פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 505
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), שעה 9:33
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי לידה לעצמאיות - מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ה-2025 (פ/5433/25) של חה"כ אושר שקלים << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכל מרים וולדיגר – היו"ר
חברי הכנסת:
מיכאל מרדכי ביטון
אושר שקלים
מוזמנים:
גיל הכהן
–
רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
מתנאל גלעדי
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה
הדיל יונס
–
עו"ד, הייעוץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
אפרת פורת
–
מנהלת אגף משפחה, המוסד לביטוח לאומי
אירית יונה
–
מנהלת תחום בכירה אימהות, המוסד לביטוח לאומי
שרית דמרי דבוש
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
רחל סונגו
–
מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל
מאירה בסוק
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, נעמ"ת
דדי סויסה
–
פורום העצמאים, בית ההסתדרות
אורנה ובר
–
קוסמטיקאית, יושבת-ראש ארגון הקוסמטיקאיות
רן מלמד
–
מנכ"ל נקודת מפנה - המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית
יעל גוטגרוד
–
--
ייעוץ משפטי:
ענת מימון
מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל
סגנית מנהלת הוועדה:
אורית ארז
רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי לידה לעצמאיות - מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ה-2025, פ/5433/25 << נושא >>
הצעתו של חבר הכנסת אושר שקלים
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בוקר טוב לכולכם. היום י"א בטבת התשפ"ו, 31 בדצמבר 2025, השעה 09:33.
גם היום אני אמשיך לדרוש את השבתו הביתה של רס"ר רן גואילי הי"ד. הדרישה מופנית כמובן למדינות העולם שלא כופות על ארגון הטרור להשיבו הביתה. הגיע הזמן, בוודאי כבר לפני זמן רב, אבל אם לא אתמול, אז היום. אין ולא יהיה שיקום עד שרני יחזור הביתה. עד שהחמאס לא יפורק מנשקו לא יהיה שיקום. כשהוא יפורק, יהיה אפשר לדבר על זה, בוודאי על פירוז הרצועה.
אני ממשיכה להתפלל לשלומם והצלחתם של החיילים שלנו, ממשיכה להתפלל להחלמתם ורפואתם של כל הפצועים וכל החולים וכן, שיהיה כבר סוף וקץ לכל הצרות שלנו.
עד כאן לתפילות ולבקשות ומכאן נעבור לדיון לשמו התכנסנו, דיון בהצעת החוק של חברי חבר הכנסת אושר שקלים, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ה-2025.
לפני שאני אתן לך את זכות הדיבור אני אומר שמטרת חופשת הלידה הייתה והיא לאפשר לאם לתת טיפול אישי לרך הנולד בתקופה הראשונה לחייו ועל מנת לאפשר לה לנוח ולהתאושש מההיריון והלידה. בישראל הזכות לחופשת לידה מעוגנת במסגרת סעיף 6 לחוק עבודת נשים אשר קובע בסעיף 6א(א) כי "עובדת שקרובה ללדת ייתן לה מעסיקה חופשת לידה ולא יעסיקנה בתוך חופשת הלידה".
חופשת הלידה בדרך כלל כוללת שלושה רכיבים: עצם האפשרות לקחת חופשת לידה, קבלת תשלום במהלך החופשה והגנה מפיטורים במהלך החופשה. התשלום עצמו מעוגן בחוק ביטוח לאומי והוא מהווה חלף שכר עבודה.
על פי הצעת החוק, כפי שאתה כתב חברי חבר הכנסת אושר שקלים, כ-10 אחוזים מהנשים העובדות בישראל הן עצמאיות ונדרשות להתמודד עם הקושי לא לעבוד בתקופת חופשת הלידה והצעת החוק מבקשת לאפשר להן לעבוד ללא צורך בקבלת אישור על כך מהמוסד לביטוח לאומי. מחד חשוב ונכון אבל מאידך זה יוצר קושי הן באשר לתכלית חופשת הלידה והן ביחס להשפעת הרוחב של זה. לכן אנחנו נקיים כאן דיון מעמיק ונראה לאן אנחנו מתקדמים.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה גברתי היושבת-ראש. חברים יקרים. הצעת החוק הזו, אני רואה בה כעשיית צדק, הן חברתי והן כלכלי. כאשר אישה יוצאת לחופשת לידה עם כל הקשיים הפיזיים, המנטליים, מן הסתם היא נזקקת לאותה חופשת לידה שמגיעה לה אבל כאשר מדובר על מישהי שהיא עצמאית, בעלת עסק קטן, עסק זעיר, פרילנסרית או אפילו מישהי שמוגדרת כ-One man show, נוצר מצב שמן הסתם היא מקבלת את דמי הלידה שלה אבל מה לעשות שהיא צריכה גם לטפל בעסק באופן שוטף מכיוון שהיא לא נמצאת בעבודה והרבה פעמים נוצר מצב שלקוחות עוזבות אותה. בממוצע נשים לוקחות כחצי שנה חופשה כחופשת לידה גם על חשבונן והרבה פעמים נוצר מצב שכאשר מישהי חוזרת מחופשת לידה צריכה כמעט להקים את העסק שלה מחדש. זה מצב אבסורדי.
אנחנו רוצים להיות בסיטואציה שאנחנו מעודדים את הכלכלה ומעודדים כאן פתיחת עסקים. אני קיבלתי כל כך הרבה פניות מנשים עובדות שיש להן עסק קיים והרבה פעמים אמרו לי שהן נאלצו לבחור בין הקריירה ופיתוח העסק לבין הרחבת המשפחה. אני חושב שכאן אנחנו צריכים לעשות איזשהו תיקון שהוא באמת נדרש.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני חייבת לומר לך שאנחנו תמיד עושים את השיקול הזה. כלומר, השיקול הזה קיים גם כשאתה יכול לבחור ולומר שאתה ממשיך לעבוד. אתה לא חייב לקחת חופשת לידה. זאת לא חובה לקחת חופשת לידה. אתה יכול להמשיך לעבוד ולא לקחת חופשת לידה. חופשת הלידה אמורה להגיד לך שתנוח ואל תעבוד. אני מבינה את מה שאתה אומר אבל רק אומרת שנדייק את המציאות. המציאות אומרת שזה שלך, האישה, תעשי מה שאת מבינה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
כאשר מדובר על מישהי שהיא שכירה, מן הסתם הזכויות שלה מוגנות. מישהי שהיא עצמאית, שהיא עמוד השדרה של העסק, היא לא תמיד מוגנת. היא העסק ולכן ההיעדרות שלה מהעסק יוצרת בעיה גדולה. בואי ניקח כדוגמה ספרית, קוסמטיקאית, מעצבת גרפית שיש לה מאגר לקוחות שהיא צריכה לטפל בהן בשוטף. בזמן חופשת הלידה היא מנועה מלעבוד ומעבר לטיפוח השוטף של העסק, רק לשמר אותו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני איתך. אם זה עסק של בן אדם, לא הגבלת בחוק עסק של בן אדם אחד אלא כתבת כל העצמאיות.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
לא. הגדרנו. עוסק זעיר פטור וגם עסק קטן.
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
עסק קטן זה מחזור של עד 20 מיליון שקלים בשנה
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
קטן, זה לא.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
תהיה כאן אפשרות לכל אחד להביע את דעתו ואת עמדתו. סבלנות. אני רוצה להגיע למצב שיפתחו כאן כמה שיותר עסקים ויתרה מכך, שלא ייסגרו כאן עסקים. אני רוצה לעודד את הכלכלה ולעודד נשים לפתח את הקריירה שלהן כמה שיותר. כמישהו שעמד, נקרא לזה מהצד וחווה ארבע לידות, אני יודע בדיוק עם מה נשים מתמודדות, גם מנטלית וגם פיזית, בזמן הלידה ובזמן חופשת הלידה שלהן. יצא לי ללוות, לא ממש פיזית למרות שבמידה מסוימת גם פיזית חוויתי את זה, ולכן אני חושב שיש כאן צדק כלכלי וצדק חברתי. אנחנו רוצים להגיע למצב של שימור העסקים הקיימים. לא יתכן שמישהי שיוצאת עכשיו לחופשת לידה תצטרך, ברגע שהיא חוזרת, להקים את העסק שלה מחדש. זה אבסורד. קיבלתי כל כך הרבה פניות מנשים שאמרו לי תודה רבה, אתה לא מבין מה אתה עושה לנו כאן.
אני רוצה להודות לפורום העצמאים בהסתדרות וגם לחברת הכנסת לשעבר אורלי לוי שהייתה בזמנו בין היוזמות של החוק הזה.
אני חושב שאנחנו עושים כאן צדק חשוב. אני אשמח לשמוע גם התנגדויות וגם אם יש כאלה שהם בעד כדי שנגיע לחוק שיהיה מוסכם ומדויק כי בסופו של דבר אנחנו רוצים את טובת החברה. הכיוון שלי הוא להעביר את זה כמה שיותר מהר, עד סוף המושב, כדי שנבוא לכאן עם בשורה לנשים עצמאיות ולנשים בכלל.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה רבה. לפני שאני אעבור לדוברת הבאה אני כן אומר שאין לי צל של ספק, אני מכירה ואת לא מעט מהעשייה הפרלמנטרית שלך ובכלל, שהכוונות אין טובות. אין בכלל מחלוקת על כך. אני אומרת לך גם ביושבי כאן כיושבת-ראש הוועדה וגם כחברת כנסת אני מוצאת שלפעמים אנחנו מעבירים חוקים, לא מספיק מסתכלים על המכלול ויוצא שכרנו בהפסדנו. זה קורה.
