חומר רקע
י"ד שבט, תשפ"ו
1 פברואר ,
2026
המחסור בפסיכולוגים בשירות הציבורי והצורך בעדכון מפתחות התקינה–
בדגש על הנגב
פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית ,
,לקראת דיון ועדת החינוך של הכנסת2.2.2026
פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית מברך על הסכם השכר ההיסטורי שנחתם במרץ2025
עבור
הפסיכולוגים בשירות הציבורי. הסכם זה מהווה צעד חשוב להבטחת יציבותו של מערך הפסיכולוגיה הציבורית
בישראל .רווחה נפשית ,
של אזרחי המדינה ככלל ושל
ילדים ובני נוער בפרט היא
תנאי יסוד לחוסן החברתי
והלאומי
,של מדינת ישראל. כדי לתרגם את הישג הסכם השכר לשיפור ממשי בהיקף ובאיכות השירותים לציבור
נדרש מהלך משלים והכרחי: עדכון מפתחות התקינה
של ה
פסיכולוגים בשירות הציבורי.
הפער בין הצרכים הנפשיים ההולכים ומתרחבים לבין היקף התקינה הקיים אינו מאפשר מתן מענה מספק
,לילדים, למשפחות ולציבור הרחב. פער זה הלך והעמיק לאורך שנים וכעת
מחייב מהלך כולל ומיידי
להגדלת
היקף המענים באמצעות חיזוק והרחבת מערך הפסיכולוגיה הציבורית .
המחסור בפסיכולוגים–
תופעה חוצת מערכות בשירות הציבורי
,המחסור בפסיכולוגים מתבטא הן במערכת החינוך והן במערכת הבריאות וגורם ל
היקף שירותים
מצומצם בניכר
מהדרש
, לעומסים חריגים על אנשי המקצוע ולפגיעה בנגישות הציבור למענה פסיכולוגי מקצועי וזמין .
במערכת
החינוך, המחסור בפסיכולוגים חינוכיים פוגע ביכולת לתת מענ ים טיפוליים, מניעתיים ומערכתיים לילדים
ולמשפחותיהם .
במערכת הבריאות, היעדר מפתחות תקינה מוסדרים לפסיכולוגים מוביל לתת־איוש מתמשך
ולהארכת זמני ההמתנה לטיפול.
המשותף לשתי המערכות הוא הצורך הדחוף בהתאמת היקף התקינה למציאות החברתית, הדמוגרפית
והביטחונית של ישראל כיום.
מדינת ישראל ניצבת כיום בפני פער הולך ומעמיק בין היקף הצרכים הנפשיים של ,אזרחי ישראל ילדים, בני נוער ,ומבוגרים לבין היקף
המענ ים הקיי .מים במערך הפסיכולוגיה הציבורית העלייה המתמשכת במצוק ות הנפשי
ות ,, לצד מחסור בפסיכולוגים בשירות הציבורי
מציבה את מערכ
ו
ת החינוך והבריאות בפני אתגר תפקודי ממשי.
הסכם השכר שנחתם במרץ2025
מהווה צעד משמעותי
לחזרת פסיכולוגים לעבודה בשירות הציבורי , אך ללא עדכון מפתחות התקינה
הוא אינו מתורגם לשיפור מספק בהיקף השירותים. מפתחות התקינה הקיימים, שנקבעו לפני למעלה משלושה עשורים, אינם מותאמים
למציאות החברתית, הדמוגרפית והביטחונית של ישראל כיום.
מצב זה הינו תופעה חוצת מערכות: במערכת החינוך הוא פוגע ביכולת
לתת מענ
ים טיפוליים, מניעתיים ומערכתי
ים
לילדים ולמשפחותיהם; במערכת הבריאות הוא מוביל לתת־איוש ולתורי המתנה
ממושכים לטיפול פסיכולוגי. הפער בולט במיוחד בנגב ובצפון, שם זמינות הש ירותים נמוכה עוד
יותר דווקא באזורים שבהם הצ רכים
ל
מענה נפשי
ים גבוה
ים במיוחד.
נייר עמדה זה מציע מהלך דו־שלבי:
1.צעדים מיידיים להרחבת היקף המענ
ים הפסיכולוגי .ים
2.תהליך ארוך טווח של עדכון שיטתי של מפתחות התקינה והתאמתם למציאות המשתנה .
בין הצעדים המוצעים: עדכון
מפתחות התקינה במערכת החינוך והבריאות, הרחבת מסלולי הכשרה ותמרוץ לפריפריה על בסיס מודל"שורשים"
, פיתוח
מודלים של שירות פסיכולוגי רב־תחומי, יצירת סל תמריצים לעבודה בפריפריה ובלימת צמצום שירותים ברשויות המקומיות.
