פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 277 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, א' בשבט התשפ"ו (19 בינואר 2026), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> ההתמודדות של גופי ממשל עם מצבי חירום, דוח מיוחד 2026 - היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר מיקי לוי מאיר כהן מוזמנים: בני גולדמן – סמנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה שירה אבנת – מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה אילן מוריץ – מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה איל בן זקן – המשנה למנכ"ל משרד החינוך, משרד החינוך אריה מור – סמנכ"ל ומנהל מינהל חירום, ביטחון ובטיחות וסייבר, משרד החינוך יובל אוליבסטון – מנהל אגף לפיתוח פדגוגי וסגן יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך ארז רונן – סגן מנהלת מינהל מערכות מידע, משרד החינוך נעם וילדר – יועצת משפטית, המועצה לשלום הילד יהושע ראוכברגר – מנהל אגף חוסן תמיכה והתנדבות, עיריית חיפה יוחאי וג'ימה – ראש מינהל בטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי פז כהן – סגן יו"ר הנהגת ההורים הארצית מיקה שלומוביץ – נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית אסף אוברלנדר – ראש מועצה מקומית רמת ישי בקי קשת – עו"ד, פורום המאבק בעוני מוזמנים באמצעים מקוונים: אתי דהן – ראש מינהל חינוך וחברה, עיריית נתניה מיכל מנקס – סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי אורית חזן – חברת סגל וראש פורום רציפות בחינוך, הטכניון מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין מיטל אליהו - סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: איה לינצ'בסקי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. ההתמודדות של גופי ממשל עם מצבי חירום, דוח מיוחד 2026 - היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. היום יום שני, א', בשבט, תשפ"ו, חודש טוב, ה-19 בינואר 2026. אתמול, אם אני זוכר נכון, היה יום השחרור מאושוויץ ואנחנו זוכרים את רני גואילי שתמונתו מאחור ומחויבותנו מלפנים. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא ההתמודדות של גופי ממשל על מצבי חירום, היערכות מערכת החינוך, ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל, דו"ח מיוחד מחודש זה. מאז אוקטובר 2023 ובמשך תקופה ארוכה בזמן המלחמה, מערכת החינוך נאלצה להסתגל לפעילות במצב חירום מתמשך שהתאפיינה בפגיעה משמעותית בפעילות הרציפה. למשך תקופות ארוכות לא ניתן היה לקיים למידה פיזית בבתי הספר בשל היעדר מיגון מתאים של מוסדות הלימוד או בשל הקושי להגיע למסגרות. בשל זמינות נמוכה של עובדי הוראה וכן פינוי של יישובים רבים צמודי גבול לבתי מלון וערים במרכז הארץ. כל אלו שיבשו את רצף הלימודים של אלפים רבים של תלמידים. הפתרון המרכזי אשר נתן מענה לאתגרים אלו, או לפחות פתרון משמעותי, הוא פתרון הלמידה מרחוק אשר נכנס לחיינו לראשונה בתקופה הקורונה הזכורה לא לטוב. לפחות בתחום הזה הייתה הזדמנות לתרגל, להתנסות ולהשתפר בתחום. למידה מרחוק הנה למידה מקוונת בליווי המורים ובהנחייתם המסתמכת קודם כל על מיומנות דיגיטלית. לפני כן על מחויבות ואחריות אישית וחברתית. מערכת החינוך במצב של מעבר ללמידה מרחוק חייבת להיות ערוכה לכך ולהתכונן לימים כאלה בימי שגרה על מנת שבמצב חירום היא תדע מיד להמשיך ברצף התפקודי. היה מצופה כי שלוש שנות קורונה יהוו בסיס להפקת לקחים, להיערכות והכנה. הביקורת, שמיד נשמע תמצית שלה, מצביעה על כך כי על אף שמשרד החינוך, מאז משבר הקורונה, הכיר בחשיבות קידום הלמידה הדיגיטלית בשגרה כתשתית ללמידה מרחוק ובהחלט נקט מהלכים משמעותיים לקידומה, רכיבים משמעותיים אחרים, או חלקם, לשיפור האפקטיביות של הלמידה לא מומשו עדיין. כמו בכל תחום אזרחי אשר נבדק על ידי מבקר המדינה מאז פרוץ המלחמה ואף לפניה, בהיערכות ומוכנות למצבי חירום, גם במקרה זה, תוכנית אסטרטגית לאומית רב שנתית לקידום למידה דיגיטלית לא הושלמה. אנחנו מדברים על מחסור בתשתיות טכנולוגיות, חוסר בהכשרת המורים להוראה מסוג זה, היעדר תרגילי היערכות ללמידה בזמן חירום, אי שילוב למידה דיגיטלית מרחוק גם בעת שגרה וכמובן כל נושא המרחבים המוגנים בבתי הספר והיערכות להגעת התלמידים ושמירה על ביטחונם במסגרות הלימוד. אמרתי קודם לאריה, סמנכ"ל תחום החירום במשרד החינוך, שאנחנו מכירים שנים רבות מהעיסוק שלו ומקורות החיים שלי, שאנחנו באים הנה כדי ללמוד, כדי לקבל מפי הגבורה את הממצאים ולשמוע את המענים של המשרד בעיקר, אולי של גורמים אחרים כמו עיריות וגופים אזרחיים. האינטימיות שאנחנו זוכים לה, בוודאי לעומת הדיון הקודם שחווינו כאן, היא לא רק בעייתית מבחינת התעניינות ציבור, אלא היא גם מאפשרת העמקה ודיון ענייני. לי באופן אישי זה חשוב, והצופים והקוראים בהמשך והמגיבים והמבוקרים והמבקרים יוכלו לעשות בדיון הזה שימוש. אני מבקש מנציגי מבקר המדינה לפרט את נקודות הביקורות. << אורח >> בני גולדמן: << אורח >> שלום, מערכת החינוך היא מרכיב מרכזי בחוסן של מדינת ישראל בהתמודדות עם מצבי חירום. במצב חירום מתמשך, כמו שחווינו מאז 7 באוקטובר 2023, האתגר של מערכת החינוך היה לקיים למידה רציפה ואיכותית ככל שניתן במוסדות החינוך, תוך מענה לצרכים החברתיים והרגשיים של התלמידים. הפתרון המרכזי, כפי שהזכיר היושב-ראש, שנועד להבטיח מוכנות מתמדת ללמידה בחירום הוא למידה מרחוק ואולי התובנה המרכזית של הדוח הזה היא תובנה שנכונה להרבה מצבי חירום, זה שמה שלא מתורגל ועובד בשגרה, ספק אם יעבוד בחירום. ממצאי הדו"ח מלמדים כי הלמידה מרחוק, הלמידה הדיגיטלית, למרות שניתן היה לצפות כי אחרי הפקת הלקחים והניסיון מתקופת הקורונה, לא הייתה אפקטיבית מספיק בשעת חירום. הסיבה לכך הייתה בין השאר כי הלמידה הדיגיטלית בחירום, הלמידה מרחוק, לא הפכה לחלק מתהליכי ההוראה הבית ספריים ואף לא תורגלה מספיק לקראת שעת החירום. אילן יציג את ממצאי הדו"ח. << אורח >> אילן מוריץ: << אורח >> צוהריים טובים, שמי אילן מוריץ, עובד באגף לביקורת מערכת החינוך. נתחיל במטרת הביקורת, מטרת הביקורת שעשינו הייתה בחינת היערכותו ופעולותיו של משרד החינוך, קיומה של למידה במצב חירום במערכת החינוך, הן בתחום למידה מרחוק והן בתחום הפעלת בתי הספר והנושא של הפעלת מערכת החינוך במלחמת חרבות ברזל. הגוף המבוקר שלנו היה משרד החינוך, בו התמקדנו בכמה יחידות מטה, בעיקר מנהל ביטחון וחירום ומינהל חדשנות וטכנולוגיה, לצד עוד כמה יחידות ובדיקה שעשינו בשני מחוזות, מחוז מרכז ומחוז חיפה. תקופת הביקורת הייתה מינואר 2024 עד יוני 2025. הנושאים העיקריים שבדקנו, קודם כול את הנושא של הפקת הלקחים של משרד החינוך ממשבר הקורונה, הנושא של תשתיות טכנולוגיות והכשרת מורים ותלמידים ללמידה דיגיטלית וללמידה מרחוק. תרגילי היערכות ללמידה מרחוק בשעת חירום. נושא של תקינות מרחבים מוגנים בבתי הספר וזמני ההגעה אליהם והנושא של שינוי מתווה בחינות הבגרות בעקבות מלחמת חרבות ברזל. כמה נתוני מפתח, אפשר לראות בין הממצאים ש-11% מבתי הספר, 11% בלבד, מצאנו אותם ברמת הצטיידות טכנולוגית גבוהה לצורך קידום למידה שהיא משולבת דיגיטל - זה מתוך סקר שערך משרד החינוך בפברואר 2023 עוד לפני המלחמה. ב-72% מבתי הספר חסרו אמצעי למידה מרחוק לתלמידים וב-48% חסרו אמצעי למידה להוראה מרחוק להורים, זה על פי סקר מנהלי בתי ספר, סקר מנהלים שערכנו במהלך הביקורת שלנו. ב-59% מבתי הספר למידה מרחוק משולבת בעת שגרה נעשתה במידה מועטה או בכלל לא, גם כן מתוך סקר המנהלים, מה שמראה שבעצם המוכנות של למידה מרחוק בחירום הייתה נמוכה מאוד מהבחינה הזאת. ב-39% מבתי הספר שבדקנו על פי סקר המנהלים, לא כל התלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתראה הנדרש למרחבים המוגנים. מתוך סקר מיגון שמשרד החינוך עשה במהלך השנים האחרונות, ב-257 בתי ספר לא היו רכזי ביטחון. רכז ביטחון זה בעל התפקיד שעומד לימין המנהל במצב של חירום ב-741 בתי ספר מתוך בתי הספר שבהם כן היו רכזי ביטחון, הסתבר שהם לא עברו הכשרה מקצועית. בעניין של בחינות הבגרות הופעל מתווה שנתן בעצם הקלות לתלמידים שנבחנו בבחינות הבגרות, החל מינואר 2024 ואילך בסופו של דבר, כשבחנו מה קרה עם ציוני הבגרות בעקבות המתווה הזה, הסתבר שהם עלו בעקבות ההקלות ביחס ל-2023. למשל במתמטיקה ארבע יחידות, הציונים הממוצעים עלו בין 3.5% ל-17%, תלוי ברמת ההקלות שניתנה. מבחינת הליקויים העיקריים וההמלצות - הליקוי המרכזי הראשון זה הנושא של אי גיבוש תכנית אסטרטגית לאומית רב שנתית לקידום למידה דיגיטלית במערכת החינוך. כאן אפשר לומר שעל אף ההמלצה בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2021 בנושא הוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה ועל אף העמדה של משרד החינוך, העבודה שלו בתגובתו, הוא גיבש תפיסה אסטרטגית ללמידה משולבת דיגיטל כבסיס לתכנית עבודה לאומית רב שנתית, נכון למועד סיום הביקורת ביוני 2025, המשרד לא השלים עדיין תכנית אסטרטגית כזו. מבחינת ההמלצות, אנחנו ממליצים להשלים את גיבושה של תכנית אסטרטגית כזו. לגזור ממנה תכניות אופרטיביות לקידום למידה דיגיטלית בכל שלבי החינוך ולקבוע גורם מתכלל שיוביל את קידום התוכנית, יתאם בין כל התוכנית ויפעיל בקרה על התקדמותה. לגבי הליקוי המרכזי השני, מדובר על מחסור בתשתיות טכנולוגיות ללמידה דיגיטלית וללמידה מרחוק. אפשר לראות מהתרשים את שיעור בתי הספר על פי סקר המנהלים שהתשתיות האלה מצויות במידה מועטה או בינונית. בכל הנוגע להמלצות, אנחנו ממליצים שקודם כל יעשה מיפוי, ירוכזו הנתונים על המחסור באמצעי קצה, באופן תקופתי שיהיה מעקב אחרי זה. לבחון את הצורך בשינוי המדיניות לטיפול בהצטיידות באמצעים, כי עד עכשיו דומה שהדבר הזה לא עובד בצורה אפקטיבית. ישנן ספריות השאלה על הצטיידות באמצעי קצה, שרוב ההורים מסתבר לא מעודכנים ולא יודעים שהם יכולים לקבל מהם ציוד. הנושא של שילוב למידה דיגיטלית בעת שגרה כסוג של הכנה לחירום, גם כאן בתרשים אפשר לראות שרמת השילוב ברוב בתי הספר היא נמוכה או לא מספקת. גם ההשתתפות בתרגילי היערכות לחירום, לפי מה שבדקנו, הייתה בינונית ומטה מבחינת מספר התלמידים שהשתתפו בבתי הספר. גם כאן אנחנו ממליצים לשלב את הלמידה הדיגיטלית והלמידה מרחוק, כולל למידה סינכרונית בשגרה ואת זה באופן קבוע ומשמעותי. להגדיל את מספר ימי התרגול של למידה מרחוק בחירום ולבצע בקרה הדוקה על ההשתתפות בתרגילי הלמידה מרחוק בחירום של בתי הספר ושל התלמידים שלהם. בעיה נוספת שאיתרנו זה הנושא של הקשיים בהגעה למרחבים מוגנים בתוך בתי הספר עצמם. שוב, על פי סקר המנהלים, כמעט 40% מהם ענו שבבתי הספר שלהם לא כל התלמידים הצליחו להגיע בזמן ההתראה למרחבים המוגנים. הסיבות המרכזיות שהם ציינו זה או שהמרחבים המוגנים לא הספיקו לכל התלמידים, או שהיו רחוקים מדי מהכיתות, או שדרכי הגישה היו צרות, לא נוחות והיקשו על הגעת תלמידים בזמן. אנחנו מדברים על זמן התרעה, עד דקה וחצי בערך, תלוי באזור. אגב, סקר המיגון שמשרד החינוך ערך בשנים האחרונות, לא כלל נתונים על המרחק של המרחבים המוגנים ועל זמני ההגעה אליהם. אנחנו ממליצים לעדכן אותו כך שכן יכלול, או לחילופין בסקר חדש שייערך, לכלול את הפרמטר הזה של הנגישות למרחבים מוגנים של כל התלמידים. בהתאם למיפוי הזה שייעשה, לבצע פעולות נדרשות שיאפשרו לכל התלמידים שנוכחים בבית ספר במצב של אזעקה, להגיע למרחבים המוגנים. נקודה נוספת זה התקינות של המרחבים המוגנים בבתי הספר, שוב, נתונים על פי סקר מיגון של משרד החינוך, נמצאו שם כמה וכמה בעיות. למשל, ב-186 בתי ספר זה כ-4% מסך בתי הספר שנבדקו באותו סקר, סקר שהתפרס אגב על פני מספר שנים, נמצאו דלתות או חלונות לא תקינים ב-96 בתי ספר כ-2% נמצא פתח מילוט בלתי תקין. מצאנו גם רכיבים חיוניים במרחבים ממוגנים שפשוט היו חסרים. למשל, ב-55% מבתי הספר, אין שירותים במרחבים המוגנים. ב-69% מבתי ספר, מערכת המרחב המוגן לא כולל מערכת סינון אוויר וב-87% מבתי הספר לא היה במרחב המוגן מערכת תקשורת, אמצעי תקשורת, שזה אינטרקום, טלפון, משהו עם העולם החיצון. גם כאן אנחנו בעצם ממליצים לתקן בהקדם את הרכיבים הלקויים ולשלב את הרכיבים הנחוצים שלא קיימים במרחבים המוגנים וכמובן לבדוק, לפקח שהדבר הזה נעשה. נושא נוסף זה הנושא של רכז הביטחון הבית ספרי. ב-257 בתי ספר, כ-5% מבתי הספר, לא היה מישהו שאייש את התפקיד של רכז הביטחון. 