לפני שנשמע את האנשים האחרים כאן בדיון, אני כן אומר שבהתחלה, כאשר באת ודיברת איתי, זה היה נראה לי נכון. אמרתי, רגע, בוא נחשוב מה ההשלכות של הדבר. אני רוצה שכן נדבר על המכשולים. זה שאנחנו רוצים לעודד את התעסוקה – בהחלט, אבל השאלה האם זה הכלי כי אפשר לעודד תעסוקה בכל מיני דרכים אחרות.
אני אומר מה הקשיים שלי עם הצעת החוק ואני אשמח לשמוע את הגורמים הנוכחים כאן. ראשית, זאת מטרת חופשת הלידה. מטרת חופשת הלידה היא שבי בבית, תנוחי, תהיי עם הילד ולא תתרוצצי ותעשי את העבודות שלך. לכך נועדה חופשת הלידה.
הדבר השני הוא שזה גם רגע, מה קורה. הנחת המוצא שלך שהעסק נבנה עליה בלבד. כלומר, אין מישהו אחרת שתעשה את הציפורניים – ואגב, לצורך עניין, אני עושה ציפורניים ואני מכירה את זה ואני גם הולכת לקוסמטיקאית - ואני מכירה את זה ויודעת שלפעמים הן עושות את זה אצלן בבית וכולי. כל העסק עליה ואני יכולה להבין את זה. באמת היא צריכה לשמר את המקום אבל זאת לא ההגדרה שלך. ההגדרה שלך היא הרבה יותר רחבה, היא גם עסק קטן כאשר עסק קטן הוא עד 12 או 15 עובדות ועובדת אחרת יכולה להחזיק את העסק. כלומר, כאן יש מישהי שלא תאבד לקוחות כי יש מי שיחזיק את העסק במקומה.
הדבר השלישי הוא מה זה יעשה הלאה. כלומר, גם אישה שהיא שכירה היום, ואני מכירה לא מעט שכירות שהבוס שלהן או הן עצמן רוצות לחזור כי הן לא רוצות לאבד את המקום כי יש להן עוד הרבה דברים אותם הן רוצות. כתבת טלוויזיה שרוצה להופיע, היא רוצה להתקדם בעבודה ואנחנו כאן פוגעות בה כי בגלל שהיא שכירה, אסור לה אלא רק למי שהיא עצמאית מותר? אתה יוצר כאן גם פגיעה בנשים אחרות וגם הן ידרשו את זה ואז לאט לאט נאבד את כל הרעיון של שבי בבית, תירגעי, תנשמי וכולי.
אני יודעת שיש לך תשובות אבל אני אומרת את הצד השני של כמה דברים שלי אישית מציקים והשאלה היא איך אנחנו מתקדמים עם זה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אני חושב שזה היתרון שיש בוועדות בהם מלבנים הכול. אני לך דוגמה. היה לי חוק שהיטיב עם המילואימניקים העצמאים שהגנו עלינו ב"חרבות ברזל", אנשים שיש להם עסקים זעירים, עסקים פרטיים, ונתנו להם את האופציה להאריך את האפשרות לקבל הטבת מס על הפנסיות שלהם. בוועדות הכנסת הרחבנו את זה כך שזה כולל את בני הזוג. אני לא חושש מדיון שיהיה פתוח וזה בסדר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מאחר וזמננו קצר ואנחנו רוצים להתקדם עם החוק, בוא נתחיל את הדיון. ניתן את הזכות למשרדי הממשלה לפתוח את הדיון.
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
הלשכה המשפטית בביטוח הלאומי. אני כן יכולה להגיד שביטוח לאומי ראה ויודע שיש את הקושי הזה. לאורך השנים יש לנו נוהל שמבוסס על ההוראה שמאפשרת לנו שיקול דעת בשלילת דמי לידה והנוהל אומר שאם את עצמאית, את יכולה עד 25 אחוזים מהמשרה שלך להמשיך בפעילות לשמירת העסק. אני חייבת לומר שזה כן משהו שאנחנו מיידעים את כל היולדות שרשומות אצלנו כעצמאיות. הן מקבלות תזכורת על כך, הן מקבלות מכתב ומאפשרים להן לנצל את זה. אנחנו לא עושים חקירות, זאת לא איזושהי בחינה שאנחנו רודפים אחרי העצמאיות אלא הן צריכות להצהיר בהתאם לנוהל. אם היא מצהירה שהיא הולכת לעשות יותר שעות, אנחנו אומרים לה שתשים לב, זאת המגבלה.
זה המצב שקיים היום. אנחנו כן סבורים שזה מצב שהוא מייצר איזון ראוי. אפשר אדוני לשקול להכניס את זה לתוך מסגרת החקיקה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אושר, תראה את הטופס.
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
אנחנו כן סבורים שיש כאן קשיים, כפי שגם יושבת-ראש הוועדה הציגה. החשש שלנו האמיתי והמשמעותי, כי אנחנו מקבלים את הפניות האלה לביטוח לאומי, הוא ההשלכות לגבי שכירות. אנחנו מקבלים פניות של מעסיקים שאומרים שאנחנו צריכים אותה ליום-יומיים, אנחנו צריכים אותה רק לקורס קצר, אנחנו צריכים שהיא תעשה את העבודה הזאת והזאת, תאשרו אותה. אנחנו לא רואים דרך שבה אפשר להגיד רק עצמאיות יכולות לקבל את הזכות הזאת. יש בחירה. היא יכולה להגיד שזה וולונטרי והיא רוצה כי יש לה דיון חשוב – אני יכולה להגיד את זה כעורכת דין שכאשר הייתי בחופשת לידה היה דיון מאוד מאוד חשוב והייתי מאוד שמחה להגיע לדיון אבל לא הלכתי אליו - ואני מניחה שיהיו מקרים כאלה וזה יהיה וולונטרי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
פתחת את הסכר.
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
ופתחת את הסכר. גם ביחס לעצמאיות אנחנו חושבים שזה עלול לשנות את המציאות. היום עצמאית יודעת שיש לה את ה-15 שבועות האלה שהיא יכולה להיות בבית. זה ייצר איזושהי מציאות שגם הלקוחות ילחצו עליה, יגידו לה שהיא יכולה לבוא וישאלו למה היא לא באה ונותנת להן את השירות. גם אם היא רוצה להישאר ולא לעשות את העבודה ולבחור לשבת בבית, יהיה את הלחץ הציבורי. ברור לנו שזה יקרה, ברור לנו שברגע שאתה פותח את הפתח, יהיה להן קושי מאוד גדול לעמוד מול מי שידרוש מהן לבצע את העבודה כי יגידו לה שהיא יכולה וזה אפשרי.
אני כן אומר משהו בטיעון המשפטי. בסוף אנחנו בגמלה מחליפת שכר וזאת גמלה מחליפת שכר של 100 אחוזים. היא עד תקרה של כ-50,000 שקלים לחודש אבל היא מחליפה ב-100 אחוזים את השכר. ככל שהיא עובדת כמעט מחצית המשרה, אנחנו לא רואים דרך שאפשר לאשר לה המשך זכאות של 100 אחוזים של גמלה מחליפת שכר וזה כן יצטרך לבוא לידי ביטוי כמו שיש בגמלאות מחליפות שכר אחרת ואני אתן את האבטלה כדוגמה. אם אתה מובטל ומתחיל לעבוד במשרה אחרת שאולי היא יותר קטנה, אתה תקבל השלמה להכנסה שיש לך במשרה השנייה שיש לך.
אלה שני הקשים המשפטיים המשמעותיים שראינו אבל יש עוד כל מיני קשיים קטנים שאני חושבת שאפשר להתגבר עליהם ולחשוב איך אנחנו נעבוד איתם. הנושא של שישה שבועות ראשונים שזה משכב לידה, כאשר העמדה הרפואית היא שבאמת לא צריך להשתלב בעבודה בששת השבועות הראשונים. גם כאשר גבר מחליף את האישה, תמיד שומרים את ששת השבועות הראשונים. גם הנושא של פרילנסריות שאני כן חושבת שזאת קבוצה שמאוד נפגעת. אנחנו רואים אותה בביטוח לאומי ולאורך השנים כן חשבנו שצריך לתת מענים ייחודיים. הן חלק מעולם העצמאיות והן כן יכולות לקבל לחץ והחלטה לחזור לעבודה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אם אני לא טועה, בלמעלה מ-90 אחוזים מהחוק הזה מדובר על נושא של פרילנסריות.
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
יש לנו נתונים. אלה עצמאיות בביטוח לאומי. יחסית זאת אוכלוסייה לא גדולה מקרב הזכאיות לדמי לידה אבל אם צריך אנחנו נציג את כל הנתונים.
נושא נוסף הוא מה שנקרא בעלת שליטה בחברת מעטים שהיא אמנם שכירה אבל ההתנהלות שלה היא כמו עצמאית וגם כאן אנחנו חושבים שצריך לראות איך אפשר לתת פתרונות.
לכן אנחנו כן חושבים שיש קשיים עם ההצעה בנוסחה הנוכחי ואנחנו כן סבורים שהנוהל הקיים יכול לתת מענה ואפשר לשקול לראות איך אפשר אולי לעגן אותו בחקיקה, או אולי לדייק אותו יותר בחקיקה. זו הדרך שאנחנו סבורים שנכון ללכת בה.
