חומר רקע
י ב "ד
שבט, ה"תשפ ו
1 ב
פברואר,
2025
לכבוד
חה"כ
צבי סוכות,
יו"ר
ו
עדת
החינוך, התרבות והספורט
חברות וחברי ועדת החינוך, התרבות והספורט
,שלום רב
:הנדון
קריאה דחופה לקידום וחיזוק השירות הפסיכולוגי-
החינוכי במערכת החינוך
נייר עמדה מטעם המועצה לשלום הילד לקראת ה דיון ביום.2025
2.2
,מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם אתגר מתמשך במתן מענה נפשי לילדים ולבני נוער ,בין היתר על רקע העלייה
הדרמטית
במצוקות הנפשיות, ובפרט לנוכח השלכות המלחמה. השירות הפסיכולוגי-
החינוכי פועל תחת מחסור
חמור בכוח אדם ו
תקינה שאינה מותאמת ל'צרכי 'השטח ,
תוך קיומם של
פערים עמוקים בין רשויות ,
כאשר אחד
מכל ארבעה תקנים אינו מאויש ברמה הארצית, ובמחוז הדרום יותר משליש מהתקנים אינם מאוישים.
המועצה
לשלום הילד קוראת למשרד החינוך ולמשרד האוצר
לגבש ולהוציא לפועל בדחיפות תוכנית רב-
שנתית להרחבה
משמעותית של מערך השירות הפסיכולוגי-חינוכי,
הכוללת תוספת תקציבית של כ-
300
,מיליון שקלים מדי שנה
בפריסה על פני חמש שנים, ו
להניח את אבן הדרך הראשונה כבר בדיוני התקציב הקרובים.
:רקע
בית הספר הוא
אחת מהזירות המשמעותיות
ביותר לאיתור ילדים אשר חווים מצוקה נפשית ולמתן סיוע ראשוני
עבורם. למעשה, אין עוד מערכת מדינתית אוניברסלית שיכולה לראות את כלל ילדי ישראל באופן יומיומי ולזהות
.את מצוקתם, מלבד מערכת החינוך
השירות הפסיכולוגי החינוכי של משרד החינוך מהווה,, לפיכך
נדבך מרכזי
במערך בריאות הנפש לילדים ונוער, בעל פוטנציא
ל
השפעה אדיר, במיוחד בשלבי המניעה והאיתור המוקדם של
מצוקות נפשיות.
עוד ערב המלחמה, הרחבת השירות הפסיכולוגי החינוכי וחיזוק כוח האדם בו, היה
חיוני
,ביותר
נוכח המשבר
בשירותי בריאות הנפש לילדים ונוער בישראל והעליה המשמעותית בשיעור הילדים המתמודדים עם מצוקות
נפשיות, בין היתר בעקבות משבר הקורונה. כיום, לאחר טבח ה שבעה באוקטובר
והמלחמה והשפעתם הברורה
והקשה על ,ילדים ונוער הצורך בהרחבת
המענים הנפשיים ב
מערכת החינוך ,ובכלל זה ב
חיזוק ו
ב
הרחבת
השירות
הפסיכולוגי-חינוכי ,
הפך
דחוף וחיוני מתמיד.
עם זאת, יכולתו של השירות הפסיכולוגי-
החינוכי לממש את
פוטנציאל ה
ה שפעה,שלו מוגבלת, בין היתר,
בשל
מצוקת כוח אדם –
אתגר שטרם זכה לטיפול
מדינתי מספק.
בעיות וחוסרים במערך השירות הפסיכולוגי החינוכי:
1.
מפתח תקינה שאינו מעודכן ואי איוש התקנים :
כיום, היחס הרשמי בין פסיכולוגים חינוכיים לבין תלמידים
בישראל הוא פסיכולוג אחד לכל1,000
תלמידים הלומדים בכיתות ב' עד י"ב, פסיכולוג אחד לכל500
תלמידים
( בגני הילדים6-3
) ובכיתות א', ופסיכולוג אחד לכל300
.תלמידים במערכת החינוך המיוחד ברור, כי תקינה זו
לא מאפשרת מתן מענה אפקטיבי או מותאם לאתגרים הנפשיים שהלכו והחריפו, ואף
מובילה
לעומס מתמשך
ולשחיקה של אנשי המקצוע .
