פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 545 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום חמישי, כ"ו בטבת התשפ"ו (15 בינואר 2026), שעה 16:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר ינון אזולאי יעקב אשר שרון ניר מאיר פרוש מטי צרפתי הרכבי אלעזר שטרן חברי הכנסת: מיקי לוי מוזמנים: קובי בליטשטיין – המשנה למנכ"ל משרד הביטחון אודי דרור – ראש החטיבה לגיוס מסלולים ייחודיים ותורניים, האגף הביטחוני-חברתי, משרד הביטחון תא"ל שי טייב – רח"ט תכנון ומנהל כוח האדם, משרד הביטחון רום בר-אב – רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר מרים גראזי רוזנבאום – עו"ד, יועצת משפטית מוסדות תורניים, משרד החינוך חיים פרוש – מנהל אגף חברה חרדית, רשות השירות הלאומי-אזרחי, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות אמונה קליין בר-נוי – פעילה חברתית וחברת ארגון נשות המילואים המתמרנות עופר פביאן – מובילי מפלגת המילואימניקים רון סביון – מפלגת המילואימניקים ניצה פרקש – פעילה בארגון שותפות לשירות ד"ר חגי בן ארצי – מרצה לתנ"ך, מכללת ליפשיץ שאול עבדיאל – רכז ליווי רוחני ותורני, עמותת נצח יהודה משה גוטמן – עמית בכיר, מכון משגב ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, מ/1502 << נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> התחלנו. אמונה, בבקשה. לא להפריע. אני רוצה להקשיב ולשמוע אותה. אמונה, בבקשה. לא עוקפים את הכנסת כאשר מעבירים חוק או חותמים הסכמים לבנון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כאשר אין הפרדת רשויות זה בדיוק מה שצריך לעשות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כאשר מעבירים חוק עם מדינת אויב לא עוקפים את הכנסת. לכם הכול מותר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> דיברת על קטאר? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה לא מעניין. אמונה, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה אמרת? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא מעניין. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חשבתי שאמרת לי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא מעניין. אתה גוזל שניות מאמונה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מכולנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ממך לא. אתה לא חייב לשבת פה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> משלמים לי על זה. לה לא משלמים. << אורח >> אמונה קליין בר-נוי: << אורח >> אני רוצה להתחיל ולומר שבזמן שאנחנו יושבים פה פורום המשפחות השכולות למען גיוס, קואליציית ארגוני המשרתים ועם ישראל צועדים פה ברחוב במחאה על החוק הקשה והמסוכן הזה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לשיטתך הוא מסוכן. הרבה לא חושבים כמוך. סליחה שאני אומר את זה כי זו לא פעם ראשונה שאת מדברת פה. חוק מסוכן – אני רוצה לסכן את מדינת ישראל. אני פה מנותק. אני איזה חייזר שנחת פה או שאני מדינת אויב. המדינה וביטחון ישראל לא יקרים לי ולא חשובים. תמשיכי, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה קרה בהפסקה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חוק מסוכן? לא הגזמנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה נכון. לא הגזמנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בואו נמשיך. בואו נמשיך עם ה"היתוליאדיה". אל תפריע. אתה בקריאה שנייה. << אורח >> אמונה קליין בר-נוי: << אורח >> כמובן שכל מה שאני אומרת פה הוא העמדה שלי וזו עמדה שמייצגת, כאמור, לא מעט אנשים שבשמם אני באה לדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שאותם אנחנו מחפשים. << אורח >> אמונה קליין בר-נוי: << אורח >> לשיטתנו, לא יכול להיות שהצבא ישקיע עוד משאבים בהתאמות ובהנגשות לפני שיש גיוס בהיקפים משמעותיים. בינתיים צריך להסתפק בהתאמות הקיימות שצה"ל כבר ביצע ובאנשי המקצוע שקיימים כעת ולתת לתהליכי התאמה לקרות באופן טבעי ככול שתגבר הנוכחות של חרדים בצבא. אפשר להתחיל מלמלא את התוכניות הקיימות ואז לעשות הפקת לקחים בנוגע לתפעול שלהן ובנוגע לפתיחה של תוכניות עם שטף המתגייסים החרדים שיגיע מהחוק הזה. חבר הכנסת יעקב אשר דיבר על החדר הצפוף. כרגע החדר מחכה בסבלנות רבה שתמלאו אותו. הסבלנות היא לא אמיתית כי האויבים שלנו הם אלה מכתיבים אותה ולא אנחנו. במסגרת האיזונים שנדרשים בין התאמות שצריך לעשות לצורך שילוב הוגן של חיילים חרדים בצבא ולהמשך השילוב של לוחמות בצבא, אני מצטרפת לדברים של חברת הכנסת כהן וחברת הכנסת ניר שצריכה להיות נוכחות נשית בוועדה. מהטעם הזה אני גם מתנגדת מאוד לנוכחות של דיין בבית הדין בוועדה. זה יפר מאוד את האיזון הזה. אני חושבת שכל מי שמסתכל על הנתונים של אפליית הנשים והיחס הקשה כלפיהן בבתי הדין הרבניים יכול לדעת את זה. כל מי שעיניו בראשו יכול להסתכל על המציאות הקיימת היום בבתי הדין ולהבין שנוכחות של דיין בוועדה תטה מאוד את הכף לרעתנו. אני רוצה לומר שגם אם תתעקשו שוב ושוב שהתורה שייכת לכם ושאתם לומדי התורה ואתם שומרים עליה זה לא אומר שהדבר נכון. יש פה אינטרסים שלכם לשמור על הישיבות החרדיות אבל התורה היא קיימת הרבה לפניכם ובהרבה מקומות שאינם ישיבות חרדיות. אין שום סיבה שמדינת ישראל תהיה מחויבת באופן שכתוב פה בחוק לשמור על אורח החיים של חיילים חרדים. כן, אנשים משתנים בצבא. גם אנחנו השתנינו בשנתיים וחצי האחרונות. זה מצער, זה כואב. אלה החיים. גם אותנו הצבא משנה באופנים שאנחנו לא מעוניינים הם. גם לכם זה יקרה. זה חלק מהחיים. אף אחד לא מבטיח לכם שתצאו חרדים מהצבא. אף אחד לא מבטיח לכם שתצאו חיים מהצבא. זה לא הדיון. חבר הכנסת מאיר פרוש, אני שמחה שנכנסת. ציינת פה היום כמה פעמים שאתה רוצה שהילדים שלך יהיו כמו סבא שלך. זה מעניין מאוד - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> שהנכדים שלי יהיו. << אורח >> אמונה קליין בר-נוי: << אורח >> שהנכדים שלך יהיו כמו סבא שלך. זה מעניין מאוד. בישיבות קודמות העלית שאלות על האופן שבו אנחנו פוגעים בזכויות ילדים על פי האמנה לזכויות הילד. נראה לי שראוי להזכיר שבאמנה הזו יש חלוקה ברורה בין האחריות של המדינה לבין האחריות של ההורים בכל מה שקשור להגנת על זכויות הילד. אם נאמר זאת בבירור ובמפורש, אתם אחראים להאכיל את הילדים שלכם. חובת המדינה היא לדאוג לחירות שלהם. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להאכיל אותם אבל היועצת המשפטית לוקחת את המעונות שלהם. << אורח >> אמונה קליין בר-נוי: << אורח >> לא, אפשר גם לפרנס אותם. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> טוב. << אורח >> אמונה קליין בר-נוי: << אורח >> מה שאתם שומרים עליו פה הוא לומדי התורה. לומדי התורה מצויים גם בחזית. מה שאתם שומרים עליו באמצעות החוק הוא העסקנות החרדית וזה צריך להיאמר. מי שנפשו חשקה בתורה יכול לשבת וללמוד. עם ישראל החזיק את הקשר ואת הברית עם תורת ישראל ועם המסורת לאורך אלפי שנים. אתם נבחנים פה לא על המסירות שלכם לתורת ישראל ולא על הברית שלכם עם תורת ישראל אלא אתם נבחנים פה על הברית שלנו כעם ישראל אחד עם השני. זו ברית שכבר נכשלנו בה הרבה פעמים לאורך ההיסטוריה. המדינה הזו שמממנת לכם את הישיבות ומאכילה את הילדים, חבר הכנסת פרוש, אתם לוקחים אותה כמובנת מאליה. היא לא. אני חוזרת ואומרת שהחוק הזה מסוכן. הוא מעמיד בסכנה את האיתנות הביטחונית והאיתנות הכלכלית של מדינת ישראל ולכן הוא מסוכן. לסיכום כהערת אגב, אני רוצה לציין שזה היה משמח מאוד היום לראות שסוף-סוף הפצצה הביטחונית המתקתקת של חדירת קטאר ללשכת ראש הממשלה הגיעה לשולחן הוועדה הזו. חבל זה היה רק במסגרת הפרובוקציה ולא הדיון עצמו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, אמונה. מפלגת המילואימניקים, אני רואה פה ארבעה – כפיר, רון, ארז, עופר. תבחרו מי מדבר. << אורח >> עופר פביאן: << אורח >> כפיר וארז היו התורנים של הבוקר. אנחנו החלפנו אותם אחרי הצוהריים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי רוצה לדבר? << אורח >> עופר פביאן: << אורח >> כרגע רון ואני נמצאים מטעם המפלגה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יועז דיבר הבוקר. מי מבין שניכם רוצה לדבר? << אורח >> עופר פביאן: << אורח >> ניתן לרון. הוא יצא אתמול מעזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה משפט שלמה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בגלל הנימוס, אתן לשניכם. << אורח >> עופר פביאן: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> רון סביון: << אורח >> שמי רון. יצאתי אתמול מעזה. התגייסתי בדצמבר 2022. ב-7 באוקטובר כבר הייתי לוחם בקורס מ"כים ומאז אני נלחם. אחרי שנתיים וחצי של לחימה בכלל החזיתות השונות - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני קוטע אותך. נפגשנו, נכון? << אורח >> רון סביון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא בכנסת אלא מחוצה לה. טוב לראות אותך. << אורח >> רון סביון: << אורח >> תודה רבה. אחרי שנתיים של לחימה בגזרות השונות אני יוצא רק בשביל לגלות שכאן מנסים לחוקק חוק שייתן פטור גדול לאוכלוסייה רחבה מאוד בישראל משירות בצה"ל ומשכול. אני עכשיו מסתכל על החוק ואני רואה אתכם זמן רב על האם אנחנו נותנים לישיבה כזו או אחרת, האם נעמוד ב-75% מהיעדים או 90% יעדים. אתם חושבים הפוך. החשיבה צריכה להיות על זה שברירת המחדל לילד בן 18 כמו כולם בכל החברות צריכה להגיע לבקו"ם. כל ילד בן 18 אזרח במדינת ישראל צריך כברירת מחדל להגיע לבקו"ם. יש בישראל תוכניות רבות שונות לדוגמה ספורטאים מצטיינים, עתודאים וכל מיני תוכניות שנותנות פטור לאנשים משירות מסיבות כאלה ואחרות במכסות קטנות. אני בעד לשמור על תורת ישראל. אני בעד לשמור על עצמנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. בואו ביחד נסכם שני דברים. בואו לא נסכם על מספר אנשים שמתגייסים אלא מספר האנשים שאנחנו נותנים לא להתגייס וללמוד להיות אברכים ולשלם כמדינה. ניתן להם את הקצבאות אבל הם יהיו מספר קטן של אנשים והם יהיו הטופ של הטופ. אז לא נצטרך לדון אם אלה לומדים תורה, שומרים אורח חיים חרדים או לא שומרים. אלה יהיה הטופ של הטופ שלהם. זה יהיו 1,000 אנשים או 2,000 אנשים. נדון במספר ולהם ניתן את הפטור. אין סיכוי שמגייסים רק 3,000 אנשים או 4,000 וכל השאר נותנים את הפטור. זה מספר מטורף. אחרי שסיימתי את השירות הסדיר המשכתי להיות 109 ימי מילואים שמחוברים לשירות הסדיר. בסוף 109 הימים האלה, ביום ה-110 אני קיבלתי צו נוסף לעוד חודשיים במילואים בעזה. יש לי 15 יום בין צו שמונה לצו שמונה. באתי ואמרתי שאני רוצה להמשיך לשרת את המדינה עוד 20 שנה במילואים ועוד יותר מזה אבל תנו רגע לצאת מעזה אחרי שנתיים קשות של לחימה. בשנתיים האלה קברתי את המפקד שלי, רועי ששון זכרו לברכה וחבר שלי דולב חיים מלכה זכרו לברכה. ירו עליי מאות פעמיים. הייתי בעשרות התקלות. תנו רגע לקחת אוויר. המג"ד שלי אומר לי שאני לא יכול להוציא אותך הביתה. אין לי סד"כ שיהיה פה במקומך. אם אני מוציא אותך הביתה אז המפקד שלך עם שישה ילדים ועבודה לא יכול לצאת הביתה. אם אני מוציא אותך הביתה אז בא על חשבון הסטודנט שנמצא באמצע תואר ראשון והוא מאבד את התואר. אותו אני לא מוציא. אני צריך לבחור. כדי שאוכל להוציא את שניכם הביתה כמה שיותר אני צריך את שניכם פה בצו. אני לא יכול להוציא אותו. לא משנה כמה שאמרתי לו שקשה לי נפשית אחרי שנתיים לחימה ולא משנה כמה הסברתי לו את המצב הוא אמר לי אין מספיק כוח אדם. כל ההסתכלות פה היא האם צה"ל יתאים את עצמו לחברה החרדית, יהיו מספיק כשרויות, מספיק מקום בחדר ואם הוא יספיק נוריד את רף הגיוס. אתם באים ועושים סנקציות על צה"ל. הכנסת מחוקקת שאם צה"ל לא יצליח לעמוד בדיוק בזמן של כל התנאים אז אתם עושים סנקציה של כוח אדם על צה"ל. הכנסת והממשלה עושות סנקציות על צה"ל, צבא הגנה לישראל. איפה נשמע כדבר. זה הזוי. בתגובה על זה שנאמר שיש חבר'ה שלא מנהלים אורח חרדי בכלל ומקבלים פטור אמר פה לא מזמן חבר הכנסת אשר אז שיתאסלמו ויקבלו לפי החוק. אני חושב שחוק הגיוס שצריך עליו הוא בכלל לא האוכלוסייה החרדית, הערבית, השמאלנית. זה לא מעניין. צריך לדבר פה בכללי על כל נער בן 18. היום אנחנו מסתכלים ורואים שפחות מ-50% מכלל מבני 18 באים לבקו"ם ומתגייסים. אחוז הקרביים הוא אפסי ומינימלי. צריך לדון פה על שכל ילד בן 18 אזרח במדינת ישראל צריך להגיע לבקו"ם. משם מחליטים מה עושים איתו. לא משנה מאיזה מגזר הוא. מתעסקים במגזר אחד וזה להפלות בין דם לדם. כל העניין הזה הוא הזוי. אני מפציר בך, חבר הכנסת ויושב-הראש הוועדה, בבקשה ממך, תבחר לעשות כרגע את המעשה הציוני האמיתי ולא להתעסק כרגע בחוק שעוזר לנו פוליטית כך או אחרת. צריך להתעסק כרגע איך למלא את השורות של צה"ל. אין לו זמן לתהליך ארוך טווח. אנשים דיברו פה על זה ששנים רבות נתנו להם פטור כזה או אחר ובבת אחת מבקשים לשנות. קרה דבר בישראל. 7 באוקטובר קרה פה. מספר הפצועים וההרוגים בצה"ל הגיע לרף גבוה. גם לפני זה במלחמות קודמות, אירועים קודמים ואינתיפאדות אנשים לא הגיעו למצב שהיו שנתיים וחצי בלחימה עצימה ומילואימניקים מגיעים למצב שעושים 740 ימי מילואים כמו ג'וסי זכרו לברכה שדיברו עליו. המדינה ממשיכה לקרוא להם הלאה. מדברים איתי שמהיום יקראו לי כל שנה ל-60 יום מילואים. כל שנה. זה חודשיים בשנה. איך אפשר להתחיל חיים כך? איך אני יכול להשתקם ממה שעברתי? אי אפשר להשתקם בעזה. אני מבקש ממך שוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. תודה רבה. בבקשה. << אורח >> עופר פביאן: << אורח >> תודה רבה על זכות הדיבור. שמי עופר פביאן ממושב צור משה ואני מילואימניק. רון ואני, אלה שני הקצוות של הסקאלה. הוא מתחיל ואני לקראת סיום. התכבדתי להופיע לפני הוועדה לפני קצת פחות משנה כדי לספר לכם על שירות סדיר ומילואים ביחידת מ"מ. עשיתי 20 שנות ומעל אלף ימי מילואים כמפקד ולוחם. בשעה טובה בגיל 40 השתחררתי. הגיע 7 באוקטובר וחזרתי לעזה ואיו"ש. כבר אז אמרתי לכם שקשה להבין איך יושבים ודנים האם גיל פטור יהיה 26 וכן הלאה כשאני בגיל 60 עדיין לא רואה עצמי פטור. ישב כאן חבר הכנסת אשר שכבר לא כאן והוא צעיר ממני בחודשיים. בדקתי. הייתי שמח לשאול אותו וחבל שהוא לא כאן האם הוא מדמיין את עצמו עושה 90 יום מילואים כמו שאני סיימתי לפני פחות מחודש סבב רביעי. אמרתי שהייתי פה לפני כמעט שנה ורציתי רגע לעבור איתכם על מה קרה בשנה הזו. היו לנו אין סוף אירועים ברמה הלאומית כמו מלחמת איראן, כל החטופים חזרו כולם למעט רן שאנחנו מחכים לבואו. ברמה האישית קיבלתי עוד שני צווי מילואים ויום הולדת 60. חיבור כזה מעניין של דברים שגורם לי עוד פחות להבין את הדיונים שקורים כאן. אני מסתכל ושואל את עצמי מה לא קרה בשנה הזו שעברה. בבית הזה לא קרה שום דבר ואני מדבר מבחינת התוצאה. היו דיונים רבים. אני חייב להגיד ששמחתי לראות את האווירה הטובה שיש. שני צדדי המתרס יודעים לדור בכפיפה אחת. יש עקיצות וחיוכים אבל לא הרגשתי כאן את הדחיפות. אני מעל שנתיים נלחמים ואתם יושבים כאן ודנים האם זה קצין שהוא רב או רב שהוא קצין ועם מי וכמה הוא רב. האם הוא בדימוס או במיל'. בזה אתם מתעסקים בינתיים בזמן שאנחנו במלחמה ובזמן שחסרים 17,000 חיילים כפי ששמעתי לפני שעה. יש אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים והדברים לא זזים. בתור לוחמים בצה"ל אתם מצפים מאיתנו להגיע לשדה הקרב ולהכריע. אנחנו מצפים מכם להכריע. תחוקקו חוקים ותאכפו את החוקים הקיימים ותביאו לנו את החיילים שאנחנו צריכים. במושגים שלנו אם אתם הייתם הרמטכ"ל היום אנחנו היינו היום אחרי שנתיים ושלוש עדיין בשטחי הכינוס מתלבטים האם לאגף מימין ומשמאל ואולי בכלל איגוף אנכי. אני מבין שאתם רוצים לעשות את החוק הכי טוב שיאפשר ולדון בתתי-הסעיפים אבל אני חושב שאגלה לכם סוד גלוי הרבה מאוד אנשים חושבים שהחוק הזה לא חוק טוב. גם רון אמר שמעל 50% ממחזור גיוס במדינת ישראל לא מתגייס. מתוך 150,000 איש פחות מ-75,000 מתגייסים כל שנה. כאן יושבים ודנים בקבוצה אחת מתוך אותם 75,000 שלא מתגייסים והאם נתגייס 2,000, 3,000 או 5,000 בעוד שלוש שנים. זה תהליך שהוא לא מתכנס בכלל. למען הסר ספק, מה שניסו לדבר בממשלה הקודמת היה חוק רע. הדבר היחיד שאני יכול להגיד להגנתו שהוא היה לפני 7 באוקטובר. חבר הכנסת אדלשטיין שהיה כאן קודם קידם חוק אחר. אני חושב שגם הוא לא חוק מספיק טוב. באתם והסרתם חלק משמעותי מהסנקציות שהיו בו והגענו לחוק שהוא עוד פחות טוב. בואו נגמור עם התהליך עם הזה כי בזמן הזה שאתם דנים החברים שלי ואני נלחמים בעזה, לבנון, סוריה ויהודה ושומרון. יש לנו הברחות בהיקפים מסחריים בגבול מצרים. עוד לא הזכרתי את מאות קילומטרים של גבול ירדן שאנחנו מבינים שצריך לעבות את ההגנה מחשש לג'יהאדיסטים על טנדרים שיגיעו. לכל דרישות הביטחון האלה אנחנו צריכים עוד חיילים. אני נמצא בגדוד של יועז וכך הגעתי לסיפור הזה. אנחנו היינו הסנונית הראשונה והיום יש כבר חטיבות ואוגדות שלמות שהוקמו על ידי בעלי פטור. אנחנו העבר ואנחנו בקושי קצת הווה. אנחנו לא העתיד. אתם חייבים לקדם את התהליך הזה. לי אולי קוראים פביאן אבל אתם הרבה יותר פביאן ממני, אני חייב להגיד. המצביע הרומי פאביוס מקסימוס נודע בעולם העתיק בטקטיקות ההשהיה שלו. על שמו קמה תנועה שלמה של פביאנים שהייתם יכולים להיות חברים מצטיינים בה כולנו. אני מדבר על אופציה וקואליציה ביחד. פאביוס מקסימוס התיש את הצבא הקרתגי והציל את רומא. אתם כרגע מתישים אותנו הלוחמים הסדירים והמילואימניקים וכל זה כדי להציל את הקואליציה. בבקשה, די. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. ניצה פרקש? << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> קודם חגי בן ארצי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה שתגידי. הוא היה אמור להיות אחרייך והוא יהיה לפנייך. מה שתגידי. << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> שמי ד"ר חגי בן ארצי ואני מרצה בדימוס באוניברסיטת בר-אילן לתנ"ך והיסטוריה. היום אני מרצה במכללת ליפשיץ בירושלים. אני מייצג את פורום המרצים והפרופסורים למען חוסן לאומי. התבקשתי להגיד קודם כול את השורה התחתונה, גם בשמי שאני אישית - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חגי, אנחנו בעדך אבל לפני דקה עשו פה "על השיפוד" מישהו שאמר שהם כבר דיברו בשם הגוף שלהם. << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> אני מדבר גם באופן אישי. ביקשו ממני מכיוון שאני בא מעולם ההיסטוריה, חבר הכנסת שטרן - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אתה מוכן לא להפריע? למה אתה אוהב להפריע? מה בעיה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. עשית לו טובה כשנתת לו לדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא עשיתי טובה לאף אחד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תתקדם. עזוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אל תזלזל. אם את רוצה לנפנף ביד אז בבית לא פה. הנפנוף לא פה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה תכבד כאן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם אתה תכבד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני לא חושב שאני מתנהג בזלזול כלפי אף אחד. << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> חבר הכנסת שטרן, תכבד בוגר נתיב מאיר. אני ותיק ממך בלא מעט שנים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה. << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> בעיקר אני רוצה להוסיף כמה מילים על פרספקטיבה היסטורית. אני בא מעולמות של התנ"ך וההיסטוריה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת ביסמוט, אני מתנצל על התנועה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קיבלתי. << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> אני בא מהעולם של ההיסטוריה ואני רוצה להגיד כמה מילים על החוק מתוך פרספקטיבה היסטורית. כל הדברים הגדולים שהתרחשו בהיסטוריה של עם ישראל תמיד בקטן ובממדים קטנים. שום דבר לא התחיל עם מאה אחוז ושום דבר לא התחיל מושלם. העם היהודי קם מאברהם אבינו. יחיד ואחד היה אברהם. הוא משנה את העולם. הבית השני מתחיל עם קבוצה קטנה של עולים בימי כורש שהופכת בסוף את הבית השני למקור להשראה לכל העולם. מהבית השני יצאה הנצרות ותורגם התנ"ך והפך להיות הספר העולמי. זה מתחיל עם פסוקים שמופיעים בתנ"ך והיה ראשיתך מצער. עומדים שם ובוכים מול משהו קטן ובסופו של דבר יוצאת יצירה ענקית. גם הציונות שאנחנו – סוף-סוף צריך גם לדבר על האקטואליה – גם הציונות מתחילה בקטן, בצעדים קטנים ובמספרים קטנים. אני דור תשיעי בארץ מתלמידי הגאון מווילנה. משפחתי סלומון, ריבלין, פריצקי עלנו לפני כ-200 שנה ואחר כך זה ממשיך עם חובבי ציון. בהתחלה זה כמה מאות ואחר כך אלפים, עלייה ראשונה, עלייה שניה. לאט-לאט זה מתפתח והופך להיות מדינת ישראל של מיליונים אבל זה מתחיל עם כמה – פרופסור מורגנשטרן מדגיש את זה – זה מתחיל עם כמה מאות תלמידי הגאון מווילנה שעולים לארץ לפני 200 שנה. כך זה מתחיל. גם הרצל מצליח בקטן. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> יש להם זכויות רבות יותר? << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> הם ההתחלה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מה מגיע בשביל זה? << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> הם ההתחלה וההתחלה מצמיחה את העלייה הראשונה והשנייה. הכול מתחיל בצעדים קטנים. אני מגיע לחוק. גם החוק הזה משנה מצב של למעלה מ-75 שנה. אי אפשר לשנות משהו בבת אחת ובמאה אחוז. החתנים שלי – יש לי רק בנות – כולם שירתו בעזה ויש לי חתן עכשיו בסוריה שעושה סבב שישי. אני מבין את העומס, את המתח ואת הכעס. אני מבין את הכול אבל אי אפשר לעשות שינויים דרמטיים אחרי 75 שנה שלא קרה כלום בגזרה הזו בבת אחת. החוק הזה מתחיל בצעדים קטנים אולי קטנים מדי. יש כאלה שאומרים שאלה צעדים משמעותיים שכן 50% זה הרבה. זה דבר שלא היה אף פעם. עד עכשיו לא היה כלום. אני מכיר את נצח יהודה. נתתי שם לא מעט הרצאות. רובם לא חרדים אלא נוער דתי-לאומי ונוער גבעות. על כל פנים, כאן מתחילה התחלה משמעותית ואני בטוח שהיא תיצור דינמיקה חיובית בתוך הציבור החרדי. הם חוזרים הביתה והם יקרינו ויהיו מקור השראה. לאט-לאט תשתנה האווירה. אנחנו רוצים לוחמים, אנחנו לא רוצים כאלה שיתגייסו לבקו"ם. אנחנו רוצים לוחמים ולוחמים באים עם עולם שלם, עם מוטיבציה, עם חינוך. זה מתרחש בהדרגה וזה יתרחש. לכן אני מחזק. חבר הכנסת ביסמוט, אני אומר לך ישר כוח גדול. זו התחלה חשובה והתחלה טובה. כל הרעשים מסביב והזעקה, הדרישה והצעקה לגייס 100%, כולם, בבת אחת הם הבל. מי שרוצה 100% מקבל 0% ומי שרוצה 20%, 40% ו-60% יקבל בסופו של דבר את כולם והם יובילו את צה"ל. הם יהיו המפקדים הכי טובים והקצינים הכי טובים אבל זה תהליך הדרגתי. אנחנו בונים כאן בפעם הראשונה מהלך חשוב, משמעותי וזה לא מהלך פוליטי אלא ערכי. אני אסיים באנקדוטה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חגי, קח את הזמן. << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> הייתי הקצין הראשון בוגר ישיבת ההסדר אחרי מלחמת יום כיפור. פרצתי דרך. אמרתי שלא מספיק שנהיה חיילים. ההסדרניקים היו רק חיילים פשוטים, רב"טים, סמלים. צריך להיות קצינים. עשיתי קורס ומפקד הקורס שלי אמר לי שאתה הקצין הקרבי הראשון בוגר ההסדר בצה"ל. אני ניסיתי להוביל ואני זוכר שהייתי בישיבת ההסדר בזמן מלחמת ההתשה. אני מניח שמעטים היו כאן במלחמת ההתשה. זו לא מלחמת ששת הימים שלאחריה הייתה מלחמה יום כיפור. אני זוכר שכאשר הגעתי לסוף הפרק הצבאי שלי בעיצומה של מלחמת ההתשה והייתי מפקד בא אלי מג"ד ואמר לי אתה נשאר. אנחנו באמצע מלחמה ויש לחץ. מלחמת ההתשה היא מלחמה פחות מוכרת. ראש הישיבה, הרב גולדוויכט, זכר צדיק לברכה אמר לי חגי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כרם ביבנה - - - << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> כרם ביבנה. עכשיו אני גם מלמד תנ"ך בכרם ביבנה. הוא אמר לי חגי, אל תדאג. יהיו עוד מלחמות רבות. אל תדאג. תראו כמה מלחמות היו מאז. אנחנו לא צריכים רק חיילים למחר בבוקר. כנראה נצטרך לעוד עשר שנים ו-20 שנה ולכן צריך לפתוח את התהליך הזה. הוא יוביל לזה. כשהתחלתי את ישיבת ההסדר היינו מחלקה אחת בטירונות. מחלקה. זה צמח. יש היום יש ישיבות הסדר רבות אבל זה דרש שנים, עבודה וחינוך. אותו דבר יהיה בעולם החרדי. צריך להתחיל את התהליך הזה. חבר הכנסת ביסמוט, ישר כוח גדול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, ניצה פרקש. << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> תודה רבה. ניצה פרקש מארגון שותפות לשירות. גרה ביישוב עלי. נשואה למילואימניק ואימא לחמישה ילדים ומתוכם שלושה מילואימניקים והבן הצעיר שלי לוחם בסיירת גבעתי. אני רוצה להמשיך את הדברים שלך כאשר דיברת על זה שאנחנו מענישים פה את צה"ל. אם צה"ל לא יעמוד בתנאים שהוגדרו בחוק אז בעצם אנחנו נעניש את צה"ל. אני רוצה לדבר קצת על כל הסיפור של ענישה קולקטיבית שיש בחוק הזה. זה דבר שמבחינתי הוא בלתי ניתן להבנה בכלל. כדי לצייר את הדבר במילים יפות אז קוראים לזה ערבות הדדית של הקהילה אבל כולנו רואים מעבר למכבסת המילים שהמטרה של הקולקטיביות הזו היא לא תמיכה אחד בשני ואיש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק כמו שאנחנו כל כך זקוקים עכשיו. הקולקטיביות הזו כביכול נועדה כדי שצעירים חרדים יחפו אחד על השני ויגנו אחד על השני מפני המדינה. קיר ברזל מול עם ישראל שזועק לעזרה. ביחד. קוראים לזה ערבות הדדית אבל יוצרים עיוות משפטי, חוקי ומוסרי מהמדרגה הראשונה. במקום להיות ערבים בעד אחינו בית ישראל יוצרים פה תלות מעוותת בתוך המגזר החרדי בין אחד לשני. האסימון הזה נפל לי בשבוע שעבר בדיון על הסנקציות פה. פתאום הבנתי כמו רעם ביום בהיר שהחוק הזה מחלק את המגזר החרדי לשני חלקים. יש את מקבלי את דח"ש, דחיית השירות, שהם אלה שיושבים ולומדים לכאורה כל היום עד גיל 26 ויש את "בוגרי החינוך החרדי" שכך הם מוגדרים בחוק שזה דרג נמוך הרבה יותר. אלה צעירים שהם נשלחים למלא את היעדים "בשם המגזר" כדי לחפות על ההתחמקות של הלומדים משירות וערבות הדדית אמיתית. נקבעו יעדים קולקטיבים וכמובן שהם גוררים אחריהם ענישה קולקטיבית. אין לי מושג. אני אומרת מכל הלב. ישבתי פה ונדהמתי איך במדינה יהודית או דמוקרטית או גם יהודית וגם דמוקרטית יכול להתקבל על הדעת ענישה קולקטיבית מהסוג הזה. שמעון לא מתגייס ולוי נענש. מה שגרוע פה הרבה יותר שהוא שלוי בגלל לא אמור להתגייס אליבא דמי שעיצב את החוק הזה כי הוא יושב בישיבה ולומד. הוא בכלל קיבל דחיית שירות כחוק, כדת וכדין כמו שהחוק הזה מציע אבל אם שמעון הוא זה שלא לומד ולא מתגייס ולא מגיע – אתם יודעים מי ייענש? לוי. הוא קיבל דחיית שירות כדת וכדין והוא ייענש. למה? לא יודעת. מה יהיה העונש של שמעון שלא לומד ולא מתגייס? כל הסנקציות האמורות בחוק הזה ודיברו פה על סנקציות חריפות לא מגיעות בכלל. הוא לא פוגש אותן בשום דרך כמו מחיר למשתכן, הנחה בביטוח לאומי, סבסוד מעונות, קבלה למשרות ציבוריות. הוא סבבה. מי סופג את כל האש? לומדי התורה שחשבנו שיושבים פה כדי לשמור על עולם התורה. הם חוטפים את כל האש. אני חושבת שזה גובל באנטישמיות. אם לא הייתי יודעת שחברי הכנסת החרדים הם אחראים לעיצוב הפסיקות האלה אז לא הייתה מאמינה. בעיניי זה ממש סדום ועמורה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את בעצם אומרת שגם העריקים צריכים לקבל את הסנקציות האלה ולא כמו שהיום עריק או משתמט פטור מהכול. << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דרשנו שזה יהיה בחוק. << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> אני שמחה. כרגע זה לא נמצא בחוק וזה מתמיה מאוד. אחרי זה נדבר על גיל 23, גיל 26 וזה שהסנקציות הן לא סנקציות אבל לפחות את הדבר הזה לסדר כי זה באמת לא מוסרי. לגבי הסעיף שאנחנו מדברים עליו בנושא ועדת הפיקוח, אני רוצה להגיד שבניית אמון ושפה משותפת הם חשובים מאוד לתהליך גיוס החרדים וצריך להשקיע בזה הרבה מאוד וטוב שתהיה ועדה מייעצת ומלווה שתעשה נכון את התיווך ותוודא שהמסגרות מותאמות ותדע לדבר בשפה החרדית לחיילים החרדים. זה חייב להיות וטוב שמגדירים את זה. אבל איפה נשמע שיש ועדה שאומרת לצבא אתם לא עשיתם את מה שאתם צריכים לעשות ולכן החרדים לא יוכלו להתגייס. הבן שלי הגיע מהכשרה עם יד נפוחה. שאלתי אותו מה זה. הוא אמר לי ששבועיים לא היה זמן לחובש פלוגתי. לא התקשרתי לצה"ל ואמרתי תקשיבו, אני מצטערת, הוא לא חוזר לבסיס ביום ראשון כי צה"ל לא עמד בתנאים שהוא הבטיח לנו. לא הבטיחו לי. אנחנו לא יכולים להבטיח לילדים שלנו שנלחמים בעזה שאם צה"ל לא תכנן נכון את אסטרטגיית הלחימה שלו ובגלל זה נהרגו חיילים ונפצעו חיילים אז נגיד צה"ל, אנחנו לא נוכל לבוא. אנחנו מצטערים, לא עמדתם במשימה שלכם ואנחנו לא באים. הדבר הזה לא עובד כך. הילדים שלנו חוזרים אליכם שוב ושוב למרות שצה"ל – וכל מי שהיה בצה"ל יודע – הוא בלגן גדול. הנקודה היא שגם כאן עניין הענישה הקולקטיבי תופס. זה פטנט שהחוק הזה מראה. לוועדה המוזרה יש סמכות – לא הוועדה הזו, חבר הכנסת ביסמוט – אלא הוועדה המפקחת - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הבנתי. << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> יש סמכות להודיע שצה"ל לא מתפקד כמו שצריך בעניין גיוס החרדים, למרות שהם התנדבו לספוג ענישה קולקטיבי אם לא יעמדו ביעדים, יהיו פטורים מסנקציות וגם מגיוס כי הצבא לא עשה את מה שהוא צריך לעשות. מי ייענש? הילדים שלנו, הלוחמים. הם יצטרכו לעשות פי שניים עבודה בגלל שצה"ל לא עבד כמו שצריך ואי אפשר להביא את החרדים. העונש יהיה על הילדים שלנו. הדבר הזה הוא לא נתפס. אנחנו פוגשים את הענישה הקולקטיבית הזו בצורה מזעזעת. אני אומרת שאם הצבא לא עושה מה שצריך לעשות כדי לגייס את החרדים – קודם כול אני הראשונה שאדרוש מהם לעשות את מה שהם צריכים לעשות ואנחנו נוודא שזה יקרה – תפטרו את הרמטכ"ל, תזיזו את שר הביטחון, תערפו ראשים במטכ"ל. למה הילד שלי צריך לשלם את המחיר? למה יש סיכום שאם צה"ל לא עושה את העבודה שלו כמו שצריך אז הילד שלי יצטרך לשלם מחיר הרבה יותר גבוה כי החרדים לא יכולים לעמוד בזה ולא יתגייסו. זו ענישה קולקטיבית כלפי הציבור הכי נאמן, הכי מסור, הכי תורם למדינה. אני אעשה הכול כדי שהדבר הזה לא יעבור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, גבירתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשבתי שאת רוצה שזה יעבור עם התיקון שרצית. << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> נתחיל בזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מהחברה האזרחית יש לי את שאול. שאול נמצא? << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אחרי זה משה גוטמן. אם פספסתי מישהו ממשרדי הממשלה תגידו לי. יש לי את משרד האוצר, משרד משפטים, צה"ל, משרד החינוך. שירות לאומי-אזרחי, אתה רוצה להגיב אני מניח, נכון? יש לי את השירות לאומי-אזרחי וחברי כנסת. חבר הכנסת שטרן רוצה לסכם, חבר הכנסת אזולאי טרם דיבר וחברת הכנסת שרון תגיד את מילת הסיכום. בבקשה, שאול. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אף אחד לא יוכל להגיב על מה שחברת הכנסת ניר תאמר? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אם תרצה להגיב, תגיב בתנאי אחד. חברת הכנסת ניר מגיבה לך ואז אתה מגיב לה חזרה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שאול. << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> שאול עבדיאל מעמותת נצח יהודה. אני רוצה להתייחס לסעיף חדש בחוק שהוא עניין הפיקוח. אותה ועדה חיצונית שתפקח על נהלים שהצבא עומד בהם – אני רוצה לדבר מניסיון של עמותת נצח יהודה במשך 27 שנים ומהניסיון האישי שלי. חבר הכנסת שטרן אמר לא לדבר בשם הארגונים. אני אדבר מהניסיון האישי שלי. הייתי חמש שנים הרב של גדוד נצח יהודה בין שנים תשע"ג-תשע"ח, 2018-2013 ועוד שנתיים במנהלת החרדים הצבאית כקמ"ט מדיניות ופרט ומבקר אכ"א. הייתי בחטיבת תכנון ומנהל כוח האדם כמבקר אכ"א חרדים. אני מדבר מהניסיון הזה ומהיכרות שלי בשנים האחרונות בתוך גדוד נצח יהודה ועמותת נצח יהודה. הפיקוח של הוועדה הזו הוא קריטי להצלחת המהלך. ראשית ,יש צורך לייצר את האמון שהציבור החרדי צריך להבין שכאשר הבטיחו משהו צריך גם לקיים. יש פה היסטוריון, ד"ר חגי ואם יסתכלו בהיסטוריה מה קרה לנח"ל החרדי הראשון יגלו שהנח"ל החרדי הראשון נסגר בגלל בעיות במימוש הנהלים. גם בהקמת הנח"ל החרדי השני, נצח יהודה לפני 26 שנים הנהלים התחילו טוב ומצוין. הם נכתבו ונחתמו ב-2012 כאשר בתוך הנהלים הייתה בקרה חיצונית. זה לא חידוש. הבקרה הייתה על ידי רבני נצח יהודה. הרבנים רשומים בנהלים כמי שמפקחים, מייעצים, בודקים - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בנהלים של הצבא? << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> בנהלי הצבא. מדיניות חתומכ"א משנת 2012. היא חתומה. לאחר מכן במהלך השנים ב-2022 השתנו הנהלים ויצאה עמותת נצח יהודה כמפקחת ונשארה כמלווה רוחנית. הפיקוח הזה במהלך השנים הוכיח את עצמו כמשהו המסייע לצבא ואני אומר ברמה אישית - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי. מה הוכיח? הפיקוח או הליווי? << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> הליווי והפיקוח. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אמרתם שעד שנת - - - << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> עד שנת 2022 עמותת נצח יהודה עסקה בליווי וגם בפיקוח. הרבנים היו באים ואומרים מה כן ומה לא, מה מותר לפתוח ומה לא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה קרה ב-2022? << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> במהלך השנים חלה ירידה ושחיקה בנושא עד שבשנת 2022 - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> או שיפור מקצועיות של הצבא והצבא היה יכול לעשות את זה מפנים. << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> אני מדבר מניסיון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא מדבר מניסיון. בואו נראה מה קרה. אולי יצא טוב מזה. << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> אני כמבקר אכ"א הוצאתי דוח ולא עשו דבר עם הדוח ולא טיפלו במי שהיה צריך לטפל. הצבא ידוע לטפל - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מי לא טיפל? בנצח יהודה? << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> הצבא. הצבא יודע לטפל ויש לו דרגים איך לטפל. אני כמבקר אם היה לי פיקוח חיצוני זה היה נותן לי כוח. אני אומר שוועדה חיצונית אזרחית כזו מסייעת בשני דברים. אחד, בניית אמון שהוא קריטי להצלחת המהלך הזה. השני, העובדה שהצבא לפעמים צריך את הסיוע בפיקוח חיצוני שבודק מה קרה. הצבא עסוק בהצלת חיילים ולפעמים, כמו שהזכירה הגברת, לא הכול הולך כמו שצריך ויש צורך בפיקוח חיצוני שיהיה טוב יותר. האם הענישה צריכה להיות בכך שמורידים יעדים? יש פה נוסח מסוים - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הורדת יעדים היא לא ענישה. אתה טועה וטעו לפניך - - - << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> למה הרבנות הצבאית לא יכולה לדאוג לזה בעצם? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא רק שזו ענישה היא ענישה כלפי הילדים שלנו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תני לי לסיים משפט. קצת תרבות. << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> הרבנים של הדתיים הלאומיים לא יכולים לדאוג לזה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אפשר לדבר? אני אומר עוד פעם ותיקנתי בפעם המי יודע כמה. הנושא של היעדים הוא לא כלי ענישה לצה"ל. ברגע שהצבא לא עושה את מה שהוא צריך לעשות בחלק של המסלולים ולא בפרטני זה יכול לגרום כך שגם אם ירצו לבוא אין להם לאן לבוא. אתה לא יכול לבוא ולהגיד שירדתם ביעדים כי לא היה לכם לאן לבוא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש לא להגיב על זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אחרי הבחירות נדבר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מגיב על זה. אין גבול. << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> חובה שיהיה בחוק פיקוח של ועדה כזו שגם מייעצת וגם מבקרת. אפשר אולי לייצר כוועדת משנה של חוץ וביטחון שמזמנת לפי הצורך את הרמטכ"ל לבירורים. רמטכ"ל שיגיע פעם אחת לבירור ואני אומר כמפקד בשטח - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בטח. הוא לא בא לפה שנה אז אתה רוצה שיבוא פעמיים בשנה. אתם השתגעתם? << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> המפקדים יגיעו לבירור למה דבר מסוים קרה ויתקנו את הדבר. יש צורך לתת לצבא את המנדט לתקן ועל כן יש צורך בוועדה חיצונית שתפקח שהדברים באמת נעשו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הרמטכ"ל יבוא? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משה גוטמן שנמצא כאן מהבוקר. << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> תודה. יש לנו חתונה הערב. עוד רגע תראו איזו חתונה. אני רוצה לקרוא פוסט של חגי לובר לחתונה של אלמנת הבן שלו, בתו של הרב גריינר, ראש ישיבת ההסדר בטפחות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> פוסט מרגש מאוד. << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> היום בחתונת אשתך נתרחץ ונתקשט ונלבש את אותו בגד חגיגי וניסע כמו אז כל המשפחה לחתונה. ניכנס לאולם מוכר וערוך בפרחים ונלחץ שוב ידיים למכרים וזרים ונאמר בשגרת לשון מזל טוב מאה פעמים. נעמוד שנית ליד הכלה ונשיר בעל פה את אותו שיר כיסופים כאשר ראשה העטור במטפחת לבנה התעטף בהינומה. בחופה יתנגן אותו ניגון ואותו סיבוב תסובב הכלה ושוב הרי את מקודשת. טבעת תתווסף על אצבעה והכוס תישבר בהתאמה ללבנו ביחד עם בננו שבחופת שמיים נגן אם אשכחך ירושלים. הכול חדש והכול כמו שהיה. השמחה הגדולה. ירושלים נבנית ואיתה משפחה חדשה. יש בעל לאלמנה ואב ליתומים ותקומה לאומה. גבוה-גבוה מעל דמעתנו ומעל לבנו שנקרע אתה מרחף ומחייך חיוך חרישי ולוחש בקול ברור וצלול מזל טוב לך, אשתי. בבוקר תקפו פה את תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות. טענו שהם משתמטים. יש לנו מחר שתי בריתות של אלמנות. באחת מהן אני מוזמן וכאשר אתה מוזמן לברית אתה חייב להגיע. אני יכול גם לקרוא לכם על רחמים ישי לוי שהיה במחלקת בניש במש"א ארז. אבא שלו הוא ראש הישיבה הגבוהה בהרצליה, הרב משה לוי ואחיו הוא אלקנה לוי ועוד אח הוא י' ששמו אסור בפרסום. שלושתם נפצעו. בכל אלה הוטל דופי. על כבודי אני מוחל אבל כשנאמר בשם של החיילים האלה שנשארו בחיים ולא נפצעו לשמחתנו וגם של היתומים האלה – על זה אני לא יכול לשתוק. אני מבקש התנצלות על הדבר הזה. אמר את זה חבר הכנסת שטרן שיושב פה עכשיו ולא מגיב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מי אתה בכלל שאני אגיב לך? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מי אתה בכלל? << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> אני רוצה לדבר לגופו של עניין אחרי הדבר הזה. אני רוצה להסביר משהו שדובר כאן ועלה פעמים רבות ואני יכול להבין את הבלבול שהוא עשה. זכויות החייל הדתי ספגו הרבה מאוד לעג כמו שאם לא יהיה להם שניצל בכשרות כזו הם לא יבואו להילחם וכל מיני דברים כאלה. אני חושב שכאשר נלחמים אז נלחמים ועושים מה שצריך גם אם יש בעיות ודברים שלא מתאימים. זה ברור. יש הלכה ברמב"ם שמי שמקל בפיקוח נפש הוא שופך דמים. זה דבר פשוט. זה לא מונע את האמירה לגבי בניין כוח ואיך בונים אותו ומה בונים. יש פה חשש מפחיד שהציוניות הדתית תבקש את כל התנאים של החרדים ותרצה הפרדה ודברים נוספים. אנחנו לא רוצים הפרדה. אנחנו חלק מעם ישראל ואנחנו חלק מהצבא. אנחנו רוצים שירות בצוותא במגבלות. המגבלות נשחקו מאוד בשנים האחרונות והמנגנון שנמצא בתוך צה"ל של ועדת השירות המשותף שלא מתכנסת כמעט אף פעם ובראשה עומדים גורמים שאין לנו אמון בהם והם לא אוכפים את הפקודה. נמצא פה רח"ט תומכ"א, שי טייבף שמנסה רבות לפתור את הדבר הזה. אנחנו מעריכים מאוד את המאמצים האלה. זה כשל מבני-ארגוני. לא יעלה על הדעת שאת החרדים יעגנו בחקיקה בהגנה על אורח חיים ואותנו ישאירו בחוץ. לא בגלל שאנחנו מבקשים את התנאים - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי. מי אמר? תחזור עוד פעם. << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> ככול שמעגנים בחקיקה הגנה על אורח חיים של משרתים חרדים אנחנו מבקשים שתהיה גם הגנה על אורח חיים של משרתים דתיים ובכלל על כל מי שיש אורח חיים ואמונתו וצריך להגן עליו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לכם פקודת מנכ"ל, לא? << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> אמרתי מקודם שהפקודה הזו - - - קודם כול, לא יכול להיות שיוצרים פה הפרדה. אנחנו מעוגנים בפקודת מטכ"ל שהיא דרג חקיקה לא ראשית. צריך להיות גם הגנה על חיילים דתיים. אנחנו מקיימים מצוות לא פחות מכל אחד יותר ואפילו יותר. אני לא עסוק בתחרויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פקודת מטכ"ל לא מספיקה, לשיטתך. << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> אני רוצה להסביר לחברת הכנסת ניר ששאלה את השאלות האלה ובצדק. כל אדם באשר הוא, אבל כשפוגעים בזכויות החייל הדתי בדברים שהם בליבת הערכים שלו כמו שבת וכשרות אז גם צניעות היא חלק מהערכים של היהדות. זה דבר שהוא נמצא בכל מקום. גם החברה הכללית מגדירה לעצמה מה הדבר שהוא מטריד ומהו מטריד שהוא לא מטריד והיהדות קובע גבולות רחבים יותר. אפשר לא לאהוב את זה אבל זה המצב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אענה לך, אדוני, כי אתה שואל שאלה - - - << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> אני אסיים ברשותך את התיאור. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אענה לך כי אתה פנית אליי. שירתי בצה"ל 31 שנים. חיילים דתיים יקרים לליבי מאוד. אני חושבת שצה"ל הוא מרחב משותף לחיילים ולחיילות. משרתים בו כולם. הצבא שואף וגם ממסד פקודות כדי לארגן בצוותא את כל המשרתים. מה שאני אמרתי שלמרבה הצער בארגון כזה גדול יכולות לקרות טעויות. << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> אני מסכים. אני לא חושב - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תקשיב, רגע. כדי לשלב חיילים דתיים יש את פקודת השירות המשותף. אתה מכיר אותה טוב, אני מניחה. הפקודה הזו היא מסדירה עקרונות כדי ששילוב חיילים דתיים לא יפגע בחיילות. 51% מהאוכלוסייה הן נשים וגם להן זכויות. אני לא אתחיל להסביר - - - << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> אני יודע שיש זכויות לכולם, חד-משמעית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הצבא צריך לתחקר את עצמו, ללמוד ולהפיק לקחים. אני בטוחה שאתם לא מתנים את הגיוס שלכם בצה"ל בזה שהצבא יהיה חף מטעויות כי לעולם, למרבה הצער, הצבא יהיה חף מטעויות. כמו שאני לא מתנה את הגיוס של הבן שלי. אני שולחת אותו כמו שכל אחד עושה. צריך ללמוד מכל טעות כזו ולהפיק לקחים. זה חלק מהמנגנון ברמת הפרט או כמו שקורא לזה חבר הכנסת אשר ברמת הת"ש. יהיו טעויות, למרבה הצער. נשאף כמובן שלא. נעשה את הכול. נייצר סטנדרט. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא דיברתי על הדברים האלה. << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> פרמדיקית בנגמ"שים, בנמ"רים ובזאבים זה סטנדרט? << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> בבקשה, לא להפריע לי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זאת אומרת? פרמדיקית היא סטנדרט כי מותר לה לשרת בצבא והיא הצילה הרבה מאוד אנשים. << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> זה בניגוד לשירות המשותף שהיא תהיה באותו נמ"ר עם חיילים דתיים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> פרמדיקית היא סטנדרט. << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> איך הנשים נהיו האויב? איך נהיו האויב שלכם? זה לא ברור. << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> בתור חייל אני לא יכול שבנמ"ר תשב באופן קבוע כולל בלילות חיילת, פרמדיקית עם כל החשיבות. זה בניגוד לחוק השירות המשותף וזה הפך להיות סטנדרט. כל החתנים שלי מספרים שתמיד יש איתם פרמדיקית. היא ישנה, אוכלת ועושה את הצרכים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מעולה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כאשר היא צריכה לבוא להציל אותם, חס וחלילה, שלא תגיע? << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> אחרי דברים כאלה אתם רוצים שהחרדים יאמינו לכם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הצבא לא יכול לתכנן מראש? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאישה מגיעה לפנות - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תיקחו את איחוד הצלה שיעשו שירות אזרחי-בטחוני. יש להם הרבה מגויסים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תגיעו לשרת ואז נשים פרמדיקים גברים. למה אתם לא באים לשרת? בואו לשרת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די. אני לא מרשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הנשים הפכו מפתרון לבעיה. איזה יופי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברת הכנסת ניר, כולם להפסיק מייד. אני לא רוצה להוציא אף אחד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מזל שיש פרמדיקית להציל חיילים ואני מודה ומצדיעה לכל הפרמדיקיות. אלופות העולם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תלמדו להקשיב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם אני. אני מצדיע לה שהיא בכלל מוכנה להיכנס לנגמ"ש כזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פרמדיקית שקיפחה את חייה בעזה, אגם נעים, זכרה לברכה. כולם צריכים להצדיע לה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אולי מספיק. אף אחד לא מסוגל לקבל את הדעה של האחר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושבת שאם אימא שלה שומעת אתכם מדברים על הפרמדיקית - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. חברת הכנסת ניר, את בקריאה שנייה. די. אני אוציא עכשיו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אני בקריאה שנייה. לא קראת לי קריאה ראשונה. יש פה דיונים. עכשיו אני בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את בחצי קריאה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יפה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה אכפת לך? << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> אני אשמח להסביר את עצמי. ברור שיש טעויות בכל דבר באשר הוא. אנחנו מדברים על כשל שהוא בעינינו הוא כשל ארגוני. בוודאי שנשים הם אלא אויב של אף אחד. אנחנו רחוקים מהדברים האלה ומוקירים את כולם. אנחנו מדברים על זה שכאשר פוגעים בדבר הזה זה מפיל את החיילות ואת המוטיבציה של החבר'ה שלנו לחלוטין. זה המצב. זה פוגע בהם קשה מאוד וזה מקשה עליהם לבצע את תפקידם. הצניעות היא אחד מערכי הליבה של היהדות. הצניעות ככלל ולא רק בין גברים לנשים אלא צניעות כערך חיים הוא ערך משותף לרבים מהחברה הישראלית, לשמחתי. אנחנו רואים בזה נכס מורשת לאומי. אנחנו מבקשים שככול שיש עיגון בחקיקה, העיגון בחקיקה הזה יכלול את זכויות החייל הדתי. ככול שיש בקרה חיצונית על צה"ל כדוגמת הוועדה הזו היא תכלול גם את החיילים הדתיים ואנחנו בסופו של דבר רוצים שהדברים ימשיכו וילכו למישרין וכמובן ליטול את חלקנו בשמחה, בכבוד ובגאווה. אני חוזר לתחילת הדברים שאמרתי. אנחנו שמחים בזה, גאים בזה ולא רואים בזה לא נטל ולא עול הכתפיים אלא זכות קיומנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אמונה קליין בר-נוי: << אורח >> אני יכול להגיד משפט מעורר תקווה אחד? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את יכולה. << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> משה גוטמן ואני בקשרי משפחה מנישואים. שלושת האחיינים של אחותי, ילדי משפחת לוי, נפצעו קשה בעזה. הם מוזכרים. זה החזיר אותי. אנחנו פה בשני צדי המתרס על ההסכמה החוק הזה - - - << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> אין לי שום עמדה לגבי החוק הזה. אני לא שום צד של מתרס. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כולנו אוהבים את המדינה, הצבא והתורה. << אורח >> ניצה פרקש: << אורח >> עזוב אוהבים את המדינה, אנחנו כולנו משפחה. באמת. זה אמיתי. אנחנו יכולים לשבת פה ולדבר משני הצדדים ולהתווכח אבל בסוף אנחנו משפחה ויש לנו מטרה אחת. זה הזכיר לי. << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> אני מסכים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משרדי הממשלה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא חייבים. רק מי שרוצה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אבחר באופן שרירותי כי עכשיו חמישי בערב. נתחיל איתך. << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> חיים פרוש, אגף חברה חרדית ברשות השירות הלאומי-אזרחי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> איך השם? << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> חיים פרוש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> השם ישמור. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה גילוי נאות שצריך לעשות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תן לראות אם יש דמיון? תסכלו עליי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חבר הכנסת שטרן, מה אתה יודע עליו שאנחנו לא יודעים? << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> לפני כמה דיונים היה כאן מנכ"ל הרשות פינסקי ועשה גילוי נאות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קדימה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סבא של סבא שלו וסבא של סבא שלי היו אחים או בני דודים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נסעו באותו אוטובוס - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> באותה אונייה מרוסיה לפה לפני כמעט מ-200 שנה כדי לעלות ארצה. << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> יש לזה חוק התיישנות. אני מבקש להתייחס לחובת הדיווח השנתי של מספר המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי בסעיף 26(יח)(ב) שכרגע נכון לעכשיו הוא נמחק. בטיוטה הנוכחית שמונחת כאן יעד הגיוס של שירות אזרחי הוא 10% ולא מופיע כאן הדיווח של השר הממונה ועכשיו זו השרה הממונה שמתייחס למספר המצטרפים בכל שנת גיוס. זה כדי להסב את תשומת ליבכם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תודה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> וגם לא מופיע מי שישמור על התנאים שלהם. << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> בחוק שירותים אזרחיים מ-2014 יש התייחסות בחוק הנוכחי לשמירה על אורח חייו של המשרת החרדי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אוי ואבוי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זו לא השאלה. השאלה אם יש וועדה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני שואל באמת. איך שומרים על הדברים האלה בלי ועדה? << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> יש ועדה ברשות שבוחנת את הבקשות - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה זו הוועדה הזו? << אורח >> חיים פרוש: << אורח >> אני מסביר. זו ועדה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני שואל באמת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה להמשיך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אם שומרים בלי ועדה אז זה מעניין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> דרור, אתה בזכות דיבור. בבקשה. אתה מעביר את הזכות? תודה, דרור. אגב, התייחסת כבר היום מספר לא מבוטל של פעמים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, הוא אמר דברי טעם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני יודע. להיפך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חשוב שהוא שיגיד. הוא ממוקד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חברת הכנסת ניר, תחזרי על הדברים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אמר דברי טעם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, משרד האוצר. שמו לך את הרף גבוה מאוד אחרי דרור. אתה יכול לוותר. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני רום ממשרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו לא דנים פה על התקציב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בואו נראה למה הוא רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה לשמוע אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להבין. אתה יודע שאני מעמיק בכל דבר. חשוב לי לדעת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תן לו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, אני מקווה שאחרי ההסבר זה יהיה ברור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוא נראה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת אזולאי מאוד מעמיק. זה גם נוגע לסעיף שלו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הדיון על הסנקציות שהתקיים בשבוע שעבר ביום ראשון, אם אני לא טועה, הסברנו פה שבתפיסה הבסיסית של כלכלה התנהגותית כאשר אדם ניגש לקבל החלטה על פעולה מסוימת הוא לוקח בחשבון שתי נקודות מבט - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה היה אז שיעור בפסיכולוגיה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הדבר הראשון שהוא לוקח בחשבון הוא הנזק או התועלת שהוא צפוי לקבל כתוצאה מאותה פעולה והדבר השני שהוא לוקח בחשבון הוא ההסתברות אותם נזק או תועלת צפויים להתממש. אם אני חושב שפעולה מסוימת תיתן - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רק נזק אחד או נזקים? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> רווח גדול מאוד אבל הסבירות שזה יקרה היא קטנה אז אני לא אעשה את זה וכנ"ל לעניין הנזק. יכול להיות שיש לי נזק גדול אבל אם אני מבין שזה לא יקרה אז זה לא ישפיע על קבלת ההחלטות שלי. בהקשר של החוק הנוכחי ואנחנו מדברים על הדיון שהיה ביום ראשון שעבר על הסבירות של החלת הסנקציות במקרה של אדם שבחר לא להתגייס ומה הסבירות שהוא יספוג את אותן הסנקציות. אנחנו אומרים - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה זה קשור לדיון היום? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני כבר מגיע לזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה מגיע. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> גם מחיר הסנקציות צפוי להיות גבוה למרות שהסברנו שאנחנו לא חושבים שזה המקרה בסנקציות הנוכחיות אבל אני אומר באופן תיאורטי שגם אם מחיר הסנקציות הוא גבוה ככול שההסתברות למימוש של אותן סנקציות היא קטנה הסבירות שהאדם שעליו אנחנו רוצים להשפיע ושבאמת יבחר להתגייס פוחתת בהתאם. אם אני צריך להחליט אם להתגייס ואני מבין שהסבירות שאני אספוג את אותן סנקציות כלכליות או כל דבר אחר שיהיה בחוק תהיה קטנה זה לא ישפיע על קבלת ההחלטות שלי. באותו דיון הסברנו גם את אי הוודאות שכבר קיימת היום בחוק בגלל הצורה שבה בנוי לפחות בנוסח הנוכחי. הדבר הראשון הכי בסיסי הוא שכל פרט תלוי בקבלת ההחלטות של פרטים אחרים. אני יכול שלא להתגייס אבל אני צריך לראות מה עושים אנשים סביבי - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זו חזרה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אם הם יבחרו להתגייס אז אולי אהיה בסדר. הדבר השני הוא דיוק של מספרי המתגייסים בבחינת העמידה ביעד שעולה פה בכל דיון כמה זו סוגייה מורכבת וקשה. הנקודה השלישית היא שהבדיקה של היעד רק שנה וחצי לכל מוקדם מיום העברת החוק ב-1 ביולי 2027. בהקשר של הסעיף הנוכחי, האפשרות של עדכון יעדי הגיוס על ידי הוועדה המייעצת מייצרת ממד נוסף של אי וודאות. אני יודע שגם אם לא התגייסתי וגם אם ספרו וגם אם עמדו ביעדים וגם הגעתי לשנה וחצי ל-1 ביולי ב-2027 ובסוף הוחלט שלא עמדו ביעדים אז זה שלב נוסף של אותה ועדה שיכול להיות שתיקח הכול אחרוה ותחליט שלא עמדנו ביעדים. הממד הנוסף הזה - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> שאלה קצרה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אסיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא חבר כנסת, מותר לו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני חייב לבצע תשתיות במירון כתוצאה מוועדת חקירה ממלכתית. האוצר מעכב את מתן הכסף עכשיו וכך גם היה בשנה שעברה. כשאתה לא נותן לי תשובות אתה פוגע בדברים שיכולים לגרום לאסון במירון. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כל עוד יש לוועדה את הסמכות הזו אז האפשרות שהיא תיבחר לממש אותה תמיד קיימת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה באת עם נאום כתוב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר שקיבלת מספיק כסף. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה ממד נוסף של אי ודאות לעניין החלת הסנקציות ולכן אנחנו חושבים זה בעייתי ויפחית מאותה סבירות שאדם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרת את הנאום. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מזלזל? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני, יושב-הראש - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא קשור לעניין. כאשר אדם בא ומדבר על הפסיכולוגיה שלו אז אני מזלזל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הייתי בטוח שיבוא נציג האוצר ויגיד כאן שכדי שהצבא יוכל לעמוד בכל המטלות שלו בעניין של התאמת מסלולים הם יעמידו לו מראש תקציב כדי שהוא יכול לעמוד בזמנים ושלא תהיה ועדה. הוא יושב פה על חשבון הציבור ועדה אחרי ועדה ולא עושה כלום. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא רק מביא את ההשקפות האישיות שלו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת אשר, גם אתה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בושה וחרפה. בושה לאוצר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משרד החינוך. די, לא באופן אישי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת אשר, שנינו יושבים פה על חשבון הציבור. אני מזכיר לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משרד החינוך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ערב תקציב והוא לא עושה כלום בעניין. יושב כאן ונהנה מכל רגע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתם לא רוצים להצביע על התקציב אז מה זה משנה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בושה. ממי הוא קיבל הוראה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ממי אתה קיבלת הוראה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משרד החינוך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תגיד שאתה נותן לנו כמו שצריך ושהכול יבוא בזמן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תעשה גילוי נאות. ממי אתה קיבלת הוראה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משרד החינוך. די. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מתנצל בפניכם שיושב-הראש הוועדה לא מגן עליכם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משרד החינוך. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> תודה רבה, אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתם דיברתם כבר. חבר הכנסת אזולאי לא דיבר. חבר הכנסת שטרן מסיים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת אזולאי ידבר, אחרי זה שטרן, אני וחברת הכנסת הרכבי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נראה, אני אחליט. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> טוב. יש לנו דברים חשובים להגיד לעניין הסעיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר אבל דיברתם שעות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת ביסמוט, אני אציע לך משהו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני לא רוצה שתציע. זו הצעה שאני לא רוצה לשמוע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אקח אותך לנוער חרדי שמכין חמין בבני ברק מתחת לגשר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אדוני, אני בוויז'ניץ בכל יום חמישי ואני לא מחכה לך. כל יום חמישי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין על בני ברק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תביא את החמין לפה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אדוני, אני פונה אליך. מה השם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתחת לגשר זו קבוצת הנוער של משרד הביטחון. אלה חברה שמתגייסים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. יחד עם קק"ל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אדוני, מה השם? << אורח >> עופר פביאן: << אורח >> עופר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עופר, אני רוצה להגיד משהו לעופר כרגע של אתנחתא. אין לנו דקת מבזק אז נעשה אתנחתא היסטורית. דיברת על הפביאנים. למה אתה הולך רחוק עד מקסימוס, חניבעל והפונים? מה הייתה המומחיות שלהם? מה עשו הפביאנים? כדי להימנע מכל המלחמה נגד חניבעל הם היו עושים מלחמת התשה. זה הסגנון. אני צודק? לא צריך ללכת לרומא ולמקסימוס. הפביאנים נמצאים כאן. התשה כל הזמן ואנחנו ממשיכים. מי עכשיו בזכות דיבור? << אורח >> עופר פביאן: << אורח >> זה בדיוק מה שאמרתי, כבוד יושב-הראש. הייתם חברים מצטיינים בתנועה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משרד החינוך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת ביסמוט, אני לא מבינה למה אתה מתלהב. כאשר יקראו את הפרוטוקולים ובדפי ההיסטוריה יירשם שאתה חוקקת את חוק ההשתמטות. היית כל כך להוט לחוקק אותו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לפרוטוקול, אני גאה בו מאוד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה להוט לחוקק אותו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני גאה בו. ילדיי, כולל בתי עם הכומתה האדומה גאה באבא שלי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> באבא שלה כן אבל בחוק לא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בטוח שהיא לא גאה בחוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני יושב-הראש. במהלך היום שישבתי פה שמעתי כל מיני דברים על ההתייחסויות וגם אני רוצה להתייחס לסעיף עצמו. עכשיו אמר גוטמן שישיבות ההסדר מבקשות - - - << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> אני יכול להוסיף הערה לדברים של משה גוטמן? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא לא עוד התחיל. הוא צריך ללכת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חוזר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הערב עוד צעיר. << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> הערה קצרה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, אתה מאפשר לו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בבקשה. << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> גוטמן, ביום שלישי בערך בשעות האלה אתה לא רצית להיכלל בחוק הזה ובפרק הזה ובכל סוגיית הפיקוח. אמרתם חבר'ה, אנחנו מאורגנים בחוק שלנו ואל תכניסו עלינו פיקוח. עכשיו אתה לא רוצה פיקוח אבל אתה רוצה במסגרת החוק הזה שכמעט בכל סעיף רשום על פי פרק ג(1) שדן בתורתם אומנותם אתה רוצה הגנה נוספת מעבר למה שקיים היום בחוק - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> פקודת השירות המשותף. << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> בפקודת השירות המשותף. אני רוצה להבין שהבנתי אותך נכון. << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> אני אסביר. השאלה מצוינת. אין חוק שירות משותף אלא יש פקודת שירות משותף. זו פקודת מטכ"ל - - - << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> אמרתי פקודת שירות משותף. << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> זו חקיקה מדרג רביעי, חמישי ועשירי. עכשיו יש פה הגנה בחקיקה ראשית וההסדר הקיים לא עובד. הוא פשוט לא עובד. יש מקרים רבים מאוד ובסלנג אומרים "פיגועים" - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה שתוכיח שזה לא עובד. אתה קובע פה במסמרות ואני לא מבינה מאיפה אתה מביא את זה. << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> אני בא מהשטח. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני גם באה מהשטח. שירתי 31 שנים בצבא ואני לא מכירה שזה לא עובד. << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> אני נמצא היום בתפקיד. אם את רוצה אחרי זה בצד אנחנו נוכל לפרט את כל המקרים. אני לא טעם להיכנס לזה כאן עכשיו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ראיתי שלקחתם סרטון AI כדי לרשום פרמדיקית בנמ"ר כי אף לא היה מוכן להעיד על דבר כזה. << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> אני מוחה. אני לא קשור לסרטון הזה בשום צורה. חברת הכנסת ניר, זה לא הגון. אני קשור לסרטון בשום צורה שהיא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מתנצלת. מישהו עשה את זה. << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> אני לא קשור אליו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני יושב-הראש. אני אומר לגבי ישיבות הסדר שביקשו את הוועדה שאני מבין אתכם ואני תומך בזה. למה אני תומך בזה? אנחנו מבקשים את הוועדה בגלל אותן בעיות שהצפתם בישיבות ההסדר ובישיבות הגבוהות. אלה בעיות שהן קיימות ואנחנו מכירים שנים. באים לפה ראשי ישיבות הסדר וראשי הישיבות הגבוהות וגם הם מציפים את זה. הם עצמם משרתים. בא לכאן נצח יהודה ומציף את הבעיה. בשבוע שבעבר הבאתי את הנוהל של נצח יהודה מ-2012 ו-2022 והבאתי מספר דוגמאות. בהתחלה היה ליווי רבני ואחר כך זה נמחק. בהתחלה היה שבטקסי סיום הקורסים יש לשים תשומת לב ראויה לנושא הצניעות ואחר כך זה נמחק. עשו להם דברים בנפרד וזה נמחק. עמותת נצח יהודה הייתה שותפה יחד עם משרד הביטחון, האגף הביטחוני-חברתי בצה"ל להקמת מסלולים ונצח יהודה היא שותפה מלאה וסייעת למשרד הביטחון וצה"ל בניהול אורח חייו הייחודיים של מסלול זה. זה נמחק. כשרות רבני העמותה בשיתוף עם גורמי הרבנות הצבאית קבעו לוח ומזון. זה נמחק וכן הלאה והלאה. יש דברים נוספים שנמחקו כמו הקפדה על מגדריות. הכול נמחק. אני אומר יש פה ציבור חרדי שאומר אנחנו מנסים לבנות מערכת אמון. יש פה שני צדדים. מצד אחד, הצבא אומר אני קורא והם לא באים ומצד שני, המגזר החרדי והחברה החרדית אומרים לנו כשמסתכלים על נצח יהודה ועל ישיבות ההסדר לפני שאתם נכנסים חשוב שתדעו לאן אתם נכנסים. אמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי תוך כדי שהם נכנסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים. אנחנו לא מבקשים תעודת ביטוח חיים. אין לאף אחד ולאף אחד אין זכות לבקש את זה. צריך רק להתפלל ולעשות הכול על מנת שמי שנכנס חי ובריא יצא בעזרת השם בריא, חי ושלם. אין לאף אחד – לא לחרדי שנכנס ולא מי שלא חרדי ולא דתי. אנחנו רק מבקשים כדי שיהיה אמון בין הצדדים דבר אחד. כמו שאנחנו מתחייבים ואם אנחנו לא עומדים ביעדים שלנו אז מטילים עלינו סנקציות ואנחנו מקבלים את זה אם נרצה או לא נרצה כי זה החוק אנחנו מבקשים שגם צה"ל יעמוד בתנאים של החוק. הוא הסכים לכך. ביקשנו לקבוע את הרכב הוועדה וביקשנו דיין. אם רוצים כמו שחברת הכנסת מירב כהן אמרה שתהיה ועדה חיצונית לגמרי שיהיו בא רק נציגי ציבורי אז בבקשה. נמצא נציגי ציבור מכל המגזרים. זו לא הדרישה שהייתה. ביקשו שיהיו נציגים גם מהצבא. להזכיר לכם שהרוב המוחלט פה הוא של הצבא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק. זה לא גם מהצבא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרוב הוא של הצבא. יש פה דיין אחד. דיין הוא נבחר בוועדה למינוי דיינים כמו ועדה למינוי שופטים. למה להטיל דופי בדיין הזה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה להטיל דופי בדיין - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא חרדי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הוא היה שופט זה בסדר. שופט בדימוס בגיל 70, 80. אם ישימו את אהרון ברק כולם יגידו בטח. שיהיה בריא עד 120 אבל הוא בן 90 פלוס. תנו לו להיות בוועדה והוא אפילו מוציא כל פעם סרטונים. זה בסדר. שימו אותו יושב-הראש הוועדה וכולם יקבלו את זה. למה? יש פה חברי כנסת שהם למעלה מגיל 70. שיהיו בריאים ועד 120. אם הם רוצים שימשיכו גם עד 120. אני אומר לכם שהם עובדים כמו שצריך. מישהו טוען נגדם? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש לו כושר יותר מאיתנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה משנה מה הגיל, עם כל הכבוד? אמרו בוועדה שאם צה"ל לא יעמוד ביעדים שנקבעו לו אז יהיה מנגנון שיורדים גם מהיעדים. אני רוצה להסביר את זה והסברתי את זה גם בבוקר. שי, לא היית פה. אין עניין להוריד מהיעדים. יש לי עניין שכל מי שלא לומד ואמרנו כמה וכמה פעמים שבמקום שיסתובב ברחובות שילך לצבא וישמור על אורח חייו. זה עניין שלנו. כשאני מביא אותו למצב הזה אני רוצה לדאוג לו שהכול יהיה. כשאתה מקבל אותו יש לך רצון להביא אותו למצב שאם הוא נכנס חרדי אז תהיה לו אפשרות לצאת חרדי. אם בסופו של דבר הוא החליט אחרת ואתה היית בסדר, אז הכול בסדר. אם אני לא עומד ביעד יש עליי סנקציה. אם צה"ל לא עומד ביעד אז מורידים ביעדים. למה אני מתעקש שירדו היעדים? כי אני יודע את האכפתיות של צה"ל, אני יודע את האכפתיות של שר הביטחון ושל שר הביטחון שצריכים את החיילים האלה. אביגדור אמר בבוקר שנפתחו מסלולים ויש מספיק מקום לכולם ויש את כל הכשרויות של כל הרבנים. אין לנו בעיה. אם הצבא עומד ביעדים שלו אז אין לנו בעיה. אני שואל מה קורה אם הצבא לא עומד ביעד. הוועדה תיבחן את זה. היא תביא את זה לרמטכ"ל והרמטכ"ל יביא את זה לוועדת חוץ וביטחון שיחליטו האם ההמלצות שלה נכונות - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הרמטכ"ל מביא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי. יכול להיות שהוועדה פה תחליט שזה נכון או לא נכון. רק חרדי אחד שהוא מחוץ לצבא נמצא שם. זה מה שאנחנו מבקשים. אם הצבא לא עומד ביעד אז אמר אביגדור יביאו את הרמטכ"ל לוועדה ואני שאלתי ואז מה? בשנה הבאה זה יחזור על עצמו ואז מה? אם החרדים לא עמדו ביעד שלהם אז אומרים להם אתם תקבלו סנקציה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא רק זה. כל ההסדר מתפרק. הכול נופל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חבר הכנסת אשר, תרשה לי להשתמש במשפט שלך שאני לא צריך עזרה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה בטוח? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תחשוב טוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי עוד מעט. אז באים ואומרים שאין דבר כזה בחוק שאם לא עומדים ביעדים בחקיקה אז יורידו את היעדים שלא בחקיקה. לא רק את המזומן אלא אני אביא לך עוד משהו. את המזומן את מכירה אבל אני אביא לך רשימה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה מזומן? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חוק המזומן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תסביר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מספר חוקים שנמצאים בספר החוקים שאם קבעת מספר בחוק כמו בחוק המזומן וחוקים נוספים. אני לא סתם אומר. נקבע בחוק שאסור לעשות עסקה מזומן בגובה של יותר מ-5,000 או 6,000 במזומן. רשאי השר לשנות את זה. פעם בשנה הוא יכול לעשות את הבדיקה שלו ולשנות. הוא רשאי לשנות אחרי שנקבע החוק והוא יכול לשנות את זה ל-10,000 או ל-20,000. יכולים להגיד שזה לא עושה שינוי. כל מה שנעשה הוא בגלל ההון השחור. השר יכול לקום השר ולהגיד שאני רוצה 50,000 אז בוודאי שזה הון שחור אבל הוא רשאי כי לא הגבילו אותו. יש עוד מספר דברים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> חבר הכנסת אזולאי, כאן המשמעות של הבדיקה היא כל כך מרכזית שאם אתה משנה אתה אז משנה את כל החוק ומקריס את החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אסביר לך. מה מהות חוק המזומנים? שלא תהיה הלבנה, שוק אפור וכסף שחור. אם קבעו 6,000 שקל ומחר השר קובע 60,000 אז את מערערת את כל היסוד שעליו קיים החוק הזה. יש עוד מספר דברים למשל חוק הגברת האכיפה של דיני עבודה. גם שם עיצום כספי על מי שמפר את החוק ואז יש אפשרות לוועדת ערר והשר. זו לא המצאה שאנחנו המצאנו פה. יש לי פה מספר חוקים ואני חייב להגיד שלא הרבה שיש בהם ועדות מסוימות שבאות וסותרות את החוק. אתה יכול לקרוא לוועדה ועדת ערר במקום ועדה. לא יודע איך תקרא. הדברים האלה קיימים ולכן באתי בבוקר ושאלתי שאלה פשוטה ולא קיבלתי עליה מענה מאף אחד. צה"ל בסופו של דבר שאל אתם רוצים להביא במקום היעדים משהו אחר? צה"ל לא עמד ביעדים שלו ולא משנה למה - - - << אורח >> אודי דרור: << אורח >> היעדים שלו לא מוגדרים מלכתחילה, חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מוגדרים מלכתחילה "דלכתחילה". כשאני אומר שאני רוצה מסלולים לציבור החרדי ואנחנו נקבע אותם - - - << אורח >> אודי דרור: << אורח >> לא אמרת שאני רוצה ארבעה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה צודק. אנחנו נגיד את זה. אני צריך מסלולים בשנה ראשונה ולצורך העניין ל-6,000 אנשים ביעד. במסלול אחד אני אומר שאני צריך שיהיו כשרויות מסוימות או במסלול אחר שהנשים לא גוברות על המסלול החרדי. הם הפרו את זה. מה תגיד אז? זה חלק מהיעדים שאני מעמיד לצבא? << אורח >> אודי דרור: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, אני חייב לומר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה תמיד חייב לומר ואני תמיד חייב לשמוע אבל לא לקבל. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> זה הוגן. הדוגמאות שאתה מביא הן לא פרלליות לעניינו ואין הנדון מעיד הראייה. אני אנסה להגיד מדוע אני אומר את הדברים. אין פה הגדרה לצבא של מה היעד שהוא שצריך להגיע מלבד היעד המספרי. אמרתי בבוקר ואני חוזר שוב שהתפיסה - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> פירוש המילים של מה שכתוב. תפרש אותן. הוא אומר לך שלא קיבלתי את מה שכתוב במילים. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> רגע. יש פה יעד מספרי. אמרתי בבוקר שזה צורם מלכתחילה שהיעד מוטל על הצבא ועל הפרט. מעבר לעניין המספרי וההנחה שאומרת צה"ל - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היעד הוא לא על הצבא. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> הוא כן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הצבא צריך להיות מוכן שיגיע היעד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו אחת הבעיות כי כתוב יפעל ולא צריך. אתה צודק. אנחנו נשנה את זה לפי מה שאתה אומר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אתם לא אומרים מי יבוא. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> בדיוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם לא ברור איך מקדמים את היעד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אני לא ביעד שלי אני משלם והציבור שלי מקבל סנקציה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כמו ששי אמר לך שאני רוצה כך וכך גילים כדי שאוכל להתכונן, אני רוצה כך וכך שנתונים כדי שאוכל להתכונן ואתם אמרתם לא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שום דבר. חוק חד-צדדי של הצבא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אין מישהו שיכול להביא את זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מי יביא את זה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה מחוקק משהו ופותח דרך - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואתם אומרים תזרקו צווים. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> אתה לא אומר לו תפתח ארבעה מסלולים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אקריא לך את מה שכתוב - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איך הצבא אומר שהוא מוכן עם הכול? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צבא הגנה לישראל יפעל להקמת מסלולי שירות לבוגרי מוסדות החינוך החרדים ולהרחבת מסלולים כאמור בשים לב לרף המינימלי לגיוס בכל שנת גיוס. כלומר, צריך שתהיה התאמה בין מה שהוא מוכן לו לבין המסלול. כיום צה"ל מוכן לפי היעדים האלה. הייתי בחשמונאים והם עשו שם מעל ומעבר. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> אמר אביגדור היום בבוקר שתמיד יהיו פערים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה החשש? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה החשש? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין חשש. החשש שאתם לא תבואו ותרצו להוריד את היעד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש דבר אחר. אני מבין את מה שהצבא אומר. אני אמרתי תוריד ביעדים - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> החשש שלי הוא לא מהצבא. עובדה שהצבא אומר אל תורידו לי את היעד. החשש שלי שלא תבואו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תני לי לסיים. אני מסיים. אני שואל שאלה פשוטה. נמצאים פה מישיבות ההסדר הישיבות הגבוהות ונמצאים פה מנצח יהודה. צה"ל לא עמד במה שהיה בנוהל. ראינו שמחקו. לא עמדו בפקודת מטכ"ל. אני שואל מה קרה לצה"ל שהוא לא עמד. אמרו לו אוי, אוי, אוי. הם אמרו ננסה. עם כל הכבוד לצה"ל שאני מכבד הוא אמר אנחנו נתקן וכל פעם שינו קצת. זה לא מספיק. כאשר אני כציבור חרדי רוצה לתת אמון במערכת ואני בא במקום שצריך לבנות אמון אז אם אני מפקשש בשנה הראשונה ולא יהיה על צה"ל שוט בשנה השנייה יהיה לי יותר קשה לבוא לציבור הזה ולהגיד להם חבר'ה תכנסו. << אורח >> רון סביון: << אורח >> אתה מבקש מהמדינה לתת שוט לצה"ל. צה"ל הוא הצבא של המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חברים, אנחנו נמצאים במקום שעכשיו בונים אמון. אתה רוצה להרוס את האמון. זו הדרך להרוס את האמון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר בבקשה קצת בניית אמון? זה נראה לי רעיון מעולה. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> שתי נקודות. האחת, אתה מדבר בשפה הסכמית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שיהיה הסכם רק לצד אחד. רק אחד מתחייב או יקבל את הסנקציה. אם הצד השני לא אז הוא לא יקבל סנקציה. הבנתי. אתה אומר שרק צד אחד יקבל סנקציה. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> אני אומר שכל השפה היא לא הסכמית. אנחנו לא בעולם הסכמי. אנחנו בעולם שבו יש צבא, יש רשות מנהלית - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היא לא הסכמית אלא היא הסדרית. זה דבר תלוי בדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר'ה, להרגיע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה היית צריך את הנוהל של נצח יהודה? למה אתה צריך את פקודת מטכ"ל? אתה מבין - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, אף אחד לא אמר שלא תהיה פקודה גם לחרדים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא היית פה בשעות שלפני הצוהריים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר שלא צריך כי יש פה צבא. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> אלה נורמות פנימיות של הצבא שהצבא מודע להן. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אם אתה נותן לצבא לנהל את העניין אז יכול להיות שניחא. הצבא יכול להחליט על משהו ואתה והבוסית אומרים אחרת. מי נתן לבוסית להגיד אחרת. הצבא הוא משהו שהממשלה מפעילה אותו. אתה לא נותן אמון בממשלה. אתה לא נותן לממשלה לנהל את העניין. אתה המנהל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> דרור, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אדם חייב קנס מסוים והוא צריך להגיע ביום מסוים לשלם את הקנס לגוף ממשלתי. זו שאלה כמשפטן. הוא בא למקום והתברר שאותו מקום נסגר באותו יום שהיה צריך לשלם. סגור. יחייבו אותו בכפל, יחייבו אותו בקנסות, יחייבו אותו בסנקציות? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה משגע אותי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היא לא נותנת לדבר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מנסה לחשוב אם כל הציבורים היו חושבים כך. הגעתי לצבא ולא הכינו לי עכשיו את סט המדים וכולי אז אני הולך. החוזה הופר. << אורח >> אמונה קליין בר-נוי: << אורח >> אמרנו לנו שב-2025 לא נעשה יותר מ-70 יום מילואים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, לצאת בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא צודקת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל היא לא נותנת לדבר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שבי, שבי. זו שיא החוצפה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> את לא נותנת לדבר. את חוצפנית. תתביישי לך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תפיסת העולם שלך היא שהצבא חייב לכם. פשוט חוצפה בלתי רגילה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אם אני בא למקום שהיה צריך להיות - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפרו מולו את החוזה אז הוא קם והולך. הוא מתייצב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא יכול להביא את האנשים. מה אתה רוצה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכול מותנה. חבר הכנסת ביסמוט, זה עולם ערכים מתנגש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> להירגע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר להתפוצץ מזה. אני מנסה לחשוב מה היה קורה אם כל מיועד לשירות ביטחון היה בא ואומר לרח"ט תומכ"א שלום, הבטחת לי - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> פופוליזם זול ברמה הנמוכה ביותר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בתקשוב ולא בלוגיסטיקה. הפרתם מולי את החוזה. אני הולך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתם מעייפים אותי. משרד החינוך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הגיוס לצה"ל הוא בלתי מותנה. זה חוזה חד-צדדי של האזרח עם המדינה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם מבולבלים ועוד נאבקים על זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת ביסמוט, זה משגע אותי. זו התנגשות של עולם ערכים. הוא יושב פה ואומר הפרו מולי חוזה ואחרי זה מסבירים את זה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> להירגע. משרד החינוך. את מונעת ממנה לדבר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שנייה, אתה שמעת מה הם אמרו לך? זו רעידת אדמה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את לא מדברת אחר כך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק דקה. אתה חייב להבין מה שאמרו לך. זו רעידת אדמה. אני מנסה לחשוב על הבן שלי ועל הבת שלך. אם הבן שלי היה מגיע עכשיו לצבא והיה אומר שלחתם אותי לצנחנים ולא לגולני אז אני לא מגיע. זה נראה לך נורמלי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברת הכנסת ניר, אני יודע את עמדתך. חברת הכנסת ניר, די. משרד החינוך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מתי נדון בכל השאלות? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> בנוגע לוועדה, היה פה דיון מה צריכים להיות תפקידי הוועדה. כרגע כפי שזה מנוסח התפקיד שלה הוא לבחון שצה"ל מכין כראוי את מסלולי השילוב לחרדים ואת אימות נתוני המתגייסים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה לא באמת. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> זה מה שרשום כאן. בסעיף קטן ו' כתוב שלשם ביצוע תפקידיה רשאית הוועדה לקבל לידיה כל מידע בעניין המתגייסים, תוצאות ביקורות שביצעו על ידי משרד הביטחון ומשרד החינוך, תוכניות עבודה של צה"ל וכן כל מידע אחר. אני מבקשת להגיד לגבי תוצאות ביקורות שהאחריות של הוועדה הוא שילוב לצה"ל ולא על מה שקורה בישיבות. הייתה פה שאיפה שזה יהיה אחרת. כל עוד זה נוסח החוק אז תוצאות של ביקורות ובוודאי של משרד החינוך לא נראים לא רלוונטיים. יכול להיות רלוונטי הממצאים של משרד החינוך לגבי מספר מתגייסים אבל לא לגבי ביקורות. זה לא קשור לתפקידים שלה. אני מבקשת שככול שתפקידי הוועדה לא השתנו למחוק את נושא הביקורות. נשאלתי קודם על ידי אנשים וחברי כנסת שלא נמצאים כאן כרגע שכביכול משרד החינוך מערים קשיים וכולי אני כשנכחתי בוועדה לא שמעתי את זה מנציגי צה"ל. זה שנאמר חזור ואמור לא הופך את הדברים לנכונים. משרד החינוך עובד ומשתף פעולה עם צה"ל. יש לנו קשיים משני הכיוונים ואנחנו מתגברים עליהם. נקודה נוספת היא לגבי לוחות הזמנים. אני חושבת שכבר העירו לפניי. לגבי לוחות הזמנים של הוועדה, בסעיף קטן ד' ראש אגף כוח אדם ימסור לוועדה בתוך 30 ימים מתוך שנת הגיוס את מספר בוגרי המוסדות החינוך החרדים. הם צריכים לעשות איזשהו תהליך ואז זה מגיע לשר הביטחון אז זה לא עולה בקנה עם לוח הזמנים שבסעיף 26(יח). בכלל זה לוח זמנים קצר מאוד. גם אם כולנו נעבוד בשיא היעילות נראה שהחוק הזה מבקש שהנתונים יבדקו בצורה יסודית מאוד וגם הוועדה צריכה לעשות את זה ולכן אני חושבת ש-30 יום זה לוח זמנים קצר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו נסדר את הזמנים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. שי, אתה רוצה לדבר עכשיו או אחרי חבר הכנסת שטרן? איך שאתה מעדיף. רוצה עכשיו? << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני רוצה להתחיל מהסעיף של הוועדה. קודם כול, אין ספק שהסעיף הזה הוא לא סעיף פשוט. הוא לוקח מחלק האחריות שלנו והתפקידים שלנו ומשכפל אותם. אם תעברו על הסעיף כמו בחינת תוכניות שנתיות ורב-שנתיות שבצה"ל אז זו אחריות שלי לעשות את הדבר הזה. זו בקרה כפולה על חלק התפקידים אבל אני מבין את העניין של ליצור גורם שהוא גורם ניטרלי יותר ממני שאני צריך תוצאות מקצועיות ולעשות את הבקרה הזו ולכן אנחנו לא מתנגדים לדבר הזה על הסף. אני רוצה להתייחס לאחד הסעיפים, סעיף ב(4) ואותו אני רוצה לחדד לפני שאכנס לסעיף קטן הבא. מתן מענה לענייני הפרט בדבר תנאים מתאימים לשילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדי בשירות סדיר. בהקשר הזה הסעיף הזה לא ברור ומה השעות של מתן מענה לענייני הפרט. האם הכוונה שיפתח מוקד שעכשיו חיילים מתקשרים ויטפלו בבעיה ומה הסמכויות שלו. פרט מקבל מענה בצבא דרך המפקדים שלו. אם זה לא עוזר דרך קצין פניות הציבור ויש מספיק כלים בדרך. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו חושבים שדווקא - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> רגע, אני רוצה להציע ואתם לא חייבים לקבל את הניסוח שלי אבל נראה לי שיותר אם אני מבין את מהות הוועדה זה לקבל נתונים ולבחון באופן רוחבי את המענה שניתן לענייני הפרט - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה מה שכתוב ב(1) לא עונה על זה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה משהו אחר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה זה משהו אחר? << אורח >> שי טייב: << אורח >> יש הבדל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כתוב פה להקמת מסלול מותאמים לשירות חרדים. לא מדובר בזה? למה התכוונו פה? אני רשמתי לעצמי את השאלה הזו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אלה לא בעיות פרט. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תני דוגמה שזה לא כתוב. מירי, למה זה קשור לבעיית פרט שהיא לא קשורה למסלול חרדי. את יודעת כמה בעיות פרט יש בצבא? למה האוכלוסייה הזו צריכה לקבל משהו בנוסף למיוחדות של השירות החרדי שנתנו להם? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אם הם לא יבואו בלי זה? לא שאני אומר שכך יהיה, אבל אם הם לא יבואו? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שלא יבואו. שלא יבואו. מה אתה עוד רוצה? שלא יבואו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שאתם רוצים. תגידו שלא תבואו. תלכו ישר לסעיף כ"ו שאתם רוצים להוריד את היעד. יצא המרצע משק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נפרק את הצבא בשביל 200 לוחמים בשנה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו חקיקה על חקיקה ובסוף הם לא יבואו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, לא 200 לוחמים. 200 לוחמים שחבר הכנסת אזולאי אומר שיאספו אותם מהרחוב. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא רוצה שהם יבואו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 200 לוחמים שיאספו מהרחוב. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא רוצה שהם יבואו. תגיד את האמת ועל זה חבר הכנסת אזולאי שאל שאלות כדי לדעת אם אתה רוצה שיבואו או לא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שיבואו להילחם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שי, בבקשה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני חושב שצריך להפריד בין מה שהוועדה הזו אמורה לראות באופן מוסדי ורוחבי לבין עניינים של הפרט. לפרט יש מפקדים, לפרט יש נציג קבילות חיילים, לפרט יש קצינת פניות הציבור וכן הלאה והוא יקבל מענה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מבקש להוריד את זה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא מבקש להוריד את זה. לא אמרתי שאני מבקש להוריד. אמרתי שאני חושב שאם מקימים ועדה כזו וחלק מהפיקוח שהיא עושה הוא על המסלולים ועל המתגייסים וכן הלאה זה בסדר שהיא גם תפקח או תבקש לקבל כמה קבילות על פניות של חיילים חרדים באשר למסלול. זה באופן רוחבי ולא באופן שהפרט מתקשר לוועדה ואומר בואי תטפלי בבעיה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שכתוב בסעיף למעלה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה לא בדיוק מה שכתוב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כך אני מפרש את זה. אני אסביר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תקים תוכניות שנתיות ורב-שנתיות בצה"ל להקמת מסלולים מותאמים - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא צריך להסביר לו. הוא לא רוצה שנבוא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת פרוש, אל תפריע לי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני מנסה להפריע לשי שלא יענה לך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לסוג השירות. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אסביר. הקמת המסלולים היא דבר ויכול להיות שהוועדה הזו דרך סעיף 3 תראה שיש עשרות פניות - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תן דוגמה. איזו סוג של פנייה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כשרות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כשרות היא במסלול. << אורח >> שי טייב: << אורח >> המסלול הוא מסלול והוא ייקבע - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז תן לי דוגמה לבעיית פרט שלא קשורה למסלול ולא מתאימה לכל חייל בגולני או בגבעתי? << אורח >> שי טייב: << אורח >> כאשר לא מספקים את אותה כשרות שהתחייבו - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה המסלול. זו המיוחדות של המסלול. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לפעמים מתוך פנייה ועוד פנייה ועוד פנייה אתה מגלה תופעות רוחביות. כך זה בחיים וכך זה בצבא. אתה יודע את זה. אני לא סותר את העניין הזה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה נכון לכל הצבא. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא אומר שזה לא נכון לכל הצבא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז מה הבעיה? אתה בעצמך לא מבין מה הם אומרים לך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני מבין מה כתבו לי פה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה כתבו? תסביר לי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> סעיף 3 או 1. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סעיף 2 שהולך ל-4. << אורח >> שי טייב: << אורח >> סעיף 4 הוא מתן מענה לענייני פרט. לא התייחסתי לזה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הוא לא הולך ל-4. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא משנה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא יודע מה שכתוב ואתה שואל אותו? אתה לא מבין. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אומר שגם בסעיף ג(2) קטן יש הפנייה לסעיף 4. זה העניין. שם צריך להגיש דוח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גברתי ואדוני אולי אפשר למחוק את סעיף ב(4) וב-ג(2) לכתוב דוח בענייני הפרט מרכז - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> מה זה משנה? זה יישאר בסעיף 4. הצעתי איך לעשות את זה. הצעתי לדווח. צריך להסתכל על ענייני הפרט בהקשר של הוועדה. צריך לטפל בכל פרט על כל בעיה שיש מיידית. בענייני הוועדה שהיא מדווחת על אופן הקליטה וכן הלאה צריך להסתכל על עניין הזה דרך עניין של זיהוי תופעות ומגמות - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> איך הם ידעו את זה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני מניח שהם יבקשו מאיתנו את דוחות קצינת פניות הציבור שבגינם פנו אליה. יבקשו מאיתנו מי פנה לענף חרדים, מי פנה לנח"ל. ידעו לאסוף מידע. אוספים פה מידע מעוד הרבה מקורות אחרים. הם יבצעו סיורים - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להזיז את זה לדיווח. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא חושב שצריך להזיז. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> החלק הראשון הוא עשה והחלק השני זה דוחות. << אורח >> שי טייב: << אורח >> בחלק הראשון כתוב בחינה, נכון? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש איסוף נתונים והם עושים עבודה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני גם אמרתי איסוף וקבלת נתונים ובחינת המענה לענייני הפרט בדבר כך וכך. אני מציע שתהיה הסתכלות רוחבית ולא טיפול באדם ספציפי כי זה לא תפקידה של הוועדה כזו. כך אני חושב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> שי טייב: << אורח >> דבר הבא שאני רוצה לדבר עליו הוא עניין סמכויות הוועדה. כמו שאמר אביגדור במהלך היום אנחנו מתנגדים לקבוע את הקביעה שאם הצבא לא עמד ביעדים מורידים את היעדים. קודם כול, אין לנו לגיטימציה לא לעמוד ביעדים. אין לנו לגיטימציה כזו ואנחנו גם לא רוצים לקבל את הלגיטימציה ולהגיד שאם לא עמדו אז תסדרו. אני אפילו לא מדבר על העניין שעלה פה קודם שזה גורם לנו להפסד כוח אדם. הדרך הזו של המדידה היא לא דרך אמפירית. אם רק רוצים שאציג טבלת אקסל עם כמויות זה פשוט מאוד. אם יבוא מישהו ויגיד פה עמדת ביעדים או לא עמדת ביעדים אז לא. מבחינתנו, אם האמירה היא שלא עומדים במספיק מסלולים הצבא יתקן את הדבר הזה. אני חושב שהדוגמה שנתן חבר הכנסת אשר היא דוגמה קלאסית. אני חושב שהכוונה שהאדם שהגיע לשלם את הדוח שלו והיה סגור הוא פטור מהדוח אלא מתקנים את רמת השירות, מוודאים שמפרסמים את השעות כמו שצריך אבל לא פוטרים אותו מהחובה שלו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כאן נאמר הוא 100% בעמידה בקריטריונים או לא באים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> בכל מקום שהוועדה תגיד שאנחנו לא פתחנו מסלולים או לא התרשמו שפתחנו התפקיד שלנו וצריך לחייב אותנו לתקן את זה מיידית. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני לא יודע לקבוע אם רק מסלולים הוא הדבר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה בדיוק מה שאני אומר. אתה לא יודע אם זה מסלולים - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני יכול להגיד לך תשובה אבל אני לא מוסמך להגיד לך תשובה. אני לא מוסמך להגיד תשובה ואני לא רוצה להגיד לך שזה כן וזה לא. לדעתי, לא רק המסלול זה העניין. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני מסכים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אל תתבצר במסלולים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עוד? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מדבר מבחינה משפטית, כי על זה אני מחכה ממשרד הביטחון ולא ממך אבל אתם צריכים להתייעץ. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כתוב פה מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן ב הוועדה תהיה רשאית לקבוע כי בשנת הגיוס - - - לעניין הקמת מסלולי שירות מותאמים. כתוב במפורש. אני בדיוק חושש מהדבר שאתה אומר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אם אתה רוצה להסתפק במסלולים אפילו שלא יבואו, אז הרווחת. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני רוצה לעשות מסלול כדי שיבואו. אני חושב שאם אני עושה שלא יבואו כי הוועדה אמרה - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר שאתם צריכים לבדוק את עצמכם מה הם הדברים שיכולים להועיל ומה הדברים שלא תעשו זה לא יועיל. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא רוצה לפתוח את הדיון על פקודת השירות המשותף כי התייחסנו לזה ארוכות. דנו ודשנו בזה. התייחסתי להערות של חבר הכנסת אזולאי. אני רוצה להגיד מילה על הפקודה. פקודת השירות המשותף היא לא פקודה לשירות חיילים דתיים. היא פקודה לשירות המשותף. יש פה נשים וגברים, עניין מגדר וכן הלאה וחלק ניכר מהכללים בה חלים על שירות משותף של גברים ונשים בכלל. בנוסף, הפקודה הזו מקוימת אבל יש בה גם תקלות. להגיד שהפקודה לא מקוימת בכלל ובצד השני יש לנו הוראות ברורות מה זה פלוגה מגדרית, איך עושים הכשרה ומה רשאי חייל לבקש וכן אני – אני אומר שיש לנו תקלות בעניין הזה. זה מחזיר אותי למה שאמרתי קודם. המשימה שלנו היא לתקן ולטפל בדברים ולא להגיד שהפקודה לא מקוימת. אל מול פקודת השירות המשותף ואמרתי גם קודם תעמוד פקודת מטכ"ל. אלה שתי הפקודות שיהיו. הערה אחרונה שאני רוצה להגיד ואני חוזר עליה עוד פעם ועוד פעם אני לא חושב שצריך וקובי נגע בדבר הזה לנסות להדביק עכשיו. אנחנו עוסקים באוכלוסייה שיש לה פרק ייחודי ויש לה מסלולי כניסה ייחודיים. אני חושב שזהו טעות לנסות ולחבר לזה עוד אוכלוסיות. זה יטיל עלינו מגבלות בהיבטים של בניית כוח ותכנון כוח אדם וכן הלאה. כל מה שאנחנו צריכים לתקן נתקן. זה לא פוטר אותנו מהעניין וזה לא צריך לגעת בעניין של צמצום יעדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, יקירי. חבר הכנסת שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ברשותו של רח"ט תומכ"א אמשיך בנושא שהוא דיבר. אני מדבר על כל הוועדה. שאלתי בבוקר בתור השאלה הראשונה את הייעוץ המשפטי של הממשלה ואני מודה שלא קיבלתי תשובה על האוכלוסיות אחרות - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ייעוץ משפטי של הממשלה או הוועדה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שיהיו זכויות לוועדות כאלה לווידוא הזכויות שלהם. נתתי דוגמאות. עכשיו אתה הצעת לא להכליל את ישיבות הסדר ולהט"בים או כל מיני אוכלוסיות אחרות שעל פניו הצבא מחויב להן. אני לא מבין את הפרקטיקה. ישבנו פה בוועדת חוץ וביטחון ישיבות שלמות על חוסר בשכפ"צים לחיילים שנכנסים לעזה, על מזון לא טוב ועל כל מיני שהצבא מחויב לתת ולספק ואף אחד לא הקים בפקודות, מקסימום הרמטכ"ל או באי כוחו או ראשי אכ"א או אתה הקימו צוותים לבדוק את הדברים. אף אחד לא חלם פה להכניס את זה בחוק וגם אין בחוק כמה קלוריות צריכה לאכול חיילת וכמה קלוריות חייל לוחם וחייל שלא לוחם. זה קריטי לתפקוד שלו. אין את הדברים האלה בחוק. במסגרת ההתרפסות מצד אחד או בניית מסלולי ההשתמטות מצד שני אנחנו מבזבזים פה עוד יום כל היום בשביל לעשות איזושהי קומבינציה שיכול להיות שבסוף אותו סעיף שכאילו יש עליו הסכמה בין הצבא לביננו שהוא לא צריך להיות בתוך זה, סליחה, בין הייעוץ המשפטי ולא ביננו – הכול מתרוקן. כל מה שנבנה פה הוא בשביל שהם יגידו בסוף לא צריך לעמוד ביעדים. הכול בשביל זה נבנה פה. כל הקומבינות שכל החוק הזה בא לעשות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> נפגעתי ממך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסוף אומר הייעוץ המשפטי ואומר צה"ל אני נגד הוועדה זו. אם הייתם אומרים את זה בבוקר ויכול להיות שראש הוועדה היה אומר אני מקבל את זה ומוחק את זה ההצעה וחסכנו יום. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הוא לא נגד הוועדה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא אמרתי שאני נגד הוועדה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא נגד הסעיף הספציפי שמאפשר לשנות יעדים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> התעוררנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי טוב. טעות שלי. הסעיף שנותן להם את האפשרות לגעת ביעדים – הכול נבנה בשביל זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שאמרנו מלכתחילה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תהיה ועדה אבל בסוף זה הולך לשם. את זה כן אמרתם וכתבתם וגם הוא אמר את זה וגם אביגדור אמר את זה. זה עבור מי שלא הבין. רק ראש הוועדה לא אמר את זה. ראש הוועדה היה יכול להגיד שאם היה ער לדברים האלה לפני או אחרי שזה סעיף בעייתי ואני יורד מזה. הוא לא ירד מזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא התייחסת לסעיף 26(כו)(1). לא התייחסת לסמכות - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודעת מי כתב את הסעיף. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא יכול להתנצל בשם הוועדה אז אני מתנצל בשמי בפני חיילי חשמונאים שמה שאמר חבר הכנסת אזולאי שלא יפריעו לנו לאסוף אותם מהרחובות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אמרתי דבר כזה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כתבתי כאשר אמרת את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד מה אמרתי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אמרת לאסוף אותם מהרחובות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את אלה שלא לומדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תשים דברים בשמי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש פרוטוקול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תהיה פרשן שלי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש פרוטוקול. אני לא פרשן שלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אמרתי דבר אחד. מי שלא יושב ולומד יש לו מקום ואנחנו רוצים שהוא יהיה בחשמונאים כמובן. אם הוא לא רוצה להיות בחשמונאים אז שלא היה לי ברחוב אלא שילך למקום אחר. זה מה שאמרתי. למה שאני אתן לו לטייל ברחוב. אם הוא מתאים לחשמונאים שילך. זה חשוב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שלא ילך לצבא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לפחות לא מדבר על ישיבות ההסדר כמו שאתה מדבר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> עוד פעם אתה פותח את הנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אפילו לא מוכן להתנצל בפניהם על מה שאמרת בבוקר. תתנצל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא התנצלתי על שום מילה שאמרתי. כל היום זה התנצלתי על תנועה אחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> העירו את תשומת ליבך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז מה אם העירו את תשומת ליבי זה אומר שהם צודקים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא. יש לי הרבה מה להגיד על מה שהעירו את תשומת ליבך וליבי. החלטתי לא להתייחס לכל אחד. יש כאלה שזה עושה להם טוב כאשר מתייחסים אליהם. אני רוצה להמשיך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא בטוח שזה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות. חבר הכנסת אזולאי, אחר כך. אני רוצה להמשיך. אני לא מבין איך בשירות לאומי אין ועדה כזו במיוחד אחרי שבחוק הזה נותנים 10% על חשבון החיילים המגויסים. מי ידאג להם? אני דואג להם. צריך שהוועדה תתכנס ליד שר הרווחה ותבדוק שעומדים בתנאים ויהיו עוד חמישה ג'ובים בתוך זה ותגיש דוח - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בחוק שירות לאומי? אני אכניס את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לראש הממשלה. יש לנו אחריות לחיילים החרדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש חוק שירות לאומי שנמצא על השולחן ואנחנו נכניס את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, יש לנו אחריות למשרתים. מפריע לי כי בציונות הדתית כבר הרבה מאוד שנים בנות משרתות בשירות לאומי. גם בתי שירתה בשירות לאומי במשך שנתיים ולא פחות. לא הייתה ועדה שמגינה עליה ובודקת את התנאים שלה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה צודק צריך לטפל בזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אם היא בבתי חולים ויש שם רופאים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנו, קיבלנו. אנחנו נטפל בזה בחוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> עובדים במשותף גברים ונשים. לא הייתה ועדה כזו שהתכנסה והגישה דוח. לא מצליח להבין את זה. מה אלה כל הקומבינות שאנחנו בונים פה? אין לנו גבולות? אנחנו לא מתביישים מהעבודה שאנחנו עושים פה? בסוף אומרים לך שיביאו אותם מהרחוב. בשביל זה אנחנו עושים את כל הימים והחודשים האלה? בשביל שבסוף יביאו מהרחוב כי מחקתם את המילה תלמידי ישיבות. כאילו אין גבולות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרנו מהתחלה שמי שיושב ולומד לא תקבל אותו וגם עכשיו אני אומר את זה. מהתחלת החוק אני אומר את זה. מי שתורתו אומנותו ויושב ולומד לא תקבל אותו ולא תצליח לחנך אותו. זה לא יעזור לך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כולם יודעים פה כמה רשומים בישיבות ולא לומדים. עשרות אלפים. זה בישיבות שלכם ולא בישיבות הציוניות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תמשיך לשקר לעם. כבר לא מאמינים לך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> קשה לכם, אני יודע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפחות תן לי אדם שיכול לאתגר אותי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אלה בגדי המלך החדשים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה נותן לעצמך קרדיט שלא מגיע לך בכלל. התמודדנו עם דברים בחיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> התמודדתי עם יותר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה יושב פה כמו מקסימוס אבל עם כל הכבוד יושב פה אלעזר שטרן ואנחנו מקשיבים לך. קדימה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> קדימה. הוועדה בסעיף (ג) קטן אחרי סעיף 4. על סעיף 4 דיברנו בנוגע למתן מענה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> באיזה עמוד? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בעמוד 28. אני מבקש לפני זה ואני בדקתי את זה – משרד החינוך יודע לתת לצבא רשימות של הפניות לפני בתי ספר ורשויות מקומיות של שיבוצים. שי, זה נכון? כשאתם מפרסמים או כשראשי רשויות מבקשים אתם נותנים להם דוחות על אחוזים. זה ממשרד החינוך? << אורח >> שי טייב: << אורח >> יש לנו נתונים שמקבלים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> טוב. לא אכפת לי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> ויש גם דיווח עצמי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ברור. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה דיווח של כל רשות ורשות מפני עצמה כל שנה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ברור. מה שאני מבקש שאם לוקחים פה את מה שאמרו קודם גם ד"ר קידר ונדמה לי שגם חגי בן ארצי על שינוי תרבות - - - << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> תהליכים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> על תהליכים, סליחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא שכח לרשום את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תהליך זו מילה חשובה מאוד. כדי להתחיל את התהליך וכדי ליצור תהליך יש לשתף בזה גם אותנו חברי הכנסת, אלה שישבו פה בימים ההם, כמו שמקבלים בתי ספר תיכוניים שמתוקצבים על ידי המדינה, כך נקבל מישיבות קטנות שמתוקצבות על ידי המדינה, כמה התגייסו מהבוגרים שלהן, לאן התגייסו הבוגרים שלהן. זה יובא לפני הוועדה המייעצת שאם היא באמת רוצה לייעץ עם באפר דו-כיווני ולא רק באפר אחד, לא רק איך הצבא עומד בדרישות שביקשנו מהם אלא גם מה עושה הצד השני כדי שיבואו יותר. אין בדרישות האלה כלום. אפס. זו רק ועדה שצריכה ליצור תנאים להשתמטות גדולה יותר בגלל שאחרת שיהיו נתונים איך הוועדה הזו עוזרת ולא רק מפקחת שיעמדו ביעדים ויתגייסו יותר. יש שם מילה על זה בכל הדפים האלה? אף מילה. אין אף מילה. תגידו לי שזה בסדר? זו לא צביעות? מה חושבים שאנחנו? מה עושים מהצבא? הופכים אותו לקבלן לשמירת החרדיות. תביאו חרדים, תראו שאתם רוצים להביא ואז נדבר. אין את פה. << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> חבר הכנסת שטרן, זה לא עובד כך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> עזוב עכשיו. << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> שנייה, חבר הכנסת שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סליחה שהתייחסתי לזה שגם אתה אמרת. << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> הם יחזרו לקהילות והם ייצרו את התהליך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא מבין שהם לא באמת רוצים חרדים. << אורח >> רון סביון: << אורח >> אחרי שנתיים וחצי של לחימה אין לי זמן לתהליך. אני צריך שיחליפו אותי היום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה באמת חושב שהם רוצים? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אומר את זה עוד פעם ואמרתי את זה בהקשרים אחרים ועכשיו פה זה בא במקום אחר. בסעיף ג(1) נכתב שהוועדה תעביר לראש המטה הכללי, לשר הביטחון ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשישה חודשים דוח ביניים. אני לא יודע מאיפה הבאתם את המספר הזה של שישה חודשים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> דוח ביניים או בדוח בעניינים? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> דוח בעניינים. תודה, חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת פרוש צודק. אני רוצה להסביר. אני התנגדתי שיקצרו שירות ל-30 חודשים. לא מכיר את המספר הזה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע ששם יקבלו את כל הנתונים כי זה עניינים ולא ביניים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן. לא מכיר איך רח"ט תומכ"א יודע לעבוד בשישה חודשים. הוא לא יודע לעבוד. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זהו בעיה גדולה מאוד. אמרתי את זה פה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יודע ובגלל זה אני אומר את זה. הוועדה תציג לראש המטה הכללי ולוועדת חוץ וביטחון. מה נותן לנו חצי שנה? זה לא נותן לנו כלום. נותן לנו כמו הדוחות השנתיים אם עמדו ביעדים. אני אמרתי את זה לכם כבר קודם. אני חושב שהיעדים צריכים להיות לפי מחזורי גיוס. צריך הצבא יגיד מראש איך נוח לו, איך הוא מחלק אותם, מה הקיבולת בחשמונאים או ביחידות אחרות. הצבא יצא מהוועדה הזו עם הכמויות השנתיות שכמובן הן צחוק מעבודה ויחלק אותן לאיך הוא מתכנן את זה לאורך השנה. שאלתי את רח"ט תומכ"א ורח"ט תומכ"א ענה בחיוב שבהתחשב בזה שיש שיתוף פעולה עם משרד החינוך אז הוא יודע לעשות את הדוח הזה. אם כנים דבריכם ואתם רוצים באמת להביא לגיוס אז כך עובדים במוטיבציות לגיוס. כך עובדים ביצירת גיוס. לא מחכים שנה על מה שאתה יודע שמונה חודשים קודם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> חבר הכנסת שטרן, על מה לא להעביר חצי שנה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> על כל מה שכתוב חצי שנה שיהיה ארבעה חודשים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> חצי שנה מתייחס לסעיף קטן ב(1). הוא מדבר על בחינת תוכניות שנתיות ורב-שנתיות. אתה רוצה במבט צופה פני עתיד לראות שצה"ל אכן יהיה מסוגל לקלוט - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה מאוחר לי. נדמה לי שפעם אמרת שתרצו שזה יהיה להוראת שעה לחמש שנים. אני חושב שבחמש שנים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בג"ץ ביקש הוראת קבע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה עם הוראת קבע, כמובן. גם אם זה הוראת קבע וגם אם הוראת שעה אני חושב שבשלוש שנים או חמש שנים ראשונות שצריך לנווט את הספינה, לכוון אותו ולהבין איפה להשקיע – דוח אחד לשנה זה דוח מאוחר מדי. אי אפשר להפתיע את הצבא - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> במקום שישה חודשים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ביקשתי כאן - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ביקשת ארבעה במקום שישה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זו דוגמה אחת לדעתי על השפה של החוק הזה. אני הערתי בפעם הקודמת על הדוגמה של השנה והשנתיים. אני חושב שהשפה שכאשר אתה מדבר עם רח"ט תומכ"א וכאשר אתה מדבר על מחזורי גיוס אתה צריך לדבר בשפה - - - לפני הרבה שנים היו ארבעה מחזורי גיוס בשנה והיום יש שלושה מחזורי גיוס עיקריים בשנה ובאמצע יש גם כאן אבל גם האמצע נופל בתוך תכנון. כשנגמר המחזור יחליט רמ"ט תומכ"א מתי זה נגמר ושיתנו לנו את הנתונים האלה. נגיד שהחוק הזה יעבור ואנחנו רואים עיוותים ביישום שלו אז למה אני צריך לחכות שנה אם אני יכול אחרי ארבעה חודשים לדעת אם יש כיוונים ומגמות או שאין מגמות. אם הוועדה הזו צריכה לקבל דוח שהוא לא רק שסתום חד-כיוון אלא לקדם שירות וגיוס של חרדים לצה"ל אני רוצה לדעת את זה אחרי ארבעה חודשים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הסעיף מתייחס רק ל-ב(1). << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בהקשר הזה, כן. << אורח >> שי טייב: << אורח >> פה מדובר על הקמת המסלולים. דווקא בהקמת המסלולים אני לא יודע אם יש ערך כל ארבעה חודשים כי לא מקימים מסלול כל ארבעה חודשים. אם אתה מדבר על עניינים המספרים אז אפשר - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זו הייתה השאלה שלי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע מה זה אם יש ערך. איזה ערך אחרי שנה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> חבר הכנסת שטרן, מדובר בהקמת מסלולים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש מסלול שמוקם שקוראים לו חטיבת חשמונאים לדוגמה. הוא מוקם. למה אני צריך לקבל דוח פעם בשנה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> דוח על מה? על זה שהוקם? הוא הוקם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא על זה שהוקם. << אורח >> שי טייב: << אורח >> שהתגייסו אליו? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ברור. כמה התגייסו אליו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אבל זה מה שכתוב בסעיף. צריך לתקן את הסעיף. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אמרתי את זה באופן כללי. אמרתי לפני שתי דקות שהשפה של החוק הזה צריכה להיות תמיד בשפה של ארבעה חודשים, שנה או שנתיים. יש דברים שנכונים להם ארבעה חודשים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הקשבתי לטיעון - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תן לי. עכשיו אני לטובת החרדים. אם נגיד יש עיוות של מה שנאמר פה בעניינים המפורטים בסעיף קטן ב(1) שאומר בחינת תוכניות שנתיות ורב-שנתיות בצה"ל להקמת מסלולים מותאמים אז מה הבעיה שתבוא לך לפה אחרי ארבעה חודשים. אם המסלול לא מותאם למה שתחכה שנה? יש על זה פיקוח - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מקום חצי שנה אז ארבעה חודשים. אנחנו הצענו שישה חודשים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אומר ארבעה חודשים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הסעיף מדבר על תוכנית שנתית ורב-שנתית. לא עושים שנתית ורב-שנתית כל ארבעה חודשים. אם רוצים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. זה לא אמור להיות ארבעה חודשים. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> במילים אחרות, מה שאומר שי שצריך לנסח באופן אחר את סעיף ג(1) במובן הזה שהדיווח צריך להתייחס ליישום, לביצוע ולהתקדמות בשטח בפועל. << אורח >> שי טייב: << אורח >> סעיף ב(2) אני מזכיר מותנה במה שחבר הכנסת שטרן דיבר בזה הנתונים יהיו מלכתחילה ובמה שאמרה מרים על שצריך זמן לעשות זאת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, יש נהלים מתי רמטכ"ל צריך לבוא לוועדת חוץ וביטחון וכמה פעמים בשנה? יש דברים כאלה? ראש ממשלה או שר הביטחון? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לאו דווקא בקשר לזה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני שואל על זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש דברים בחוק שקובעים ששר האוצר ידווח על ועדת הכספים פעם בתקופה. << אורח >> איילת לוי-נחום: << אורח >> אתה מתכוון להתייצבות הרמטכ"ל בפני הוועדה? חוק הכנסת קובע שהוא צריך להתייצב אם הוועדה מחליטה לזמן אותו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא בשגרה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> צריך לקרוא לו? << אורח >> יוני בן הרוש: << אורח >> על פי התקנון זה פעם במושב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי ראש ממשלה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> פעם במושב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לפי מה שהבנתי ולמרות שיש חוק כזה ראש הממשלה לא היה פה כבר כמה מושבים? הרמטכ"ל לא היה פה בכלל מאז שנכנס לתפקיד שלו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ועדת המשנה למודיעין, שירותים חשאיים ושו"ן נחשבת? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> יוני בן הרוש: << אורח >> אתה צודק לגבי הרמטכ"ל. הוא היה לא פה ולא פה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שאני צודק. גם לגבי ראש הממשלה אני צודק. << אורח >> יוני בן הרוש: << אורח >> פעם אחת היה בוועמ"ש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם אתה חבר בוועדת חוץ וביטחון ואתה לא בוועמ"ש. אני לא חברה בוועמ"ש והייתי רוצה לראות את ראש הממשלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה אני שואל את זה עכשיו? כי בסעיף קטן ג(1) אנחנו לא מחויבים מעבר לדוח אלא מחייבים את הרמטכ"ל לקיים דיון בפורום מטכ"ל. לא השתגענו? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זו לא משימה של אכ"א אלא משימה כלל צה"לית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא השתגענו? כל הגיוס הוא משימה כלל צה"לית. אני לא מכיר פקודה שמחייבת את הרמטכ"ל לקיים דיון בפורום מטכ"ל - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> על 80,000 מתגייסים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא על 80,000 אלא על 5,000. אין לרמטכ"ל מה לעשות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה בכלל מתנגד לכל הסעיף אבל יש פה שאלה שאם אנחנו רוצים להביא - - - אתם לא רוצים שיקרה משהו שהצבא ישלם על זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי ראש אכ"א. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אומר לך שאני רוצה. אני חושב שאם אנחנו רוצים להתייחס ברצינות למה שאנחנו כותבים ולדעת האם זה יכול להתקיים או לא יכול להתקיים – אתם חושבים שאם תגידו לרמטכ"ל לכנס פעמיים בשנה פורום מטכ"ל. לא מציגים לרמטכ"ל. ראש אכ"א לא מציג לרמטכ"ל. אני מכיר את הפרקטיקות האלה. יש דיון בפורום מטכ"ל על זה. זו נראה לכם דרישה הגיונית? אני אומר לכם את האמת שלי לא. אני מניח שאם תשאלו את הרמטכ"ל - - - לא יודע. הרמטכ"ל הוא רמטכ"ל. אני לא מה הוא יגיד. שי, נראה לכם הגיוני שפעמיים בשנה על 5,000 חיילים מעדכנים את הרמטכ"ל על המסלולים? באמת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אולי זה יהיה מה שיחזק אותם כדי לעמוד ביעדים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הם צריכים לעמוד ביעדים אבל אין פרקטיקה בחוק שכדי לעמוד במשהו שהצבא עושה הוא צריך לקיים דיון. אין פקודה שהצבא צריך - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עכשיו מחוקקים חוק שיש בו דברים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין פקודה שהרמטכ"ל צריך בפורום מטכ"ל לעשות פעם בשנה דיון על התוכניות האופרטיביות לאיראן. אין פקודה כזו. אולי זה חשוב כמו גיוס 5,000 חרדים. אני לא רוצה לזלזל בזה. למה אנחנו נכנסים לפרקטיקה הזו שמחייבים את הרמטכ"ל לעשות דיון - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שאמר דרור. זו מיקרומנג'מנט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסעיף ד אני מדגיש גם פה שראש אגף כוח אדם בצה"ל ימסור לוועדה בתוך 30 יום מתום שנת גיוס - - - הבנתם מה שאמרתי קודם על שנת גיוס. אחרי כל מחזור גיוס אני לא רוצה שראש אכ"א יבוא לפה. מספיק רח"ט תומכ"א שיבוא אחרי מחזור גיוס לתת את זה. במילא הוא מופיע כאן. אם כותבים ראש אכ"א שיוסיפו או בא כוחו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש שיהיה כתוב ראש אכ"א. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש שיהיה כתוב שם פרטי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש זאת כדי להראות רצינות. אביגדור יגיע? צריכים להראות שמתכוונים ברצינות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מתעקש שיהיה כתוב שם פרטי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני מתעקש שיהיה כתוב ראש אכ"א כדי להוכיח שאנחנו מתכוונים ברצינות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אביגדור, אני מתעקש. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני קורא את מה שחבר הכנסת שטרן אומר בין השורות. אני מבקש שיהיה כתוב ראש אכ"א. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יתכן שעוד כמה שנים זה יהיה אביגדור. זה לא סותר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בהמשך סעיף ד כתוב שהוא יציג את מספר בוגרי מוסדות החינוך החרדים שהתגייסו לשירות סדיר. גם כאן אני מבקש שיחליפו את המילה בבחורי הישיבות ולא רק בוגרי מוסדות. כאן אני מבין את המילה בוגרים להבדיל ממקומות אחרים שאני לא מבין את המילה בוגרים. אני רוצה לבקש עוד בסעיף ו - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא הערת דבר סעיף ה. לא יכול שנשכח ממך משהו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא העיר עליו בבוקר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> סעיף ה הוא קצר, חבר הכנסת שטרן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה לא מכיר את חבר הכנסת שטרן, חבר הכנסת לוי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא שומר את סעיף ה לסבב השלישי של ההתייחסויות לאחרי חצות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה לשאול את זה. הזכירה פה חברת הכנסת מרב מיכאלי את ועדת יהודה שגב, הוועדה הכי פמיניסטית בעולם, שאני מיניתי. אני אגיד את האמת שלא קיבלתי את ההמלצות שלה. מעולם לא אושרו ההמלצות של הוועדה שחברת הכנסת מיכאלי מצטטת אותן כל הזמן. זה בערך כמו חבר הכנסת אשר שאומר מה שאני אמרתי על ישיבות ההסדר. זו אותה משפחה. זו ועדה שהלכה רחוק מאוד-מאוד בשילוב נשים. גם חברי הוועדה לא הסכימו לחתום על ההמלצות. למה אני אומר את זה? כשמינינו אותה והיו שם פרופסורים אף אחד לא כתב את מה שכתוב בסעיף של חבר הכנסת פרוש. כתוב זכאי לגמול השתתפות עבור השתתפותו בישיבות הוועדה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> איזה מוסד אקדמי יאשר את זה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אולי חבר הכנסת פרוש מצטער עכשיו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה רציני. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עם הזמן הוועדה הזו באופן אבולוציוני התממשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה נכון. יש דברים שלא נכונים לשעתם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון וזאת מתוך הכרה בצורך ובחשיבות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חבר הכנסת שטרן - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין לי מושג עד היום אם שילמו להם. הוועדה כללה את פרופסור נעמה קונסטנטיני שהיא אישה מוערכת מאוד ואין לי מושג אם שילמו או לא שילמו. לא יודע. עם זאת יש פרקטיקות בצבא. למה צריך להכניס לחוק, לסעיף של חבר הכנסת פרוש - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מכיוון ששם הייתה ועדה נקודתית ופה אנחנו רוצים שתהיה רצינית שתפקח ותלווה את התהליך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל למה צריך לכתוב על כסף? << אורח >> אודי דרור: << אורח >> מירי, זה יהפוך למנגנון בתוך משרד הביטחון - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מנגנון מעין שיפוטי. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> לא שיפוטי אבל בתוך במשרד הביטחון הם - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מנגנון בקרה. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> ישבו כסוג של ועדה. יש לזה הנחיות גם של החשכ"ל וגם של הנציבות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בסדר. נמצא את המענה. הרעיון הוא שהוועדה תקבל תשלום עבור שירותיה. זה הרצינות של הוועדה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להירשם? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מירי, אני מנסה לדמיין ועדה שעובדת היום כמו ועדת ערר לאנשי קבע. זה משהו כזה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני לא מכירה את הוועדה כל כך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> את ממש מייצרת פה מנגנון כמו שנציבויות חיילים הם מנגנון או כל גוף מבקר. לצורך העניין, מבקר מערכת הביטחון הוא מנגנון. את מייצרת פה ועדה שהוא מנגנון קבוע שתעבוד לאורך זמן? אני רוצה לנסות להבין. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בהתחלה, כן. בהחלט. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> הסעיף הוא הוראת שעה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הסעיף הזה הוא לא הוראת שעה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, אני רוצה להגיד לך משהו וגם חבר הכנסת אזולאי ביקש שהסעיף יהיה לכבודו של פרוש. הוא לא עקרוני. לא אכפת לי שישלמו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חבר הכנסת שטרן, בוא נמשיך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שלא צריך אותו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא הייתי מעורב בסעיף אבל עדיף שלא ישלמו להם כדי שלא יצחקו מהוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אסור לחרדי עד גיל 26 להיות בוועדה הזו כי זו הכנסה ואסורה לו כל הכנסה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נכון אבל אם זה מעבר ל-45 שעות הוא יכול להתנדב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בחוק הקודם בחור ישיבה לא יכול להתנדב גם במקום שמקבלים עליו שכר. הלאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני תיכף מסיים. לגבי סעיף ו אני בעד שהנתונים יתפרסמו לא רק לוועדה אלא גם לציבור כמו מידע בעניין מספר מתגייסים ותוצאות. אני חושב שזה נכון שנדע את הדברים האלה אלא אם כן יש דברים שהצבא או יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון להטיל עליהם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שר הביטחון אמור בסוף לפרסם את זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> על מה אתה מדבר? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כתוב שהוועדה רשאית לקבל לידיה כל מידע על למספר מתגייסים. מה שוועדת חוץ וביטחון רשאית לקבל אני חושב שהדברים צריכים להיות מובאים לידיעת הציבור. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בתנאי שהם לא סודיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ברור. הוא אמר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> על סעיף 26(כו)(1) נאמר עליו מספיק. בזה תמו דבריי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אני מבקשת קודם כול כמה דברים שנאמרו פה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לך 30 שניות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> להעלות על דיוקם. הסעיף הזה יצר סוג של תחושה שהוועדה המייעצת היא ועדה שבאה לבחון את צעדי הצבא בנוגע לשירות חרדים ושהציבור החרדי שמתגייס מתנה את הגיוס שלו באופן עמידת צה"ל בקריטריונים שהוכרזו כאן. אני חושבת שזה מחריג או מייצר החרגה שלא קיימת לאף ציבור. אחד הדברים הכי חשובים בעיניי בדנ"א שלנו כחברה ישראלית הוא שירות בצה"ל בעיניי הוא זכות. גם אם יש כאלה שלא תופסים אותו כזכות אלא כחובה הוא חייב להישמר כחובה בלתי מותנית. אף ציבור עד היום משום סקטור ומשום מגזר ומשום חלק של החברה הישראלית – לא דרוזים, לא צ'רקסים, לא נשים, לא גברים, לא הציוניות הדתית לאומי ולא חילונים – אף אחד לא העז להתנות את עצם התייצבותו בצה"ל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אלה לא מיוחדים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כאן נוצרת ועדה שתאסוף נתונים ותהפוך את צה"ל לנותן הסברים. אם לא עמדת לשיטתם של אותם חברי הוועדה ובתוכם כל מי שהוגדר פה ברף הנדרש אז מחר בבוקר אנחנו סוגרים את השיבר ולא שולחים חיילים חרדים להתגייס בצבא. אני חושבת שזה אנומליה בלתי נתפסת. זה כמו אוניה שמתנגשת בקרחון מבחינת התחושה הערכית שלי. זה סותר לגמרי את כל עולם הערכים שאני גדלתי עליו וגידלתי עליו את הילדים שלי. איזה מין דבר זה? כשצריך אז מתייצבים, כשצה"ל קורא לא שואלים שאלות, כשצה"ל צריך לתקן הוא מתקן. לנו כציבור האימהות, האבות, האחים והחיילים יש למי לפנות. יש נציב קבילות חיילים ואפשר להתלונן. הצבא ישנה ויעשה תהליך של הפקת לקחים. אנחנו יושבים במגדל השן ומתנים את השירות הצבאי שלנו אם עמדנו בהבטחות שלכם או לא? איך הגענו למצב כזה? אני שואלת את עצמי אם אותם מילואימניקים שאנחנו קוראים להם עכשיו באופן חורג לגמרי מהכללים כי בכללים אף פעם לאורך כל שמונת העשורים של מדינת ישראל לא זימנו מילואימניקים ל-400 ו-500 יום בשנתיים. תארו לכם עכשיו המילואימניקים היו אומרים לנו באמצע המלחמה זה לא בסטנדרט שלנו. זה לא עומד בכללים, חבר הכנסת ינון אזולאי, אדוני יושב-הראש. תאר לך שהמילואימניקים במהלך השנתיים האלה היו אומרים לנו שלא עמדתם בציפיות שלנו. יש לנו משפחות. אנחנו לא רוצים 400, 500 ימים לשרת. אנחנו לא מוכנים עכשיו להמשיך לבוא לעוד 70 יום ולעוד 100 יום. אנחנו מתנים את השירות שלנו. זה נתפס לנו שאיזשהו ציבור יתנה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברת הכנסת שרון, את שואלת כדי לקבל תשובה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אשמח לקבל תשובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרתי את זה קודם בהסבר כשאמרתי את הדעה שלי ואני אומר שוב. אנחנו בונים משהו ולא נכנסים באמצע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש כבר משהו קיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הצבא קיים - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם המענים קיימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דווקא בגלל זה לא צריך להיות חשש. דווקא בגלל שהמענים קיימים. אני אמרתי דבר אחד פשוט. יש פה מענים. יש פה חרדים וצבא שאנחנו יודעים שכל השנים הייתה התנגשות ביניהם. אף פעם לא הסתדרו. עכשיו אנחנו רוצים שיכנסו. אנחנו עושים פה עשרות דיונים ועוד מעט מגיעים ל-75, 80 דיונים. עדיין יש משבר. אנחנו הולכים עם המשבר הזה אבל צריך משהו שיעגן את האמון בינינו. יכול להיות שבסוף זה יעבוד אוטומטית. אנחנו נמצאים בוועדה ודיברתי על ישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות ונצח יהודה שאף אחד לא חושד בהם שהם לא רוצים להתגייס והם באים ומספרים את המשבר שהם עברו. הם מראים יש נוהל ואחרי שמונה שנים שכחו את הרבנים ואת כל מה שקבעו לנו ולכן הגענו לאן שהגענו. יש מי שיגיד זה בקיצון אבל נצח יהודה לא ממש בקיצון וגם בישיבות ההסדר זה לא בקיצון. אנחנו אומרים בואו ונעגן כדי שלא נגיע למקום הזה. אנחנו רוצים להגיע למקום שבסופו של דבר יוכלו לשלוח בראש שקט. זה העניין. אל תיקחו למקום שאף אחד לא מבטיח שהילד יחזור לך כי אמרתי מראש גם חרדי שנכנס לא מבטיחים לו שהוא יצא חי. כולם מקווים ומתפללים שיצאו בריאים ושלמים. זה לא המקום הזה. זה המקום כדי שיהיה אמון שהוא יוכל להגיע - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמון לא בונים באמצעות התניות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז אל תטילי עליי סנקציות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תסתכל על הציבורים האחרים. << אורח >> אמונה קליין בר-נוי: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, תבואו ואז לא יהיה צורך בשום סנקציה. רק תבואו כבר. אם יש אמון אז תבואו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כרגע אין אמון. כרגע יש משבר אמון. זה הסיפור. במגייס החרדים הגדול, נצח יהודה, יש משבר אמון. << אורח >> אמונה קליין בר-נוי: << אורח >> הם לא מגייס החרדים הגדול. הם קיימים כבר 20 שנה. כמה חרדים הם הביאו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה יכול להגיד לה. << אורח >> חגי בן ארצי: << אורח >> יש גם משבר אמון בישיבות ההסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא יכול להגיד נתונים כי זה לא תפקידי. << אורח >> אמונה קליין בר-נוי: << אורח >> אין רק משבר אמון אלא יש משבר בזוגיות, יש משבר בעסקים, יש משברים לילדים. יש סוגים רבים של משברים. איפה האמון? חבר הכנסת אזולאי, נבנה אמון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברת הכנסת ניר, היית אמורה להגיד משפט אחד. את דיברת הבוקר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני עושה את זה בקצרה. אתה פספסת אבל אתה בטח תשלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא כבר מדברת 20 דקות ונשארה לה עוד דקה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צחקתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> דיברתי על דברים שהם מדם ליבי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אין לי ספק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תעשו מזה בדיחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם עניתי לך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להגיד לך דבר אחד, חבר הכנסת אזולאי ואני אומרת את זה גם לפרוטוקול. משבר אמון שהיה בצה"ל לאוכלוסיית המשרתים ב-7 באוקטובר בהרבה מאוד מקומות - - - תארו לכם עכשיו, חס וחלילה, ציבור המשרתים שחווה משבר אמון עמוק עם הורים לחיילים, עם הורים לתצפיתניות. אני מסוגלת לחשוב על הרבה מאוד דוגמאות ואני מצטמררת לחשוב. << אורח >> אמונה קליין בר-נוי: << אורח >> הורים לשבויים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הורים לחטופים. תארו לכם חס וחלילה מישהו היה מעז לעשות שביתה איטלקית לצה"ל. מה היינו עושים? מי היה שומר על הבית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חברת הכנסת ניר, אם לא יהיה אמון לא יבואו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זו לא המטרה. תודה, חברת הכנסת ניר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שביתה איטלקית לא בבית ספרנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זו לא מטרת החוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד משהו אחד, אדוני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> משהו קצר. משהו ענייני. סעיף אחד שפספסתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> דיברת. זה לא הוגן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> משהו אחד, זה סעיף חשוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משפט אחד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מסתכלת על סעיף ב(2) ושואלת את עצמי תוך כדי שאנחנו מדברים. הסעיף הזה מדבר על בחינת נתוני מספר המתגייסים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> דיברנו על הסעיפים הבוקר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אנחנו מפתחים פה בדיון חשוב מאוד. תהיה מרוכז. אני מבינה את העייפות. גם אנחנו עייפים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא עייף. יש הגינות. חברת הכנסת שרון ניר, עד כאן. לא לשחק איתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לגבי בחינת נתונים מספר המתגייסים בכל סוף שנת גיוס אני חושבת שהוועדה צריכה לא להתייחס לא רק לנתוני מספר המתגייסים. מירי, תהיה איתי רגע כי בעיניי חייבים לשנות את הנוסח. לגבי בחינת נתוני בני הישיבות ולא מספר המתגייסים, אני רוצה שהפריזמה של הוועדה המייעצת תהיה פריזמה שמקבלת את כל הפילוחים. אני חושבת על הדברים הבסיסיים ביותר. אם אנחנו יודעים שבשנתון גיוס יש 14,000 ורק 7,000 רשומים בישיבות ומחוץ ל-7,000 האלה יש שלא מתגייסים. מגיעים בסוף להתגייס רק 2,000 או 1,500 מתוך אותו שנתון. את חושבת שלוועדה המייעצת צריך להיות את כל התמונה כדי להבין איפה יתר המסתובבים? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הוועדה הזו מקבלת את מספר מקבלי דחיית השירות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כולם. בדיוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל בני השנתון החרדים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקשת שיהיה בחינת נתוני השנתון באופן מרחיב, אדוני, מתוך רצון להתבונן - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. רשמנו בפנינו. הנקודה ברורה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ועדה שרואה רחב. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך. הנקודה ברורה מאוד. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אני מבקש אתנחתא מהסעיפים בבקשה. אני כאן בשליחות נשות המילואים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא שמעתי. מה אמרת? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש אתנחתא מהסעיפים השונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה מדבר בכללי? בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> באתי בשליחותן של נשות המילואימניקים ולדעתי ייקח לי 6 דקות להקריא את מה שהן כתבו לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שחיקת חיילי המחר. השירות הקרבי בישראל אינו תוצר לוואי של פרופיל תואם בלבד אלא תולדה של רצף בין דורי וערכי עמוק. לוחמים ולוחמות אינם מופיעים בבקו"ם יש מאין. הרצף הזה נשען על אמון. אמון בכך שהמדינה תדע להבחין בין הכרח ביטחוני לבין שחיקה מתמשכת, בין ביטחון לבין הפקרות וניצול. סיימנו סבב שישי לפני שבועיים. זה היה הסבב הקצר ביותר אך גם ההרסני מכולם. ככה זה כשעולים ברמת השחיקה. הבית כבר לא עומד בזה וכבר לא העסקים או המעסיקים ובוודאי לא הילדים שלנו שנמצאים במערכת חינוך שאינם מצליחה לראות אותם או להבחין במה שהם עוברים כבר שנתיים. בכורנו יהונתן התחיל כיתה א' עם פרוץ המלחמה מלא גאווה והערכה לצבא שגייס את אביו. היום גם הוא מבין את ההשלכות של היעדרותו הממושכת בין האובדן האמפתיה שלנו כהורים לבין הרצון העז לשמור עבורם על שגרה. ילדינו מתקשים להבין מדוע דווקא האבות שלהם מגויסים שוב ושוב. בן זוגי לחם במשך יותר מ-350 ימי מילואים. הוא וחבריו תמרנו בשלוש גזרות שונות. 2025 נפתחה בהצהרה על שירות מילואים שיימשך רק כ-70 יום. בפועל בתוך שנה בלבד הם כבר נקראו לשני סבבים. הראשון, נמשך 90. השני, 60. גם שנת 2026 נפתחה בהצהרה דומה. איך אמורים להגיב המעסיקים או הלקוחות כשבני זוגנו חוזרים מסבב שישי עם תאריך לצו נוסף ביד? איך אמורים להגיב הילדים? לרוב לא מספרים להם. החשש מעוד חזית גדול ומשתק. בינתיים כבר שנתיים מתקיימים דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. שם חורצים את גורלנו, דנים בגופינו ובנפשנו, מתפלמסים בנוגע לחוק גיוס שעתיד לגייס מעט מדי ומאוחר מדי. ללא יעד כמותי הולם לגיוס לוחמים יותר ויותר מתחדדת התחושה שסוחרים בנו. איננו תג מחיר להישרדות קואליציונית או פוליטית. אנחנו בשר ודם עייף, פצוע שנלחם כבר למעלה משנתיים. לא ניתנה לנו הבחירה אם להתייצב לסבב השישי. לא דאגו לנו לחילוף שיאפשר התחלה של שיקום. לכן השאלה אם לגייס חרדים או לא היא איננה שאלה אלקטורלית או רגולטורית. כל שתיקה אל מול הקיצוניות הגואה או דחייה נוספת שוחקת את המוטיבציה ואת תחושת הנאמנות. לא ניתנה לנו הבחירה אם להתייצב לסבב שישי. לא דאגו לנו לחילוף שיאפשר התחלה של שיקום. לכן השאלה אם לגייס חרדים או לא היא איננה שאלה אלקטורלית או רגולטורית. כל שתיקה דינה להיבלם. אנחנו לא רק נשות המילואימניקים של 7 באוקטובר, אנחנו גם אימהות של חיילי המחר. השירות הקרבי בצה"ל אינו תוצר לוואי של פרופיל תואם בלבד אלא תולדה של רצף בין דורי וערכי עמוק. לוחמים ולחמות אינם מופיעים בבקו"ם יש מאין. הרצף הזה נשען על אמון. אמון בכך שהמדינה תדע להבין בין הכרח ביטחוני לבין שחיקה מתמשכת, בין ביטחון לבין הפקרות. אני מייד מסיים. אמון אינו צרה. כן, אנחנו נתייצב עם מנגנון והדרך היחידה לשמר אותו היא בהפיכת הנטל לנחלת הכלל. איננו מבקשות פטור. אנחנו מבקשות ודאות. ודאות שהמחר שאנו משלמות אינו חד-צדדי, שזו אינה טעות חינוכית לגדל את ילדינו לשירות קרבי ולתרומה ושגם בעוד עשור המדינה תעמוד מאחורי הבחירה הזו. חוק גיוס רחב יגלם מסר ברור שהשירות הוא אחריות אזרחית משותפת ולא הגורל הקבוע של המיעוט. ללא זאת ההשלכות ברורות והן כבר מזדחלות ונותנות את אותותיהן מסביב לסבב. בלי זה, הרצף ישחק לא בצעקה אלא בשקט. תודה רבה שנתת לי להקריא את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, למרות שסיימתי. בבקשה, אי אפשר להגיד לך לא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא זוכרת אם אמרתי את זה בבוקר אבל מאחר שיש כאן מנגנון לפיקוח על ההתאמות שצה"ל עושה ומאחר שמדובר במספר מסלולים אולי תומכי לחימה ולחימה אז גם היעדים חייבים להיות באיזשהו פילוח. זה לא מספר כלשהו כמו 5,000. ההתאמות הן שונות. אני לא זוכרת אם אמרתי את הנקודה הזו בבוקר אבל צריך לתת על זה את הדעת כדי שלא נשים מכשול בפני עיוור. אם זה כמה מסלולים וכמה סוגים אז צריך להגדיר ביעדים פילוח ללוחמים ותומכי לחימה. במקור היה כתוב צבא ההגנה יאפשר שמירה על אורח חיים. אני הסתדרתי עם הנוסח המקורי. לא היה צריך להוסיף עוד שלושה עמודים וזאת לגבי האמון שלי כלפי צה"ל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת הרכבי היקרה. כול שנותר לי הוא להגיד לכם תודה שהייתם פה היום עד השבוע הבא. שתהיה שבת שקטה ושבת שלום לכולם. להתראות ביום שלישי. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:00. << סיום >>