שהם משווים את זה לממלכתי ולא לרשתות אחרות. אני רוצה רק להציע כאן - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא מוצדק. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני רוצה לחדד נקודה שהיא כן חשובה – השישה אחוז התקורה המדוברת - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היא מהשעות ולא מהתוספות. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> יותר מזה – זה לא רק מכל השעות, זה רק משעות תקן הבסיס. כלומר זו איזו שהיא הגדרה יותר צרה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עדיין נדמה לי שזה היה 180 מיליון או משהו כזה. אני רוצה לומר כאן, הדר, ששוחחתי עם מי שכתב את חוות הדעת, ולהבנתי חוות הדעת הזאת ניתנה לפני שנתיים וכבודה במקומה מונח. כדי לאתגר משפטן אני צריך משפטן אחר אבל יש כאן גם שינוי של המציאות כי המעבר מתקצוב שהיה קיים עד עכשיו לתקצוב נורמטיבי – הרי כשחוות הדעת הזו ניתנה, תקצוב נורמטיבי לא היה על השולחן. אני מבקש מכם לבחון עכשיו ולירן זה גם אליך כי בסוף אתם, הייעוץ המשפטי של המשרד צריכים לבחון את זה, האם נכון להמשיך את התקורה און טופ במצב של תקצוב נורמטיבי? אני מבין שהמעבר לנורמטיבי הוא לא רק מעבר טכני אלא מעבר תפיסתי. המחוז הוא היום הרשת, הוא הנהלת הרשת של הרשתות שהן צריכות להחזיק את כל המערכת הגדולה הזאת. לכן לדעתי מן הראוי לשקול עוד פעם את סוגית התקורה - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משה, אנחנו חייבים לעצור. אתה רוצה לומר במשפט קצר לגבי אישור הניהול התקין? << אורח >> יניב לוי: << אורח >> כן. אז שנת 2025 הסתיימה. העתירות שהוגשו בנוגע לאישור הניהול התקין שניתן לרשת החינוך העצמאי בשנת 2025 נדחו, והעמדה שלנו התקבלה על-ידי בית המשפט, שלא נפל פגם בהחלטה שלנו ובאופן הטיפול שלנו בנושא. הוגשו לאחרונה בקשות אישור ניהול תקין לשנת 2026 על-ידי שתי הרשתות והבקשות האלה נבחנות עדיין. בשלב הזה לשתי הרשתות אין אישור ניהול תקין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אני אנסה לסכם ברשותכם. אני מודה לכם שהגעתם. הוועדה מודה לעדכון המעבר של מוסדות לתקצוב הנורמטיבי, כמובן ניתוקם ממערכת המרכבה, על מערך הבקרה שנחוץ. אנחנו מבקשים לקבל את קיזוז הכספים שנלקחו שלא כדין על הכניסה ליישום. ולכשיושלם המהלך של מעבר 22 המוסדות למעמד פרטיים, אני מבקש להודיע לוועדה. אם אפשר להוסיף את חבר הכנסת טור פז, זה יהיה טוב. הוועדה מבקשת לשנות את חוזר מנכ"ל או לפחות לבחון את העניין כך שתכניות הליבה תהיינה דומות, כלומר לייצר את הגלובליזציה שדיברנו כאן, שלא לאפשר התעמרות של לימודי ה - - - של העברית על האנגלית. הערה נוספת – יש היגיון לבקרת איכות של הלמידה, לא רק מספר השיעורים אלא גם על איכות הלמידה. הוועדה שבעת רצון מהמגמה שמוביל משרד המשפטים לגבי דיכוטומיות שייכות לקבוצות בתי הספר. הסיפור של 100% מול 50 או 75. הוועדה מבקשת ממשרדי הממשלה לבדוק את סוגית הקיזוז הרטרואקטיבי, וגם על כך נחזור ונדבר מן הסתם. תובענות וסוגיות משכורת, פנסיה, הפרשות – הוועדה מבקשת על כך תשובה בכתב. הוועדה מצפה לבחינת נקיטת אמצעים מינהליים כנגד ממלאי תפקיד שפעלו בניגוד לחוק. לפחות בחינה של הנושא. התנהגות פוגענית ומפלה – הוועדה מוקירה את המהלכים שמשרד החינוך מבצע, כפי ששמענו, לשם הגברת מודעות ההורים והעידוד לתלונות. המשרד מבקש לבחון את האפשרות לרישום אזורי כנהוג במחוזות אחרים. המשרד מבקש לבחון את ההיגיון שבהתרת קיום מבחנים בכניסה לבתי ספר. שמענו את ההסבר ובכל זאת שווה לבדוק. עידוד לשירות צבאי או לאומי – הוועדה קוראת למשרד להנחות את המוסדות, לאפשר להם להפגיש את התלמידים בפני אפשרויות של שירות לאומי ושירות צבאי-אזרחי. אני חושב שזו מהות הגישה של לימודי ליבה, לאפשר להם חיים כפי שראוי ולאפשר לקהילה כולה ליהנות מכך. הערה אחרונה – לגבי התקורה, אותם שישה אחוזים מעל התקציב. יש מקום לבחון את ההיגיון או את החוקיות לגישה הזו לאור המעבר לתקצוב הנורמטיבי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, מצוין. רק רציתי להזכיר את הסעיף שהוועדה מבקשת לקבל את רשימת 22 המוסדות, והזכרנו את זה קודם, שכאמור לא עברו את הביקורת ואמורים להיות מורחקים מהמשרד ב-30.6.2026. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אמרת שאתם שוללים להם את הרישיון, נכון? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> נכון, כן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נבדוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מודה לכם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:36. << סיום >>