<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>
את יכולה להסביר לנו לגבי הנוהל, כמה זמן הוא קיים, איך זה עובד ועד כמה יש היענות של עצמאיות שפונות ומבקשות היום בפועל לשמר את העסק.
<< אורח >> אפרת פורת: << אורח >>
מנהלת אגף משפחה, ביטוח לאומי. הנוהל הזה קיים שנים ומתקיים הרבה זמן. אין לנו נתונים על הנשים שמבקשות. היום כל אישה מקבלת את המכתב והוא גם מפורסם באתר. בקרוב נעשה איזושהי התאמה במערכת כדי לסמן אותם. אומרים שכבר התחלנו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אם כן, למה אין לכם נתונים? מה הבעיה לבדוק את הנתונים?
<< אורח >> אפרת פורת: << אורח >>
כי זה חדש.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אמרת שהנוהל קיים שנים.
<< אורח >> אפרת פורת: << אורח >>
הנוהל קיים שנים וכל אישה עצמאית ביקשה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אין מעקב אחרי מי שביקש וקיבל או לא קיבל.
<< אורח >> אפרת פורת: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אושר מציין בהצעת החוק שלו, מבקש לעבוד ללא אישור מביטוח לאומי. כנראה הפונות אמרו שזה מסורבל, זה קשה ותמיד מסרבים לנו.
<< אורח >> אפרת פורת: << אורח >>
זה לא מסורבל.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אם את מראה לי שלגבי 90 אחוזים הסכמתם וביטלתם ל-10 אחוזים וזה תהליך קל, יכול להיות שאפשר להשאיר את זה כך. אם את תראי לי ש-90 אחוזים סורבו והתהליך הוא מסורבל וכולי, צריך לתקן כאן משהו. לכן מעניין אותי לדעת את הנתונים.
<< אורח >> אפרת פורת: << אורח >>
הרישום של הנתונים הוא לאחרונה עת התחלנו לסמן במערכת. אני יכולה לומר שמאחר וזה קיים שנים וכל אישה שפונה, אם היא פונה ומבקשת לעבוד יותר מאשר בנוהל, מחזירים לה את המסמך ואומרים לה שימי לב שזה הנוהל והיא מתקנת את זה ולומדת. אנחנו לא מוציאים חקירה, אנחנו עונים לכולם. אנחנו לא יודעים על מקרים שאמרנו לאישה לא או שללנו לה את חופשת הלידה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מה ההבחנה בין לשמר לבין לעבוד?
<< אורח >> אפרת פורת: << אורח >>
יש פעולות לשימור עסק שזה לשמר – טלפונים ללקוחות, לדחות דיונים כמו שאמרתם, לשלם משכורות.
<< אורח >> אורנה ובר: << אורח >>
איך אני בתור קוסמטיקאית שעושה רצף של טיפולים – לדוגמה, מטפלת באקנה והלקוח צריך לקבל מוצר או לבוא לעוד טיפול, נגיד על הטיפול אני יכולה לותר אבל לא על מתן המוצר – יכולה לעשות את זה?
<< אורח >> אפרת פורת: << אורח >>
כבר פנו אלינו נשים שביקשו. למשל פסיכולוגית שהייתה חייבת לטפל במטופל שהוא חייב רצף יותר צמוד, ואישרנו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אבל זה לא שימור לקוח.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
למה לגרום להם מראש אתה התעסקות הזאת? למה להכביד? אנחנו רוצים להקל עליהם. אני לא רוצה שזה יהיה שיקול.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שימור לקוח זה טיפול פנים.
<< אורח >> אפרת פורת: << אורח >>
אפשר לייצר הליכים יותר פשוטים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני כן חושבת שכדאי שביטוח לאומי ישכלל את הדבר הזה ותורידו את השימור כי גם לשמר פנים של לקוחה זה שימור. לכן תקלו על האירוע. אם כבר פתחתם את זה, תקלו על האירוע כך שיהיה כתוב 25 אחוזים לעבוד, בין אם זה שימור, בין אם זה שיקום, בין אם זה טיפול, בין אם זה לא משנה מה. אם זה כך, כבר הקלתם על האירוע וזה יהיה יותר פשוט לעשות את זה.
<< אורח >> אפרת פורת: << אורח >>
זה קורה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בסדר, אבל שיהיה כתוב שזה קורה.
<< אורח >> אירית יונה: << אורח >>
אני מנהלת תחום אימהות בביטוח לאומי. אני אסביר איך הנוהל עובד היום. כל התהליך של עובדות עצמאיות הוא תהליך אוטומטי. זאת אומרת, אנחנו יוזמים להם את התשלום של דמי הלידה ובפוליסה שהיא מקבלת כתוב שהיא רשאית לשמר את העסק. אנחנו באמת פועלים בשיקול דעת ואנחנו פותחים את הראש כי אנחנו מבינים את המצוקה של אותן עובדות עצמאיות שבאמת רוצות לשמר את העסק ושיהיה להן לאן לחזור.
אנחנו כן מעודדים פעולות של שימור עסק אבל לדוגמה פסיכולוגיות וקוסמטיקאיות שבאמת נדרשות לשמר את העסק ויש להן טיפולים שהתחילו לפני, אנחנו באים לקראת ואנחנו מאשרים אבל עד היקף מסוים שהוא באמת היקף סביר.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
מי קובע מה זה היקף סביר?
<< אורח >> אירית יונה: << אורח >>
הנוהל הוא עד 25 אחוזים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אין לי בעיה עם ה-25 אחוזים אבל יש לי יותר בעיה בהגדרה. את חוזרת ואומרת שימור ואני אומרת שתורידו את המילה שימור ותאפשרו עד 25 אחוזים מהמשרה. נקודה.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
אם למשל תשנו רק את הגדרת העסק, אתם יכולים לפתור חלק גדול מהבעיות. אולי נעשה את הדיוק.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
לזה יש להם הסכמה. הם אומרים העוסק הזעיר היחידני.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
אבל זה קטן מדי. אני חושב שצריך לעשות איפשהו באמצע. לכן אני אומר שאני חושב שצריך לשמוע.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
ביטוח לאומי, אני רואה שכתוב לכם לשימור. לפעולות לשימור ותיחזוק העסק בהיקף של עד. פשוט תרחיבו את האירוע. יש לכם עוד מה לומר?
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
דבר אחד אחרון. אנחנו בימים אלה עובדים על שליחת מסרון אוטומטי ליולדת, לעובדת עצמאית שמאפשרת לנו לפנות אליה באמצעים דיגיטליים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
בזכותך.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בוודאי. זה הישג מצוין.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אבל אני רוצה למנוע את כל הסרבול הזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
זה לא סרבול. בסוף אנחנו כן צריכים איזה תהליך שיהיה מסודר.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
לכן אנחנו כאן.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
זה לגמרי שלך. הקרדיט הוא שלך.
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
אני כן אגיד שככל שאנחנו מתרחקים מהוראה שמדברת על שימור, הקושי יהיה מול שכירות. לכן צריך למצוא את האיזון הזה. אם בסוף אנחנו פותחים את ה-25 אחוזים עבודה, זה נידרש לשאלה הזאת גם ביחס לשכירות וכאן צריך להיותה איזון בהצעה, איך אנחנו מייצרים הוראה שתתייחס למצבם הייחודי של עצמאיות לעומת שכירות ולא לייצר אמירה שהיא יכולה לשוב לעבודה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
לגבי שכירות זה פחות רלוונטי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
למה זה פחות רלוונטי?
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אני אומר לך למה. זה ההבדל בין מישהי שהיא שכירה לבין מישהי שהלכה לקריירה עצמאית והיא רוצה להיות בעלת עסק פרטי שלה. מישהי שהיא שכירה, יש לה כל כך הרבה הגנות שאין למי שהיא בעלת עסק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כמי שילדה בעצמה וילדה גם כשהיא הייתה שכירה וגם כשהיא הייתה בעלת עסק עצמאי כמו שאתה אומר, לבד, גם כשכירה היו לי לא מעט קשיים כיולדת. אנחנו לא יכולים לשמור רק על אוכלוסייה אחת מצומצמת כאשר הבעיה קיימת גם אצל אוכלוסיות נוספות. הבעיה שהצפת היא בעיה אמיתית ואני לא מזלזלת בה ולכן בוא ננסה למצוא את הפתרון, בין אם זה בחקיקה ואין אם זה תיקון חוזרים כך שנדייק יותר ונפתור את הבעיה אבל אי אפשר להגיד שאלה מוגנות מספיק.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
נכון לעכשיו יש להן הרבה יותר הגנות מאשר לעצמאית.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
זה תלוי, כמו שנאמר לך קודם. יש את בעלת השליטה בחברה שהיא שכירה אבל היא בעצם עצמאית.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אבל בביטוח הלאומי היא לא מוגדרת כשכירה.
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
היא מוגדרת כשכירה.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
לא לשקר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא, אדוני. איך קוראים לך?
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
דדי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אצלי לא מדברים כך. אתה תמצא את עצמך בחוץ. מה זה לא לשקר? למי אתה אומר שהוא משקר? אתה יכול להגיד שאתה חושב אחרת.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
היינו בקורונה וגם במלחמה והן לא קיבלו פיצוי כעובד.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אל תתווכח איתי.
