פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 825
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ו (14 בינואר 2026), שעה 9:44
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חנוך דב מלביצקי – היו"ר
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אורי מקלב
נאור שירי
חברי הכנסת:
ואליד אלהואשלה
מוזמנים:
ד"ר יוסי סעדון
–
מנהל האגף הפיננסי, בנק ישראל
ד"ר קונסטנטין קוסנקו
–
כלכלן, חטיבת המחקר, בנק ישראל
מיכל סיני לויתן
–
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
אמיר וסרמן
–
יועמ"ש הרשות, רשות לניירות ערך
אורית שרייבר
–
מנהלת מערך חקיקה, רשות לניירות ערך
ענבל פולק
–
מנהלת מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך
מאיה גרטי גלבוע
–
מנהלת יחידת פיתוח חדשנות פיננסית, רשות לניירות ערך
אלה בית און
–
רפרנטית פיננסים, משרד האוצר
יראת דומנוביץ
–
עו"ד, מחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים
אלי בבלי
–
יו״ר, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות
ייעוץ משפטי:
שלומית ארליך
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
ד"ר ויקטור ינין
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, מ/1773 << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שלום, בוקר טוב, סליחה על האיחור. הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, דיון המשך. מי הבעל בית של החוק הזה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
רשות ניירות ערך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שלום לכם, רשות ניירות ערך. אני רוצה בבקשה שתסבירו לי את הצורך בהעברת סמכויות הנרחבת מאוד שאתם עושים פה, סמכויות שהן בגדול של חקיקת משנה, שאתם לוקחים לעצמכם. לא ברור לי למה זה נעשה. לא ברור לי הצורך. למה אי-אפשר להתנהל בדרך הרגילה של קביעת תקנות והבאתן לאישור בוועדת הכספים? או לחלופין עם איזשהו הסדר שלילי, של הנחה בוועדת הכספים, ואם תוך x ימים אין הערות, אז זה נכנס לתוקף.
האירוע הזה, שבו אתם מעבירים סמכויות שהיום נתונות בידי שר האוצר אליכם, באופן הזה, בעיניי הוא חלק מפיחות במעמד של הכנסת, שאני לא נוטה להסכים לו, בטח ובטח לאור מה שנחשפנו אליו בשבוע האחרון לגבי העברות כספיות שבוצעו פה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
בניגוד החוק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בלי שידענו עליה, בואו נגיד ככה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
בפרקטיקה לא רצויה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
לא חוקית, עבריינית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני לא יכול להיות שותף למהלך כזה, אלא אם כן מסבירים לי, בהסברים של ממש אדם פשוט מהפרדס, למה הדבר הזה נחוץ. ואני כבר אגיד מראש, שהעובדה שמדובר בנושאים טכניים, זה לא טיעון.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני אומנם כמעט ולא הייתי בדיון הקודם לצערי, וגם בדיון הזה עוד מעט אצטרך לצאת, אבל עקבתי מרחוק. זו הצעת חוק ממשלתית, נכון? אני דווקא אומר את זה מהאופוזיציה, בעיניי הצעת החוק הזאת מאוד חשובה, והיא חייבת לעבור כמה שיותר מהר, לאור כל מיני נסיבות שעשויות להיווצר בשבועות הקרובים. אני מצפה כחבר ועדת הכספים, לא משנה אם אני בקואליציה או באופוזיציה, ברגע שמגיעה לכאן הצעת חוק ממשלתית, אז שממשלה תהיה מגובשת סביב ההצעה, וכל הוויכוחים וחילוקי דעות, ככל שישנם, תפתרו אותם מחוץ לוועדה ותביאו עמדה אחידה.
אני חושב שאתה גם מסכים איתי. נכון?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא, חילוקי דעות ביניהם - -
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
לא, יש פה חילוקי דעות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
- - לבנק פחות מטרידים אותי. אותי מטריד הנושא שבו לוקחים סמכות שהיא בידי שר או סמכות שהיא של חקיקת משנה ומעבירים אותה לידיים של הרשות והופכים אותה לסוג של מחוקק משנה. לא ברור לי למה יש בזה צורך. זה הדבר היחיד שאותי מטריד האמת. השאר, הנושאים הטכניים, אני באמת לא חושב שהם צריכים לעכב.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
אני אנסה, ברשותכם, לענות במילים פשוטות, ותרגישו חופשי לעצור אותי אם דברים לא ברורים. המטריה שאנחנו עוסקים בה היא ענף קרנות הנאמנות. היום מנוהלים בו כספים בהיקף של 750 מיליארד שקלים. אנחנו רוצים לפתח סגמנט חדש של קרנות נאמנות, שאנחנו קוראים לו קרנות אלטרנטיביות או קרנות השקעה פרטיות. המטרה היא שאנשים לא יגיעו אל הסגמנט הזה באופן לא מפוקח, בשוק שהוא מאוד מסוכן, וראינו שנתון להונאות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הצורך הזה הוא חשוב מאוד, על זה אין מחלוקת.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
זה קודם כול הרציונל. המטריה הזו מוסדרת בחוק מאוד מפורט, הוא נקרא חוק השקעות משותפות בנאמנות, חוק הקרנות, חוק מאוד ארוך שחוקקה הכנסת בשנות ה-90, ומכוחו יש גם תקנות. הדבר הראשון שחשוב לזכור, חוק הקרנות ממשיך לחול, וגם רוב התקנות ממשיכות לחול, גם לגבי הסגמנט הזה. כלומר, כל הדברים הבסיסיים ביותר, שקרן נאמנות זה חשבון נפרד, שיש נאמן שהוא שומר סף שמלווה את הפעילות של הקרן, כל המנגנון של תשקיפים, של דיווחים, של סמכויות הרשות, כשמסתכלים מלמעלה, ושלחנו לכם מסמך שמפרט את זה, רואים שרוב-רובה של ההסדרה, ממש החלק הארי שלה, נותר בעינו במנגנון של חקיקה ותקנות. זה דבר ראשון.
הדבר השני הוא, שבחוק הקרנות כבר משנת 2005 יש סמכות לרשות ניירות ערך לקבוע דברים בהוראות. זו סמכות שאנחנו משתמשים בה באופן שוטף. כל שנה יש כמה הוראות שאנחנו מוציאים למנהלי קרנות, אנחנו עושים בהן שימוש נרחב, בכפוף לחקיקה. זו סמכות שהיא הכרחית כדי להסדיר דברים שאי-אפשר לחשוב עליהם או לטפל בהם בדרך של חקיקה. גם ההסדרה של קרנות כספיות שוועדת הכספים עצמה אישרה כאן לפני שנתיים, נעשתה בדיוק במנגנון הזה. למעשה, אנחנו עקבנו אחריו.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
רק צריך לומר, אמיר, שגם אז נעשתה עבודה.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
בררנו בין הדברים שסברנו שצריכים להישאר בידי אישור ועדת הכספים לבין הדברים האחרים שחשבנו שלא.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
וכך עשינו גם הפעם, כי אנחנו מבינים את החשש של הוועדה ואת חוסר הנכונות, בצדק, להתפרק מסמכות. לכן אנחנו עוברים סעיף-סעיף ובודקים שיש הצדקה, וזה גם מה שנעשה כאן. בקיצור, לא מדובר באיזשהו חידוש באופן קביעה של רגולציה בתחום קרנות הנאמנות.
הדבר השלישי הוא, שרגולציה בדרך של הוראות היא הכרחית במקרה הזה. היא מאפשרת לנו לפתח את השוק, שזה אומר להיכנס לסגמנט שאנחנו היום לא מטפלים בו. אגב, מהסיבה הזו גם הנציגים של קרנות הנאמנות מעוניינים. הם מבינים שהדרך לפתוח את השוק הזה לסגמנט חדש, היא בדרך של רגולציה שיכולה להתעדכן, יכולה להגיב, וגם לנו כרגולטור זה קריטי כדי שנוכל להתמודד עם סיכונים שיתפתחו בעתיד ויהיה לנו קשה לצפות אותם.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
כמו מה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אבל יש נושאים, למשל חברות ציבוריות, שנקבעים בתקנות. אתם רוצים לקחת סמכות ולקבוע את זה בעצמכם, בסוג של הוראות. לא ברור לי למה.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
אז אני מסביר, אנחנו נעבור ממש הוראה-הוראה,
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אבל אני לא מבין את ההיגיון. אם בחברה ציבורית קובעים את זה בתקנות, למה אתם לא יכולים לקבוע את זה בתקנות? למה צריך שתהיה לכם סמכות לקבוע את זה בעצמכם בלי שום פיקוח או בקרה?
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
ברגולציה פיננסית בעולם ובישראל, זה נכון לכל ענפי הפעילות שלנו, חוץ מחברות ציבוריות, המנגנון הוא של חקיקה, תקנות והוראות. המקום היחיד שבו זה לא קיים – הייתה כאן בשבוע שעבר נציגה של איגוד חברות ציבוריות, שזה מה שהיא מכירה – זה חברות ציבוריות. אפשר להעלות כל מיני שאלות למה, ואולי הסברים. זה חברות שיש להן פעילות ריאלית בדרך כלל, שמעסיקות הרבה מאוד עובדים, בתעשייה הפיננסית, רגולציה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה הקשר להרבה עובדים? אם נושא בחברה ציבורית הוא כזה שמצריך תקנות, למה פה הוא לא מצריך תקנות? תסביר לי.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
בחברה ציבורית הפעילות המרכזית של החברה היא לא ניירות ערף. היא גם מגייסת בשוק ההון. אבל היא פועלת בקמעונאות, בנדל"ן, בהייטק, ולכן יש לה הרבה עובדים שעוסקים בדברים אחרים. בתעשייה הפיננסית, כל מה שהם עושים זה הפעילות שאנחנו מדברים עליה כרגע. המוסכמה בעולם, ואנחנו יכולים להראות שזה כך בכל מקום בעולם, שיש סמכויות הרבה יותר רחבות ממה שאנחנו מבקשים כאן. אנחנו כאן באיזושהי אנומליה שהרבה דברים מגיעים לפרלמנט. זה בכלל לא המצב בחו"ל.
אבל המוסכמה, גם בישראל, כבר מתחילת שנות האלפיים, זה שיש את אותו מדרג הסדרתי, שהוא כולל גם הוראות של הרשות. זה דבר שהוא הכרחי. אי-אפשר להסדיר תחום כמו קרנות נאמנות, כמו מנהלי תיקים, כמו שירותי תשלום. זה הכול דברים שעברו בכנסת בשנים האחרונות.