לכך יש להוסיף את העובדה, כי שיעור משמעותי מהתקנים המוקצים למוסדות חינוך אינם מאוישים בפועל .
מצב זה מגביר
עוד יותר את הלחץ והעומס
על השירותים הקיימים
ו כתוצאה מכך מחמיר את השחיקה של אנשי
המקצוע במערכת
ומשפיע על יכולתם לסייע לילדים ונוער .
,בהקשר זה
י ,ודגש כי
בעיית
האיוש חמורה אף יותר
בערים בעלות דירוג סוציו -אקונומי נמוך ובערים הערביות :
נכון לשנת2024
,ו על אף שיפור מסוים בשיעור
הכיסוי ברחבי הארץ, אחד מכל ארבעה תקנים ברמה הארצית לא מאויש , ובמחוז הדרום שיעור האיוש עומד על
כ-
64%
בלבד,
כלומר – כ-
36%
.מהתקנים אינם מאוישים
,בנוסף לפי נתוני הלמ"ס
לשנת2023
,
רק
12%
מכלל
מסיימי התמחות בפסיכולוגיה חינוכית הם מהחברה הערבית, שיעור הנמוך במידה ניכרת משיעורם
באוכלוסייה.
,לצד זאת
חתימת ההסכם הקיבוצי עם הפסיכולוגים הציבוריים במרץ2025
מהווה צעד משמעותי לשיפור תנאי
ההעסקה במערכת הציבורית, ונראה כי יש בו כדי לתרום לשימור פסיכולוגים במערכת הציבורית, ובכלל זה
.במערכת החינוך ,על רקע זה
חשוב
למנף מהלך זה לבחינה ולעדכון של מפתח התקינה
שהוזכר לעיל.
2.
אי מתן מענה לכלל שכבות הגיל :בניגוד למטרותיו המוצהרות של השירות הפסיכולוגי -החינוכי
, וכפי ש
מ ציין
משרד החינוך בקווים המנחים
בחוזר המנכ"ל ,
1
בשל המחסור במשאבים, ה'כיסוי' הטיפולי של שירות זה
'מתועדף' לגילאים15-5
.
כלומר, חוזר המנכ"ל אינו מחייב להעניק שירות זה לילדים בגני ילדים
בגילאי4-3, ו כן
לתלמידי תיכון בגילאי18-16
. ואכן לעיתים, ילדים בשכבות גילאים אלה אינם מקבלים
כל שירות, במיוחד
ברשויות שבהן לא הוקצה תקציב ייעודי לכך . כך, נפגעת זכותם של ילדים ונוער, לא רק לבריאות ולהתפתחות
אלא גם לשוויון .
סוגיית אי -השוויון בין הילדים ברשויות המקומיות השונות מועצמת,, אם כן
על ידי מנגנון התקצוב של השירות
הפסיכולוגי-
,החינוכי. לפי מנגנון זה
תקני הפסיכולוגים החינוכיים מוקצים לרשויות המקומיות על ידי השירות
הפסיכולוגי הייעוצי, המממן
כ-
70%
מעלות התקן, והרשות המקומית נדרשת לממן את
החלק
הנותר. שיטת
מימון זו המבוססת על מנגנון'מאצ'ינג', פוגעת בעיקר ברשויות מוחלשות שמתקשות
לעמוד בחלקן במימון
התקנים. כתוצאה מכך, רשויות אלה מסתפקות לרוב בהיקף מינימלי של
ה,שירות
ואילו רשויות מבוססות יותר
מסוגלות להרחיב את השירות ולהקצות משאבים נוספים, דבר המוביל
לפערים בהיקף השירות הפסיכולוגי
ובנגישות אליו בין הרשויות השונות .