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
לעניין ה-... היא לא נחשבת כשכירה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
למה את עונה? דדי, אתה לא הבנת על מה הייתה ההערה שלי. לא על התוכן. אני לא מוכנה שאצלי בוועדה אחד יצעק לשני לא לשקר, את משקרת. זה לא אצלי. אני לא יודעת איך זה בוועדות אחרות.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
אין בעיה. רק שתתקן את עצמה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אנא תתנצל ותוכל בתורך להגיד שזה לא כך, אתה מכיר אחרת, אתה חושב אחרת. זאת זכותך המלאה. סליחה שאני מחנכת אבל אני אומרת מה אצלי בוועדה. בחיים שלכם תעשו מה שאתם רוצים אבל כך זה אצלי בוועדה, עם כל הכבוד. אני רוצה לומר לך ברמה האישית ששרית יושבת כאן בכל דיון והיא לעולם לא משקרת. לעולם לא. אני כן מרשה לעצמי לדבר ברמה האישית. מה זה הדבר הזה? גם לא ברמה האישית, יש כאן עובד ציבור שבא לעשות עבודה והוא עושה עבודה ומותר לחלוק עליו אבל לא בדרך הזאת. תכף נגיע אליך.
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
אני רק אומר שלעניין דמי לידה, נפגעי עבודה, בעלת שליטה בחברת מעטים נחשבת בדיוק כמו שכירה. היא לא נחשבת כשכירה לעניין דמי האבטלה וגם בזה יש את החריג של סף סיווג מבוטחים שכן הורחב מאוד בזמן הקורונה וכלל הרבה עצמאיות כאלה שקיבלו את דמי האבטלה. להגיד שזה לא נכון או אני משקרת, אני מתנצלת אבל אני לא יכולה להתעלם מהמשפט הזה, זה פשוט לא הוגן ולא נכון. אם אתה רוצה לדייק, זה הדיוק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה שרית. אנחנו ממשיכים הלאה. אני אתן לדדי להגיב, זאת זכותו והוא הגיע לכאן אבל אני רוצה קודם לשמוע את משרדי הממשלה. משרד האוצר.
<< אורח >> גיל הכהן: << אורח >>
אנחנו מצטרפים לעמדה של המוסד לביטוח לאומי. אנחנו שותפים לחששות. אני אגיד שנשאלת השאלה איזה מענה הנוהל הקיים לא נותן וצריך לחשוב על זה, במובן של האיזון בין הצורך לבין הרצון לשמור על הגמלה הזאת ועל התכלית שלה. אני אומר שככל שאנחנו מתרחקים מאיזושהי החרגה מאוד מינימלית לעבודה, אנחנו מתקרבים ל-80 שעות זה כמעט חצי משרה, אני מצטרפת לקושי ששרית העלתה. האירוע של לתת בעד זה גמלה מחליפת שכר הוא בעייתי. כלומר, אמרת שנשים היום מנועות מלהפעיל את העסק אבל הן לא מנועות. כלומר, אם הן רוצות לקבל גמלה מחליפת שכר, הן בעצם לא עובדות. זה האירוע.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
ומה קורה כשהיא חוזרת מחופשת הלידה?
<< אורח >> גיל הכהן: << אורח >>
השיקול הזה שהיא עושה לא קשור לדמי הלידה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
את יודעת מה זה להתקשר וליזום איזושהי פנייה ללקוחה ולהקים עסק? אתם מבינים את המשמעות? לי פעם היה עסק והייתי One man show. אתם יודעים מה זה לקום בבוקר ולהתאמץ ולנסות להיות כמו איזשהו צייד ולהביא את הלחם שלך הבית בזכות עצמך? צריכים להיות יותר פתוחים ולא להיות בוקים. בסופו של דבר מדובר כאן בפרנסה של אנשים ואנחנו רוצים לפתח את הכלכלה ואנחנו רוצים לפתח יזמות. אני לא רוצה שמישהי תתלבט אם כן להרחיב את המשפחה או לא. לא רוצה להגיע לסיטואציה הזאת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תמיד היא תתלבט.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
שיהיו כמה שפחות התלבטויות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
גם אם תיתן לה 80 אחוזים, ההתלבטות קיימת. אני מדברת בשם אישה, בשם עצמי. ההתלבטות קיימת כל הזמן.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אני רוצה להגן עליהן כמה שיותר ולתת להן את כל האופציות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני הגעתי לכנסת רק בגיל 50 פלוס. התלבטתי. גם כשבחרתי מקום להתמחות אני עורכת דין במקצועי, התלבטתי האם ללכת להיות בהתמחות במקום בו אני אעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה, שזה ממש הייתה התשוקה הכי גדולה שלי, לבין להיות בבית עם הילדים שלי ורק התחלתי להקים את המשפחה. בחרתי בחלק השני. אני בחרתי להיות בבית בשעה 16:00 שגם נראה לי יותר מדי. כל אחת תבחר מה שהיא רוצה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
העניין הוא לפשט את התהליך.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
העולם הוא מורכב ואנחנו תמיד צריכים לבחור. לא הייתי מעלה את הצעת החוק שלך אם הייתי חושבת שהיא הזויה לחלוטין. בהחלט יש בה המון דברים נכונים, אני איתך, אבל בוא נמצא את הדיוק. אני רוצה להגן על נשים בדיוק כמוך, ואתה יכול להבין את זה, ואני לא רוצה שנשים יהיו במצב ההפוך שהן ירצו להיות בבית אבל הן יודעות שנשים אחרות לא בבית ואנחנו מתחרות על אותה משרה וייקחו אותן ולא אותי. לי היה עסק של משרד עורכי דין ואחרת קיבלה לקוחות והשנייה לא קיבלה. אתה מונע ממני את הבחירה. לפעמים התיקון ימנע ממני לבחור. כאשר אתה אומר אסור, אז לכולם אסור ולכן זה מאוד עדין. כל הטיעון שלך הוא נכון אבל אפשר להשמיע אותו גם בצד השני.
אני כן זורקת לחלל האוויר, בוא נעלה ל-30 אחוזים. אפשר למצוא כאן את הפתרון וזה שלך כי אתה העלית את הדבר הזה שהוא חשוב.
<< אורח >> מתנאל גלעדי: << אורח >>
הלשכה המשפטית, משרד העבודה. בגדול אנחנו חושבים שהתכלית היא ראויה. כלומר, הרצון להקל על עצמאיות בנסיבות האלה. כן צריך לומר כמה דברים בהקשר הזה והיושבת-ראש הזכירה אותם בהתחלה, את זה שלעובדת יש את הזכות לחזור למקום העבודה אחרי 15 שבועות ואחרי שישה שבועות היא יכולה גם לעשות איזושהי החלפה עם בן הזוג ובמצבים מסוימים, בהקשר של המדרון החלקלק, אנחנו חושבים שבהקשר של עצמאיות יש לחצים מצד לקוחות. היום זו תקופה קדושה שאף אחד לא נוגע בה וכולם יודעים שאין מה לדרוש, אין מה לבקש ואני לא צריך לצפות, אבל אם אנחנו אומרים בחקיקה ברחל בתך הקטנה שהיא יכולה לעבוד 80 שעות – ולדעתנו זה סך שעות נכבד - - -
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
זאת זכותה. היא רשאית. זה לא אומר שהיא תעשה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הוא מציג לך סיטואציה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אתם חוזרים פעמיים על העניין של הלקוחות שילחצו על אותה עצמאית. זה טיעון מופרך לחלוטין. אין קשר בכלל. זאת זכותה. היא רשאית. גם הלקוחות שלה מבינים שהיא בחופשת לידה עם כל ההתמודדות המנטלית והפיזית.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתה טועה. אני אסביר לך למה ואני רוצה להתקדם. ודאי שהיא מחליטה. היא יכולה להחליט שהיא ממשיכה את חופשת הלידה והיא לא תקבל את הגמלה והיא יכולה להמשיך לעבוד. אף אחד לא מכריח בן אדם בישראל לצאת לחופשת לידה. היא יכולה אחרי יומיים להגיד שהיא חוזרת לעסק שלה, לחזור ולא לבקש חופשת לידה. לכן אתה לא מגביל אף אחד, ודאי שזה וולונטרי אבל לפעמים גם הוולונטרי נולד לא באמת מהרצון האמיתי אלא מהלחץ מסביב. לחץ יכול להיות גם לחץ של לקוחות, גם לחץ של מעביד, גם לחץ שלי עם עצמי.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אבל זה לא 100 אחוזים. אנחנו מדברים על אפשרות של פחות מ-50 אחוזים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אם אנחנו מתווכחים על 80, על 20 או על 100, בסדר, נדבר על זה. אתה טוען כך ומותר לך. טוענים כאן, גם משרד העבודה, גם משרד האוצר וגם ביטוח לאומי ש-80 שעות זה הרבה מדי וזה לא שומר על האיזון. אפשר להתווכח על זה.
<< אורח >> מתנאל גלעדי: << אורח >>
אנחנו גם חושבים שהאיזון צריך להיות באופן יחסי לעבודה הרגילה של האישה ובעצם לייצר איזשהו הסדר שהוא אחוז ביחס להיקף המשרה. זה יכול להיות במסגרת הנוהל, זה יכול להיות במסגרת חקיקה אבל בגדול אנחנו כן חושבים שבהקשר הזה של היקף משרה, 80 שעות זה הרבה. בהקשר הזה צריך לזכור שהיום הגישה היא שזאת תקופה קדושה כזאת שאף אחד לא נוגע בה וכולם יודעים שאין מה לצפות. נכון שאי אפשר למנוע בפועל ממי שתרצה היום לקום ולעבוד ולעשות דברים. בפועל אף אחד לא יכול למנוע ממנה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
גם באופן גלוי. הפסיקו לי את הגמלה, אני חוזרת לעבוד.