בואו נשאיר רגע את החברות הציבוריות בצד. אפשר לדון בזה, אבל - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אבל בנושא של תוכן תשקיף למשל, תקנות 26 ו-54א, תקנות 43, 50, 56, שיערוך נכסי קרן, תקנה 59 סוגי הנכסים בקרן, תקנות 62 - - -
<< אורח >> אלי בבלי: << אורח >>
לא, אדוני היושב-ראש, אז אני אסביר אפילו למה זה בלתי-אפשרי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
קודם כול, מה שאתה תעשה, זה שאתה לא תיכנס לי בדברים. בוא נתחיל מזה. ואם אתה חושב שמשהו אפשרי, זו דעתך, אני יכול להיות בדעה אחרת. ננהל על זה דיון. אבל קודם כול, מה שאתה תעשה, זה לא תיכנס לי בדברים.
תקנות 72 דוחות כספיים של הקרן ותקנה 109 פירוק קרן ומימוש נכסים לא סחירים.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
אנחנו נסביר כל אחד ואחד מהדברים שהעלית, למה אנחנו חושבים שהוא נדרש בהוראות ולא בתקנות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
למה? מה זה מפריע לך שזה יגיע בתקנה?
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
תקנות זו דרך מאוד איטית ומסורבלת, ולעיתים היא לא אפשרית בכלל. אנחנו חיים את זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה זאת אומרת לא אפשרית? תסביר לי. יש המון דברים טכניים שנקבעים בתקנות. אנחנו מאשרים פה המון.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
יש. לא בהכרח זה צריך להיות כך. פרק הזמן שלוקח לנו - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי חושב שזה לא צריך להיות כך?
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
ה-time to market הוא קריטי כאן בהסדרה פיננסית. הוא מאוד ארוך. יש לנו קבצי תקנות וחקיקה, שלוקח לפעמים שנים, והרבה פעמים הם לא מגיעים בכלל לכנסת בגלל עומסים, בגלל סדרי עדיפויות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז תביא את ההוראות לפה, תניח אותן ל-30 ימים, ואם לא יתקבלו לגביהן הערות או בקשה לדיון או משהו כזה, אז תמשיך איתן הלאה.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
זה מנגנון שהצענו אותו בעבר והכנסת עצמה שללה אותו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר, הייתה בעבר כנסת שאולי שחשבה אחרת.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
יכול להיות, כן. אנחנו נציע כאן מנגנונים שראינו שקיימים. אבל המסלול הממשלתי הוא בדרך כלל של תקנות. זה מסלול מאוד ארוך, הוא כולל הרבה מאוד תחנות בממשלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אם אתה אומר שתקנות זה קשה לך מאוד – עוד פעם, תסביר, אנחנו נבין בדיוק למה זה כל-כך קשה. כל מיני דברים, time to market – בסדר. כל התהליך הזה הוא לא תהליך שנסגר בשבועיים-שלושה גם ככה. אבל בוא נגיד שבאמת יש פה איזשהו צורך ונושא שהוא מאוד דחוף. בסדר, אז תניח את זה פה. מחברי הכנסת זה לא יבוא, הם לא יבואו ויחפשו בכל זה, מה יש פה, ובואו נעשה דיון סתם, בטח לא כאן. תניח את זה לפה. אני מניח שאם יהיו אנשי מקצוע ואנשים מהתחום שיחשבו שהדבר הזה הוא בעייתי, הם יראו את הדבר הזה, יפנו, יבקשו דיון ונוכל לדון ולראות. במידה ולא, זה יעבור.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
לצערנו הפעולה של הנחה היא לא פשוטה כל-כך. בעבר היה לנו מנגנון כזה, למשל לגבי כללי הבורסה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
למה? למה זה לא פשוט?
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
חווינו את זה. למשל, ביחס לכללי הבורסה, היה לנו מנגנון כזה שלא צריך לעבור אפילו את המנגנון הממשלתי. היה מאוד קשה: אתה צריך לעבור נסחות, אתה צריך אחר כך למצוא את הזמן המתאים בוועדה שהיא באמת אחת העמוסות בכנסת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שוב, פה אתה לא צריך למצוא זמן מתאים. פה אתה מניח. פה אתה מניח. אתה מניח, ויוצאת הודעה לחברי ועדת הכספים: דעו לכם, שביום זה קיבלנו כך וכך הוראות. יעברו 30 ימים, 45 ימים, כמה שנחליט. לא התקבלה שום בקשה לדיון, לא התקבלו הערות – מקבל תוקף וממשיך הלאה. מה הבעיה?
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
ומה יקרה כשהכנסת בפגרה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הוועדה הזו גם דנה בפגרה.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
טכנולוגיה קיימת.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
אנחנו מוכנים לשקול את זה. זה מנגנון שאנחנו העלינו בעבר מול הכנסת, הכנסת עצמה לא רצתה אותו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז עכשיו יש כנסת אחרת. תחשבו על זה, בסדר?
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
צריך לשקול את זה.
אבל אני רוצה להציע גם, בכל זאת, באנו עם הצעה. דבר ראשון, אנחנו רוצים לסקור לכם את הרציונל, את מה שמטריד אותך, למה דברים מסוימים בחקיקה, למה בתקנות ולמה בהוראות. עשינו כאן עבודה, הוראה-הוראה, והכנסנו שם רק את מה שנחוץ לנו. זה דבר ראשון.
שתיים, נתקדם כאן בהקראה, כמו שהתחלנו בשבוע שעבר, כל הוראה, אנחנו נדבר למה חשבנו, מה עושה אותה הסמכה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עוד שאלה. מתי לדעתכם תהיו מוכנים? כי כרגע אנחנו קובעים את זה במקבצים כאלה, של דיונים של שעה וחצי. אני הייתי מעוניין לעשות דיון יותר ארוך, של כמה שעות. אני עוד לא סיימתי מבחינתי. אני רוצה להבין את האירוע הזה של לקיחת סמכויות.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
- - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כרגע נשארה לנו בערך שעה לדון. לא מאמין שנסיים את זה היום.
כן, בבקשה.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
אנחנו נגיע בכל מועד שתוכלו ולכמה שיותר זמן.
רציתי גם להעלות מנגנון שהוועדה הזו אימצה בעבר, וזה לבחינה שלכם, שזה מנגנון דיווח. היו לנו דברי חקיקה בעבר, שבהם למשל השינוי המבני של הבורסה וחקיקת שירותי תשלום, שבהם הוועדה אמרה: אנחנו רוצים שתגיעו אלינו, למשל בשינוי המבני של הבורסה, מדי שנה בחמש השנים הראשונות אחרי אותו תיקון, כדי שנוכל לבקר ולראות שהדברים מתפתחים באופן שקיווינו שהוא יתפתח.
אגב, אפשר לחשוב גם על מנגנון דיווח אחר. נגיד בנק ישראל היה מאוד מוטרד שהשוק הזה יגדל לממדים עצומים. אז אפשר לקבוע איזשהו רף של גודל שבו נגיע. מנגנונים של דיווח לא עוצרים את הרגולציה, אבל הם מאפשרים לבקר. כמובן, אם נקבל פידבק שיגיד: אתם צריכים לעשות א', ב', ג', נפעל בהתאם. זה המנגנון שאנחנו מעלים, כי הוא כבר נעשה בעבר, לא הרבה פעמים, אגב. אבל אני חושב שזה יכול אולי לאזן בין האינטרסים.
אני מציע שעכשיו נסקור לכם שוב, בכמה מילים, ואז נתחיל בהקראה ונעבור ממש הוראה-הוראה.
<< דובר >> יוסי סעדון: << דובר >>
אני רק רוצה לדייק. אנחנו לא חוששים שהמכשיר הזה יצבור ויגיע לשווי מאוד מאוד גבוה. זה לא זה. אני מציין את זה לפרוטוקול. אין לנו שום בעיה שזה יגדל כמו קרנות הנאמנות, בשווי מאוד גבוה, כמו שאמיר ציין.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מישהו אמר שאתם חוששים מזה?
<< דובר >> יוסי סעדון: << דובר >>
זה מה שאמיר לכאורה ציטט אותי.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
אני אמרתי כי זכרתי את המטאפורה של החתול - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה היה יותר אופי החתול, לא גודל החתול.
<< דובר >> יוסי סעדון: << דובר >>
בדיוק, אופי החתול, יפה, הינה. כמובן, אין לנו שום בעיה שזה יגדל. ההפך, כמו שאמרנו בתחילת הדברים, זה כלי טוב, חשוב, ובגלל שהוא טוב וחשוב, חשוב לנו שהוא ינוהל מלכתחילה בצורה נכונה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
רצית להגיד משהו, אדוני?
<< אורח >> אלי בבלי: << אורח >>
כן. אני אמרתי את זה גם בדיון הקודם, אני רק ארחיב טיפה. קודם כול מבחינת סד הזמנים, איך שאנחנו מבינים אותו, אם התיקון הזה לא יעבור עד שבוע הבא, שלאחריו מתחיל תקציב המדינה וחוק ההסדרים, מבחינתנו זה dead end למוצר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חוק ההסדרים לא - - -
<< אורח >> אלי בבלי: << אורח >>
אני פחות מבין בזה. ככה אני מבין את זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז אני אומר לך שזה לא בעוד רגע.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אין תקציב המדינה בשבוע הבא?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הבנתי שמניחים אותו. אבל עד ההצבעה, אתה יודע, זה - - -
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
היה מתבקש להגיד: הנחתי שמניחים אותו.
<< אורח >> אלי בבלי: << אורח >>
מבחינתנו, מבחינת המוצר הזה, אם הוא לא יאושר במושב הזה בקרוב, זה dead end עבור המוצר, dead end עבור הציבור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה יאושר - - -
<< אורח >> אלי בבלי: << אורח >>
לגבי ההוראות. אני רוצה להסביר כמה דברים. הסברת אותם בדיון הקודם בקצרה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מה זה מושב? מושב – זה שבוע? עד אפריל כאילו?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
למה?
<< אורח >> אלי בבלי: << אורח >>
כי אנחנו תחת הוראה זמנית. הוראה זמנית הוארכה עד תחילת 27'. לגישתי, לתפיסתי, איך שאנחנו מבינים את זה, אם אנחנו נכנסים לעולם של בחירות, ממשלות מעבר וכן הלאה, אנחנו נכנסים ל- dead end של המוצר הזה, כי אי-אפשר, לא יהיה ניתן להאריך את ההוראה הזאת מעבר להארכות שכבר קיבלנו.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
למה?
<< אורח >> אלי בבלי: << אורח >>
עניין משפטי.
<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>
זאת הוראה זמנית מכוח החוק. יש לנו סמכות לקבוע אותה לתקופה מסוימת, ולא ניתן להאריך אותה מעבר לזה. אפריל 27', זה המועד. אבל אי-אפשר לייצר קרנות חדשות כאלה.
<< אורח >> ענבל פולק: << אורח >>
אנחנו כבר עצרנו אישורים של תשקיפים חדשים של קרנות כאלה, על מנת שלא נמצא את עצמנו מורים להם להתפרק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר, בעזרת ה' בשבועיים-שלושה הקרובים זה ייגמר.
