פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 497 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, ד' בטבת התשפ"ו (24 בדצמבר 2025), שעה 9:00 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: שינוי המקצועות המזכים במענק "עבודה מועדפת" ותיעדוף הנגב והגליל של חה"כ יעל רון בן משה, חה"כ יצחק קרויזר וחה"כ מאיר כהן << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר דבי ביטון מאיר כהן חברי הכנסת: ולדימיר בליאק יסמין פרידמן יעל רון בן משה אלון שוסטר מוזמנים: הדס פוקס – מנהלת תחום בכירה, מחקר, משרד העבודה גיל הכהן – רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר רב סרן אמילי חגשי – רו"ח, רמ"ד תקציבים ועידוד השכלה גבוהה, אגף חיילים משוחררים ומילואים, משרד הביטחון הדיל יונס – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים לאה בן עזרא – מרכזת בכירה, משרד הבינוי והשיכון יניב פרץ – ראש אגף מעסיקים, שירות התעסוקה תומר מוסקוביץ – עו"ד, ראש המועצה המקומית צור הדסה, מרכז השלטון המקומי כפיר מצוינים – סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי אלינה מילקון קזקביץ – המוסד לביטוח לאומי צדוק דורלכר – ראש אגף קהילה, הקיבוץ הדתי אורי ברזק – ראש אגף החינוך, התנועה הקיבוצית לביא רוזנטל – סמנכ"ל קשרי ממשל, מועצת המכינות הקדם צבאיות נעמי ברוידה – מנהלת שירותי מעבדה ארצית, מכבי שירותי בריאות דיאנה מנדל – ראש אגף חינוך, הכשרה ותעסוקה, התאחדות התעשיינים אלישע יפרח – איגוד לשכות המסחר איל הננברג – סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות אבירם אלון – מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים נטלי שמעון ויינשטיין – מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים בישראל מיכה כץ – הלום קרב עומר אמסלם – הלום קרב חיים אמסלם – אבא של עומר אמסלם הלום קרב יוהן דוונסקי – הלום קרב חגי – הלום קרב משתתפים באמצעים מקוונים: מיכל פלג עוזיהו – ראשת מועצה אזורית אשכול ענבר בזק – מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח הגליל העליון אילן זיגדון – מייצג את ענף המסעדות ייעוץ משפטי: אילת וולברג סגנית מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: שינוי המקצועות המזכים במענק "עבודה מועדפת" ותיעדוף הנגב והגליל (מס' 6131). << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום רביעי, ד' בטבת התשפ"ו, 24 בדצמבר 2026 והשעה 09:03. גם היום, כמו כל יום, כמו כל דיון, אני פותחת בתפילה לשובו המהיר לאלתר של רן גואילי, מתפללת לשלומם של כל החיילים ולהצלחתם ולרפואתם המלאה והמהירה של כל הפצועים שלנו ובכללם גם כל החולים כולם. וקץ לכל צרותינו. נושא הדיון היום הוא שינוי המקצועות המזכים במענק "עבודה מועדפת" ותעדוף הנגב והגליל, דיון מהיר שחברתי יעל רון ן משה ביקשה. כמובן היא שמה דגש על הנגב והגליל אבל אני רוצה לפתוח במשהו שהוא יותר כללי. חוק הביטוח הלאומי קובע כי חיילים משוחררים משירות חובה שעבדו באחד מתחומי העיסוק המפורטים בלוח ח' של החוק, תחומים בהם תיחשב עבודה נדרשת או עבודה מועדפת יהיו זכאים למענק. מטרת ההסדר היא לעודד באמצעות תמריץ כלכלי חיילים משוחררים להשתלב כעובדים בתחומים חיוניים למשק ולחברה אשר קיימת בהם מצוקה מתמשכת של כוח אדם. התיקון האחרון נעשה לפני שנים. כמו שאמרתי הבקשה לדיון מהיר של חברת הכנסת יעל רון בן משה ואחרים התרכזה בתעדוף הנגב והגליל וזה בהחלט חשוב אבל חשוב לי להדגיש ולומר שיש עבודות שהמחסור בכוח אדם בהן זועק לשמים בכל מקום בארץ, כולל הנגב והגליל בוודאי, והאפליה לגביהם גם היא זועקת ואני רוצה לתת דוגמה ואני מקווה שהיא היחידה ולא שיש עוד דוגמאות כמוה. אני מדברת על המדריכים וההוסטלים במסגרת בריאות הנפש בקהילה. בלוח ח' מצוינים כיום מקצועות בהם טיפול, סיוע אישי שלא בידי משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה, ומפורטים לדוגמה בתי חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם המיועדים לחולים סיעודיים, חולים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד ונעדרו מהם בתי חולים פסיכיאטרים. למה? ככה. הסעיף הבא מדבר על מעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית שקיבל רישיון לפי חוק פיקוח על המעונות. מעולה, מצוין, אבל מה אין? נכון, מוגבלות נפשית. אני ממשיכה הלאה. מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי חוק מעונות יום שיקומיים. מעולה. אבל מה אין? אין את אותן מסגרות של בריאות הנפש. אני אוסיף עוד שני מקומות. מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול שמשולב במסגרות חוק פיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים. באמת מבורך וחשוב אבל שוב מה אין? מתמודדי נפש. האחרון והבולט שבהם, מוסד המופעל על ידי משרד הביטחון המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי חוק הנכים. לגמרי-לגמרי חשוב אבל מה עם אותם מתמודדי נפש שלא חטאו ולא פשעו אבל יש כאלה ויש לא מעט מסגרות במסגרת חוק שיקום למתמודדי נפש בקהילה שלא מופעלים על ידי משרד הביטחון אלא על ידי משרד הבריאות והמחסור בכוח אדם שהולך למקומות האלה ולאחרים ולא למתמודדי נפש זועק לשמים. לכן אני כל כך מסכימה עם יעל שכן, חסר כוח אדם במקצועות מאוד חשובים ובוודאי בנגב ובגליל. אני אומרת לך שוב שמסגרות לבריאות הנפש בכלל חסרים ובוודאי אנשים שיבואו לעבוד שם. גם שם יש בני אדם שצריכים את זה וזה פשע שאנחנו לא מעודדים את הדבר הזה. אני מקווה שהמוסד לביטוח לאומי נמצא כאן ואני מקווה שגם משרד האוצר נמצא כאן כי אני רוצה לדעת בין היתר מהו התקציב שהוקצב לאותו מענק שאנחנו אמורים לתת לחיילים משוחררים שעובדים בעבודות האלה, כמה מממנו ממומש בפועל, כלומר, האם באמת מגיעים חיילים למקצועות שמפורטים בלוח ח', באילו תחומים מועסקים חיילים משוחררים כיום, כדי לראות אם זה עדיין מגשים את מטרתו, האם באמת מגיעים חיילים משוחררים לעבוד בעבודות שכל כך חסרות ומאידך יש רשימה ארוכה שממתינה בחוץ ואנחנו לא מכניסים אותה כי מפחדים שיותר מדי אנשים יגיעו. אם כן, בואו נראה אם באמת מגיעים חיילים למקומות האלה. לכן הדיון הזה הוא כל כך חשוב ותודה לך יעל על שבחרת להעלות אותו. רשות הדיבור עוברת אליך ואחר כך נשמע את האנשים שהגיעו לכאן ומכבדים אותנו בנוכחותם. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה גברתי היושבת בראש. קודם כל, תודה על ההסכמה שלך לקיום הדיון הזה ושהוא תואם בצורה מהירה וזריזה כך שאפשר לשים את הנושא על השולחן. לצערי נבצר ממני להשתתף בישיבות הוועדה כאן כי אני חברה בוועדות אחרות שהן עסוקות לא פחות מאשר הוועדה הזאת אבל אני שומעת על אופן ניהול הדיונים, הנושאים והקידום שלהם ואני רוצה לברך אותך על כך. זה לא מובן מאליו גם בוועדה המורכבת הזאת שעוברת הרבה בשנתיים האחרונות ובחודשים האחרונים וגם זה שאת אישה מהמגזר הדתי הלאומי. אני חושבת שזה מאוד מרגש ותודה על כל העבודה הטובה. אני שמחה שאת יושבת כאן בראש עת אנחנו ניגשים לעסוק בנושא הזה. הנושא של עבודה מוכרת כעבודה נדרשת או עבודה מועדפת כמו שאנחנו נוהגים לכנות, כמו שאמרת זה לא נושא חדש. החוק הוא חוק משנת 1982 וגם כאשר חוקק החוק בשנת 1982 הוא עורר ויכוח ציבורי שהוא ויכוח לגיטימי. אני אציין את חברת הכנסת שרת הבריאות לשעבר, חברת קיבוץ, עליה השלום שושנה ארבלי אלמוזלינו, מהגרעין המייסד של קיבוץ נווה אור, גרעין מעיראק, הקיבוץ של בעלי. היא אמרה אז: אם קבלנים רוצים לקבל פועלים, שישלמו להם. אם תעשיינים רוצים פועלים לתעשייה, שישלמו שכר הוגן בעבודה. החוק לא יעודד חיילים משוחררים ללכת ללמוד מקצוע אשר יבטיח להם את העתיד. היא התנגדה לחוק וגם היום יש ויכוח האם בכלל צריך להסליל את אותם חיילים משוחררים לעבודות מועדפות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אפרופו מה שאני אמרתי. אני חושבת שיבואו חיילים וחיילות כמובן – לפי השפה העברית חיילים תמיד כוללים גם חיילות - ולצורך העניין יגיעו למוסדות בריאות הנפש ואחר כך יהיו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, אחים ואחיות בתחום, זה לגמרי טוב. גם לגבי הקבלנים. מדינת ישראל זקוקה לכוח האדם הזה ואני לא מזלזלת, לא זה פחות מזה ולא זה יותר מזה. כבודה במקומה מונח עליה השלום אבל בהחלט יש דברים בגו אבל אנחנו היום חושבים שזה נכון וזה רצוי, בוודאי אם ייתנו לאותם מקצועות ולאותם אזורים בהם אנחנו רוצים לעודד. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר > כמובן שאני חלוקה על מה שהקראתי ולכן אני מבקשת לקיים את הדיון. רק רציתי לומר שאני יודעת שיש גם קולות אחרים שאומרים שבכלל לא צריך את הסיפור הזה של עבודה מועדפת ובואו נבטל אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב, משלמים בעבודה מועדפת. זה לא שהם עובדים חינם. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. עדיין אז היה על זה ויכוח גדול ואני יודעת מההכנות לחוק הזה שגם היום יש ויכוח על כך. אני מסכימה איתך שזה בסדר גמור גם להסליל את החיילים והחיילות למקצועות שאנחנו חושבים שהם נדרשים למשק ושהם גם יכולים להתפתח בהם כמו בבריאות הנפש, כמו בחינוך, כמו בחקלאות, כמו בתחומים אחרים. אם כן, פעם אחת קודם כל אנחנו מסכימות על הדבר הזה וחולקות על דעת כבודה מלפני 43 שנים. ופעם שנייה אנחנו לא בדיון האם יהיה חוק עבודה מועדפת או לא. אני מניחה שמי שיושב כאן יגיד את עמדתו המקצועית, שצריך לעשות יותר בתחומים האלה או האלה. אנחנו לא מדברים על עצם קיומו של החוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכל מקרה אנחנו כנראה לא נסיים את כל הדיון היום כי באמת הצרכים של המשק הם רבים ואני יכולה להגיד מבורכים. אנחנו משק בצמיחה. יש הרבה מקצועות חדשים ובסך הכול זה סימן חיובי. יחד עם זאת, אם אנחנו רואים שחייל משוחרר לא מתייחס למענק העבודה המועדפת, העבודה הנדרשת, ומעדיף ללכת לעבוד בתחומים שאולי הם פחות תורמים למאמץ הלאומי של השנים האחרונות, לנו כאן בבית המחוקקים יש תפקיד לבחון את הדבר הזה. אני שמה על השולחן את הנושא של נגב וגליל ובהחלט הנושא של בריאות הנפש הוא חשוב מאין כמוהו ובתוך הנגב והגליל יש גם את נושא בריאות הנפש ויש נושאים רבים נוספים שלא מוסדרים היום במסגרת חוק עבודה מועדפת כמו חינוך או חינוך בלתי פורמלי שהם העתיד של הנגב והגליל והמדינה כולה. אני חושבת שראוי לקיים על זה דיון, בטח בשנים שאנחנו רואים ורואות שמענק העבודה המועדפת פחות מנוצל על ידי החיילים המשוחררים. בשנת, לא אגיד איזה, עשיתי עבודה מועדפת במפעל זוגלובק. אני לא חושבת שבתי החיילת, כשהיא תסיים את השירות הצבאי שלה, תלך לעשות את העבודה המועדפת הזאת ואני בעד שחיילים משוחררים ילכו לעבוד בתעשייה ושלא ישתמע משהו אחר. אני רוצה לשאול את האנשים שנמצאים כאן בחדר האם הם היו הולכים היום, בשנת 2025, לעבוד במפעל כזה. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> שוק העבודה השתנה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק. כשמסתכלים על המקצועות שיש, למשל מתדלק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפני שנכנסתי הסתכלתי מה מופיע היום בלוח ח' ולא מצאתי מתדלק. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש מתדלק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בלי לזלזל בתחנות שיש בהן מתדלקים, מי בכלל נעזר במתדלק? רובנו מתדלקים לבד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נשמע את נציג האוצר שצריך ללכת. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מתנצלת. אני במקביל בדיון בוועדת הפנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה לשמוע האם המטרה היא לא לשנות את המקצועות בגלל תקציב. יכול להיות שלהשאיר תחנות דלק זה מצוין כי לא מגיעים לשם ואז לא צריך להוציא כסף. גם את זה אנחנו צריכים לבדוק. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומרת שמתדלק זה משהו שאומרים הרבה אבל לצורך העניין בתחומי התיירות יש תפקידים שכן מזכים במענק ותפקידים אחרים שלא. לדוגמה, כל מי שעובד על ספינה תיירותית שיוצאת מהארץ לחוץ לארץ, זכאי למענק ולא משנה איזה תפקיד הוא ממלא שם. למה בספינת תיירות כן ובצימר בגליל בעבודות פקידות לא? זאת אומרת, בתחומים שכבר כן מוגדרים יש איזושהי לקונה ואנחנו רואים שהיום באמת מאוד קשה להחזיר את שוק התיירות בגליל, ואני מניחה שגם בנגב, לעבודה כי חסרות ידיים עובדות. החבר'ה דווקא רוצים לחזור ולעבוד בתיירות בגליל אבל הם יכולים לעשות את זה רק בחדרנות ולא בעבודות פקידות כשאנחנו יודעים שבסוף צימר מעסיק עובד אחד שפעמים רבות עושה את כל העבודות אבל אז הוא לא זכאי למענק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, אתה רוצה לומר כמה מילים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ממש קצר. אני חושב שהחשיבות של הדיון הזה היא להניח את הנושא על סדר היום. עשרות שנים נעשים בירורים, דרישות ולחצים מכיוונים שונים. אני משוכנע שתפקיד המדינה הוא להשתמש במשאבים שונים ולתעדף או לקבוע את המדיניות באמצעות התעדופים וז מה שאנחנו עושים. סופר לגיטימי, אין שום רבותה ברשימה המקודשת משנת, אני אפילו לא יודע מתי היא נקבעה אבל היא נקבעה לפחות משהו כמו לפני 20 שנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לדעתי, אם אני לא טועה, ב-2008 היה העדכון האחרון. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כראש מועצה, לפני למעלה מ-20 שנים, אני יודע שלא הצלחנו. אגב, היו חילוקי דעות. בתחום החינוך הרבה מאוד לחצים להגיע לחינוך ומצד שני עמדות שונות כי לא רוצים שאנשים לא מקצועיים יבואו לחצי שנה לתחום החינוך הבלתי פורמלי. צריך לקיים את הדיון ולבצע חידוש ולהזיז את הגבינה כמו שבא לנו בסוף הרבע הראשון של המאה ה-21. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. לא איך שבא לנו אלא להיפך, לאחר מחשבה ובחינה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לאחר מחשבה וכולי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. ברשותכם, אני אתן את זכות הדיבור קודם כל לגיל הכהן ממשרד האוצר ואחר כך לכפיר ממרכז השלטון המקומי. אחר כך נמשיך לשמוע את כולכם. כמו ששמתם לב, זה דיון חשוב ביותר. גיל, זאת אמירה שלך אבל אני כן אבקש לדעת מהו הסכום שהוקצב למענקים בכלל וכמה מומש. אם את יכולה לתת לי סקירה לגבי האירוע הזה בכמה השנים האחרונות ולאו דווקא השנה האחרונה. אם לאחר מכן את יודעת לומר לי באילו תחומים יש יותר, באילו תחומים יש פחות, מה התחומים בהם אין אף אחד וכדומה. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> רק הערה קצרה. סמנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות. קטונתי ואני לא רוצה להיכנס לדברים שלך אבל אם אפשר לחדד את הבקשה לשנת 2019, לפני הקורונה. ב-2021-2020 הייתה קורונה ואני מאמין שהייתה ירידה. אני משליך מהענף שלי ליתר הענפים. מאוד חשוב לראות כאן את שנת 2019 שהיא שנייה לפני חמש השנים האחרונות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ולא בגלל הפוליטיקה. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> לא. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אגף התקציבים. אני אתחיל בסקירה שביקשתם ולאחר מכן אני אתייחס לעמדתנו למענק באופן מהותי. זה לא בדיוק לינארי אבל בשנת 2019 היו כ-13,000 מקבלי מענק עבודה מועדפת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בכמה כסף זה התבטא? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אני חושבת שאז המענק היה 9,500 שקלים. זה תוקצב ב-143 מיליון שקלים. אגב, כל הנתונים האלה גם מפורסמים באתר של ביטוח לאומי. כמות מקבלי מענק היה 13,264 והמענק אז היה בגובה של 9,230 שקלים. העלות של זה – אם אני מתאימה למחירים של 2024 – היא 138 מיליון שקלים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק בגלל שאתם עוסקים הרבה במספרים, אני נשארתי מורה, בני אדם זה מספרים ולא כמויות. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> לאורך המלחמה אנחנו רואים שיש ירידה וזה בעיקר בגלל היקף המילואים הנרחב. בשנת 2024 אנחנו מדברים על 7,000 אנשים שקיבלו מענק עבודה מועדפת בגובה של 10,179 שקלים. העלות של זה הייתה 71 מיליון שקלים. אני אגיד שההקצאה התקציבית לאירוע הזה היא תוצאתית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ודאי. אין לזה תקציב? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> יש תחזיות שעושים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור שהסכום קטן. יש אי מיצוי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לך נתונים לגבי שנת 2023? אני מסכימה עם מה שאמר קודם איל שמשנת 2020 יש לנו כל מיני אירועים אובייקטיביים שבוודאי הקטינו את האירוע אבל אני כן אשמח לראות כי גם מתוך הקטנת האירוע האם המספר עדיין ממשיך לרדת או המספר עולה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> בשנת 2019 היינו עם 13,000 אנשים והמספר ירד ל-11,000 ואחר כך עלה ל-12,000. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 11,000 בשנת 2020. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> כן. 11,300. בשנת 2021 היו 12,200. בשנת 2022 היו 12,700. בשנת 2023 ו-2024 יש ירידה יותר משמעותית והמספר עמד על 9,700 ו-7,000. את המספר הזה אנחנו מייחסים למלחמה ולשירות המילואים הנרחב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להבין. משנת 2019 יש ירידה אבל אחר כך יש עלייה, עד 2024. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> עלייה קטנה. בשנת 2019 אנחנו עם 13,000 ואז ירידה ל-11,000 ואחר כך יש עלייה ל-12,000. בממדים ארציים אלה שינויים זניחים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מסתכלת על הארצי. אני מסתכלת על המספרים עצמם. בסוף יש לי מספרים. גם המסףפר 13,000 הוא לא גדול. את יכולה לומר לי באיזה תחומים? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> כן. יש לנו התפלגות של התחומים החל משנת 2020. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם זה מופיע באתר של ביטוח לאומי? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> מפעלי תעשייה ובתי מלאכה, זו הקבוצה הגדולה ביותר כאשר בשנת 2023 יש לנו שם 5,000 אנשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנה בה היו 9,000 ומשהו. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למעלה מחצי היו במפעלי תעשייה ובתי מלאכה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> בתחנות דלק היו לנו 880 אנשים. אני מדברת על שנת 2023. עבודות בבתי מלון, 1,600 אנשים. טיפול וסיוע אישי, 300 אנשים. חקלאות, 1,000 אנשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תוכלי לשלוח לנו את זה לוועדה? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אלה נתונים של ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ביטוח לאומי, אני אשמח שתעבירו לנו את הנתונים האלה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המגמה היא ירידה? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> הכללית? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא ירידה משמעותית. אם בשנת 2019 היו 13,000 ואחר כך המספר ירד בשנת 2021 ל-11,000 ואנחנו אומרים שכנראה הסיבה לכך היא הקורונה, לאחר מכן זה עלה מעט. המספר עלה ל-12,200 או משהו כזה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> המספר חזר ל-13,000. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. בשנת 2024 המספר הוא 7,000. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן כי אז הייתה המלחמה. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> הייתה מלחמה ולא היו חיילים משוחררים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו במגה אירוע בדור הזה וזה הזמן לדון בדבר הזה כך שכאשר הם יסיימו את סבבי המילואים ואנחנו עוד נהיה בשיקום – גם בקיבוץ של אלון בעוטף עזה וגם בקיבוץ שלי בקו עימות בצפון – אנחנו נדע שיש לנו את כל המשאבים שהמדינה יכולה לתת כדי להתחזק. שני מדריכים בחינוך הבלתי פורמלי שמגיעים מרעננה או מתל אביב ושני עובדים בחקלאות שמגיעים מחולון ומירושלים, הם הופכים כבר לסוג של שכונת צעירים אצלנו בקיבוצים המזדקנים או במושבים או בעיירות הפיתוח. אני רוצה שגם בקריית שמונה יהיו מדריכים בחינוך הבלתי פורמלי. מי יהיה עם ילדי קריית שמונה אחר הצהריים? אלה אותם חיילים שעכשיו הם במילואים וכבר עושים מאות ימי מילואים אחרי השירות וזה הזמן שלנו לטפל בזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאחר וגיל רוצה לצאת – נתנו זמן לדיון ואנחנו נשב עד תחילת המליאה, אז מכבים לנו את האור כאן – אני רוצה לתת לה לסיים את דבריה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה לאוצר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני עדיין עם האוצר ועוד לא עברתי לשלטון המקומי. אני אשמח שגם אתה תשאל את האוצר אבל אני רוצה לשאול איך אתם רואים את הדבר כדי שאחר כך נדע אם אנחנו ביחד או שאנחנו צריכים להתעמת אחת מול השנייה. האם אתם חושבים שצריך להוציא מקצועות, שצריך להשאיר מקצועות, האם אתם בכלל נגד כמו ששמענו את השרה ז"ל שחושבת שזה בכלל לא נכון? אגב, לגבי המילה להסליל – אני לא חושבת שאפשר להסליל חיילים משוחררים. היום העיניים שלהם פקוחות, העולם פתוח וכולנו כפר גלובלי אחד. הבן אדם בא לחצי שנה ואחר כך הוא יכול לבחור לאן הוא רוצה ללכת אבל זאת כן טעימה ונגיעה שבעיניי היא טובה. אם הייתי יכולה לתת לכולם את הדבר הזה, הייתי נותנת כי בסוף מהלימודים, כשאתה לא יודע לאיזה מקצוע ללכת ומיד לבחור אוניברסיטה אחרי שאתה מסיים צבא, כאן יש איזה משהו נותן לך לטעום עוד מקצועות שיכולים לעניין אותך ושתעסוק בהם בהמשך. בעיניי זה דווקא דבר חיובי ובכלל לא הסללה. בואו נשמע את האוצר שיש לו חלק גדול באירוע והוא יאמר מה דעתו לגבי האירוע, גם לגבי הבקשה הספציפית של היום, של הדיון שמתקיים היום שמן הסתם ראית, ובכלל לגבי הוספת מקצועות, הורדת מקצועות, לעודד את זה או לא לעודד את זה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> לעמדתנו מענק עבודה מועדפת הוא לא אפקטיבי ואני אתייחס לשתי מטרות עיקריות שיש למענק הזה. אני אתחיל מהמקצועות שרוצים לעודד. אנחנו רואים שלאורך זמן – והמענק קיים עשרות שנים – אין שינוי במספר העובדים הישראלים בענפים האלה באופן שאפשר לייחס לעבודה המועדפת ואנחנו גם רואים את זה במספרים. זה מאוד מאוד זניח. אנחנו יודעים שזה לא מצליח לייצר בענף שינוי לטווח ארוך. זאת אומרת, אנשים מגיעים ועוזבים ברגע שהם מקבלים את המענק הזה. זה לא חוצה את הכמה אלפים ביחס למספר העובדים בענפים האלה ברמה הארצית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני עוצרת אותך לרגע לגבי העניין הזה. ודאי שתחנות דלק, גם אני מקווה שאנשים לא יישארו שם. סליחה. היום אנחנו עוברים לתדלוק עצמאי. אותם 880 אנשים שהיו בשנת 2023, אולי הגיע הזמן להוריד את המקצוע הזה. לגבי בתי מלון, השאלה היא מה אתם בודקים. האם הם מגיעים למקצועות או לא מגיעים. האם אתם בודקים אם הוא היה פקיד, האם הוא נשאר פקיד או יכול להיות שהוא הפך להיות מנהל. או חקלאות. יש דברים שהראייה היא הרבה יותר רחבה והשאלה היא מה הבדיקה. עובדי סיעוד, יכול להיות שאחד כן הלך והיה בתוך ההוסטל ואחר כך הלך ללמוד עבודה סוציאלית בגלל שהוא היה שם. השאלה היא איך את בודקת את זה ואיך הבדיקה שלך מוצאת את מה שאת אומרת. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> הבדיקה שלנו היא בדיקת מקרו. כלומר, היא בדיקה כללית של הענף והיא מוצאת שמספר העובדים בענף לא השתנתה באופן משמעותי, כלומר, מעבר לגידול הטבעי. אנחנו גם רואים את זה במספרים. ביחס למספרי העובדים שיש בענפים האלה, בעשרות ובמאות אלפים, כמה מאות עובדים שמגיעים בגלל עבודה מועדפת לא עושים בענף שינוי משמעותי או בכלל. מעבר לזה אני אומר שכמו שציינתם האירוע הזה גם מייצר אפליות והבחנות בשוק העבודה. שאלתם את עצמכם למה זה כן וזה לא אבל הרבה פעמים אין לזה תשובות טובות. המנגנון הזה במהותו מייצר הבחנות ואפליות והרבה פעמים - גם כששמים אותו באזורים מאוד קטנים כמו ההצעה לדוגמה לתת את זה רק בצפון או בדרום - מה שהוא יכול לעשות זה לא להביא עובדים חדשים אלא לייצר הסטה של עובדים לא מיומנים ממקצוע כזה למקצוע אחר והיכן שיש היום מחסור לייצר מחסור במשהו אחר שיבוא האחד על חשבון השני. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא הציון שהבנתי אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני יכולה להבין. היא אומרת שיש איקס אנשים שלצורך העניין יכולים – בלי לפגוע באף אחד, אני תמיד הולכת למקום שאני מכירה - לעבוד נניח בהוסטלים ואלה אותם עובדים שעובדים כמטפלות וסייעות בגנים ומדריכים בהוסטלים. כלומר, זאת אוכלוסייה שעוד לא הלכה ללמוד וכל החיים היא יכולה להישאר בתוך המקצוע הזה ואם אנחנו מתעדפים את זה, אנחנו בעצם לוקחים מרווחה. אני מבינה את הטיעון אבל הטיעון הוא טיעון שבכל מקרה אתם באוצר עושים הסכמים עם מטפלות ברווחה, אתם לא עושים את זה עם מדריכים בבריאות הנפש, נתתם אוטומטית את הדבר הזה אבל אי אפשר לתלות את זה בזה. א אפשר להגיד את הטיעון הזה, אי אפשר להגיד דבר והיפוכו. מצד אחד את אומרת שהמספר 13,000, 12,000 לא כזה משפיע בענפים שהם כל כך גדולים, ומצד שני את אומרת שאתם עושים הסטה ממקום למקום. אי אפשר להגיד ביחד את שני הדברים. זה לא הולך << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת הנקודה. השאלה היא משפיע או לא משפיע. אם זה לא משפיע, נחליט שנייעד את הכסף לדברים אחרים שהם משפיעים. אם זה משפיע, נחליט לאן. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אני אדייק את האמירה שלי. ברמה הארצית אנחנו סבורים שהמענק הזה לא אפקטיבי וכי שווה להסיט א המשאבים האלה למקום אחר. זאת עמדתנו. אני אומרת שאם אנחנו מסתכלים ברזולוציה שהיא לא ארצית ושהיא אזורית, מאוד מאוד מצומצמת, באזורים מאוד מאוד קטנים – אחד החששות הוא שזה לא יביא לתועלת שמחפשים שהוא יביא. זה לא יגדיל את היקף העובדים שמגיעים לאזור הזה אלא פשוט יעשה הסטה בעובדים הלא מיומנים שקיימים שם בכל מקרה בין עיסוקים כאלה ואחרים. זו הייתה האמירה. אני אגיד שגם בצד של האוכלוסייה שלה נותנים את המענק, אם הכוונה היא לתמוך באזורים האלה מהבחינה של הרחבת הענפים שקיימים שם, אז לא ברור למה דווקא לעודד את החבר'ה האלה. אולי שווה לעשות מענק שהוא פשוט לעובדים חדשים בענף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אני יכולה לסכם את מה שאת אומרת בלשון פשוטה של הדיוט זה בואו נסגור את האירוע. זה מה שאת אומרת. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה אתם לא עושים את זה בחוק ההסדרים? אני לא נכנסת איתך עכשיו האם כן או לא אבל אי אפשר להשאיר את זה ולהגיד זה לא כאן ולא ככה ולהשאיר את האפליה. אי אפשר. או שאתם מחליטים שסוגרים את האירוע, תכף נשמע כאלה שכן נעזרים. אני לא יודעת אם יש כאן חיילים משוחררים אבל נשמע את כלל הציבור ונשמע האם הם רואים את הדברים כמוך. לשיטתכם אי אפשר. את אומרת שבשנת 2024 היו 71 מיליון שקלים. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חושבת שבקנה מידה של מדינה זה לא סכום בשמים. אם אתם חושבים שזה מיותר ולא נכון, יש לי מספיק מקומות שאני יכולה לומר לך לכי ותעבירי את הכסף לשם. אם זה כך, בחוק ההסדרים תכניסו פנימה ותגידו שמבטלים את העבודה המועדפת ונשים את הכסף הזה בכלים שהם הרבה יותר אפקטיביים למטרות לשמן נולד החוק. תעשו את זה אבל אתם לא עושים את זה. אתם משאירים את זה שנה אחרי שנה אחרי שנה. יש לכם מה לומר או שנעבור למרכז השלטון המקומי? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מצטרפת לקריאה של יושבת-ראש הוועדה. תחליטו מה עמדתכם ותפעלו בהתאם. כמובן אנחנו נפעל מהצד שלנו אבל תפעלו אתם כי אתם לא אורחים באירוע הזה. רציתי לשאול האם יש לך את הנתונים על אותם אזורים ספציפיים שאולי זה כן עשה בהם איזשהו שינוי. האם את יכולה להגיד שבגולן היה איזשהו שינוי? אני חושבת שאם ניכנס לנתונים, לא נמצא שזה עשה הסטה בתוך המקום. כל חייל משוחרר שיגיע לערבה, לנגב, לגולן, לגליל, לבקעה, אני חושבת שזה מבורך. אני לא מכירה ביישובים שאני מסתובבת בהם, מקריית שמונה ועד שלומי, שאנשים ילכו לעבוד במקצועות שציינתי קודם על חשבון מקצועות אחרים. אם זה על חשבון עבודה בחנות נוחות בתחנת דלק, לא נורא. נעמוד בזה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אין לנו חלוקה לאזורים. הביטוח הלאומי לא אוסף את הנתונים האלה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת תיאוריה לגבי הסטה בתוך אזור ממוקד. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אלה הנחות כלכליות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאם מתדלק ילך לעבוד במוסד של בריאות הנפש באזור קריית שמונה זה ייצור איזושהי הסטה שלילית? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בתוך המעגל הזה. בתוך המעגל של ה-9,000, 12,000. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו משתדלים להיות כאן באמת ענייניים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. לגמרי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מציעה לא להביא תיאוריות כאלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני כל כך מסכימה עם יעל ואנחנו אופוזיציה וקואליציה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תגידו שעקרונית זה כמו שאמרה השרה לשעבר לפני 40 שנים. לא צריך את זה שמעסיקים ישלמו יותר אלא השוק ינהל את עצמו. לא להמציא תיאוריות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני כל כך מסכימה. אני אומרת לך גיל, תחליטו אתם. זה לא אומר שנקבל את מה שאתם אומרים אבל תביעו עמדה. יש כאן 13,000 אנשים ונניח שזה הפוטנציאל כאשר מתוך ה-13,000, לאן הם הולכים אם אנחנו לא מבטלים? למה הם צריכים ללכת להיות מתדלקים או להיות על ספינת תיירות ולא להיות בהוסטל באזור הגליל או הנגב? אם יש לך מה להוסיף, זה הזמן. אנחנו נעשה על זה מעקב ונקיים על זה עוד דיון. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לפעמים מבקשים התייעצות סיעתית. אתם יודעים לעשות את ההתייעצויות האלה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אנחנו עושים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה היא האם אפשר יהיה לסכם בסוף הדיון הזה שנכנסים לבדיקת עומק של הדבר הזה ואז הוועדה תלווה את הנושא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגמרי. תודה יעל. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> עבודה ממשלתית על זה קורית. אנחנו לא שחקן יחיד בממשלה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שיהיה כל מי שצריך. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> את אומרת שנקדם את העמדה שלנו אבל גם אם לאגף התקציבים יש עמדה מקצועית, זה לא אומר שהיא מקודמת ושיש הסכמה לגביה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל העמדה המקצועית למחוק סעיף תקציבי או נעשה דברים אחרים מתי שהוא, היא לא עמדה שהבית הזה יכול לקבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כל, הוא יכול אבל בוודאי שהוא צריך את האוצר איתו. כלומר, אנחנו יכולים לעשות את זה ביחד. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> העמדה שלא צריך את זה כי צריך לקדם תעסוקה בכלים אחרים אבל אין לנו את הכלים האלה, שזה פחות או יותר מה שהיא אמרה – צריך לקדם חקלאות, תיירות וחינוך אבל לא במסגרת עבודה מועדפת אבל אני לא יודעת באיזה מסגרת. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> זה לא רק שאנחנו לא עושים. דיברתם על מקצועות במחסור אבל אלה מקצועות שהמדינה מממנת. כלומר, המדינה משלמת בהם את השכר ואז להגיד שצריך את העבודה המועדפת כדי לתת את המענק כדי שאנשים יבואו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי מה אמרת עכשיו. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אם המדינה הייתה יכולה, היא הייתה מעלה את השכר למורים או לעובדים בחינוך הבלתי פורמלי ואתם דיברתם על מחסור בהם. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת באמת דרך המלך אבל אנחנו יודעים שזה בור תקציבי ענק. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> זה הכשל. זה האירוע. עבודה מועדפת היא לא הפתרון. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן אנחנו מנסים להיות יצירתיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גיל, זה אחד הכלים, אולי אחד הקטנים שבהם. ברכב למשל יש גם בורג ויש גם מנוע. אותו בורג קטן שנקרא עבודה מועדפת, יכול להיות שתחליפי אותו ותחליטי שהוא מיותר והוא לא בכלל לא נכון וזאת החלטה שהיא יותר גדולה, או שכרגע יש בורג שנמצא בתוך המערכת הזאת וצריך לטפל בו. אני לא מדברת עכשיו על תיקון עולם. אני לא אתקן עכשיו את כל מערכת החינוך ואני לא אתקן את כל הכלכלה בתעשייה באמצעות הדבר הזה אבל זה קיים היום בתוך מערכת החוקים שלנו, זה פעיל והיום מוצאים בו 71 מיליון שקלים. אני חושבת שאפשר להגדיל את הסכום ולעודד חיילים משוחררים כן ללכת לענפים שהם חשובים כל כך ואין כוח אדם כי כוח האדם הספציפי צריך כוח אדם לא מוכשר. בחינוך את רוצה מורה שידע כמו שצריך אבל לצד המורה יש עוד כל מיני עבודות, לא אקרא לזה מקצועות כי זה לא מקצוע, שצריך אותן. זה לא ייעלם. צריך מדריכים בהוסטלים, צריך מטפלים שצריך לתת להם הכשרות כאלה ואחרות אבל זה לא מקצוע. לכן זה הדיון שלנו היום. כמו שאמרה יעל, ואני מסכימה איתה, אם אתם יכולים לחזור אלינו עם אמירה כלשהי, אנחנו נשמח. אני אומרת לך שנקיים עוד דיון בנושא הזה כי כל עוד אין מחיקה של הדבר הזה צריך לנצל אותו לטוב. גם את אותם 75 מיליון שקלים צריך לנצל כמו שצריך. כל שקל הוא שקל של כסף ציבורי ואני מסתכלת על כסף ציבורי כקדוש. אני לא אזרוק אותו סתם - סליחה, באמת סליחה – עם המתדלק בתחנת הדלק, עם כל הכבוד. בעיניי חייבים לעשות כאן עבודה מחדש ולחשוב על האירוע הזה. יעל, אם אין לך עוד מה לשאול, נעבור למרכז השלטון המקומי. כפיר מצוינים. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי. אני מקווה שזאת לא חוצפה לבקש שמיד אחרי ידבר ראש המועצה המקומית צור הדסה, תומר מוסקוביץ', שגם הוא מהשלטון המקומי. מרכז השלטון המקומי כמובן ובוודאי רואה בחיוב כל תמריץ שיחזק את הפריפריה גם מבחינת כוח אדם וגם מבחינת הגירה חיובית לפריפריה. בכל את אני רוצה לצד חיזוק הפריפריה להציג עוד שתי סוגיות קריטיות שנוגעות לסוגייה אחת מאוד רלוונטית גם לדיון הזה, גם לפריפריה וגם לכלל הארץ, סוגיית החינוך. יש כאן סביב השולחן הזה לא מעט הורים ואני בטוח שלא מעט מכם קיבלתם בשנה האחרונה, בשנים האחרונות, כמה פעמים את ההודעות שמתחילות בהורים יקרים והודעה שממשיכה ואומרת שהגננת או הסייעת נעדרת, אין לה מחליפה ולכן הגן לא ייפתח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הגן נסגר. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> סוגייה נוספת שגם קשורה לסוגיית מוסדות החינוך, אלה מאבטחי מוסדות החינוך. גם שם יש מחסור שמקשה מאוד על גיוס של מאבטחי מוסדות חינוך, בטוח מאבטחים שיש להם הכשרה צבאית קרבית. אנחנו גם נאלצים להתחרות בשוק הפרטי עם משכורות שעולות משמעותית, במיוחד מאז מלחמת חרבות ברזל. הקושי הזה נוגע לא רק לביטחון של הילדים שלנו ולחינוך של הילדים. מדובר בשני תפקידים שהם קריטיים לרציפות התפקודית של המשק. כאן אנחנו רוצים לתת תמריץ של עבודה מועדפת לשני המקצועות האלה, גם בפריפריה וגם בכלל הארץ. אמרה נציגת האוצר שמדובר בסוגיות האחרות על תפקידים שממומנים על ידי המדינה, אבל כאן מדובר בתפקידים שממומנים על ידי המדינה וגם על ידי הרשות המקומית. במקרה של מאבטחי מוסדות חינוך יש סבסוד חלקי של המדינה. בהקשר הזה צריך לומר שמענק עבודה מועדפת בעיניים שלנו הוא לא המטרה אלא זה האמצעי. אנחנו כבר הצענו כמה פעמים מספר מתווים – אני יכול להעיד שאפילו מספר מתווים מאוד יצירתיים שמשלבים גם מענקים עם מפעל הפיס, גם מלגות, גם מענק עבודה מועדפת – שיכולים לתמרץ מאבטחי מוסדות חינוך, במיוחד מאבטחי מוסדות חינוך עם הכשרה קרבית, לבוא ולעמוד בשערי בתי הספר. לצערנו לא קיבלו את ההצעות שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי לא קיבל? << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> משרד האוצר, משרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא פתחתם באירוע ולא באו אנשים. אתה מדבר ברמה הרגולטורית. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> נכון. בדיוק. לכן אני חוזר על מה שאמרתי גם קודם ואומר שמענק עבודה מועדפת זה עוד אמצעי, עוד פלטפורמה שמבחינתנו אנחנו נשמח לנצל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה יודע לומר לנו מה הייתה הסיבה שההצעות שלכם לא התקבלו? << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> כמו לא מעט דברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תקציבית? << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> זה גם תקציבי למרות שצריך לומר שבמקרה של מאבטחי מוסדות חינוך הסבסוד הוא משותף, הוא גם של השלטון המקומי וגם של השלטון המרכזי עם אחוז מסוים. עוד לפני שמדובר על אישור לרגולציה חדשה, אני מזכיר לשולחן הזה שיש כבר פער של חצי שנה והרשויות המקומיות לא קיבלו את תקציב הממשלה עבור מאבטחי מוסדות החינוך. אם מדברים על מימון ממשלתי, בואו נדבר רגע על הבסיס, על מה שהממשלה מחייבת לממן ועדיין לא קורה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא האירוע. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> ברור שזה לא האירוע אבל בגלל ששאלת הייתי חייב להזכיר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואו נתרכז. הדיון שלנו היום הוא בעבודה מועדפת. זה שלא עובר כסף, אני שומעת בלא מעט מקרים וזה לא בסדר. זאת שאלה מאוד משמעותית אבל לא נפתור אותה כאן. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> לכן השורה התחתונה, אנחנו מבקשים שתהיה הכרה בעבודה מועדפת גם למאבטחי מוסדות החינוך וגם לתומכות החינוך. אני אשמח להעביר את המיקרופון לתומר מוסקוביץ'. << אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >> אני אשלים ממש בקיצור את הטיעון של כפיר. הסתכלתי על לוח ח' ובדקתי אם המקור הודפס על פפירוס או על לוח תקין. זה כל כך מיושן. אין שום קשר בין מה שכתוב שם לשוק העבודה המודרני. ברור שצריך לרענן את זה וכדאי לקבוע איזה מנגנון ריענון קבוע וכל חמש שנים, כל 10 שנים, לבדוק מה קורה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כל, יש קשר. זה קשור למטפלים. אל תוציא את המטפלים מהעניין. יש שם הרבה דברים שלדעתי רלוונטיים גם היום אבל יש דברים שממש לא רלוונטיים. << אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >> ברור שיש דברים שהם רלוונטיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כי אמרת שאין כל קשר אבל יש טיפה קשר. << אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >> בסדר. טיפה קשר. מבחינתנו היתרון של עבודה מועדפת ככל שמחליטים לקדם אותו זה ביכולת למשוך עובדים. כאן צריך לבדוק מה מקורות העובדים האחרים שקיימים באותו ענף. אני מתכוון לנושא של עובדים זרים. במדינת ישראל כאשר כתבו את הלוח הזה, הנושא של עובדים זרים היה זניח לחלוטין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רק תגיד את ההיכרות שלך עם העולם הזה. << אורח >> תומר מוסקוביץ: << אורח >> בשנת 2001 אני הייתי יועץ משפטי של משרד העבודה והרווחה ואז עסקתי בעובדים זרים. בשנת 2022-2020 הייתי מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה וגם אז הייתי אחראי על נושא העובדים הזרים. השוק של העובדים הזרים התפתח מאוד מאוד ומה שקרה עכשיו, אחרי חרבות ברזל ואיסור כניסה של פלסטינים, מכניסים אותם להרבה מאוד ענפים אחרים כך שהמעסיקים יכולים לקבל את הפתרון, ומקבלים את הפתרון, גם מעובדים זרים. שני המקצועות שכפיר דיבר עליהם, אלה מקצועות שלא רק שאין בהם עובדים זרים אלא אנחנו גם לא רוצים שיהיו בהם עובדים זרים. אנחנו לא רוצים שעובד זר יאבטח את בית הספר של הילדים