<< אורח >> מתנאל גלעדי: << אורח >>
כאשר זה בחוק וזה בהגדרה ברורה, זה יזמין לחצים מאוד מאוד גדולים כשאומרים לה שהיא יכולה לעבוד, אז בואי, תני לי את השירות ואני מצפה ממך לקבל אותו.
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
הייעוץ המשפט לממשלה, משרד המשפטים. נקודה אחת לגבי ביטול התיבה שימור העסק. שאלה משמעותית שבעצם בביטול ההבחנה הזו לשימור העסק, אתה מבטל את ההבחנה בין עצמאית לשכירה וזה מעורר קושי כי זה הופך את זה לעבודה לכל דבר. עבודה לכל דבר בתקופה שאותה עובדת מקבלת גמלה מחליפת שכר, זה תקדים בעייתי שאנחנו צריכים לחשוב עליו טוב מאוד.
ההערה השנייה שלי היא לגבי ההגנות, לגבי הטענה שלשכירה יש יותר הגנות. השאלה מה תכלית החקיקה והגנות מפני מה. הגנות מפני פיטורים, זוהי שאלה אחת. אם ההגנות מפני הפסד הכנסה של העסק, זו תכלית אחרת שיש לה כלים ומענים אחרים. לא לבלבל בין התכליות של החקיקה, איזה הגנות נותנים לה, האם נותנים לה לשמר את העסק או מפני פיטורים או בעצם לשמר את ההכנסות.
<< אורח >> רחל סונגו: << אורח >>
שדולת הנשים בישראל. אני מנהלת קשרי ממשל. קודם כל, תודה לך גברתי על שהגנת על שרית וזה לא מובן מאליו. אנחנו רואים הרבה יושבי-ראש ועדות שפשוט משתלחים בכל הייעוץ המשפטי. אם כן, על כך אני רוצה לומר לך תודה.
אנחנו בשדולת הנשים בישראל מאוד תומכות בהצעת החוק הזאת. זאת הצעת חוק מאוד מאוד חשובה. בהמשך למה שדדי אמר, אני רוצה לשאול מי פעם הקים עסק בישראל, חוץ מגברתי היושבת-ראש? בעלות העסקים עברו קורונה, עברו שלוש מלחמות, הקשים שהן צריכות לעבור הם קשיים שהם בלתי אפשריים שעם כל הכבוד למדינה היא בטח לא מפצה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כולנו כאן מסכימים על כך שאנחנו רוצים להגן על נשים ועל זה שהן יולדות ויש שם קושי. אגב, יש קושי כי כך נבראנו. אבל תתייחסי לקשיים. כולנו מוחאים כפיים לחוק ואכן הוא חשוב אבל עכשיו יש כאן קשיים. מה קורה אם מיכל פתחה עסק והיא מתחרה בענת היקרה שגם היא פתחה עסק, משרד עורכי דין וכך גם אני, ילדנו ביחד, היינו חברות והלכנו ביחד לגינה, ואני רוצה לגדל את הילד שלי כל הזמן. גם היא רוצה אבל אני מוכנה להקריב את המשרד שלי שהוא היה בנוי על בן אדם אחד ולטפל בילד שלי כי חשוב לי וזה גם חשוב לענת אבל היא רוצה מאוד לפתח את העסק שלה והיא תחזור לעבוד. היא תיקחו לי את הלקוחות שלי. מה, עלי את לא מגינה? איפה ההגנה של שדולת הנשים עלי? כנ"ל לגבי שכירות בכלל. למה על השכירה את לא מגינה ואת מגינה על העצמאיות? סליחה שאני מחדדת לך אבל אני לא רוצה שהחוק הזה יהיה חוק פופוליסטי אלא שיהיה חוק אמיתי. בואי תתמודדי עם הקושי של החוק ולא עם היתרונות שלו כי את היתרונות כולנו מכירים.
<< אורח >> רחל סונגו: << אורח >>
קודם כל בואו נשים משהו על השולחן. עצמאיות שיש להן עסק, גם אלה שהן בחופשת לידה, כנראה אלה בחורות יותר צעירות שהן בשלבים של הקמת העסק ורבות מהן עובדות בפועל. בואו נגיד את זה. זה לא שעכשיו הן מחכות לחוק הזה אלא הן עובדות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
את רוצה להגיד שהן עובדות שחור.
<< אורח >> רחל סונגו: << אורח >>
אני לא אומרת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
את לא האשמת מישהו ספציפי. הכול בסדר. ה-בסדר הוא לגבי האמיר הזאת. אני לא חושבת שזה בסדר וחושבת שזה לא נכון. אני לא הולכת להכשיר בן אדם שמקבל אבטלה והוא עובד בשחור הטיעון שהן בלאו הכי עובדות בשחור הוא לא טיעון כי כך נוכל לפרוץ כל דבר שאסור כי נאמר שבכל מקרה הם עושים ולכן בואו נבטל. מטרת חופשת הלידה מאוד ברורה וכמובן מענק דמי הלידה וזה כדי שתשבי בבית. זו הייתה מטרת החקיקה. קשה לי עם זה שהן עובדות שחור כי זה לא בסדר אלא לכו לנוהל שקיים היום ותעבדו ב-25 אחוזים.
<< אורח >> רחל סונגו: << אורח >>
את אומרת שהאישה יושבת בבית וצריכה לחשוב על הילד שלה. על מה היא חושבת חוץ מאשר על הילד שלה? היא חושבת על העסק שלה ואיך הוא מתמוטט.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא אמרת לה לא לחשוב. אני לא מפריעה לך יותר כי אני רוצה לשמוע אותך אבל אני מבקשת ממך שתתייחסי לקושי. לא אמרתי לאף אחד על מה לחשוב, כל אחת תחשוב על מה שהיא רוצה, גם על חופשה בברזיל. אני מדברת על המהות של החקיקה.
<< אורח >> רחל סונגו: << אורח >>
לגבי השכירות יש את חוק עבודת נשים שמגן עליהן גם מפני פיטורים לאחר חופשת לידה וגם מגינות עליהן כך שאי אפשר לפגוע בהיקף המשרה שלהן ובסוג המשרה. כלומר, המחוקק מגן על שכירות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
ומה יקרה אחרי התקופה הזאת?
<< אורח >> רחל סונגו: << אורח >>
אחרי התקופה הזאת, אני מקווה מאוד שהוא לא יפטר אותה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הוא יגיד לעצמו שהוא יפטר אותה כי היא תצא לחופשת לידה, הוא ייקח אחרות שאולי לא יצאו לחופשת לידה. זה אירוע. אם הוא כללי וכולם, הוא לא יוכל לקחת אף אחת כי כולן יתנהגו באותה צורה אבל אם אנחנו תחיל לשנות כאן את האירוע, תהיה בעיה לאלה שלוקחות את זה, שזכאיות לזה ולא יוכלו להשתמש בזה כי בסוף זה כן ייצור אפליה. אני רואה כאן אפליה.
<< אורח >> רחל סונגו: << אורח >>
אני לא רואה כאן אפליה אי אפשר לפטר אישה בתקופה של המוגנות וגם אחר כך אם מפטרים אותה בגלל שהיא אימא, היא יכולה לתבוע.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מי יגיד שהיא פוטרה בגלל שהיא אימא?
<< אורח >> רחל סונגו: << אורח >>
ברור שלא יגידו אבל כן יש הגנות. למישהי שהיא עצמאית אין הגנות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בסדר. זכותך לחשוב כך. את בעד הצעת החוק.
<< אורח >> רחל סונגו: << אורח >>
כן. אני יכולה לומר שבשדולת הנשים אנחנו מפעילות קו של מיצוי זכויות עובדים בתקופת מוגנות. אנחנו בדרך כלל מקבלות בעיקר משכירות אבל גם היו לנו כמה פניות מעצמאיות, גם בנושא הזה, גם לגבי הזכויות שלהן שהן לא תמיד יודעות וגם על הקשיים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
האם כל העצמאיות פנו אליך, את שלחת אותן לנוהל? את מכירה את הנוהל?
<< אורח >> רחל סונגו: << אורח >>
האמת, לא הכרתי את הנוהל.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
חבל. יכול להיות שזה הפתרון.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אף פעם לא היה חוק.
<< אורח >> רחל סונגו: << אורח >>
אני חושבת שנוהל לגבי משהו ספציפי, לגבי נושא ספציפי, זה לא יפתור את הבעיות שלהן.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
את קראת את הנוהל? אנחנו נעביר לך אותו. יש לנו אותו כאן.
<< אורח >> רחל סונגו: << אורח >>
עם כל הכבוד, אני קוסמטיקאית. דיברתי גם עם כמה חברות שהן קוסמטיקאיות וכאלה שהן עצמאיות ואף אחד לא יתחיל לפנות לדבר הזה ולדבר הזה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
איזה דבר? היא אומרת לפנות באמצעות הנוהל. שמעתי אותך. מה זה אין להן כוח לפנות? יש טופס שהוא מאד פשוט, הוא באמת פשוט, תקראו אותו. יכול להיות שיתקנו אותו. למה ה לא נעשה בחוק, שאלה טובה אבל כרגע בואו דבר על נוהל. בסוף אנחנו רוצים לדבר בתכל'ס. יש גם חוקים שלא מקיימים אותם ולא יודעים עליהם אבל זה לא האירוע. זאת הפלטפורמה וכרגע זה לא משנה. אתם קודם כל צריכים לדעת על זה וזה לא בסדר שאתן לא יודעות על כך.