<< אורח >> אלי בבלי: << אורח >>
רק להשלים את הדברים לגבי הוראות, לגבי חוזרים שהרשות תפרסם בקשר למוצרים ספציפיים, שהמחלוקת פה היא על הסמכויות. קודם כול, אמרתי את זה בדיון הקודם, אנחנו התנגדנו בעבר לחוק שאפשר לרשות לעקוף את הוועדה, והצלחנו גם לדחות את החוק הזה ומשרד האוצר באמת משך אותו. אנחנו יודעים לעבוד מול הרשות, וגם להגיש בג"ץ אם צריך, והגשנו בג"ץ בשנה האחרונה. אנחנו יודעים איפה אנחנו צריכים את הרשות, ואנחנו יודעים גם להתמודד איתה.
במקרים האלה, של אפיון של קרן נאמנות, כשחוזר יכול להכיל בתוכו 30 עמודים שמתארים בדיוק איזה נכסים מותר לקנות ואיזה אסור ובאיזה אחוזים ובאיזה שעה אפשר לשערך או אי-אפשר לשערך, דברים שמנית קודם ולכן התפרצתי, ואני מתנצל על זה, זה דברים שלא ניתן לעשות אותם בתקנה, כמו שבבנק ישראל לדוגמה לא יכולה להיות הוראה 301 או 357, שמכילות עשרות עמודים. דרך אגב, 301 זה ממשל תאגידי, בגדול, הוראות הדירקטוריון. אי-אפשר לכתוב דבר כזה בתקנות. זה עשרות עמודים שמסבירים בדיוק במה צריך לדון ואיפה צריך לדון ומתי צריך לדון וכמה דירקטורים. זה לא משהו להכיל אותו בתקנות. יש דברים מאוד מקצועיים, וזה מאפשר לנו ולרשות לטפל בזמן אמת בשינויים שקורים בשוק. מוצרים משתנים. פתאום מחליפים את הריבית ליבור בתלבור, במשהו אחר, דברים שקורים.
האמת היא, מה לעשות, זאת האמת, לרשות ניירות ערך קשה להגיע לוועדת הכספים. יש דברים שקודמים – אגף התקציבים, רשות המיסים. היו כמה שנים שעסקו פה בעיקר בפיצויים לאנשים, שזה היה מאוד חשוב, ולא הצלחנו להביא את התיקון הזה לדיון בוועדת הכספים. אנחנו מגיעים עכשיו בדקה 90, וזה גם יותר מדקה 90. איך שאני רואה את זה, זה נאיבי לחשוב שאפשר לבוא ולתקן תקנות אחר כך ולהגיד: רגע, טעינו פה, אנחנו צריכים במקום 8%, 7%, כי המצב השתנה בשווקים. זה בלתי-אפשרי.
יש מצבים, שבאפיונים מפורטים של מוצרים מפורטים, ואנחנו הסכמנו לזה בעבר גם בתיקון 28 לחוק השקעות משותפות בנושא קרנות סל, שיש חוזר קרן מחקה, שמאפיין את כל המוצר הזה של קרן סל וקרן מחקה. אי-אפשר לעגן את זה בתקנות.
לכן אני מבקש מהיושב-ראש ומהוועדה לאשר את זה בהקדם, כי אם אנחנו לא נוכל לצאת מפה מהמושב הזה עם התיקון הזה, אנחנו בבעיה גדולה והציבור שמחזיק בקרנות האלה גם בבעיה גדולה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו נסיים את זה בשבועיים-שלושה הקרובים. הכול בסדר, מהבחינה הזו אין מה לחשוש. שמעתי את דבריך, אבל בכל זאת, אני סבור שכאשר אנחנו מעניקים סמכויות כל-כך רחבות, שהן בגדול, בדיפולט שלהן, בחקיקת משנה, אני הייתי מאוד שמח, בטח ובטח כשלב ראשון, שתהיה אפשרות של בקרה כלשהי.
לכן אני שב ואני חושב שייתכן שפה המנגנון הזה, של לבוא ולהניח את זה ולתת איזושהי תקופה, ושבמידה ואין הערות זה נכנס לתוקף, זה אולי הפתרון הרצוי.
כן, בבקשה.
<< אורח >> יראת דומנוביץ: << אורח >>
חשוב לי גם להתייחס, כי גם אנחנו עברנו איזשהו תהליך בצורה כללית עם הנושא של rulemaking ויצירה של הוראות על ידי הרשות. בגדול, אנחנו עברנו בתוך משרד המשפטים תהליך פנימי די דומה למה שאני חושבת שאדוני והוועדה עוברים. אנחנו גם הגענו לכל הסיטואציה הזאת של העברת סמכויות ולקיחת סמכויות עם הסתייגויות מאוד גדולות, עם חששות מאוד גדולים, גם בתוך משרד המשפטים. המשמעות של העברת דברים מתקנות להוראות ולכללים, שעוד מעט החברים פה מהרשות יסבירו את ההבדלים, זה שגם אנחנו פחות נמצאים בתהליך הרבה פעמים, ולכן גם אנחנו מטבע הדברים חששנו.
אנחנו עברנו איזושהי דרך עם זה. הבנו, כמו נציג השוק שיושב פה, שבסוף הכול יכול לעבור, כל הבירוקרטיות וכל הפרוצדורות ולקבל אישורים של הכול, והרבה פעמים נכון שכך יהיה. אבל המשמעות הראשונה של הדבר הזה, זה פגיעה בשוק. אם אנחנו רוצים שוק גמיש, רשות שמצליחה לענות לשוק ולעבוד בקצבים שהם אכן מפתחים את השוק הזה ומאפשרים לו לעבוד כמו שצריך. אגב, כמו שקורה בהרבה מאוד מדינות מתוקנות אחרות, ברגולטורים בחו"ל. אני עבדתי קודם ברגולטור הבריטי. הדברים עובדים בקצבים אחרים. יש המון סמכויות.
אנחנו ישבנו במשרד המשפטים ויש לנו תזה מאוד מסודרת. ההוראות שהגיעו לפניכם עברו מסננת מאוד מעמיקה שלנו, מה לדעתנו היה נכון להעביר ומה לא. אני חושבת שנכון שהוועדה ואדוני, כמו שהוצע פה, יעברו ממש הוראה-הוראה ויסתכלו. אבל בהרבה דברים צריך לשים קודם כול את השוק, כמו שישב פה נציג השוק ודיבר, ולחשוב שהפגיעה הראשונה היא בו.
<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>
אנחנו נשמח, אם אפשר, להתחיל. אם צריך עוד דברי הסבר, אני יכולה להסביר עוד קצת על ההבדל.
<< אורח >> אלי בבלי: << אורח >>
אני אבקש עוד הערה קצרה.
<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>
אני אשמח להתחיל להקריא אולי, כי אני חושבת שעם ירידה לפרטים בפנים והסבר ממש נושא-נושא נוכל להסביר למה הגמישות נדרשת, למה אנחנו חושבים שזה נושא שנכון שהוא יהיה בכללים או בהוראות, ואולי זה ייתן קצת הבנה מושגית יותר טובה לוועדה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אוקיי.
רצית להגיד משהו, גברתי?
<< דובר >> מיכל סיני לויתן: << דובר >>
כן, תודה רבה אדוני היושב-ראש. אנחנו חושבים קודם כול שהתמונה שהוצגה פה, בייחוד לגבי קרנות השקעה אלטרנטיביות, היא לא מדויקת. אנחנו ראינו את הדירקטיבה האירופאית, שבחקיקה ראשית מתייחסת לכל ההיבטים היציבותיים שקשורים למוצר הזה, שהוא יכול להוות סכנה יציבותית. כשזה מגיע לתחומים של יציבות פיננסית, זה המנדט של בנק ישראל. היכולת היחידה שלנו להביא את ההערות שלנו כאן בפני הציבור, היכולת היחידה של חברי הכנסת לייצג את האינטרסים של הציבור, זה כשזה בא לדיון בוועדה הזאת. לכן אנחנו רוצים שדברים שהם יציבותיים יתקבלו בהסכמת בנק ישראל.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אנחנו נשמח להגיב לזה. אפשר?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, רגע. אדוני רצה קודם?
<< אורח >> אלי בבלי: << אורח >>
כן. לגבי ההצעה של היושב-ראש להניח את החוזרים האלה ל-30 ימים בוועדה. אם זו הפשרה שמוצעת, אין לנו התנגדות לזה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז בואו נתחיל, בבקשה. אתה רוצה לשאול משהו, נאור?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
לא. אני אשאל.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
בישיבה הקודמת הקראנו את הפתיח של סעיף 129(1).
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
עצרנו בפסקה (12). אתם יכולים לראות את זה בנוסח המעודכן בעמוד 5. אנחנו נכנסים לתוך הסעיף שעוסק בדיוק בליבה של הדברים שדיברנו עליהם. תעברו סעיף-סעיף, תסבירו בדיוק בידי מי מצויה הסמכות היום, מה אתם מבקשים לעשות, למה אתם מבקשים לעשות, איך אתם רואים את הדברים, ולפי זה נתקדם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
באיזה סעיף אנחנו?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
פסקה (12), שמכניסה את סעיף 129ג'1 "קרן השקעות פרטיות בנאמנות". זה בעמוד 5 באמצע.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
אני אקריא ונסביר סעיף-סעיף.
קרן השקעות פרטיות בנאמנות
129ג1(א).
על אף האמור בסעיפים 26, 42(ג) ו-(ה), 43(ב), 46(ב), (ד) ו-(ה), 50(ב), 52, 54(ב), 54א, 56(א1), (ב) ו-(ז), 57(א), (ב) ו-(ג), 59, 62(ב), 63, 64(א) ו-(ג), 65(א) ו-(ב), 72(א), 73(ג)(3) ו-(ג1), 82(א)(7) ו-109(ה) - -
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אני רק אומר פה בפתיח שהתלבטנו גם אנחנו, ואני מבינה שגם אתם בתחילת הדרך, אם לתקן כל סעיף בנושא שבו הוא עוסק או לעשות איזשהו סעיף שיכלול את כלל ההוראות שעליהן מתגברים או משנים ביחס אליהן, ביחס לקרן השקעות פרטיות בנאמנות. אנחנו עדיין גם לא סיימנו את החשיבה על זה. אנחנו נעבוד במקביל ונראה איך נכון לעשות.
<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>
אני אשמח רק להגיד שני יתרונות שיש לדרך הזאת, כי גם אנחנו אפילו ניסחנו, עשינו פינג פונג עם הניסוחים במחלקת נוסח החוק במשרד המשפטים. קודם כול העברנו כאן בוועדה את תיקון שוק הכסף, שבסוף נעשה בטכניקה הזאת. התלבטנו גם אז איך נכון לעשות את זה מבחינה משפטית, ובסוף הלכנו בדרך של סעיף שמכניס ומתייחס לאותו סוג של קרן נאמנות בסעיף אחד.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
מרכז את כלל הסעיפים.