שלנו ואנחנו לא רוצים שעובדת זרה או עובד זר יהיה תומך החינוך של הילדים שלנו. לכן כאשר באים לבחון את התמריץ הזה שהוא לא מאוד משמעותי, הוא לא משנה עולם אבל הוא קיים ולכן צריך להיות מנוצל בצורה נכונה כל עוד הוא קיים, צריך לבדוק גם האם המעסיקים יכולים לקבל פתרון מעובדים זרים. בשני המקצועות עליהם אנחנו מדברים אין פתרון של עובדים זרים ולכן זה תומך בעמדה שנוכל לקבל את הסיוע בגיוס העובדים באמצעות מענק עבודה מועדפת. תודה רבה. << אורח >> צדוק דורלכר: << אורח >> תודה רבה לחברת הכנסת יעל רון בן משה וליוזמים של הדיון הזה ועל ההזמנה לכאן. אני מגיע מקיבוץ שדה אליהו בצפון, בעמק המעיינות. אני עובד בתנועת הקיבוץ הדתי כראש אגף קהילה שתחום החינוך הוא כמובן תחת הנושא החברתי-קהילתי. אני מייצג כאן את השטח, 23 ישובים צמודי גדר מעוטף עזה ועד הגולן והגליל. אני חושב שמה שאני הולך לדבר – ראיתי כאן גם את אנשי התנועה הקיבוצית - התמונה שאני הולך להציג היא נכונה לגבי מאות ישובים לאורך כל הגבולות של המדינה, מחבל תקומה יישובי גבול הצפון, דרום-צפון, ואני רוצה לשתף על משבר כוח אדם בתחום של החינוך החברתי, בגני הילדים. צריך להבין את המשמעות של המציאות כאשר מדובר ביישובים שחלקם פונו וחזרו וחלקם עוד בתהליכים של חזרה. כאשר ישוב קטנטן כזה שנמצא בעומק הפריפריה לא מוצא את כוח האדם המתאים, ההשלכה היא – ואני כאן בוועדת העבודה - שאנחנו ההורים לא יכולים לצאת לעבודה. אני עובר רגע לסוף. אנחנו מבקשים לצרף את תחום החינוך לרשימת העבודה המועדפת. בעשור האחרון ניהלתי פרויקט שמביא חיילים וחיילות משוחררים לפריפריה, לאזור שלנו, ודרך הדבר הזה פגשתי בעיניים אלפי חיילים וחיילות משוחררים. אני רוצה לומר לאוצר שאני חושב שחלק גדול מהמספרים שהצגתם כאן אלה החבר'ה שהגיעו דרכנו. אם אנחנו נגדיר את העבודה בחינוך כעבודה מועדפת, אנחנו נצליח להביא כי פגשתי את האנשים האלה שאמרו לי שאם זאת תהיה עבודה מועדפת הם יבואו לעבוד. האנשים האלה באים לתקופות קצרות אבל היתרונות שהם מביאים הם אדירים כי הם בעצם משחררים את הדרג המקצועי מהסיזיפיות, מהעבודה היום-יומית הזאת של מציאת עובדת למחר שתבוא ותפתח את הגן. הדבר הזה מצליח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, כל אותם חיילים שפגשת שהיו באים, אם היית אומר להם חינוך, תהיו סייעים, הם היו באים? << אורח >> צדוק דורלכר: << אורח >> אני הבאתי אותם לעבודה מועדפת בחקלאות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כמה באו? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם קודם נתנו נתונים. דיברו על 800 בשנת 2023. האוצר דיבר על שנת 2023 בה היו 800 אנשים בחקלאות בכל הארץ מתוך 12,000. << אורח >> צדוק דורלכר: << אורח >> אני רוצה לדבר על האפקטיביות של זה כי כאשר אנחנו מביאים לעומק הפריפריה חבר'ה איכותיים, והיכולת שלנו להביא אנשים איכותיים לעיסוק בחינוך, חלקם נתפסים, מתאהבים באזור ורוצים להישאר ביישובים הקטנטנים האלה, חלקם מתאהבים במקצוע והולכים ללמוד חינוך. כלומר, המעגל של הפירות שאנחנו קוטפים מהדבר הזה הוא מעגל שלם ואני לא מתבייש לומר. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וההסללה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת לא הסללה אלא לדעתי זאת טעימה. אתה לא מסליל אלא הוא בא וטועם. אם מתאים לו, הוא נשאר, ואם לא מתאים לו, הוא הולך. אתה לא מסליל אותו. אתה לא אומר לו שהוא לא יכול לזוז ימינה או שמאלה. הוא בא להרגיש ולחוש. << אורח >> צדוק דורלכר: << אורח >> אני גאה כשאני מצליח להביא אנשים שנשארו בפריפריה, נשארו בקיבוצים, קבעו שם את ביתם, הולכים לעסוק בעיסוק האצילי והנשגב הזה של חינוך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגמרי. << אורח >> צדוק דורלכר: << אורח >> אני חושב שאני לא יכול להיכנס כאן לוויכוח אבל בעיניי, לתפיסתי האישית, לחינוך יש מעמד על. אנחנו כאן דואגי לדור העתיד שלנו. אנחנו באנו מהצפון – למרות שאני לא מספיק צפון – כי פה קובעים את סדרי העדיפויות. אם אנחנו מבינים שהמדינה עצמה, הממלכה, קובעת את תחנות הדלק כמשהו שהוא מסליל או מועדף ואת החינוך שמה בחוץ, אז אני שם סימן שאלה על סדרי העדיפויות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אלה שני דברים שונים מתקופות שונות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הגיע הזמן לתקן. או שמבטלים אז זה או שמתקנים את זה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> את התדלוק הייתי מבטל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אומרת בכלל. אני לא אומרת את זה כגנאי אבל הגעתם באיחור אחרי שהייתם במקומות חשובים. דיברנו על זה. השיח בהתחלה התחיל האם הכלי הזה הוא כלי יעיל והוא מגשים את המטרה לשמה הוא נוצר. זה התפקיד שלנו. התפקיד שלנו ככנסת הוא לבדוק כלים שנוצרו לפני שהגענו לכאן, האם הם יעילים ואם לא שמו להם מטרות, אז בוא נשים להם מטרות ונבדוק אם הם יעילים או לא. בכל מקרה כל עוד זה מתקיים ולא מבוטל, אמרו להפוך אותו למקסימום ולא נשאיר את הדבר כמו שהוא בלי לגעת בו כי בעיניי הוא חוטא לדבר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> דרושה חקיקה כדי לשנות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. בטח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לשנות את זה בלי חקיקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. זה כתוב בחוק. יש לוח ח' לחוק ביטוח לאומי והוא מפרט את כל סוגי העבודות שיכולות להיכנס למסגרת עבודה מועדפת. ממש יורדים לרזולוציות. אם כן, צריך לתקן חקיקה אבל יש עשרות חוקים, עשרות הצעות חוק, כולל הצעת חוק שלי, שממתינות והמשרדים השונים לא רוצים לגעת בהן. בעיניי צריך לשבת על מדיניות, האם זה כלי נכון או לא נכון. אם הוא לא נכון, בסדר, נתקן את מה שצריך במקומות אחרים. שאלנו את גיל שנאלצה ללכת מה התקציב שהוקצב והיא אמרה שזה לא תקציב שהוקצב אלא פר הגעת אנשים, פר מה קורה בשטח. נכון לשנת 2024 הגיעו כ-9,000 אנשים בגלל המלחמה. << אורח >> צדוק דורלכר: << אורח >> 7,000. << אורח >> קריאה: << אורח >> ב-2024 הגיעו 7,000 אנשים. שנת 2024 הייתה השנה הכי מצומצמת בגלל שלא הגיעו חיילים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. הגיעו 7,000 כאשר מדובר על עלות של 71 מיליון שקלים. בשנת 2019 הגיעו 13,000. המספר משתנה והמענק מתעדכן על פי קריטריונים מאוד ברורים. אם בסוף יש תקציב מסוים שהולך, אם הוא הולך למקומות נכונים – יופי, אבל אם אנחנו אומרים שזה לא מסודר נכון והתעדוף לא נכון ולכן בואו נתקן אותו, לכן אנחנו כאן. << אורח >> צדוק דורלכר: << אורח >> אני חושב שהגיע הזמן שלנו לתעדף את החינוך. אני ממש מבקש שהנושא הזה של המועדפת לא יבוטל אלא יוסט לאפיקים שאנחנו כמדינה רוצים לקדם. אנחנו רוצים לקדם את הפריפריה, רוצים לקדם את החינוך והקידום של החינוך, הבאת כוח אדם איכותי וצעיר, גם אם זה באופן זמני, הדבר הזה עובד. אני אומר לכם מהשטח שאנשים יבואו. זאת ציונות וזה צו השעה, להכניס את החינוך לתוך המועדפת, להוציא משם את מה שלא צריך. אני כמובן שם את החקלאות במקומות שצריכים להישאר. אני רוצה לסיום לצטט את את המילים של יאנוש קורצ'אק – "הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות, מחנך אנשים". אני חושב שזה הזמן שלנו להתעורר. אני חושב שהתעדוף, גם של הפריפריה, גם של יישובי צמודי הגדר וגם נושא החינוך, הוא הדרך הנכונה וביישובים מסוימים ממש להציל את המצב. ךה האפיק שאני מבקש שאתם תלכו בו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, רבה, רבה, צדוק. נעבור ללביא רוזנטל ממועצת המכינות הקדם צבאיות שחשוב מאוד לשמוע גם אותך. << אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >> סמנכ"ל קרי ממשל, המכינות הצבאיות. קודם כל, תודה רבה על הכינוס הזה. דיון באמת חשוב. במשך שנים בתחילת כל שנה עולה הדיון הזה אצלנו ואני אגיד שהמשבר עולה משנה לשנה. אני ממשיך את מה שאמר צדוק על נושא החינוך. אני רוצה לדבר על החינוך הלא פורמלי. גם אנחנו במשבר ובטח באזורים האלה הפריפריאליים בגבולות, בעוטף, בנגב, בגליל, בגבול המזרחי. לא הצלחנו לפתוח שנה. 30 ומשהו מכינות לא הצליחו לפתוח שנה. אני רוצה לדבר על תפקידי הדרכה במכינות ואתן תמונה כללית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה לא הצלחתם לפתוח שנה? << אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >> יש 114 מוקדי מכינות ובכל מכינה יש בין שלושה לארבעה מדריכים. המדריכים במכינות הם בוגרי צבא ואלה בדיוק החבר'ה שאנחנו צריכים, חבר'ה שסיימו צבא, סיימו שירות משמעותי ויבואו לתפקידי הדרכה במכינות. יש לנו כמה מאות כאלה. מתוך 114 מוקדים של מכינות קדם צבאיות, קצת מעל 50 אחוזים נמצאים באזורים האלה. המכינות נמצאות בפריפריה, גם הגיאוגרפית וגם החברתית, בנגב ובגליל, והמוקדים האלה פרוסים מצפון והדרום. חשוב להבין שהמכינה לא הולכת לשום מקום. דיברנו על אנשים שבאים לחצי שנה והולכים. המכינה באה ונשארת במקום הזה ונשארת עם היישובים. בשנתיים האחרונות, תוך כדי תקופת המלחמה, הוקמו 22 שלוחות חדשות, מרביתן בעוטף ובגבול הצפוני. אני אתן דוגמה אחת של מכינה שהוקמה לפני שלושה חודשים, מכינת גל בנטוע, ביקשתי אתמול מצביקה שיספר לי בערב על דברים שהם הספיקו לעשות בשלושה חודשים כדי שתבינו את האפקט. חוץ מזה שהם עוזרים בגינון ומפעילים צהרונים ועובדים עם בני הנוער, הם עושים פעילות עם הגיל השלישי, צבעו מיגוניות בזרעית, הקימו ספרייה במושב גורן, הם עובדים עם תלמידים במנור כברי וגם בבית ספר היסודי במעונה. בהקשר של החוסן והחיבור לקהילה, חוץ מזה שהם עשו את מסיבות החנוכה והחגים וכולי, הם הקימו שני מצפים ואתרי זיכרון לנופלים ועשו את זה יחד עם היישוב והם מתארחים בערב שבת. כאשר אנחנו מדברים על שיקום האזורים שנפגעו והיישובים שננטשו, אנחנו מדברים על חוסן קהילתי וזה מה המכינה עושה שם. אנחנו מאוד מתקשים כל שנה לפתוח את השנה. השנה היו 35 מכינות שהיו חסרים להן מדריכים. בערך שליש מהמכינות. אתמול בערב דיברתי עם מנכ"ל הצופים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול אותך שאלה. האם אתה מתכוון שבעצם אתם תשאירו את השכר שלהם ותוסיפו את המענק או שהמענק יחליף את השכר? << אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >> לא. הכוונה היא לתת להם איזשהו מענק. השכר שלהם, בכלל בחינוך הלא פורמלי, הוא נמוך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הוא נמוך אבל אתם צריכים להגיד את זה. << אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >> זה לא עסק כלכלי. למענק יש אפקט מאוד גדול. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה ממשיך לשלם את השכר ואתה מבקש שיקבלו עוד מענק. << אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאיר, לדעתי זה האירוע. בסוף חייל שעובד בעבודה מועדפת, המעסיק משלם לו את המשכורת ואת המענק הוא מקבל מהמדינה. << אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >> בנוסף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני נלחמתי לגבי המתדלקים ולצערי הגדול עדיין משלמים להם, כי מהר מאוד ראיתי שהמענק הפך להיות לשכר ואת המתדלקים הכניסו לתוך חנויות הנוחות והם עסקו במכירה. אם בהתחלה ביקשו מתדלקים, עכשיו זה הפך להיות גם מתדלק וגם מי שמוכר והמענק הפך להיות שכר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איפה הפיקוח? כמו תמיד הפיקוח הוא קריטי. אנחנו בכלל מדברים על זה שלא צריך מתדלקים אלא צריך לתעדף במקום אחר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הלוואי שתצליחי לשנות את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת לא אני אלא כולנו ביחד ניאבק על כך. אני חושבת שהגיע הזמן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש עיוות בלוח הזה. הצרכים השתנו. אני אספר לך על זה. << אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >> חבר הכנסת כהן, יש אפקט מאוד גדול לזה שעבודה מועדפת, הרשימה של הדרכה במכינות או הדרכה בחינוך הלא פורמלי תהיה ברשימה. החבר'ה הצעירים שהם בוגרי הצבא מסתכלים על הרשימה. יש לזה גם אפקט פסיכולוגי לא קטן לכך שזה נמצא ברשימה וזה שיש מענק שזה איזשהו כסף ששוכב על הרצפה ומחכה לחיילים בוגרי הצבא שייקחו אותו. שוב, זה לא רק האפקט הנטו כלכלי כמה זה מוסיף לשכר שלהם שהוא גם כך לא גבוה, אלא גם אפקט פסיכולוגי מאוד גדול לעצם זה שיש מענק מטעם המדינה והם יכולים לקטוף אותו בשנתיים של אחרי הצבא וזה אפקט מאוד חזק. בסוף מדובר על 200 עד 300 מדריכים בכל המכינות. אם אנחנו מדברים על אזורי הפריפריה גם זה יהיה דבר ענק, אם נצליח לעשות אותו. תפקידי הדרכה, חינוך בכלל ובחינוך הלא פורמלי באזורי פריפריה ובגבולות, זה יהיה דבר ענק. כמה עשרות המדריכים האלה שיגיעו למכינות ויצליחו לגרום למכינה לפעול, חוץ מהאפקט המקומי שיש למכינה באותו זמן על האזור – ונתתי לכם דוגמה ממכינת גל בנטוע – יש לזה גם אפקט מתמשך כי החבר'ה האלה שמגיעים לאזורים הפריפריאליים אחר כך רוצים לחזור לגור באזורים האלה. אנחנו עושים סקר. עשינו סקר על המכינות בעוטף ומעל רבע מהחניכים אמרו שהם בהחלט ישקלו אחרי הצבא לחזור לגור באזורים האלה. אם כן, יש לדבר הזה גם אפקט לטווח ארוך. זה נראה דבר קטן, לתת לעוד כמה עשרות חבר'ה או כמה מאות את התוספת, את המענק הזה, אבל זה מנוע צמיחה. זה מנוע מאוד חזק בפריפריה ויהיה לזה אפקט ענק מבחינת החינוך, בחינוך בוודאי ובחינוך הלא פורמלי בפרט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אמנם גיל מהאוצר יצאה אבל כן חשוב לי לומר לכולכם שכל תחום שאתם מזכירים כאן הוא תחום חשוב. אני אומר שבאיזשהו מקום המדינה צריכה לתעדף אבל בסוף חשוב לנו שיגיעו חיילים משוחררים ויבואו לעבוד בכל המקומות האלה. אולי ידחו את הטיול לחוץ לארץ ולפניו יבואו לטעום קצת כי מה שאתה מספר על המכינות זה מדהים וחשוב. שוב, אני תקועה עמוק בתוך הנושא של בריאות הנפש שזה גם חשוב. יבואו ויאמרו לנו שזאת אותה קבוצה אבל זאת לא אותה קבוצה כי אנחנו מדברים רק על קבוצה שמלכתחילה אנחנו יודעים שהיא באה לזמן מוגבל ולא לכל החיים. ירצו להישאר כל החיים – סבבה, מצוין. לא ירצו, ילכו. מישהו יכול לומר לי כמה חיילים משתחררים מהצבא כל שנה? אני מניחה שכל מחזור הוא לפחות 100,000. << אורח >> קריאה: << אורח >> 70,000. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם כן, בואו נניח שרבע מהם יעסקו בעבודות האלה במשך חצי שנה. הללויה. נכון, זה תקציב אבל אנחנו מעודדים אותם לעשייה. לדעתי זה דיון עמוק שאנחנו צריכים לנהל אותו. מאיר, אני עדיין לא מרימה ידיים והלוואי ונצליח אבל זה מצריך את כולנו ביחד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ברשותך אני רוצה לומר שלפני מספר חודשים, אני חושבת שאפילו במושב הקודם, העליתי את זה לטרומית והשר בן צור ביקש לתת לו זמן. האוצר כמובן התנגד. אחרי השיחה שהייתה לי עם בן צור ניגשתי לשר סמוטריץ' ושאלתי אותו אם זה נראה לו הגיוני, כי מה הבעיה לשים חיילים שמשתחררים לעבודה מועדפת. תחנות דלק לא צריכות אותם כי היום הכול דיגיטלי. המקצועות שרשומים שם הם הזויים. אנחנו מפספסים דבר אחד והוא שיש חיילים שיגיעו לעבודה מועדפת ואחר כך יתאהבו במקצוע. ראיתי את זה כשהייתי אחות וראיתי שבנות שירות לאומי, פתאום כולן הפכו להיות אחיות לאחר מכן. הזוי שהכסף נמצא ויש תחושה שהמדינה לא רוצה לתת אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאלתי מה התקציב שהוגדר לאירוע הזה. הם אומרים שאין לזה תקציב. לחוק הזה, לתיקון הזה, אין תקציב וככל שיבואו, ייתנו יותר. אולי לכן הם לא רוצים להרחיב את זה. גם אני דיברתי לא מעט עם השר סמוטריץ' על הצעת החוק הספציפית שלי והוא אמר שאני צודקת ויכניסו, אבל בסוף זה כנראה משהו הרבה יותר גדול. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא לא רוצה. לי הוא אמר שזה כדור שלג. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מה שאני אומרת. ודאי שזה כדור שלג כי אם אני אגיד את שלי, גם שלך וגם שלה ושל כולם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה לא כדור שלג. תחליטו איזה מקצועות בחוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכן בעיניי זה דיון הרבה יותר עקרוני מאשר אם להכניס חינוך או תרבות או בריאות הנפש. השאלה היא האם המכשיר הזה הוא מכשיר נכון ואז או שנכניס את הכול ומי שייכנס ויבוא, ברוך הבא ואז המדינה תשקיע כאן כסף כי זה כן מבורך, לקבוע לו יעדים ולראות מה אנחנו רוצים להשיג, או שזה מכשיר מיושן, לא נכון ולא ראוי ואת כל מה שאנחנו רוצים להשיג נשיג באמצעות משהו אחר. אני מסכימה איתך אבל אני אומרת שזה כיוון הרבה יותר עמוק מחינוך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לסיים את דבריי. אני חושבת שהדברים שאת אומרת, זו המציאות שקורית. לא רוצים לתת כסף, לא רוצים לדרבן, אין כסף למדריכים. יש חיילים שמשתחררים וכן צריכים את המענק וגם קיבלתי תשובה ואמרו לי שייתנו מענק בלי קשר. אמרתי, לא, עם קשר כי אנחנו גם מחנכים את הילדים ואת הדורות הבאים שאפשר להיכנס לכל מסגרת. הדבר היחיד שצריך זה פשוט לקחת את המקצועות שכבר הגדרתם, מה שכבר לא רלוונטי – לא רפד ולא חייט – שים במקום זה מטפל או מסייע. מה הבעיה? זה אותו חוק רק משנים את המקצועות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שוב אני אומרת לך ואני רוצה להמשיך לנהל את הדיון. יש לך כלי שבאוצר טוענים שהוא לא כלי יעיל. למה אנחנו מחוקקים חוקים? אנחנו קובעים לנו יעדים ואנחנו רוצים להגיע ליעדים ואנחנו חושבים שהחוק הוא הדרך להגיע ליעד הזה. טוען האוצר – אני לא מסכימה איתו ולכן גם צריך לקיים דיון – שהרי זה לא עניין של כסף אלא זה האם הכסף מביא אותנו למטרה. בוודאי שזה כסף אבל אם אנחנו ומשכנעים את כל השרים ואת כל המשרדים שהכסף שמונח כאן הוא לא הוצאה אלא זאת השקעה כי באמת באמצעות ההשקעה הזאת נגיד ליעד שנקבע אותו, אזי זה לא עניין של כסף כי כדאי להשקיע בזה. אם הכלי הזה הוא כלי לא נכון והוא לא מביא אותנו לכלום אלא הוא רק מחלק כסף לחצי שנה – וחצי שנה לא תעזור לחינוך כי המדריך יבוא לחצי שנה ואז ילך - אולי הכלי הזה הוא לא נכון וצריך לבטל אותו ולהביא כלי אחר. לכן אני עם יעל ואיתך. בואו נעשה קיים אמיתי ונראה האם הכלי הזה של עבודה מועדפת הוא נכון או לא נכון. אם הוא נכון, בטלו אותו לגמרי. אם הוא נכון, בואו נשפר אותו ונטייב אותו. אם אתם עוד לא רוצים להגיע להחלטה כלשהי בזמן הביניים, בואו נתקן לפחות את מה שנמצא בפנים כי זה לא נורמלי ש-800 עובדים, תכפילי את זה ב-1,000 ומשהו שקלים ותקבלי סכום שהולך על מתדלקים כפי שסיפר מאיר. למה? גם לא להחליט זה לקבל החלטה שמתקנים את מי שנמצא בפנים. << אורח >> צדוק דורלכר: << אורח >> לגבי החינוך, זה לא יעזור לפני שהכניסו את זה ובדקו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. היא איתך. זה חלק מהשיח. << אורח >> צדוק דורלכר: << אורח >> פגשנו את הצעירים והצעירות והם רוצים לעבוד בחינוך. הם לא יבואו לעשות את זה בלי המענק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לשדרג את המענק. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> גם נושא חינוך זה משהו מאוד גדול. צריכים להיות מדויקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון . אני לגמרי איתך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שהמענק צריך להיות קצת יותר גבוה וגם לתמרץ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני איתך. לא נראה לי שאנחנו חלוקות. << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >> מנהלת שירותי מעבדה ארצית של מכבי. אני באה מתחום הבריאות. דיברו כאן הרבה על חינוך אבל תחום הבריאות הוא תחום מאוד קריטי וחשוב במדינת ישראל. תחום הבריאות סובל ממחסור מאוד גדול. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תגידי לי איזה חום הוא לא קריטי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה אתה מפריע דווקא בבריאות שאותי מאוד מעניין? את הנאמר על החינוך שמעת במלואו. דברי על בריאות. כמו שאמרתי, כל המקצועות חשובים – לא כל המקצועות - והשאלה היא מה אנחנו כמדינה חושבים שצריך להשקיע בו יותר כי אין כוח אדם. זה תחום חשוב ואין בו כוח אדם. אלה שני הפרמטרים החשובים שאנחנו צריכים לבדוק אותם. תאמרי היכן חסר לכם. << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >> אני באתי לכאן לבקש להכניס את הנושא של לוקחי דמים ... לתוך הנושא של עבודה מועדפת. בתוך החוק יש עוזרי סיעוד ואנשי תפעול רפואי. לא כל כך הבנתי מהמספרים היא אמרה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא לא הגיעה לבריאות. ביקשנו שתשלח לנו את הדף והיא תשלח את המסמך. << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >> כמו שאמרו כאן להיכנס לתוך העולם, כאן דיברו על חינוך אבל אני מדברת על רפואה, זאת מקפצה מאוד גדולה לחיילים משוחררים לבוא ולהכיר את התחום ואחר כך להישאר בו. אנחנו צריכים חיילים משוחררים, עובדים שהם מן הסתם האליטה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה לומר לנו נתונים? אמרה כאן דבי ואני מסכימה איתה שהיא לא חושבת שכולם, אבל בנות שירות לאומי שכן מגיעות לתחום הבריאות נשארות בתחום? את לא יודעת לומר לי כמה נשארים אחר כך בתוך תחום הבריאות. << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >> נשארים כי זה מושך אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני יודעת. אחותי עליה השלום הייתה בשירות לאומי בבית חולים ואחר כך הייתה רופאה. ברור לי שזה הגיע משם כי לפני כן היא בכלל לא חשבה על זה היא הגיעה ללימודי רפואה בגלל השירות הלאומי. אם כן, אני בהחלט חושבת שיש בזה טעם. אין לך נתונים. << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >> אין לי נתונים אבל זה פותח להם צוהר לעולם הבריאות ולוקח דם מהווה מקפצה מאוד גדולה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מפנה את האחות לעשות דברים שרק היא יכולה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש הכשרה רק ללוקחי דמים? << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >> הבקשה שלי היא להכליל את לוקחי הדמים כמקצוע מועדף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תדאג. תזמין את עובדי מכבי וכל אחד יגיד לך מקצוע אחר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בדרך כלל זה מתאים לחובשים << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם קופת חולים מכבי יכולה לשלם שכר יותר גבוה ולהעסיק לו קחי דמים? << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >> חסרים המון לוקחי דמים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה חסר? << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >> כי זה מקצוע שלא מרוויחים בו כמו בהייטק. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם לקופת חולים מכבי שהיא גוף כלכלי איתן יש את היכולת לשלם יותר? << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >> היא גוף ציבורי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים עם כספי המדינה. אני בעד הבריאות כמובן אבל זאת שאלה שתישאל גם בהמשך וצריך יהיה להשיב עליה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> היא צודקת בזה שאלה גופים ציבוריים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי צריך לעזור להם ממקום אחר. << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >> לא ביקשנו שתשלמו את השכר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני יודעת אבל היא אומרת שתמריצים ממקום אחר ולא דרך עבודה מועדפת. << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >> ברגע שזה יהיה חלק מחוק עבודה מועדפת, זה יפתח להם צוהר. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מסכימה שיש בזה ערך רב. אני רק אומרת לגבי התקציבים, השאלה אם בסוף חברת ביטוח גדולה כמו מכבי, גם אם היא ציבורית - - - << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >> היא לא חברת ביטוח. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודעת. היא קופת חולים. אני גם יודעת מה האזרח משלם עבור הביטוח שהוא קונה ממכבי. השאלה האם היא יכולה לשלם שכר כדי למשוך את הצעירים. אני חושבת שזאת שאלה לגיטימית. אני בעד למשוך צעירים לתחום הבריאות והסיעוד כמו שציינה דבי, אני מאוד בעד, אבל השאלה מה יהיה המקור התקציבי של זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפני שאני עובר ל-זום, ויש אנשים שנמצאים ב-זום, אני רוצה לכבד את מי שנמצא כאן. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> שלום, בוקר טוב. אני מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קיבלנו נייר עמדה שלכם. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> נכון. ענף השיפוצים באמת מצוי במשבר מאוד גדול של כוח אדם. מבחינת ענף הבנייה, אנחנו נמצאים כתת-ענף בתוך ענף הבנייה, בתוך פנקס הקבלנים. בעוד שלענף הבנייה כבר הגיעו עשרות אלפי עובדים זרים, אלינו, לענף השיפוצים, מאוד קשה למצוא את המיומנויות הייחודיות של עבודות הגמר, גם אצל העובדים הסרים וכמובן לשילוב של עובדים ישראלים, ואנחנו חייבים ידיים עובדות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה ששאלה יעל את מכבי, אנחנו שואלים גם אתכם. בסוף לא מגיעים אליכם כי השכר מאוד נמוך ואי אפשר להעלות את השכר? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> קודם כל, יש כאן עלויות של שיפוצים שהן רק הולכות ועולות.. בסופו של דבר זה מתגלגל גם לצרכן ואנחנו לא רוצים לראות את זה. גם כאשר מדובר בעובדים זרים, העלויות הן מאוד מאוד גבוהות ושוב אנחנו כאן מגלגלים את זה איכשהו לצרכן הסופי. כאשר אתה נותן מענק עידוד לחיילים משוחררים להשתלבות בענף, לפחות המענק הזה מהווה איזשהו חלק נוסף מתוך השכר. היה איזשהו פרק זמן שעשינו מענק עבודה - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שיפוצים בארץ זה אחד הדברים היקרים ביותר. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> אחד הדברים היקרים והעיקריים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חייב להגיד לך שכדי להחליף מתג למי שלא מבין ומביא שיפוצניק, מדובר בתשלום של 700 שקלים. אז אני לא יודע אם אתם יכולים לשבת כאן ולדבר ככאלה שאתם רוצים להוזיל את העניין. אתם יקרנים בצורה בלתי רגילה. אם הייתי יודע שזה שמחליף את האסלה היה מקבל ישירות את הכסף, אבל אני יודע שזה לא כך. אני מצטער, אני שמעתי הרבה מאוד גופים שבאים לבקש אבל אם אתם באים לבקש, כנראה שהכול מותר. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> קודם כל אני אתחיל ואומר שענף השיפוצים סובל בצורה מאוד מאוד קשה מאז פרוץ המלחמה. עצם זה שיש התייקרויות בכל הענף, גם בחומרים, גם בחומרי העבודה, גם בכוח האדם, הכול בסופו של דבר מתגלגל לכיס של הקבלן שהו אלא יוצא מיליונר, בטח לא קבלן השיפוצים הקטן שמגיע לשפץ אצלי ואצלך בבית. היום כשהוא צריך לשלם לכוח עבודה פי שתיים יותר על כל שעת עבודה, כמובן שגם זה מתגלגל על הצרכן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אין לי ויכוח איתך. השאלה אם כל מקום בו צריך לשלם פי שניים, אנחנו צריכים להכניס אותו. זה דבר ההחלטה לגבי עבודות מהסוג הזה לפני הרבה מאוד שנים הייתה בגלל חוסר של עובדים ספציפיים לדבר הזה. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> נכון. אני מדברת על חוסר בעובדים ספציפיים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב. אני מצטער. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> אני אסביר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני עכשיו עברתי בית ושיפוצניקים יש הרבה. אתה פשוט צריך לשלם הרבה כסף. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> השאלה אם איזה עובדים הוא הגיע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רק רגע. קראנו את נייר העמדה שלכם. אני אגיד לך למה אני לא רוצה להיכנס פנימה. שוב, כמו שאמרתי לכולם כאן, הבנתי. כמו שמאיר אומר, אנחנו נעשה עבודה הרבה יותר עמוקה כדי לראות וגם לבדוק את הכלי. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> אני רוצה להתייחס בקצרה לפרק ח', מה שכתוב בו כבר היום. כתוב שם עבודות שיפוצים כאשר מדובר על עבודות של תוספות בנייה. תוספת בנייה זאת לא עבודות שיפוצים אלא עבודות בנייה. לקחתם את ענף הבנייה והכפלתם אותו פעמיים במכפיל כוח למרות שבענף הבנייה יש פחות מחסור של כוח אדם. כאן הדגש הוא כן לשים את קבלני השיפוצים שבאמת סובלים ממחסור של כוח אדם ולתת אפשרות לחיילים משוחררים להשתלב בענף וגם לרכוש מקצוע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בואי לשכונת מורשת במודיעין. כל קבלן שאת פוגשת, אם הוא מזהה אותי, מתחנן שנעשה משהו כי אין להם עובדים בבנייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל ענף אומר את זה. << אורח >> אורי ברזק: << אורח >> ראש אגף החינוך של התנועה הקיבוצית. אני מוצא את עצמי משלב ידיים עם צדוק ועם לביא ומודה מקרב לב על היכולת לפתוח נושא שכאילו התייבש על איזשהו ענף ולקיים דיון רציני בהשתתפות של הרבה חברי כנסת ומשלב את הקואליציה עם האופוזיציה. זה רק אומר שיש כאן נקודה שאם היא תקבל את השינוי שלה, זה כמו אותו מסמר קטן, מי שמכיר עוד שירים ישנים, יש שיר "הכול בגלל מסמר קטן", שכאשר הוא נופל, נופל הסוס וממנו נופל הפרש והמערכה נגמרת בהפסד. אם ניקח את המסמר הקטן הזה ונכניס אותו במקום שבו הוא באמת נדרש ונתעדף את המקום בו הוא באמת נדרש, אז הסוס לא ייפול, הפרש ימשיך לדהור, הגדוד יעשה את עבודתו ואנחנו ננצח את המערכה. המערכה היום היא מערכת שיקום מדינת ישראל ולא פחות מזה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> על החינוך הבלתי פורמלי. << אורח >> אורי ברזק: << אורח >> יש מערכות עצמאיות, לא מערכות ממסדיות, של הגיל הרך. זאת הנקודה בה ילד מתחיל לצמוח ומה שקרה לו שם, זה מה שיספר את כל סיפור חייו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בעיקר סייעות. << אורח >> אורי ברזק: << אורח >> החינוך הבלתי פורמלי שמלווה את הילד כדי להפוך אותו לאזרח מועיל לחברה ואדם שתורם במקום בו הוא גר. היום אנחנו נמצאים בגבולות שננטשו. להחזיר לשם ישובים, זאת מטרה שיקומית לאומית. כדי שהדבר הזה יקרה, לא צריך מנוע צמיחה אלא צריך סטרטר למנוע. הכלי הוא סטרטר למנוע. אם תפעילו סטרטר לבד, הוא לא צריך הרבה אבל אם הוא לא יהיה מחובר למנוע – הוא יניע משהו שכבר אין בו צורך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לי שאלה אליך. אני רוצה ללכת לכיוון הפרקטי. אני מניחה שכבר העסקתם חיילים משוחררים או שלא. אני שואלת אותך כי בחינוך, בוודאי בסייעות, אתה פותח גן לשנה אבל עבודה מועדפת היא חצי שנה. השאלה שלי היא - ואולי מישהו שכבר העסיק יענה לי על זה – שאם בסוף אחרי חצי שנה הם עוזבים, עשית בלגאן יותר מאשר מעזרת. בסוף הילדים מתרגלים לדמות מסוימת והיא עוזבת. מה אתה עושה? << אורח >> אורי ברזק: << אורח >> אני אענה לך בצורה מאוד פשוטה. אני זוכר חיילת משתחררת וכדי שהיא תעבוד בחינוך אומרים לה שיסדרו לה חליבות ברפת כדי שהיא תקבל את המענק, כדי שיא תישאר. אחרי שהיא כבר עבדה בחינוך, היא תהיה מחנכת לכל חייה. המערכות האלה, אם הן לא קיימות, היישוב לא קיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא אמרתי לא. רק שאלתי שאלה. << אורח >> אורי ברזק: << אורח >> המערכות האלה שהן מערכות פרטיות הן עם מצ'ינג למדינה. כאשר המדינה לא עושה מצ'ינג, הן משלמות הכול. כדי שהמדינה תגיד, תהיה אמירה, שאנחנו רוצים את הגבול מיושב מחדש בלי מערכות חינוך, היישובים לא יחזרו למקומם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אני רק אומר לבאים בתור שאנחנו נעבור ליניב פרץ משירות התעסוקה ואחר כך לאיל הננברג מהתאחדות המלונות. יניב, אני ארצה את ההתייחסות שלך, דווקא בגלל שאתה שירות התעסוקה, לגבי האירוע הזה שזה שעבודה מועדפת היא חצי שנה ואחר כך לכל הנושא של חינוך, אם אתה יכול לתת את דעתך. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אני אתייחס גם לזה במילה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לך על דיון הוועדה בסוגייה כלן כך חשובה שעולה, קמה ונופלת לאורך השנים בערך כמו מהיום שהחוק הזה קיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רק מתנצלת בשם יעל שנאלצה ללכת לוועדה חשובה אחרת. היא העלתה את הנושא ואני הצטרפתי אליה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> לדיון בוועדה הצטרפה גם הסוגייה של תמיכה בנגב והגליל. אני חושב שכולנו תמימי דעים שיש חשיבות גדולה לתמיכה בנגב והגליל אבל צריך לזכור שהמענק הנוכחי שאנחנו מדברים עליו, לא די בו כדי לעודד תעסוקה באזורים האלה ויש חשיבות גדולה לחוק הכלים השלובים. זאת אומרת, צריך לתמוך אותו בעוד מענקים ותמרוצים נוספים שלא תהיה איזו מחשבה שהוא חזות הכול והוא ישנה את המחסור. אני רוצה להתייחס לטענה שעלתה לאורך השנים שלכאורה יש איזשהו חשש מהסללה למקצועות שלא תומכים בפריון במשק. מאידך, כנגד הטענה הזאת אפשר להקים טענה אחרת שקיום מחסור קריטי של עובדים בענפי משק רבים פוגע בפריון של המשק הרבה יותר מההסללה ולכן לא בטוח שהטענה הזאת קמה ונופלת. כן הייתי רוצה לומר שיש מגוון ענפים ומקצועות נוספים שכן חשוב לדון בהם ולראות איך מכניסים אותם לתוך הדבר הזה. אני חושב שיושבת-הראש התייחסה למשהו שבעיניי הוא מסכם את מהות הדיון. הדיון המהותי צריך לעסוק בשאלה האם המענק הזה נדרש, האם יש ביחס של עלות מול תועלת, הוא תורם יותר לפריון תעסוקה, הוא תורם לכלכלה, הוא תורם למשק ואם לא, אולי כן צריך להכניס אותו למקום שבו צריך לבטל אותו כמו שהמליצה היושבת-ראש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרתי לבדוק. לא לבטל. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> כן. לבדוק. צודקת. לבחון אותו שוב. בטח אם לא מתקבלת החלטה, ואנחנו רואים שבמשך שנים רבות לא מתקבלת החלטה בעניין, כן צריך לדון, נראה לי חובה לדון בתמהיל המקצועות והענפים שקיים. אנחנו רואים שאם החוק הוא משנות ה-80 ורק בשנת 2008 נעשה בו ריענון קל, זה אומר שכמעט 20 שנים לא נגעו בו. מהמקום הצר שלי אני רוצה להמליץ ליושבת-ראש הוועדה, ואני חושב שזו המלצה חשובה, להקים צוות בין-משרדי שידון - לשירות התעסוקה, כמי שמתכלל את עולמות התעסוקה, יש לו גם אמירה בנושא הזה ואנחנו פוגשים חלקים גדולים מהעובדים במשק – צוות מקצועי שידון באופן מאוד מקצועי בתמהיל המקצועות והענפים שקיימים היום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה המקצוע שהוא קשיח שאתה יודע עליו, שתמיד באים אליו חיילים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרו לנו שמרבית האנשים היו במפעלי תעשייה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> תעשייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת הקבוצה הגדולה ביותר. כמעט יותר ממחצית מהמספר שמגיע. באתר ביטוח לאומי מפורסם מספר החיילים שמגיעים אבל לא מפורסמת התפלגות התחומים. ביקשנו שיעבירו לנו וביטוח לאומי שנמצא כאן יעביר את הנתונים לוועדה וכמובן תוכל קבל ולעיין בהם. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אני אסיים ואומר שאני חושב שיש חשיבות גדולה מאוד לדיון בעיסוק, איזה מקצועות ואיזה ענפים ייכללו בדבר הזה כי אנחנו רואים היום באופן מובהק, גם במחקרים שקיימים אצלנו, שאין קשר בין מרבית המקצועות שקיימים היום ברשימה בלוח ח' בביטוח לאומי לשינויים והתמורות המאוד מאוד משמעותיות שחלו במשק. אולי יש איזושהי כוונה שזה לא ישרת את המטרה העליונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נבקש מהדוברים לקצר. אמנם נשאר לנו זמן אבל יש כל כך הרבה אנשים שרוצים להביע את עמדתם וחלקם הגיעו מרחוק וחלקם ב-זום. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> שאלת לגבי תחום החינוך. אנחנו רואים חשיבות גבוהה גם בתמיכה בחינוך כמו במקצועות אחרים. אנחנו נמצאים במגוון רחב של ועדות שעוסקות במחסור בסייעות, מנהלות גנים בגיל הרך ובגני רשויות - ומי כמו מאיר כהן מכיר את זה כראש רשות – וזה שנים על גבי שנים. אני חושב שההצעה שהצעתי להקים ועדה מקצועית תיתן מענה לא רק לדבר הזה אלא לעוד מקצועות חשובים כפי שהעלו כאן וגם בתחום החינוך. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> סמנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות. בעבר המדינה הכירה, בצדק, בענף המלונאות כתחום שצריך להיות בו עבודה מועדפת. עם זאת אני אציין שממש המקצועות בתחתית סולם הקריירה מתחלקים לשניים: מקצועות שנכנסו שהם מקצועות חסרי תעודה. כל מקצוע עם תעודה אוטומטית לא מוגדר כבודה מועדפת. כאשר מכניסים כאן מקצועות יש לזה משמעות כלכלית – שיעור ראשון בכלכלה, עקומת תמורה, או 100 מטוסים או 100 אוניות ואין גם וגם. כעמדת התאחדות המלונות אני מבקש שלא נשפוך את התינוק עם המים. היכן שכן החליטו שיש צורך, שלא נפגע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה יודע מתי החליטו? ב-2008 או ב-2002. לא אמרנו שאנחנו מציעים או לא מציעים. אמרנו שצריכה להיות כאן ועדה מקצועית שתדע לעשות את החינה. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> אני איתך. אני לגמרי בתוך הדבר הזה. אני אומר שזה דיון מאוד מאוד ואני לא פוסל. אני כן חושב שאם אנחנו רוצים לחזק את הנגב ואת הגליל, יש כאן איזשהו נעל שתמיד משרד האוצר יבוא ויאמר על מי זה חל, מה הפוטנציאל ומה יכול להיות. אם אנחנו לוקחים את המספרים שהם הציגו לנו כאן, בשנת 2019 היה מדובר על 13,000. אנחנו מגדירים אזורים במדינה ואלה אזורים בעלי חשיבות לאומית לצורך העניין, לשם אנחנו רוצים להביא כוח עבודה צעיר. אגב, גם בענף המלונאות שהוא ענף עתיר כוח אדם מהפריפריה, אנשים שמגיעים לשם בדרך כלל גם משתקעים שם. אם אנחנו רוצים לקחת את זה ולעלות לרמה הבאה, צריך לעשות באזורים שהם מוגדרים או שאתם מגדירים כאזורים בעלי עדיפות וחשיבות, לעשות את זה בשתי פעימות וכך גם להשאיר אותם לא רק לחצי שנה אלא לשנה ואז הסיכוי שהם ישתלב שם יהיה גבוה יותר. אני רוצה לחדד משהו אחד קטן. אני לא נגד לבדוק את המקצועות אלא להפך, אני בעד. גם אנחנו בענף המלונאות היינו רוצים להרחיב אבל מצד שני אנחנו יודעים שיש איזושהי מגבלה ואנחנו לא רוצים שהתינוק יישפך עם המים. << אורח >> הדס פוקס: << אורח >> משרד העבודה. אני אתייחס למה שנאמר. לגבי הנתונים, משרות פנויות, אנחנו יודעים שבכל הענפים יש מחסור חמור בעובדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה הכוונה בכל הענפים? בענפי הייטק יש מחסור? << אורח >> הדס פוקס: << אורח >> כן. גם בענפי הייטק. בכל המשק חסרים עובדים. כשאנחנו מסתכלים על משרות פנויות, סך המשרות הפנויות שיש במשק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם כן, זה מה שנקרא הללויה. אני מניחה שרמת האבטלה היא נמוכה. << אורח >> הדס פוקס: << אורח >> האבטלה מאוד מאוד נמוכה. היא נמוכה ביחס לאיך שהייתה לפני המלחמה. באמת אין עובדים. לכל הענפים יש מחסור בעובדים והיה אפשר לשמוע כאן הרבה ענפים שמדברים על כך. זה מבחינת המחסור במשק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשאנחנו אומרים אבטלה נמוכה, אני אשמח לדעת איך אתם בודקים. אני בוועדה הזאת נפגשת עם כל כך הרבה אנשים, כולל עם הלומי הקרב, עם חיילים משוחררים שהם בפוסט טראומה והם הלומי קרב, שהם פצועים ומערכת השיקום לא עובדת כמו שצריך, לצערי ובלי לפגוע חס וחלילה באגף השיקום, והם יושבים בבית ולא עובדים כי אין מישהו שירים אותם וייתן להם את התמיכה הנדרשת. עזבי לזרוק קצבאות. כסף בהחלט חשוב אבל הוא לא מהות הכול. הגיע הזמן שנפסיק לדבר על פיצויים אלא נתחיל לדבר על שיקום אמיתי ושיקום אמיתי זה להביא כל כך הרבה אנשים לצאת לעבודה. אני מכירה כל כך הרבה כאלה שיושבים בבית. אין לי את היכולת לבדוק סטטיסטית אבל יש כל כך הרבה כאלה שבפוטנציאל יכולים להגיע למקומות עבודה גבוהים ביותר והם יושבים איתנו אבל הם לא עובדים כי אף אחד לא דאג לשיקום האמיתי שלהם. לכן מעניין אותי לדעת איך בודקים את האבטלה למרות שזה לא הדיון עכשיו אלא דיון אחר. << אורח >> הדס פוקס: << אורח >> בשני משפטים