<< אורח >> רחל סונגו: << אורח >>
אני לא שייכת לקו. אני מתנצלת. אני בטוחה שהן יודעות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
יכול להיות. תבדקו אצלכם האם הם פנו ואז נשמע מהם מה מציק בתוך האירוע ונתקן את זה. יכול להיות שגם נתקן את החוק אבל אני אומרת שכרגע יש מוצר שלדעתי כן יכול לתת מענה. הוא יכול לתת מענה כי גם אני אחיה איתו בשלום במובן הזה שכשכירה אני לא אפגע או כן יהיה כאן איזה סוג של איזון ראוי. יכול להיות שיגידו להעלות ל-30 אחוזים. אני לא יודעת אבל אני צריכה לשמוע אתכם. אני מציעה שתחזרי לשדולה ותבדקי מול הקו, תבדקי אם הן בכלל מכירות את זה, האם הן מפנות עצמאיות ללכת לשם כי בעיניי, כמו שסיפרו כאן הנשים היקרות, זה לא מורכב. הם מאוד פתוחים לעניין, הם מאשרים, הם גם לא בודקים אחר כך בדיעבד ושולחים חוקר שיראה אם האישה עבדה יותר או פחות או אם היא עשתה שימור או לא. אפשר לעשות את זה ובואו תשתמש בזה ויכול להיות שזה יפתור את הבעיה.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
אני רוצה להתנצל על המילים שלי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
התכוונתי לומר מטעה ולא לומר משקרת. אני מפורום העצמאים, בית ההסתדרות. במהלך הקורונה פנו אלינו שכירות רבות בעלות שליטה ובזמנו במקרה התעסקנו עם הנושא הזה מול ביטוח לאומי ובאמת לא הכירו להן באבטלה וכדומה והן נכנסו שם למנגנון פיצוי ומשם זה הפך לסאגה מאוד גדולה.
אני רוצה לברך על הדיון הזה בכלל ובפרט את אושר שקלים על ההצעה ותודה רבה. ברשותך, מכיוון שאת עורכת דין וגם עבדת בפרקטיקום אני רוצה לומר שהפער בין הפרקטיקום לבין התיאוריה הוא פער של שמים וארץ. כאשר אנחנו הלכנו בדחילו ורחילו לחקיקה הזאת, ולא סתם אני אומר בדחילו ורחימו, חיפשנו את התכלית הראויה של החוק הזה, כאילו לאן אנחנו חותרים. דברים כאלה הדליקו לנו נורות אדומות. שלא תהיה לרגע אי הבנה, אנחנו ישבנו בכתיבה עצמה ושאלנו שאלה בקול רם כי הזכות הבסיסית של אישה אחרי לידה היא לנוח טיפה, לטפל בילד, להתחבר וכדומה וזה קודש קודשים. שלא תהיה אי הבנה, זה לא משהו שדילגנו עליו או שהוא לא הטריד אותנו. הטרידה אותנו גם הסוגייה האם חס וחלילה כתוצאה מהדבר הזה אנחנו נעודד יותר נשים לא להתחבר דווקא לצד הזה של התא המשפחתי אלא דווקא יותר לחשוב על העסק וכולי.
זה לא שהדברים לא הטרידו אותנו. זה הטריד אותנו מאוד ובגלל זה גם אמרנו שזה מאוד חשוב שגם בהחלטה היא תהיה ההחלטה תהיה החלטה וולונטרית ולא החלטה אישית. זאת אומרת, זו לא החלטה מחייבת אלא היא החלטה וולונטרית.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אי אפשר לעשות את זה מחייב. אתה לא יכול לחייב אף אחד.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
ברור. אני רק אמרתי שזאת החלטה וולונטרית כי כל דבר הוא לגופו. הבעיה היא שאנחנו כל הזמן נמצאים בפער גדול מאוד בין נציגי משרדי ממשלה ופקידות וגם בחקיקה אל מול מה שקורה בשטח, בפועל. אני רוצה לתת לכם נתון. יותר מ-60 אחוזים נשים עצמאיות במדינת ישראל משתכרות פחות מהשכר החציוני ואתן יודעות את זה. זאת אומרת שגם כך הן לא גומרות את החודש. המשמעות שהן מקבלות עוד גמלה שכמדומני היא ברוטו פחות 25 אחוזים - - -
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא. זה 100 אחוזים.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
זה אומר שהיא לא יכולה לגמור את החודש. חודש עולה 18,700 לזוג.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הדיון הזה לא נולד לתקן.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
אני יודע.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא המצאנו את חופשת הלידה כדי להגדיל את ההכנסות של הבן אדם. זה לא המקום.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
לא, אבל אני חותר לאן שהוא. אני חייב לציין את זה מכיוון שלא סתם הגענו לחוק הזה. מה שקרה בפועל זה שנשים, כתוצאה מזה שהן נמצאות במאבק קיומי גם בעסק שלהן, הן נמצאות באיזשהו סוג של בעיה כשהן יוצאות לחופשת לידה והן לא יודעות היכן לשים את הראש. צריך להבין מה המשמעות של חופשת לידה. עשינו אצלנו מחקר – נשלח לך אותו - וראינו ש-91 אחוזים מהנשים במדינת ישראל מפחדות להיות חולות או ללדת. הן עושות שיקול מתי לתכנן את הלידה ואת ההיריון כי הן מפחדות לגבי העסק שלהן, האם היא יכולה עכשיו בכלל לתכנן לידה, האם היא יכולה עכשיו להיכנס להיריון, האם העסק שלה יציב ויהיה כזה. אם אישה צריכה לעשות שיקול דעת האם להיכנס להיריון וללדת - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
דדי, זמננו מאוד קצוב.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
זאת המהות. אני בכוונה מדבר על המהות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כל החיים אנחנו באירוע הזה. אני לא מצליחה להבין מה אתה אומר לי . כואב לי על נשים שמרוויחות פחות משכר המינימום.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
לא את זה אמרתי. את פשוט לא היית איתי כי דיברת ואני מנסה להסביר. אם אישה מפחדת להיכנס להיריון כי בגלל העסק היא לא יודעת האם להיכנס כרגע להיריון, כן או לא, מבחינתי זה לא בסדר, זה לא תקין וזה לא אמור להיות כך. זה לא המעמד שלה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא מצליחה להבין.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
אני מגיע לעניין. אישה שסוגרת עסק, שלושה חודשים בפועל אחרי שהיא סוגרת את העסק יש לה בריחה וזליגה גדולה של לקוחות והיא בבעיה מאוד קשה. חלק מהלקוחות היא צריכה להעביר לטיפול של אחרים ולחלק מהלקוחות היא צריכה – לא אמרנו עכשיו שחור-לבן, עזבי את השטויות האלה – היא עושה את הפעילות שלה ולא שואלת אף אחד וזה כי א ין לה ברירה כי היא משמרת. עזבי אותי עם שחור, לבן ואדום. בשורה התחתונה באנו ואמרנו שנבין את ההבדל. אישה עצמאית, כדי לחזור אחרי חופשת לידה, אחרי שלושה חודשים, צריכה להניע את העסק וזה ייקחו לה לפחות עוד שלושה חודשים. אם המדינה הייתה באה ואומרת שהיא מבינה את העניין ואין לי בעיה ואני באהבה רבה, בואו ניתן לה מענק של עוד שלושה חודשים להנעת העסק כי היא צריכה להחזיר לקוחות, כי מי שהייתה קוסמטיקאית הלקוחות הלכו למישהי אחרת ועכשיו להחזיר אותן אולי יהיה קשה מאוד. אני בעד, שהמדינה תבוא ותגיד לעצמאית, הנה, בואי קחי עוד שלושה חודשים נוספים, תניעי את העסק שלך, קדימה לעבודה. מקובל עלי. אין לי בעיה עם זה. תשב בחופשת לידה מלאה בבית אבל אי אפשר לבוא לאישה עצמאית ולהגיד לה לסגור את העסק, את בחופשת לידה, זאת זכות – אני אוהב את הזכות הזאת – אבל לא מעניין אותנו מה קורה אחרי שלושה חודשים וזה כבר עניין שלה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה. אני חייבת לומר לך שוב שזה לא המצב. אף אחד לא אומר במדינה תסגרי את העסק. אף אחד לא אומר את זה.
<< אורח >> אורנה ובר: << אורח >>
לי לא הייתה ברירה. נאלצתי לסגור.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אל תיכנסי לי באמצע הדברים. אף אחד לא אמר לך לסגור את העסק.