<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>
אחד, זה מייצר אחידות עם שוק הכסף. היתרון השני, זה גם למי שמנהלים את המוצר הזה, עורכי דין רואי חשבון, כל הגורמים המקצועיים שנותנים שירות, יועצים שנותנים שירות למנהלי הקרנות, זה מרוכז להם במקום אחד. נכון שזה קצת קשוח למשפטנים שבינינו, שצריך כל הזמן ללכת לסעיף הראשי ולבדוק מה השינויים שנעשים בו. מצד שני זה מלכד את הכול במקום אחד מסוים, וככה לא צריך להתחיל לחפש בכל החוק, ושיכול להיות שיש איזה סעיף שנפל או לא נפל ולא שמים לב. יש לזה גם יתרונות.
שוב, הייתה התלבטות, אבל בסוף, במצב הנוכחי, כשהחוק כבר כולל בתוכו את הסעיף החדש שהתייחס לקרנות כספיות, היה נראה לנו שנכון להמשיך באותה הדרך, לייצר עוד סעיף, שהוא ממש אחד מתחתיו, הקודם זה 129ג, עכשיו 129ג1, לייצר באותו מנגנון את ההתייחסות לסוג הזה של קרנות הנאמנות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה הסעיפים האלה?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
זה הסעיפים שעליהם מתגברים. אנחנו נעבור עכשיו סעיף-סעיף. זה הפתיח, שאומר על אף האמור בכל הסעיפים. אבל עכשיו נתייחס סעיף-סעיף ואז הם יוכלו להסביר בדיוק.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
אני אמשיך בהקראה ובהסבר פרטני.
קרן השקעות פרטיות בנאמנות
129ג1(א).
- - לעניין קרן השקעות פרטיות בנאמנות יחולו הוראות הסעיפים האמורים בשינויים כמפורט להלן:
(1) לעניין סעיף 26, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור באותו סעיף; וכן רשאית היא, בכללים כאמור, לקבוע פרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר ממועד פרסום התשקיף;
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
תסבירי קודם.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
סעיף 26 עוסק בפרטים שיינתן להם גילוי בתשקיף הקרן. מבוקשת פה סמכות לקבוע את הפרטים האלו בכללים. התשקיף הוא המסמך שהציבור יכול לקרוא ועל בסיסו להבין את מהות הקרן. כשאנחנו מדברים על העולם של קרנות מסורתיות, שאלה הקרנות שיש לנו היום, שמשקיעות בניירות ערך נסחרים, יותר קל לאפיין את הדברים האלה מראש ולקבוע אותם כפי שהן קבועות היום בתקנות.
כאשר אנחנו מדברים על עולם של קרנות, הסגמנט שאנחנו מייצרים פה, של קרנות השקעות פרטיות בנאמנות, קרנות אלטרנטיביות שיכולות להשקיע במגוון מאוד רחב של נכסים שהם אינם נסחרים, שהם ניירות ערך שאינם נסחרים, דיברנו על מקרקעין, דיברנו על נכסים דיגיטליים, על חוב, על הלוואות, השונות הרבה הזאת לא מאפשרת לנו מראש לייצר סט אחד של הוראות גילוי, כזה שהציבור בסופו של דבר גם יוכל להבין אותו.
אנחנו יכולים לייצר ערב רב של דברים. לא לכסות את כל הדברים שאנחנו חושבים שהציבור צריך לדעת אותם, ולאבד בדרך הזאת את היכולת לתווך לו את המידע שהוא צריך לדעת אגב הקרן, בהתאם לסוג הנכס האלטרנטיבי שהיא תשקיע בו.
זה לעניין סעיף 26.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
הסמכות היום נתונה לשר האוצר בתקנות, לקבוע את הנושא בתקנות, ואתם מבקשים להפוך את זה לרשות בכללים?
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>
אתם רוצים במילה למה זה בכללים או שנמשיך הלאה?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן.
<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>
בגלל המתווה שיצרנו עם משרד המשפטים, ההסתכלות הכללית על הדרך שבה אנחנו מפלחים את הסמכויות כאן, בגלל שמדובר בעניין צרכני יותר, זה נעשה בכללים. חשוב לי להדגיש את זה פשוט, כדי שתוכלו לראות ולהתרשם גם, שהייתה חשיבה כאן ממש על כל נושא ונושא.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
למה אבל, בגלל שזה עניין צרכני, זה צריך להיות בכללים? לא הבנתי.
<< אורח >> יראת דומנוביץ: << אורח >>
משרד המשפטים יצר מדרג. יש את התקנות, שהן תקנות של שר, שעוברות גם נוסח, גם מגיעות לשולחן הוועדה לאישור ברוב הפעמים ומפורסמות ברשומות. מתחת לזה נמצא המדרג של כללים, שמבחינתנו מדובר בהוראות מקצועיות, שאין בהן משום קביעת מדיניות. כל קביעת מדיניות, היא משהו שהשר עושה, שמגיעה לשולחן הוועדה. כל מה שיורד לדרגת כללים והוראות, זה דברים שאין בהם משום קביעת מדיניות, שמכוון לקבוצה של גופים מפוקחים, לא לציבור כולו, שלרגולטור יש קשר ישיר איתם. המדרגה הזאת של כללים, היא מדרגה של דברים שעוברים פרסום ברשומות.
מתחתיה יש מדרגה של הוראות, שהן לא עוברות פרסום ברשומות. גם הוראות הן הוראות מקצועיות, שמכוונות לגופים מפוקחים, שצריכות המון גמישות. אנחנו מאפשרים לרדת לרמה של הוראות ולא בכללים, ללא פרסום ברשומות, כשמבחינתנו יש פחות השפעה צרכנית.
<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>
הפרסום ברשומות זה העניין שבעיקר מבחין בין כללים להוראות, וגם ההבהרה של משרד המשפטים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה אתם נותנים פה?
<< אורח >> יראת דומנוביץ: << אורח >>
כללים. זה עוד דרגת ביניים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הבנתי. אבל מה שאתם עושים פה, זה כללים או הוראות?
<< אורח >> יראת דומנוביץ: << אורח >>
כללים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זאת אומרת שכן יש פרסום?
<< אורח >> יראת דומנוביץ: << אורח >>
כן.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
אני אמשיך ברשותכם בהקראה.
(2) לעניין סעיף 42(ג) ו-(ה) –
(א) על אף האמור בסעיף 42(ג) הרשות רשאית לקבוע, בכללים, תנאים לגביית הוספה כאמור באותו סעיף;
(ב) הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לעניין הדרך והמועדים לפרסום מחירי היחידות ומחירי הפדיון לפי סעיף 42(ה);
סעיף 42(ג) עוסק בכך שמנהל קרן יכול לגבות הוספה, והיא חלק מסחרו. הוספה זה איזשהו רכיב נוסף, אפשר לקרוא לו סוג של קנס שמנהל הקרן יכול לגבות או בכניסה לקרן או ביציאה מהקרן, ובדרך כלל היא מייצרת תמריץ לבעל היחידות להישאר בקרן לתקופת זמן ארוכה יותר.
מדוע אנחנו מבקשים פה סמכות לרשות לקבוע תנאים בעניין הזה? אנחנו חוששים. מאחר שאנחנו מדברים על קרנות שהן לא קרנות יומיות, שאי-אפשר לצאת מהן בכל יום מסחר, אנחנו חוששים שבאיזשהו מקום אולי בעתיד יהיה פה איזשהו ניצול לרעה של היכולת לגבות הוספה בקרן כזאת, ולא לאפשר, בעצם למנוע את הכדאיות הכלכלית של הלקוח לצאת מהקרן במועדי הפדיון שיקבעו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אפשר לשנות את כללי המשחק ככה באמצע? לצורך העניין, אם נכנס כלל או הוראה, איך שזה נקרא, מסוים, או תנאים מסוימים, יותר נכון להגדיר את זה ככה, יכולים לשנות לי את התנאים באמצע?
<< אורח >> ענבל פולק: << אורח >>
עמלות דמי ניהול, כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נניח, קודם לא היה קנס יציאה מוקדמת ועכשיו יש קנס יציאה מוקדמת?
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
זו באמת הערה חשובה, שאי-אפשר יהיה לקבוע, להוסיף עמלת הוספה, מקום שבו זה לא נקבע מראש בתשקיף של הקרן או בהסכם של הקרן. ולכן יש פה היבט שהוא מאוד צרכני, מה שמסתדר גם עם המתודולוגיה שאנחנו מדברים פה, על כללים, בהקשר הזה. זה לעניין סעיף 42(ג).
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
ואת זה אתם קובעים לבד או שאתם צריכים להגיע לפה לוועדה?
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
הכוונה לקבוע את זה לבד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
נקבע לבד. אבל מפורסם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
קובעים לבד.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
חשוב אולי להגיד, בהמשך לדברים שנאמרו פה, שאנחנו כמובן פועלים תחת חוק עקרונות האסדרה. כל קביעה, כל הצעה שאנחנו מציעים לעשות, מצריכה תהליך מאוד ארוך של בחינה, של הערכות השפעת רגולציה ושל שימוע. אלו תהליכים מוסדרים וארוכים שגם אנחנו ממילא מחויבים אליהם.
לגבי סעיף 42(ה), שמדבר על הדרך והמועדים לפרסום מחירי הקרן, סמכות שנתונה כיום לשר האוצר לקבוע. אנחנו מבקשים את הסמכות להוראות בעניין הזה. אנחנו מדברים פה על היבט מאוד ספציפי וצר, של איפה לפרסם את מחירי הקרן ומתי. הפלטפורמות לפרסום משתנות. בעבר נדרש היה לפרסם את הדברים האלה בעיתון. זה כבר לא פלטפורמה שבהכרח רלוונטית לפרסום. אלה דברים שבהחלט משתנים, ולכן זו סמכות שאנחנו גם מבקשים אותה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
מה לגבי קביעת תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה? זה נותר כפי שהוא?
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
זו סמכות שכמובן אנחנו לא מבקשים אותה. בהתאם להבחנה שנעשתה קודם, כל מה שקשור לאדנים של חוק השקעות משותפות בנאמנות, ממשל תאגידי, עלויות, אלה דברים שהם עניינים של מדיניות. הרשות אינה מבקשת בהם סמכות, אלא רק בעניינים של ברזלים של ניהול המוצר, בהם נדרשת אותה גמישות כדי שנוכל לתת מענה לשוק שהוא משוכלל ומתקדם במהירות רבה.
ברשותכם, אמשיך בהקראה.
(3) לעניין סעיפים 43(ב), 46(ב), (ד) ו-(ה), 50(ב), 52, 54(ב), 56(ב), 62(ב), 63, 64(א) ו-(ג), 65(ב), 72(א) ו-(73)(ג)(3), הרשות תהיה - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
סליחה רגע. איפה אתם קובעים מבחינת איזה נכסים יכולים להיות מוחזקים בקרן ואיזה לא? איפה זה נקבע?
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
אנחנו נראה בהמשך.
<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>
אנחנו נגיע לזה בסעיף 59.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ואת זה אתם גם רוצים? זה במסגרת כללים גם כן אצלכם?