741 בתי ספר, שזה 5.5% מבתי הספר שבהם כן היה רכז ביטחון, הוא לא עבר הכשרה לתפקיד. גם כאן אנחנו ממליצים לבדוק בכל בתי הספר מה מצב התפקיד הזה, האם הוא מאויש ואם הוא מאויש, האם רכז הביטחון עבר את ההכשרה ולדאוג כמובן לאיוש מלא ולמעבר של כל רכזי הביטחון את ההכשרה הנדרשת. לסיכום, משרד החינוך אחראי להיערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום ולקיום שגרת לימודים רציפה ואיכותית ככל האפשר במצב חירום. המלצותינו העיקריות, אם נסכם אותן, זה לסיים את גיבושה של תכנית אסטרטגית לקידום למידה דיגיטלית בכל שלבי החינוך, לפעול לשילוב למידה מרחוק, כולל למידה סינכרונית בעת שגרה באופן קבוע ומשמעותי ולהגדיל את מספר ימי התרגול של למידה מרחוק בחירום. לצמצם את הפערים הקיימים בזמני ההגעה של תלמידים למרחבים מוגנים בבתי ספר עד לעמידה מלאה בזמן שנדרש. לתקן את הרכיבים החיוניים, הליקויים במרחבים המוגנים ולהשלים את הרכיבים החסרים שחסרים בהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. נעבור למשרד החינוך, אני רק רוצה לחדד, רשמתי לעצמי מכלל הנושאים לדיון חמישה אשכולות: אשכול אחד זה הלמידה הדיגיטלית, עם התוכנית האסטרטגית, תרגול בשגרה, הכשרות צוותים ותשתיות טכנולוגיות. מרחבים מוגנים זה מיפוי ותוכנית לסגירת פערים ואחר כך נושאים בני שורה, מינוי רכזים בעיקר אצל החרדים, בחינות בגרות, לבחון את ההשפעות של המדיניות והקשר של הצוותים עם ההורים בחירום. ברשותכם, ארצה שהשיח יהיה שיח סדור, כלומר, לא נדבר על הכול בכל רגע, אלא אני דווקא רוצה להתחיל עם נושא המרחבים המוגנים. זה הנושא שאני רוצה להתמקד בו, נמצה אותו, נעבור הלאה לסוגיה הבאה, אולי ללמידה הדיגיטלית. חבר הכנסת כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 27 שנים הייתי במערכת החינוך, התחלתי עם בר כוכבא בערך, 27 שנים הייתי בדימונה ואחד הדברים שעדיין לא ערוכים ויכול להיות שמשרד החינוך יחדש לנו, זה המרחבים המוגנים בתוך בתי הספר. כשאני הייתי מנהל בית ספר, היה שמנהל בית ספר מחליט מכאן עד כאן זה המרחב המוגן, היום, בעקבות האתגרים האיומים שעומדים לפנינו, צריך איזה ריענון חדש בהגדרת מרחבים מוגנים. אני לא יודע מה אחוז בתי הספר שאין בהם מרחבים מוגנים שיכולים לענות על המציאות היום. אני מבקש שתפתח זרקור מיוחד על בתי ספר במגזר הערבי. תפתח זרקור מיוחד על בתי הספר בכפרים הלא מוכרים. בפזורה הבדואית. סיירתי שם, הייתי השר האחראי על הבדואים והדבר שהצלחנו לעשות זה להכניס לשם את צינורות הבטון הגדולים האלה, לבוא עם דחפורים, לחפור, להכניס צינורות, להשתדל לדפן אותם. אבל בסופו של יום המקום הזה מאוד מאותגר. כל הארץ היא מטרה אחת, אבל אנחנו חייבים, בלי שום הבדלים בפוליטיקה בגרוש ובשייכות לכאן או לכאן, ילדים זה ילדים זה ילדים זה ילדים. אני מבקש ממך לפתוח חלונית לנושא הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מקבל את הדגש בנושא המרחבים המוגנים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש שמשרד החינוך לא יחשוב שאני לעומתי, חס ושלום, המשרד, במציאות הקשה באמת עושה כמיטב יכולתו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אין לך משקעים משנות הניהול. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, למשרד החינוך אין לי משקעים, אולי לשר קיש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מהמנהלים המובחרים של מחוז דרום. נעבור למשרד החינוך, בבקשה. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אדוני, הכנו מענה סדור מסודר וקוהרנטי, נשמח להציג אותו ככה מאשר לקפוץ בין הנושאים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה לא הגיוני כי חבל על זמננו. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> אני אסביר לאדוני, הכנו מענה סדור, קוהרנטי, הוא מתייחס גם לנקודות. אני מציע שנתחיל איתו, נמצאים פה הגורמים הרלוונטיים הבכירים ביותר ממשרד החינוך. אם יש סוגיה ספציפית שביקשתם להתייחס - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להתעקש, הסיבה היא שזמננו בידינו ונוכל, גם את מה שלא נשלים, המבקר אמר, הוא גם פרסם. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> הכנו מענה סדור - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוודאי, זה מצוין, אין בזה פגם, להיפך, אני משבח את המענה הסדור. אני רק מבקש לא לדבר על הכול כל הזמן. בוא נתחיל עם נושא הבינוי, עם דגש על המיפוי וסגירת פערים, בדגש על מה שביקש חבר הכנסת כהן, להסתכל על נושא הפזורה. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> נמצא פה אריה מור שיענה על סקרי הביטחון. << אורח >> אריה מור: << אורח >> שמי אריה מור, סמנכ"ל הביטחון, בטיחות, חירום, סייבר, הגנת הפרטיות במשרד החינוך. ראשית, מדינת ישראל הייתה ערוכה למלחמה של שלושה שבועות. גם מערכת החינוך הייתה ערוכה למלחמה של שלושה שבועות, כולל המיגון שלה, ככה התפיסה הייתה. זאת אומרת לא בנו בתי ספר עם מיגון מתאים למלחמה שתיקח שנתיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר ההנחה הייתה שלא לומדים שלושה שבועות וחוזרים. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> נכון, זו הייתה ההנחה. אני 30 שנה במערכת, עוד מעט פורש. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> איחוליי ותנחומיי. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> אומר לכם בכל הדיונים, לכל שרי הביטחון, סגני שרי הביטחון למיניהם, בתחומים האלה של מיגון ובינוי יחד עם מינהל הפיתוח, האירוע הזה הוא אירוע שלא תוקצב לאורך שנים, למעט כמה פעולות שבוצעו במהלך התקופה לפני כמה שנים, כמו בעוטף עזה ושדרות שם יש 100% מיגון, כמו אשקלון שנתנו 80 מיליון שקל והיה צריך להשלים את פערי המיגון לחצי מטר לתלמיד. הוא תוקצב לצפון, אני לא יודע אם זה כתוב בדו"ח אני לא זוכר לא זוכר את כל הפרטים, 560 מיליון שקל שלא בוצע בזה שום דבר באותה תקופה, מאותה החלטת ממשלה לחיזוק הצפון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה חלק ממגן לצפון, בצפון, נכון? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> אבל לא בוצע. ישבנו עם אלוף פיקוד העורף, היום הוא סגן הרמטכ"ל, הכנו תוכנית מאוד מאוד מסודרת. אני נכנסתי לתפקידי, ראיתי שאין נתונים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה רגע, תחדד את עניין השלושה שבועות. אני לא יודע אם זה התרחיש היחיד, אני מניח שהיה - - - << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> זה היה התרחיש, זה היה תרחיש הייחוס לפני תקומה. זה המצב, לשם נערכים. אם אתם רוצים להיכנס לזה, תכנסו לזה, אבל זה לא המקום. אני אומר לכם, האמירה הייתה, לא נורא שלא ילמדו שלושה שבועות. זו הייתה האמירה. היום, נורא שלא ילמדו שנתיים, לכן זה האירוע. דבר שני, כשנכנסתי לתפקידי הבנתי שבסיס הנתונים על מצב המיגון מהרשויות ובתי הספר הוא מאוד קריטי וזה התחדד בעקבות מלחמת לבנון שהיינו צריכים לתת מענים. יצרתי מכרז עם חברה חיצונית, אותו סקר שאתם מצטטים אותו עם הנתונים, שהלכו עם רולטקות, עם מכשירים, כדי לבדוק ולמדוד, הפער שמצאנו אחרי סיימנו את כל התהליך של הבדיקה של אותם 5,500 בתי ספר - שלקח לנו ארבע שנים לבדוק, זה לעבור בית ספר בית ספר פיזית ולבדוק ממ"ק ממ"ק, מקלט מקלט - פער של 25% בכמות המיגון הנדרש לכמות התלמידים על פי חצי מטר לתלמיד לשהייה של שעתיים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה רק במגזרים העירוניים? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> בכל המגזרים. עשינו בדיקה בכל מקום לפי סמל מוסד נתונים. לא הספקנו את כל גני הילדים כי יש 21,000 ועשינו 4,000, אבל תכף אני אסביר מה אנחנו עושים עכשיו עם המכרז החדש, שהוא טיוב הנתונים ברמה רשותית מול כל רשות. אבל התחלנו תקומה עם פער של 25% בידע, מה שאנחנו יודעים. אגב, זה מתאים לכמות החוסר של המיגון באוכלוסייה, בין 25% ל-30%. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא. באוכלוסייה האזרחית יש יותר מ-30%. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> לפי מה שאני יודע מכל הדיונים, זה הפער פחות או יותר גם באוכלוסייה, אבל יכול להיות שהוא יותר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תל-אביב, חולון, ירושלים? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה ממוצע. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> הממוצע 25%-30%. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> במודיעין, אני חושב שזה אפס, בחולון זה 90%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז מגיעים לפזורה ושם המצב אחר. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> כדי לתת מענה באותם פערים לאפשרות ללמוד, יש תוכנית הפעלה בחירום, שמתייחסת לכמה אפשרויות: אפשרות אחת, הכי מוגן שיש, לא אני המצאתי את זה, זה פיקוד העורף. עבר קב"ט הרשות, יחד עם רכז הביטחון, יחד עם כל גורמי המקצוע מפיקוד העורף, פיזית, מוסד מוסד שיש בו חוסרים והגדירו את המקומות של הכי מוגן שיש. אפשרות שניה, אם אין מקום לכולם, אז לומדים חצי-חצי. חולון עשו את זה, בת ים עשו את זה, ראשון לציון עשו את זה בכל המבצעים השונים, זה בסדר גמור, ללמוד גם יום כן יום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לאיזה טווחי זמן? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> לכל טווח זמן, תרגלנו את זה וגם ביצענו את זה לאורך זמן של שבועיים שלושה. כי היו גם הנחיות של פיקוד העורף תוך כדי המלחמה שהם לא סמיכות למרחב מוגן, מה שאתם אומרים זה סמיכות למרחב מוגן, יש 25% פער בסמיכות למרחב מוגן. אם זו הנחיה של פיקוד העורף, זה אומר ש-25% לא יכולים לבוא ללמוד כי אין להם סמיכות. היות וזה במלחמה, היות וזה היה לתקופה מוגבלת ומשתנה, שינינו יחד עם פיקוד העורף, במקום חצי מטר לתלמיד ל-40-0. כלומר, לא חובה להישאר שם שעתיים, אם רוצים להיכנס לעשר דקות, כי האירוע לימד אותנו שאחרי עשר דקות או רבע שעה יוצאים החוצה, אז נוצר מצב שצמצמנו את הפער תוך כדי תנועה ותוך כדי האירוע, ל-85%-90% שיכלו ללמוד בסמיכות למרחב מוגן. מי שאין לו בכלל מרחב מוגן, יש בית ספר מסוים בבני ברק שאין בו מרחב מוגן, במלחמה לקחנו את כל אותם מוסדות וגני ילדים ומצאנו אתרים חלופיים, כי אי אפשר ללמוד עם הנחיה של סמיכות למרחב מוגן, כשאין בכלל שום מרחב מוגן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם רגולטור גם על בתי ספר שהם ברמות פיקוח הכרה שונות? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> כן. כשאני אומר את הנתונים, זה כולל כל המוסדות מקצה לקצה, גם חרדים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כמה בתי ספר תיכוניים היו אמורים לקלוט בסאגה הזאת את המפונים? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> 1,100 עם המיגון כנראה לא לומדים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להגיד כמה מילים על זה, שהייתה היערכות שאת תושבי קריית שמונה יעבירו לבתי ספר יסודיים. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> אני אסביר. אבל לפני כן אני רוצה לסיים את הנושא הזה בשני דברים: אחד, בשנתיים האחרונות, המדינה השקיעה חלק, פיקוד העורף, אבל הרוב זה ראשי הרשויות ופילנתרופיה, היו השלמות מיגון משמעותיות. אני מעריך שהפער היום במוסדות חינוך על חצי מטר תלמיד הוא 10% ולא 25%. יצאנו למכרז חדש, בעוד שעתיים יש לי פגישה עם הספק שנבחר להחליף את הספק שסיים לפני חודשיים. אנחנו הולכים לעשות תהליך מול הרשויות, מול בתי הספר, מול הקב"טים ולבדוק את כל השינויים, כי הסקר כבר לא רלוונטי. אנחנו כרגע בודקים את כל השינויים, מעדכנים לכל התוכנה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> סקר שלקח לכם ארבע שנים לא רלוונטי? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> הוא לא רלוונטי כי דברים השתנו בארבע שנים. מה שקורה עכשיו, כל קב"ט רשות, יש לו את כל המידע ברשות, במוסדות חינוך, אנחנו הולכים לשבת ברשות יחד עם תוכנה חדשה שפיתחנו, לא התוכנה של הספק, שיושבת במשרד, שפיתחו לנו במשרד. הכנסנו לשם את כל הנתונים של הסקר ואנחנו הולכים לעדכן נתון נתון. אני אומר לך שיש קב"טים ברשויות שאני הולך לתת להם את ההרשאה לעדכן בעצמם. את סנדלון, קב"ט פתח תקווה, אני לא צריך לבוא ולבדוק. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> גם לא בדימונה. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> נכון, גם לא בדימונה. << אורח >> אסף אוברלנדר: << אורח >> אצלנו גם לא צריך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יופי, מחקנו, נשארו 260. << אורח >> אריה מור: << אורח >> השיטה נבנתה, ככה זה כתוב במכרז. אני מעריך שאנחנו נמצאים כרגע בפער של כ-10%. כשנסיים את התהליך שייקח לנו כמה חודשים, נוכל לדעת מה התמונה לחצי מטר לתלמיד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכיוון שאנחנו גם חותרים לסיכומים, כולל סיכומי ביניים, רשמתי לעצמי תוך חודשיים לקבל את הנתון, אתה אומר שלושה, ארבעה חודשים? מה אתה אומר? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> אנחנו עובדים הרבה שנים ביחד, אני מעריך שלתת תמונה ראשונית אחרי שהחברה תעבור רשות רשות כדי להזין את השינויים, רק את השינויים. מקום שלא השתנה בו, לא צריך לשנות, אני מעריך שייקח חצי שנה. זו המטרה הראשונית שלי כדי לייצר התמונה המיושרת קו ואז אני הולך לעשות בקרות מדגמיות לוודא שהנתונים שהוקלדו נכונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל מהם אתה מבקש שלושה חודשים, אני מקווה. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> אני מתחיל לעבוד, נראה איך העסק עובד. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> עם תנאי מכרז חסויים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה תנאי מכרז חסויים? << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> בהומור. גם לנו מותר להתבדח. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> סליחה שאני מתערב, כל המערכות היום מתאימות את עצמן לתחושת החירום שיש במדינה. ארבעה חודשים או חמישה חודשים, להערכתי זה ייקח לכם יותר. אתה יודע מה, אני נכנס לתוך הבדיחה שלך, לא משנים את כללי המכרז ואומרים יש פרס קנס, תוך חודש וחצי אתם מביאים את כל הנתונים. הם יודעים להביא עובדים ולעשות את זה. חס ושלום, כל בר דעת במדינה יודע מה האתגרים שעומדים לפנינו. << אורח >> אריה מור: << אורח >> אני מעריך שזה ילך מהר יותר מהסיבה הפשוטה שאני רותם את הקב"טים ברשויות. אני הרי המנחה המקצועי שלהם ואני משלם את שכרם, הם יעשו את העבודה מולם. זה לבוא ל-256 רשויות ולעשות את התהליך הזה במקומות שלרשויות אין את המידע ואני אצטרך ללכת לבדוק פיזית בשטח. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יש רשויות שלא יודעים מה יש להן ברשות? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> ברור. מה אתה חושב? כולם יודעים הכול? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> וואו. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> אני מעריך שלא כולם יודעים. יש רשות שאין שם קב"ט, יש רשות שיש קב"ט. בגדול, על 80% מהרשויות אני יכול לסמוך, על 20% אני יכול לסמוך במאה אחוז שיזינו לתוך המערכת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני שואל אותך אלון, האם 20% הרשויות האלה, רובן הן רשויות ערביות? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> לא. הייתי בג'לג'וליה שבוע שעבר, יש שם קב"ט תותח, מנחה גם את הקב"טים של רשויות אחרות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רואה שבדו"ח ממקדים דווקא על רשויות חרדיות או בתי ספר של חרדים. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> אני עובר ל-40%, אני לא מבין מאיפה הנתונים האלה. אני אומר לכם, מערכת החינוך זו המערכת המתורגלת ביותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, בוא נמצה את עניין המיגון. ענית בצורה הגונה על הערכת המצב, על המיפוי. עכשיו אנחנו צריכים להיכנס לתוכנית עבודה. כמובן שתוכנית עבודה תלויה במיפוי, אבל אנחנו כבר יודעים שיש פערים וכו' - - - << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> תוכנית עבודה לא תלויה במיפוי, המיפוי זה חלק קל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היא תלויה באופן מסוים, אבל אפשר להתחיל אותה, עכשיו אנחנו מסכימים שוב, שאפשר להתחיל לבצע עבודה. איפה האוצר? איך היחסים ביניכם לבין האוצר או מול אגף התקציבים שלכם? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> זה לא יחסים בין משרד החינוך לבין האוצר. כל בנייה של בית ספר חדש נבנה על פי התקן. דבר שני, יש תנודה של אוכלוסייה, אני גר במודיעין, יש בית ספר מעל הגבעה שלי ויש לי בית ספר מתחת הגבעה שלי, הוא נבנה ל-600 תלמידים, היום יש שם בקושי 200, יש בו אובר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> רגע, זה לא ברור, כי זה לא בא לידי ביטוי בדו"ח. הדו"ח אומר פרט ואני אומר יש תוכנית מיגון למוסדות חינוך רשותית. במצב חירום, כשאנחנו רוצים לשים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם מעבירים אותם לשם? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> ברור, איפה הם ילמדו? פה יש לך 200 תלמידים ויש עוד - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבין, זו הערה מאוד מאוד חשובה. תוכנית העבודה לא חייבת לכלול הוצאת כסף מהכיס לבטונים וברזלים עבור 100% הפער, אלא מה שנשאר אחרי שאתם - - - << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> יותר מזה, בתוכנית המיגון הרשותית, גני ילדים שאין להם בכלל ממ"קים וממ"דים, הסתובבתי בשטח, גם מעונות יום חסר להם והם אפילו פרטיים, הרשויות בסביון, בכל מיני מקומות, אפילו בג'ולג'וליה, מצאו להם פתרונות באתרים עם מיגון כדי שיוכלו להגיע לפעילות חינוכית. בסופו של דבר זה פתרון אחד. הפתרון השני, אם רוצים להשקיע, כמו שעשו בהחלטת ממשלה של אשקלון, כמו בהחלטת ממשלה של הצפון, צריך שתתקבל החלטה מתוקצבת להשלמת אותם פערים לחצי מטר תלמיד. להטיל את זה על משרד הביטחון ופיקוד העורף כמו שהיה בכל תהליכי מיגון בכל החלטות הממשלה וזה ייקח כמה שנים כדי להשלים את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם אני מבין נכון, אתם עושים עבודה כזו, אתם אומרים, בפאזה הראשונה אנחנו צריכים לתת מענה לאותם אלה שאין להם פתרון התנהלותי מהסוג ציינת של ניוד הילדים והצוותים בזמן חירום ובהמשך, על פי שיקול משותף שלכם, של הרשויות - - - << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> אחותי מנהלת בית ספר, יש לה שלוש תוכניות בדיוק על פי הנהלים: אחד, תוכנית למיגון חצי מטר תלמיד לשהייה של שעתיים. תוכנית מספר שתיים שאומרת, הנחיות פיקוד העורף אומרים תחת תקרת בטון. אלה שני דברים שונים, יש לה רק שתי קומות, רק חצי בית ספר יכול ללמוד, אז יש לה תוכנית 100 כיתות ביום א', 100 כיתות ביום ב'. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש גם תורניות ביום, בוקר צהריים? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> בוודאי, או אחר הצהריים. בראשון לציון עשו משמרת צהריים. יש תוכנית למידה במשמרות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ומה השלישית? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> השלישית, למידה היברידית, חלק פיזי וחלק מרחוק. למה יש את כל האופציות האלה? כי כל יום זה משתנה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השאלה שאני שואל וזה מופנה בהחלט להנהלה הבכירה, ברור שאי אפשר לעשות הכול בבת אחת, ברור שאין תקציב שייתן פתרון בתוך שנתיים שלוש לכל העניין וברור שמה שעושים קודם כל זה מוצאים את אותם פתרונות שאחותך ועשרות אלפי מורים, מחנכים, אנשי צוותים, משרד, עמותות, ראשי עיר וכו' עסוקים בהם. השאלה הגדולה זה האם אנחנו רוצים לייצר מצב בו במוסדות חינוך ישנים יש תוכנית ארוכת טווח? האם נכון להגיע לתוכנית כזו? אני מבין שאין עדיין תוכנית כזו, אין עדיין מיפוי. צריכים לקבל החלטה, אני חושב שמעולה שהדבר עולה ונדרש, אגב אני מקבל לחלוטין שמדינה בוגרת, משרד בוגר, צריכים להכיר בזה שאי אפשר הכול, כפי שההגנה האקטיבית מתועדפת באיזשהו אופן, גם ההתנהלות שלנו מתועדפת וזה לגיטימי, אבל צריך לתת תשובה. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> אני אענה כי זה אירוע הרבה יותר מורכב מאשר רק מיגון. יש 1,200 בתי ספר שכרגע בתהליך של חיזוק מבנים לרעידות אדמה. אתה יודע כמה זמן זה לוקח? יש תוכנית ל-40 שנה ואנחנו נמצאים רק בשנה ה-20 של התוכנית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> החיזוק אגב, כולל גם פתרון כזה? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> כן. 100 בתי ספר חוזקו. המשרד היחידי שחיזק מוסדות כשתבדקו את הדוחות, לא תחנות משטרה ולא כלום. 100 בתי ספר חוזקו, 160 נפסלו, הולכים להיבנות מחדש, אז זה יצמצם את הפערים. אותם 100 שחוזקו, כולל השלמת מיגון. כלומר, יש פה מרכיבים עצומים של תקציב. בסוף צריך להכין תוכנית לאומית, כמו שהיה בדרום, אני חושב שהיה גם אצלכם מוסד שחוזק, נכון? << אורח >> אסף אוברלנדר: << אורח >> בשנתיים האחרונות לא היה חיזוק. בנינו ממ"דים. << אורח >> אריה מור: << אורח >> נכון, אני מדבר כאן על 15 השנה האחרונות של חיזוק מבנים. יש תוכניות כאלה. אם יתוקצב, בנוסף על הפער של החיזוק מבנים, גם לטובת מיגון, תהיה תוכנית ארוכת טווח, היית בעוטף, כמה זמן לקח חיזוק המבנים במוסדות החינוך בעוטף? כמה שנים טובות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה שנים רעות דווקא. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> לקח כמה שנים, אבל יש שם מיגון מלא וכך כל בית ספר חדש שנבנה. מה קרה במלחמה, בנינו 80 בתי ספר חדשים לטובת המפונים. לא אחד או שניים, כולל המיגון שלהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לעצור ולהגיד שבאותו דיון נוסף שיהיה, לא יודע מי ישב בראש, אבל זה יהיה בעוד חצי שנה לך דע עד אז מה יקרה, אני מניח שאתם לא קופאים על השמרים ולא מחכים, תוך כדי העבודה של המיפוי, אתם בוודאי עסוקים והאגף שלך בוודאי יבקש מהנהלת המשרד לעסוק בשאלה של מה שנגענו כרגע, ליצור תוכנית עבודה שהיא לא רק בנייה, היא גם בנייה והקצאת משאבים, אבל גם סדר פעולות נכון שאפשר יהיה להציג אותו ולומר, זה מה שאנחנו יודעים לעשות, בחומש הקרוב לבנות כך וכך ולהתארגן בהגדרות, בהנחיות, על פי הנחיות פיקוד העורף, ככה וככה באותם מוסדות. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> בסדר גמור. רשמנו. << אורח >> אריה מור: << אורח >> אני אסגור את שלושת הנושאים שלי ואז נעבור הלאה. לגבי ה-40%, אני לא יודע מאיפה הנתון הזה של 40% שלא מגיעים בזמן למרחבים המוגנים. חבר'ה, אין כזה דבר. אני חולק לחלוטין, אני מבקש שתבואו בעוד שבועיים, בתחילת מרץ אנחנו עושים תרגיל, תבואו בבקשה להיות בתרגילים, תמדדו עם הסטופרים. << אורח >> אילן מוריץ: << אורח >> אני רק רוצה לדייק, אמרנו ש-40% מהמנהלים אמרו שלא כל התלמידים הגיעו בזמן. זה לא בהכרח 40% מהתלמידים - - - << אורח >> אריה מור: << אורח >> גם אם תשאל אותי, אני אשיב לך תשובה בעייתית, אבל אני אומר לך עוד פעם, אנחנו המערכת היחידה שמתרגלת את תלמידיה ומוריה ועובדיה בערך שש פעמים בשנה, בתחילת כל שנה, בכל התרחישים, בצורה סדורה, כולל תרגיל לאומי ושבוע חירום, שחלק משבוע החירום שהולך להיות, יש גם את התרגיל - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכיוון שאני יודע שאתם עושים את זה, אני חושב שהנתון המעניין, שבאופן אובייקטיבי אפשר לקבל אותו, זה ש-40% מהמנהלים לפחות אומרים שזה המצב וזה מעיד על איזושהי תחושת אחריות כבדה או אבן שיושבת להם והם לא בטוחים שזה נכון. זה הזמן לספר סיפור מעוטף עזה. בשנת 2007 הייתי ראש מועצה אזורית, הבן שלי הצעיר היה בכיתה א', זו הייתה התקופה של הרקטות שכבר התחיל הצבע האדום אצלנו. בארוחת ערב אנחנו יושבים ואני שואל אותו, יובלי מה עשית? הספקת להגיע? היו אז מיגוניות בחוץ. הוא אומר, בדיוק באתי, הייתי עם התיק של בית ספר, הייתה אזעקה ורצתי למיגונית, אבל זה היה כבד, לא הספקתי להגיע. פעם הבאה אני אזרוק את התיק ואני אגיע בזמן. כשאני מספר על זה ככה, יש לי גירודים וצמרמורות, אבל זה חלק בחיים שלנו אנחנו במקום הזה. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> חשוב מאוד לומר שיש תוכנית, תוכנית תרגילים שנתית בכל בית ספר ואנחנו מתרגלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תמשיכו ככה, מצוין. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> הדבר האחרון שקשור אליי זה הנושא של רכזי הביטחון. רכז ביטחון בית ספרי, הוא רכז ביטחון, בטיחות וחירום בית ספרי, זה לא רק ביטחון. לפני 30 שנה, קראו לזה אב"ט. במדינת ישראל חירום לא היה רלוונטי, דיברו רק על ביטחון. שיניתי את זה כי החירום כבר תפס תאוצה ובטיחות עוד יותר תאוצה, כי עיקר התאונות שלנו הן בבטיחות במוסדות חינוך והתנהגות של ילדים לכן צריך לתת לזה מעטפת לזה אז שינינו את ההגדרה. יותר מזה, לא הייתה הכשרה. התחלנו את ההכשרה לפני 15 שנה כשנכנסתי לתפקידי. הכשרה של 60 שעות, מוכר לגמול. הנתונים, כמו שמוצגים כאן, הם נכונים, יש סדר גודל של 15% תחלופה, כמו בכל מערכת. אני אתן לכם דוגמה, אני אחראי על הקב"טים במוסדות חינוך, יש לי 700 קב"טים, כרגע מתנהל קורס של 54 קב"טים בצובה, אני מארגן אותו, הוא עולה לנו המון כסף מכל הרשויות המקומיות, בתנאי פנימייה. הם יושבים שם שמונה שבועות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מתכוון 700 קב"טים של רשויות, לא של בתי הספר? כלומר בכל רשות יש אולי יותר מקב"ט אחד, זאת הכוונה? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> אבל יש פער באיוש כי השכר שלהם נמוך, הם רוצים לעבוד מהבית, היום כל המדינה רוצה לעבוד מהבית אחרי הקורונה. אגב, זה חלק מהלקחים של הקורונה, לא צריכים לעבוד. גם המאבטחים רוצים לאבטח מהבית ויש חוסר של 20%, כשכל הזמן יש תחלופה. למה אני מכשיר עכשיו עוד 54? אותו דבר עם רכז הביטחון, ההיא הולכת ללדת, ההיא בחופשת לידה, ההיא בחל"ת וכן הלאה, זה בסדר גמור, הם מתחלפים וחוזרים, מתחלפים וחוזרים ואנחנו כל הזמן בתהליך של הכשרה. יותר מזה, אנחנו עושים תהליך גם של רענון. זה שהכשרתי אותו 60 שעות, יש לי נתונים על כל רכז פר תעודת זהות, מתי הוא עושה את הריענון לפי התקן שקבענו אחת לשנתיים, יש לנו את כל הנתונים במערכת שבנינו אותה לטובת העניין הזה וזה תהליך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה אתה יכול לומר לגבי המגזר החרדי? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד שני דברים: אחד זה המגזר החרדי. שניים, כתבתם דבר טוב וחשוב להגיד גם את הדברים הטובים. הוכח על ידי המנהלים, בדו"ח שלכם זה כתוב, שבמקום שהיה רכז ביטחון מוכשר העסק עבד טוב והם הרגישו תחושת ביטחון המנהלים, נכון? תקנו אותי אם אני טועה, זה מה שכתוב בדו"ח. זה אומר קודם כל שהצלחנו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אריה, הרמת לעצמך באופן הגון מאוד. אני רוצה לשאול נציגי הרשויות רוצים להוסיף משהו בנקודה הזאת של קב"טים ומיגון? << אורח >> אסף אוברלנדר: << אורח >> אסף, ראש המועצה המקומית רמת ישי. לגבי הפערים שמוצגים פה, מכיוון שיש מצבי התגוננות שונים ובכל אחד ממצבי ההתגוננות יש דרישת מיגון שונה, במצב כזה זה הכי מוגן שיש, במצב כזה זה מיגון תקני, כמות אנשים וכו', לא הצלחתי להבין לאיזה מצב הפערים מדברים? להכי מוגן שיש? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לתקני. << דובר_המשך >> אסף אוברלנדר: << דובר_המשך >> לתקני. יש מקומות שעוברים לקפסולות או היברידי, זה כשיש פער או הבדל בין הכי מוגן שיש לבין תקני. יש מקומות שאין תקני ב-100% ולשם צריך ללכת. כשמנהלת אומרת שלא כל הילדים הגיעו מבחינתי זה מיגון לא תקני. כשעשינו תרגילים ואנחנו עושים תרגילים גם היום, היינו בבית ספר גם בחופש חנוכה, שאז זה צוות אחר וילדים אחרים, עושים תרגיל כדי שכולם ידעו לאן הולכים אם חס וחלילה יקרה משהו, לא משנה איראן לא איראן, זה כרגע לא האירוע. תרגילים יש פה כל הזמן ובפברואר יש תרגיל ארצי של רעידות אדמה. אם מנהל שאומר שיש פער, שלא כל התלמידים מגיעים בזמן, אז צריך להזיז כיתות, להגיע למקום אחר אם הם לא מגיעים בזמן, כי אחרת זה אומר שלאותה כיתה אין מיגון תקני וצריך לקחת את זה בחשבון או להפחית את זה, לא משנה מה היחס - - - << אורח >> אריה מור: << אורח >> בתוכנית הבית ספרית זה כתוב. << אורח >> אסף אוברלנדר: << אורח >> אני מסכים, בגלל זה חידדתי את הנקודה שאמרת בתוכניות שיש למנהלים. אם יש מקום שלא מגיעים בזמן, הוא לא תקני, ככה צריך להיות בתפיסה. יש לי כמה דברים להגיד בהקשר הזה של מיגון, כי לא הכול זה בגנים ובבתי ספר, יש גם חינוך מיוחד. חינוך מיוחד שיוצא מהיישוב שלך או מהרשות שלך ונוסע לרשות אחרת ופתאום קורה משהו בדרך, או יכול להיות שלאותה רשות אחרת שלא קשורה אליי, יש פערי מיגון ואז הילד צריך להישאר בבית כי המוסד החינוכי לא מקבל אותו. זו מטריצה קצת יותר מורכבת מרשות פר עצמה, אלא בהסתכלות יותר רחבה. זה נכון אגב גם לצוות, כי יכול להיות שבעכו יש מצב בעורף שלא פתחו שם גנים ואותה מורה נשארת וגם אם אני יכול לפתוח את הכיתה, היא לא מגיעה והכיתה הופכת להיות היברידית. << אורח >> אריה מור: << אורח >> אני חייב לתקן, התכנון הבית ספרי לוקח בחשבון את אותם 600,000 תלמידים במערכת החינוך שנעים מיישוב ליישוב, זה היה נתון. זה לוקח בחשבון כי זה ברמת בית הספר. << אורח >> אסף אוברלנדר: << אורח >> אם יש מישהו שנוסע לפרדס חנה מרמת ישי ובפרדס חנה לא פתחו כי אין מיגון שם, אז הוא נשאר בבית ואני צריך לתת לו מענה. << אורח >> יהושע ראוכברגר: << אורח >> אני יהושע ראוכברגר ממנהל חינוך בעיריית חיפה, ממונה חוסן ויועץ ראש העיר בהרבה נושאים אחרים. באתי עם הנתונים ללמידה מרחוק, כי זה היה זימון הוועדה, אבל אומר לגבי הנושא של המיגון שבדרך כלל אנחנו אוהבים להתכונן למה שכבר היה, אף פעם לא אוהבים להתכונן למה שיהיה ורעידות האדמה הם בדלת. דיברו על מיגונים ואחוזים, 70% מיגון, 80% מיגון, יש בערים החדשות, בערים הוותיקות, 70% בלי מיגון, גם אצל אזרחים וגם במוסדות החינוך. אני רוצה להגיד בזהירות שחלק גדול ממבני החינוך בחיפה והסביבה לא יעמדו אפילו בתחילתה של רעידת אדמה, לא בסופה. אני לא מדבר רק על פערי מיגון, כי אין לי את הנתונים המדויקים. אם היום עושים תכנון של מיגון בתי ספר בטווח של 40 שנה, לא יגמרו את זה, תבוא רעידת אדמה וצריך להתחיל למגן מחדש. הנושא הזה חייב להיבדק בעיקר בערים ותיקות, מוסדות ישנים, הם לא מחזיקים ברקים, אז אני לא יודע אם הם יחזיקו רעידות אדמה, זה נושא שמאוד חשוב שישימו עליו יותר דגש. << אורח >> אריה מור: << אורח >> אסיים בנקודה לגבי המרחבים המוגנים והמקלטים בבתי הספר, שיהיה ברור לכולם פה, הם שימשו לכל אורך התקופה הזאת, גם בלילות, עבור תושבים. בתי ספר הפכו להיות המתקן שבאים בסוף היום, עוזבים בבוקר ובאים תלמידים ללמוד. << אורח >> יהושע ראוכברגר: << אורח >> ב"עם כלביא" פתחנו את כל מוסדות החינוך, גם חניונים גדולים, אבל את כל מוסדות החינוך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ביקרנו אתכם שם, זה היה מרשים. חבר הכנסת לוי, חצי שנה עברה מאז וזה נראה לנו שזה 20 שנה מאז המלחמה ההיא, שלא תחזור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני שמח שאמרת שאתה קושר חלק מהמבנים, נושא מיגון בנושא חיזוק. זו בשורה, כי בעבר זה לא היה בדיוק כך למרות שזה אקוויוולנטי אחד לשני. כמה בתי ספר אמרת שלהריסה? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> לפי הנתונים, גם כאן בנינו סטטוסים, יש אצל המנכ"ל מערכת למינהל הפיתוח. מעבר לוועדת ההיגוי, שמנו מערכות התרעה בכל אותם מוסדות, מתוך 1,100 שלא עומדים בתקן, 500 נמצאים כרגע בתהליך, 100 כבר נבנו, כ-140 מיועדים להריסה ולבנייה מחדש. בניית בית ספר לוקח תהליך של כשלוש שנים, גם יש פה תקצוב וכל זה מצטרף לפער של כיתות וכו'. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יכול להיות שצריך לחבר את התקצוב של המיגון עם החיזוק. הוועדה הזו עסקה לא מעט פעמים בנושא רעידות אדמה, רעידת אדמה התרחשה לפני עשרה ימים, הזיזה כאן מנורות ואמרה, תיזהרו לכם, מה שנקרא. אני הקול הקורא בעניין הזה, אני לא אפסיק, כי אני לא אחזיק את זה רק על הכתפיים שלי. אצלך, אגף שלם ברמב"ם אמור לקרוס. בכל השבר הסורי האפריקאי, בית החולים בטבריה, בית החולים בצפת, בתי ספר, שאלוהים יעזור לנו אם רעידת האדמה תתרחש בשעות הבוקר, אז מאות אלפי הורים ירוצו כמו מטורפים לאותם בתי ספר וידינו לא יצליחו לעשות דבר, כי פיקוד העורף לא מסוגל לתת תשובה ל-12 ערים שמופו בסכנה לרעידת אדמה בשבר הסורי-אפריקאי. בין 7,000 ל-9,000 הרוגים זו ההערכה. אתה תגיד לראש העיר שלך, אתם תגידו לשר החינוך שלכם, כשזה יקרה חס וחלילה, שאלוהים יעזור לנו ולא יקרה, יהיה פה כאוס וכן ועדה, לא ועדה, לא יהיה רלוונטי אחרי כל כך הרבה מתים. זה מה שצפוי למדינת ישראל וכולנו נושאים באחריות. כל אחד שיש לו אחריות בצורה כזו או אחרת, צריך להגיד את זה במקומות שהוא משתתף, בישיבות כאלה, בכל מיני סוגי ישיבות, לפרוטוקול, כי בסוף יגידו לא אחזו בדש בגדי, אני אחזתי בדש בגדו, שלחתי לו כמה מכתבים בנושא. << אורח >> יהושע ראוכברגר: << אורח >> אולי אם תשים קבנוס בכיס הכלב של פיקוד העורף ימצא אותך. זה הסיכוי שלנו ברעידת אדמה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> פיקוד העורף מוכן, רק חסר לו חמישה מיליארד שקל. הממשלה הקודמת נתנה מיליארד שקל בשנה והייתה תוכנית לצמצם את הפערים תוך חמש שנים. אני לא בא אליהם בטענות, 143 בתי ספר זה לא דבר של מחר בבוקר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בעוד שבוע בדיוק אנחנו מקיימים כאן דיון על ההיערכות הלאומית לנושא רעידות אדמה. כבר אני אומר שהישיבה הבאה שתהיה בעוד מספר חודשים, תעסוק בעדכון הפער ובתוכנית ונכון יהיה לתת אז איזושהי הערכת מצב או סטטוס של נושא המיגון בפני רעידות אדמה. << אורח >> אסף אוברלנדר: << אורח >> דרך אגב, יש בסוף פברואר תרגיל שנתי של משרד החינוך המתרגל רעידות אדמה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אדוני המשנה, אתה רוצה להוסיף על הנושא הזה? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אין מה להוסיף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה לכם. נעבור לפרק הגדול של למידה דיגיטלית, תוכנית אסטרטגית, תרגול, הכשרת צוותים, תשתיות טכנולוגיות. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> סליחה אדוני, אם אפשר שאלה קצרה, בתוכנית המאוד נרחבת שהצעת, משמח לשמוע שיש הרבה תוכניות לשיפור המיגון, אבל חבר הכנסת כהן שאל ואני חוזרת על השאלה לגבי הכפרים הלא מוכרים בנגב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההצעה שלי, מחר יום הנגב בכנסת, אנחנו מקיימים במקום הזה דיון על נושא מיגון של מוסדות חינוך. << אורח >> אריה מור: << אורח >> מגיעה נציגה מנהל הפיתוח והיא תיתן את כל התשובות מחר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. בבקשה אדוני. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> ברמה הכללית אנחנו מקבלים בשמחה את דוחות המבקר, מעבר לזה אני חייב להגיד שעשינו בהנחיית השר והמנכ"ל תחקיר ודו"ח הפקת לקחים מעמיק מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בעקבות הדו"ח? << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> בעקבות תרבות תחקיר בחיל אוויר, נגיד כך, על התנהלות משרד החינוך במלחמה. בצוות הזה היו כמובן גורמי המקצוע מאריה מור והצוות שלו עד גורמי האסטרטגיה במשרד, הלכנו ובצורה שקופה ועניינית, בחנו את ההתנהלות של המשרד במלחמה. הדו"ח הזה הוצג למבקר המדינה, הוגש למבקר המדינה. אני רוצה להגיד שזה שדו"ח מבקר המדינה הציג את העובדה שיש פער או אתגר בנושא למידה בחירום, אנחנו כמובן מקבלים את זה, אבל אנחנו הצפנו את זה בעצמנו בצורה הכי עמוקה והכי עניינית, תכף אתם תראו איך זה מתכנס לדברים האלה. עשינו את זה בצורה פורמלית, הסתכלנו מה היעד המשרדי שמשרד החינוך צריך לעמוד בו במלחמה. בסופו של דבר יש תכלית וממנה גוזרים לאחור. אם נדע מה התכלית, נגזור אחורה וככה נבדוק את המנגנונים. אז התכלית של משרד החינוך במצב חירום זה מתן רציפות ויציבות חינוכית. במסגרת המלחמה משרד החינוך ביצע התאמה ארגונית תוך כדי המלחמה, בשביל לעמוד ביעד הזה, בתכלית הזאת. משרד החינוך ביצע התאמה של המבנה הארגוני, הוא הפעיל מנהלות ייעודיות שהוא הקים בין יום, מנהלת חטופים, מנהלת נפגעים שעד היום, כחלק מהלקחים, ממשיכה לפעול ולהתכנס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משפחות מילואים קשורים בזה? << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> משפחות מילואים זה בדרך אחרת, זה גם נושא שאנחנו מטפלים בו כל הזמן, אבל לא כלקח, אנחנו מדברים פה כרגע על לקחים ועל ביקורת. << אורח >> אריה מור: << אורח >> יש יחידה שמטפלת בכל ילדי אנשי המילואים. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> יש פורום, אני מוביל את הפורום. המשרד הקים מרכזי מפונים, צריך להבהיר ולחדד את זה, מדינת ישראל ומשרד החינוך התכונן למלון אורחים. מלון אורחים מדבר על שלושה שבועות, 30 יום, הוא לא מדבר על להקים מנהלת מפונים. מלון אורחים מדבר על פינוי למקום אחר, לבתי ספר ולא לבתי מלון. עצם העובדה שהפינוי לא היה כפי שתוכנן, יצר אתגרים ופערים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול שאלה בהקשר הזה ובקשר לנושא של רעידות אדמה. אם אני זוכר נכון, כראש רשות אנחנו צריכים לקלוט 4% מהאוכלוסייה. ההנחה היא ש-4% מהמדינה יהיו צריכים פינוי ויהיו מקומות שיפגעו הרבה יותר. ברור שזה בהשפעה של המלחמה, בוודאי בחודשים הקריטיים, שהיה של עשרות רבות, אולי מרבית מוסדות החינוך והתלמידים. אז השאלה לגבי רעידת אדמה שצפויה, מה סוג המענים? האם זה מתכתב עם מענים ייחודיים או שהמלחמה זה אירוע אחר וגורף הרבה יותר אפילו מרעידת אדמה? כי ברור שרעידת אדמה זה מלון אורחים אבל לא לשלושה שבועות. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> זה מתכתב, זה חלק מהלקחים שיוצגו פה. עשינו גם לשימור וגם לשיפור, אחד הלקחים לשימור, זו העובדה שמשרד החינוך, כמו שנאמר פה, הצליח לבנות בתי ספר, לא תוך שלוש שנים, אלא תוך מספר חודשים מועט, תוך שהוא מדלג על לבנת הרשות המקומית במקום שהרשות המקומית לא מתפקדת עקב האירועים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> או בתיאום. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> למשל אם ברעידת אדמה הרשות המקומית לא מתפקדת, אחד הלקחים ואיך שמשרד החינוך פעל במלחמה, הוא הצליח להקים נוהל מסודר, סדור, איך הוא בונה בית ספר תוך מספר חודשים, כאשר באופן עקרוני הרשות המקומית היא זו שבונה את בית הספר. << אורח >> יהושע ראוכברגר: << אורח >> איך הרשות יכולה לבנות בית ספר? << אורח >> אסף אוברלנדר: << אורח >> אני יכול לתת היתר בנייה לעצמי? אני אשמח לדעת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לבקש ממך, אייל, אם אפשר לשבוע הבא, שהנציג שמגיע מכם ייתן סקירה, אנחנו עדיין בשלב של דיונים מתחת לפלורסנט, מה למדנו ואיך עושים? השאלות שנשמעות פה מהחברים בוודאי משמעותיות, איך מדלגים על שלבים, כי ברור שמה שנרצה זה שהיכולות הכלכליות, היכולות המקצועיות, הסולידריות שתופגן כאן, לא עלינו, אם תהיה רעידת אדמה משמעותית, היא תצטרך להראות התנפלות חיובית על האזורים מוכי האסון ולהראות שאפשר בזמנים אחרים לגמרי משלוש שנים לעבוד. << אורח >> אריה מור: << אורח >> כל מבנה שעמד בסטנדרטים בזמן המלחמה - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קודם כל יישאר. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> - - עשינו הסכמים מיידיים קודם כל בשכר דירה, הבאנו לאוניברסיטת תל אביב, הקמנו בית ספר בסינמה סיטי בתל אביב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה אומר פתרונות. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> אלה פתרונות, זה גישר על פער בנייה שלקח עוד חודש בים המלח, באילת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה לא תהיה בשבוע הבא? יהיה מישהו אחר? מנהל פיתוח? מאוד חשוב לקבל את זה. הייתי אומר אפילו שחלק מחוסן זה לדעת שיש מי שחושב, הוא גם חושב טוב ויש לו רעיונות נכונים איך מתארגנים, מה סוגי הפתרונות הנכונים, המדינתיים. אבל זה לשבוע הבא, בואו נמשיך. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> תהליך הפקת הלקחים היה תהליך סדור בשני שלבים, כולל שיתוף של השטח, כולל שאלונים מקוונים בשני שלבים עיקריים: בפברואר 2024 ובין דצמבר למאי. כמו שנאמר, זה היה צוות משרדי, כל היחידות הרלוונטיות הגיעו והציגו בעצמם. המסמך, שהוגש גם למבקר המדינה, כולל גם נקודות לשימור, גם נקודות לשיפור. הוא כולל את המהלכים המרכזיים, כולל מה שנאמר פה, שרלוונטי מאוד על בתי הספר. אתגרים שהוצפו, לקחים אסטרטגיים ומערכתיים. לקחנו גם את כל דוחות מבקר המדינה, הרצנו בכלים של AI והתייחסנו אליהם במסגרת הדו"ח. הסתכלנו גם על הדוחות מתקופת הקורונה, חלק מהדברים הוצפו פה, אני אומר שוב, הצפנו את זה גם בעצמנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש משהו בדו"ח המבקר שלא מקובל עליכם? << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> אולי נתונים כאלה ואחרים, אבל חלק מהלקחים מימשנו כבר במסגרת מבצע עם כלביא. אני רוצה להגיד לך אדוני, הדבר העיקרי שאנחנו עושים זה לוקחים את הלקחים האלה ולא משאירים את הדו"ח הזה במגירה. יש תוכנית עבודה אופרטיבית, עם יעדים, עם מדדים, כל יחידה רלוונטית הציגה למנכ"ל תוכנית עבודה סדורה, כולל משאבים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אמרת קודם שקופה, לא הכול חייב להיות שקוף לחלוטין, אבל מה רמת השקיפות, נגיד מי שרוצה לעקוב אחר הדו"ח? << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> תוכנית העבודה זה סדור, הדו"ח עצמו הוגש למבקר המדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, זאת אומרת שלא על כל דבר צריך לעשות דיון אצלנו. מי שרוצה, יכול לקרוא את הדו"ח? << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> את הדו"ח עצמו, כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והמעקב אחריו? כי זו הערה חשובה, ההתייחסות חשובה. << אורח >> אריה מור: << אורח >> אתמול הציג מנהל מנהל חברה ונוער חלק מהתהליך הסדור של הפקת הלקחים, את התוכנית של הפקת הלקחים של המנהל שלו, לכל הנהלת המשרד בראשות המנכ"ל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר זה חלק מתוכנית העבודה השוטפת שלכם וזה יעבור לשנה הבאה לאחר מכן. אני מברך על זה מאוד. מבקר המדינה רוצה לפרגן? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> האמת שהוא פרגן לנו, אז הכול בסדר. << אורח >> בני גולדמן: << אורח >> המבקר עצמו פרגן להם. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> אפרופו פרגון, צריך גם להגיד שהיו דברים שעבדו בצורה טובה ונעשו דברים גדולים במשרד החינוך במלחמה. מודל מנהלות ייעודיות, הקמת והפעלת מרכזי יחד, זה לא דבר ברור מאליו שיש 300 ילדים במלון ויש להם חינוך, שמגיע מורה בבוקר ויודע מי שם. << אורח >> אריה מור: << אורח >> להקים בתי ספר ב-400 אתרים, 400 מלונות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צריך לומר שזה היה בשיתוף פעולה יפה של רשויות מקומיות ושל ארגונים אזרחיים. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> אנחנו, הרשות, בית הספר, משרד החינוך והמחוז, אחד הם. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> גם מודל עבודה גמיש של פתיחת מוסדות חינוך בחירום. שימוש במערכת הגפן - גמישות פדגוגית ניהולית, שהייתה כלי אופרטיבי, יעיל מאוד לעברת כספים בחירום, זה לקח לשימור. הפעלת חדר מצב מטה במטה ובמחוזות, חדר מצב שלא מבייש אף גוף ביטחוני, בראשות סמנכ"ל ביטחון, כולל משל"ט נתונים, שהלך והתפתח לאורך המלחמה, כי הבנו את הצורך בנתונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם יש שקף של שינוי? שימור יש לנו. אם אין, האם תוכל לציין את הנקודות שמבחינתכם הם לשיפור. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> אתה מתפרץ לדלת פתוחה, אני אגיד את האתגרים שעלו לנו ומשם היו הלקחים האסטרטגיים. ההיבטים האנושיים: כוח אדם היה פער ואתגר. למידה והמשכיות חינוכיות, זה מה שבערך מדובר פה, לוגיסטיקה תפעול ותשתיות, מערכת מידע ונתונים. התחלנו את המלחמה עם משל"ט נתונים איקס, סיימנו אותו עם משל"ט נתונים הרבה יותר זורם, אבל בהתחלה היה פער ואתגר בנושא הזה. היבטי טיאום, עד שהיו שולחנות עגולים וכיוצא בזה, זה היה משהו שהלך והתפתח במהלך המלחמה. הפער האסטרטגי, פה אעביר את רשות הדיבור למומחה תוכן בתחום הזה. אנחנו בעצמנו הצפנו את העובדה שהיה אתגר ופער בלמידה מרחוק והיערכות לאספקת שירותי חינוך בחירום מתמשך. זה עלה מהשטח, אנחנו הצפנו את זה, אנחנו מקבלים את הביקורת הזאת, מבינים אותה. לא משנה מה הסיבות, אנחנו מבינים, ועכשיו נעבור גם כבר למה כן היה. << אורח >> יובל אוליבסטון: << אורח >> יובל אוליבסטון, סגן יושב-ראש המזכירות הפדגוגית, זו יחידת הליבה במשרד שאחראית על עיצוב המדיניות הפדגוגית ברוב תחומי הדעת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז גם במשרד אתם לומדים ליבה, יפה. << דובר_המשך >> יובל אוליבסטון: << דובר_המשך >> הגענו למלחמת חרבות ברזל, כשרוב המורים יודעים לפתוח זום וללמד מרחוק, ברמה הטכנית. אבל חלק גדול מהמורים לא יודעים ללמד שיעור בצורה מעניינת, מייצרת סקרנות, שיעור דיגיטלי שנותן מקום לכל תלמיד. זאת אומרת, במיומנויות היותר מעמיקות מאשר רק הטכני, זה היה פער מאוד משמעותי. יצאנו לדרך ממש כמה שבועות אחר פתיחת מלחמת חרבות ברזל עם ההבנה שצריך לפתח תפיסה פדגוגית מאוד מאוד ברורה בתוך המשרד, שכוללת מענים במגוון רבדים ומערכות ויש לה השלכה לא רק על התפיסה, כמובן גם על הכלים שעומדים לרשות המורים ועל היכולות שלהם. תוכנית תהודה שנפתחה אז, חיזוק הוראה דיגיטלית היברידית, יושבת על שלושה עקרונות מרכזיים: העיקרון הראשון, הוא שזה מענה, זה לא פלסטר לאיזושהי בעיה מקומית קטנה, אלא היא תוכנית אסטרטגית רב שנתית שמטרתה לשנות את ההתנהלות של המורים והמערכת, בעיקר בשגרה וכתוצאה מכך בחירום. קודם כל המורים צריכים לפתח מיומנות דיגיטליות מעמיקות בהוראה היום-יומית שלהם בכל מצב, בכל שנה, וזה יחזק את החוסן שלהם ללמד ככה גם בתקופת