<< אורח >> אורנה ובר: << אורח >>
מה זאת אומרת? הייתי צריכה. לא סגרתי את העסק אלא נאלצתי להתחיל מהתחלה. ילדתי שנה אחרי שנה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אנחנו ניתן לך לדבר ככל שהזמן יאפשר זאת. את לא צריכה ללמד אותי. אני מסבירה שוב שאני יושבת כאן בכיסא כמישהי שהיה לה עסק והעסק לא היה קטן במובן של עד 20 מיליון - הלוואי, אני כנראה פחות מו כשרת - עסק קטן שכולו נסמך עלי. כשאני יצאתי לחופשת לידה, את הלקוחות שלי הייתי צריכה להעביר. ביקשתי מ-שי, חבר יקר שהיה אז עורך דין כמוני, שייקח את הלקוחות ותחזיר. זאת הסיטואציה. אנחנו נשים וכן, אנחנו רוצים לצאת לחופשת לידה. אני בעד להקל, אני לא אומרת לא להקל, אבל ההתלבטות הזאת האם ללדת עוד ילד לעולם, תמיד אני אהיה באירוע הזה. גם אם אני אוכל לעבוד במשרה מלאה תוך כדי חופשת הלידה ואני אקבל את כל המענק ואני ארוויח כפול – כי אני גם אקבל את המענק וגם אעבוד – עדיין אני צריכה לגדל ילד ואני צריכה לישון פחות כי אני צריכה לגדל את הילד שלי.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
אבל תהיי בפחות חרדה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא. תודה רבה שאתה אומר לי מה אני אהיה.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
כי העסק עובד.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא רוצה להרים את הקול. אני אומרת לכם שיש כאן הבנה שכאן יושבים הרעים, אני באמצע, וכאן יושבים הטובים. זה לא כך.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
לא. אין קשר. אני לא מסכים איתך.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני רוצה לדעת איך אנחנו פותרים את האירוע הזה. שמעתי את הטיעונים ולא שמעתי את ההתמודדות מול הקשיים האחרים אבל בסדר, מותר לכם.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
יש כאן הבדל בין התיאוריה לבין הפרקטיקה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתה טועה כי אני הפרקטיקה וגם התיאוריה.
<< אורח >> אורנה ובר: << אורח >>
אני יושבת-ראש ארגון הקוסמטיקאיות בישראל. אני רק רוצה לשתף שאני ילדתי ילד אחרי ילד, שנה אחרי שנה, היה לי עסק מצליח וכמובן שלא יכולתי לעבוד והעבודה שלי היא עבודה של רצף. לא יכולתי אפילו למכור מוצר אחד. נאלצתי, אחרי הלידה, לא אומר לסגור אבל ממש להתחיל מהתחלה כאשר ילדתי שנה אחרי שנה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הכרת את החוזר?
<< אורח >> אורנה ובר: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אגב, גם אני לא הכרתי אותו.
<< אורח >> אורנה ובר: << אורח >>
לא הכרתי וכדאי מאוד שכולם ידעו עליו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
יכול להיות שזה הפתרון?
<< אורח >> אורנה ובר: << אורח >>
לא. אני אפילו לא הרגשתי נעים כשאת אומרת שייתנו לי לבחור אם לרצות לעבוד או לא לעבוד.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא הבנתי.
<< אורח >> אורנה ובר: << אורח >>
אני מרגישה שבעצם זה שאת לא נותנת לי את האפשרות לבחור לשמר את העסק שלי - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אבל כן, החוזר כן מאפשר. לכן שאלתי. אני איתך, גם אני לא הכרתי את החוזר. גם אני הייתי צריכה לרקוד בין העולמות. אני חושבת שהחוזר - שוב, אפשר לדייק אותו יותר – נותן פתרון. אני שואלת למה הוא לא נותן פתרון.
<< אורח >> אורנה ובר: << אורח >>
את גם אמרת שמי שרוצה יכולה לעבוד, מי שרוצה יכולה לא לקבל דמי אבטלה. אני לא יכולתי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
זה לא מה שאמרתי. טוב, די, אורנה, סליחה, עזבי. אני לא אמרתי את זה. אני אמרתי שיש חוזר שמאפשר לרקוד בשתי החתונות שזה גם להיות בחופשת לידה עם הילד וגם לעבוד 25 אחוזים מהזמן ולתחזק ולשמר ולעשות את מה שצריך לעשות. אני לא הכרתי את זה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אנחנו מכירים אתה עניין של ה-25 אחוזים שזה בדיוק החוק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אמרתי שאם מישהי רוצה לעבוד באופן מלא, או שהיא תוותר - - -
<< אורח >> אורנה ובר: << אורח >>
זה לא עניין של רוצה. השאלה היא האם יכולה. אם היא יחידנית והיא לא יכולה, היא חייבת לעבוד.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
אין דבר כזה. יש לא רוצה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אבל זה כל החיים.
<< אורח >> אורנה ובר: << אורח >>
היא חייבת לעבוד.
<< אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>
נעמ"ת. אני כן מתמצאת בדברים האלה ואני לא זוכרת ולא ראיתי, אולי בשנה האחרונה, אולי בשנתיים האחרונות, אין לי מושג, אם איזושהי עצמאית קיבלה את ה-25 אחוזים האלה. אנחנו לא מכירים את זה ואני כן מכירה את כל חוק ביטוח לאומי. אם כן, ראשית, למה לא העברתם את זה בחוק?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני אומרת לך שגם אני לא הכרתי.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
החוק אומר שאסור לעבוד. הגענו לנוהל בעקבות פניות של עצמאיות שצריכות לשמר את העסק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כנראה זה לא מספיק מוכר.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
זאת בעיה של הסדרה ולא בעיה של חקיקה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
נכון. אני מסכימה איתך
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה באתר וכל עצמאית מקבלת על זה מכתב ובקרוב זה גם יצא במסרון.
<< אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>
השאלה איך המכתב מנוסח.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
גם אם זה היה בתוך חוק, היו צריכים לקיים את החוק הזה ואז חזרנו לאותו אירוע. אני איתך. אני מסכימה איתך אבל בסוף צריך להנגיש את זה יותר.
<< אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>
הערה שנייה היא לנושא של השישה שבועות הראשונים שלפי החוק המעסיק לא יכול להעסיק שכירה שישה שבועות. מה עושה העצמאית? האם ה-25 אחוזים נותנים לה מהתחלה או רק אחרי שישה שבועות? גם זה לא ברור.
אני מסכימה עם חברי רן נלמד שהכול זה לא עניין של חקיקה ואולי אפשר לעשות משהו אחר. אני לא באה ואומרת שמה ששרית אומרת זה לא נכון, חס ושלום, אבל יש בעייתיות. אם יש את החוזר הזה והחוזר הזה יכול להפוך לאיזושהי חקיקה שנדע מה קורה כי לדעתי, ואני עבדתי הרבה מאוד עם קו חם ועם נשים, לא מכירים את זה.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
נקודת מפנה. אני רוצה לומר דברים ברמה העקרונית ופתרונות לכשלים שעלו כאן כי אני חושב שיש פתרונות שיכולים לפתור את הנושא. קודם כל, מבחינתי חופשת לידה היא דבר קדוש. לא רק שאסור לפגוע בה אלא אני סבור שצריך להאריך אותה. אני היום עובד על חקיקה שתאריך את חופשת הלידה למי שתבחר להאריך אותה.
דבר שני. אני חושב שצריך לעשות הבחנה מאוד חשובה בהצעת החוק ובכלל בנושא השכר או בין נושא הכסף לבין נושא התעסוקה. יש נושא של להיות בעסק ולשמר אותו ויש אובדן הכנסה שצריך לבדוק האם המענק או דמי הלידה שמקבלת האישה העצמאית מספיק ואני סבור שלא ותכף אני אומר גם מה הפתרון שלי.
דבר שלישי שאני רוצה לומר הוא שכאשר אני שומע משרדי ממשלה אומרים שמפחדים שזה יהיה אירוע רחבי ופריצת דרך, מבחינתי זה אומר שזה דבר טוב לעשות. זו האמירה העקרונית השלישית.
האמירה העקרונית הרביעית היא, ואני מיד ניגש לפתרונות והם קצרים ויעילים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא הבנתי את ההבדל בין לתחזק - - -
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
יש הבדל בין אובדן הכנסה לבין זה שהאישה רוצה לעשות משהו עם עצמה ולא רק להיות עם הילד בבית כל היום בגלל החשש שהיא תאבד ואני תכף אסביר את זה בפתרונות.
דדי אמר, ואמר נכון, שהיו מקרים אחרים בשנים האחרונות שהם לא קשורים לחופשת לידה אבל הם מאוד דומים כמו נושא הקורונה או סגרים או פעולות בהן נשים או בכלל אנשים לא יכלו לצאת לעבודה ואז העסק היה סגור ובעצם זה אותו דבר כאילו אתה בחופשת לידה, והיו להם פתרונות. ראשית, אפשר לחפש פתרונות בין השאר שם.
מכאן להצעות שלי לחבר הכנסת שקלים לפתרונות. אני קודם כל חושב שדמי הלידה שנותנים לעצמאית בהקשר הזה נמוכים מדי. הם צריכים להיות יותר גבוהים. אני מציע ללכת לפתרון שעשינו בזמנו עם אימהות חד הוריות במענק עבודה של רשות המיסים כאשר הכפלנו את גובה המענק לאימהות חד הוריות. אימהות חד הוריות – יחידניות און חד הוריות, איך שתקראו להן – מקבלות היום מענק שהגובה שלו גבוה ב-50 אחוזים מהמענק שמקבל כל אחד אחר. זאת הצעה אחת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מענק לאימהות חד הוריות,. באיזה אירוע?
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
במה שנקרא מענק עבודה. מס הכנסה שלילי. אני אומר שצריך להגדיל את דמי הלידה לנשים עצמאיות כחלק מפיצוי שהן צריכות לקבל על זה שהן נאלצות לא לעבוד.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
הוא נותן דוגמה למה שלמשל קורה עם השכירות של המבנה. נניח עכשיו היא מקבלת אבל יש לה מבנה משרדי. מי משלם את הארנונה, את המשרד וכולי? הכול מתקזז לה ממענק הלידה.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
הדבר השני הוא להגדיר אחרת את גודל העסק ממה שהוא מוגדר כרגע בחוק. זה נכון שאתם אומרים שעוסק פטור ועוסק זעיר יהיה ממילא פטור אבל עדיין בין אלה שיכולים להשתכר עד 120 או 130,000 שקלים לבין 20 מיליון, הפער הוא מאוד מאוד גדול. אני חושב שאפשר להקטין את הסכום של ההכנסה השנתית המזכה ובהקשר הזה את מקטינה גם את האוכלוסייה וגם נותנת פתרונות הרבה יותר טובים.