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
כן. אנחנו נתייחס לזה, ברשותך, בהרחבה, כשנגיע לסעיף.
(3) - - הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור באותם סעיפים;
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
רק תסבירי כל סעיף.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
בהחלט. לעניין סעיף 43(ב). הסעיף קובע כיום את סמכות השר לקבוע את שווי נכסי הקרן ודרך חישוב מחירי הקנייה ומחיר המכירה. אנחנו מבקשים לקבוע את שיערוך הנכסים בהוראות. מדוע נדרשת פה הגמישות? שוב, כפי שהסברתי קודם, אנחנו מדברים על קרנות מסורתיות שמשקיעות בניירות ערך נסחרים, השיערוך הוא פשוט, הוא נגזר מהמחירים של ניירות ערך במסחר בבורסה. אבל כשאנחנו מדברים על אפשרות להשקיע בנכסים אלטרנטיביים, מגוונים ושונים, נדרשת פה יכולת לבחון ולשכלל ולראות מהי הדרך הנכונה לשערך את הנכסים האלה לפי המודלים שמשתנים ומקובלים גם בעולם.
חשוב לי להגיד בהקשר הזה, שאפילו גם בעולם, בכל זאת המסורתי, נתקלנו כבר בעבר בקושי שהתקנות מכתיבות דרך מסוימת לשיערוך, וראינו שזה כבר לא תואם את התקופה ואת המציאות המשתכללת, כמו למשל שיערוך אפילו של אג"ח OTC, שבעבר התקנות דרשו דרישה מאוד מסוימת ודווקנית של מספר עושי שוק, וזה לא משהו שבאמת אפשר על בסיסו לשערך בפועל אגרות חוב כאלה.
בעולם האלטרנטיבי הצורך הזה מתבקש ביתר שאת. גם באירופה, לפי דירקטיבת ELTIF, שחברנו פה בבנק ישראל דואגים להזכיר אותה, מי שקיבל את הסמכות לקבוע את הדרך השיערוך של נכסים האלטרנטיביים זאת רשות ניירות ערך של הייחוד האירופי, ESMA, היא בעלת היכולת והידע המקצועי לקבוע כיצד נכון לשערך את הנכסים האלטרנטיביים. זה לעניין סעיף 43(ב).
אני אמשיך ואתייחס ואסביר את סעיפים 46(ב), (ד) ו-(ה) ביחד.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה היה בידי השר, ועכשיו אתם רוצים לעשות את זה בדרך של?
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
הוראות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאותן כן מפרסמים?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא. מפרסמים באתר הרשות. לא ברשומות.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
השאלה אם זה ברשומות או באתר שלנו?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא, אני לא מדבר על אתר הרשות.
<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>
הפרסום של ההוראות זה באתר הרשות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
רגע, אז מה אמרת לי שמתפרסם?
<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>
אולי נעשה סדר רגע, ברשותכם? הכללים עוברים נסחות, מתפרסמים ברשומות. ההוראות עוברות את התהליך של האישור בהתאם לחוק עקרונות האסדרה, ברשות. ההוראות מתפרסמות באתר הרשות. מה שמתפרסם ברשומות זו רק הודעה בילקוט הפרסומים, שאומרת שהרשות קבעה הוראות בנושא כזה וכזה. כלומר, ההוראות הן במדרג מעט נמוך יותר, עוברות בדיוק את אותו התהליך, למעט אופן הפרסום בסופו של דבר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עקרונות שיערוך זה משהו, כמו שאמרתם בעצמכם, הוא משתנה. אבל הוא לא משתנה פעם בשבוע, נכון?
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
לא פעם בשבוע. אבל הוא יכול לכלול למשל נוסחאות או מתודולוגיות מפורטות איך לשערך נדל"ן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה תדירות השינוי של הדבר הזה?
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
אנחנו משתדלים לא לשנות מהר, אלא אם כן גילינו שהייתה טעות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בערך.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
אני מניח שזה יכול להיות אחת לשלוש-ארבע שנים, אם קרה משהו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז למה אי-אפשר לעשות את זה בתקנות?
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
כי יכולים להיות כאן כמה סגמנטים של נכסים. תחת הנכסים האלטרנטיביים יכולים להיות כמה דברים, ואין מתודולוגיה אחת שהיא ברורה. כיום קרנות נאמנות משקיעות בנכסים שנסחרים בבורסה. לוקחים את המניות, והבנצ'מרק הבסיסי הוא השווי, מה המחיר בבורסה באותו יום. אפשר להסתכל על שווי ממוצע. יש דרכים מאוד פשוטות להעריך את השווי.
אבל בוא נחשוב שאנחנו מדברים עכשיו על נכסי נדל"ן. יכולה להיות מתודולוגיה לנדל"ן מניב ולנדל"ן יזמי ולהלוואות. זאת אומרת שאנחנו צריכים ליצור כאן דיפרנציאציה, בוא נניח בתקנות. אני כבר מדמיין, אני רואה את העמודים שינסו לתאר את זה, ובוא נגיד שאחר כך צריך לתקן אותן באיזשהו שלב.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
רגע. אבל את אותם עמודים אתה גם צריך לעשות בהוראות.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז מה? אני לא מבין.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
אני חושב שאתם פשוט רואים את זה כשזה מגיע לכנסת. אבל תהליך של תקנות הוא סופר-ארוך: הוא עובר נסחות; הוא עובר משרדי ממשלה; הוא עובר כמה ייעוצים משפטיים – ייעוץ משפטי של האוצר, ייעוץ משפטי של ועדת הכספים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
- - - כמה שנים אמרת לי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לגבי כל אחד מהסוגים של הנכסים שיכולים להיות מוחזקים בקרנות האלה.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
זה יכול לקרות לגבי כל נכס – לגבי נכסים דיגיטליים ולגבי נדל"ן ולגבי הלוואות. לכל אחד יכול להיות שתהיה מתודולוגיה אחרת במידה מסוימת של שיערוך. היא יכולה להיות מתודולוגיה מפורטת. היא תצטרך תיקון אחת לתקופה, אני מקווה שרק אחת לכמה שנים. זה יכול להיות סיפור מאוד רציני לנסות בכלל להעביר את זה בתקנות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
למה? לא הבנתי.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
יהיו כאן כמה סטים כנראה של מתודולוגיות שיערוך לנכסים שונים שיכולים להיות תחת קרנות אלטרנטיביות, וכל אחד מהם עשוי - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני מוכרח להגיד לכם. אני שומע את הטיעון הזה של בירוקרטיה כסיבה – אני לא אקרא לזה תירוץ, כסיבה – לקיצוץ בסמכויות של הכנסת. קשה לי מאוד עם הטיעון הזה. גם אם הוא נכון, הפתרון הוא לא לוותר על סמכויות. זה לא הפתרון.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
הבעיה הזו היא לא ייחודית לישראל. אנחנו למדנו מה קורה גם במדינות אחרות. בדרך כלל הפרלמנט קובע איזושהי מסגרת כללית של כללים, ואחר כך משרדי ממשלה או רגולטור קובעים את הרגולציה המפורטת עצמה. מה שהפרלמנט עושה, זה גם לבקר אחר כך את הפעילות וגם להתערב. רואים את זה בארצות הברית הרבה פעמים לפני משברים, לפעמים גם אחרי משברים, ואז הוא מנחה את הרגולטור וקובע בחקיקה: אני רוצה שתתקן א', ב', ג'.
אצלנו אנחנו מוטים באופן קיצוני לשיטה של חקיקה ראשית ותקנות, לעומת שאר העולם. אנחנו בדקנו איך זה קורה בארצות הברית, איך זה קורה בבריטניה, איך זה קורה באוסטרליה. הסמכויות שאנחנו מבקשים כאן הן מינוריות, ושוב, הן נוגעות לסגמנט מסוים שאנחנו רוצים לפתח, וכדי לפתח, אנחנו צריכים גם את היכולת לעצור או להגביל או להגן על הציבור אם יהיו טעויות. אנחנו לא נוכל אחר כך לחכות לכנסת, זה יהיה פשוט לא אחראי לעשות את זה. זה לא בגלל שהכנסת היא לא מקום טוב לדון.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אמיר, איך זה עומד מול שאר השיערוכים של רשות שוק ההון?
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
איפה הם נקבעים?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
וגם, האם יכול להיווצר פה איזשהו פער בין השיערוכים?
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
זו שאלה טובה. אנחנו לא הגענו עדיין לכתיבה של ההוראות של השיערוכים. אני יכול לחשוב על סיבות מדוע השיערוכים לא יהיו במתודולוגיה זהה. למשל, עבור רשות שוק ההון זה יכול להיות חישוב שהוא לטווח מאוד ארוך, לטווח פנסיוני, עם הערכה שהנכסים ימומשו אולי בטווח ארוך יותר. כאן זה לא יהיה כמו הקרנות הקיימות, אבל זה יהיה בקצובי זמן שהם יותר מהירים. יכולים להיות הבדלים. זה דבר שנצטרך לדון בו כשנגיע לכללים עצמם.
<< אורח >> אלה בית און: << אורח >>
אני אשמח להוסיף את עמדת אגף התקציבים בבקשה. אנחנו לגמרי תומכים ברשות במעבר להוראות וכללים. אנחנו מפחדים שתקנות - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
גברתי, אני יודע את עמדת אגף התקציבים, היא נאמרה בהתחלה. אתם תומכים ברשות לגמרי. אני מבין. אבל אני חושב אחרת.
כן, בבקשה.
<< אורח >> אלי בבלי: << אורח >>
אני רק רוצה להוסיף, לתת גם צד שני למה שנאמר פה, שזה לפעמים גם עובד לטובתנו. יש מצבים שבהם רשות ניירות ערך לא מצליחה לממש את המדיניות שלה בגלל המגבלות ההגעה לוועדת הכספים. אנחנו עשינו בעבר, בשנים האחרונות, הסדרה עצמית של שני נושאים מאוד חשובים, שהעלית בקצרה אחד מהם, שינויים של התנאים של הקרן במהלך התקופה, דבר שהחוק מ-94' מאפשר לנו, ואנחנו מנענו מעצמנו, עשינו הסדרה עצמית לתחום הזה, כי רשות ניירות ערך, אם היא הייתה צריכה להעביר את זה בחקיקה, היא לא הייתה מעבירה את זה עד היום. אז יש פה גם צד שני לנושא הזה.
ברגע שאתה מגביל – אני מניח שזאת גם הסיבה שאנשים מעלים את זה – וכל דבר צריך לעבור דרך ועדת הכספים, שזה חשוב בעינינו, יש דברים שלא יעברו רגולציה והסדרה. הם פשוט יידחקו לצד.