האמור לעיל מתייחס לשירות החובה. בהקשר של "שירות הרשות" (זה שאינו מחויב בחוזר המנכ"ל), המצב אף
חמור יותר : בעוד שחלק מה רשויות ה
מבוססות
מצליחות לגייס כח אדם נוסף ומרחיבות, ולו במעט, את פעילות
השירות גם לטווחי גיל שלגביהם אין,, כאמור חובה להעניק שירות על פי נוהלי משרד החינוך;
רשויות שאינן
.מבוססות לא מצליחות לבדן להעניק את השירות הכה חיוני לתלמידים בשטחן
משמעות הדבר היא כי
ילדים ונוער ברשויות שונות נהנים משירות בהיקף
ובאיכות שונים, הן מבחינת מספר
התקנים ברשות, והן מבחינת קבוצות הגיל הזכאיות לשירות, והכול
באופן המשפיע על זמינות השירות הניתן
בפועל, על תדירותו ועל אופיו.
1
חוזר מנכ"ל 'מס0332
:
https://apps.education.gov.il/Mankal/Horaa.aspx?siduri=432
3.
היעדר שירות מספק
לילדים בגי
לא
י לידה עד שלוש :
אף ש האחריות הפדגוגית על מעונות היום
לפעוטות
עברה
למשרד החינוך
בשנת2022
,
המשרד עדיין לא ערך את
ההתאמות
הנחוצות
ל מתן מענה משמעותי של השפ"ח גם
לילדים בגילאי לידה
.עד שלוש המשמעות היא כי
משרד החינוך מתקשה לתת מענה מספק
במסגרות
לגיל הרך ,
וזאת בשל מחסור בתקנים, בתקציב ובכוח אדם.
המלצות:
לאור האמור לעיל, וכן לנוכח
העלייה הדרמטית הצפויה במצוקות הנפשיות של ילדים ונוער ,יש להתוות תוכנית
רב
שנתית
להרחבה משמעותית
של
מערך השירות הפסיכולוגי החינוכי ,הכוללת תוספת תקציבית של כ-
300
מיליון
שקלים מדי שנה, בפריסה על פני חמש שנים.
את אבן הדרך הראשונה יש להניח כבר עתה בדיוני התקציב ולקראת
אישורו בקריאה שניה ושלישית.
על התוכנית ל
כלול את ה
מרכיבים
:הבאים
א.
עדכון חוזר המנכ"ל הנוגע למתווה השירות הפסיכולוגי-חינוכי,
:בהתייחס להיבטים הבאים
▪
עדכון מפתח התקינה של הפסיכולוגיים החינוכיים , כך שיחס התקינה בין הפסיכולוגים לתלמידים יהיה
,בשלב הראשון
ו
לכל
הפחות–
-
פסיכולוג אחד לכל500
'תלמידים הלומדים בכיתות ב
עד ;י"ב
-
פסיכולוג אחד לכל300
תלמידים בגני הילדים (לידה עד6) ובכיתות א;'
-
פסיכולוג אחד לכל200
תלמידים בחינוך המיוחד .
▪
הרחבת תחום האחריות של מערך השירות הפסיכולוגי-
החינוכי
באופן מלא ומחייב לגיל הרך (לידה עד5
)
( ולגילאי התיכון18-15
.)
ב.
הגדלה משמעותית של תקני הפסיכולוגים החינוכיים ,באמצעות
הוספה הדרגתית
של כ-
3,200
תקנים חדשים
לאורך
.חמש שנים
ג.
תוספת כיסאות באקדמיה,
במטרה להגדיל את מספר המקומות להכשרת פסיכולוגיות ופסיכולוגים חינוכיים
ולאפשר קליטה של יותר סטודנטים בתחום.
ד.
מתן מענקי התמדה ו מענקי
פריפריה
, בדגש על החברה הערבית, לצורך שימור
כוח האדם הקיים ו גיוס כוח
אדם
נוסף למערכת .
,בברכה
ורד וידמן, עו"ד
מנכ"לית
המועצה לשלום היל ד
נעם וילדר, עו"ד
יועצת משפטית
המועצה לשלום הילד