הדבר השלישי. את כל הצעת החוק להעביר כהוראת שעה וללוות אותה במחקר מלווה שהביטוח הלאומי יבצע, בין אם בעצמו ובין באמצעות מכון מחקר חיצוני כמו ברוקדייל או גוף אחר ולראות מה זה באמת אומר בשטח כאשר מגדילים, ואני בעד להגדיל את ה-25 אחוזים ל-40 אחוזים. לעשות את זה כפיילוט להוראת שעה ולראות מה המשמעות של זה בשטח.
מכיוון שמשרד הכלכלה והעבודה, ותלוי באיזה ממשלה אנחנו נמצאים, משקיע כספים רבים מאוד בקידום אוכלוסיות שונות בשוק העבודה, אני חושב שצריך לייצר מענקים מיוחדים לשימור עסק לעצמאיות שחוזרות לעבודה. זה אומר שאם היא צריכה מענק לבצע פעולות פרסום ושיווק, היא תקבל, אם היא צריכה סיוע בתחום כזה או אחר, היא תוכל לקבל כמענק מיוחד.
במשפט האחרון אני חוזר עוד פעם לנושא גודל העסק והמשמעויות שלו. יש הבדל מאוד גדול בין עצמאית שהיא עובדת יחידה בעסק שלה וההכנסה שלה יחסית נמוכה, כאשר גם אם היא קוסמטיקאית הכי טובה בעולם, כמות השעות שהיא יכולה לעבוד או מספר הלקוחות שהיא יכולה לקבל מוגבלת כי היא בן אדם אחד.
<< אורח >> דדי סויסה: << אורח >>
אם הלקוחות הולכים, הם לא חוזרים.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
לכן אתה צריך לעשות שימור ואתה צריך לקבל מענק שימור.
אני חושב שקודם כל הפתרון הבסיסי הוא להעביר את הצעת החוק המתוקנת כמו שאני מציע כהוראת שעה, לבצע מחקר מלווה ולראות מה התוצאות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה רבה. בסיום הדיון אני אתן לאושר שקלים לומר כמה מילים ואחר כך אני אומר כמה מילים. נמשיך ונעבוד על הצעת החוק, בין אם נכניס את החוזר לתוך ההצעה ונסדר אותה. יש לנו לא מעט אפשרויות ורעיונות לטפל בזה ומן הסתם, בעזרת השם, יהיה דיון המשך.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אם אני מבין נכון, בגדול המחלוקת או הבעייתיות היא על מי שמוגדרות כבעלות עסקים קטנים, עד אותם 15 עובדים. מישהי שהיא נגיד פרילנסרית, One man show, שהיא היא העסק, עוסק זעיר, עוסק פטור, לא נראה לי שבכלל יש איזושהי בעיה. תקנו אותי אם אני טועה. אני לא מתכוון לוותר בעניין הזה כי מבחינתי זה ה-100 אחוזים.
אני מאמין בשוק חופשי. אני לא רוצה טופסולוגיה, אני לא רוצה כל מיני חסמים ואני לא רוצה מישהי שמצד אחד מתעסקת בשימור ומצד שני היא עסקה בקבלת איזשהו מענק כזה אחר או התעסקה רק בשיחות טלפון. לכן החוק מדבר על היקף שעות גלובלי ושהיא תעשה מה שהיא מבינה לטובת העסק שלה. אנחנו רוצים לפתח כאן יזמות ואני לא רוצה להגיע לסיטואציה שאישה תתלבט האם להגיע למצב של או לפתוח עסק או שהיא מפתחת את המשפחה שלה. זה לא יקרה. אני חושב שראינו כאן פער משמעותי בין התיאוריה, האקדמיה, לבין בסופו של דבר מה שקורה בפרקטיקה, במציאות.
לכן אני לא חושב שצריך לסגת כאן. אני כן רוצה לקדם את זה כמה שיותר. להתפשר היכן שבאמת צריך בעניין האקוטי .
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מה זה העניין האקוטי?
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אם אנחנו מדברים על אותן בעלות עסקים קטנים עד 15 אנשים כאשר העסק אולי גם קצת מתנהל מעצמו, אולי שם אפשר להתרכך מעט. נחשוב על משהו, על פתרון מסוים. מישהי שהיא One man show והיא העסק כמו שאמרנו על קוסמטיקאיות, על ספריות, מעצבות גרפיות ונושאים כאלה – כאן אין דבר כזה להתפשר כי זה פשוט חונק להם אתה עסק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה רבה. לפני שאני אומר את הדברים אני כן רוצה לומר שיושבת איתנו כאן יעל גוטגרוד שיוצאת מחר לחופשת לידה. היום היא עוזבת אותנו, בתקווה שהיא תחזור. היא שכירה. שתהיה לה לידה קלה וגידול קל ואושר ונחת. תחסרי לנו. לא בכדי היא הצטרפה לדיון היום. את רוצה לומר כמה מילים? לא נביך אותה עד כדי כך.
אני כן אומר לכולכם שאני חושבת שתכלית החוק מבורכת וחשובה. הדילמה מאוד ברורה. כלומר, הצבת את הדילמה כאן על השולחן. אמרת התאמה לשוק חופשי. בשוק חופשי אין חופשת לידה ואין מענק לידה. אתה בעצמך יודע להתגמש בין השוק החופשי. אני חלילה וחס לא מאשימה אותך בפופוליזם, אבל בואו נהיה מהותיים ונדע לדבר מורכבות. אי אפשר להגיד שוק חופשי ולהשתמש במענק לידה ביחד. זה לא עובד ביחד כי בשוק חופשי כמו בארצות הברית אין חופשת לידה. תעבדי כמה שאת רוצה, מתי שאת רוצה, תלדי וגם בחדר הלידה תעבדי. זה שוק חופשי. כאן אנחנו לא רוצים את זה כי אנחנו רוצים לעודד ילודה ורוצים לעודד אנשים ונשים להגדיל את המשחה ולעבוד ולטפל בילד כי אני חושבת שבסוף התוצר – הילד המדהים הזה - צריך את אימא ואבא שלו לידו בתקופה מסוימת.
כולנו ביחד נעזוב לרגע את הפלטפורמה אם תהיה חקיקה או חוזר ואני שמה את זה לרגע בצד. אני מבקשת מהמשרדים השונים לעשות חשיבה יחד עם כל הגורמים כאן בצורה כזו או אחרת. אנחנו שומרים על כמה כללים כאשר כלל אחד הוא חופשתך הלידה ומטרתה היא שהאימא תשב עם התינוק בבית ולא תעבוד אלא תהיה כולה בתוך הילד. נכון, יש עוד דברים בראש שלי כמו פרנסה, אילך אני אתקיים ומה יהיה עם העסק שלי וגם את זה אנחנו רוצים לרגע לנקות לה עד גבול מסוים כי לא נצליח לנקות את כל מה שכל אחד מאיתנו דואג.
החוזר שלכם לא מופץ מספיק ולא יודעים עליו מסיק וכדאי להפיץ אותו אפילו באופן יזום. לפנות לארגוני הנשים ולהפיץ אותו, שידעו שזה אפשרי.
שנית, התוכן שלו. בואו נראה מה עושים עם זה. אני לא יודעת כמה זמן אתם כבר עושים את המחקר המלווה הזה אבל אם הוא נעשה כבר כמה חודשים טובים, תבדקו. תבדקו גם בחודשיים האלה כמה פנו, כמה קיבלו, כמה סורבו, למה סורבו. תעשו בדיקה עם עצמכם כי לנו את הנתונים האלה. אולי צריך לתקן, אולי צריך לעשות 50 אחוזים. אני לא יודעת אבל אני כן יודעת שיש כאן בעיה וצריך לתקן אותה.
אני לגמרי מסכימה עם מה שנאמר כאן, בוודאי ובוודאי לגבי אותה בעלת עסק שהעסק נשען עליה. העסק הזעיר מותנה בכמה היא מרוויחה ולכן הזעיר הוא לא מספיק כי יש אישה שיושבת כאן ליד השולחן – אני לא נגועה באינטרסים אישיים כי אני כבר סיימתי ללדת – ואני יכולה לשתף אתכם שכאשר אני ילדתי לא הייתי זעיר, הייתי עוסק רגיל, אבל הייתי אני והמזכירה. המזכירה לא יכולה לעשות לבד את העבודה שאני יודעת לעשות. לכן כן צריך להגדיל את האירוע הזה בצורה כזו או אחרת, אם אנחנו עוברים לחקיקה לצורך העניין. צריך להגדיל כאן את גודל האוכלוסייה, אני לא יודעת למספר אותו ביקש אושר שקלים אבל למצוא את האיזון למי אנחנו כן עוזרים וכמה אנחנו מסייעים כי מעבר לצד הרווחתי וסוציאלי אני חושבת שכן צריך לעודד את העסקים להישאר עסקים ולפתח את העסקים ולא שכל אחת מהן תלך ותהיה שכירה. אנחנו רוצים את עולם העסקים חי יותר ופעיל יותר.
תודה רבה לאושר שקלים ותודה רבה לכולכם. אנחנו נמשיך בפעם הבאה. בינתיים אני שולחת אתכם לעבודה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:44. << סיום >>