<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>
אולי נסבר את האוזן. יש למעלה מ-20 סטים של תקנות מכוח חוק השקעות משותפות בנאמנות. החוק עצמו הוא למעלה מ-130 סעיפים, שכמובן נשאר שריר וקיים. התקנות עצמן גם נשארות. אנחנו לא באים לבטל תקנות. שוב, אנחנו באים להתיר כאן סוג מסוים של קרן נאמנות, שנדרשת בו יותר גמישות. גם בתוכו עשינו ממש ניתוח באיזמל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, אבל זה מה שנקרא זחילה איטית, זה כרסום איטי. זה בדיוק מה שקורה. זה כרסום איטי בסמכויות, לאט, לאט. בסדר, יש גישה כזו. יש גישה כזו שאומרת שהרבה מהסמכויות של הכנסת צריך להעביר לרשויות המקומיות, מהשלטון המרכזי צריך להעביר לרשויות המקומיות. יש כזו גישה. בסדר, אפשר להתווכח עליה.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
ננסה להמשיך להסביר את ההצדקות הענייניות ביחס לכל אחד מהסעיפים, כדי לנסות לסבר את האוזן. אנחנו נסביר את סעיף 46 על סעיפיו הקטנים. סעיף 46(ב) עוסק בדרך להעברת סכום מזומנים בפדיון יחידה מחשבון הקרן למפיץ. סעיף 46(ד) עוסק ביום שבו יעביר מפיץ את הסכום השווה למחיר יחידה שנוצרה והיום שבו יעביר מנהל הקרן למפיץ את הסכום של יחידה שנפדתה. 46(ה) עוסק בימים שלגביהם על מנהל קרן לחשב את מחיר הקנייה ומחיר המכירה של נכסי הקרן. מדובר ממש בפרטי פרטים של התהליך, איך מעבירים הוראות יצירה ופדיון, מתי מעבירים את הסכומים. אלה דברים שהם מאוד דווקניים. אנחנו מדברים פה על תהליך מאוד מסוים, של איך בכלל הם מנהלים את הוראות היצירה והפדיון בקרן. העובדה שהקרן משקיעה בנכסים לא נסחרים, יכולה גם היא להשפיע על עיתוי העברת הסכומים, בימים שבהם על מנהל קרן לחשב את המחירים.
שוב, אנחנו חוזרים לאותה תמצית של הסבר, שיש פה שונות גבוהה בין נכסים אלטרנטיביים שהקרן תוכל להשקיע בהם. לכן נדרשת פה הגמישות, להתאים את התהליך ואת העיתוי של העברת הכספים לסוג הנכסים שיש בקרן. מכאן הצורך ביחס לסעיפים אלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, בבקשה.
<< אורח >> מיכל סיני לויתן: << אורח >>
התיקון הזה מכניס לראשונה נכסים דיגיטליים לגדר תחולת החוק ומאפשר להשקיע בהם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה זה, קריפטו?
<< אורח >> מיכל סיני לויתן: << אורח >>
קריפטו, מטבעות יציבים, בעיקר אנחנו רואים את - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתם לא אוהבים קריפטו, אני יודע.
<< אורח >> מיכל סיני לויתן: << אורח >>
לא, לא, אנחנו דווקא מקדמים אותו מאוד. אבל אנחנו מקדמים גם את הרגולציה בהתאם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הייתה לי פגישה אצלכם לפני שנה וחצי, עם המנכ"ל של החברות. יש איזו התאחדות כזאת או משהו.
<< אורח >> מיכל סיני לויתן: << אורח >>
ניר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא עזר לי כל-כך. אני שמח שאתם נפתחים.
<< אורח >> מיכל סיני לויתן: << אורח >>
בגלל המנדט שלנו כבנק מרכזי להנפיק את ההילך החוקי בישראל, לשמור על המעמד שלו ככסף, וזה חשוב גם למדינה, שהכסף, שהוא השקל החדש, ימשיך להיות הכסף שנוהג במדינה, כדי שיהיה אפשר לשלוט בכלכלה ולהפעיל צעדים מוניטריים וגם כל מה שקשור לאינפלציה.
אנחנו מעוניינים שכל ההיבטים האלה של תשלום שהוא לא במזומנים, שזה למעשה מאפשר תשלום ב-Stable Coin, לרבות Stable Coin דולרי עם חשש של דולריזציה, ההיבטים האלה ייקבעו בתקנות, כי אנחנו חשים שאנחנו צריכים לעקוב אחרי השוק. השוק הוא עכשיו בחיתוליו.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
לאיזה סעיפים את מתייחסת?
<< אורח >> מיכל סיני לויתן: << אורח >>
סעיף 46. יש כמה סעיפים שמדברים על תשלום במזומנים. חלק מהם היו עד עכשיו בסמכות שר האוצר, ועכשיו הם עוברים לסמכות ראש רשות ניירות ערך. בגלל שאנחנו רוצים שיהיה מעקב הדוק אחרי הנושא - - -
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
הסעיפים האלה לא קשורים לפדיון בעין. אולי נגיע לשם.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
רגע, מאיה, תני לה לומר ואז תתייחסו. לאיזה סעיפים את מתייחסת?
<< אורח >> מיכל סיני לויתן: << אורח >>
כרגע זה 46(ג).
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
אנחנו לא מבקשים סמכות בעניין.
<< אורח >> מיכל סיני לויתן: << אורח >>
סליחה, סליחה, אולי טעיתי בסעיף. אבל יש כמה סעיפים כאלה. אני אוכל להעביר רשימה אחר כך.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אז תראי אם את יכולה להסתכל ולומר לאיזה סעיפים את מתייחסת.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
אני אמשיך להסביר. סעיף 50(ב) עוסק בקביעת שווי נכסי הקרן ודרך חישוב מחיר הקנייה, והדרך והמועדים לפרסום מחירי קרן, מחיר יחידה ושווי יחידה. ההסבר לעניין הסעיף הזה דומה להסבר שהסברנו קודם לכן ביחס לסעיף 43(ב) לעניין שיערוך נכסי הקרן ולעניין הדרך והמועדים לפרסום מחירים.
סעיף 52 עוסק בפרטים ומועד דיווח על תוצאות הצעה על פי תשקיף. אנחנו מבקשים להעביר את הסמכות הזאת לסמכות של הוראות. בדומה לפרטי תשקיף, גם פה דרישות הגילוי יכול להיות שיצטרכו לשקף התאמות לתהליך ההצעה בהתאם לסוג הנכס. באשר לסעיף 54(ב), אנחנו מדברים פה רק על מועד לפרסום דוח על ביטול הצעה. זאת סמכות מאוד ספציפית לגבי קביעת המועד. כנ"ל, מבקשים גם סמכות בעניין הזה, כדי להתאים את פרסום הדוח לתקופת ההצעה של הקרן, שיכולה להשתנות לפי סוג הנכסים שהיא תשקיע בהם.
סעיף 56(ב) עוסק בדרך חישוב מחיר מחירה של נכסי הקרן, והדרך והמועדים לפרסום מחיר הפדיון בקרן סגורה. גם פה, זה סעיף שמשלים לסעיף 50(ב), שההסבר שלו זהה להסבר שנתנו בהקשר של סעיף 43(ב) ו-42(ה). ביחס לקרן סגורה, הסמכויות האלה מפוצלות בין סעיפים שונים בתוך הפרק שעוסק בקרן סגורה בחוק.
סעיף 62(ב) עוסק בעיקר בתנאים לקביעת שיעור מרבי לניירות ערך של תאגיד או של נכס אחר. כמו שהסברנו גם קודם לכן, כשאנחנו מדברים על עולם של נכסים שכירים, קביעת כללי הפיזור היא פשוטה יותר. אבל כשאנחנו מגיעים לעולם של השקעה בנכסים שהם לא נסחרים, יש לנו קושי לקבוע מראש את כללי הפיזור. הם יכולים להשתנות לחלוטין, בהתאם לסוג הנכס שהקרן תשקיע בו. הדברים הם נכונים גם לגבי השקעה בנכסים אלטרנטיביים, שהם נכסים דיגיטליים, קריפטו, כפי שהתייחסנו לזה קודם לכן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני כל פעם שומע את זה, זה מעין מוטיבים כאלה: זה קשה, זה מסובך, אז אנחנו רוצים את הסמכות לעשות מה שאנחנו רוצים בעצם. אני לא - - -
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
אולי אני אתן דוגמה ספציפית, לגבי קרן גידור בנאמנות, ברשותך?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני בטוח שיש דוגמה. אני בטוח שיש גם דוגמאות אחרות. אני חושב שאתם צריכים לעשות סוג של מחשבה מחודשת על האירוע הזה. אולי לשבת פה עם הייעוץ המשפטי ולחשוב מה אפשר ונכון להשאיר בתקנות; ומה באמת, אין שום ברירה, זה באמת מעין משהו שהוא לגמרי ברבדים האלה שאפשר להשאיר בסמכות שלכם.
אני מבין גם את המשמעות. הסבירו לי את הרצון לחזק את הרשות. יש כל מיני אספקטים בין-לאומיים של הדבר הזה. אני מבין הכול. אבל בסוף, בעיניי, כל הרציונל פה של הדברים שאני שומע, אני לא יכול לקבל את זה, שבגלל שקשה להגיע לפה או שבגלל כל מיני דברים מהסוג הזה, אז אנחנו מוותרים עליכם.
<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>
אני לא חושבת שזו הטענה היחידה, שזה הרציונל היחידי שעומד בבסיס, אם יורשה לי לדייק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני כל הזמן שומע: זה דברים, זה קשה. ההפך, אני חושב על אנשים שהולכים להשקיע בדברים האלה. אם הכול כל-כך דינמי וכל-כך משתנה, וכל-כך פתאום, ושצריך מיידי או תוך שבועיים או חודש, אין זמן לעשות שום תהליך, לבוא, אז זה חתיכת כלי מסוכן, והטענות של בנק ישראל בנושא הזה בעיניי מקבלות הרבה יותר תוקף, אז צריך להגדיל את הבקרה על האירוע הזה ולא להשאיר את זה מאוד פלואידי.
<< אורח >> אורית שרייבר: << אורח >>
הוראות לא ניתנות תוך שבועיים. זה לא משהו שנעשה מהשרוול כלאחר יד. הוראות – זה תהליך מסודר, שעובר פרסום, שמיעת הערות ציבור, אישור מליאת הרשות שמורכבת מחברי מליאה שמציגים עמדות שונות, אסכולות שונות, ואחר כך, כמו שאמרנו, פרסום באתר הרשות. אנחנו גם נציע מנגנון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בדרך כלל במליאת הרשות, ככה אני מניח, יש רוב להנהלת הרשות. נכון?
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
לא. מליאת הרשות מורכבת מגורמים חיצוניים ומנציג של בנק ישראל. גם גורמי ממשלה וגם גורמים חיצוניים. הליך של קביעת הוראות אצלנו בתוך הרשות הוא סדר גודל של שנה. הליך של תקנות זה סדר גודל של שלוש-ארבע שנים במקרה הטוב. יש לנו הרבה מקרים, אפשר להראות לכם את הדוגמאות שלא הגיעו לכלל סיום.
