פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 13 מישיבת הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 (מ/1898) יום ראשון, כ"ט בטבת התשפ"ו (18 בינואר 2026), שעה 11:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: גלית דיסטל אטבריאן – היו"ר שלי טל מירון יבגני סובה אפרת רייטן מרום מוזמנים: אלעד מקדסי – מנכ"ל, משרד התקשורת אביתר גוטמן סמנכ"ל שידורים, משרד התקשורת זיו גלעדי – עו"ד, סגן בכיר ליועצת המשפטית, משרד התקשורת ניצן ליבנה – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת עדי ליברוס עו"ד, ממונה, משרד המשפטים פנחס גורט – פרקליט בכיר, פרקליטות המדינה ליעד גיל-הר – מנהל מחלקת רגולציה, שידורי קשת שי חייק – סמנכ"ל רגולציה, שידורי קשת אלעד מן – עו"ד, יועץ משפטי, עמותת הצלחה לקידום חברה הוגנת נגה רובינשטיין – עו"ד, שדלנית, שידורי קשת ורשת אסף גרינבוים – עו"ד, שדלן, שידורי קשת ורשת מיכל פליישר – סמנכ"לית רגולציה, הוט מערכות תקשורת עמוס נוימן – חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע בטלוויזיה בישראל רונן ריינגולד – עו"ד, שדלן, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם אורי שרף – מנכ"ל בפועל, סמנכ"ל כלכלה, הרשות השנייה ד"ר אייל צור – עמית בכיר, פורום קהלת בועז אקרמן – לובי 99 עמוס נוימן – מנכ"ל, תל"י – חברת התמלוגים גיורא ואלה – מנכ"ל, אקט – איגוד עובדים ברדיו ובטלוויזיה ייעוץ משפטי: עו"ד מצדה מצלאווי מנהלת הוועדה: נועה בירן-דדון רישום פרלמנטרי: אתי רוקח, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, מ/1898 << נושא >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוקר טוב לכל הנוכחים האמיצים שבאו בבוקר חורפי זה. אנחנו עוסקים בסעיף 23, התחלנו את הדיון עליו. אני מאוד שמחה שמנכ״ל משרד התקשורת נמצא פה היום. אני רוצה לתת לך, אדוני המנכ״ל, את זכות הדיבור הראשונה, לתת כמה דברי הסבר על הסעיף הזה. אנחנו בסימן ג', פרק ועדת האיתור. ניתן למצדה לומר כמה דברים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בשבוע שעבר התחלנו בקריאה של סעיף 23, שמדבר על הרכב ועדת האיתור. היה פה איזשהו הסבר לגבי הרעיון המסדר של הסעיף הזה, כפי שהוא מוצע כרגע, שיש בו חלק ניכר מוועדת האיתור המורכב משלושה מהם עובדי מדינה בכירים. הסבירו לנו שהרציונל של האירוע הזה היה להכניס לוועדת האיתור עובדי מדינה הנהנים מעצמאות מוסדית יחסית גבוהה, וגם שיש להם מעמד בכיר בשירות הציבורי, כך שגם מהטעם הזה יש להם כבר איזשהו מעמד שמאפשר להם איזושהי עצמאות מסוימת, וזה היה הרציונל שעמד מאחורי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> של הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת. המבנה הזה הוא מבנה שהייעוץ המשפטי של משרד התקשורת התעקש עליו, פחות היה חשוב לשר, יותר לייעוץ המשפטי. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא אמרנו את זה בשום שלב, אנחנו לא פותחים מה אנחנו המלצנו ומה המליץ משרד המשפטים ומה המליץ המנכ״ל. אני לא מאשר את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אמרנו שהשר אמר שאולי נאמץ את מודל התאגיד. זה מה שהוא אמר בריאיון, זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני הבנתי, תתקן אותי אם אני טועה, אולי המנכ״ל יכול לתת את זה, שמאיר לוין ראה בכל הפרק, בפרקים האלה, בעיקר של המועצה, פרקים שהם מאוד אחודים, מאוד בנויים, מאוד סגורים, מאוד לרוחו. בוא ניתן למקדסי, שידבר גם עליו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כן, אני אתייחס, תודה. בראשית הדרך, כשאני מדבר על ראשית הדרך, אני מדבר על אחרי שלב הערות הציבור, בסוף שנת 2024, אנחנו הצענו את מודל התאגיד בעקבות הערות, בין היתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה. המודל הזה לא התקבל על ידי משרד המשפטים, יש חוות דעת של משרד המשפטים מדצמבר 2024, המציינת את הבעיות במודל. המודל שהגענו אליו בסוף, בשיח משותף עם משרד המשפטים, הוא מודל טוב יותר. זה מודל שמבוסס על עקרון הביזור שהתייחסנו אליו. אקריא מחוות הדעת של מאיר לוין מ-18 במאי, סעיף 32 – "כדי למנוע ככל הניתן מעורבות פסולה בבחירת נציגי הציבור, מוצע להקים ועדת איתור שתבחר את נציגי הציבור. כדי לשמור על עצמאות הוועדה ומקצועיותה, מוצע כי רוב חבריה יהיו עובדי מדינה בכירים, שרובם אינם מכהנים במשרות אמון, ומגיעים מגופים הנהנים מעצמאות מוסדית גבוהה, זאת בצד מתן ייצוג מסוים לפרופסיה המקצועית הרלוונטית לתחום שידורי האודיו-ויזואל". והעיקרון המסדר פה הוא עקרון הביזור, והצורך להבטיח באמצעות נציגים של גופים עצמאיים, שהמינוי יהיה מינוי שאין בו מעורבות פסולה. השאלה שעולה ומתחדדת בכל דיון ודיון, זו השאלה על מנכ״ל משרד התקשורת כיושב-ראש ועדת האיתור. בבסיס צריכה להיות השפעה מסוימת של שר התקשורת על בחירת המועמד. השפעה של שר התקשורת אין משמעה מעורבות פסולה. זו לא המשוואה שצריך ליצור. ההשפעה של שר התקשורת זו היכולת שלו כגורם נבחר לבחור מועמד שהשקפת העולם שלו היא השקפת עולם שמקובלת עליו, וזה לא משהו פסול בעיניי. ההפך הוא הנכון. לכפות על שר תקשורת מסוים למנות מישהו שוועדת האיתור שלחה אליו, כחותמת גומי בלי שיש לו שום יכולת להשפיע, זה דבר לא נכון. ולכן בדיון שקיימנו עם משרד המשפטים ביצענו מלאכה של איזון. יש נציג אחד שהוא משרת אמון של שר התקשורת, הוא מכהן כיושב-ראש ועדת האיתור, לכן יש לו השפעה מסוימת שהיא גדולה מ-20%, גדולה מאחד מתוך חמישה, אבל היא גם לא רוב ורחוקה מלהיות רוב. היכולת של יושב-ראש ועדת האיתור להשפיע על המינוי היא לא יכולת לכפות מועמד שלא מוסכם על ועדת האיתור, היא גם לא קרובה ליכולת וטו למנוע מועמד מסוים, היא יכולת להשפיע שהיא יכולת מדודה ברמה כזאת שמצד אחד מבטיחה, כמו שנכתב בחוות הדעת של מאיר לוין, שלא תהיה מעורבות פסולה ברמה שיגיע מועמד לא ראוי למינוי, ומצד שני שתהיה לשר התקשורת היכולת להשפיע ברמה מסוימת על החלטות ועדת האיתור. זה האיזון שנעשה ובעיניי הוא איזון טוב. אנחנו שמענו את כל ההערות שעלו, אנחנו נחזור ונחשוב על הדברים ועל אפשרויות נוספות, אני לא אומר שאחרי שאמרתי את זה אין אפשרויות נוספות, ברור שהיה אפשר ליצור פה מגוון של הסדרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פה חשוב לי לשאול, כי שואלים כאן פעמים רבות, ובצדק, מתי הכדור חוזר אלינו אחרי שהוא הגיע אליכם. לגבי הסעיפים שאנחנו דנים כרגע, אתה יכול לתת לנו איזושהי מסגרת זמן, מתי? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> שלושת הסימנים הראשונים, סימן א', סימן ב', סימן ג', הם הבסיס, הם הלב של פרק ב', פרק המועצה. אני מקווה שנסיים היום את סימן ג', וביום שלישי נוכל לחזור עם התשובות הסופיות, לגבי כל הדברים שנותרו פתוחים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם צריכים לדעת שמאחורי הקלעים הצוות של הייעוץ המשפטי נפגש עם הצוות המקצועי. אני גם, ככל שאני מצליחה עם סדר היום, נוכחת שם כדי לראות, ויש יחסי גומלין מאוד יפים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש שאלות רבות אחרי מה שהוא אמר, אבל שאלה פרוצדורלית. משרד התקשורת עובד עכשיו על התשובות שלכם, על כל מה שדיברנו עד עכשיו, והוא בעצם יחזיר לוועדה, זה מה שאנחנו חושבים לעשות. זה אומר שאתם באים כבר עם תיקוני נוסח? או רק תסבירו את התשובות שלכם? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> ככל שנצליח להגיע גם עם נוסח, אנחנו נצטרך להיות פה מתואמים עם הייעוץ המשפטי, נעשה זאת, ככל שלא, נבוא רק עם תשובות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם אתם באים עם תשובות, זה משהו אחד שאנחנו יכולים לדבר על הדברים. אם אתם באים עם נוסח, אנחנו צריכים לקרוא את הנוסח, ללמוד אותו ולדון עליו מחדש בוועדה, כי הרי פתחנו את הסעיף לבדיקה חוזרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא חושבת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בהחלט, לפי הייעוץ המשפטי. בוודאי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל נוסח שאנחנו מביאים, אנחנו צריכים לפתוח אותו? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לצורך העניין, אם אנחנו מחליטים להחליף שם של נציג ציבור אחד במועצה לשם אחר, או אנחנו מגדילים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כל נוסח - - - צריך לחזור לוועדה לדיון, זה הנוהל, זה התקנון. ולכן אני רוצה לדעת, כי אני צריכה ללמוד את הנוסח החדש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו נקריא, אנחנו נביא את התיקונים, אנחנו נסביר את התיקונים, אבל אנחנו לא פותחים עכשיו ימים שלמים על התיקונים אחורה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בדיוק האירוע. וזה מה שאני מנסה להגיד. הרי מה התפקיד של הוועדה? לדון בסעיפים. בסעיף, דנו בו, הבנו שיש בעיות, שלחנו אותם לעשות שיעורי בית. אני לא יודעת עם איזו תשובה הם יחזרו כזאת, אחרת. אנחנו צריכים לדון בשינויים שהם עושים. אי אפשר להביא את זה להקראה וזהו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, שוב, המטרה היא לאפשר את זמן השאלות, ההערות, הדיונים, וזה כל החומרים, כל דבר שנאמר פה עובר אליהם, והם דנים בו. הם יושבים עם הייעוץ המשפטי ואיתי. אנחנו מחליטים איזה תיקונים, ואני שוב אומרת לך, היד מאוד פתוחה, תיקונים מתקבלים כל הזמן. יכולים להעיד פה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר, תפקיד הוועדה צריך לדון בזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוועדה הציפה, הוועדה אמרה את דעתה, זה מגיע לערכאה של הגורמים המשפטיים עם הייעוץ המשפטי, מלבנים את מה שנאמר, חוזרים, מקריאים, מדברים נקודתית על כל תיקון, באופן ממוקד מאוד-מאוד. אבל זה לא עוד הפעם פותחים עכשיו עשר שעות דיונים על התיקונים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> המטרה היא כמובן לדייק את הסעיפים ולתקן מה שאפשר. העניין הוא שיכול מאוד להיות, אני לא יודעת מה יהיה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יכול להיות שאת תהיי לא מרוצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שגם את לא תהיי מרוצה. ולכן אני אומרת, אי אפשר לקבוע מראש מה יקרה. יבוא הסעיף, נראה אותו ונחליט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אומרת, ממוקד ונקודתי על כל תיקון, נדון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אנחנו שואלים אותו על מה שהוא אמר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. אני רוצה להבהיר. כל מה שדובר כבר לגבי סעיף 23, דובר, ועבר גם למנכ״ל, הוא יודע. מי שיש לו הערות נוספות או שאלות אינפורמטיביות, מוזמן. חבר'ה, לפני שאני נותנת לכם, כל אחד 30 שניות. לא נאומים. נקודתי, הוא עונה, ממשיכים הלאה. בבקשה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> עורכת דין עדי ליברוס, משרד המשפטים. אני אתייחס לדברים שאמרת בפתיחה, גברתי היושבת-ראש. בעוד שההרכב של ועדת האיתור והמועצה, זה נושא שהגענו בו לפשרה, כפי שכבר הסברנו בהרחבה, כן חשוב לי לדייק שלא כל פרטי הפרקים האלה וההסדרים שנוגעים לוועדת האיתור והמועצה הם חלק מאותו "סיכום", גם חוות הדעת לא מתייחסת לזה, רק חשוב לי לחדד את זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני עדיין בסעיף של המנכ״ל כיושב-ראש. אני רוצה לשאול את המנכ״ל, כי אני יודעת ואמרת את זה, ששקלתם במקור את המודל של התאגיד. אנחנו הצענו פה, לצורך העניין, איזושהי סוג של פשרה של להביא, נגיד, שופט בדימוס, שיוכל להיות יושב-ראש ועדת האיתור במקום המנכ״ל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מי ימנה אותו לפי הפשרה הזאת? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תראה, בעיניי יש הבדל בין שר שנותן למנכ״ל שלו, שזה שלוחה ישירה שלו, שעובדת איתו ביום-יום, שמיישמת את מדיניותו של השר, לבין שופט בדימוס, שאפשר להחליט על המנגנון שבוחרים אותו, שהוא יותר ניטרלי. אם אתם במקור כבר הייתם במקום הזה, וחשבתם שאולי זה נכון, אני אשמח לשמוע ממשרד המשפטים למה הם חושבים שזה נכון, שהמנכ״ל יהיה ולא שופט בדימוס. כי אנחנו מנסים, ככל יכולתנו, לנקות את הרעשים הפוליטיים מהאירוע הזה, בסדר שאתם רוצים שיהיה מדיניות של שר ולהתוות אותה, אבל יש גם איזונים ובלמים בדבר הזה, ובעיניי מנכ״ל זה כאילו השר יושב פה. אתם בעצמכם לא רציתם את זה במקור. למה לא ללכת על פשרה שכולנו מסכימים עליה? למשל, שופט בדימוס. אני אשמח לשמוע את הגורמים המקצועיים, אולי הם חלוקים איתי, אבל המנכ״ל, זה כאילו שמנו את השר בוועדת האיתור. ואני רוצה שהאנשים שימונו למועצה הזאת יהיו ככל הניתן ניטרליים. אני לא רוצה ועדה פוליטית, אני לא רוצה מועצה פוליטית. וכרגע יש שם רוב פוליטי, לצערנו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> המנכ״ל חייב להיות חלק מוועדת האיתור, זה בוודאי. אני לא רוצה לחשוב על מקרה שבו הממונה, בעל תפקיד מהסוג הזה ומנכ״ל לא חלק מוועדת האיתור. זה לא מקובל. ברוב המקומות שאני מכיר, כולל גופים מאוד מקצועיים, נתנו פה דוגמאות. בוועדת האיתור כפי שציינתי נקבעו שלושת בעלי התפקידים, רשות ההסדרה ואגף התקציבים וממונה על התחרות. הם נבחרו בגלל העצמאות המיוחדת שיש לגופים האלה. שלושת הגופים האלה, ישבנו שבועות ארוכים, ניסינו למצוא בממשלה בעלי תפקיד שנחשבים עצמאיים. ובסוף יצאנו עם רשות ההסדרה, ממונה על אגף תקציבים וממונה על התחרות. בואו נדבר על איך נבחרים אותם בעלי תפקידים עצמאים. הממונה על התחרות נבחרת באמצעות ועדת איתור שהיושב-ראש שלה הוא מנכ״ל משרד הכלכלה. הממונה על התקציבים נבחר בכלל על ידי שר האוצר בלי ועדת איתור. אני לא מכיר את המנגנון המדויק, אבל המנגנון פחות עצמאי מוועדת האיתור של הממונה על התחרות. ורשות ההסדרה, בוודאי זה לא מנגנון בראשות שופט וכולי. וגם ועדת איתור, לדעתי מנכ״ל משרד ראש הממשלה עומד בראשה. ואלה שלושת בעלי התפקידים - - - כשישבנו עם משרד המשפטים וניסינו למצוא את שלושת בעלי התפקידים, הגענו לשלושת בעלי התפקידים האלה, ויש להם מנגנוני איתור עצמאיים, אי אפשר לטעון שהמנגנון שהגענו אליו, הוא לא משקף עצמאות מוסדית. זה בקצה הימני של המנגנונים שמנתקים את השר מהבחירה, על אף שמנכ״ל משרד התקשורת - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בקצה הימני זה מדויק. אני רוצה לשאול ספציפית על רשות ההסדרה. אתה לא רואה מצב ספציפי כרגע במצב הנתון, שבו השר אמר בקולו כאן בוועדה שהוא רוצה לפעול לסגירת רשות ההסדרה, ואתם רוצים למנות מישהו מרשות ההסדרה. אתה צריך להבין שכששר אומר כזה דבר, ואותו נציג מגיע לוועדת האיתור, הוא מרגיש תחת איזשהו איום, כי השר רוצה לסגור אותם, אולי הוא ירצה להיות עושה דברו של השר. יש פה דברים שאי אפשר להתעלם מהם. אני מסתכלת על הדברים נקי מקצועית, אבל כששר יושב פה ואומר, "אני אפעל לסגור את רשות ההסדרה", ואתה שם לי נציג משם, אני חוששת לניטרליות של הנציג הזה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> קשה לומר שרשות ההסדרה פעלה באיזשהו שיתוף פעולה עם שר התקשורת, על אף אותה אמירה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בדיוק העניין, הם רוצים להישאר קיימים, אולי הם יעשו דברים כדי שלא - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> גם אחרי האמירה הזאת, ובעיקר אחרי האמירה הזאת, קשה לומר את זה. ולכן אני לא חושב שזה חשש מוצדק. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מה קשה לומר? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> קשה לומר שאותה אמירה של שר התקשורת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, התפרצות ראשונה ואחרונה שלך היום. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני שואלת שאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לא שואלת שאלה. כרגע זה של חברת הכנסת שלי טל מרום. נגיע אליכם. זה לא דיון פתוח. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> קשה לומר שאותה אמירה של שר התקשורת גרמה לרשות ההסדרה לא לפעול בדרך עצמאית, או בדרך שבה היא פעלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבטיח את זה עתידית. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אם וכאשר רשות ההסדרה תיסגר, זה יצטרך להיות בחוק, להבנתי. חוק שסוגר את רשות ההסדרה, כי חוק עקרונות ההסדרה הוא זה שהקים אותה. ואם יחליטו לסגור את רשות ההסדרה בחוק, אני מניח שימצאו בעל תפקיד אחר שיחליפו אותו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עוד שאלה אחת, ברשותך. לגבי הנציג של האקדמיה, שדווקא על זה כולנו חשבנו שזה רעיון טוב ומבורך. לא מציינים פה בשום צורה את המנגנון שבו הדבר הזה יקרה. האם תהיה רוטציה בין אוניברסיטאות? האם זה בתהליך בחירות? האם אלו ראשי פקולטות? איך התהליך הזה קורה? איך מחליטים מי מעולם האקדמיה יהיה הנציג שם? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מכיוון שזה סעיף שחוזר על עצמו, אני אבקש מהייעוץ המשפטי לציין אם יש מנגנונים שקבועים אולי במקומות אחרים ולא בחוק, המשפיעים על הדרך של הבחירה. זה פשוט לא נהוג, להבנתי, לציין בחוק בדיוק את הדרך שבה מתבצעת הבחירה, אבל אני מעביר את השאלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שאלה מהותית, כי זה חלק - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אבל זה גם חשוב ברמת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, לא להתפרץ, בטח בלי לציין את השם ואת המקום. אתם יושבים פה כבר שעות רבות, אתם מכירים את החוקים ואתם מצפצפים על החוקים, זה מכעיס אותי מאוד. אתה לא יכול לדבר בלי לציין מאיפה אתה ואיך קוראים לך. זו הפעם הרביעית והאחרונה שאני מסבירה מה קורה עכשיו. כרגע זה שלי מול המנכ״ל. אחר כך כל אחד מכם שנרשם לדיבור יוכל לקבל זמן מול המנכ״ל. לא להתפרץ. תודה. כן, תמשיכי שלי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כדי לענות על השאלה הזאת, בגלל שלי אין את מלוא המידע, אני אבקש מהייעוץ המשפטי להשיב מה בדיוק מנגנון הבחירה. << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> עורכת דין ניצן ליבנה ממשרד התקשורת. אנחנו לא מכירים מקור חקיקה שמסביר איך בדיוק נעשית הבחירה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואתם לא חושבים שכדאי רגע להתייחס לעניין הזה? כי תחשבו גם מה יקרה בעולם האקדמיה. אנחנו פעם אחת נבחר מישהו, והם יגידו "הוא מייצג את - - - למה לא בחרתם - - -". יש פה משהו פתוח מדי. מחר זו תהיה ממשלה שהאופוזיציה תהיה בראשותה והיא תמנה איש אקדמיה שיראה להם, מוחרתיים תהיה ממשלה כזאת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני בכלל לא מבינה את הצורך באיש אקדמיה. אם יש מקום, זה לאנשי ביצוע. זו דעתי האישית ואמרתי אותה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ומה דעתכם על זה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה נושא שצריך לחשוב עליו. בהחלט יש חשש. אני בעיקר חושש מאיזשהו דדלוק בגלל הסיבות שאת מציינת, שהמנגנון לא סגור ונחשוב על זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה לך על זה. והדבר האחרון, על האורך של הכהונה. אם אני לא טועה, זה ארבע שנים ועדת האיתור. האם תהיה אפשרות לתת אורכה? מה קורה אם מישהו מתחלף ומסיים קדנציה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם מישהו מסיים קדנציה ורוצה להמשיך לעוד קדנציה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא הוצאנו על זה מגבלות. צריך להבין שחלק מהפקידים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מותר למישהו להמשיך לכהונה שנייה? יש איסור? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> חלק מחברי ועדת האיתור הם שם מכוח תפקידם, אקס אופיציו. זאת אומרת, מנהל רשות ההסדרה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מי שמכוח תפקידו זה ברור, אבל נציג ציבור? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נציג הציבור, לא הגבלנו אותו בזמן, אבל הוא צריך לעבור את הבחירה בידי ראשי החוגים לתקשורת. אם הם יחליטו לבחור באותו אדם, לא קבענו על זה מגבלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני ממשיכה. לא לחזור על מה ששלי שאלה. דברים חדשים בלבד. אלעד מן. << אורח >> אלעד מן: << אורח >> אלעד מן, עמותת הצלחה. אני מבקש שוב לכפור בעיקר של הנסיגה ממודל ועדת האיתור של התאגיד, שהייתה המנגנון האחרון המעודכן וכנראה המוצלח ביותר שהוצג בתחום הזה, בעניין ספציפי של חקיקת תקשורת. העתירות והתוצאה הנוכחית שלהן הוכיחו שזה מנגנון שאי אפשר להתערב בו. נכון שאתם מוטרדים משאלת הרציפות והדדלוק שקורה עכשיו. למה לא פשוט לקחת את אותו מנגנון, להכניס בו שיפורים כמו דין רציפות לחברים מכהנים, ולהרחיק באופן מוחלט את השר מהשפעה על ההרכב - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נדמה לי שהוא ענה לך על זה בפתח דבריו. תפיסת עולמו של המנכ״ל היא ששר שיש לו איזושהי מעורבות זה לא חטא וזה לא פשיזם, זו דמוקרטיה. << אורח >> אלעד מן: << אורח >> בסדר, אבל התפיסה שלנו היא אחרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דנו בזה. נגה רובינשטיין. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> נגה רובינשטיין, עורכת דין, רשת וקשת. אני לא רואה שיש הנמקה, אלא אם אני טועה, למה השר צריך תמורה במינויים. אני מבינה שאת אומרת שאין שום פסול בנגיעה של השר למה שקורה בתחום השידורים, אבל אנחנו מדברים כאן על המינויים, שזו הנקודה הרגישה ביותר. ולכן דווקא בנקודה הזאת, לשים את מנכ״ל המשרד בתור יושב-ראש הוועדה כשהוא משרת אמון, היא נקודה מאוד מטרידה. והעובדה שהמנכ״ל מדבר על זה שראש אגף התקציבים ממונה באמת בלי ועדת איתור וממונה על ידי שר האוצר, היא רק עוד יותר מטרידה. העובדה ששר האוצר הוא זה שממנה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא פחות מטרידה אותי ממינוי של איש ציבור, ששם יכולים להיכנס הרבה יותר פוליטיקה ושיקולי כוח. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> המנכ״ל אמר שהנה עובדה שהאנשים שנמצאים בתוך הוועדה הם כאילו עצמאים, ובתור דוגמה הוא מביא את הממונה על התקציבים. הממונה על התקציבים נבחר על ידי שר האוצר. נכון שיש איזה אתוס, אבל האתוס הזה יכול להשתבש בהיעדר מנגנון נורמטיבי, שזה המצב כאן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואי תחדדי את השאלה כדי שמקדסי יוכל לענות. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> איך יכול להיות שדווקא ההסתמכות שלך היא על מי שממונה על ידי שר האוצר במישרין ללא ועדת איתור, ומי שממונה על ידי שר התקשורת כמשרת אמון, הוא כזה שיוצר ניתוק בין השר לבין חברי המועצה, שאמורים לפעול במנותק לחלוטין מזיקה פוליטית. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אמרתי שישבנו וחיפשנו במשך שבועות ארוכים בעלי תפקיד בממשלה שהם בעלי תפקיד עצמאי, שנחשבים כגופים עצמאיים. ואלה השלושה שהגענו אליהם. אנחנו הצענו גופים רבים מאוד ובעלי תפקיד אחרים, ואלה השלושה שקיבלו את האישור גם של משרד המשפטים ונחשבים לשלושה גופים עצמאיים בממשלה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> על בסיס אתוס. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> על בסיס, גם אתוס, נכון, אבל גם על בסיס מוסדי מסוים, חקיקתי, אופן הבחירה, אופן המינוי ואופן סיום הכהונה. לקחתי את שלושתם כדוגמה לזה שדרכי המינוי שלהם הן לא עצמאיות יותר, ההפך הוא הנכון, מדרך המינוי שהצענו כאן. במקרה היותר "עצמאי" במירכאות כפולות, יש מנכ״ל של המשרד הרלוונטי שעומד בראש ועדת האיתור, ובמקרה של הממונה על התקציבים אפילו את זה אין. וזו דוגמה לכך שהמודל שהצענו תואם מודלים של גופים עצמאיים. הדבר השני הוא שעצמאות לא בנויה רק על דרך מינוי כזאת או אחרת, היא בנויה גם על אתוס ועל משהו נרכש. הייתי מאוד רוצה שהרגולטור שייבנה פה. ולכן רבות מההערות חוזרות על עצמן שנוגעות לזה שאנחנו רוצים רגולטור חזק עם שיניים, ואנחנו אומרים את זה במהלך הדיונים, זה נובע מהרצון ליצור את אותו אתוס. אנחנו רוצים שיהיה פה רגולטור חזק שנבנה לו גם אתוס עצמאי, מעבר לדרך הבחירה שבעיניי תואמת רגולטור עצמאי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. עמוס נוימן. - - - << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> עמוס נוימן, חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע בטלוויזיה בישראל. אנחנו כבר שלושה שבועות מדברים על ועדת האיתור ועל המועצה ועל ההרכב שלה, ואנחנו מאבדים את שוק הפקות המקור בישראל. אנחנו ב-100 מיליון שקל פחות מאשר לפני שנתיים. אנחנו הולכים לאבד את הידיים והרגליים של התרבות הישראלית. זה לא המקום היחיד שזה קורה בו, אנחנו לא יכולים להתייחס כמובן לכל מקום שזה קורה בו. עיין ערך שר התרבות עם מה שהוא עושה. אנחנו חייבים להפריד את פרק הפקות המקור מהחוק הזה, כי אחרת יהיו פה עוד חודשים ארוכים שנדבר על המועצה. החוק הזה הגיע מחורר ולא אפוי, אתם יודעים את זה, ובמקום לטפל בו אנחנו ממשיכים את הריקוד הזה שלא יביא אותנו לשום מקום טוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא נכון. קורים דברים מאחורי הקלעים שאתה לא מודע אליהם, דברים דרמטיים מאוד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ספרי לנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשזה יבשיל. אנחנו מצילים אתכם. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> יש לנו זמן כשזה יבשיל? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצילים אתכם. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> אבל לא על חשבון כלום, מהר, עכשיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל מאמץ אפשרי שכתוב בספר נעשה. יש מצד המנכ״ל מקדסי וגם מצד שר התקשורת, עבודה מאחורי הקלעים - - - יש דברים שאני כרגע לא רוצה לדבר עליהם, שהצוות של הייעוץ המשפטי מודע אליהם. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> מתי נדע? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשזה יבשיל סופית וזה קרוב מאוד. כן. תציג את עצמך. << אורח >> שי חייק: << אורח >> שי חייק, קשת. יש לי שאלה למנכ״ל. כשהשר הגיע לכאן כל הוועדה עסקה בחשיבות הניתוק מהפוליטיקה כשמפקחים על חדשות. וזה התקבע כעיקרון, כי גם השר אמר שהוא רוצה שזה יהיה מרוחק מהפוליטיקה ככל האפשר. ואגב, זה לא קשור רק לשר הזה, זה קשור גם לשרים הבאים כמובן. לכן היום כשהצגת את זה, אני רואה בזה נסיגה מהעיקרון שהשר הציג, שהוא רוצה שזה יהיה מנותק ככל האפשר מהפוליטיקה. והפוליטיקה זה לא משנה אם מדובר בשר הזה או בשר הבא, אבל גם את עמדת על החשיבות לניתוק מהפוליטיקה כי בכל זאת מפקחים פה על חדשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מתחילה לחשוב שתהיו מרוצים רק אם נביא חייזרים שאין להם שום נגיעה עם אף אחד. << אורח >> שי חייק: << אורח >> גברתי היושבת-ראש, אין לי עניין ללכת לחייזרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם אם זה נבחר ציבור או עובד מדינה, כולם יהיו פוליטיים. << אורח >> שי חייק: << אורח >> יש עניין של איך ועדת האיתור בנויה ומי עומד בראשה, זה בסדר. מה שהמנכ״ל ציין זו דרך אחת להציג את הדברים. הדרך השנייה היא שפשוט השר מקבל פה שליטה מלאה על המינויים, מכיוון שגם המנכ״ל שלו עומד בראש ועדת האיתור שמביאה אליו את המינויים, והשר הוא זה שימנה אותם בפועל. ולכן כל הרעיונות של ביזור לא מתקיימים פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תענה ספציפית על הנקודה הזאת. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני לא רואה נסיגה ממה שנאמר בעבר. יש את שלב המינוי, המודל פה נותן לשר השפעה על התהליך. היא בוודאי לא השפעה מכרעת, רחוק מכך, ואנחנו בנקודת איזון ראויה. מרגע שאותו גורם, יו"ר, ימונה, הוא עצמאי לגמרי ולמה שתהיה בזה שמי שמינה אותו - - - הרי כל בעלי התפקידים שציינתי, הממונה על התחרות, ממונה על ידי הממשלה אחרי ששר הכלכלה מביא את המלצת ועדת האיתור, שהמנכ״ל שלו עומד בראשה - - - מרגע שהיא מונתה, לא אמורה להיות לשר הכלכלה כל נגיעה בהחלטה שלה לאשר מיזוג או להטיל עיצומים על קשת לדוגמה, שהיא גם אפשרית. נתתי את הדוגמה כדי להראות שאין פה ייחודיות במובן הזה והיא באמת לא דוגמה אקראית. לאורך כל הדרך נטענה הטענה שיש פה משהו מיוחד ויוצא דופן. אמנם זה רגולטור כלכלי, אבל הוא עוסק בקודש הקודשים של השידור ושידורי החדשות. וכשאני נותן את הדוגמה של הממונה על התחרות, זה בא להראות בין היתר שגם לה יש סמכות, וסמכות שהיא אפילו משמעותית הרבה יותר מבחינת היקף העיצומים שהיא יכולה להטיל על אותם גופים. לכן נתתי את הדוגמה של קשת, ויכולתי לתת את הדוגמאות של רשת או של הוט או של יס וכולי. ובסוף, מרגע שהיא מונתה על ידי הממשלה, בוודאי שאף אחד במשרד הכלכלה לא יכול להשפיע עליה בהחלטה אם לאשר מיזוג או אם להטיל עיצום כזה או אחר. ולכן אני לא חושב שיש פה נסיגה כלשהי מהעצמאות. אנחנו רוצים להקים גוף עצמאי, זה חשוב לנו שהגוף הזה יהיה עצמאי ושיהיה רגולטור טוב. << אורח >> שי חייק: << אורח >> למה נגיד לא אחת מהם יושב-ראש ועדת האיתור? אני לא מבין את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. בקצרה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל זו שאלה עקרונית. למה המנכ"ל צריך להיות בראש ועדת האיתור? אתה מתנגד שיהיה מישהו זר או שאתה רוצה - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אמרתי שני דברים. הנקודה שאנחנו מציעים של יושב-ראש ועדת האיתור, שנותן משקל של יותר מאחד מתוך חמישה, אבל לא השפעה מכרעת, זה נקודת איזון ראויה. עלו פה הצעות נוספות, אנחנו נבחן גם אותן וגם לגביהן נחזור עם תשובות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. כן, רונן רוינגולד, זולת. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> רונן ריינגולד, זולת. אני לא אחדש בזה שהכוונה שלנו היא באמת לנתק את הפוליטיקה, אבל זו הייתה הכוונה המקורית שהוצגה כאן בוועדה. הכוונה הייתה לנתק את השיקולים הפוליטיים מגוף שאמור לפקח ולא, אלעד, זה לא גוף כלכלי, זה גוף שבראש ובראשונה מפקח על תחום השידורים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אבל זה בדיוק מה שאמרתי עכשיו, אנחנו מנתקים את השיקולים הפוליטיים, המינוי עובר דרך פוליטיקאי. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אני אגיד כמה נקודות ואני אשמח אם תענה לי, כי יש פאנץ' ויש שאלה. הרי יש לנו מודל של התאגיד שהוכיח את עצמו ככזה שמיועד לנסות לפחות לחסום הרמטית שיקולים פוליטיים ולייצר חיץ שקוראים לו שופט בדימוס. אפשר גם לחשוב על דברים אחרים, אבל חיץ כלשהו. ברגע ששמים את המנכ"ל, את מנכ"ל משרד התקשורת ואלעד, זה לא משנה אם זה אתה או כל אחד אחר וזה לא משנה באיזה מפלגה או שר, זה ממש לא משנה. מנכ"ל משרת אג'נדה, משרת מדיניות של שר, זה תפקידו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> המנכ"ל זה גם מינוי אישי של השר. זה החשש. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> נכון. ואם הייתם רוצים באמת לתת לו קול של אחד מחמישה, כפי שאתם כל הזמן חוזרים ואומרים, לבטח המנכ"ל לא יכול להיות היושב-ראש. כי יושב-ראש, בסוף אנחנו מדברים גם על החיים, לא רק על מה שכתוב. ובחיים, מי שמכתיב את היום-יום, מי שמכתיב את סדר-היום, מי שמכתיב את המדיניות - - - וצריך להגיד עוד משהו. אני מבין את הרצון לייצר ניתוק מוסדי, עצמאות מוסדית, אבל בסוף-בסוף כל הגופים האחרים הם פחות, אני אגיד את זה בצורה ברורה, קשובים לתהליך. פחות אכפת להם האנשים, מי שבאמת יהיה אכפת לו זה משרד התקשורת. מה שלפעמים יוצר מצב בוועדה כזו, שיש מישהו שיותר שולט על התהליך, על האיתור, כי ועדת איתור הרי יכולה גם לאתר, לא רק לקבל את ההצעות, וכולנו מכירים את התהליכים האלה שהם בסדר גמור, כך הם צריכים להיות, אבל להעמיד את המנכ"ל בראש זה לאפשר לו, כמובן בשם השר, להכתיב את סדר-היום ואת היום-יום של הוועדה. כל הזמן משווים פה לוועדות אחרות, אומרים לנו עשרות, אומרים לנו יותר מזה של תאגידים ציבוריים, עוד דברים שקורים אפילו ועדות איתור של תפקידים במדינה. כל ההשוואות האלה הן לא נכונות ואפילו, סליחה, לא רלוונטיות. אנחנו פה בתחום מיוחד, תחום השידורים. יש שלושה גורמים בלבד שצריך להשוות אליהם. שניים שנוצרו אי שם בשנות התשעים, כולם מכירים אותם. המועצה לשידורי כבלים ולוויין והרשות השנייה, אלה מודלים שברבות הזמן, אני אגיד את זה בלשון המעטה, יש הרבה מאוד מה לשפר כדי לשפר את הליכי העצמאות המוסדית שלהם. והינה, לפני כמה שנים נוצר מודל חדש. לא טוב ומספיק אולי תגידו, אבל זה המודל הכי מנותק שהצלחנו לייצר. נכון, יש לו בטן רכה, ומה שקורה פה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מדבר על המודל של התאגיד. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> המודל של התאגיד בא ואומר דבר כזה, אנחנו נבחר שופט בדימוס, בסדר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני יודעת מה אומר המודל שלכם. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> השופט הזה הוא החיץ. הוא נועד לייצר חיץ - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני הבנתי, הייתה לכם התנגדות מקצועית למודל של התאגיד? << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> גברתי, אני יכול לעזור פה, אני אגיד לך מה נושא התאגיד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה צריך להתקדם פה בעיקר. תתמצת את הטענה כדי שהוא יוכל - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול לעזור? היושבת-ראש. שימי את עצמך בתור חברת הכנסת מהאופוזיציה. זה נראה לך מקובל? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבינה את הטענה. היא נדונה פה אולי עשר שעות רק על מה שאתה מדבר. תסיים - - - << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אסיים בשאלה. למה לא נשקל לפחות המודל של תאגיד ולא הונח לפחות לפתחה של הוועדה לבחון אותו, ואני אגיד - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנו. בוא ניתן לו לענות. היית אמור להיות 30 שניות. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> זה בכל זאת מסייע לתהליך. יש לי חשש שמה שקרה פה זה באמת זיהוי בטן רכה של מודל התאגיד, שזה בן אדם אחד שאפשר בסוף להפריע לעבודתו, נגיד כך, ואמרו, "אנחנו רואים שגם החיץ הזה שרצינו לייצר אפשר להפריע לעבודתו, בואו ננסה למצוא משהו יותר מבוזר". אבל יצא שהביזור הזה מחזיר בחזרה את השיקולים של השר, במקום לחזק את החיץ שהיה מקודם שופט בדימוס. יוצא פה שלפי דעתי hard cases make bad laws, כי אנחנו רצינו עכשיו לתקן את המצב הלא בריא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואתה אומר שהתיקון יוצר לקונה יותר גדולה, או גדולה דיה. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> התיקון יוצר השפעות הפוכות. אמר שי פה, נסיגה, זה היפוך. זו סתירה חזיתית, זו לא נסיגה. תודה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> המודלים שאנחנו הולכים להקים רגולטור, התאגיד זה גוף משדר. משם אנחנו לוקחים השראה ממודלים של הקמת רגולטורים אחרים, שאנחנו רוצים כן להשוות אליהם, אנחנו כן רואים בזה רלוונטיות. ולגבי המודלים הישנים של הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, אמרת שאנחנו למדים שהמודלים האלה הם פחות טובים, זה בלשון המעטה. הפער וקפיצת המדרגה שאנחנו עושים משם למצב הקיים, שמה שמוצע בהצעת החוק הזו, הוא משמעותי. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אביתר אתה מתפרץ לדלת פתוחה. ההשוואה צריכה להיות למודל אחר בתחום - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני כן אשמח אם מקדסי יוכל לענות לטענות. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> עוד משפט אחד, בבקשה. ישבתי אתמול בלילה על הסמכויות שיש בחוק התקשורת לשר התקשורת והפער בסמכויות של האכיפה. לא מצאתי פער כל כך גדול. << אורח >> שי חייק: << אורח >> לא קראת טוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו ניתן למקדסי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לעניין הסמכויות, אני לא חושב שאנחנו מקימים פה רגולטור עם סמכויות רחבות מאוד. ההפך הוא הנכון, מיקדנו מאוד את הסמכויות של הרגולטור במקומות שיש בעיות. בדיוני הפתיחה הצגתי את זה, זיהינו נקודות ספציפיות שבהן יש בעיות. רק שם הרגולטור יתערב. במובן הזה זה צר יותר מהרגולטורים הנוכחיים. במובן אחד זה יותר רחב, כי הפיקוח שלו יחול על שחקני ה-OTT גם, וכולנו מבינים שזה כרגע ואקום ועיוות שאנחנו צריכים לתקן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בזה אנחנו תומכים בפיקוח על ה-OTT, אבל מצד שני יש לכם סמכויות עיצומים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כשנגיע לסמכויות האלו, אני אוכל להראות שגם שם אנחנו מיקדנו מאוד את הסמכויות. לעניין מודל התאגיד, אמרתי את זה ואני אחזור על זה שוב, כי באמת הדיון הזה חוזר על עצמו. אנחנו אחרי שלב הערות הציבור, חשבנו שזה המודל הנכון. זה גם מודל שהוצע על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בהערות הציבור שלו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח אם תפרט למה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> חשבנו שזה מודל קיים, שנכתב בשנים האחרונות, שיש בו איזשהו איזון, שונה מהאיזון שאנחנו עושים, אבל גם איזון בין הרצון שהשר ישפיע על המינוי, ביום לפני המינוי כמובן ולא לאחר מכן, לבין הנושא של עצמאות ומניעה של התערבות פסולה או מינויים לא ראויים. חשבנו שזה מודל נכון. אני אחזור שוב על מה שאמרתי. המודל שהבאנו הוא מודל טוב יותר. השיח - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> טוב יותר מזה של התאגיד? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> באיזה אופן? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> המודל של הביזור וההישענות על בעלי תפקידים עצמאיים קיימים מאפשר הקמה של ועדת איתור יחסית באופן מהיר, באמצעות שחקנים שיש להם מוניטין ולא ירצו להיות חתומים על מינוי לא ראוי. גם אם תניחו לחומרה שמנכ"ל משרד התקשורת ירצה להיות חתום על מינוי כזה, הם בוודאי לא ירצו להיות חתומים על מינוי כזה, ולכן בעיניי הוא מודל מאוזן. ואחרי שאמרתי את כל זה, אנחנו בוחנים את ההערות, כולל אפשרות לשלב אלמנטים מסוימים ממודל התאגיד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אולי שהמנכ"ל יהיה חבר בוועדת האיתור ולא יושב-ראש. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה הייתה אם מנכ"ל, שהוא מינוי אישי, נמצא בראש הוועדה, האם זו זיקה או לא זיקה פוליטית? זו השאלה, משום שהכוונה שהייתה והושמעה כאן בוועדה, זה לנתק מהזירה הפוליטית. ולכן, כפי שכולנו מבינים, שזה דווקא החיבור הזה, איך נאמר? לא נסיגה אלא היפוך. זה דבר הפוך. לכן השאלה למה אתה מתעקש שאתה או מישהו שיבוא במקומך יהיו בראש ועדת איתור? מה נחוץ לזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה יושב-ראש ולא חבר מן המניין? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> ניסיתי להסביר את ההצדקה שעומדת מאחורי המודל שהצענו. חשבנו שחבר אחד מתוך חמישה, שהוא באמת ממונה על ידי שר התקשורת והוא משרת אמון שלו, חבר אחד מתוך חמישה שאינו יושב-ראש, זה באיזון יכולת השפעה מינורית מאוד על המינוי. וכשאותו גורם, אותו מנכ"ל משרד התקשורת, הוא יושב-ראש ועדת האיתור, יש לו יכולת השפעה רבה יותר, אני מקבל את זה. יכולת ההשפעה שלו היא גדולה יותר מאשר אחד מתוך חמישה, אבל היא גם רחוקה מלהגיע ליכולת השפעה מכרעת, היא רחוקה מלהגיע לזכות וטו על המינוי, היא רחוקה מלאפשר למנכ"ל למנות מינוי לא ראוי, גם אם הוא ירצה. << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >> אבל רק לנקודה הזאת שהוא יתייחס אליה עכשיו אם אפשר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שם? << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >> אסף גרינבוים, קשת ורשת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> וזו התפרצות אחרונה שלך היום. ההתפרצות הבאה, אתה לא פה. << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >> המנכ"ל מצמצם מאוד את כוחו ואת סמכויותיו של יושב-ראש ועדת האיתור. למעשה, סעיפים 29 וסעיף 30 מעניקים כוח אדיר ליושב-ראש ועדת האיתור. הוא רשאי לפטר או להדיח כל חבר ועדת איתור שאינו ממלא את תפקידו כראוי. ובא סעיף 30 ואומר לנו שוועדת האיתור יכולה גם לפעול עם שני נציגים בלבד. אם יושב-ראש ועדת האיתור רשאי להדיח כמעט כל חבר ועדת איתור, ובמשך לפעול בצורה מצומצמת מאוד, זה הרבה יותר מכוח וטו שיש ליושב-ראש ועדת האיתור הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כנראה נצטרך לחזור לסעיף 23 כשנגיע לסעיפים האלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כשנגיע לסעיפים האלה, רשום לי כמובן את הדברים האלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נצטרך לחזור לסעיף 23 כשנגיע לסעיף 30. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לי שתי הצעות בפועל. אחת, לשקול לשים את המנכ"ל כחבר ולקחת שופט בדימוס כיושב-ראש, כדי לפחות לנסות לנתק את הדבר הזה. שתיים, אני מסתכלת על הנציג של התקציבים, הממונה על התקציבים, ואני שואלת את עצמי מה הוא קשור? אולי ספציפית במקום הזה, כי אין לזה קשר פוליטי כל כך בעיניי, לשים מישהו מהיצירה. אנחנו הרי מחפשים מקום לתת להם השפעה, אנחנו מחפשים לתת להם מקום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כיושב-ראש? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא כיושב-ראש, כנציג. יש הרי נציג של הממונה על התקציבים. אני שואלת מה הקשר עכשיו של הממונה על התקציבים לוועדת האיתור? אולי נכון להכניס נציג של היצירה הישראלית? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבחירה שלהם הייתה קודם כול באוריינטציה כלכלית. נכון? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כן, אם כי אני מסכים שצריך לתת ייצוג ליצירה. גם משיקולים פרקטיים, בהמשך לשאלה הקודמת שלך על האקדמיה, המקום שלהם צריך להיות יותר במועצה, שזה בעצם הגוף והאנשים שילוו את העבודה ביום-יום לאורך שנים, ופחות בוועדת האיתור. בעיניי בוועדת האיתור זה טוב שיש שחקנים שהם שחקנים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חסר לי מישהו מהשטח עצמו. שטח תקשורת. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> קודם כול, מנכ"ל משרד התקשורת אמור לשקף גם את תחום התקשורת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא פוליטי. הוא לא מהשטח, הוא לא עיתונאי, הוא לא מהתעשייה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> ליוצרים בהחלט יש מקום, אולי יותר מכפי שנתנו להם בהצעה, וגם שם אנחנו שוקלים להרחיב, אבל זה צריך להיות לדעתי בהרכב המועצה, בתוך המועצה, ופחות בוועדת האיתור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסדר, מצדה רוצה לענות. << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> גם אני לא דיברתי, כבוד היושבת-ראש. בועז אקרמן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ויש לך משהו לחדש שלא נאמר פה? << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> כן. אחרת לא הייתי מצביע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצדה, אייל, בועז, ועוברים ל-24. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לגבי אנשים שהם בעלי זיקה לתחום היצירה, אני מזכירה בהקשר הזה, שגם אמרה פה המשנה בדיון הקודם, שיש קושי לבחור מי הגורם שממנה אותם. זאת אומרת גם על זה צריך להבין, שאם אנחנו רוצים איזשהו - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם באקדמיה זה אותו דבר. מי הגורם שממנה אותם? אותו הדבר. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אבל האקדמיה, ראשי החוגים אמרו זה המנגנון, אבל אם את רוצה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מי אמר שזה המנגנון? הם אמרו שלא. אני שאלתי אותם. הם אמרו, אין מנגנון. לא קיים מנגנון. אני שאלתי אתכם שאלה ספציפית מאד איך זה קורה והתשובה הייתה "אין". << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני רוצה לחדד משהו. זו לא שאלה של מנגנון. מה שדובר קודם, לשאלתך, חברת הכנסת שלי טל מירון, האם יש מנגנון שבאמצעותו בוחרים, אבל נתחיל בבסיס, יש גוף שהוא זה שיכול לבחור את הנציגים הללו. יפה. עכשיו, במקרים אחרים, אין כל כך גוף. זאת אומרת, עכשיו תגידי למשל תיקחו עיתונאי. נניח ניקח עיתונאי שהוא חבר - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש מועצת העיתונות, אפשר לבחור גופים שיכולים - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא, אבל זו השאלה, כי מה שנאמר על ידי זיו, אם אני זוכר נכון בישיבה הקודמת, זה שהם לא הצליחו למצוא איזושהי פלטפורמה שאפשר לומר, אותה נמסגר, ובאמצעותה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איזו פלטפורמה תבחר את האקדמיה? אותו דבר, אין פלטפורמה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא, האקדמיה. ראשי החוגים, הינה, נכתב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל איך? באיזה אופן? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ראשי חוגים לתקשורת שהוכרו או קיבלו היתר לפי סעיפים 9 או 21(א) לחוק המועצה להשכלה גבוהה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל איך זה קורה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש מנגנונים כאלה קיימים. דיקנים של פקולטות למשפטים למשל, בוחרים נציגים לכל מיני מינויים של משפטים, והם מתכנסים. אם אתם רוצים את זה, צריך לשאול את המועצה להשכלה גבוהה ואת הדיקנים, אבל זה קורה, זאת אומרת, זה מנגנון שקיים והוא לא מובנה בחוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומרת שבגלל שזה עולם התקשורת ויש פה רגישויות אחרות, שהן שונות מעולמות אחרים, אנחנו צריכים להבין איך המנגנון - - - יש פה עיתונאי לשעבר ועורך - - - גם הרגישות, למנגנון יש משמעות בעיניי. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בגלל הרגישות שדנים במנגנון, אפשר גם לעצב את המנגנון באופן שלא ער לרגישויות, ולהותיר את זה לקביעה של אותם אנשים, שהאקדמיה, אנחנו תופסים אותה לדעתי עדיין כעצמאית, להותיר להם לעצב את המנגנון, כשמה שחשוב מבחינתנו זה התוצאה, לדעתנו זה דווקא עדיף. אפשר להתחיל לדבר על דברים - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זיו, אולי גם תאמר את הצד השני של זה, שהזכרת בישיבה הקודמת, שאם למשל לוקחים גורם שייבחר מתוך גופים שהם לא מוסדרים, כמו שמופיע כאן לגבי איש אקדמיה, המשמעות היא - - - << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נכון, אנחנו דיברנו על מנגנונים שלא הוצעו, אני רק אומר לגבי המנגנון שכן הוצע, שחברת הכנסת טל מירון מעלה לגביו ההערות, יש מנגנונים דומים שקיימים היום, והאקדמיה יודעת לעבוד איתנו, יודעים ליצור את ההתכנסות ולהוציא ממנה תשובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שימו לב שזה חוג לתקשורת, אני לא יודע אם יש פקולטה לתקשורת כמו המשפטים. אני למשל בוגר היחידה לתקשורת בבר אילן, זה לא פקולטה לתקשורת, כך שמי שמלמד בחוג לתקשורת, בדרך כלל, או שהוא הקים את החוג או שהוא בא מהשטח, כי פעמים רבות רבים מרצי חוץ - - - לכן עכשיו השאלה היא אם זו פקולטה, לצורך העניין, למדעי המדינה, שבתוך הפקולטה למדעי המדינה יש חוג לתקשורת - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מה שבדרך כלל יש. << דובר >> אייל צור: << דובר >> לא, היום יש חוגים עצמאיים - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> חוג עצמאי, מי עומד בראש החוג? זה אותו פרופסור שהוא בפקולטה ליחסים בין-לאומיים או למדעי המדינה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פנחס רוצה להבהיר משהו שהוא - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אפשר לשאול אחר כך ולהבין איך בדיוק יהיו קריטריונים שבאמצעותם נבחרים, אבל קודם כול יש גופים שהם עצמאיים, גוף שהוא עצמאי, שזה ראשי חוגים לתקשורת שהוכרו, קיבלו היתר לפי הסעיפים הרלוונטיים בחוק המועצה להשכלה גבוהה. במקרים האחרים אין כל כך את אותם גופים, כך אני הבנתי בישיבה הקודמת מזיו גלעדי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני רק אמרתי, הסמנכ"ל אמר על פקולטה למשפטים. שם זה משהו ברור. כי דיקן הפקולטה הוא דיקן הפקולטה, והוא יכול להתמנות גם לוועדה שהייתה למינוי שופטים לפני השינוי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ברור. אני התייחסתי רק להצעה שלך, חברת הכנסת טל מירון, שבעצם יש קושי לאתר נציגים אחרים, כי ברגע שאין גוף מוסדר שבאמצעותו אפשר לבחור, זה חוזר לשר שהוא אמור למצוא מועמד מתאים מבין אלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו חוזרים לזיקה פוליטית למעשה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אנחנו חוזרים לזיקה הפוליטית, בדיוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה הלופ שאנחנו נמצאים, כלואים בו. אני רוצה להתקדם. רק מה שלא נאמר. אם במהלך השאלה אוזני תשמע משהו מוכר, אני קוטעת את זכות הדיבור. יש לנו פה עוד סעיפים רבים, כולם יוכלו לדבר, רק אם יש חידוש שלא נשמע כמותו. יש חידוש? אייל? << דובר >> אייל צור: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בבקשה, ב-30 שניות. << דובר >> אייל צור: << דובר >> לגבי העניין של איש אקדמיה, אם מחליטים להשאיר את נציג הציבור, אני רוצה לשאול את הנהלת משרד התקשורת, האם אתם רואים בעיני רוחכם אדם שהוא איש סגל פעיל בגמלאות, או איש אקדמיה יכול להיות גם אדם שיש לו השכלה אקדמית, תואר שני, תואר שלישי, ויכול בכלל לא להיות איש סגל? זאת אומרת, איך אתם מגדירים איש אקדמיה? זו הגדרה מאוד רחבה, שאולי כדאי שחברי הכנסת יגדירו כבר בשלב הזה, מי נכלל לתוכה שלא יהיו התדיינויות משפטיות מיותרות. יכול להיות גם אדם שיושב בפקולטה למשפטים שהוא מומחה לדיני תקשורת. יש יתרונות וחסרונות להגדרה רחבה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אכן ההגדרה איש אקדמיה היא הגדרה רחבה וראשי החוגים יצטרכו להחליט אם נכון לדעתם לשלוח בן אדם שהוא לא חבר סגל, אולי הוא מרצה, אולי מרצה מן החוץ או לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת, אתה מעדיף לתת לאקדמיה להחליט פה? לקבוע? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זאת ההצעה שכתובה, המונח איש אקדמיה הוא לא מונח - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מקדסי, המחשבה בין לנסות איכשהו לתחום את זה עכשיו לבין לתת לאקדמיה קארט בלאנש, איפה אתה עומד בהקשר הזה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני לא רואה חשיבות מיוחדת לתחום את זה, אם יביאו מועמד ראוי שמקובל עליהם. יש לי תמיד חשש לאורך הדרך מצמצום שאין לנו מספיק מועמדים מתאימים בחלק מהמקומות, דווקא לא הייתי סוגר את זה. זה לא משהו מאוד משמעותי, אבל סביר בעיניי להניח שהם כן יביאו איש אקדמיה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בועז, כן. << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> כבוד היושבת-ראש אמרה שכל אדם הוא אדם פוליטי, אבל לא כל אדם הוא מושא סיקור של גופי תקשורת. והשר, כמו כל שר שיבוא אחריו, הוא כן. ולכן זה אירוע אחר, זה שונה. אני אגיד שבעולם אידיאלי משרד התקשורת צריך - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אני מדברת על עובדי מדינה שבימים כתיקונם דווקא יושבים פה חבר'ה מהצד הפוליטי שמגינים על הפקידות, ואומרים שהפקידות היא השומר סף, ופה פתאום - - - << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> אבל יש פקידות שזה אנשים שניגשים במכרז ועוברים ועדות, בטח אם זה בתפקידים בכירים, לבין בן אדם שהוא - - - << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מדברים איתך על רשות ההסדרה. << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> אני מדבר רק על יושב-ראש ועדת האיתור. בעולם אידיאלי משרד התקשורת זה בכלל משרד שצריך להתעסק בתשתיות ובמוכנות למצבי חירום. הרגולטור שאליו כולנו פה נושאים עיניים, או לפחות אני יודע שמשרד התקשורת עושה את זה, אופקום - - - << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה 95% ממה שאנחנו עושים, למרות מה - - - << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> אופקום זה מנותק לחלוטין מהממשלה וצריך גם לומר ששם היושב-ראש של אופקום הוא מאושר בפרלמנט, שזה לא משהו שקורה פה בכלל. אם יש צורך שמנכ"ל המשרד יהיה בוועדת האיתור, זה מעולה, אבל להגיד שיש לו כוח פחות בתור חבר אחד, זה לא נכון. הוא גם ממנה חבר במועצה מתוך עובדי המשרד. וגם למי שהוא כפוף אליו, לשר, יש את הזכות לבחור מבין החברים שהוועדה ממליצה עליהם. הוועדה צריכה להמליץ פי שניים מהאנשים שהוא צריך למנות דה פקטו. והשר הוא זה שבוחר, גם השר בוחר, גם למנכ"ל, שהוא הזרוע הארוכה של השר, יש מינוי במועצה בלי קשר לוועדת האיתור, וגם אחרי זה לתת לו להיות יושב-ראש? מי יודע אילו סמכויות יהיו לו, חוץ מקביעת סדרי יום וכינוס ישיבות והעלאת שמות להצבעה וכולי וכולי. זה באמת בעינינו לא מאוזן ומידתי בשום צורה. הכוח הוא כוח עודף, ואני אגיד שההמלצה שלנו היא שאב בית הדין לתחרות ימנה שופט בדימוס. לפני שתגידו "מי ממנה את אב בית הדין לתחרות?", אני ארגיע את כולם ואני אגיד שמי שממנה אותו זה שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. אם יש הסכמה בין שר המשפטים לבין נשיא בית המשפט העליון, קל וחומר במצב הנוכחי, אני בטוח שכל האנשים שנוכחים בחדר הזה וגם האנשים מחוצה לו יגידו שזה בסדר שאותו אדם ימנה את מי שיעמוד בראש ועדת האיתור. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מקדסי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אותן תשובות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אותן תשובות. כן עדי ליברוס. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> ההתנגדות למודל ועדת האיתור של התאגיד הגיעה גם מאיתנו, ואני תיארתי בפירוט את הנימוקים לכך, אבל ככל שיש נכונות לבחון טיוב של המנגנון הזה ותיקון של הכשלים האינהרנטיים בו, זה בהחלט יכול להיות - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> התייחסות ספציפית למנכ"ל את יכולה לתת? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אין לי מה להוסיף על מה שכבר נאמר פה, המורכבות - - - היא מובנת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. אנחנו באמת לא הולכים לפתוח עכשיו ארבע שעות סימפוזיון. על משהו שנדון פה שעות. עמוס, ראיתי שאתה מצביע, יש לך - - - << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> גברתי, אני אסיים. ההערות במובן הזה הן במקומן והן מובנות, וככל שיש מוכנות לטייב את המנגנון של ועדת האיתור של התאגיד, זה בהחלט יכול להביא פתרון מניח את הדעת לשלל הבעיות שעולות כאן. וכמובן סעיפים 29 ו-30 שנגיע אליהם בהמשך אינם חלק מההסכמות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגיע אליהם. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> רק אם אפשר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, רק אם יש לכם משהו שלא נאמר, כי בינתיים אנשים מצביעים וחוזרים על מה שנאמר אלף פעם. האם אתה מחדש או לא? << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> בהקשר של נציג היוצרים בוועדת האיתור, נמצא מנגנון. החשיבות של זה היא כדי שיהיה מישהו במועצה מקהילת היוצרים. אחרת אין מי שיבחר בו, או אין מישהו שמכיר אותו שיכול לבחור בו. לכן זה חשוב. זאת הנקודה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מסכימה. זיו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני רוצה להתייחס לדבריה של עדי, ממש בחצי דקה. אני לא הייתי חוזר למודל התאגיד, אבל אפשר לחשוב לשלב אלמנטים ממודל התאגיד גם פה. זה משהו שאפשר לבחון, בשביל זה נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה יצטרכו לשבת איתנו ולדבר, רחמנא ליצלן. אני מזמין אתכם לשבת ולדבר ולהגיע להסכמות בעניין הזה. לעניין סעיף 29, זו פעם ראשונה שאני שומע שיש לכם בעיה איתו. מבחינתנו אפשר לבטל את סעיף 29. תכף נגיע אליו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תיכף נגיע אליו ונשמח לדבר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו גלעדי, בבקשה להמשיך לקרוא, תודה. סעיף 24, 25, 26. וכשאתה מסיים, דברי הסבר על שלושתם. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> "סייגים למינוי חבר ועדת איתור 24. (א) לא ימונה לחבר ועדת האיתור – (1) מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האיתור, או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; (2) מי שאינו אזרח ישראלי; (3) מי שבמועד הצגת המועמדות או בשלוש השנים שקדמו לו היה בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאדם שבמועד הצגת המועמדות מכהן כשר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959; (4) מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; (5) מי שעיסוקו באספקת תכנים ובכלל זה תוכנית חדשות, או בעל עניין בתאגיד שפעילותו אספקת תכנים כאמור; (6) עובד של מורשה לשידורי רדיו או בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה לשידורי רדיו; (7) מי שקשור במישרין או בעקיפין בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל עניין או מנהל בו בחוזה או בעסקה מהותיים עם הרשות או עם מי מהמנויים בפסקאות (6) או (7); (8) עובד או חבר מועצה בתאגיד השידור הציבורי הישראלי כמשמעותו בחוק השידור הציבורי. דין חבר ועדת האיתור כדין עובד המדינה 25. דינו של חבר ועדת האיתור שאינו עובד המדינה כדין עובד המדינה לחוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979. איסור זיקה – חבר ועדת האיתור 26. לא יכהן בוועדת האיתור מי שהוא בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאדם המכהן כשר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה, או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959." << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה זיו. דברי הסבר על שלושת הסעיפים. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> היו דברי הסבר דומים לסעיפי המינוי של חברי המועצה. אמרנו שזה יהיה רלוונטי גם כשנגיע לפרק מינוי ועדת האיתור. זה כללים בסיסיים גם בסייגים למינוי. כך שלא תהיה לו נגיעה לפעילות של המועצה שאליה הוא ממנה. חוק שירות הציבור (מתנות), חוק שמגביל אפשרות לקבל מתנות מבעלי עניין. צריך להחיל אותו באופן מפורש, כי יש לנו חבר ועדת איתור אחד שאינו עובד מדינה, וזה לא חל עליו. וכנ"ל לגבי איסור הזיקה, דיברנו עליו גם לגבי חברי המועצה שהם נציגי ציבור ולא עובדי המדינה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. מצדה, יש לך כמה שאלות, ואחרי זה כל מי שיש לו שאלה מוזמן. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כן. אתחיל בסעיף 24. פסקה (4), יש את המונח "עניין אישי שלו". אם אני מקבילה את זה לתאגיד, יש שם הגדרה למה זה עניין אישי. בהקשר הזה כתוב – "עניין אישי, לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו, שותפו, עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה". זו שאלה אם זה רלוונטי גם לכאן. לגבי פסקאות (5) ו-(6), האם אתם חושבים שיש צורך באיזושהי תקופת צינון מסוימת לגבי העובדים האלה? לגבי פסקה (7), קודם כול, יש שם בלבול, כי רשום בסוף "עם המינויים בפסקאות (6) או (7)", לדעתי זה צריך להיות (5) או (6), גם ההתייחסות שלכם לזה. אשמח אם תוכלו לפרט לגבי "חוזה או עסקה מהותיים עם הרשות" מה המשמעות של האירוע הזה. זה כרגע לגבי הסעיף הזה. תודה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לגבי (4) היא שאלה לגבי התוספת של התאגיד, לגבי (5) ו-(6) היא שאלה על צינון. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> ולגבי (7), התיקון בסוף, האם זה צריך להיות פסקאות (5) ו-(6), ומה המשמעות של "עסקה מהותית עם הרשות", לתת דוגמאות רק שנבין את האירוע הזה. תודה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את יכולה רק לחדד למה את מתכוונת בתקופת צינון, באיזה אופן? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זאת אומרת, האם בן אדם שעיסוקו באספקת תכנים, ובכלל זה בתוכנית חדשות, סיים את העבודה שלו בתוכנית החדשות, למחרת הוא יכול להתמנות לוועדת האיתור? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המנכ"ל מפנה את זה אליך, זיו, מכיוון שמדובר בשאלות משפטיות. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא חשבתי אחרת, אבל אנחנו צריכים רגע לבדוק. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לגבי ה-(6) ו-(7) אפשר כבר להגיד שזו תקלה - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה עבר נוסח, וגם אחרי שעבר נוסח במשך 97 וחצי שעות, יכול להיות שפספסתם סעיף. אי אפשר כל הזמן לעשות פיליבסטר ולהגיד לא בשל, בחוק ששלוש שנים עבר את כולנו, ישבנו עליו מאות שעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הוא לא בשל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הוא בשל מאוד. הוא כל כך בשל שכבר עוד מעט השוק הוא לא תחת הסדרה. << דובר >> גיורא ואלה: << דובר >> אבל מי שעושה פיליבסטר זה אתם, אתם מחזיקים אותנו, את היוצרים. תשחררו אותנו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו רוצים שלא יקרה. << דובר >> גיורא ואלה: << דובר >> אתם מדברים פה על כל הדברים האלה, תשחררו אותנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גיורא, אתה לא מתפרץ. << דובר >> גיורא ואלה: << דובר >> גלית, את אמרת לנו לדפוק על שולחנות. אין לנו אוויר, אין לנו חמצן, אין לנו תקציבים, תשחררו אותנו מזה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אם לא שמת לב, אני בא בשמך ואומר בוא נתקדם. << דובר >> גיורא ואלה: << דובר >> לא, אתם לא באים בשמנו, זה לא נכון. תשחררו אותנו מהחוק הזה, תפרידו אותנו, תחוקקו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה כרגע לא פועל למען האינטרסים שלך - - - << דובר >> גיורא ואלה: << דובר >> אף אחד לא פועל למען האינטרסים. גלית, זה לא נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גיורא, זה פשוט לא נכון ואתה לא יודע דברים. קצת צניעות. << דובר >> גיורא ואלה: << דובר >> מה שאני יודע זה שאין תקציבים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> באת באיחור ולא שמעת את מה שאמרתי בהתחלה, אבל אמרתי בהתחלה ולכבודך אני אומרת שוב, כי איחרת ואתה גם מתפרץ. ששינויים דרמטיים מרחיקי לכת עומדים מאחורי הקלעים. אני לא רוצה להרוס את זה, אני סותמת את הפה אבל תיתנו קצת. הבטחתי לכם שאתם במרכז, אתם במרכז. תיתנו לי קצת זמן, תנו לי. דרמטיים, אתה תצא מפה בצהלולים, בסדר? תסמוך על המילה שלי. << דובר >> גיורא ואלה: << דובר >> כל פעם מבטיחים לנו גלית, אנחנו סומכים עלייך אבל - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת ועדה בכנסת, זה החוק המורכב ביותר כרגע שעומד בכנסת ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו. אתה לא יכול לעמוד לי עם סטופר ולהגיד לי בעוד שעה - - - << דובר >> גיורא ואלה: << דובר >> בטח שאני יכול. בטח שאני יכול, כי יושבים יס ולא משקיעים כלום. ופרטנר לא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מתחיל לאבד סבלנות. נסה אותי, תעמוד לי עם סטופר. אני יוצאת מגדרי למענכם ואני לא היחידה. יושב פה ייעוץ משפטי שיודע, יושבים פה גורמים מקצועיים שיודעים דברים שאתה כרגע לא יודע, אבל כשהוועדה הזו נסגרת אנחנו סביב השעון רק בשבילכם ומגיעים גם לפריצת דרך משמעותית מאוד. כן לגבי החוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן בטח. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> היו שאלות של הייעוץ המשפטי, אנחנו נבדוק את זה אין לי תשובה על זה כאן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הייעוץ המשפטי גנבו לי חלק מהשאלות, סתם, "גנבו" זו לא המילה. לגבי תקופת הצינון. אני רוצה להציע שאם מחליטים על תקופת צינון, לי נשמע סביר שלוש שנים, נראה לי שזו תקופה שבמקומות רבים מציינים אותה, לשיקול משרד התקשורת לבדוק את זה. הרעיון הוא שלא ימונה מישהו שהעיסוק שלו הוא באספקת תכנים, חדשות, תאגידי טלוויזיה וכולי. אגב גם רדיו צריך לכלול, לרבות תאגיד השידור הציבורי. השאלה היא אם שידורי חדשות או תכנים שהם בפלטפורמות אינטרנטיות גם נכללים בתוך הדבר הזה. כי זה שדה שעד היום לא היה מפוקח בשום צורה, חשוב לי רגע להבין אם גם חדשות אינטרנטיות כלולות בתוך הדבר הזה. זו שאלה ראשונה. ודיברנו בדיון הקודם על הנושא של האזרחות, אם את זוכרת איתן מאוד התעקש על תושבות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון, אני לא הסכמתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני חשבתי על זה רבות, בעיניי אזרחות נדרשת אבל אנחנו רוצים התייחסות שלכם לעניין של התושבות, זה כן צריך להיות אזרח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואת חושבת שלא צריך להכליל "תושב". << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה צריך להיות "אזרח ישראלי". אני מוטרדת מאנשים שאולי חלק מהזמן לא גרים בישראל וישפיעו פה על מה שקורה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, האזרחות נשארת, תושבות לא, זה העניין. תושבות זה יותר חזק. אם מישהו עכשיו בא, לצורך העניין ישראלי, שהוא התחתן לא עם ישראלית ובן אדם יכול להיות גורו בתחום התקשורת, הוא מגיע לפה ופתאום מגיע מישהו, במאי מפורסם - - - אבל בתהליכים של התאזרחות, לוקח לו זמן. משרד הפנים לוקח זמן, איחוד משפחות. חבר'ה, שימו לב, לפרוטוקול, לא אמרתי שום שם - - - השאלה אם הבן אדם הזה יכול להיות באותה ועדת איתור, כשאין לו עדיין אזרחות, אבל יש לו תושבות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. אייל, כן. << דובר >> אייל צור: << דובר >> אם הנושא עלה, השלמה משבוע שעבר, בשונה ממה שאמר חבר הכנסת גינזבורג, מנכ"ל ממשרד ממשלתי חייב להיות אזרח מדינת ישראל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדקת? << דובר >> אייל צור: << דובר >> סעיף 16(ב), חוק שירות המדינה (מינויים). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. נגה. << דובר >> אייל צור: << דובר >> לגבי העניין עצמו, להכניס גם את עניין המועמדות לכנסת שלוש שנים לפני, כמו שהצענו בעניין - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזה סעיף? << דובר >> אייל צור: << דובר >> 24(3). להוסיף, כמו שהצענו לגבי חברות במועצה, להוסיף גם לגבי חברות ועדת איתור, מי שלא היה מועמד לכנסת בשלוש השנים שקדמו למינוי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי רק על 24, יש לי שאלות גם על 25 ו-26. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קיבלת? רשמת את ההערה של אייל? אייל תחזור שוב כדי שאביתר יוכל להכניס את זה? << דובר >> אייל צור: << דובר >> כפי שהוצע בעניין החברות במועצה, גם לעניין חברות ועדת האיתור, מי שהיה מועמד לכנסת בשלוש השנים שקדמו למינוי ולא נכנס לכנסת, לא יוכל לכהן בוועדת האיתור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני תומכת בהצעה הזאת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני מתייחסת ל-24א, סעיף קטן (א), שתי הערות. אחת מהן עלתה בעקיפין גם בהקשר אחר. "מי שהורשע בעבירה שיש עימה קלון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עימה קלון", מי קובע את זה? האם מי שקובע את זה, זה היועץ המשפטי של הרשות, הייעוץ המשפטי לממשלה? בחקיקות האחרות ההסדרים הם הסדרים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא מוגדר בבית משפט, עבירה עם קלון? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לא, כי דיברנו על זה אם את זוכרת על קלון פונקציונלי. "האם הקלון רלוונטי לעבירה?", סחר במידע פנים יכול להיות רלוונטי מאוד לרשות ניירות ערך, אבל אולי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת, את רוצה שזה יהיה קלון מוגדר כקלון רלוונטי? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> במהלך השנים כשהתייחסו לקלון לא התייחסו דווקא לקלון שנקבע על ידי בית משפט, אחרת היו אומרים את זה במפורש. ולכן צריך לקבוע את הגורם שיקבע מהו קלון. אני מניחה שזה היועץ המשפטי של הרשות, אבל צריך לציין את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, זה היועץ המשפטי של הרשות? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה כבר עלה, וענינו על זה כבר. מי שקובע זה הגורם הממנה. והגורם הממנה כמובן יצטרך לדבר עם הייעוץ המשפטי שהוא מקבל. ענינו על זה בצורה מאוד ברורה, אפשר לא לקבל את התשובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> על דברים שלא ענינו עליהם, נגה, בואי נחדש. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> וכמו כן בחקיקות אחרות זה קבוע בצורה אחרת, גם בחקיקות מודרניות. למשל בחקיקה, הקראנו את זה בפעם הקודמת, "תקנות רבני ערים", סעיף 15(ב). ונקודה נוספת בהקשר הזה, שיש סיטואציות שבהן גם בחשד בעבירה, זאת אומרת, חקיקה מקבילה, שגם כשמדובר רק בחשד לעבירה, גם יש לשקול את האפשרות של המינוי של חבר מועצה, למשל ברשות החדשנות. יש הוראה שמתייחסת גם לסיטואציות מוקדמות יותר מאשר הגשת כתב אישום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל אדם הוא חף מפשע עד שיוכח אחרת. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה נכון. כל אדם הוא חף מפשע עד - - - אבל יש מקומות שבהם אתה מקבל, אין לך זכות קנויה בשביל להיות ממונה במועצה. יש לך אפשרות להעמיד את עצמך, והגיוני שיהיו תנאי סף. ותנאי סף יכולים לכלול גם את האפשרות, כמו ברשות החדשנות, שמי שנחשד - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חשודים זה בעייתי מאוד בעיניי. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה משהו שנכון - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דעתך נשמעה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מאה אחוז. והנקודה האחרונה, נאמר כאן על בשלות. בשלות לא נמדדת לא באורך התקופה ולא במספר העמודים. בשלות נמדדת בתוצאה, ובתוצאה, בנוסח יש תקלות רבות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זכותך לדעתך. הלאה, עוד מישהו שרוצה לגבי הסעיף הזה, 24? כן. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> רונן ריינגולד זולת. אני מציע להשוות את הסעיף גם לסעיף 10 בחוק השידור הציבורי. בכל הנוגע לפעילות פוליטית, החוק בחוק השידורים הציבורי מרחיב על ההסדרים שיש פה, ואני מציע להכניס גם אותם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני רוצה לענות לחברת הכנסת טל מירון. לגבי ההצעה שלך לתקופת צינון של שלוש שנים. אם אנחנו קובעים את תקופת הצינון פה, צריך לשקול גם את זה שאנחנו לא רוצים מצד שני לשתק פה את האפשרות לבחור את האנשים האלה. יכול להיות שנקבע תקופת צינון שהיא ארוכה מדי, זה יכול לפגוע באפשרות למצוא אנשים. יכול להיות שצריך לחשוב על תקופת צינון שהיא קצת פחות משלוש שנים כדי לא לפגוע באפשרות לבחור את האנשים האלה. זאת אומרת, צריך להיות פה איזשהו איזון ראוי בין מצד אחד באמת לייצר איזושהי תקופה מסוימת של צינון, לבין מצד שני לא לקבוע תקופה ארוכה מדי שתשתק בעצם את האפשרות לבחור את הגורמים האלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את רוצה לענות? << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> עורכת הדין ניצן ליבנה, משרד התקשורת. אבהיר שתקופת צינון לא מתייחסת לסעיף הסייגים. זה קשור לניגוד עניינים. סעיף הסייגים זה בנקודת זמן שבה ממנים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אבל זה כן מופיע בפסקה (3), לצורך הדוגמה. << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> פסקה (3) זו פסקה יחידתית, וזו זיקה - - - זה משהו שהתבקש במיוחד. זה מופיע גם בחוק השידור הציבורי בתקופות אחרות. אבל בעניין הצינון שמתייחסים אליו, זה נכנס בהסדרים של ניגודי עניינים. זאת אומרת, אם מישהו עסק בעבר, היה לו חוזה עם גוף שידורים, אבל כבר אין לו עכשיו, זה משהו שייבחן במסגרת ניגוד עניינים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זאת אומרת שאפשר יהיה לקבוע הסדר ניגוד עניינים פרטני בעניינו, שלגבי הגוף הספציפי שהוא עבד בו, הוא לא יעסוק בין - - - << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> כן, או לקבוע שניגוד העניינים כל כך גדול, ושעוד לא יתנתק, שאי אפשר למנות אותו. זה לא נכנס פשוט לסעיף הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה לא פשוט למנוע את המצבים של האי-ודאות ולהכניס את זה לפה גם? שזה יהיה ברור ונהיר. << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> זה מאפשר שיקול דעת בעניין ניגוד עניינים, שהוא מצב - - - ניגוד עניינים, כמו שאמרנו, שדיברנו על הסעיפים הדומים בעניין המועצה, זה קצת יותר פתוח ונתון לשיקול דעת. ויש הנחיות והסברים מאוד ברורים לגבי איך בוחנים ניגוד עניינים, ומתי באמת נקטע ניגוד העניינים וכבר לא מתקיים. וזה פשוט לא כל כך רלוונטי לסעיפי הסייגים, זה מתאים יותר להתייחסות בעניין ניגודי עניינים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצדה את מקבלת את ההסבר הזה? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה הגיוני, אנחנו נחשוב על זה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> עוד הערה לעניין הזיקה האישית, עסקית או פוליטית, הכוונת הייתה לסעיף 30 לוועדת האיתור, הסעיף שלנו מאוד דומה ואפילו מחמיר, כי סעיף 30 לחוק השידור הציבורי לא מציין תקופה של שלוש שנים, ופה אנחנו לוקחים את המגבלות גם שלוש שנים קדימה. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אבל תשים לב שסעיף 30, ותודה על התיקון, זה באמת 30, מדבר על פעילות פוליטית בשונה מזיקה למי שיש לו פעילות פוליטית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למי שיש הערות לגבי סעיף 25. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני רק אתחיל בשאלה אחת, מדובר פה על החלת חוק שירות הציבור (מתנות), האם אתם חושבים שיש צורך להחיל גם את ההערות הנוגעות לחוק העונשין שחלות על עובדי מדינה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מי את שואלת? את הייעוץ המשפטי. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> הייעוץ המשפטי, כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הייעוץ המשפטי, עדי, זיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא יודע, אני אצטרך להסתכל על זה, לדעתי לקחנו את זה מהסדר מקובל אחר, אבל אני לא רוצה להתחייב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להגיד את הרציונל של הסעיף הזה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> של המתנות? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> של 25. זאת אומרת, כי כל חבר ועדת איתור שלא עובד מדינה, אינו כעובד מדינה, אם אתה יכול רגע להסביר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> העבודה בוועדת האיתור היא איזושהי התגייסות לארבע שנים לאיזושהי פעילות ציבורית. עולה השאלה, האם לתקופה הזאת, בהקשר הספציפי של עבודת ועדת האיתור, נכון להחיל את כל ההסדרים שחלים על עובדי הציבור, וזה הסדרים עבים מאוד במקומות מסוימים, ודקים יותר במקומות אחרים. אנחנו חושבים שנכון שחבר ועדת איתור יפעל בצורה ציבורית ראויה, ויחולו עליו הסדרים. חשבנו שזה משהו שהוא יחסית רזה, העיסוק הזה בוועדת האיתור, זאת אומרת, זה לא משהו מאוד משמעותי ביומיום שלו. נחשוב על זה. הגרעין של ההסדרים זה חוק המתנות, כמובן שיש דברים שחלים עליו, שוב, גם בלי הגדרות ישירות, אני אבדוק את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הכוונה? כמו מה? תן דוגמה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כמו חובות אמונים, שוחד לצורך העניין. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שוחד, עזוב. נניח חבר אקדמיה, או מישהו שנמצא באוניברסיטה, מוזמן לכנס מסוים, שלפני כמה שנים היה מאורגן על ידי האיש שיש לו עניין, אינטרס, להיכנס לוועדה הזאת. האם הדבר הזה ייחשב כזיקה אישית, חברית, מתנה לא מתנה? הרי כל דבר כזה, אחר כך אתה בדיעבד מתחיל לוודא ובודק. כי ברגע שאתה מגיש לוועדה ואתה אומר, אין לי שום בעיה, ואתה מגלה שלפני שנתיים ושמונה חודשים, שזה עדיין פחות משלוש שנים, הוא הגיע לכנס והתארח במלון יפה, שזה בסדר מבחינת איש אקדמיה לעשות את זה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אבל זה בדרך כלל דברים שמתבררים אד-הוק פר מקרה, קשה מאוד לחשוב מראש על כל התרחישים האפשריים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא ביקשתי להכניס את זה לחוק, אני אמרתי שזה - - - ביקשת דוגמה לראות, זה לא חייב להיות מתנה או שוחד, מישהו שבא ונותן שקית או משהו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זיקה, זיקה, שהיא לא מתנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנשי אקדמיה זה אנשים שמסתובבים בעולם, פעמים רבות גם מוזמנים לכל מיני אירועים << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> צריך להיבדק, וסביר שזה ייבדק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנשי אקדמיה יכולים להיות פאנליסטים לערוצי חדשות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, גם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לגבי 26. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה באמת נושא שלא ציינו אותו. אנשי אקדמיה היום הפכו להיות הפרשנים של כל ערוצי הטלוויזיה, תחשבו על זה. שנבחר איש אקדמיה שהיה פאנליסט חמש שנים של איזה ערוץ, לא משנה מי. רק אומרת. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> תהיה לו מניעות, בסוף ייבחן ניגוד עניינים ספציפי ויקבעו לו מניעות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה דווקא אפשר לקבוע, אם הוא מקבל כסף מהערוץ, הוא עובד של הערוץ. אם הוא לא מקבל כסף, הכל בסדר. אם זה עבודה ללא תשלום, זה בסדר. גם ללא תשלום זה ניגוד עניינים? << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> היא אומרת שלא חייב להיות קשר בתשלום. יש סוגים רבים של קשרים שיכולים להוות ניגודי עניינים, זה תלוי בבחינה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זו סוגיה חשובה. לא הבנתי, אם עכשיו בן אדם מפרשן - - - מה הניגוד עניינים בזה? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ניצן, הזכרת מזה גם בישיבה הקודמת, שהקשר למשל קשר חברי, הוא נכנס גם באחת הגדרות, זה לא מחייב להיות לא כלכלי ולא פוליטי, אבל הוא עדיין נכנס והוא נופל בזה. << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> ניגודי עניינים זה דבר רחב, יש סוגים רבים של קשרים שיכולים להוות ניגוד עניינים, זה לאו דווקא צריך להיות קשר משפחתי או קשר עסקי או קשר חברי, למרות שרוב הקשרים נכנסים באחד מאלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אם יש מומחה, למשל, בתחום האקדמיה לתחום מסוים, והמומחה הזה, הוא ידוע שהוא כן משתתף בפאנלים קבועים אפילו, לא יודע מה התדירות של ההשתתפות שלו, אבל לאחר מכן אפשר להגיד שהבן אדם הזה קשור לערוץ ספציפי, ולכן - - - << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> הוא יכול. זה משהו שאנחנו בודקים כל הזמן. יש דרכים לבדוק את זה, כמה פעמים הוא משתתף בפאנל. האם הוא משתתף בפאנלים של כמה ערוצים - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שזאת לא תהיה סיבה לפסול את המועמדות שלו. יגידו, בגלל שאתה קשור לגוף תקשורת כזה או אחר, אנחנו נפסול אותך על ידי ועדת איתור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תשמע, אם יושב פאנליסט מאוד פוליטי בערוץ מאוד מובהק, עם דעה מאוד מסוימת - - - אני לא אוהבת את העניין של נציג האקדמיה, אני חייבת להגיד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מי קבע מה ערוץ ומה פוליטי ומה לא? זה פרשנות. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זה דברים שקורים כל הזמן. לאחרונה התעוררה השאלה הזאת בהקשר של שינויים מחויבים, הוועדה המייעצת לגל"ץ. זאת אומרת, זה דברים שקורים, והם נבחנים כל פעם. הנושא של ניגוד עניינים גם נבחן, זה לא רק שאין כללים נוקשים, גם יש בו דבר מאוד משמעותי של מראית עין, ומראית עין ציבורית, וזה גם נלקח בחשבון. כן, יכול להיות מצב שאיש אקדמיה ימצא את עצמו בניגוד עניינים, אם הוא פרשן דומיננטי בערוץ מסוים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ולך זה לא מפריע, אדוני המנכ"ל? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הוא רוצה להשאיר לאקדמיה את החופש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יכול להיות איש אקדמיה, ואומרת שלי וגם נגה בצדק, מיטב הפאנליסטים זה אנשי אקדמיה שבאים - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> התשובה של נגה הייתה טובה לעניין הזה, שאם יש ניגוד עניינים פרטני של אותו אדם - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ניגוד עניינים פה נתון לפרשנות. יכול להיות אדם בשכר, יכול להיות אדם לא בשכר. יכול להיות פאנליסט של ערוץ ספציפי, יכול להיות פאנליסט של כמה ערוצים. מה נחשב פה ניגוד עניינים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כן, אבל כל הדברים האלה נבחנים. זה ביומיום שלנו כמשרד ממשלתי, השאלות האלה נתונות לפתחנו, שמגיעים אנשים ונבחנים באופן פרטני. אם זה אדם שבפעם ב- מופיע בערוץ, הוא ייבדק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל מי בכלל מעלה את הדיון? נאמר, אנחנו רואים - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הסדר ניגוד עניינים עושים תמיד, לכל מינוי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשנבחר נציג אקדמיה, הוועדה רואה, שהוא נמצא בערוץ 14? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא רוצה להגביל בגלל שאין מועמדים טובים, זה מה שאמרת. שאתה רוצה להשאיר את חופש הבחירה לאקדמיה, כי אין מועמדים טובים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, ואני שאלתי על המנגנון לא סתם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני דווקא בא מהצד שלא תהיה פסילה של המועמד. אם האקדמיה מחליטה הוועדה יכולה להגיד "הוא לא בא לו בטוב, אני אפסול אותו בכלל". << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לך חשוב שלא תהיה פסילה. אני אשאל אותך שאלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לי חשוב שקיפות. אני לא מדבר על צד פוליטי כזה או אחר, חשובה השקיפות. שלא יהיה מצב שהאקדמיה תשב, תחליט על מועמד מסוים, ופתאום יגלו, בוועדה, שאנחנו מביעים חשש לגבי ההשפעה הפוליטית בוועדה, שהיא לא תבוא תגיד "אתה לפני כמה שנים היית פרשן בערוץ מסוים, לא משנה שלא קיבלת שכר, עדיין, מבחינתי כוועדה אני פוסל אותך". כי אנחנו חוזרים למהות של תפקידה של הוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה חושש שאם הוועדה תגיד "אני פוסל אותך", זה לא בסדר? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אמרתי לא בסדר. אני חושש שלא יהיו שיקולים זרים בתוך הפסילה. אם עכשיו הוועדה תבוא ותגיד "אנחנו פוסלים אותך בגלל שיש סיבה לפסול אותך, בגלל שאתה מעבר לפרשנות שלך אתה כך וכך", ימצאו סיבות אחרות, זה בסדר, אולי לגיטימי. אבל שלא יגידו, "בגלל שאתה קשור לגוף תקשורתי", כפי שנאמר פה, "והיית פרשן שם, אתה פסול מלכהן כנציג אקדמיה בוועדת האיתור". זה החשש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא חושבת שאם משה כהן אליה, שהוא פרופסור והוא איש אקדמיה והוא מזוהה מאוד עם דעה ימנית, ועם ערוץ 14, שאני בעיניי זה ערוץ מצוין, אבל אם אחד כזה יושב בוועדה, זו בעיה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אם תהיה ממשלה אחרת, את הראשונה שתגידי שזה לא בסדר, זה העניין. - - - שימי את עצמך כחברה באופוזיציה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מנסה להבין, מה שאתה אומר זה "אני רוצה להגן על איש האקדמיה הזו שהוועדה לא תפסול". << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. שלא תהיה פסילה מטעם הוועדה כאשר הוא נבחר על ידי אקדמיה. אם האקדמיה תחליט להציג אותו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה בעייתי ביותר. אם יש איש אקדמיה שהוא מאוד מזוהה פוליטית, לא משנה מאיזה צד, שמאל או ימין, בעייתי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, ברור שזה בעייתי. לא דיברתי על זיהוי, שימי לב, אני לא מדבר על מישהו שהיה חבר כנסת לשעבר, או שר לשעבר, ועכשיו הוא מדבר בשם אקדמי. יש לנו לא מעט אנשים כאלה. אבל אני מדבר על זה שהפרשנות שלו בערוץ מסוים, יכול להיות שאולי בראש שלו יש לו משהו, שלא ייחשב סיבה לוועדה למצוא סיבה בשביל לפסול אותו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לדעתי כל איש אקדמיה שיבוא, יהיה בלגן, כך נראה לי כשאני חושבת על זה מציאותית. והדבר השני הוא, יכול להיות מצב שיש איש אקדמיה שהוא לאו דווקא פאנליסט או מזוהה באופן מסוים, אבל הוא מומחה תוכן למשהו, והזמינו אותו לכנס של ארגון שהוא בכלל לא מאמין בערכים שלו, להפך, הוא בא להגן ולהביא את העמדה השנייה, והוא מרצה להם ומקבל כסף על זה. גם זה יכול להיות ניגוד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לדעתי יש לי בעיה עם האיש אקדמיה, זה נראה לי מלכוד. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לעניין איש אקדמיה אנחנו נשקול יחד עם הדברים האחרים, אבל לעניין ניגוד העניינים, ניצן תדע להשיב טוב ממני. מנקודת מבטי, השיקולים שנבחנים במסגרת הבחינה של ניגוד העניינים הם לא שיקולים מהסוג שתואר כאן, אלא שיקולים שבוודאי לא קשורים לעמדה זאת או אחרת. ניצן תרחיב. << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> אני רק רוצה להפנות אתכם לסעיף 23(ד). "נציג הציבור בוועדת האיתור נבדק על ידי ועדת המינויים שברשות החברות הממשלתיות". הם אלו שבודקים את ניגוד העניינים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא התקבל לוועדה, אתה רוצה להגיד. לא תהיה בעיה לוועדה לפסול את המועמדות לחבר בוועדה. << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> הוא הנציג ציבור. הוועדה מחליטה האם זה באמת מהווה ניגוד עניינים או לא. אני לא בטוחה למה התכוונת כשאמרת "הוועדה", אבל אני מניחה שלא ועדת המינויים שברשות החברות הממשלתיות. הם אלה שמחליטים בעת המינוי. לגבי ניגוד עניינים שנוצר בשלב מאוחר יותר, זה כבר יהיה הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת אחרי שהוא ממונה, את מתכוונת? << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> מסיבה כמו שתיארתי, יכול מאוד להיות שהוא יצטרך להתייעץ עם הייעוץ המשפטי שלו לפני שהוא מאשר את השתתפותו בכנס. זאת אומרת, יש כל מיני דברים שקורים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תחשבו, כל ריאיון שהוא יעשה, כל דבר שהוא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לגבי סעיף 26 ספציפית, אם למישהו יש שאלה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני רק רוצה לוודא, בעצם המשמעות של סעיף 26, "לא יכהן", זאת אומרת על מישהו שכבר מונה, זה המצב? כי בעצם יש פה חזרה לסייג שמופיע בפסקה 3 בסעיף 24. << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> כמו ניגודי עניינים, זה סעיף מתמשך. הסייגים זה בעת המינוי, זה סעיף מתמשך, זה אומר שאם נוצרת זיקה, הוא לא יכול להמשיך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תוך כדי הכהונה בעצם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ולי יש עוד תוספת. לרשימת התפקידים שמפורטת בסעיף הזה, שווה להוסיף את המשפט "ובני ובנות זוגם או זוגן", כי גם זיקה של בן זוג לנושא משרה יכולה להיות ניגודית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> "זיקה אישית" זה לא כולל בני ובנות זוג? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> צריך לפרט את זיקת בני ובנות זוג. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> טוב. עדי. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זה עלה באחד הדיונים הקודמים, סעיף 26 כפי שהוא מנוסח כרגע, לכאורה לא מאפשר את כהונתו של מנכ"ל משרד התקשורת, משום שהוא בעל זיקה אישית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לכם פה סתירה לוגית. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> יש סתירה לוגית בהחלט, וצריך להתאים את זה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> השאלה אם העובדה שאנחנו מציינים במפורש את מנכ"ל משרד התקשורת בסעיף 24, לא בעצם פותרת - - - << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אם זאת ההחלטה, צריך להחריג את "למעט המנכ"ל שמשמש כיושב-ראש". << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> "למעט", להוסיף את ה"למעט" לתוך הסעיף? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה להכניס בתוך הסעיף סתירה אינהרנטית. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> האמירה היא שאם דבקים בהחלטה שמוצעת כרגע שהמנכ"ל יהיה יו"ר ועדת האיתור, הוא ודאי אדם שיש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאדם המכהן כשר משרי המדינה, ולכן צריך לסדר את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פשוט צריך להוסיף את זה לסעיף הזה. זיו, תקריא בבקשה את 27, 28. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> גברתי, אפשר הערה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> רונן ריינגולד, זולת. בעיניי היחס בין 24 ל-26 הוא לא ברור. אני מבין שהכוונה היא ש-24 זה אקט המינוי, 26 זה מצב מתמשך. אבל אם זה המצב, הרי גם 24 ברגע שקורה משהו במהלך חיי ועדת האיתור, ש-24 כבר לא קורה, אני מניח שכבר לא יכול להיות תוקף לכהונה שלהם. ברגע שאתם עושים סעיף 26 שמדבר על מהלך חיי הכהונה, היחס שניסיתם לייצר בין ההתחלה לבין משך חיי הכהונה הוא פחות ברור. זה מספיק מובן? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> רק כדי להבין אם הבנו אותך נכון. נניח מי שהורשע בעבירה פלילית, אתה אומר שברגע שבסעיף 24 מדברים על זיקות ולא שוב על "לא יכהן", שזה לאורך חיי הכהונה לגבי הרשעה פלילית, זה יכול פתאום להוציא את זה החוצה. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> נכון. ומה שצריך להגיד זה ש-24 תקף גם במהלך חייה של הוועדה. צריך לעשות סדר בין 24 ל-26, זה הערה אחת. ההערה השנייה היא שגם 26 כמו 24 צריך להרחיב אותו לסעיף 30 לחוק השידור הציבורי. פה לא מדברים על עצם הזיקה הפוליטית של חבר הוועדה, בשונה מזיקה למי שיש לו פעילות פוליטית, אני מציעה להרחיב את זה גם לשם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. זיו גלעדי, בבקשה, נא להקריא. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> שים לב רק לסעיף 29, ששם ממש נכתב "חבר ועדת האיתור, למעט יושב-ראש הוועדה, יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה, ולמשל "הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה", דברים מהסוג הזה, זאת אומרת זה כן מחזיר לנו את 24 באופן ספציפי. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> מה המשמעות של 26? יכול להיות שאנחנו חוזרים עוד פעם להערות הנוסח, שזה באמת לא עד הסוף מדויק, אבל משהו לא ברור ביחס בין 24 ל-26. ועכשיו אתה בצדק מראה לי את 29. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> שמשלים בעצם את 26. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> נכון. יכול להיות שזו הערת ניסוח נטו, אבל הסדר ביניהם הוא לא ברור עד הסוף. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אולי זיו, אתה יכול? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אין לי תשובה על זה, אנחנו נסתכל על זה. בגדול, לא הייתה פה כוונת זדון, לקחנו הסדרים מחוקים אחרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסדר, תבדקו את זה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> חוץ מההשוואה ל-30, שזה כן הערה למהות הדברים ולא לנוסח. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> יש סעיפים דומים בתאגיד, במובן הזה שיש סעיפים של סייגים למינוי ויש סייג ממש בסעיף נפרד שמדבר על איסור זיקה במינוי מתמשך. אנחנו כן מבינים פה את הרציונל לגבי סייגים למינוי ולגבי סייגים מתמשכים בכהונה עצמה. וגם אחרי זה נסתכל על זה כשנגיע לסעיף 29. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> סייגים למינוי הם גם סייגים במהלך הכהונה, זה אותו דבר. ואני התכוונתי גם לסעיף 30 לחוק השידור הציבורי, שהוא מרחיב יותר מעבר לסעיפים שנכתבו פה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כל ההערות שאנחנו מציעים פה, אנחנו נשמע אחר כך את ההתייחסות שלכם היום? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא היום. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הכוונה מהסעיף 23 שאנחנו השמענו התנגדות למינוי מנכ"ל ועדת איתור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא אמר שבישיבה הבאה הוא ינסה לחזור עם כל הדברים האלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כי אמרת שאיתם תיבחנו חלופות. נשמע את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולל הפיצול בין מנכ"ל ליו"ר? גם זה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש פה מריבות גם מאחורי הקלעים על הדבר הזה, אבל - - - אני לא מבטיחה שכל מה שאתם אומרים מתקבל. אני מבטיחה שחוזרים עם תשובות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אישית מתנגד למינוי מנכ"ל כיושב-ראש וועדת איתו. בשלב של הסתייגויות אנחנו בוודאי נגיש הסתייגויות על הדבר הזה, אבל אם הדבר הזה יסוכם ותתקדמו לפי זה, יכול להיות שעל זה אנחנו בוודאי נוותר על הסתייגויות. אבל כרגע, נכון לעכשיו, אני באופן אישי מתנגד למינוי מנכ"ל בראש ועדת איתור. שייאמר לפרוטוקול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, 27 ו-28, לקרוא ולהסביר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> איתור מועמדים שימונו כנציגי הציבור במועצה 27. (א) לשם מינוי נציגי הציבור במועצה, ובכלל זה יושב-ראש המועצה, תפרסם ועדת האיתור הודעה לציבור שבה יצוין כי כל אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי סימן א', רשאי להציע את מועמדותו לכהן במועצה או לעמוד בראשה, והכול לפי הפרטים המפורטים בהודעה, ורשאית ועדת האיתור לפנות מיוזמתה למועמדים העומדים בתנאי הכשירות האמורים ולהזמינם להגיש מועמדות. (ב) בבחירת נציגי הציבור או יושב-ראש למועצה, תבחן ועדת האיתור את עמידת המועמדים בתנאי הכשירות הנדרשים לפי סימן א' ותמליץ על מועמדים המתאימים ביותר לכהן כחברי המועצה או כיושב-ראש המועצה. (ג) ועדת האיתור תמליץ לשר על המועמד המתאים ביותר לכהן בתפקיד חבר המועצה לגבי כל מינוי חבר המועצה לפי סעיף 9(א)(1); ואולם, רשאית היא להמליץ לשר על שני מועמדים למינוי כאמור, אם מצאה שעמידת התאמתם דומה אולם לכל אחד מהם יתרון ייחודי בתחום שונה או שהפערים בין המועמדים הם קטנים באופן שלא נמצא יתרון ברור לאף אחד מהם. (ד) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), בבחירת נציגי הציבור למועצה, תפעל ועדת האיתור ככל הניתן כדי שהרכב המועצה ישקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור. סדרי ועדת האיתור 28. (א) החלטות ועדת האיתור יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה. (ב) ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. דברי הסבר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> סעיף 27 מבנה חלקית את תהליך העבודה של ועדת האיתור. היא צריכה לפרסם קול קורא. היא רשאית להיות גם פרואקטיבית, לפנות למועמדים ולהציע להם לגשת. אנחנו מדברים על שלושה נציגי ציבור החברים במועצה ועל היו"ר, שהם מגיעים דרך ועדת האיתור. המועצה עושה את הבחינות, את בדיקת הכשירות. בסעיף קטן (ג) יש משהו חריג יחסית, הוא קיים בשינויים מסוימים במנגנונים פנימיים בשירות המדינה, שזה היכולת להמליץ על שני מועמדים ולא על מועמד אחד, במקרה שהפער ביניהם קטן, או שלכל אחד מהם יש עדיפות מעולם מסוים. זאת אומרת יכול להיות מישהו עם רקע מעשי מאוד חזק, או רקע מארגון מאוד גדול, ויכול להיות מישהו עם רקע אקדמי מאוד חזק, או רקע יותר בכיר בארגון קצת יותר קטן, כל מיני דברים כאלה שקצת קשה להעמיד אותם על המאזניים, במצבים כאלה, ורק בהם, ועדת האיתור יכולה להביא יותר ממועמד אחד. סעיף 28, עלתה קודם שאלה, אמרנו רוב דעות, אין שני קולות, צריך רוב, ושאר הדברים שלא נקבעו, הנהלים ייקבעו על ידי הוועדה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רוב שלושה מול שניים? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כן. יכול להיות גם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ייעוץ משפטי רוצה לדבר, אחרי זה ח"כים, אחרי זה החברים, כל מי שרוצה לשאול, להעיר, שיקשיב בבקשה להערות שבאות לפניו. אם הוא כבר שמע את הערתו, נא להוריד את האצבע, ואם לא, נשמח לשמוע. ייעוץ משפטי, ואחריהם חברי כנסת. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כדי למסגר את האירוע של ועדת האיתור, ולגבי איזה מועמדים הם צריכים לאתר ואיזה לא, אני מציעה שנפתח את סעיף 27 בסעיף קטן (א), שאומר "ועדת האיתור תמליץ לשר על ארבעה מועמדים לכהן כנציגי ציבור במועצה, ובהם על מועמד אחד לכהן כיושב-ראש המועצה", כדי שנזכיר לכולנו שבעצם התפקיד שלה זה למנות ארבעה נציגים, שאחד מהם הוא היו"ר. כך גם מופיע בחוק השידור הציבורי, ונכון למסגר את האירוע הזה גם כאן. לגבי סעיפים (א) ו-(ב), שימו לב שאתם מדברים שם על סימן א', והכוונה היא כמובן לסימן ב', זו טעות. זו טעות שמופיעה גם לאורך המשך הסעיף, את זה צריך לתקן. גם בדיוק של הנוסח, צריך לחדד פה שזה לא "לשם מינוי נציגי הציבור במועצה", כי ועדת האיתור היא לא ממנה את הנציגים, אלא זה לשם איתור מועמדים לכהן כנציגי ציבור במועצה. ושאלה לגבי סעיף קטן (ד), יש שם את המונח "ככל הניתן כדי שהרכב המועצה ישקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור". איך? זאת אומרת, זה מונח שהוא רחב מאוד-מאוד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> "ככל הניתן"? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> נכון, אבל עדיין כשאנחנו מדברים פה על שלושה נציגים מתוך חברי ועדת האיתור שהם נציגים מוסדיים, עובדי מדינה, איך יש ביכולתם לשקף את קשת הדעות הרווחת בציבור, ומה הייתה הכוונה כשנכתב הדבר הזה. זהו, תודה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. שלי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שאלות רבות. קודם כול, בצורה שמפרסמים את הודעת הקול הקורא, זה לדעתי ב-(א) כבר כתוב. אתם בטח מפרסמים את זה באינטרנט, אני מניחה, את הקול קורא הזה. האם זה רק באתר של משרד התקשורת? האם אתם יכולים להשתמש, למשל, בתקציב של משרד התקשורת לפרסם בערוצי הטלוויזיה? זאת אומרת, הייתי רוצה שזה יגיע לקהל רחב ככל האפשר, ולא שאנשים יצטרכו לחפש אקטיבית, וגם מבחינת התנאי הכשירות שנדרשים, לא שאדם יצטרך ללכת לקרוא את החוק לחפש מה הכשירות הנדרשת, אלא אם כבר אתם עושים קול קורא, תנגישו את המידע כבר שם, מה תנאי הסף, ממש לתת להם בדחיפה את המידע, ולא לחפש שאנשים יחפשו את המידע בעצמם. ואני אשמח להתייחסות על הנושא של פרסום. הרי יש לכם למשרד התקשורת יכולת לפרסם, יש לכם תקציב של פרסום שלכם, נכון? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לא גדול במיוחד, אבל כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא משנה, אבל אם אפשר להשתמש בדבר הזה כדי לפרסם את זה ברבים. זו השאלה הראשונה. דבר שני, בסעיף (א), בסוף כתוב, שהוועדה יכולה ליזום פנייה ולבקש מאנשים להגיש מועמדות. ופה אני קצת מוטרדת מזה, כי לא הייתי רוצה שתהליך הגשת המועמדות יהיה פרסונלי. "אלו החברים שלי שאני מכיר, שעבדתי איתם". << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אבל יש סייגים שהם לא יכולים לעשות את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להסביר את זה. אני רוצה שזה יגיע לכמה שיותר קהל, כדי שכל מי שיכול - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מעדיפה את הקול קורא על פני מישהו שממליץ על מישהו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> פתוח. אני רוצה שכל אחד יתחיל לעשות את המשחק - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך פותרים את הדבר הזה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נתתי הצעות איך לפרסם את זה. שזה לא יהיה רק באתר משרד התקשורת, שיהיה אקטיבית פרסום, שעכשיו אנחנו מחפשים אנשים שיחפשו - - - הרי למשרד התקשורת יש - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואת חושבת שיש מקום להכניס לתוך החוק מה יהיו דרכי פרסום? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לכתוב פה ערכות שימוש בפלטפורמה, באמצעים שעומדים - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מה שנהוג בדרך כלל, ויכול להיות שזה נובע מהוראות ממקומות אחרים, וחבריי בייעוץ המשפטי ידעו להרחיב, אנחנו נוהגים לפרסם גם בעיתונות את הקולות הקוראים מהסוג הזה, לפחות בשלושה עיתונים, אם אני זוכר נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה גם בפלטפורמות של המשרד? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בפלטפורמות של המשרד, כמובן, ובעיתונות. טלוויזיה זה כבר מאוד יקר, אנחנו לא נוהגים לעשות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל יש להם תקציב פרסום לטלוויזיה, אבל אני שואלת גם - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> פרסומת אחת בטלוויזיה גומרת לי את תקציב הפרסום השנתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> האם בכל קול קורא אתם רושמים גם מה הקריטריונים להגשת המועמדות, או שהם צריכים ללכת לקרוא את החוק ולחפש מה הקריטריונים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כתוב. יש גם כללים לעניין הזה, זה מצוין שם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חשוב להנגיש לציבור מה התנאים מלכתחילה ולא לחפש אותם לעשות את זה במשיכה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, יש אפשרות מבחינתך להוסיף בדרכי הפרסום, "לרבות פרסום בעיתונים - - -", יש מקום להכניס את זה לחוק? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו לא חושבים שנכון לעשות איזה משהו קשיח בעניין הזה. יש כללים שחלים באופן רוחבי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הכללים אבל? אפשר לדעת? באמת. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> שני עיתונים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חוץ מעיתונים, לא כולם קוראים היום עיתונים. << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> יש כללים של לפ"מ לגבי פרסום, זה מפורסם באתר של המשרד, באתר של לפ"מ ובמספר עיתונים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עיתונים מודפסים או גם אונליין? << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> כרגע פרינט. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> צריך להתקדם קצת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שאלה הבאה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> צריך להתקדם, והדרך להתקדם היא לא להבנות את זה באופן קשיח בחוק, ואולי מוחרתיים צריכים גם בטיקטוק ולהבנות את זה לסרטוני וידאו, אנחנו לא יודעים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני בעד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא אומר לך - - - מה לגבי הבעייתיות ששלי מציגה בליזום פנייה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, שכל אחד יזמין את החברים, סליחה על הביטוי - - - << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> זה משלים לעניין הפרסום. הפרסום הוא חובה, פרסום הקול קורא הוא חובה. הם יכולים בנוסף לפנות אם יש מועמדים. זה מצב שקורה שלפעמים אנשים שמעו על מועמדים טובים מאוד, או מכירים מועמדים טובים מאוד שלא הגישו מועמדות, וחבל לפספס את המועמדים האלה, אבל הם חייבים לפרסם את הקול הקורא, זה כתוב בחוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, זה שהקול הקורא מפורסם, אני בעד. אני פשוט לא רוצה שיהיו מועמדים רבים מטעם ועדת האיתור. אתם מבינים למה אני מתכוונת? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו מבינים, הרעיון של ועדת איתור אבל, זה שהיא גם אקטיבית. זה לא כמו מכרז בשירות המדינה, שאסור למנהל - - - להזמין אותך להגיש למכרז. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם נועדו לאתר, זה מאוד מסויג, אם לגבי זיקה אישית וכן הלאה. זה פשוט כדי שאם יושב מישהו בוועדת איתור ויודע שמנכ"ל של איזו חברה עושה עבודה מצוינת והוא יוכל להגיד "בואו נציע לו", שזה גם חשוב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואם הוא מכיר אותו, אם יש לו זיקה אישית לאדם, הוא יהיה חייב להצהיר על זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> שלי, אם אני הבנתי נכון רק לחדד את מה ששאלת כדי להבין גם בעצמי, בעצם את אומרת אין בעיה, יפרסמו כי הפרסום הוא חובה. בנוסף ייזמו פניות ובייזום הפניות, כשתהיה מפת המועמדים על השולחן, ינסו אולי חברי הוועדה לבחור, או יהיה להם קל יותר, גם אם לא בזדון יבחרו את האנשים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני חוששת מהזיקה האישית. << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> הם לא שולטים בכמות האנשים שיגישו מועמדות לפי הקול הקורא. זאת אומרת, אי אפשר מראש להגיד שני שליש ושליש, זה תלוי מאוד בכמה אנשים יגישו מועמדות בכל אופן. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> שלי, בעצם יש לזה גם צד שני, שכמו שאמרה היושבת-ראש, שאם לא, יכול להיות שיש אנשים מאוד טובים שהם מכירים. אפשר להסתכל לצד החיובי, אבל גם לצד השלילי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני נוקטת משנה זהירות, אני לא אומרת שזה לא טוב, יכול להיות שיבואו אנשים מצוינים. להמשיך בשאלות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הדבר הבא, כמה זמן הקול הקורא עומד בחוץ? האם יש תקופה שאתם מחויבים שהקול הקורא יהיה באוויר? חודש, חודשיים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חודש. רשום חודש? << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> לא רשום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין הגדרה. ומה נהוג? << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> נהוג 21 יום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה ממש מעט זמן. אתם לא חושבים ש-21 יום זה ממש מעט זמן? הפרסום לקול קורא הוא 21 יום, כי כך נהוג. << דובר >> ניצן ליבנה: << דובר >> אני אבהיר. הפרסום הוא חד-פעמי. הפרסום באינטרנט כמובן לא, אבל הפרסום בעיתונים הוא חד-פעמי. יש 21 יום מיום הפרסום להגיש בו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בעייתי, אני חייבת להגיד. אף אחד לא ילך אחורה ויקרא עיתון מלפני שבועיים. זה או שקראת את העיתון ביום הזה, או שלא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה גם בדרך כלל לא יגיע מהעיתון, למי שזה מתאים לו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> רק אני מזכיר שכשדיברנו על זה בפרק הזמן שנחוץ לוועדת האיתור כדי למנות, היינו מוטרדים שזה ייקח לה יותר מדי זמן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אני מחפשת איזונים לכל דבר. לא צריך לקחת אישית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הלאה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הלאה. בסעיף קטן (ג), קודם כול כתוב פה שאפשר להציע כמה. אם יש, נגיד, יותר - - - אני רוצה להבין מה הם חייבים. האם הם חייבים להציע את מספר המועמדים שאנחנו מחפשים? האם מותר להם להציע פי שלושה? מה הם מחויבים, קודם כול? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> החובה היא להמליץ על המועמד אחד, המתאים ביותר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל הם יכולים? גם פי שלושה אם הם ירצו והם לא מצליחים להחליט? או שניים? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא, הם לא יכולים. הם יכולים אחד ובמקרה יוצא דופן, שאמרנו קודם מה הנסיבות שלו, אפשר שניים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם הרי צריכים להצביע על ההחלטה על המועמדים, לפני שזה הולך חזרה לשר, הם מחליטים ברוב קולות. נכון? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ברוב קולות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם חייבים כולם להצביע על זה? אם הם מתכנסים בוועדת האיתור ואחד לא הגיע, לא יודעת מה. מה המחויבות? הבנתם את השאלה שלי? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש סעיף שאוסר - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כתוב "ברוב של חברי הוועדה", לכאורה זה חברים, מי שחבר בה ולא מי שמשתתף בישיבה. זה קצת מחזיר אותנו לשיח שהיה לגבי המועצה, תקן אותי אם אני טועה זיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא התייחסנו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כתוב כאן, בסעיף 28 שכבר הוקרא, "החלטות ועדת האיתור יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה". << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, כולם חייבים לקחת חלק בתהליך. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לכאורה, לפי מה שכתוב, זה לא המשתתפים, זה חברי הוועדה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני חוזרת ומחדדת, זה אומר שכולם חייבים להצביע, כל החמישה? זאת אומרת, כל הנציגים של ועדת האיתור? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא, שאת צריכה לפחות שלושה שהצביעו בעד ההמלצה הזו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל האם הם מחויבים כולם להצביע? זאת השאלה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה משתלב עם סעיף 30 שמדבר על תוקף פעולות ועדת האיתור, זאת אומרת, יכולה להיות ועדת איתור שלא חברים בה חמישה חברים, מסיבה כזאת או אחרת, וצריך רוב מתוך המכהנים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואם אין רוב? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אין המלצה, צריכה להיות המלצה באופן פוזיטיבי שיש - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם ממשיכים בתהליך? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הסעיף הכי בעייתי זה (ד), הוא מאוד-מאוד פתוח ונתון לפרשנות. אני לא יודעת מה זה אומר "ככל הניתן", ומה זה אומר "מגוון הדעות הרווחות בציבור". אני אתן דוגמה קיצונית מאוד כדי שנבין. נגיד יש מישהו שלא מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, והוא משקף דעה בציבור הישראלי. הוא יכול להיות חלק מהאירוע הזה? מה זה "מגוון הדעות"? מי קובע מה "מגוון הדעות"? מי קובע שזה מאוזן? זה מדי פתוח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אולי "הרווחות" מראה על איזשהו קונצנזוס. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל איך מודדים את "הרווחות" האלה? עושים סקר? מי יודע להגדיר מה זה דעה או דעות רווחות? אתם מבינים את השאלה? אני מחזקת את הייעוץ המשפטי, אבל זה פתוח מאוד פה. אני לא יודעת איך מודדים כזה דבר. מי קובע מה מגוון הדעות? מי קובע כמה אחוז יש שמאל, מרכז, ימין? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השאלה ברורה. כן. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> ברשותך, אני אתן התייחסות טיפה יותר רחבה לנושא הזה של מגוון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> מסורתית, בתפיסה המסורתית יותר של הסדרת תיאורים, אנחנו רואים את זה באמת בחוק הרשות השנייה ובהסדרים שהם יותר ישנים, וגם כמובן בחוק רשות השידור לשעבר, הייתה איזושהי תפיסה מסדרת שהמועצות האלה צריכות לשקף מגוון. וכשוועדת לנדס, שבחנה את השידור הציבורי, ישבה על המדוכה, היא ממש נכנסה לעומקה של הסוגיה הזאת, והבינה שמודלים שמבוססים על מגוון, פעמים רבות יש לכם מחיר מאוד גדול במקצועיות וביכולות הספציפיות שחברי המועצה מביאים, והיא החליטה לרדת מזה לגמרי. ולכן בחוק התאגיד, כל חברי המועצה ממונים על בסיס שיקולים של מקצועיות נטו. אין שם בכלל את המילה הזאת של "מגוון". זה היה דיון מאוד מאוד רחב, ואפשר - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> על זה אתם לא מסכימים? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> כשהגענו לחוק הזה, התעוררה שוב השאלה אם אפשר להחזיר את "המגוון" לשולחן, שזה דבר שבהחלט אפשר גם להבין את ההיגיון שלו, ולמה הוא היסטורית נכנס להסדרת שידורים. אנחנו לא חשבנו שזה משהו שכעניין משפטי אפשר להגיד עליו כן או לא. ולכן אני מעריכה שהוא נכנס, אבל זה נכון שכשיש חבר אחד בלבד שהוא איננו אקס אופיציו והוא צריך לשקף מגוון, זה קצת סעיף שלא אומר כלום. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה על מועצה. אנחנו מדברים על מועצה, לא ועדת איתור. ועדת איתור ברור שאיש אקדמיה לא יכול להוות דוגמה למגוון דעות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה ממש אחד לאחד ממה שכתוב ברשות השידור, גם מגוון הדעות הרווחות בציבור זה ממש אותן ארבע מילים? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> כן. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אני אגיד, איך זה כתוב אצלנו בדיוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה השם? << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אורי שרף, רשות השנייה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, את אחריו. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> חוק שלנו, סעיף 7(ג), כתוב ש"בעת המינוי ישקף הרכב המועצה את מגוון הדעות הרווחות בציבור", המועצה, שהיא כמובן של 15 חברים, לא של שלושה או ארבעה, כפי שנציגי הציבור במועצה כאן אמורים להיות, הרבה יותר חברים. אני אגיד איך זה פחות או יותר מיושם, לפי היכרותי את חברי המועצה. יש כמובן נשים, גברים, ערבים, דתיים, חילונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא מגוון דעות. יש הבדל בין מגוון זהותי הדייוורסיטי האמריקאי שאנחנו מכירים, ויש מגוון דעות. אלו שני דברים שונים באמת. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> נכון. שוב, כרגע באמת במועצה אנחנו מדברים על יותר מגוון זהויות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה אירוע אחר. פה זו מועצה קטנה בהרבה. ולכן, איך מציגים מגוון דעות? זה כאילו, אין פה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה חברי מועצה יש? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כרגע זה שבעה. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> שבעה, ומתוכם רק שלושה או ארבעה נציגי ציבור. יו"ר ועוד שלושה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שלושה. כאילו מגוון דעות של שלושה אנשים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בטוח שזה לא מספיק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא צריכה שתשב שם אישה שחורה, גבר פורטוריקני. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זהויות, זה לא דעות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בדיוק. לשקף את מגוון הדעות עם שלושה אנשים, זה קצת - - - << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זה בוודאי מזמין שיקולים שהם לא מקצועיים נטו, זה מעצים את השיקולים הלא מקצועיים נטו בהליך הבחירה, ויש בזה פנים לכאן או לכאן. אנחנו לא חשבנו שאפשר להגיד על זה משהו באזורים המשפטיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השאלה איפה אנחנו פחות נופלים, כשאנחנו רושמים מגוון, או כשאנחנו לא רושמים מגוון? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זו שאלה פחות משפטית. ככל שאני משתדלת להציג כאן עמדה משפטית נקייה, הנימוקים שוועדת לנדס הציגה, להוציא את האירוע הזה מהדיון, וכפי שמתקיים היום בחוק התאגיד, זה מודל נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מודל נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> את יכולה לקחת דוגמה מהכנסת. כשיש חילוקי דעות בוועדה, ברור שזה בין קואליציה לאופוזיציה, כאשר מורכבת קואליציה, יש יחס, אבל כשיש מחלוקת בתוך הקואליציה, פשוט מגדילים את חברי הוועדה. וכך בעצם מנטרים את החיכוכים שיש בתוך הוועדה, כי ככל שיש יותר חברי ועדה, כך יותר קל מבחינת הקואליציה לשלוט בחברי הוועדה, כי אפשר לעשות החלפות. אנחנו כבר למודי ניסיון גם בכנסת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רק אם אפשר להבין באמת לא את הרציונל, את הטכניות בזה. איך אתם בודקים את מגוון הדעות? איך אפשר לעשות? דרך איזה פילטר? << אורח >> שי חייק: << אורח >> גברתי, אם אפשר רק בחצי משפט מתוך היכרות עם המועצה הקיימת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שי, תציג את עצמך. << אורח >> שי חייק: << אורח >> שי חייק, קשת. זה לא עמדה של קשת, אני סתם מנסה רגע לתרום פה לדיון מתוך ההיכרות עם המועצה. זה מאוד-מאוד קשה לנסות ולייצר מגוון דעות, אבל את שואלת אותי האם חשוב, נגיד, שבמועצה הקיימת היום, במועצת הרשות השנייה יושבת נגיד אישה חרדית ויושבת אישה מהציונות הדתית ויושב מישהו שהוא נציג של הערבים ויושב מישהו - - - זאת אומרת, בסוף אתה כן מצליח לייצר איזשהו פאזל שהוא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דרך זהויות. << אורח >> שי חייק: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא יודעת כמה אנשים ישבו שם, עדיין. אני יודעת להגיד לך שאין מצב שהם מכסים את כל - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> אני בטוח, גברתי, אני גם לא אומר אם אני בעד או נגד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שזה שבעה, אנחנו במצב בלתי אפשרי. שבעה זה לא יקרה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> ברבים מהנושאים שעולים שם לדיון, כן משוקפות עמדות שונות דרך הזהויות של האנשים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, שלי מסיימת משפט אחד ועוברים אלייך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שני דברים. אחד, זה הנושא של השפות שמפרסמים. אני לא יודעת אם בקול קורא יש חובה לפרסם בשפות נוספות, זה חשוב מאוד, בהנגשה. והדבר השני, האם זה נשמע לכם תהליך הגיוני? כי אני חשבתי על זה, ואני קצת מתלבטת על זה, אבל חשבתי על זה שאולי נכון לאפשר לוועדת הכלכלה, שבסוף תהיה אחראית בפועל על הדבר הזה, לזמן את יו"ר ועדת האיתור או מישהו מטעמו, לדעתי צריך להיות יו"ר ועדת האיתור, לתת דין וחשבון במידת הצורך על תהליך בחירת נציגי הציבור למועצה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת, בכל פעם שמתמנה הוא מגיע ומסביר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קודם כול בהקמה שלה. בואו נתחיל מהפעם הראשונה שזו הקמה מלאה, וזה תהליך שצריך לשקף אותו לציבור בעיניי, ויכול להיות שיהיו התנגדויות מהציבור, ויכול להיות שיקרו כל מיני דברים כאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה רעיון לא רע בכלל בעיניי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה פיקוח פרלמנטרי, אני לא רואה בזה דבר רע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק קחו בחשבון שזה קצת נוגד את ההערות שעלו קודם על ריחוק של העבודה של ועדת האיתור מהעולם הפוליטי וכולי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא בתהליך הבחירה - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא, אבל הידיעה מראש אתה צריך לבוא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הייעוץ המשפטי לא מכיר מודל כזה, התלהבתי סתם. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> צריך לבדוק את זה, אבל - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אגיד לכם למה אני נדלקת כשאומרים "פיקוח", כי גם בוועדות שאני יושבת בהן, אם זה מתמודדי נפש, אין פיקוח. אם זה חינוך, אין פיקוח. אחת הרעות החולות של המדינה הזו זה שנותנים לבן אדם סמכות והוא רץ עם תקציבים, ואף אחד לא יודע מה קורה עם זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את יודעת שבוועדת הכלכלה אנחנו אישרנו הצעת חוק לפיקוח על תקציב התאגיד למשל שזה לא היה. כן יש מנגנונים של פיקוח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בגלל שאין מנגנוני פיקוח במדינת ישראל, בעיניי זה חשוב. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> בואו נחדד. יש עניין של פיקוח על סמכות ביצועית, או תקציב, או משהו שהוא שלם, ואפשר לבחון אותו אובייקטיבית, לבין פיקוח על בחירות פרסונליות, שזה דבר הרבה יותר מורכב. גם אם זה נעשה בדיעבד, הידיעה של יושב-ראש ועדת האיתור שהוא יצטרך בסוף לבוא לכנסת ולתת דין וחשבון, נדמה לי שזה יוצר איזשהו אפקט מצנן כבר בזמן אמת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה? למה זה יוצר אפקט מצנן? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> כי אתה מניח מי הוועדה שתבוא אליה, ומה יהיה הלך הרוח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> להפך, אני מרגישה שאתה צריך לבוא לזה נקי כפיים. עשית את העבודה כמו שצריך, לפי כל הנהלים, לפי כל הדברים, לא צריכה להיות לך שום בעיה לבוא ולתת דין וחשבון, מה הבעיה? אם עשית את התהליך תקין, מנהל תקין, לא צריכה להיות שום בעיה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אני לא אמרתי שצריכה להיות בעיה, אני אמרתי שכעניין אנושי מאוד בסיסי, כשאתה יודע שאתה תבוא לתת דין וחשבון בכנסת על אנשים שבחרת או לא בחרת, זה עשוי אולי להשפיע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הלוואי שייתנו דין וחשבון יותר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אבל פה יש אלמנט, בניגוד לדוגמאות שאני נתתי, בריאות הנפש או חינוך, פה יש אלמנט מאוד מאוד נפיץ, מבינה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> דווקא בגלל זה רציתי את הפיקוח הפרלמנטרי, בגלל האלמנט. וגם מה קורה אם מישהו מערער על התהליך שקרה? נגיד בחרו, הצביעו - - - בסוף הכנסת שמפקחת על עבודת הממשלה. נכון שזה רגולטור, אבל הרשות השנייה וזה הם באים לוועדת כלכלה כל הזמן. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> לא, אבל לא על זה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל את רוצה בעצם לפקח על כל מינוי, כי את פותחת פתח. אני לא מכירה ועדות איתור שבאות ונותנות דין וחשבון. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> בשונה מפיקוח על דוחות, על ביצוע של תקציבים, על מדיניות, על תוכניות פעולה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, אני רוצה לתת לך לפני שיוצאים להפסקה, אני הבטחתי לך זמן רב. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> תודה. הדברים שעלו כאן, הם נוגעים לשתי נקודות שעלו בעבר. האחת, זה מספר הנציגים, זאת אומרת, ככל שיהיו נניח 11 נציגים, כמובן שהמגוון הרבה יותר פשוט ליישום. כאשר במצב הזה, בין שלושה אנשים מגוון באמת לא קיים. מגוון קיים בחקיקה, אבל במקומות שיש ייצוגיות הרבה יותר גדולה ומספר גדול יותר של חברים. הנקודה השנייה היא שחסרים לנו עדיין תנאי הכשירות, שזה סעיף 9, נדמה לי, של חברי המועצה, ולכן זה גם יכול להשפיע על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף 9. סעיף מינוי חברי המועצה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> 9(ב), "שלושה חברי מועצה נוספים". את זוכרת שדיברנו על תנאי הכשרות, מי הם יהיו, מה הם תנאי הכשירות? ולכן זה גם מתחבר לסעיף הזה, וברגע שתהיה הקלטה שם, אפשר יהיה אולי ביתר קלות להכריע בסעיף הזה. והנקודה האחרונה היא שהמנגנון שהוועדה מציעה בעצמה הוא מנגנון גרוע מאוד. כי קודם כול, המדינה שלנו היא מדינה קטנה. אם יש אנשים שמתאימים, יהיו רבים שיפנו אליהם ויסבו את תשומת ליבם. יהיה כאן סוג של מעגל סגור, שוב, זה לא משנה איזה מנכ"ל ואיזה שר. השר יפנה למנכ"ל שהוא משרת אמון, המנכ"ל יפנה לאותו בן אדם ויבקש ממנו להציע. הסיכון - - - ואני אומרת את זה על בסיס אירועי עבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מדברת על זה שהם יכולים ליזום פנייה בעצמם. ואיך היית פותרת את זה? הודעה בעיתון? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> הודעה בעיתון, פרסום באתר. ישראל היא מדינה קטנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> החיים לא עובדים כך. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בסוף בדברים האלה, ככל שיש פרסומים באינטרנט - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, מה קורה אם עשרה אנשים לא מתאימים, או מתאימים באופן בינוני, מגיעים ויש להם מתחת לאף אנשים שאין להם שום זיקה אישית. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מוציאים עוד פרסום, ועוד פרסום, ועוד פרסום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מדברים על זה שאין מספיק זמן, עוד פרסום? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> סגירת המעגל שתהיה כאן של אותו גורם שממנה את יושב-ראש ועדת האיתור - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל זה עם סייגים, האנשים האלה מחויבים למקצועיות לפי חוק. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני מבינה, ואף על פי כן בשטח כשהייתה אפשרות לשרים להתערב בוועדות איתור - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את חושבת שב-2026 מודעה בעיתון זה מה שיפתור לך את - - - << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> את חושבת שמודעות באינטרנט, פרסום באינטרנט - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם וגם זה בסדר גמור, באמת. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לפחות שיהיה איזשהו גילוי נאות, מי פנה, ומי הציע. זאת אומרת שהדבר הזה לא יהיה מתחת לרדאר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מסכימה. שקיפות וגילוי נאות, מי פנה ואיך, מי הציע למי, זו נראית לי הערה. מי יזם את הפנייה, וגם עם נימוק, למה יזמתי אותה. << דובר >> אייל צור: << דובר >> חצי משפט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 30 שניות. << דובר >> אייל צור: << דובר >> לגבי סעיף 28, סעיף קטן (ב), אני מציע לחייב את ועדת האיתור בחוק לנהל פרוטוקולים של הדיונים שלה, כמו שהצענו לגבי דיוני המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו נדון בזה אחרי ההפסקה. אנחנו סוגרים את הישיבה וחוזרים בשעה 14:00. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 14:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מחדשים את הדיון. מנכ״ל משרד התקשורת רוצה לדבר באופן נקודתי על סעיף 27? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> סעיף 27(ד) שהתעורר פה בדיון האחרון. חלק גדול מההערות שעלו הן נכונות. אגיד שני דברים לעניין הסעיף הזה. מבחינת מספר נציגי הציבור, אנחנו בכיוון של הסכמות פה להגדיל את זה מעבר לארבעה הקיימים היום. זה יהיה מספר גבוה יותר. לעניין הסעיף עצמו, ככל שהוועדה תסבור שאין בו צורך ושהוא אמורפי, אפשר יהיה להוריד אותו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> סעיף 29? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> 27(ד), גם 29(ד), אבל על זה נדבר עוד מעט. 27(ד), שמדבר על שיקוף מגוון הדעות הרווחות בציבור, מבחינתנו אפשר להסיר את הסעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. אייל, קהלת, רצית לדבר על סעיף 28? << דובר >> אייל צור: << דובר >> אני חוזר על ההערה שלי מלפני הפסקה, גברתי, לחייב רישום של פרוטוקולים של הדיונים של ועדת האיתור, כמו עם המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רשמתי לי את זה. נקודתי, כן. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> רונן ריינגולד, זולת. אני משלים את הדברים של אייל. יהיה כדאי לאמץ את הסעיף מהתאגיד, זה סעיף 31(ג), שאומר כך – "ועדת האיתור תעמיד לעיון הציבור את עיקרי הדיון ואת החלטותיה לפי סעיף זה". זה אמור לכלול גם נימוקים להליכי הבחירה, בעיניי גם פרוטוקולים, אבל ודאי את החלטותיה. עוד נקודה אחת, כדאי בחוק להבהיר שההליך של הבחירה צריך להיות גם לעניין הארכת הכהונה מעבר לארבע שנים. כלומר, כל פעם שמגיעים להארכה של ארבע שנים, לא לאפשר את ההארכה בלי הליך איתור חדש, אלא כבר על אותו כיסא שמתפנה, גם לשקול את הארכת אותו אחד שמאריכים בשבילו את הכהונה, אבל גם לייצר הליך איתור חדש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בד בבד. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> בד בבד, כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת שאם לאדם נגמרה הקדנציה והוא רוצה להאריך כהונה, נותנים לו את האופציה הזו, ובד בבד גם פותחים באיתור חדש? << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> נכון. בדיוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה המטרה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם נמצא מישהו טוב ממנו, נאריך אותו במקום הזה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה לפתוח את הכול במקביל - - - << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> לכל אחד. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בתגובה לזה, אנחנו לא רוצים לפתוח הליך לאנשים שיגישו מועמדויות, בהינתן שכבר יש איזשהו מסלול שרוצים להאריך לו את זה. גם על זה צריך לחשוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את אומרת שצריכה להיות קדימות. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא, אני אומרת שאנחנו לא רוצים לייצר מצב שאנחנו מייצרים פה הליך שווא. גם על זה צריך לחשוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה קצת לא הוגן, מכיוון שנטיית הלב במקרים כאלה - - - אנחנו מתפרסים פה. בועז, אתה רצית לומר משהו? << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> כן, שתי נקודות קטנות. בועז אקרמן, לובי 99. אני מצטרף לדבריהם של אייל ורונן לגבי זה שפרוטוקולים חייבים להתנהל בכל מקרה. לגבי פרסום, אם לא רוצים לפרסם את הפרוטוקולים בגלל שיש רגישות, כמו שבאמת אמרה עורכת הדין עדי ליברוס בדיון שהיה לפני הפסקה, אפשר באמת לפרסם את עיקרי ההחלטות, אבל שזה לא יהיה בבחינת "שקלנו והחלטנו פה אחד". שזה יהיה באמת עם נימוקים שמצדיקים את אותם מועמדים. עוד הערה ממש קטנה, אין שום סעיף שמדבר על קוורום, למעט סעיף 30 שאומר שהמינימום הוא שניים, אבל זה לא קוורום של קבלת החלטות במצב תקין. לדעתנו צריך להכניס קוורום של ועדת האיתור, שבלעדיו היא לא יכולה להתכנס ולקבל החלטות. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בגדול, אני חייב להודות שאני לא מכיר שוועדת האיתור מתכנסת אם לא כל חבריה זמינים להתכנס, אבל מציעים להסדיר את זה במפורש, אני - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלא יהיה שיתוק - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בטח לא כשמצביעים על - - - << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> שיתוק, תכף נגיע לסעיף של הפסקת כהונה, אבל בגדול אם יש חמישה חברים, עד כמה שאני מכיר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מציעה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שיכול להיות מצב של שניים בלבד? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> עוד לא הגענו לזה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נגיע. 29, בבקשה, זיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> "הפסקת כהונה של חבר ועדת איתור 29. (א) חבר ועדת האיתור, למעט יושב-ראש הוועדה, יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב-ראש ועדת האיתור; (2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד הרשות שאותם הוא מייצג במועצה, ואם הוא נציג ציבור – הוא נתמנה לעובד המדינה; (3) יושב-ראש ועדת האיתור נוכח כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; נוכח היושב-ראש כאמור, יעביר את חבר הוועדה מכהונתו בהודעה בכתב; (4) הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, ויושב-ראש ועדת האיתור מסר לו הודעה מנומקת בכתב על העברתו מכהונה כאמור; (5) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. (ב) חדל לכהן חבר ועדת האיתור, יפעל יושב-ראש הוועדה למינוי חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיפים 23 ו-24, בהקדם האפשרי. (ג) נוכח השר או יושב-ראש הוועדה, לפי העניין, כי נבצר מיושב-ראש ועדת האיתור או מחבר ועדת האיתור למלא את תפקידו, באופן זמני לתקופה הנמשכת או עלולה להימשך מעל שישה חודשים, רשאי השר או יושב-ראש הוועדה, לפי העניין, למנות לו ממלא מקום לפי הוראות סעיפים 23 ו-24." << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. לפני ההסבר אני רק רוצה לשאול האם סעיף 5 בעצם עונה למה שנגה מעלה פה סביב שולחן הדיונים על קלון פונקציונלי? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא. מה שנגה שואלת, יש חוקים שבהם נקבע מי הגורם שקובע את הקלון. לפעמים נאמר בית המשפט יקבע האם יש קלון בעבירה מסוימת לעניין מינוי מסוים. הקושי בזה הוא שלפעמים יש אירוע משפטי שהתרחש נגיד לפני שלוש שנים והסתיים ועכשיו מגיע אדם להתמנות, עכשיו לפנות לבית משפט והוא לא בהכרח מכיר את נסיבות המשרה החדשה ומה השיקולים שבה ולכן לא תמיד זה מתאים שזה יהיה בית משפט ובמקרים אחרים מי שמחליט לגבי הקלון זה הגורם הממנה. הגורם הממנה כמובן עושה את זה תוך שהוא מפעיל שיקולים משפטיים ולצורך זה הוא צריך להיוועץ עם הייעוץ המשפטי שלו. זאת אומרת, כאן אנחנו מדברים על ועדת האיתור, אבל בהקבלה, אם הממונה על התחרות למשל כשהיא באה למנות חבר מועצה שהורשע בפלילים היא צריכה להתייעץ עם הייעוץ המשפטי שלה האם הדבר הזה רלוונטי ומונע ממנו, או מה משמעויות שלו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שאלות חברי כנסת קודם. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אבל לא הסברתי את הסעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון, תסביר את הסעיף, ההערה של המנכ״ל. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני רוצה להפנות את תשומת הלב שבבג"ץ שהיה בתקופה האחרונה בית המשפט עמד על זה, לא בנוגע לוועדת האיתור אלא בנוגע למועצה, אם אני מקבילה את זה לענייננו, היועץ המשפטי של הגוף שאליו ממונים האנשים הוא זה שיגבש את העמדה לגבי הקלון. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה תלוי באיזה שלב זה נוצר. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני לא מדברת על חברי ועדת האיתור אלא על חברי - - - << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא, אבל את מדברת על מצב שנולד אחרי שכבר אדם מונה. יכולים להיות פה הבדלים בשלב הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הסבר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הסעיף עוסק בהפסקת כהונה של חברי ועדת האיתור. מה שבעצם חשוב כאן, שוועדת האיתור תתפקד. אם מתפנים מקומות של חברי מועצה אנחנו רוצים שהמקומות האלה ימולאו כמה שיותר מהר ובעיקר הסעיף הזה נועד להבטיח שוועדת האיתור תוכל לתפקד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על חשבון היו"ר - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הערה חשובה גם בעקבות הערה שניתנה פה. מבחינתנו על סעיף 29(א)(4) אפשר לוותר ולהסיר אותו. שלא תינתן סמכות ליושב-ראש ועדת האיתור להעביר - - - << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אבל מה קורה במצב שבו חבר מועצה מודיע באופן סדרתי שהוא לא מתייצב לישיבות ולא מוכן להגיע. ונניח שדבר כזה עולה כדי אי-מילוי - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אפשר להשאיר את זה לגורם שמינה אותו ולא ליושב-ראש ועדת האיתור מבחינתנו. זה לא קריטי שזו תהיה סמכות נוספת ליושב-ראש ועדת האיתור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת אתה מעביר את זה מהיושב-ראש לכל הוועדה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יש לנו שלושה מתוך חמישה שהם מונו על ידי רשות ההסדרה, רשות התחרות, ממונה על תקציבים. בהמשך להערה שניתנה קודם, הלקוח של היושב-ראש, אין סיבה שאם אחד הנציגים לא מגיע לדיון מי יקבל החלטה לעניין הזה יהיה יושב-ראש. ככל שאתם חושבים שזה נדרש סמכות כזאת, בעיניי אפשר להשאיר אותה לגורם שמינה אותו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. כן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רציונלית, היות ומדובר על ועדת - - - אולי צריך למצוא איזה פתרון אחר, אבל ועדת איתור לא אמורה להיות הגורם השיפוטי במובן הזה שהיא תחליט אם הוא ממשיך בחברותו או לא. אתה מבין? זה לא הגיוני, זה לא קשור אליה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, שלי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> במקרו, הסעיף הזה נותן ליושב-ראש סמכות בלעדית להדיח, שרבים מהמקרים יכולים להיות מאוד - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזה סעיף? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> סעיף 29 באופן כללי. נגיד שרוצים להדיח מישהו, בגלל כל מיני סיבות, אחד, צריך שיהיה הליך תקין. נגיד רוצים להדיח אותו, לתת לו לשטוח את טענותיו, רגע לשמוע ממנו, אולי הייתה סיבה. דבר שני, יש לי קושי עם הריכוז של הכוח אצל היושב-ראש, שהוא מחליט להדיח אדם מוועדת האיתור. זה לא יכול להיות. זה לא הגיוני, בטח אם המנכ״ל הוא היושב-ראש, זה בכלל - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה קרה עד היום בוועדות איתור במקרים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני לא יודע לענות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו ועדי, מצדה רוצה לומר משהו, ושניכם בהקשר הזה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בהמשך לשאלה של חברת הכנסת רייטן, אני רוצה לשאול, בגלל שעשיתי באמת את ההשוואה בין ההסדר הזה לבין המודל של ועדת האיתור בתאגיד, למעט פסקה (2), כל העילות שמופיעות ביתר הפסקאות הן ממש זהות. אני לא יודעת אם יש פה נציג של התאגיד או מישהו, אבל אני אשמח להבין איך זה מיושם בפועל היום. האם העילות האלה, שגם בפסקאות (3) ו-(4), שאנחנו חוששים מהן, שהן מאוד רחבות, הנושא שאינו ממלא תפקידו, נעשה בהן שימוש? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כמה חברים יש שם בוועדת האיתור שלכם? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> שלושה, אבל שניהם ממונים על ידי השופט שהוא יושב-ראש הוועדה, זה קצת שונה מהמצב שלנו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> חלק מהביקורות של חברי הכנסת, שהמנכ״ל התייחס אליהן, נובעות מזה שההסדר באמת לקוח ממודל התאגיד, ששם תהליך המינוי לוועדת האיתור הוא מלכתחילה שונה, ויושב-ראש ועדת האיתור מלכתחילה ממנה את שני החברים הנוספים, ולכן הוא אוחז מלכתחילה ביותר סמכויות, והבעייתיות שנוצרה כאן, שרצינו שפקיד אקס-אופיציו ימנה נציג, אבל עכשיו היושב-ראש שהוא נציג לצורך העניין של משרד אחר, מדיח נציגים של פקיד אחר, המצב הזה פחות מתעורר בתאגיד. שם המודל הוא יותר ריכוזי מלכתחילה, בגלל שהיושב-ראש הוא הממנה והוא המפטר. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> האם אתה לא רואה בעייתיות כאן שהיושב-ראש הוא בעצם זה שמפטר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בתאגיד היושב-ראש יש לו 100 אחוז יכולת לפטר ולמנות? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא לא המנכ״ל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בתאגיד יושב-ראש ועדת האיתור הוא זה שמינה את שני החברים האחרים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא מנכ״ל, התאגיד. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נתתי מענה. פה בהסדר שלנו חלק גדול מהחברים מתמנים על ידי המנהלים הישירים שלהם. ולכן בעיניי אפשר לתת מענה בדרך שגם לא תיתן פה סמכות יתרה ליושב-ראש הוועדה, ושמי שמינה אותם הוא גם זה שרשאי להעביר אותם מתפקידם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה אתם מציעים? מה ננסח במקום, לדעתכם? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אם אפשר להעיר על מה שאתה אומר, זה קצת בעייתי, כי גם הממונה על התקציבים יכול להיות חבר ועדת האיתור, מה, הוא ידיח את עצמו? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אבל גם לא יושב-ראש ועדת האיתור ידיח אותו. אנחנו דנים פה באירוע שבדרך כלל לא מתרחש. מי שמונה מכוח חוק ועובד מדינה להיות חבר ועדת האיתור יש איזושהי חזקה שהוא יגיע לדיון, גם אם במועד כזה או אחר לא מתאפשר לו, הוא יגיע במועד אחר. אם זה משהו סדרתי יש לו מנהל, ואם זה הממונה עצמו, החוק לא ייתן מענה למצב הזה ונצטרך להסתדר. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> תמיד אפשר להגיש עתירה אם הדברים באמת כאלה משובשים, אבל אתה חייב שזה יהיה סגור הרמטית בתוך החוק. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> המודל הנכון זה שמי שמינה הוא זה שיכול להעביר מהתפקיד. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בעצם ראש רשות ההסדרה או הדברים האחרים הוא זה שאחראי על אותו אדם שהוא שם. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה ממש יכול לפגום בשיקול הדעת העצמאי, מכיוון שאותו אדם שמינה אותו - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה תלוי במנהל שלו. הוא גם לא חלק. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בגלל שזה אירוע שהסבירות בו נמוכה, אין לי בעיה גם שלא יהיה סעיף כזה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש בעיה בסעיף, ולכן אולי אפשר להוריד אותו. יש את היושב-ראש של הוועדה, שהוא מנהל את השוטף ויש לו בעיה עם אחד החברים והם לא יכולים לעשות שם שום דבר, הם צריכים לפנות לבוס שלו, של רשות ההסדרה, כדי שיעשה לו סדר בתוך הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכי טוב להוריד את הסעיף הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם לך אין התנגדות להוריד, בוא נוריד. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אין לי התנגדות גם להסיר, אני אשמח לשמוע - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו בעד. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו רק חוששים ממצב של שיתוק הוועדה, זה מה שחשוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דווקא הסעיף הזה יכול לגרום לשיתוק. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> סעיף 30 נועד להתייחס למצב כזה של שיתוק, ברגע שנעבור אליו - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בואו נוריד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נשקול בכובד ראש להוריד את זה, בסדר? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אם אפשר להוריד עדיף, כדי שלא נפתח את זה שוב אחר כך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, לגבי סעיפים (ב) ו-(ג) יש למישהו - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זהו, יש לי עוד שתי שאלות, גלית, ברשותך. לגבי סעיף (א) – אנחנו רואים פה שבעצם הסעיף לא חל על יושב-ראש הוועדה. ואני גם לא רואה בהמשך שיש סעיף שמדבר על נסיבות שבהן יושב-ראש הוועדה מועבר מתפקידו, ואני אשמח - - - לא, זה כשנוכח השר כי נבצר ממנו לכהן בתפקידו, ממנים לו באופן זמני ממלא מקום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מדברת על נבצרות ואת מדברת על הרחקה סופית. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בדיוק. גם אשמח להתייחסות לזה, כי גם אם אנחנו רואים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי היושב-ראש הוא מנכ״ל משרד התקשורת. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תמיד יהיה מנכ״ל משרד התקשורת. אולי צריך להוסיף שם בסעיף שהוא מנכ״ל משרד התקשורת או ממלא מקומו, ופתרת את זה. כשהשר יחליט להזיז את מנכ״ל משרד התקשורת מתפקידו, יתמנה לו ממלא מקום, ומי אוטומטית הוא יהיה יושב-ראש ועדת האיתור. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לכן צריך להבין שבגלל שהסעיף הזה לא חל על יושב-ראש הוועדה, ואין סעיף ספציפי שמדבר על הפסקת כהונה של יושב-ראש הוועדה, המשמעות היא שרק אם השר יחליט לפטר את מנכ״ל משרד התקשורת, תופסק כהונתו כיושב-ראש ועדת האיתור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> וזה בעייתי. למה? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה מייצר קושי בהקשר של - - - << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> מצדה זה לא המצב היחידה, יכול להיות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מייצר קושי גם - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> ניגוד עניינים אפשר לייצר לו הסדר גם פרטני, שמענו את זה כבר עכשיו, זאת אומרת זה לא מחייב את זה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מייצר קושי לגבי שיקול הדעת של השר, בנוגע ספציפית לוועדת האיתור. כלומר הוא יכול להיות מנכ"ל משרד תקשורת מצוין, אבל בוועדת האיתור הוא לא מגיע, הוא לא ממנה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אפשר לראות תרחיש שבו המנכ״ל רק פה מתפרע ולא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא פשוט לא מגיע מחוסר זמן. נבצר ממנו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הקושי שזה יכול לייצר, זה פשוט מאוד, בהמשך למה שדובר קודם בשאלה אם המנכ״ל יכול להיות יושב-ראש ועדת האיתור או לא, זה רק מחזק את זה שלמנכ״ל יש כוח עודף. אני רוצה להוסיף עוד נקודה בתוך הסעיף הזה, שבעצם יושב-ראש הוועדה, שהוא מנכ״ל משרד התקשורת, יכול לפטר חברים מוועדת האיתור, בעוד שהוא עצמו זה רק אם נוצר איזשהו אובדן אמון מול השר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רק אם הוא מפוטר כמנכ״ל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יפה. מה המשמעות של זה? כמו שגם אפשר לראות קודם בסעיף 30, "החלטות ועדת האיתור יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה" זה בסעיף 28(א), שהמשמעות היא למעשה, נניח שכל רוב צריך להתקבל בלפחות שלושה, אבל בהמשך רואים שהוועדה בפעולותיה, בסעיף 30 שעוד מעט יוקרא, שגם שני חברי ועדה בלבד, עדיין הפעולות יכולות להיחשב כשרות. בעצם יושב-ראש הוועדה, שהוא המנכ״ל, נשאר, הוא יכול לדלל חברים אחרים, כך שכוחו הולך ומתגבר בדילול הזה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הוא לא רק יכול לדלל, הוא גם יכול למנות ממלא מקום במקומם. כל השילוב של כל הסעיפים האלו יוצר פה כוח מטורף. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> התכוונתי לכל ההיבטים האלה של דילול. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה לא מדויק, הוא יכול בנסיבות מאוד מסוימות, לפי סעיף קטן (ג), למנות מחליפים, לפני - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ברור לי שזה בנסיבות. נכון שזה בנסיבות מסוימות, אבל זה עדין נותן לו מנופים מסוימים בנסיבות מסוימות. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני לא חולק, בשביל זה אנחנו מנסים, או ניסינו, ליצור איזושהי הבניה תהליכית, שתמנע את הדברים האלה, לקבוע מה שיקול הדעת ולקבוע חובות. יכול להיות שחלק מהדברים לא מספיקים. ההסדרים האלה נלקחו מההסדר של חוק השידור הציבורי, ששם ועדת האיתור נראית קצת אחרת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יושב-ראש הוועדה הוא גם אחר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> רק לגבי הנקודה הראשונה, זה לא מדויק, כי גם חברי ועדה אחרים שממונים אקס אופיציו, גם אותם אי אפשר לפטר. זאת אומרת, אפשר להפסיק את הכהונה, והם מתמנים מחדש, כי ממונה על התקציבים הוא חבר בוועדה. הרעיון בוועדות האיתור, זה לא כמו מועצה. היא אמורה תמיד להתכנס עם כל החברים. יוצא לי מעת לעת לשבת בכל מיני ועדות, מתקשרים, מנסים לקבוע מועד. אם מישהו אומר שהוא לא יכול, לא מכנסים ועדה. מכנסים ועדה רק במועד שאפשר לזמן את כולם, ולכן היא לא אמורה להתכנס בכלל במצב שלא כל החברים נמצאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטלו את סעיף 30, הוא מיותר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> סעיף 30 הוא מצב אחר. הוא עוסק במצב שבו אחד מהחברים האקס אופיציו גם לא מגיע וגם מסרב למנות את אחד מסגניו או את אחד הסמנכ"לים, האם במצב הזה התוצאה היא שיתוק מוחלט של הוועדה? אני לא אומר שהתשובה חייבת להיות שצריך מינימום שניים, אבל גם מצב כזה שאומר יש חמישה ואם מישהו מחליט לשתק אנחנו אחוזי שיתוק, הוא גם תוצאה בעייתית. זה הכול. << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >> אבל כל הזמן אתם אומרים שההנחה היא שאותם גורמים מקצועיים, שהם ראש רשות ההסדרה, ראש רשות התחרות וכולי, לא יעשו פעולות מהסוג הזה. ואם הם יעשו, תגישו בג"ץ. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני יכולה לשאול שאלות הבהרה לגבי הביטויים והניסוחים שיש כאן כדי לראות שאנחנו מבינים? בסעיף 29(א)(3), כתוב "יושב-ראש ועדת האיתור נוכח כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו". "דרך קבע" זה מה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> המשנה לשעבר ליועצת הציע איזשהו הסדר שיש בחוק-יסוד הממשלה, הסדר שגם נתקף בבג"ץ. זה הסדר מורכב. אנחנו לא הצענו לאמץ אותו. שאלת הנבצרות היא שאלה שנדונה כמה פעמים בנסיבות לא נעימות, והיא תצטרך להיות נדונה גם כאן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השאלה היא מה אתה מגדיר נבצרות דרך קבע. שלוש ישיבות, ארבע ישיבות? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הדבר הקל זה המצב הרפואי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כבר דיברנו על פיזי ונפשי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה די ברור, אנחנו מדברים על מקרים שהם לא כאלו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני פשוט מעלה סימני שאלה שעלו לי תוך כדי. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> המונח "נבצרות" הוא מונח נוכח בחקיקה הישראלית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> "דרך קבע", לזה התכוונתי. "הנבצרות", אני מבינה שיש לה כבר זמן. אבל גם מהו הדרך קבע, ואני רציתי לדעת האם גם באותו סעיף שלוש כשיש סמכות ליושב-ראש להעביר את חבר הוועדה מכהונתו בהודעה בכתב, האם זה לפי הדין המנהלי של הודעה מראש, של שימוע, של כל הדבר הזה, או לא? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אין פה יחסי עובד-מעביד, זה לא במסגרת של דיני עבודה, אבל כן, צריך לתת לו הזדמנות, כמובן, ככל שהאדם יכול לקבל הזדמנות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> להשמיע את טענותיו, זה נכנס. וב-29(ג), הנבצרות הזמנית, הרי עד עכשיו כשדיברנו על (א), זה היה על חבר ועדה, עכשיו אנחנו על יושב-ראש הוועדה, נכון? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יושב-ראש או חבר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כן, אבל פעם ראשונה שיש פה סעיף שמדבר על יושב-ראש הוועדה וגם על חבר, אבל זה סעיף שהוא ספציפית למתי יושב-ראש הוועדה יסיים. ופה נוכח השר או יושב-ראש הוועדה עצמו, שנבצר ממנו או מחבר ועדת איתור למלא את תפקידו. "למלא את תפקידו", תשים לב, זה שונה ממה שכתבתם בשלוש, כי שמה כתבתם "למלא דרך קבע את תפקידו". << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה הסדר זמני, נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אבל היושב-ראש מחליט על עצמו אם הוא נבצר? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כתוב "לפי העניין". לגבי היושב-ראש זה השר, ולגבי חברים אחרים זה היושב-ראש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנתי, מבחינת היושב-ראש זה השר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כאן זו הוראה צרה וברורה מאוד, כי אנחנו מדברים כאן על "למלא את תפקידו באופן זמני לתקופה שנמשכה או עלולה להגיע לשישה חודשים". זה המקרה, נכון? כן. זה המקרה. אין עוד מקרים אחרים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כן. רק מעל שישה חודשים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כן, זה המקרה. קודם כול, "הזמניות" אנחנו מבינים שזה שישה חודשים. << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >> שזה די שכיח היום. זה הסדר שהיום מיישמים המון, כי ברבים מקרים אין מי שממלא את התפקידים וממנים ממלאי מקום. לכן זה לא איזו מציאות הזויה. כל ההסדרים פה, גברתי היושבת-ראש, נתפרו לפי ההנחה של חוק התאגיד, ששם יושב-ראש הוועדה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מתחילה להבין שאנחנו מתכתבים עם החוק - - - << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >> לא, אי אפשר להשאיר את זה. בסוף יש פה סמכויות עצומות שניתנות ליושב-ראש, שהוא בסוף משרת אמון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו לא חוזרים לזה. << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >> לא חוזרים לזה, אבל צריך לבנות מערך אחר של איתור שמותאם למצב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם שמעו את זה, זאת אומרת הם לוקחים את זה בחשבון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רק לסיכום האירוע. יש פה מעין העתק-הדבק של חוק התאגיד, אבל לא עם אותן דמויות, עם אותם תפקידים של חוק התאגיד. נכון? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בלי אדפטציה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה אומר שבפועל, במציאות, כי אם אתה יכול להדיח גם את חברי הוועדה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל על זה המנכ"ל ויתר, נכון? ומוותרים על הסעיף הזה של ההדחה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כן, הארבע ירד. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בסוף כל ההסדרים האלה נועדו כדי לייצר מצב שבו השר שולט בוועדת המינויים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כן. יש פה בחינה משפטית שצריך לעשות, אבל מבחינת מדיניות זה לא משהו שאנחנו חושבים שצריך להיות בידיים של היושב-ראש בכל מקרה, ואנחנו נבדוק יחד עם היועץ המשפטי מענה לעניין הזה. אין פה כוונה לתת ליושב-ראש סמכות יתר בהיבט הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. זיו, 30, 31, 32. קריאה והסבר. "תוקף פעולות ועדת האיתור 30. קיום ועדת האיתור, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו של אחד מחברי הוועדה, ובלבד שמכהנים בה שני חברי ועדה. תשלום לחברי ועדת האיתור 31. חבר ועדת האיתור שאינו עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום במשרד התקשורת בעבור השתתפות בישיבות ועדת האיתור, בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב. ועדת האיתור – גוף מבוקר 32. ועדת האיתור היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה." סעיפים 32-31 די מדברים בעד עצמם ולגבי סעיף 30 שכבר עלה פה בכמה הקשרים, אני מבהיר, זה סעיף שבאמת הועתק מחוק השידור הציבורי והוא אכן מציע ששניים זה המינימום שבו ועדת האיתור תוכל בכלל לתפקד. נכון שבחוק השידור הציבורי יש שלושה וכאן יש שניים. הניסוח שלו לא הושלם בצורה שבה אנחנו בדרך כלל משלימים ניסוח. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אתייחס לזה בהערה. בכל המקומות שאני מכיר נהוג שסעיף כזה יחול על רוב חברי הוועדה. כלומר כשיש כמו בחוק השידור הציבורי, שניים, כשיש חמישה זה שלושה, ולכן פה זה צריך להיות שלושה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלושה. חברים, בהצבעה. כן, אסף. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה כולל את יושבי-הראש השניים? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כן, בלי יושב-ראש בכלל אי אפשר לתפקד. << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >> מכיוון שוועדת האיתור מורכבת ברובה מפקידים בכירים בשירות הציבורי, נכון לפי הנוסח הנוכחי, אין שום סיבה שלא ידרשו את ההרכב המלא. המצב הזה שבה ייגרעו חברים מסוימים הוא מצב נדיר מאוד, ולכן אין שום סיבה שוועדת האיתור לא תתכנס. רק כשיש חמישה אנשים, למה צריך לגרוע לארבעה, שלושה, שניים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האמת שכן, אם הם חברים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש חשש כבד מאוד. לפעמים אורך זמן רב מאוד למנות, ולפעמים נתקעים - - - הרי אנחנו לא צריכים לדמיין אפשרות שבה הוועדה לא תצליח למנות והיא תמשיך לקיים דיונים עם שני חברים. ועיקרתם את כל הרציונל. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לגבי המספר שניים, אמרתי את המקסימום שאני יכול, זה נלקח מחוק אחר, שבו יש ועדה שבה מונו במקור שלושה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, הייעוץ המשפטי שואל, ואני מצטרפת אליו, ואני אשמח לתשובתך ולתשובת המנכ"ל. מה לגבי להוריד את הסעיף הזה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> המשמעות היא שאפקטיבית זה נותן זכות וטו לכל אחד נגד כינוס הוועדה, לרבות האקדמיה שאומרת, אנחנו לא ממנים נציג, ולכן הוועדה הזאת לא תתכנס. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה תמריץ למנות. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אולי זה תמריץ לא למנות. - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מתכון לשיתוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נקשיב למנכ"ל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> שניים זה נמוך מדי, ולכן זה צריך להיות שלושה. מצד שני, למחוק את הסעיף לגמרי זה ללכת לקיצון השני, ובאמת להיות בסיטואציות שאפשר להגיע בהן לשיתוק. במיוחד אחרי שאנחנו אומרים שיכול להיות שנסיר את סעיף 29(א)(4), גם אם יש מישהו שבכלל לא מתייצב אף פעם או לא ממלא בכלל את תפקידו, לא תהיה אפשרות להעביר אותו מתפקידו. קל וחומר שלא נכון להסיר את סעיף 30. שלושה זה איזון ראוי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. עוד שאלות לגבי סעיף 30? 31, 32, הוא הקריא גם אותם. יש לכם שאלות? הם נראים לי די בסיסיים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה נראה לכם שלושה מבחינת הייעוץ המשפטי? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה נראה לי מייצר איזון במובן הזה שלא היינו רוצים לבטל לחלוטין את סעיף 30. אנחנו כן חושבים שצריך למנוע פה שיתוק של הוועדה, ונראה לי שההצעה של המנכ"ל להעלות לשלושה מייצרת איזון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ולא משנה מי זה השלושה האלה? הרי יש פה כמה שממונים כולם פחות או יותר על ידי אותם גורמים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יש פה ביזור מלא, כל בעל תפקיד ממונה על ידי גורם אחר. יש את המנכ"ל שממונה על ידי שר התקשורת, ראש רשות ההסדרה שהוא או מישהו שהוא ממנה, ראש רשות התחרות, הממונה על התחרות, הממונה על תקציבים, ונציג האקדמיה שממונה על ידי חברי האקדמיה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> למה שמישהו מהם לא יגיע? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לכן יכול להיות שזה באמת לא יקרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מנסים לכסות תרחישי קיצון. << אורח >> שי חייק: << אורח >> גברתי, אם אפשר, אנחנו חושבים שארבעה זה יותר סביר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשמוע מה דעתם על מה ששי אמר פה. על ארבעה במקומות. אני רוצה לשמוע אם יש לכם איזושהי התנגדות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> שלושה זה איזון ראוי. ארבעה, אני אבדוק ואני אחזור לוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> למה שלא להגדיר שכל מי שמכהן בתור חבר בוועדת האיתור, ההחלטות לא יוכלו להתקבל בלי שהוא יהיה נוכח בישיבות. אם עכשיו יש אחד שנבצר ממנו למלא את תפקידו, או שהוא - - - לא, אבל כל מי שהתמנה בפועל, אם עכשיו נציגי האקדמיה, ראשי החוגים לתקשורת, לא רוצים למנות חבר מטעמם, יש דה פקטו ארבעה חברים בוועדת האיתור. למה לא להגדיר שכל מי שחבר בוועדת האיתור צריך להיות נוכח, כדי שההחלטות יתקבלו. בלי להגדיר אם זה אחד, או שניים, או שלושה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואם אתה חבר בוועדת האיתור, ואתה לא אוהב את ההחלטה, ואתה אומר "אני לא מגיע" - - - << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> זה כבר עניין של קוורום. אם יש קוורום, והקוורום הזה הוא ארבעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> החשש משיתוק ומשחקי כוח הוא גדול. << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >> אם אפשר להשלים את זה, יש את סעיף 29. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי מדבר? << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >> אסף גרינבוים מייצג את קשת ורשת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש פה אנשים שעדיין לא דיברו. אסף, נגיע אליך. כן. שם. << דובר >> אייל צור: << דובר >> אייל צור, קהלת. אני מציע, כמו שדיברנו בנושא ישיבות המועצה, לכתוב, שככלל "הוועדה תקיים דיונים פיזיים ולא דיונים מקוונים". להעדיף את זה, בגלל הכובד של המשימה. בנסיבות חריגות אפשר לאפשר דיונים מקוונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יישקל. כן אסף. << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >> כל עוד יש לנו את סעיף 29(ג) שמאפשר למנות ממלא מקום לוועדת האיתור, אין שום סיבה והצדקה שיהיה לנו את סעיף 30. כי בסוף יש פתרון לשיתוק בדמות מינוי ממלא מקום, שזה גם כך מציאות די חריגה בנסיבות שבהן יש לנו פה עובדי מדינה. למה צריך גם את 29(ג) שמעניק המון כוח ליושב-ראש ועדת האיתור, וגם את סעיף 30? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו? תשובה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הנסיבות של 29(ג) לא חופפות לנסיבות של סעיף 30. ב-29(ג) צריך שתהיה נבצרות זמנית לכהן. אם בן אדם מודיע בשל מחלוקת איתך על פעילות המועצה או על תקציב משרדך "אני מסרב להתייצב בישיבות", זה לא נחשב נבצרות לדעתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. עוד שאלות לגבי הסעיפים שנקראו? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בהמשך למה שאמר אסף גרינבוים, "רשאי השר או יושב-ראש הוועדה לפי עניין למנות לממלא מקום לפי הוראות סעיפים 23 ו-24", זאת אומרת הוא חוזר עדיין לאותו גוף. אם למשל האקדמיה מסרבת כרגע לשתף פעולה, או הממונה על אגף תקציבים, הממונה על תחרות, או מנהל רשות ההסדרה, שוב צריך לחזור ל-23-24, שוב אתה צריך להגיע ליושב-ראש רשות ההסדרה שלא מוכן לשתף פעולה, שוב חזרנו לאותו שיתוק. << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> סעיף 30 אומר שזה רק אם זה "מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו", זאת אומרת אם עכשיו אין סיבה - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> מצטער שאני קוטע אותך. אסף אמר, אם הבנתי נכון - - - << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >> כן, אבל הסעיף הזה לא ברור. פירשת את הסעיף באופן מסוים, אני לא בטוח שזו הכוונה. כתוב שהשר או היושב-ראש ימנו לפי הוראות 23-24. לא ברור אם עובד המדינה הוא זה שימנה או השר או היושב-ראש. יש עמימות בסעיף. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אולי את זה נכון לחדד. אולי זיו תוכל לחדד את זה. כשכתוב "לפי הוראות סעיפים 23 ו-24" ב-29(ג), זה אומר שאתה שוב חוזר למשל ליושב-ראש רשות ההסדרה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לקחנו את זה מנוסח של חוק השידור הציבורי. מכיוון שלא הספקנו להשלים את הניסוח, לא הייתה פה כוונה שאני יכול לפרש, כי הניסוח - - - אני אצטרך להתמודד גם איתו, אבל בנוסח של חוק השידור הציבורי הסעיף הזה הגיוני, כי שם במקרה שנבצר, אם זה היושב-ראש שזה השופט שהשר ממנה בוועדות עם נשיא בית המשפט, שוב חוזר לשר והוא ממנה. ואם זה חבר ועדה שמלכתחילה היושב-ראש ממנה, זה חוזר ליושב-ראש. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הדברים ברורים יותר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לכן שם הסעיף הגיוני, ובהקשר הנוכחי אכן יש פה בעיות בנוסח. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המנכ"ל ביקש להבין טוב יותר את השאלה, אני אדייק אותה. סעיף 29(ג) מדבר על מצב שהשר או יושב-ראש הוועדה נוכחו שנבצר מיושב-ראש ועדת האיתור או מחבר ועדה למלא את תפקידו באופן זמני. מה הם אמורים לעשות? למנות ממלא מקום לפי הוראות סעיפים 23 ו-24. כתוב שהם ממנים, אבל זה לפי 24-23. יש כאן פער שבסעיף 23, למשל, נכתב בסעיף קטן (ב) שמי שימנה זה מנהל רשות ההסדרה את מי שתחתיו או הוא עצמו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הכוונה היא לא שהשר או יושב-ראש הוועדה ייקח את הסמכות מראש ליושב-ראש רשות ההסדרה או הממונה על התקציבים וכולי, אלא שזה יחזור אליהם. אולי אפשר להציע נוסח "יפעל למינוי" - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אפשר לעשות שינוי נוסח כדי - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה רק מחבר שני דברים. קודם כול, כדאי לדייק את הנוסח ב-29(ג). ודבר שני, זה עונה על מה ששאל אסף – האם אפשר לוותר על סעיף 30 כי יש את 29(ג)? התשובה היא שכנראה לא, כי עדיין זה יביא לשיתוק. כי שוב נצטרך לחזור ליושב-ראש רשות ההסדרה או הממונה על תקציבים וכל יתר הגורמים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> גם קיימים מצבים, לדוגמה הדוגמאות לשיתוק, שאחד מהתפקידים האלה לא מאויש בכלל למשך תקופה. ראינו את זה לאחרונה בממונה על התקציבים, ואנחנו לא רוצים שבגלל זה הוועדה תשותק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ברור איפה כאן הפער שנשאר לנו. למנות לו ממלא מקום, הוא לא יכול לבוא, כמובן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, שלי, שאלה אחרונה. סעיף 31. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> סעיף 31 בנושא הגמול מחזיר אותנו לדיון שהיינו בפעם הקודמת. גם פה יכול להיות אותו דבר – שנציג שעובד בעמותה לא זכאי לגמול, למרות שהוא משקיע זמן בוועדת האיתור ועובד בזה ולא מקבל גמול. גם פה בעיניי יש עילה לחלוטין לתת לו גמול עבור העבודה שהוא עושה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כאן מדובר בחבר ועדת איתור אחד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון, בגלל שהשאר הם נציגי ציבור. אנחנו מדברים על הרביעי. זה אותו דבר ובעיניי מגיע לו לקבל על זה גמול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנשי אקדמיה בדרך כלל, תלוי באיזו אוניברסיטה, אבל אוניברסיטאות הן גופים נתמכים. ולכן אנחנו שוב נתקלים באותה בעיה שנתקלנו בה פעם קודמת – שאם רוצים לשלם לו, אי אפשר, כי הוא גוף נתמך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שאמרתי. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> חברת הכנסת טל מירון, שאנחנו מניחים שוועדת האיתור בהיקף העבודה שלה תהיה הרבה פחות מההיקף של המועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הלוואי שאת צודקת. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זו ההנחה שלנו. לכן בהקשר של הגמול אני פחות מוטרדת ממה שהייתי מוטרדת בהקשר של חברי המועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שזה לא אותו סדר גודל. אני מסכימה. ומצד שני זה יכול לארוך זמן, ואולי צריך מחליפים. אנחנו רוצים מחויבות של אנשים לדבר. הם משקיעים זמן. בן אדם חיצוני לא מרוויח על זה - - - << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני אוסיף למה שמצדה אומרת, שוועדות איתור רגילות בדרך כלל מתכנסות פר משרה אחת שצריך לאייש, והיא מאוישת לתקופה של חמש, שש, שבע שנים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת בעיקר על ההתחלה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> וכאן לכתחילה, ועוד לפני שהגענו לדבר על הרחבה של המועצה, לוועדת האיתור הזאת יש יחסית לא מעט עבודה ביחס לוועדות איתור סטנדרטיות. בדומה לוועדת האיתור של התאגיד, שגם לה יש עבודה רבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מחזק את טענתה של שלי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> במיוחד שהשלב הראשוני של הקמת המועצה יארך זמן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך אנחנו פותרים את זה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> מכיוון שחברינו מהאוצר היו כאן - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברחו. אני מבקשת להתייחס לזה. ואם צריך, נתקוטט איתם פה בוועדה, אבל חברת הכנסת מרום צודקת. זיו, 33, 34, 35, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא בסדר היום, לא התכוננו לזה בעיקרון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אלו סעיפים קצרים מאוד ופשוטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אנחנו צריכים לעשות שיעורי בית, להכין שאלות. לוקח זמן. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יש גם מורכבות מאוד גדולה עם סעיף 33. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אפשר להקריא כדברי הסבר, ובדיון הבא נפתח עם - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אולי לפני הקריאה, קראנו פה מכלול של הסדרים שצריכים להשתלב זה עם זה, ובסוף יש פה בלגן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין פה בלגן, מכיוון שהכול נרשם והכול מדובר, הכל אחרי זה, הייעוץ המשפטי עם גורמי המקצוע ואנחנו נראה, אולי אפילו בעזרת השם כבר ביום שלישי הקרוב הם כבר יגיעו עם הקראה של הנוסחים, ותראו שאף מילה שנאמרה פה לא שכחנו. יש שהתקבלו, יש שלא. בלגן אין. להיות רגועים, לנשום. להקריא ודברי הסבר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ביום שלישי אנחנו חוזרים חזרה על הסעיפים בעצם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברגע שהמנכ"ל חוזר אנחנו מקריאים את התיקונים שהוצעו, יהיה דיון נקודתי וקצר, לא פותחים את הכול מההתחלה. אני מניחה שיהיו דברים שתקבלו ויהיו דברים שרציתם שיעברו ולא עברו. ונדון בהם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל גברתי, אני רוצה לחדד. בסוף יש סדרי דיון לדיון הזה וצריך לכבד את זה. כמו שאנחנו כיבדנו ובאנו עם שאלות ענייניות, תכבדו אותנו, אלה סדרי הדיון. << אורח >> שי חייק: << אורח >> היושבת-ראש, על איזה סעיפים מדובר שהמנכ"ל יקריא לנו ביום שלישי? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כל מה שאמרנו שהם צריכים לעשות שיעורי בית ולחזור אלינו. << אורח >> שי חייק: << אורח >> ביום שלישי תבוא אלינו עם תשובות אם המועצה מונה שבעה, תשעה או 11 חברים? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> וגם אם יהיו יושב-ראש ומנכ"ל נפרדים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש שאלות רבות לפתור. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אני רק רוצה להזכיר שקבענו שבדיון הבא תגיע רוני טלמור ותתייחס. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו זוכרים. טוב, בואו נקריא את דברי ההסבר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה בניגוד לסדרי דיון. את צריכה לכבד גם אותנו. עשיתי כל השבת שיעורי בית, דיברתי עניינית על כל סעיף. את צריכה לכבד אותנו. זה לא בסדר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אסביר לך למה, התשובה שלי פשוטה ביותר. מדובר בשלושה סעיפים פשוטים, לא שנויים במחלוקת. << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> שנויים במחלוקת מאוד. סעיף 33(ב) בעייתי מאוד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מאה אחוז, מה שנעשה זה שזיו יקרא ויסביר, נסגור את הוועדה, ונפתח את הוועדה הבאה וכל הטיעונים שלכם לגבי זה. אם הוא יקריא ויסביר זה לא שולל את זכותכם לומר מה שאתם רוצים. או להתכונן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה תקין מבחינה משפטית? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא היה בסדר היום, רק שיהיה כתוב לנו את זה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא בסדר היום, זה לא בסדר הדיון - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתם החלטתם, זה לא אנחנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני צריכה לכבד את עבודת הכנסת ואני עושה את זה. - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני מחדדת שאנחנו לא נעשה היום דיון מהותי בסעיפים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא רק יקריא והולכים הביתה - - - זה בסדר. זה לא נורא. קיבלתי, שמעתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כי בסוף זה אתם כתבתם, הניירות שלכם, שאתם מוציאים. אתם לא יכולים לעשות את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כל הזמן מבקשים שיכבדו את הדברים בצורה מסוימת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה. נשמע, התקבל. בבקשה להקריא והולכים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא התקבל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כי כך החלטתי. תכתבו לשגית, אתן מפריעות. קדימה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> סימן ד': בעלי תפקידים מיוחדים היועץ המשפטי של הרשות 33. (א) המועצה תמנה יועץ משפטי לרשות, שיהיה עובד הרשות, והוא ימונה לתקופה אחת של שבע שנים בלבד. (ב) על אף האמור בסעיף 15(ב), המועצה רשאית להעביר את היועץ המשפטי מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה, בהחלטה שתתקבל ברוב של חמישה מבין חבריה לפחות. << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> זה סעיף שאפשר לדון עליו שעתיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נדון עליו. << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> רצוי לדון עליו שעתיים, בלי עילות, בלי הצדקות, בלי שום דבר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא שעתיים נדון עליו, אבל נדון עליו. אתה מפריע כרגע. << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> אני מתנצל. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> להמשיך את כל הסימן? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, תמשיך את הסימן. עד 35. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> "מבקר פנימי 34. המועצה תמנה לרשות מבקר פנימי, שיהיה עובד הרשות והוא ימונה לתקופה אחת של שבע שנים בלבד. רואה חשבון מבקר 35. המועצה תמנה לרשות רואה חשבון מבקר, שיבקר את הדוחות הכספיים שלה ויחווה את דעתו עליהם." אני אתחיל מהכבד. היועץ המשפטי של הרשות – קודם כול חייב להיות יועץ משפטי לרשות, מי שימנה אותו זו המועצה. היועץ המשפטי הוא עובד שכיר של הרשות, ולכן חלים עליו דיני עבודה. בכל מקום שאנחנו לא קובעים הסדרים, על סיום תפקידו חלים הסדרים של דיני עבודה כלליים. יחד עם זאת, בסעיף קטן (ב), ולמרות הסעיף שאומר שככלל המועצה מקבלת החלטות ברוב דעות, כאן נקבע מנגנון שמחייב רוב מיוחד לשם סיום כהונתו. זה בנוסף לכך שפיטוריו או הפסקת כהונתו צריכה להיעשות בדרך שדיני עבודה מחייבים, שזה כולל שימוע, הודעה מוקדמת וכולי, ומה שמוזכר בדיני העבודה או בהסכם העבודה האישי שלו. << דובר >> בועז אקרמן: << דובר >> אבל עילות ספציפיות שבגינן אפשר להקדים את תקופת כהונתו. לפטר אותו. כי אין עילות פה, הצדקות, או רשימה סגורה של דברים שבגינם - - - לא רק זה, גם בחוק התאגיד צריך אישור של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, במקרה הזה היועצת המשפטית לממשלה. ואם אתם אומרים שאתם כל הזמן לוקחים מהתאגיד את ההסדרים שמבוצעים שם, למה לא את זה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הדיון עצמו חייב להיות עם חברי הכנסת, ונתחיל אותו. הקראנו, הסברנו, תחשבו על זה. אני נועלת את הישיבה היום, ואנחנו חוזרים לסעיפים האלה בפגישה ביום שלישי. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:45. << סיום >>