חיזוק מערך הפסיכולוגיה הציבורית הוא תנאי יסוד לשוויון בין מרכז לפריפריה, ליציבות מער
כות
החינוך והבריאות ולחוסן החברתי
והלאומי של מדינת ישראל. דחיית המהלך משמעותה העמקת הפער בין היקף הצרכים לבין היכולת לתת מענה. נדרש יישום מיידי של
צעדים מערכתיים, לצד תכנון מתמשך של התקינה לעשורים הקרובים.
מערכת החינוך: עומס גובר ותקינה שאינה מותאמת למציאות
מפתחות התקינה לפסיכולוגים חינוכיים נקבעו לפני למעלה משלושה עשורים, ולא עודכנו מאז. כיום עומד מפתח
התקינה על: פסיכולוג אחד ל־1,000
תלמידים
,מכתה ב' ומעלה פסיכולוג אחד ל־500
ילדים בגני ילדים ובכיתות
א', ופסיכולוג אחד ל־300
תלמידים בחינוך המיוחד.
מבקר המדינה הצביע בדו"ח מ יולי2025
1
על כך שמפתחות אלו אינם מותאמים עוד להיקף הצרכים במערכת
החינוך .
ממצאי מבקר המדינה אינם עומדים לבדם: שורה ארוכה של דוחות, מחקרים ונתונים רשמיים בשנים
האחרונות מצביעים בעקביות על עלייה חדה ומתמשכת בהיקף המצוקה הנפשית בקרב ילדים ובני נוער.
העלייה
בתסמיני חרדה, דיכאון, אלימות והתנהגויות סיכון, לצד התרחבות היקף האוכלוסיות הזקוקות להתערבות
,מקצועית מחייבות
שינוי עומק במפת הצרכים של מערכת החינוך.
תחת התקינה הקיימת, פסיכולוגים חינוכיים
נאלצים להתמקד בעיקר במקרי קצה ובמצבי חירום, על חשבון עבוד ת עומק
,טיפולית מערכתית
ומניעתי
ת -
שהיא
ליבת תפקידם המקצועי .
גם
בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת בפער משמעותי ביחס למדינות מפותחות.
ארגון
הפסיכולוגים החינוכיים האמריקאי (NASP) ממליץ על יחס של פסיכולוג אחד ל־500
תלמידים, ופינלנד עיגנה
בחקיקה יחס קרוב לכ .ך
נדרש שינוי מיידי של מפתחות התקינה במערכת החינוך, שיבטיח כבר בטווח הקצר הגדלה משמעותית של היקף
המענ
ים הפסיכולוגי
ים .
,במקביל, יש לצאת למהלך ארוך טווח של עדכון שיטתי ומתמשך של מפתחות התקינה
כך שייקבע יעד של פסיכולוג אחד לכל500
תלמידים ויורחב טווח האחריות של מערך הפסיכולוגיה לגילאי3-18
.
מערכת הבריאות: היעדר
תכנון והסדרת תקינה ו תורי המתנה חריגים
במערכת הבריאות, לרבות בתי החולים, קופות החולים ומערכי בריאות הנפש, לא הוגדרו מפתחות תקינה
מוסדרים לפסיכולוגים .מציאות זו מובילה ל
חוסרים מתמשכים
,ולתורי המתנה ארוכים ביותר לטיפול פסיכולוגי
הפוגעים בנגישות הציבור למענה נפשי בזמן אמת .משרד הבריאות הודיע לאחרונה
על הקצאת כמה עשרות תקנים
ייעודיים לפסיכולוגים בשנת2026
.
,מדובר בצעד חשוב ומבורך, המעיד על הכרה בצורך לחיזוק המערך. עם זאת
היקף התקנים המתוכנן נמוך במידה ניכרת מהיקף הצרכים בפועל, ואינו מסוגל לתת מענה לפער המצטבר שנוצר
לאורך שנים .
נדרש מהלך כולל להסדרת מפתחות תקינה לפסיכולוגים במערכת הבריאות, שיבטיח התאמה בין היקף הצרכים
לבין היקף כוח האדם המקצועי, ויאפשר קיצור משמעותי של זמני ההמתנה והרחבת הנגישות לשירותים
פסיכולוגיים .
הנגב: מבחן לאומי לשוויון ולזמינות שירותי בריאות הנפש
.אזור הנגב מתמודד מזה שנים עם מחסור חמור בפסיכולוגים חינוכיים בשנתיים האחרונות אנו עדים לקשיים
הגדולים
של תושבי הנגב
, כמו גם של תושבי צפון המדינה, שחוו וחווים טראומות ו טלטלות מתמשכות על רקע
המצב הביטחוני. מציאות זו מחדדת את הצורך במענים נפשיים זמינים, יציבים ושוויוניים דווקא באזורים אלו .