אני מבין את החשש. אבל יש לזה מחיר. בוא נניח, ניקח את הסט של התקנות, של פיזור, ונגיד שאנחנו רוצים שהוא יגיע לכנסת. לא חושב שהוא חשוב במיוחד לעומת האחרים, אבל נגיד שכך הוא. המשמעות היא שהמוצר הזה לא ייצא לדרך בשנתיים-שלוש הקרובות, אני כמעט מוכן לחתום על זה, למרות כל המאמצים שאנחנו נעשה. זה המחיר, וצריך לשקלל אותו.
יש לנו הצעת חוק שאנחנו עובדים עליה, שהיא נועדה לעשות שינוי כללי במדרג הסמכויות. אנחנו באנו לכאן במטרה של פיתוח שוק. החוק הזה נקרא: הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון. חיפשנו, אפרופו תקופת המלחמה, מה יכול לעזור לציבור המשקיעים ולתעשייה הפיננסית בישראל. אין לנו עוד הרבה מה שאנחנו יכולים לעשות. עשינו כאן סינון מאוד משמעותי.
העמדה הזו היא לגיטימית. אני מבין לגמרי את החשש. אבל יהיה לה מחיר, שכנראה המוצרים האלה לא ייצאו לדרך בקרוב. צריך להביא את זה בחשבון. יכול להיות שזו תוצאה אפשרית. לדעתנו היא לא טובה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתה אומר שהוראות לוקח לך שנה?
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
סדר גודל. בדרך כלל זו עבודה של כמה חודשים של הכנה, הבאה פעם ראשונה למליאה, פרסום להערות ציבור ל-30 ימים. בדרך כלל העבודה על ההערות נמשכת אחר כך עוד חודש-חודשיים לפחות, תלוי בהיקף שלהן, הבאה למליאה השנייה, יש גם אצלנו, בכל זאת, בתוך הרשות, גם סדרי עדיפויות, כלומר אי-אפשר לעבוד על המון דברים בבת אחת. תוך סדר גודל של שנה בדרך כלל אנחנו מצליחים לקבוע הוראות.
אני רוצה לתת דוגמה. אנחנו ראינו את הקרנות האלטרנטיביות של אנגליה. באנגליה הרגולטור גם יצא ביוזמה של קרנות אלטרנטיביות, הוא פרסם תנאים במה הן יוכלו להשקיע ומה יהיו טווחי הזמן. אחרי תקופה לא ארוכה הוא הגיע למסקנה שמה שהוא קבע לא היה טוב. הוא יכל לבוא ולקבוע תנאים אחרים, ויצא בשינוי של אותה יוזמה.
בלי הגמישות הזו מראש הרגולטור קובע דברים שהם מאוד שמרניים, כי הוא מפחד לקחת סיכון שהוא לא יוכל לתקן. אני אומר את המציאות, קצובי הזמן של תקנות הם ארוכים מאוד. אנחנו מדברים כאן על שנים ולא שבועיים או חודש.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
אני אתן דוגמה נוספת, דווקא מעולם של הקרנות הכי סולידיות שיש לנו, קרנות כספיות. בקרנות הכספיות שכללנו את האפשרות שלהם להשקיע בעסקאות ריפו, בדומה למתווה שבנק ישראל קבע בהוראות שלו. זה משהו שלא היינו יכולים לעשות בקצובי זמן מהירים אם לא הייתה לנו את הסמכות שוועדת הכספים אישרה כשהסדרנו את הנושא הזה של שוק הכסף.
<< דובר >> יוסי סעדון: << דובר >>
רק משפט בעניין התקנות. אנחנו מבינים את האורך, את הבירוקרטיה, ואני לא רוצה להיכנס לזה. אבל הבעיה שלנו עם הוראות היא שהקול היחיד שיישמע שם הוא הקול של הרשות, שיש לה את הרצון המבורך לקדם את הדברים ולתת מענה, בלי שניתן קול בנוגע להיבטים של יציבות פיננסית, שזה הצד של בנק ישראל. בתקנות יש לנו את האפשרות להגיע לכאן ולהביע את עמדתנו. אני חוזר עוד פעם, נכון שאני נמצא במליאה, ונחמד שם. אבל אני עדיין אחד מתוך 13 חברים, לפי החוק.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
אני רוצה להתייחס, לא להאריך, לגבי העניין של יציבות פיננסית. אנחנו מדברים כרגע על סגמנט שבאמצעות הוראה זמנית, כרגע ההיקף שלו סביב 4 מיליארד שקלים. תעשיית הקרנות היא, כמו שאמרתי, 750 מיליארד שקלים. גם אם זה יגדל פי עשר – ואנחנו לא צופים שזה מה שיקרה, בטח לא מהר – כרגע אנחנו לא מדברים כאן על משהו מאוד גדול.
בנק ישראל לפני כמה שנים יזם הצעת חקיקה, חקיקת ועדת יציבות פיננסית, שעברה כאן בוועדת הכספים, והיום הוועדה הזו פועלת. זו ועדה שאנחנו גם חברים בה, והתפקיד שלה הוא לנטר את הסיכונים כשמשהו גדול מתחיל להתרחש, סיכון מערכתי, הוא צריך להיות מהותי, הוא צריך להיות גדול מספיק. כרגע מה שיש בקרנות האלטרנטיביות לגמרי לא שם. אבל המנגנון הזה נקבע. לא ייתכן בכל רגולציה חדשה שתעבור, פתאום נידרש כאן לאיזשהו שינוי של מבנה הפיקוח. אנחנו מפקחים על התעשייה הזו, שהיא 750 מיליארד שקלי. אנחנו נוכל לפקח גם על הסגמנט הזה. ויש את המנגנון הקיים לנטר את הסיכונים. אנחנו לא חושבים שזה המקום לפתוח מחדש.
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
רק בידיים שלכם לדעת מה הסיכונים ולהגדיר מה זה סיכון? רק בידיים שלכם?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אבל זה מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל.
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
זו האחריות של הוועדה, כי אחר כך אנשים יבואו ויתלוננו בוועדה על מה שקורה.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
הוועדה עוסקת קודם כול בקביעת הכללים המשמעותיים והבסיסיים ביותר. שתיים, היא מסמיכה אותנו. ושלוש, היא יכולה לבקר את מה שאנחנו עושים. היא יכולה ליזום דיונים. אנחנו הרבה פעמים באים לוועדה ומוסרים נתונים. אפשר גם, כמו שאמרתי, ליצור מנגנון של דיווח, שזה יחסית חריג. עשינו את זה כשהיו רפורמות משמעותיות בשוק ההון. זו לא רפורמה כזאת. אנחנו מדברים כאן על אייטם מסוים שבחרנו לקדם לצורך עידוד פעילות בשוק ההון. זה לא שינוי מבנה הבורסה וזה לא רפורמה בשירותי תשלום. אבל אפשר גם ליצור את מנגנון הבקרה הזה, שיחייב אותנו למשל אחת לשנה או בגדלים מסוימים, לבוא לוועדה, לתת דין וחשבון. אתם תנחו אותנו אם לתקן. זה דבר שכבר עשינו בעבר, לא הרבה פעמים, אבל אפשר לקבוע אותו גם כאן.
<< דובר >> יוסי סעדון: << דובר >>
רק משפט בעניין הוועדה ליציבות פיננסית. אני יו"ר ועדת ההיגוי של הוועדה הזאת. אין לנו סמכות חקיקה. אנחנו רק ברמה של גלה ואמץ. זה לא התפקיד. אפשר להביא לוועדה ליציבות פיננסית לדיון כל מיני נושאים, אבל בסופו של דבר אין לה סמכויות לקבוע מלבד גלה ואמץ. זה לא מנגנון שיש לו שיניים.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
הם יכולים ליזום תיקון של המנגנון. זה מנגנון שבנק ישראל יזם ועבר בחקיקה - - -
<< דובר >> יוסי סעדון: << דובר >>
לא הייתי שם. אבל אני מניח ששם רצינו אולי סמכויות ולא ניתנו לנו. אבל זה בסדר, זו המציאות נכון לעכשיו, זו הוועדה ליציבות פיננסית, שזה אחלה פורום, מדברים שם על דברים מאוד חשובים. היא מתכנסת פעם ברבעון כשיש לה לו"ז מאוד מסודר. אז כשאנחנו מגיעים כבר להביא דברים, משהו שאחד מהמשתתפים בוועדה, כביכול, אני אומר את זה במירכאות, עשה בצורה לא נכונה, זה דבר שהוא נדיר מאוד. יש לנו את המנגנון של גלה ואמץ. זה לא מנגנון שהשתמשנו בו, ואני אגלה לכם, לא השתמשנו מעולם במנגנון של גלה ואמץ.
זאת ועדה שאנחנו שומעים, כדי ללמוד על כל מיני סיכונים מערכתיים שמתחילים להתעורר. אנחנו מנתחים נתונים. נדיר שאנחנו נכנסים לרגולטור, לעניינים שלו, ואומרים לו: לא עשית טוב. זאת לא הדרך הקיימת בוועדה. אנחנו מתוך הוועדה ממליצים על רגולציות, והיו מקרים כאלה שהמלצנו על רגולציות, כולל שיתוף פעולה מצוין עם רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון. עשינו דברים כאלה. אבל אנחנו פחות נכנסים למצב של לתפוס רגולציה, לתפוס איזשהו נוהל, הוראה, ולבקר את מי שכתב אותם.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
אבל זו הסמכות שניתנה לוועדה הזאת בחקיקה.
<< דובר >> יוסי סעדון: << דובר >>
גלה ואמץ בלבד.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
חשוב להגיד שדווקא מבין כל עולם ההשקעות רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך, שהן מפקחות על מוצרים, אנחנו מדברים פה על מוצרים שהם מאוד שקופים. מנהלי הקרנות מדווחים בכל חודש דיווח מפורט על כל הנכסים שלהם. זה מידע שלא רק שבנק ישראל יכול לקלוט אותו, אלא גם כל גוף אחר שהמטרה שלו היא לתווך את המידע הפיננסי הזה ללקוחות. המידע – הוא נמצא שם בחוץ, הוא שקוף. אז יש פה מה לנטר.
<< דובר >> יוסי סעדון: << דובר >>
זה אחלה שנקבל את המידע ונראה וננטר. זה באמת התפקיד שלנו.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
זה מדווח באופן פומבי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שנייה, ד"ר, לחבר שלך מאחורה יש מה לומר.
<< דובר >> קונסטנטין קוסנקו: << דובר >>
ד"ר שני, כן. לא נכנס כרגע גם לסידורים שקיימים בוועדה ליציבות. עוד מעט, אני לא בטוח שהיום נספיק, נגיע לסעיפים 65(א) ו-(ב), שאלו סעיפים שהם פר אקסלנס סעיפים יציבותיים. יושב-ראש הוועדה, חשוב גם שתכיר בזה, מדובר פה על חשיפות אשראי, בין אם זה כקרן למערכת עצמה, לבין אם זה חשיפה של הציבור באופן עקיף. זה במשתמע פעם ראשונה מגיע כאיזשהו אזכור של התרחבויות ומינוף וגם השלכות על הציבור.