אני אסביר מהי אבטלה. אבטלה היא אנשים שמחפשים עבודה ולא מוצאים. זה מתוך מה שנקרא כוח עבודה שאלה הם האנשים שעובדים או אנשים שמחפשים עבודה. כלומר, אנשים שיושבים בבית ולא מחפשים עבודה לא נכנסים לנו לשיעורי האבטלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה שנקרא ריצ'ינג אאוט. לקחת אותם ולהכשיר אותם. << אורח >> הדס פוקס: << אורח >> נכון. אם כן, באבטלה זה נמוך ובשיעור התעסקוה – זה גם חשוב – עוד לא חזרנו למקום בו היינו לפני המלחמה. התעסוקה היום היא יותר נמוכה מכפי שהייתה. מנגנון של עבודה מועדפת זה מנגנון שהוא בעייתי ואני אתייחס לשני הכיוונים, גם לצד של המעסיקים. מהצד של המעסיקים אנחנו בעצם נותנים כאן סבסוד שכר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סבסוד שכר הוא חוץ מהמענק? << אורח >> הדס פוקס: << אורח >> אני אומרת שהמענק הוא בעצם סבסוד שכר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש את המענק. יש משכורת כזו או אחרת במשך חצי שנה ובסוף החבר'ה האלה מקבלים את המענק. << אורח >> הדס פוקס: << אורח >> נכון, אבל נגיד במגזר הפרטי, במקום להעלות את השכר בעוד 1,000 ומשהו שקלים בחודש, אנשים מקבלים את המענק של העבודה המועדפת וכאן השאלה היא למה שכספי ציבור ישמשו לסבסוד שכר למגזר עסקי. דיברו כאן על השיפוצניקים, מלונאות, והשאלה היא למה בתי מלון שיש להם הרבה כסף והם גובים הרבה כסף מהאנשים שמגיעים אליהם, למה שמדינת ישראל תסבסד אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני איתך אבל איפה אתם? << אורח >> איל הננברג: << אורח >> אני חייב להגיב על זה. זה דמגוגי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם זה לא היה מורכב, לא היינו כאן. אנחנו כאן כי זה מורכב. מצד אחד יש לנו כלכלה שאנחנו רוצים לפתח, אנחנו רוצים בתי מלון, אנחנו רוצים תיירות. אם אין אנשים לא מתפתחת כלכלה ולא מתפתחת תיירות. אני איתך בשאלה למה המדינה צריכה לממן את זה. היא צריכה לממן כי אנחנו רוצים לפתח אבל נניח שלא ואם לא, למה אתם משאירים את זה? כלומר, אם מחליטים שזה לא טוב וזה לא נכון, למה להשאיר? בואו תיזמו ותאמרו שנקיים שולחן עגול ונחליט כולנו ביחד, גם משרד הכלכלה שאולי יגיד שכן צריך, שבו כולכם כיחד כממשלה ותעשו על זה דיון. יכול להיות שהממשלה אומרת שלא אכפת לה, זה 71 מיליון כסף, כסף כיס, נמשיך את זה כך כי אם נתחיל לפתוח כל אחד יצעק. בעיניי זה לא נכון כי גם ל-71 מיליון שקלים יש יעדים ואפשר לקחת אותם למקומות אחרים. הנה, את רואה, יושבים סביב השולחן כל כך הרבה מתוסכלים ששואלים למה להם כן ולנו לא. אם כן, תחליטו. או שמחליטים שזה כן עובד ואז פותחים, מתקנים ועושים, או שמחליטים שלא. אי אפשר לשבת ולא לעשות כלום. את לא מהאו"מ, את לא אורח. את, ובמיוחד אתם, שחקן מרכזי בכל האירוע. קחו את האחריות ותתחילו לטפל בזה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הראייה תמיד לא צריכה להיות הראייה שמכוונת אותך. למה מכניסים 700 חדרנים וחדרניות מעקבה לאילת? כי תחום התיירות היא תחום כל כך חשוב וחשוב לחזק אותו. באים תיירים ולמשל באילת זה ענף שמחזיק עיר שלמה. לכן הייתה מחשבה כן להכניס לשם את העבודה המועדפת. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> תיקון. המספר הוא 2,500. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שאני אישרתי 700. << אורח >> איל הננברג: << אורח >> התקדמנו. << אורח >> הדס פוקס: << אורח >> הדבר השני הוא שמנגנון עבודה מועדפת באמת מכניס עובדים שהם חיילים משוחררים ויש לנו אוכלוסיות – דיברנו קודם עם שירות התעסוקה - עם תעסוקה נמוכה ואותם אנחנו רוצים לעודד והיום הם לא יכולים לקבל מענק. במיוחד זה אמור לגבי ערבים וחרדים. גם מהבחינה הזאת זה לא המנגנון המיטבי כדי להכניס עובדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך קראת לאוכלוסייה הזאת? אמרת שהם אוכלוסייה חלשה? << אורח >> הדס פוקס: << אורח >> אוכלוסייה ששיעור התעסוקה שלה הוא נמוך וצריך לקדם את התעסוקה שלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא בא על חשבון זה. אנחנו חוזרים לאותה שאלה. עם כל הכבוד, הבאת חרדי או ערבי לאירוע הזה. אתם חושבים שצריכים לעודד את החרדים ואת הערבים, תעודדו אותם, אבל מה זה קשור? אני לא מצליחה להבין מה זה פוגע? הדבר הזה פוגע? << אורח >> הדס פוקס: << אורח >> מהצד של היהודים הלא חרדים שמשרתים בצבא, זה יכול לפגוע בהם. אנחנו יודעים ממחקרים שהכניסה המאוחרת לשוק העבודה לעבודה שהיא איכותית, עבודה בשכר גבוה ודורשת כישורים, זה שי שישראלים נכנסים לשוק העבודה זמן מאוחר, זה גם פוגע בהם וגם פוגע בכלכלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך זה פוגע? << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> כשאני השתחררתי מהצבא באתי לעבוד וקיבלתי 20 שקלים וזה בזמן שמי שלא הלך לצבא היה מקבל 60 שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> העברת לי פתק שאתם רוצים לדבר. אתה צריך לחכות לתורך. אני לא מבינה איך ה-7,000 אנשים עליהם אנחנו מדברים, איך הם פוגעים באי-הכנסת - - - << אורח >> הדס פוקס: << אורח >> זה פוגע בהם. אם בן אדם צריך לבחור מה הוא הולך לעשות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם יעבדו בחקלאות? תביאי אותם לחקלאות. << אורח >> הדס פוקס: << אורח >> יש להם שתי אפשרויות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע. אני אומרת לך שכל מי שהיה כאן אומר הוא רוצה עוד. אם כן, תביאי אותם. הרי כולם כאן צועקים שחסר. גם איגוד המלונות אומר עכשיו שחסר לו. יש לו אבל הוא רוצה עוד. תביאי אותם. מי מפריע לך להכניס אותם? את רוצה לתת גם להם מענק? תני גם להם מענק. << אורח >> הדס פוקס: << אורח >> זה לא מה שאני אומרת. אני אומרת שעבור החייל המשוחרר, כשהוא נמצא בפני בחירה והוא צריך לבחור אם הוא הולך לעבודה או שהוא הולך לאקדמיה, והוא בוחר ללכת לעבודה כיוון שהשכר לו קצת יותר גבוה מהשכר שמתקבל בשוק כי בעצם את נותנת לו שכר יותר גבוה, זה משהו שיפגע בו לטווח הארוך. מה שעדיף לו בטווח הארוך זה ללכת לאקדמיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה נתונים וסטטיסטיקה כי אני חולקת עליך ואני אומר לך למה אני חולקת עליך. לי יש בבית חמישה ילדים וכולם כבר עברו את הגיל הזה. הם התלבטו לא מעט, ואפילו אולי שנה לא הלכו לאוניברסיטה כי לא ידעו מה המקצוע שהם רוצים ללמוד. אצלי, מרגע שנולדתי אמרו לי שאני אהיה עורכת דין. הסלילו אותי אבל לא כולם יודעים מה הם רוצים ללמוד, במיוחד היום עם השפע. הרבה מהם עושים שנה הפסקה אחרי הצבא לחשוב לאן ילכו. חלק הולכים לטיול וחלק חושב לאן הם רוצים ללכת. כשיש לכם עבודה מועדפת כי מדינת ישראל רוצה לא להסליל אבל רוצה כן לכוון לכל מיני מקומות שחסרים לנו שם עובדים וידיים עובדות וגם לפעמים אפילו כמקצוע תמשיכו הלאה להתפתח במקצוע הזה, אז אני אומרת, כן, בואו, תראו ותלמדו , אולי זה יעזור לכם. תבואו לחצי שנה, תלמדו, תכירו את האירוע ואחר כך תמשיכו ללמוד באוניברסיטה את מה שאתם רוצים ללמוד. אני באמת לא רואה בזה פגיעה. גם אם תביאו לי נתונים, השאלה מה שאלתם ומה בדקתם. מי כמוני יודעת שהשאלה היא איך שואלים ואיך השאלה נשאלת. יש גם הרבה פסיכולוגיה מאחורי הסקרים שעושים אותם. אני אומרת בפעם החמישית ואני אומרת את זה כסיכום. ממשלת ישראל, תקימו ועדה מקצועית שתשב על המדוכה ותבדוק את זה לפני ולפנים ותעשה סדר אחת ולתמיד באירוע הזה. בלי כל קשר לזה, משרד העבודה, תבדקו איך אתם מעודדים תעסוקה לאותם אנשים שאחוז התעסוקה שלהם במשק נורא נמוך, שאלה חרדים ואלה ערבים, ואלה גם חלק מהיושבים כאן שאלה הם נכים ואלה אנשים עם מוגבלות שיכולים לעשות עבודה נפלאה ולא רואים אותם. תודה הדס. אני מבקשת מכולם לקצר. אני יודעת שזה לא פייר כי אני לא מקצרת אבל בכל זאת אני מבקשת. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> עמדת איגוד לשכות המסחר היא שיש להרחיב את העבודה המועדפת לכלל עבודות הכפיים בכל הפריפריה. כל משלוחי היד במסחר ושירותים, יש בהם מחסור עמוק והממשלה הכירה בזה בכך שהיא פתחה מכסות לעובדים זרים ואנחנו עובדים חזק לממש אותן. צריך לאפשר עוד מקורות של עובדים. המחסור הוא מאוד גבוה, המחסור הזה משפיע באופן אקוטי על התנהלות של המגזר העסקי, על התוצר של המגזר העסקי ובהתאם כמובן על התמ"ג ועל הכנסות המדינה ממיסים. יש כאן פער אקוטי שצריך לתת לו מקום. אני חושב שהיום אין חולק על כך שיש מחסור, גם מצד השוק אבל גם מצד הממשלה יש הבנה כזאת וחייבים לתת לזה מענה גם בדמות עבודה מועדפת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמו שאמרה הדס, יש מחסור בכל המקצועות. על כך יש הסכמה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> כן, בכל הענפים יש מחסור במקצועות ספציפיים. המקצועות הספציפיים האלה יכולים להיות אחוז מאוד קטן מהעסק אבל צוואר הבקבוק הזה פוגע בכלל העסק וחשוב לתת לזה מענה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני עוברת ל-זום ואני מבקשת לדבר ממש קצר כי יש לי כאן ארבעה חבר'ה שרוצים לדבר וחשוב לי לתת להם להשמיע את דבריהם. ענבר בזק, חברת כנסת לשעבר, חברה יקרה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> בוקר טוב. תודה מיכל על ההזדמנות לעלות ל-זום. לא היה שום סיכוי שאני אגיע בשעה כזאת לירושלים עם הרכבות, עם התחבורה הציבורית. תודה גם לחברי הכנסת שהצטרפו לדיון. אני רוצה קודם כל לספר שכבר שנתיים אני מנסה לקדם חוק שמדבר על מתן עדיפות לנגב ולגליל וכבר היה מי שהרים את הכפפה במאי שעברה, חבר הכנסת לשעבר אברהם בצלאל שאז עמד בראש הוועדה המיוחדת לצמצום פערים בפריפריה. הוא עשה ביחד איתי סיור בצפון, הבין את גודלה אירוע והגיש הצעת חוק שדיברה על לקחת את תחומי העבודה המועדפת הקיימים ופשוט לתת מענק כפול לנגב ולגליל. כל מה שדובר פה היום, על תוספת של ענפים, הוא חשוב. אני מסכימה שצריך לעדכן את הענפים אבל קודם כל מה שנקרא עזרה ראשונה. אנחנו מדממים. ענף התיירות, ענף התעשייה, החקלאות בצפון מדממת ולא מצליחים לשקם ולא מצליחים לחזור לשגרה בגלל מחסור בצעירים. יש מחסור מאוד גדול בצעירים שגם מתחבר לפינוי עליו דיברו וגם לכך שמכללת תל חי שהיא ספק כוח אדם מאוד גדול לאזור הייתה סגורה. חשוב לי לעדכן שההצעה שלו כבר קיבלה אישור. לא נאמר כאן אבל הייתה הצעת חוק שאברהם בצלאל הגיש והיא כבר קיבלה אישור ממשלה ואפילו פטור מהנחה. לצערי הרב הוא התפטר מהכנסת. להצעה לא היו חותמים נוספים ולא היה מי שיקדם אותה. אני מאוד אשמח מיכל עם תוכלו לקחת אפילו את מה שכבר אושר, כי אני יודעת שזה אושר על ידי הממשלה, ולהתקדם איתו ובמקביל לפתוח למקצועות נוספים. זאת אומרת, אני כן הייתי עושה הבחנה כי מאוד ברור שפתיחת המקצועות ושינוי המקצועות הוא משהו שהוא מחויב המציאות. אני מאוד מחזקת את מה שנאמר כאן בנושא החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. אני מדברת כנציגת הגליל העליון ויש בעיה מאוד קשה לגייס עובדים. אגב, בניגוד למישהי שדיברה – אם אני לא טועה היא הייתה מאגף התקציבים – היא אמרה שהמדינה מממנת את זה אבל אצלנו זה לא כך. העובדים בבלתי פורמלי לא מועסקים על ידי המדינה ומי שמשלם אלה הם ההורים. כל הנושא של חינוך וחינוך בלתי פורמלי זה אחד האתגרים הכי גדולים להחזיר תושבים כאשר מערכות החינוך לא פועלות. אנחנו יודעים שלמשל בקריית שמונה עדיין 30 אחוזים מהתושבים לא חזרו וזה נושא מפתח. אני ממש מבקשת ומציעה לעשות הבחנה בין שני הנושאים, בין פתיחת התחומים, שינוי שלהם לכל הארץ, לבין לקחת את נושא עוטף עזה, הגליל, האזורים שנפגעו מאוד קשה במלחמה ואנחנו צריכים לתת זריקת מרץ לכלכלה ואותם לעשות בנפרד עם עדיפות למתן מענק עבודה כפול. אם לא כפול, אז גדול יותר משמעותית. אני יכולה להגיד לכם משיחות עם תיירנים ועם תעשיינים, התייעצנו איתם, הם אמרו שחד משמעית זה יביא כוח אדם, זה כן משמעותי, זה כן ייתן תעדוף לאזורים האלה. אני מאוד מודה על קים הדיון הזה ולכל מי שהצטרף ומקווה שבאמת תקדמו את זה מהר כי אנחנו לא מצליחים לשקם את הכלכלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. ביקשה לדבר נציגת משרד הביטחון שנמצא כאן. << אורח >> אמילי חגשי: << אורח >> רמ"ד תקציבים ועידוד השכלה גבוהה באגף לחיילים משוחררים ומילואים, משרד הביטחון. אנחנו כאגף חיילים משוחררים, מילואים, תומכים בכל שינוי מנגנון של עבודה מועדפת אבל ככל שאותו שינוי מסייע לחיילים משוחררים להשתלב בצורה מיטבית בעולם התעסוקה. להבנתנו, כדי להביא את הצעירים והצעירות לפריפריה, צריך לבחון בהצעה איזשהו מנגנון או תוכנית שלמה - נראה לי שגם את ציינת את הדבר הזה – ונאמר באופן כללי בוועדה שתיתן איזשהו מענה לאותם חיילים משוחררים מבחינת מגורים, חיי קהילה, וזה בנוסף לכלים עצמם שיסייעו להם לבנות את העתיד שלהם. אם אנחנו מדברים עכשיו על ה כשרות מקצועיות מותאמות, לימודים אקדמיים תוך כדי עבודה שבאמת הוצא כבר מסמך הכנה, ותמריצים כלכליים נוספים שאני זוכרת שציין כאן כפיר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. ב-זום מיכל פלג עוזיהו, ראשת המועצה האזורית אשכול. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> תודה רבה על הדיון החשוב. עוד הרבה לפני הזכות שניתנה לי להיות ראשת מועצה, הנושא הזה של מאמצים להכניס גם את נושא החינוך החברתי לרשימת עבודות מועדפות, הוא משהו שניסינו לגעת בו. אני מאוד מקווה וחושבת שזאת תהיה זכות אדירה עבורם להצליח לעשות סוף סוף תהליך שמדברים עליו הרב המאוד שנים. מעבר לזה שאנחנו רואים היום, בעיקר בגליל ובעוטף ובכלל באזורים הפריפריאליים במדינת ישראל, עד כמה קשה למצוא צעירים ואנחנו מבינים שאחרי הקורונה עוד יותר, עד כמה החינוך החברתי - שרבים נוהגים לקרוא לו בלתי פורמלי ואנחנו מסרבים כי זה חינוך חברתי – הוא כל כך משמעותי עבור תלמידי מדינת ישראל באשר הם אבל במרחבים בהם אנחנו חיים, שהם מרחבים בהם כמעט אין נגישות לשירותים והמגוון החברתי הוא מצומצם יותר, כל כך חשוב שיהיו צעירים שיעסקו בזה. מעבר לזה, במשימה הלאומית היום, חסרים לנו גם מורים במדינת ישראל. אנשים נמנעים מלהיכנס למקצועות האלה, לתפוס צעירים במדינת ישראל בשלב הזה ולתת להם תמריץ בנוסף לשכר שהם מקבלים – כמובן שמשלמים להם שכר רגיל – כדי לבוא ולעבוד במקצועות של חינוך חברתי. זה מאפשר לנו אחר כך גם להסליל את הצעירים שלנו לעסוק בחינוך. אני רואה היום כעוטף, כמועצה אזורית אשכול, שלקיבוץ ניר עוז עברו לחיות 50 צעירים וצעירות בוגרי תואר ראשון בחינוך בבית ברל. הם עוברים לגור בקיבוץ ניר עוז. זאת תעודת זכות לחברה הישראלית. אנחנו מבינים שאין הרבה קבוצות כאלה. לתפוס את הצעירים האלה בשלב הזה בחיים שלהם, ממש בחירת הפנייה הנכונה בצומת הכול כך חשובה בחיים שלהם, לבחור את המסלול בו הם בוחרים, זה קריטי. זאת צמיחה דמוגרפית, זאת כניסה למקצועות החינוך ואני חושבת שזה חשוב בכלל אבל עבורנו, עבור הגליל ועבור העוטף, זה כפל כפליים חשוב. << אורח >> אילן זיגדון: << אורח >> הקשבתי לדיון המעניין הזה ואני לא הולך להגיד את הדברים. אני שבע שנים חי את הנושא של עבודה מועדפת וברשותך, לפני שאני אפרט, אני אתן כמה תיקונים. קודם כל, בחוק זה נקרא עבודה נדרשת ולא עבודה מועדפת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם היית בדין בהתחלה, היית שומע שאמרתי את זה. << אורח >> אילן זיגדון: << אורח >> הייתי בפקקים. לגבי הנושא של אבטלה, אמרה הגברת הנחמדה שם שיש כמה אנשים שמבקשים אבטלה. אם כן, יש גם את הסוג השלישי של הבן אדם ולא רק זה שמחפש עבודה אלא זה שעובד בשחור ומקבל אבטלה. חשוב להכיר את זה ושיירשם בפרוטוקול. אני מייצג את ענף המסעדות. אני מכיר מקרים, תיעדתי עם מצלמות נסתרות, שמסעדות ששייכות לבתי מלון, עובדים בהם מלצרים ומקבלים מענק לעבודה מועדפת. תחנות דלק ששייכות לטייקונים, אותם חבר'ה שמכינים אספרסו ב-Yellow מקבלים מענק עבודה מועדפת. זה אבסורד. טבח בבית מלון. מה ההבדל בין טבח בבית מלון לבין טבח במסעדה? הדבר הזה יוצר אפליה. אני חושב שיש כאן איזשהו מנגנון שבסוף קובע את התוצאה וזאת החלטה של שר האוצר סמוטריץ' שבאופן כללי דואג לטייקונים ופחות לחלשים. גם בתור מסעדן ומייצג ענף, אני חושב שהענף של המסעדות כן צריך להיות עבודה מועדפת אבל יש ענפים חשובים יותר. לכן התוצאה החכמה ביותר תהיה לבטל לגמרי את נושא העבודה המועדפת, לשחרר את כל הצעירים שעובדים כמתדלקים ומרעילים את עצמם וגם אלה שמכינים אספרסו ב-Yellow, לשחרר אותם לשוק התעסוקה, לתת להם לעבוד היכן שהם רוצים. המענק הזה מביא לבטלה ולא מביא להגדלת הכלכלה. אני מבין שקשה להבין את זה אבל אני חושב שיש לבטל מיד את הנושא של העבודה המועדפת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אני רוצה לעבור לחברים שנמצאים כאן. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים. הגשתי את נייר העמדה שלנו ובאתי לדבר בעיקר על נייר העמדה הזה. אני רוצה לחלק את הדברים לשני חלקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין לך יותר מדי הרבה זמן. שתי דקות. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> בקצרה. החלק הראשון של הדברים הוא לגבי המהות עליה אני אומר אדרבא, אם אנחנו מייעדים את זה באמת לאזורים של חינוך, של בריאות, של רווחה, של מכינות ודברים כאלה, בואו נעשה את זה ונייצר באמת איזשהו תמריץ מדינתי לאזורים האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמו קודמיך אתה אומר שבתוך האירוע יש כאן אפליה כאשר נותנים לאחד ולא נותנים לשני.. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> לא. אני עדיין לא נגעתי בזה. אני אומר דווקא להיפך. דווקא לדברים של המדינה, בעיניי זה מדהים. עכשיו זה החלק השני אני אומר שאם נותנים לעסקים, ואני לא רוצה להיכנס כאן לעסקים ספציפיים אבל לצורך העניין יש הרבה עסקים שמקיימים אירועים בתוך המתחמים שלהם, מקבלים עבודה מועדפת. לי זה פוגע בשוויון של ההעסקה ומעבר לזה יש לי גם בעיות העסקה פרטניות, לצורך העניין עבודת נוער כאשר אותם אני יכול להעסיק עד שעה 22:00. אני מניח שכל החברים כאן היו באולם אירועים מתי שהוא בחיים שלהם ויודעים שהאירוע לא מסתיים בשעה 22:00. יש לי הרבה בעיות העסקה איתן אני מתמודד ורשמתי אותן בנייר העמדה ולכן לא אאריך יותר מדי. בסופו של דבר יש כאן שני אירועים נפרדים, אירוע מדינתי של מה אנחנו רוצים לתמרץ כפי שאני רואה את זה ואירוע של העסקים שאם אנחנו הולכים לאירוע הזה, אז בואו נפתח את זה לכולם ובואו נעשה את זה בצורה שוויונית ותקינה ולא עם אפליה מסוימת למגזר כזה או אחר כי היה לו לובי יותר חזק מהצד שלו. << אורח >> דיאנה מנדל: << אורח >> ראש אגף חינוך, הכרה ותעסוקה, התאחדות התעשיינים. גם בענף התעשייה יש מחסור חמור בידיים עובדות וכמו שראינו במלחמה חשוב שלא נהיה תלויים בעולם והעצמאות לייצר היא מאוד חשובה. המחסור הוא גם בתעשייה וגם בחברות טכנולוגיה. אנחנו לא מתנגדים לשינוי כזה או אחר במקצועות אבל חשוב שהדגש יהיה על מקצועות עם פריון גבוה והתפתחות מקצועית גם לחבר'ה הצעירים האלה. כשאני אומרת עבודות מזדמנות, לא הכוונה כאן לחינוך או לרפואה. אנחנו בצומת קבלת החלטות וחשוב לשים את הדגש גם בחיזוק הנגב והגליל מבחינה פריפריאלית, שם נמצאת מרבית התעשייה ושם נדרש חיזוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אני עוברת לנושא שאולי לא קשור ואולי כן תמצאו את ההקשר של הלומי הקרב או שקופי הקרב שאני בדרך כלל נותנת להם כאן במה ואני אמשיך עם הנוהג שלי. הבנתי שאבא של עומר כאן בפעם הראשונה בכנסת, חיים אמסלם. << אורח >> חיים אמסלם: << אורח >> שלום. אני אבא של עומר אמסלם. אני מבקש מכם דבר אחד והוא שתעזרו לי למצוא את הפאזל. 11 שנים מאז צוק איתן הבן שלי לא חזר. אמנם הגוף חזר אבל הנשמה לא חזרה. אני רואה אותו כל יום ואני עוקב גם אחריכם. אני לא יודע למה אתם מוחים על כך שאנשים לא רוצים להתגייס אבל למה הם יתגייסו? בצדק. שיצטרפו אחר כך למאהל? הרי אתם לא מטפלים בהם. אני הייתי מעדיף את הבן שלי בלי רגל ובלי יד ולא מה שיש לו עכשיו. אני לא יכול לראות אותו כך. גם אני בן אדם חולה ואני לא יכול לראות אותו במצב הזה. לפעמים אני מדבר איתו והוא מתקיף אותי כי ההגנה שלו היא ההתקפה. יש לי עוד שני ילדים שאומרים לי שידוע שאני אוהב רק את עומר. הם לא מבינים שהילד הזה זקוק לי יותר מכולם. הם לא מבינים את זה. אני מבקש שתעזרו להם. בזמן שאת לקחת את הילד שלך לגן, בזמן שלקחתם את הילדים שלכם לגן, הוא שמר עליכם. כל הלומי הקרב שמרו עליהם. יש להם דבר שאי אפשר לראות אותו. נכה ברגליים, אפשר לקבל טיפול, שמים לו פרוטזה והכול בסדר. לנפש אי אפשר לשים פרוטזה. אני רואה מה הוא עובר עם המשפחה שלו, אני רואה מה הוא עובר עם אשתו ועם הילדים . אני רואה הכול. אני לא יכול לראות את זה. אני מבקש, תעזרו להלומי הקרב כי מגיע להם. הם לא כאן בחסד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בהחלט. תודה. אני רק אומרת שמי שאין לו רגל שמים פרוטזה והכול בסדר, אלא גם שם יש קושי עצום כולל נפשי. חיים, אני איתך. לא ננהל עכשיו דיאלוג כי אני חייבת לסיים את הדיון אבל אני מסכימה איתך וזה לא סותר. זה שצריך לטפל באלה שאיבדו רגל או יד למעננו לא סותר את זה שצריך לטפל כמו שצריך ולשקם כמו שצריך את הלומי הקרב היקרים והאהובים. אני לגמרי איתכם בתוך הסיפור הזה. עומר, בבקשה. יש לך אבא שאוהב אותך. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> באתי לדבר על הסיכה הקטנה הזאת. הסיכה הזאת נראית כמו הסיכה של החטופים אבל זאת הסיכה של הלומי הקרב בארצות הברית והבאנו אותה לארץ. מי שרוצה סיכה, מוזמן לבוא לקחת וכך תעלו מודעות. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. נתת לי ושמתי אותה. << אורח >> יוהן דוונסקי: << אורח >> אני ממש שמח שנבחר יושב-ראש ועדת בריאות ויושב-ראש ועדת חינוך. חיכינו לוועדות האלה כדי להתחיל לעבוד ואני מקווה שממש יהיה שיתוף פעולה פורה בין שלושת הוועדות וכך באמת נוכל לקדם את חוק תגובות קרב עם כל המרכיבים שצריכים להיות בו, כמובן בשיתוף פעולה עם אגף שיקום ומשרד הביטחון. << אורח >> חגי: << אורח >> אנחנו אחרי יומיים ממש לא פשוטים, יומיים קשים מאוד. יש לנו עוד חבר שנמצא בין חיים למוות. אנחנו מבקשים מכם להעלות מודעות ותעזרו לנו. אתם דנים כאן בעבודה מועדפת. לנו אין שום דבר מועדף, לא בדירות, לא בעבודה, לא בתעסוקה. דיברת קודם – שכחתי את שמך – על המצב שאת רוצה למצוא את הזמן בין החייל שמשתחרר לבין אותו בן אדם שמקבל אפליה מתקנת שאלה ערבים שממלאים את האוניברסיטאות ולומדים בזמן הזה. יש להם רצף חיים והם מגיעים מוכנים יותר. צריך לתקן את זה הרבה לפני. איפה הדברים שנוגעים לנו? אנחנו לא מצליחים לשקם את עצמנו בעבודות והורה שלא משוקם לא יכול לתת חינוך לילד שלו. את זה אתם חייבים להבין. כל הדברים כאן נמצאים אחד בתוך השני. אם לא נתעורר ואם לא נמשיך לדון על זה - כי למעלה יש ועדות אחרות על זכויות יוצרים וזכויות, וזכויות, וזכויות – הזכויות שלנו לא קיימות ואם הן קיימות הן נרמסות. אז בבקשה, באמת תודה רבה על כל מה שאתם עושים ותמשיכו להעלות מודעות כי זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה לכולכם. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> אני יושב כץ כמו אבא של עומר. יש לי בנות ומבחינתי הבנות שלי מייצגות את הילדים של כל הלומי הקרב ועדיין הם לא מקבלים עזרה ואין להם סיוע בלימודים, אין להם הבנה בלימודים, במערכת שאמורה לתמוך בהם. המערכת הזאת רוצה כל הזמן להרחיק מהמשפחה את הילדים של הלומי הקרב כי לא מטפלים בזה. צריך לטפל בזה. עדיין יש חמישה אחוזים שהם לא ברי ביטוח. אנחנו חייבים לטפל בזה. לפני הברי ביטוח, אני בטוח שכל מי שהוא לא בר ביטוח היה מעדיף שקודם יטפלו בילדים שלו. יחד עם זאת חייבים לטפל בשני הדברים האלה ובכל הנושאים של הלומי הקרב, צריך לטפל במיידי. אין עוד זמן לחכות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אני אתחיל מהסוף ואלך להתחלה. קבוצה יקרה, אני לגמרי איתכם. אני חושבת שצריך לעבוד – ואנחנו עובדים על זה ביחד ונמשיך לעבוד על זה ביחד - גם לגבי חוק תגובות קרב, פצועי לוחמה, וצריך בהחלט לעשות את ההבחנה הזאת ולתת לכם ולכולם, לכל הפצועים, ובכלל לכלל אזרחי מדינת ישראל שמגיעים למצבי קצה או לנכות להדגיש את המילה שיקום ולשקם ולתת חליפה אישית שתעזור לכם להשתלב. כמו שאנחנו רואים, זה בדיוק נושא הוועדה היום, כמה כוח אדם חסר במדינת ישראל. כמו שאמרה כאן נציגת משרד העבודה הם בודקים ורואים שיש אבטלה נמוכה מאוד במדינת ישראל. מי שאקטיבית מבקשים לעבוד, אין רבים כאלה אבל יש כל כך הרבה שלא מבקשים לעבוד כי הם לא יכולים לעבוד כי הם קודם כל צריכים לעבוד על השיקום של עצמם, לפני שהם יצליחו לצאת מהמצוקה של עצמם ולהיכנס לשוק העבודה. הם רוצים וחפצים להיכנס לשוק העבודה אבל הם עוד לא מסוגלים. זה התפקיד שלנו כמדינה. מעבר לראיית הצד האנושי ואת זה שאנחנו חייבים לכם כי נפצעתם בשבילנו, אני חושבת שיש גם צד כלכלי כי בסוף אם נשקם כל אחד ואחד מכם, יהיה לנו כאן שוק צומח, נפלא, עם אנשי עבודה רבים וטובים כמוכם. אני איתכם לגמרי. לא צריך להוסיף – אני איתכם. כבר פניתי אליכם כמה פעמים כדי שתביאו לי את הצעת החוק כי אני לא מכירה אותה ואז נראה איך אנחנו ביחד מקדמים אותה. אני רוצה לסכם את המסקנות שלי מהדיון שקיימנו כאן ובקרוב אנחנו נקיים בעזרת השם דיון נוסף. משרד האוצר לא כאן אבל נבקש ממנו ומהביטוח הלאומי להעביר לנו את הנתונים ואני דווקא רוצה משנת 2018 כדי לראות את המגמה שהייתה ב-2019-2018. תעבירו את המספרים, את מספר החיילים שפנו לכלי הזה, גם את הסכומים וכמובן את ההתפלגות לאיזה תחומים ומקצועות הלכו. אני כן קוראת גם למשרד האוצר אבל ודאי לכל המשרדים, אנחנו ננסה לעשות את זה ביחד, להקים ועדה בין-משרדית, ועדה מקצועית לבחינת הכלי הזה, ההשלכות שלו, היעדים שלו ברמת הפריון. האם זה כלי נחוץ וחשוב או הוא לא נכון והוא לא מוביל לאן שאנחנו רוצים להוביל אותו. בוודאי בהחלט להתאים – ואם מחליטים שהוא כן נחוץ וכן נכון – להתחיל למפות איזה עבודות אפשר לשים שם ואיזה להוציא, אם צריך להוציא ופשוט לרענן את השורות. אני חושבת שעד שמתכנסת ועדה כזאת, נותנים לה יעדים עד מתי היא תפעל, בינתיים להשאיר את המצב כמו שהוא, זה דבר לא נכון ובינתיים צריך גם לעשות עבודה ולראות איך אנחנו מתקנים ומשפרים את האירוע הזה. אני שוב קוראת לשקול כלים משלימים. דיברתם על עוד אוכלוסיות שיכולות לתת מענה. אמרת חרדים ואמרת ערבים. אני אומרת אנשים עם מוגבלות, חיילים משוחררים שהם עם פוסט טראומה או הלומי קרב וגם פצועים פיזית ויכולים לתת מענה מצוין בחינוך בלתי פורמלי או בחינוך. בן אדם על כיסא גלגלים יכול להיות מחנך דגול ומדהים ולתת דוגמה לנוער שלנו שהוא בעצם העתיד שלנו. אלה המסקנות. אנחנו דיון, אני מקווה בקרוב ונהיה בתיאום איתכם. תודה רבה לכולכם שבאתם. נעשה ונצליח בעזרת השם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:02. << סיום >>