המחסור בפסיכולוגים בנגב פוגע ביכולת הרשויות המקומיות לספק מענים פסיכולוגיים זמינים ו ,רציפים לילדים
למשפחות ולמערכת החינוך .
לצד עדכון מפתחות התקינה ברמה הארצית, נדרשים מהלכים יישומיים ומיידיים
.לחיזוק מערך הפסיכולוגיה הציבורית בנגב ובצפון
1 מבקר המדינה, פעילות השירות הפסיכולוגי -חינוכי למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל, תמוז התשפ"ה-
יולי2025
הצעות לפתרון: מהלכים נחוצים ומיידיים
א. עדכון מפתחות התקינה בשירות הציבורי
•
עדכון
מ
פתחות התקינה לפסיכולוגים במערכת החינוך, לרבות קביעת יחס של פסיכולוג אחד ל־500
תלמידים
(אחד ל-
250
בגיל הרך, ואחד ל-
150
,)בחינוך המיוחד והרחבת טווח הגילאים למתן המענים לגילאי3
–
18
.
•
גיבוש מפתחות תקינה מוסדרים לפסיכולוגים במערכת הבריאות, תוך התאמה להיקף הצרכים במערכים
השונים .
ב. הרחבת מסלולי הכשרה ותמרוץ לפריפריה –
"על בסיס מודל "שורשים
•
תכנית"שורשים"
, הפועלת כיום בשיתוף משרד הבריאות, מהווה דוגמה למודל אפקטיבי לעידוד
פסיכולוגים לעבודה בפריפריה באמצעות מלגות לימוד ומחיה בתקופת ההכשרה. יש להרחיב
באופן
משמעותי
תכנית זו כך שתכלול גם פסיכולוגים חינוכיים, ולבחון יישום מודלים דומים במערכת החינ .וך
ג. יצירת סל תמריצים לעבודה בפריפריה
•
גיבוש מנגנון ממשלתי קבוע לתמרוץ פסיכולוגים בפריפריה, לרבות סיוע בדיור, מימון נסיעות ומענקי
קליטה ושימור .
ד. הרחבת מודל השירות הפסיכולוגי הרב־תחומי
•
הרחבת מודלים של שירות פסיכולוגי רב־תחומי ברשויות המקומיות, המשלבים תחומי התמחות
)משלימים לפסיכולוגיה החינוכית (קלינית, התפתחותית, תעסוקתית ועוד .
•
מודלים אלו, שיושמו בהצלחה ברשויות שונות בנגב, מאפשרים התאמה טובה יותר לצורכי האוכלוסייה
המקומית
,והרחבת סוגי המענים הניתנים לתושבים
ומגבירים את האטרקטיביות המקצועית של
השירותים הפסיכולוגיים בעבור פסיכולוגים.
ה. בלימת צמצום שירותים ברשויות המקומיות
•
קביעת הנחיות מחייבות למניעת צמצום שעות כוננות ושירותים פסיכולוגיים ברשויות המקומיות ,
בשירות הציבורי בכלל ו
בפריפרי בפרט.
•
הבטחת רציפות השירות הפסיכולוגי גם במצבי חירום.
,לסיכום
בשנים האחרונות חלה החמרה משמעותית במציאות הנפשית של ילדים ובני נוער בישראל. היקף
המצוקה גדל, מורכבות הקשיים ומצבי הסיכון העמיקה, והביקוש למענ
ים פסיכולוגי
ים
עולה בהתמדה באופן
שאינו תואם את היכולת של המערכת הציבורית לתת מענה.
מפת התקינה שעל בסיסה פועל מערך הפסיכולוגיה
הציבורית החינוכית נקבעה לפני עשרות שנים. מאז השתנתה המציאות החברתית, הדמוגרפית והביטחונית, אך
היקף כוח האדם נותר כמעט ללא התאמה. התוצאה ניכרת בשטח: עומסים חריגים, זמני המתנה ממושכים ,
,החמרה במצוקות והעמקת מצבי סיכון ופערים הולכים ומתרחבים בין מרכז לפריפריה .
חיזוק מערך הפסיכולוגיה הציבורית הוא תנ
אי לשוויון הזדמנויות , ליציבות מערכת החינוך והבריאות ולחוסן
ה חברתי והלאומי בישראל . עדכון מפתחות התקינה הוא מהלך בעל השלכות רחבות על יכולתה של המדינה
להתמודד עם אתגרי ההווה .
דחייה נוספת של המהלך תעמיק יותר ויותר את הפער בין הצרכים לבין היכולת לתת
מענה. נדרשת פעולה מיידית להרחבת המערך הפסיכולוגי הציבורי , לצד תהליך מתמשך של התאמת התקינה
למציאות המשתנה .