הסמכויות שאתם דורשים כאן הן בלעדיות של רשות ניירות ערך. זה דבר, שבעינינו לפחות, צריך להיות נחלת כלל הציבור ולהגיע לדיון גם כאן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בעיניי גם 62.
כן, בבקשה אדוני.
<< אורח >> אלי בבלי: << אורח >>
רק להמשיך את מה שד"ר סעדון אמר. צוות היציבות בימים אלה מנחית עלינו הוראה, עלינו ועל רשות שוק ההון ועל רשות ניירות ערך, מורידה את זה למפוקחים שלה, בנושא החזקה של מט"ח, מינימום מט"ח בקרנות נאמנות. זאת אומרת, צוות היציבות הזה יודע לפתור בעיות כשצריך לפתור בעיות, יודע לנטרל סיכונים כשצריך לנטרל סיכונים, והם יודעים להגיע להסכמה.
אני חושב שההתנהלות פה קצת מעכבת את כל התהליך מבחינתנו. הם רוצים לשנות את כל החוק, שהכל יעבור בתקנות. הם יכולים לפתור את הבעיה הזאת ביניהם, כמו שהם פתרו את זה בנושא המט"ח.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
סעיפים 62, 63, 64 ו-65 – אני מיד אתייחס ואסביר אותם. הם כולם סעיפים שעוסקים בליבת ניהול של קרן נאמנות. קרן גידור בנאמנות לא תוכל להתחרות בקרנות גידור הפרטיות שיש בחוץ בלי שאפשר יהיה לתת לה את הגמישות לפעול.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני לא משפיע על הגמישות של הקרן. אני משפיע על היכולת שלכם לשנות את הכללים הללו בהחלטה בלעדית שלכם. בסוף זה האירוע.
<< אורח >> ענבל פולק: << אורח >>
שוק ההון הוא מאוד דינמי. אנחנו יכולים לקבוע פה, ולהגיע בעוד שלוש שנים אחרי איחור של שנתיים וחצי, אם מחר בבוקר מה שנקבע פה לא יהיה נכון ולא יהיה מתאים. קרן גידור בנאמנות באה להכניס את עולם ההשקעות האלטרנטיביות שהציבור מחפש אותו ורודף אחריו והולך למוצרים לא מפוקחים. יצרנו מוצר מפוקח, מנוהל על ידי גופים שיש להם ממשל תאגידי, בחוק שהוא חוק פרטני, ברמת כללים, בתוך החקיקה הראשית ובתקנות, כדי שהציבור לא ילך למקומות אלטרנטיביים ויאבד את כספו, דבר שראינו שקורה.
כל הרצון שלנו הוא להגן על הציבור. אם מחר בבוקר שוק ההון משתנה – והוא משתנה תדיר, הוא כל הזמן משתנה, יש נכסים חדשים, יש מוצרים חדשים, שיערוכים חדשים, שבכלל איגוד של רואי חשבון קובע, והוא לא בכללים שאנחנו יכולים להגיד לו: לא, אל תקבע עכשיו, תחכה עוד שנתיים, כי רק אז נוכל להגיע לוועדת הכספים, ואנחנו לא נוכל להגיב לך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא לוקח שנתיים להגיע לוועדת הכספים.
<< אורח >> ענבל פולק: << אורח >>
לנו לוקח יותר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר, לכם לוקח יותר. אני יכול לבוא ולהסביר לכם על בירוקרטיה ועל המשמעויות ההרסניות שלה לשוק הנדל"ן בישראל. אפשר גם לבוא ולדבר על כמה שנים לוקח פה להעביר תב"ע.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הרבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כמה זמן לוקח היתר בנייה פשוט, בגלל ההזיה של ההתנגדויות. מלא מלא דברים. נכון? אבל זה לא אומר: בואו נוריד את הכול ונשאיר למהנדס בעירייה את הסמכות לקבוע לפי איך שהוא רוצה, אם אפשר או אי-אפשר, ולשנות את כל הדברים.
נכון, הבירוקרטיה הישראלית היא בעייתית מאוד. הדרך לטפל בה גם עוברת, במקרים מסוימים, דרך הענקה מדורגת, הענקה במשורה, אולי של חלק מהסמכויות לגופים המומחים. אבל אתם פה באים ומשתלטים על האירוע, בסוף. אבל יכול להיות שיש אנשים ששמחים מזה, אני לא יודע.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
העניין פה הוא לא רק בירוקרטיה. אני חושב שבסוף גם הוועדה, היא הסכימה גם לאורך השנים, שצריך להבחין וליצור איזושהי היררכיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הוועדה מורכבת מפוליטיקאים, אנשי ציבור. אנשי ציבור, חלקם, משתנה לאורך השנים. הציבור שהם באים ממנו, עמדותיו משתנות לאורך השנים. העובדה שלפני חמש שנים או שבע שנים או ארבע שנים הייתה פה ועדה אחרת, שהיו בה חברים אחרים, לפחות חלק, שחשבו משהו מסוים – אז חשבו. היום חושבים אחרת. לדעתי עוד פחות משנה יהיו פה אנשים אחרים, שיכול להיות שגם יחשבו אחרת, אני לא יודע, אבל בסוף זה לא טיעון.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
הטיעון שלי הוא על פני תקופה של יותר מ-20 שנים, כולל הוועדה הנוכחית שהיא אישרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז אני אגיד לך נורא פשוט. בסוף זה אירוע, שמי שמבין בו זאת קבוצה מצומצמת של אנשים שעוסקים בזה. אתה רואה גם פה את הנוכחות של חברי הכנסת. סביר להניח שמראש, אם אני לא הייתי יו"ר ועדה, גם לא הייתי מגיע לדיון כזה, כי זה לא מעניין. אני בכלל לא משקיע בכל הדברים האלה. אני, במה שאני לא מבין, לא משקיע, זה הכלל שלי.
אבל מה לעשות, זה התפקיד, ומה לעשות, קיבלתי לא מעט פניות מאנשי מקצוע, מאנשים בתחום שעוסקים בזה, וכולם מודאגים מהאירוע הזה של הענקת סמכויות מאוד גדולות ומשמעותיות לרשות בלי פיקוח ובקרה. כולם שמחים על החוק. כולם חושבים שהמוצרים האלה שאתם באים לקדם הם חשובים ושצריך שהם יהיו והכול בסדר. צריך למצוא דרך לעשות את זה כאשר הוועדה לא מתפרקת מכל הסמכויות שלה בנושא הזה. זה בסוף האירוע.
ולכן עוד פעם, אני חוזר על ההצעה שלי, שתעשו סוג של חשיבה, מה ראוי ונכון שיעבור בהוראות ומה צריך להשאיר בתקנות או בכללים. ל-62 ול-65 עוד לא הגענו. אבל לא נראה לי, אני אומר לך באמת, לא נראה לי שזה יכול להיות בגדר של הוראות.
<< אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >>
אנחנו באנו אחרי חשיבה, ונעשה שוב. הדבר היחידי שאנחנו מבקשים הוא שתביאו בחשבון את המחיר שהזכרתי קודם, כי עשינו כאן סינון. זה לא שינוי גדול בחוק השקעות משותפות בנאמנות. זה אפילו לא 10% ממנו ואפילו לא 5% מהרגולציה הקיימת בתחום הזה, אלא פחות. אם נשנה את הסינון, המשמעות תהיה שנצטרך להגיע לכנסת. יכול להיות שזו המטרה, ושוב, זה בסדר, נצטרך להגיע לכנסת כדי לקדם את המוצרים האלה. אנחנו רק נוכל להגיד אז: ניסינו, וכנראה לא הצלחנו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יכול להיות שצריך להגיע לכנסת. אמרתי, יכול להיות שנכון לייצר הסדר אחר. אני לא יודע. אבל תחשבו. דעתי לא נוחה, בוא נגיד ככה, מאיך שזה נראה כרגע.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
אני אמשיך בכל זאת להסביר בזמן שנותר לנו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שלוש דקות. מה את רוצה להמשיך להסביר בשלוש דקות?
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
רק שנסיים לפחות את הסעיף הזה. סעיפים 63 ו-64, אתייחס לשניהם ביחד, כי הם עוסקים בפעילות בנגזרים. סעיף 63 מדבר על תנאים לביצוע עסקת מכירה בחסר, מה שנקרא בעגה המקצועית שורט, וסעיף 64(א) ו-(ג) עוסקים בתנאים לפעול בנגזרים וקביעת שווי נכס הבסיס של נגזר.
גם פה אנחנו מבקשים להעביר את הסמכות לסמכות של הוראות. מדובר בפעילות שהיא בנגזרים. ניקח לדוגמה עוד פעם את קרן הגידור בנאמנות. כדי שהיא תוכל לבצע את אסטרטגיות הגידור ולגדר את תיק השקעות, כך שהוא לא יהיה במתאם לשוק ההון, כמו שהסברנו בדיון הקודם שלנו, - - - לאפשר את הגמישות הזאת ולהסיר מגבלות שכבר קיימות כיום.
סעיף 65(ב).
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בואי נחכה עם 65.
<< דובר >> יוסי סעדון: << דובר >>
משפט אחד בהקשר הזה. אני חושב שכל אחד מבין מה המשמעות של נגזר, וכמו שזה מנוסח שם, כמה השלכות יציבותיות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תסביר לפרוטוקול מה המשמעות.
<< דובר >> יוסי סעדון: << דובר >>
נגזר – זה נכס שהמחיר שלו נגזר מנכס אחר, ברמות שונות. ככל שיש לך נכסים כאלה בתוך תיק השקעות, אתה חשוף לסיכון במחיר של הנכס המקורי, במינוף מאוד גבוה, מינוף משתנה. זה דבר שהוא סופר-יציבותי, יכול להשפיע על היקף הסיכון, על המוטיבציה ליטול את הסיכון הזה.
כמה הציבור מבין? כמו שאמר אדוני לגבי ההבנה של הציבור בדברים האלה, הציבור רואה תשואות. רואה תשואה יפה, פשוט נכנס, בלי להבין יותר מדי. בשנה האחרונה, הנכסים האלה, שהיו באופציות רכש, עלו במחירים בשיעורים מאוד גבוהים, ולכן הפיתוי גדול. לא כולם מבינים את זה. לכן צריך להסדיר את הדבר הזה, זה סופר-יציבותי לדעתנו.
<< אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>
כבודו, על אף שהרשות נפגשה כמה פעמים עם בנק ישראל והפצירה בו שוב ושוב להעביר את הערותיו בכתב כדי שנוכל להתייחס אליהן באופן ענייני, הם טרם עשו זאת. נשמח שהם יעשו, כדי שנוכל להתייחס עניינית למה שהם טוענים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר גמור. תודה רבה. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:59. << סיום >>