חירום. עיקרון שני הוא שהתוכנית נבנתה תוך מיפויים מתמידים עם השטח. יצאנו בתחילת הדרך למיפוי מעמיק תוך כדי המלחמה, המון שאלונים, סקרים ומשובים. תובנה שהשפיעה על בניית התוכנית הייתה שיש הבדל מאוד גדול באוכלוסיות שונות, בגילאים שונים, באזורים שונים, במקצועות שונים, במרחבים שונים, לכן צריך לתת מענים ממוקדים ולא מענה אחיד לכל המערכת. העיקרון השלישי הוא שהתוכנית היא הוליסטית. היא מטפלת בכל חלקי הפאזל בו זמנית, גם תכנים, גם הכשרה, גם תשתיות, גם עניינים טכנולוגיים, בעיקר תיאום גדול בין כל הגופים שיש במשרד, כדי שהמענה יהיה מענה כולל ורב שלבי לכולם. נושא חיזוק המיומנויות ההוראה הדיגיטלית - רצינו להפוך את המורה מטכנאי שיודע לפתוח זום, לאיזשהו אדריכל של הוראה דיגיטלית. יצאנו עם שאלון מאוד מעמיק שנותן לנו מענה מה הפערים אצל המורים בהקשרים האלה. מה שהיה מיוחד בשאלון הזה, שהוא גם נתן תשובות טכניות למורים, כי מורה שכותב שהוא לא יודע לשתף מסך, הוא מיד קיבל באותו שאלון כבר קישור לשיעור דיגיטלי קצר שהכנו עבורו של היחידה לפיתוח מקצועי שמלמד אותו איך לשתף מסך בזום. כל המענים הטכניים שהמורים הצביעו עליהם כפערים, קיבלו מענה תוך כדי השאלון ותוך כדי תנועה. זה השלב הראשון. שנית, קיבלנו מיפוי מאוד מדויק, דאגנו שהמפקחים הכוללים והמנהלים יבצעו את השאלון הזה בתוך בתי הספר. מנהל בית הספר קיבל דשבורד מאוד ברור לגבי מה היכולות הדיגיטליות של כל מורה בבית הספר. כי המורה נתן לעצמו ציונים של איך הוא מרגיש ביכולות דיגיטליות והמנהל קיבל באופן מיידי מיפוי של כל המורים לפי שם, איך המורים מדווחים על עצמם כמענים ואז לפי זה המנהל ידע לתת את המענים של הפיתוח המקצועי למורים בתוך בית הספר שלו. לשים בכיתה אחת מורים שיש להם קושי ב-א' ולתת להם מענה, כי הכנו את המענים מראש, מורים שיש להם קושי ב-ב' וכו'. ראינו את המצב הלאומי, המפקח או מנהל המחוז ראה ברמה המחוזית, המנהל ראה ברמה הבית ספרית וככה בעצם נתנו מענים מדויקים למורים פרסונלית לגבי האתגרים שלהם. הבטחת הרצף החינוכי - רצינו להחליף לא רק את הלוח שמלמדים, אלא גם את המסדרון, גם את החצר. לשמור על קשר רגשי עם התלמיד, לא רק שיעור מתמטיקה. המטרה הייתה לתת מענה לכל הזירות הבית ספריות. זה נורא מורכב. במה אתה מתמקד בכלל כשאתה עושה הוראה מרחוק? מה מלמדים? מה לא מלמדים? היה ברור שצריך מצד אחד להמשיך בשגרת הלמידה. כי אי אפשר כל היום רק לדבר דיבורים וגם התלמידים רוצים שתהיה להם איזושהי מסגרת, אבל מה מלמדים? זה בעיקר ליבה, זה בעיקר מקצועות שהם רגשיים כמו אומנויות, אולי חינוך גופני מרחוק, שפיתחנו גם שיטה איך לעשות וכמובן גם המון מענים ייעוציים ורגשיים שניתנו לתלמידים במקביל. פיתחנו תפיסה של מה מלמדים לאורך זמן. כמובן שיש מקצועות שנפגעים מזה ויצטרכו לתת עליהם מענה, נדבר על זה עוד רגע. פיתוח תלקיטים - זו נקודה מאוד משמעותית, בית ספר היום יכול בלחיצת כפתור מרגע לרגע לעבור ללמידה מרחוק. זה לא היה מצב בתחילת מלחמת חרבות ברזל. בשבוע שעבר ביום רביעי נקראנו למשימה כי כולם היו בכוננות ומשרדי הממשלה נכנסו לשגרת חירום. מיד הורדנו את כל האבק מכל התלקיטים והכנו אותם בשליחה, הכול היה מוכן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברגעים האלו, יש פער אימננטי, שהוא ברור מאליו, בין תחושת העשייה - אתם משדרים מקצוענות, נחישות, הכול פרפקט, אבל ככל שהם מתרחקים מירושלים או מבאר שבע, חיפה, אז מגיעים לבית, שם כל אחד עם הילד שלו ועם ההערה שלו ועם המורה. השאלה היא האם אתם בקשר? האם יש לכם יכולות דיגיטליות ואחרות לקבל משובים? זה יהיה שונה וזה יהיה מוזר אם זה יהיה אחרת, זאת אומרת, אם זה לא יהיה שונה. כמו ששמענו קודם על מנהלי בתי הספר בקשר לתחושה, אפילו ברמת התחושה של האנשים, אתם אוספים מידע כזה? << אורח >> יובל אוליבסטון: << אורח >> ראשית, כמו שאמרתי יש מיפויים ומשובים כל הזמן בהקשר הזה, גילינו גם מהר מאוד תוך כדי המשובים שהמורה ברהט, או המורה באשקלון, כשיש אזעקות בחוץ ושני ילדים בבית, לא תתחיל להכין עכשיו דפי עבודה ותשלח אותם דרך המחשב? כתוצאה מכך, הכנו את התלקיטים הללו, שכוללים את הכול מוכן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה בסדר, אני בטוח שאתם יודעים לעשות את העבודה הזאת. אני מנצל את הנושא הזה כדי לוודא או לבקש, אני מניח שאתם עושים את זה, לקבל משוב מכלל הלקוחות? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אנחנו מקבלים משובים, בצורה לא מספיק טובה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המשובים לא מספיק טובים? << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> די בזה שיש פער בין מה שאתה מתאר, תחושת העשייה ולא רק התחושה, העשייה הבאמת רבה שעושים. בסוף, גם הילד שלי שנכנס לזום במלחמה ולא התחבר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא יגיד, אבא, מה אמרת שם בוועדה? מה אתה מדבר? ברור. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> אנחנו מכירים את הפער הזה. אחד מהדברים בתוכנית האסטרטגית, זה איך אנחנו מצמצמים את הפער הזה, זה חלק מהאירוע, אנחנו מבינים את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה זה אומר? מה קבוצות מיקוד, איך זה עובד? אתם שומעים מהם? רק לוודא שאתם על זה. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> אנחנו על זה. < דובר_המשך >> יובל אוליבסטון: << דובר_המשך >> כל מורה לומד בין 30 ל-60 שעות בשנה, הוא חייב ללמוד. היום הלמידה היא בעיקר פיזית, פחות מרחוק, שם יש המון משובים ושיח עם המנחה של ההשתלמות סביב הנושאים הללו. אין לי מספר מדויק, אבל מעל 70%, יש הנחיה כזו להשתלמויות, כוללות מרכיבים של למידה מרחוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יעשו בדרך של למידה מרחוק? או על הנושא? << דובר_המשך >> יובל אוליבסטון: << דובר_המשך >> או בדרך של למידה מרחוק, או שהם כוללים מרכיבים של למידה מרחוק. אנחנו לא רוצים שהכול יהיה מרחוק, כי אז יש מורים עם מסכים סגורים, לא מגיעים פיזית לפגוש אנשים, זה גם חיסרון. אבל כל השתלמות כוללת בתוכה מרכיבים של למידה מרחוק, זה בהחלט חלק מהתורה שקיימת בכל ההשתלמויות. לגבי יצירת תשתית מערכתית, זה בעיניי הסיפור האמיתי. הכנסנו לתוך חדר אחד את כל היחידות במשרד שקשורות בנושא הזה והתחלנו לדבר בינינו. לא שכל אחד עושה משהו אחר במקום אחר ואף אחד לא הגדיר אחריות. הגדרנו מי אחראי על כל נושא, בנינו מבנה ארגוני מסודר לגבי הדבר הזה. לא בכל הנושאים המשרד עובד ככה, בנושא הספציפי הזה יש עבודה משרדית משותפת בין כל האגפים, כי כולם מבינים בצורה מאוד מסודרת, מאז שהתחלנו את הדבר הזה, את חלוקת האחריות ואת התפקידים בין היחידות השונות. שני דברים נוספים, אחד שעשינו שינוי מאוד משמעותי בפברואר 2024, פתחנו אגף של למידה דיגיטלית, שהוא אחראי על ההטמעה של הנושא הזה בתוך משרד החינוך. זו אמירה שהיא לא רק שינוי ארגוני, היא אומרת שהדבר הזה נמצא כאן כדי להישאר, זאת ליבת העשייה שלנו והלמידה הדיגיטלית נמצאת בתוך כל תכניות הלימודים וכל תחומי הדעת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לוודא שאני מבין את מה שאתה אומר. מה שהיה נראה בעיניי מצוין זה שחלק מהלמידה הרציפה או מהפעילות החינוכית בשגרה, בנושאים שגרתיים לחלוטין, יתבצעו במתודולוגיה או בפרקטיקה בטכנולוגיה הזו, דבר שממש יקל מאוד על המעבר. << דובר_המשך >> יובל אוליבסטון: << דובר_המשך >> זה לא היה לפני חרבות ברזל, היום זה עובד אחרת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני ממש מחזק את היכולת שלכם לומר את הדברים, הרי זה לא שאפשר להאשים פה מישהו אחר, זה אותו משרד, אותו שר, אותם אנשים. אולי לא הייתם אתם בקורונה, אבל עם ישראל עבר את הקורונה והיה צריך להיות לכאורה, שכולנו חכמים, כולנו נבונים, יודעים איך להסיק מסקנות מיד ולוקח זמן. << דובר_המשך >> יובל אוליבסטון: << דובר_המשך >> משפט אחרון, כדוגמה. היום יש כ-15 קורסים דיגיטליים שמפותחים ממש ברגעים האלה לטובת הבגרות. אפילו הלמידה לבגרות יכולה להיעשות מרחוק ובלמידה עצמאית. יש המון מרכיבים לזה, אני לא אפרט פדגוגית איך זה נראה, אבל אנחנו מפתחים המון כלים שיעמדו לרשות המורים והתלמידים ללמידה, במגוון גדול של תרחישים שיכולים להתרחש במדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה מהצד השני, הפוכה לגמרי, אחד החששות מה-AI כחלק מהמערך, זה התבססות היתר, חוסר האמון שלנו ביכולות האמיתיות שלנו. הבן שלי, אותו אחד שהיה בכיתה א', עכשיו הוא פה בירושלים, יש לו איזה סמינר שאסור להם, אני לא יודע אם מחתימים אותם, להשתמש ב-AI. הם צריכים ללמוד עשרים עמודים קשים. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אני מזמין את אדוני, ב-2 לפברואר משרד החינוך מוביל כנס בין-לאומי ענק, עם 30 מדינות, על AI בחינוך. אדוני מוזמן לבוא לראות איך מערכת החינוך מתייחסת לזה. מדינת ישראל באופן יחסי מובילה בתחום הזה של AI בחינוך. זה מאוד מורכב, יש סוגיות רבות, כן, לא, איך? מוזמן לכנס בירושלים בבנייני האומה. << אורח >> אריה מור: << אורח >> בעוד שבועיים, בשבוע חירום, עושים תרגיל למידה מרחוק לכל מערכת החינוך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה ביום מסוים? << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> כל מחוז וכל בית ספר. מה שחשוב בשבוע חירום, אנחנו מתרגלים, יש תהליך תרגול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תיתן רמז לי כהורה, איך אני אהיה בטוח שזה לא יום חופש? << אורח >> יובל אוליבסטון: << אורח >> הבן שלך מול המחשב, הוא מקבל משימה וצריך להגיש אותה, הוא נבדק עליה. חלק מזה זה סינכרוני עם המורה, חלק זה א-סינכרוני עבודה עצמאית. שוב, הקוד יהיה בדשבורד, נקבל נתונים ונוכל להציג לך בדיון הבא איך זה נראה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מעניין, או-קיי. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לסיום הנושא הזה, שים לב שאנחנו קוראים לזה למידה בחירום ולא רק למידה מרחוק. למידה מרחוק זה וקטור אחד משמעותי מאוד בלמידה בחירום, אבל למידה בחירום כוללת נושא, היא יותר רחבה רק מלמידה מרחוק. הבנו את הפער הזה ובחלק מתוכנית העבודה אנחנו ממנים פרויקטור, כמו שנאמר פה גם על ידי יובל, אחד הדברים שצריך להתגבר עליהם במשרד זה העובדה שזה חונה בכמה מנהלים. יש את המזכירות הפדגוגית שאחראית על התכנים. יש את המינהל הפדגוגי שאחראי על ההטמעה, יש את אגף טכנולוגיה שאחראי על התשתיות, יש את מנהל חדשנות, כך שאחד האתגרים זה לסנכרן בין כל אלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא רק למידה דיגיטלית, למשל אחד הסעיפים זה הקשר של הצוותים עם ההורים. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> גם תוכניות הלימוד, זה יותר רחב מרק איך פותחים זום, או מה מלמדים בזום. למידה בחירום זה הנושא שצריך להיות מבחינתנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה למשל לראות בכיתה מסוימת, עם אנשים מסוימים שהתוכנית שהכנו שלשום לא מתאימה, כי קרה משהו וצריך להתייעץ עם מי שצריך להתייעץ כדי לשנות. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה לגבי הקשר של הצוותים עם ההורים? אני לוקח מתוך דו"ח המבקר. << אורח >> אריה מור: << אורח >> כשמתחיל אירוע חירום, כל הסיפור של למידה מרחוק זה טוב ליום השלישי, רביעי ואילך. יש תורה שלמה של תהליך בין הגננת לילדים ולהורים ביום הראשון. כל מורה עם כיתתו וכל מנהל עם המורה שלו. אנחנו קוראים לזה קשר מורה-תלמיד, קשר מורה-הורה, ככה מייצרים טיפול בבעיות, לראות איפה הילד נמצא, אנשים עברו ממקום למקום, פתאום אתה מדבר עם ילד שהמשפחה מקרית שמונה והם עכשיו אצל הדודים בכפר סבא וכן הלאה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המבקר זה המדינה שבאה לעשות הצצה, רואה משהו ואומרת, אז המבקר אומר צריך להנחות את משרד החינוך לשפר את, אז אתה מקבל? כמו שאתה אומר, תמיד אפשר לשפר. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> תמיד אפשר לשפר, אנחנו נתייחס לזה, הפרויקטור של למידה בחירום, קשר בין הורים למשרד, זה חלק מלמידה בחירום, זה בדיוק זה. זה לא רק למידה מרחוק, זה בדיוק זה. << אורח >> אריה מור: << אורח >> ישב אצלנו חברך, ראש עיריית שדרות, עם מנהל מחלקת החינוך במלחמה בחדר מצב, עזרנו לו לחפש 2,000 ילדים, הם לא ידעו איפה הילדים, אתם צריכים להבין את האירוע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו עזרה שנקרית טכנית, אבל היא הרבה מעבר לטכנית. << דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >> זה לא טכני. קשר מורה-תלמיד אמור לתת את המענה הזה. יש מורים שהיו במילואים והמנהל צריך לייצר את הקשר עם התלמידים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם זו הנחיית שר, מנכ"ל, שכל מורה מחנך, גם אם הוא מטופל ויש לו עניינים אחרים - יש כמובן מצבי חירום אקוטיים, אז יש ממלא מקום - אבל האם זה ברור שבמצב חירום מהיום הראשון התפקיד כזה? << אורח >> בקי קשת: << אורח >> להתקשר או רק לשלוח הודעה? << אורח >> אריה מור: << אורח >> גם להתקשר וגם לשלוח הודעה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז המודעות הזאת קיימת. שאלה נוספת לגבי הלמידה הדיגיטלית, היא דורשת אוריינות דיגיטלית. כשמדברים על גנים, כיתות א', ב', הרבה יותר קשה, נכון? תפתחו בבקשה צוהר לגיל הזה. << אורח >> יובל אוליבסטון: << אורח >> גם בנושא הזה מפתחים היום קורסים לגני ילדים. פתחנו עכשיו במשרד החינוך אגף של הגיל הרך, זה לא היה פעם באחריות משרד החינוך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמו שהילדים יושבים מול המסך הפחות אלגנטי, הם ישבו מולם. << דובר_המשך >> יובל אוליבסטון: << דובר_המשך >> הגננת מול המסך בהתחלה, היא מלמדת אותם איך להתנהל מול המסך ואז כשהם בבית, אפשר לעשות את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עם ההורים כמובן. << אורח >> אריה מור: << אורח >> הנכד שלי בגן קיבל משימות מהגננת וגם היו להם מפגשים שבועיים בזום. עם ילדים קטנים נכון שצריך השקעה עם ההורים, אבל גם כאן עושים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לנצל את הזמן כדי לשמוע את החברים שנמצאים כאן, מיקה ממועצת תלמידים, בבקשה. << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> שלום לכולם, אני מיקה, מתאמת פעולות בכנסת של מועצת התלמידים והנוער הארצית. אני תלמידה בכיתה י' מראשון לציון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מגיעה הנה ועושה את העבודה? את לומדת מרחוק ומגיעה הנה? << דובר_המשך >> מיקה שלומוביץ: << דובר_המשך >> כן. לומדת בבית הספר ומשלימה פערים כשצריך. לגבי הלמידה הדיגיטלית, אפשר לראות גם בדו"ח שאחד הקשיים שהוצפו זה הקושי בהתמדה של התלמידים. ראו שרוב התלמידים לא התמידו בלמידה מרחוק, בזומים, במשימות, ואם כן, אז היה צריך את ההתערבות של ההורים וגם אז לא תמיד הייתה את האופציה. גם תלמידים שיותר קל להם להתרכז, יותר מצליחים בלימודים ויותר קל להם בכל הלמידה מרחוק, עדיין התקשו ועדיין לא כולם התמידו וחלק לא קמו בבוקר כי באמת לא היה רצון ולא היה משהו שמניע. לגבי השילוב הטכנולוגי לאורך השנים בלימודים, דבר שגם נכתב בדו"ח, שכבר מגיל יסודי תשולב הלמידה הטכנולוגית והלמידה מרחוק. בבית הספר שלי רוצים לעשות פיילוט שנה הבאה, לתת לתלמידים לבחור אם הם רוצים ללמוד מרחוק, לראות אם זה עובד, אבל חייבים לשלב למידה עצמאית במערכת כבר מגילאים צעירים, כי מה שקורה זה שכשיש מצב חירום, תלמידים מוכרחים דרך המשימות האלה ללמוד מרחוק והם לא יודעים, כי הם בחיים לא נתקלו בזה. בסוף זו מיומנות, זה משהו שצריך לרכוש. הרבה תלמידים פשוט מצאו שהם לא יודעים מה לעשות כשמורה נותן להם משימה, להרבה גם לא היה את הקשר האישי הזה עם המורה, הם לא קיבלו את זה והתלמיד פשוט מצא את עצמו אבוד מול המשימה שהוא לא מכיר את החומר, לא יודע על מה מדובר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מציע פגישות חודשיות של נציגות מועצת תלמידים עם האגפים המתאימים, הרשויות המקומיות המתאימות במשרד. שמענו שלא רק אוזניהם קשובות, אלא הם מכינים את התוכניות החל מגיל הרך. << דובר_המשך >> מיקה שלומוביץ: << דובר_המשך >> חשוב לי להדגיש שבעניין הזה של ההתמדה בתוך הלמידה מרחוק, צריך למצוא בסוף את הדבר הזה שיניע את התלמיד. אני יודעת שלי יש חברים שמה שמניע אותם זו קבוצת הכדורשת שהם משתייכים אליה, או המגמה שלי, אז צריך בסוף לראות מה הדבר שמניע בתוך הלמידה לבוא ולהגיע ולעשות דברים. אני רוצה גם להגיד לגבי הקושי עם האמצעי הקצה, הקושי עם המחשבים שלהמון תלמידים אין, זה גם משהו שצריך לדאוג כי ראו בדו"ח שיש הרבה תלמידים שלא מקבלים את המענה. הדבר הזה לא רק יוצר קושי לימודי, אלא הוא גם יוצר קושי חברתי, שברגע שתלמיד אין לו את האופציה ללמוד כמו כולם והוא מתקשר, רואים את זה וזה מאוד מאוד פוגע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא ראיתי התייחסות, אולי קיימת ולא שמתי לב. זו כמובן בעיה. << דובר_המשך >> מיקה שלומוביץ: << דובר_המשך >> אין התייחסות לחוסן של התלמידים ובשנה של מלחמה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה מעבר למלחמה, זו שאלה עקרונית של סולידריות בתוך החברה שלנו. << דובר_המשך >> מיקה שלומוביץ: << דובר_המשך >> אין שום התייחסות בדו"ח בכלל למצב הנפשי של התלמידים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני עוצר אותך רגע, האם תוכלו לתת איזשהו מענה ראשוני לשאלה? << אורח >> ארז רונן: << אורח >> ארז רונן, מערכות המידע במשרד החינוך. משנת 2022 כל נושא ההצטיידות עבר לאחריות מהמנהלים והרשויות באמצעות תקציבים של הגפן. המשרד, בתחילת המלחמה לקח על עצמו לרכוש 35,000 מחשבים וחילקנו אותם לכל משפחה שפונתה או שהייתה במצב כזה או אחר. משפחות מרובות ילדים, שיש יותר ילדים במערכת החינוך קיבלו שני מחשבים, חילקנו מודמים סלולריים, לגישה לאינטרנט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היום בשוטף יודעים מה הפערים בתשתיות הטכנולוגיות? << דובר_המשך >> ארז רונן: << דובר_המשך >> עשינו סקר בבתי הספר על פערים. האחריות להשלים את הפערים היא של בתי הספר והרשויות. המשרד, הייתי גם בקורונה, גם בקורונה קנינו 150,000 מחשבים וגם עכשיו רכשנו 35,000 מחשבים וחילקנו אותם לכל בית אב במדינת ישראל שפונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה למשנה המנכ"ל, ברור לי, לו הייתי במקומך, שזה אחד הנושאים שהייתי רוצה להבין איך אנחנו באופן שוטף מתפעלים אותו, כי יש כאן קושי אימננטי, ברור, בין מצב סוציו-אקונומי, תרבותי שצריך לתת עליו את הדעת. חלקו יכול להיפטר על ידי ההשקעות חד פעמיות של ציוד וחלקו על ידי דרכים אחרות לחינוך. עמידה מול רשויות ובתי ספר לעשות את זה. << דובר_המשך >> ארז רונן: << דובר_המשך >> יש ספריות השאלה למחשבים. המחשבים משמשים גם בשגרה ובחירום, בתי הספר אמורים להוציא את המחשבים שנמצאים על עגלות מחשבים שמשמשים בשגרה ולחלק אותם לתלמידים בחירום, בהשאלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם רוצים להכשיר את הדור הבא, אין לי שום ספק שזה פער ענק שפשוט לא עלה פה כרגע, איך אתם רואים את זה? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> אנחנו פוגשים את זה ומתייחסים לזה במהלך התרגילים, אלה לא תרגילים, זו למידה א-סינכרונית והיא מבוצעת בשוטף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש בטוח כלל אצבע, 20% שאין להם בבית, לפחות. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> לגבי אמצעי הקצה לא כל התרגילים נעשים בלפטופ של IBM, חלק מאמצעי הקצה זה גם פלאפונים. להגיד לך שיש לנו מיפוי מדויק? אין לנו מיפוי מדויק, זה חלק מהדברים שאנחנו צריכים להתייחס אליהם לקראת הערכות לאירוע חירום הבא, חס וחלילה ואנחנו על זה. בלמידה השוטפת יש לנו מעקב. התלמידים שנדרשים לבצע בלמידה השוטפת מטלה מרחוק והם מבצעים אותה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כולל הפזורה הבדואית, כולל חרדים, כולל כולם? << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> בפזורה הבדואית חולקו הרבה מאוד מחשבים. << אורח >> ארז רונן: << אורח >> גם לחרדים חילקנו מכשירי טלפון סלולריים כשרים לטובת שיחות טלפון של זום. << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> אני רוצה רק להשלים לגבי הקושי של התלמידים. אני אתייחס ללמידה מרחוק, בסוף לומדים או בזום או דרך משימות ויש קושי של בידוד חברתי, שאנחנו לא פוגשים את החברים שלנו ואנחנו לא נמצאים בבית הספר וזה חסר. אני יכולה להגיד שבמיוחד במצב של מלחמה, כשהכול נורא מתוח, רוב בני הנוער מצאו את עצמם בשיחות אחד עם השני כשהם לא ידעו למי לפנות, או כי לא היה את הקשר עם המחנכת או היה, אבל הוא לא היה מספיק חזק ולא ידעו למי לפנות. במועצה הארצית אנחנו מקדמים פרויקט ארצי, פרויקט רגשי של נוער אל נוער. אנחנו מכשירים את בני הנוער לתת מענה רגשי לחברים שלהם בנושאים האלה. אבל אנחנו מצפים לראות יותר תכנים של חוסן בתוך המערכת והתמודדות איתה, זה נורא חשוב ובסוף זה אחד הקשיים הכי גדולים שאנחנו מתמודדים איתם בלמידה מרחוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מברך אותך ומודה על פועלכם. נציג הנהגת ההורים הארצית, בבקשה. << אורח >> פז כהן: << אורח >> פז כהן, הייתי יושב-ראש הארצי בירושלים הרבה שנים ועכשיו אני נציג בכנסת, בהתנדבות כמובן. קודם כל אני מברך את מיקה על מה שהיא אמרה, מאוד יפה וקולע, כל הכבוד, הלוואי שנראה עוד חבר'ה צעירים שמגיעים לפה. אנחנו מברכים על הדו"ח של מבקר המדינה ואנחנו גם מברכים על זה שמשרד החינוך לוקח אחריות על הדברים, זה לא דבר שהוא ברור מאליו, שלא בועטים את זה אלא באמת לוקחים פנימה. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות שעלו: אחת זה נושא המיגון, בסוף זה חיי אדם. חשוב לנו לייצר איזשהו מעקב, לראות שהדברים האלה אכן מבוצעים. אני יודע שמבקר המדינה עושים וגם הוועדה, בכל זאת הצעה להקים איזושהי ועדה מלווה שתוכל לראות איך הדברים מיושמים. מניסיון, הדברים האלה לאט לאט הולכים ונשכחים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו לא נקים ועדה מלווה, הוועדה תלווה. << דובר_המשך >> פז כהן: << דובר_המשך >> אנחנו מבקשים להיות חלק מהליווי הזה. אני מדבר מניסיון אישי, הגשתי בג"ץ לפני תשע שנים מול עיריית ירושלים ומשרד החינוך על בינוי בירושלים, קיבלנו הבטחה שיבנו 3,000 כיתות תוך איקס שנים וכל כמה זמן זה מתמוסס. פעם חסר תקציב לתכנון, חסר תקציב אחר, צריך כל פעם להיות עם האצבע על הדופק. אנשים מצוינים נמצאים במערכת, אני באמת מפרגן, אבל הדברים מתמוססים, אז אנחנו רוצים על המיגון לתת את כל המענה. נקודה נוספת, במזרח ירושלים, ספציפית מהיכרות, לא היה מענה לנושא של מחשוב. אם העירייה לא הייתה מפעילה בכוח את בתי הספר, היא התחילה גם להפעיל הרבה מאוד מטעם הרשות המקומית, אני חושב שברמה הלאומית גם שם היה חסר מענה, אני מכיר את זה כי עבדתי שם שנתיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המצב במזרח ירושלים אחר מאשר ביישובים ערביים אחרים? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לא שידוע לי. << אורח >> פז כהן: << אורח >> כמות בתי הספר של משרד החינוך במזרח העיר הוא פחות מ-30%, זה לא הנושא אבל בכל זאת אלה ילדים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> עורכת-דין נועם וילדר, המועצה לשלום הילד. קודם כול תודה על הדיון החשוב הזה ותודה על הדו"ח. גם אנחנו במועצה הוצאנו דו"ח משלנו על זכויות ילדים וילדות במלחמה, כשפרק מרכזי אחד היה הנושא של חינוך. ביססנו את הדו"ח הזה גם על נתונים, גם על שיחות עם גורמי מקצוע מהשטח וגם על שיתוף שעשינו עם נערים ונערות מכל הארץ וקיבלנו מהם רשמים מסקנות ותובנות מאוד חשובות. לגבי המיגון והלמידה מרחוק, לגבי הרבה מהנתונים שהוצגו פה, גם אצלנו הייתה תמונה דומה לבעיות שהיו בענייני המיגון, בעניינים שקשורים ללמידה מרחוק. חשוב לי להגיד ואולי להתחבר למה שמיקה אמרה, שמאחורי הנתונים האלה בסופו של דבר יש ילדים וכשילד לא יכול להגיע לבית הספר כי הוא לא ממוגן כמו שצריך, אז הוא נשאר בבית והוא צופה יותר במסך וזה משפיע עליו חברתית, זה משפיע עליו רגשית. כשילד לא יכול להתחבר מרחוק, כי אין לו אמצעי קצה מתאימים, בוודאי יש ילדים שלא היו להם ועדיין אין להם את אמצעי הקצה המתאימים, בסופו של דבר יש פה בידוד חברתי, יש פה השפעות גם חברתיות, גם לימודיות, גם נפשיות על הדבר הזה וחייבים לקחת את זה בחשבון ולהסתכל על זה גם מעבר למספרים, שהם חשובים, אבל יש להם משמעויות בסופו של דבר על ילדים וההשלכות באמת ארוכות טווח. אני רוצה להגיד שהיו עוד נושאים שהתייחסנו אליהם, אחד הוא נושא הנשירה. כשילד לא נמצא במערכת, לא יכול להגיע, הוא לא יכול להתחבר דרך המחשב, אז הוא לא נכנס ושוב לא נכנס ואז יש נשירה, לפעמים היא גלויה, לפעמים סמויה, לפעמים היא סמויה שהופכת לגלויה. משרד חינוך לתחושתנו, לא ידע לכמת את מספר הילדים שהם במערכת, שהם לא במערכת. אגב, זו בעיה ארוכת שנים שאין למשרד החינוך מנגנון מדויק להעריך את נושא הנשירה. אני חושבת שהמבקר גם מתייחס לזה. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> דבר נוסף בהיבטים הרגשיים, נשמע שבאמת ניסו לתת את הפוש למורים לדבר על המצב הרגשי של הילדים, אבל מהשיחות שקיימנו עם נערים ונערות, הם ממש אמרו לנו שמה שהם היו צריכים לשמוע כשהם כבר נפגשים בזום עם המורים שלהם, זה שידברו איתם על מה שהם מרגישים, מה שקורה עכשיו. הם מרגישים שאף מבוגר משמעותי לא דיבר איתם מספיק על מה שקורה במדינה והם מאוד התרכזו בפן הלימודי, כשהם לא היו מספיק בשלים לזה מבחינה נפשית. אז גם את זה צריך לקחת בחשבון. אני רואה שנעשתה עבודה ואיזושהי היערכות ועדיין יש פערים בשטח. אבל אני רוצה להגיד, אולי הייתי צריכה להתחיל עם זה, אז אני מצטערת, שכן ראינו היערכות מאוד מרשימה של משרד החינוך במבט על האירוע, שמהר מאוד הסיפור של הלמידה מרחוק נכנס לעומת הקורונה באמת בתוך ימים כבר עמדה תשתית - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חכי תראי ברעידת אדמה איזה כיף יהיה. << דובר_המשך >> נעם וילדר: << דובר_המשך >> - - לטובת התלמידים, אבל פגשנו גם הרבה את המצוקות בשטח והיה לי חשוב להגיד את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. תמשיכו לעקוב ולתת את המשוב. דוקטור בן זקן, רצית להשיב? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> לגבי סוגיית הנשירה, יש מעקב, יש מערכת שבודקת את זה, יש יחידה שלמה במשרד שמתעסקת בזה. ברמה העובדתית של נתונים, לא הייתה עלייה בשיעור הנשירה ותודה על המשוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אספר סיפור, סיפור אישי, שנתיים אחרי שביתי סיימה את הלימודים, אני די מעורה במערכת, הבנתי שיש מערכת שרושמים בה היעדרויות שנקראת "משוב" ועקבתי אחרי שני הצעירים שלי. בתור הורה אני יכול לחפש גם את מה שהיה, נכנסתי אחרי שהיא סיימה וחשכו עיניי כשראיתי את נתוני היעדרות הרשומים שלה. בהחלט כדאי גם להסב את תשומת ליבם של ההורים לזה, לא רק של המורים והתלמידים, אני מניח שהמערכות קיימות. לגבי ההערה לגבי האיזון, האופטימיזציה בין תחום הלמידה לתחום הרגשי - - - << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> זו הערה שמתקבלת, היא חלק מהתוכנית, זה ברור. גם למורים יש ילדים, גם עליהם חל משהו, זה חלק מהאירוע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. בקי קשת, בבקשה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> תודה. אני רוצה לשאול שני דברים, או להציע שתי סוגיות: לגבי המשוב, הבדיקה לאחור ומה עושים אחר כך, אתם כל הזמן באמת בלמידה ותיקון דברים ואני רוצה לשאול על הילדים ספציפית בקרית שמונה, איפה שיש לנו גם מרכז זכויות. אנחנו שומעים על תיאור של הרבה מאוד קשיים של התלמידים שם וזה לא נאמר בשביל להגיד תלכו אחורה ותבדקו מה לא טוב, אלא ממש בכיוון של מה כן אפשר להמשיך הלאה. הקמתם לילדים האלה בתי ספר משום מקום, קלטתם אותם וטיפלתם תחת מלחמה והכל, השאלה איפה הילדים היום ומה אפשר לעשות הלאה לקדם אותם היום? ספציפית אנחנו שומעים מילדים, מהורים, שהפיזור, השינוי, כל הדברים שאנחנו יודעים שעבר עליהם עם כל הניסיונות לעזור, הילדים וההורים מתארים פערים עצומים שהילדים נמצאים בהם. כמובן שילד שהתמזל מזלו והגיע למקום מסוים, מצבו אחר מאשר מצבו של ילד אחר. אני רוצה לשאול אם אתם באופן ממוקד בקריית שמונה ובעוד מקומות של ילדים, אני חושבת ששם היה מצב יחסית קיצוני מבחינת הפיזור של הילדים לעומת כל מיני מקומות. האם יש לכם משהו שאתם מתכננים ספציפית לנסות להיכנס בדחיפות לסייע לילדים בקריית שמונה? אני יודעת שהתלמידים שם דיברו על ההטבות בבגרויות, זה מתקשר לסוגיה שהעליתם בסוף, שלא הספקנו לדון עליה. אני מבינה שהמשרד מתנגד לעניין הזה. התחושה היום בקרית שמונה של הנוער זה שאין להם סיכוי באמת ממשי הוגן להגיע, לעמוד בזה. אשמח לשמוע אם יש לכם איזו תוכנית ספציפית ממש לעכשיו לקרית שמונה, תודה. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> התשובה היא שיש מנהלת מחוז צפון, ד"ר אורנה שמחון, שילדי קריאת שמונה, כמו כל ילדי מחוז צפון בראש מעייניה. היא מטפלת בהם לעילה ולעילה, היא מכירה את האתגרים, את הקשיים, את כל בתי הספר. עשינו שם סיורים רבים ואני וכל מטה משרד החינוך סומכים על מנהלת מחוז צפון, שמכירה היטב את האתגרים הקשים. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> אבל המנהלת לא יכולה לשנות תנאי בגרויות, נכון? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> זה משהו ספציפי, מן הסתם לא תקבלי תשובה במקום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אשמח אני אשמח לשמוע פרטים נוספים על כך, אבל זה לא בהכרח קשור לדיון הזה, תודה. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> יוחאי וג'ימה, ראש מנהל ביטחון וחירום במרכז השלטון מקומי, לגבי המיגון פיזי, יש את התוכנית של מגן הצפון, שבין 9-0 קילומטר מהגדר, סוריה ולבנון אותו דבר, יש 335 מוסדות שמטופלים עכשיו. החלוקה היא שכ-55% מהם או בביצוע בסוף או טופס 4 ו-44% בתכנון. עכשיו יצא קול קורא מ-45-9 למוסדות חינוך, גני ילדים ובתי ספר, עד עכשיו יש 314 בתי ספר ומוסדות שהגישו לכל קורא הזה למגן הצפון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ישר כוח. << אורח >> שירה אבנת: << אורח >> אם אפשר התייחסות לנושא אחד, שירה אבנת מהאגף לביקורת מערכת החינוך במשרד מבקר המדינה, הייתי שותפה לכתיבת הדו"ח הזה, נקודה משמעותית שהייתי רוצה להתייחס אליה, דובר פה הרבה על הנושא של הפרויקטור ללמידה בחירום, התכלול של הנושא, העובדה שנושא הלמידה מרחוק מפוזר בין מנהלים שונים ולכל אחד יש את תחומי האחריות שלו. אני רוצה להדגיש, קודם כל שיש שני מעגלים כאלה בין למידה בחירום ולמידה דיגיטלית נקרא לזה, שהחפיפה שלהם היא הלמידה מרחוק בזמן החירום. אבל מי שאחראי על העיגול של הלמידה בחירום, הפרויקטור הזה, לא בהכרח אחראי על הלמידה הדיגיטלית בשגרה, על הצד השני של המעגל. בתחושה שלנו אין עדיין בעל בית לנושא הזה במשרד, מישהו שקם בבוקר וזאת האחריות שלו. צוין פה האגף לקידום למידה דיגיטלית, אקדמיזציה ולמידה דיגיטלית, האגף הזה הוקם בתוך המזכירות הפדגוגית. אין לו את הסמכויות להיות על כל המשרד. זה לא האגף שיכול לדאוג לאמצעי קצה, זה לא האגף שיכול לקום בבוקר ולהסתכל בראייה רוחבית על כל המשרד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא נחוץ לתכלול האירוע, נשמע את המשנה למנכ"ל. << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> זו סוגיה, כמו שאמרתי, שהצפנו אותה, היא מוכרת. יש בעל בית בלמידה דיגיטלית, זה מנהל חדשנות. אבל אנחנו לא מסתירים את זה שבחירום ובלמידה בחירום, זה חונה בעוד כמה מנהלים. הפרויקטור שאנחנו הולכים למנות, הוא הולך לתכלל את זה והוא יושב תחתיי, אני רואה את כל המנהלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה כותרת המשימה שלו? << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> פרויקטור ללמידה בחירום, << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למידה בחירום, לא למידה מרחוק. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> למידה בחירום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כראש רשות הייתי מקבל את התשובה הזאת, שמתחת לציר המרכזי, לשולחן של המנכ"ל, יש מי שממונה על התכלול, שכולל גם את הטכנולוגיה, גם את החינוך. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> אני לא יודע אם יצא לכם לראות את תוכנית תהודה, זה דבר מדהים, בעמוד הראשון של תהודה רשום: המינהל הפדגוגי, המזכירות הפדגוגית, מנהל חדשנות, אגף טכנולוגיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למה אתה מתכוון ב"תהודה"? << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> תהודה זו התוכנית שהוצגה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני היום במוד של סיפורים סיפורים אישיים. אבי עליו השלום פעם קיבל משימה לאחד את הפלחה עם השלחין לגידולי שדה. אז הוא אמר לי, תשמע, אחר כך נאחד את הגידולי השדה עם הפרדס ואחר כך נאחד אותו עם הלול והרפת ונקים קיבוץ. << אורח >> אסף אוברלנדר: << אורח >> אם אפשר שני משפטים לפני שאתה מסיים, אחד, מקדמים חדשנות פדגוגית במשרד החינוך, ואני חושב שצריך לראות איך החדשנות הפדגוגית הזאת משתלבת עם החירום ושלא יהיה מצב שאנחנו עושים משהו לשגרה שלא נותן מענה לחירום. צריך לוודא שמייצרים כלים של חדשנות פדגוגית שכבר תתמוך חירום כזה או אחר, דיברנו על מלחמה, רעידת אדמה, לא משנה מה. הדבר השני, דיבר המשנה למנכ"ל על סוג של ריתוק משקי, סליחה על השימוש בהגדרה, עבור צוות הוראה, שבחירום אמור להיות מחויב לזה. בסוף צריך לראות שזה יורד למטה וצריך לראות שיש חוסן לצוות ושהוא מסוגל להכיל את זה. רק לפני שבוע, כשהיה פה ריח של איזה משהו שקורה מכיוון מזרח, כבר הלחץ בעבע ולא בטוח שיש את החוסן הזה. צריך לעבוד בשגרה על החוסן והתשתית, כי זה בסוף ירכיב את החוסן של התלמידים, תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אז קודם כל בטוח שבזמן חירום לא הכול ילך כמו שצריך ויהיו אנשים שלא יהיה להם חוסן ומערכות שיפלו, זה המשמעות של חירום, של ניתוקים. ככל שנהיה מתורגלים יותר, ככל שנעבוד סינרגטי יותר, ככל שיהיו קווי קשר יותר שוטפים, פתוחים בשגרה, כך אפשר יהיה להתגבר על הקצרים הללו. קודם כל תודה למי שהגיע מקרוב, מרחוק. הוועדה מוקירה את הוועדה המקצועית הסדורה והמתמשכת להפקת לקחים שנעשית במשרד החינוך. יש חשיבות להמשך הגישה הזו, הפעולה הזו. בנושא מיגון מוסדות חינוך, הוועדה תקיים דיון נוסף בעוד כחצי שנה על נתוני המיגון המעודכנים במוסדות החינוך. הדיון הנוסף יגע בתוכנית הלאומית למיגון מוסדות החינוך ובתוכנית הלאומית לחיזוק מוסדות חינוך אל מול רעידות אדמה, בתקווה שזה יהיה לפני הרעידה המשמעותית הבאה. הוועדה מפנה תשומת לב מיוחדת לשיפור משמעותי של מיגון מוסדות חינוך בחברה הערבית בכלל והבדואית בפרט ובסוגיית רכזי הביטחון, ממלא תפקיד ביטחוניים במוסדות החרדיים. בנוגע ללמידה מרחוק, המשרד מתבקש למקד תשומת לב בתלמידים שאין בידם תשתית מתאימה ללמידה מרחוק ולילדים מבודדים חברתית. הדבר הנכון בשגרה, קל וחומר בחירום. תודה רבה לכם על מה שאתם עושים. תודה שהגעתם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:58. << סיום >>