חומר רקע - גורמים חיצוניים
1 ב
פבר
אר ו
2025
:מספרנו418/94
לכבוד
גב' נעמה דניאל, עו"ד
היועצת המשפטית
ול ועדת הכלכלה
הכנסת
:דוא"ל
[email protected]
לכבוד
מר הווארד פולינר, עו"ד
ר ,אש אשכול קניין רוחני
מחלקת ייעוץ וחקיקה
(אזרחי)
משרד המשפטים
:דוא"ל
[email protected]
לכבוד
גב' איילת פלדמן, עו"ד
מחלקת ייעוץ וחקיקה(אזרחי )
משרד המשפטים
:דוא"ל[email protected]
שלום רב ,
:הנדון עמדת אקו"ם בענין
החלה רטרואקטיבית של תיקונים לחוק זכות יוצרים תשס"ח-
2007
בשם מרשת
נו
, אקו"ם בע"מ, אנו מבקשים להביא בפני
ועדת הכלכלה של הכנסת את עמדת אקו"ם לגבי ההצעה
להחיל רטרואקטיבית את התיקונים לחוק זכות יוצרים תשס"ח-
2007
:(להלן
"חוק זכות יוצרים") אשר נידונים
במסגרת תיקון10
לחוק זכויות מבצעים ומשדרים תשמ"ד-
1984
.
אקו"ם מתנגדת
בתוקף
להחלה רטרואקטיבית
של ה תיקון
לחוק זכות יוצרים,
.הכל כפי שיפורט להלן
נקדים ונאמר,
כפ י ש
ידוע היטב לוועדה ,
'יוזם תיקון סע29
לחוק זכות יוצרים הוא המרכז לשלטון מקומי
)(מש"מ.
את המהלך לצמצום הפטור מוביל המש"מ, תוך כדי מו"מ שהוא מנהל מול ,אקו"ם והוא נועד לשמש
קלף מיקוח בידיו
במו"מ להפחתת הסכומים שעל הרשויות המקומיות לשלם לאקו"ם
וממילא ליוצרים
,המיוצגים על ידה
'בגין שימוש במוסיקה שאינו פטור על פי סע29
לחוק זכות יוצרים . זאת למרות שההסכמים
בין אקו"ם למרכז השלטון המקומי והרשויות לא כוללים הרשאות לשימושים בי צירות בבתי ספר ובמסגרות
.חינוכיות
על רק ע
זה יש לראות את התיקון כולו וכן את הדרישה השערורייתית כי תחולתו תהיה רטרואקטיבית ותשלול מן
.היוצרים את זכות התביעה בגין הפרת זכויותיהם בתקופה שקדמה לתיקון
א.
מבוא
1.
ועדת הכלכלה הדנה בתיקון10
הנ"ל מציעה
להחיל את התיקונים השנויים במחלוקת ל 'סע29
חוק זכות
יוצרים בצורה רטרואקטיבית כך שתישלל מבעלי הזכויות הזכות לתבוע בגין הפרת זכויות שאירעה לפני
.התיקון שיעניק פטור לביצוע פעולות שהיו אסורות לפני חקיקת התיקון
הצעת התיקון לחוק זכות יוצרים
'ובה הרחבה משמעותית של הפטור הקבוע בסע29
בחוק זכות יוצרים תביא לצמצום משמעותי של
היקף
ההגנה הקניינית המוקנית לבעלי זכויות יוצרים , שכן היא פוגעת בזכות הביצוע הפומבי המוקנית לבעל זכות
'יוצרים מכח סע11
(3) ו-
13
לחוק זכות יוצרים .
2.
שאלת תחולתו בזמן של התיקון אינה שאלה טכנית, אלא נוגעת בליבת עקרונות היסוד של השיטה
.המשפטית, ובראשם ההגנה על זכויות קניין, עקרון הוודאות המשפטית ועקרון ההסתמכות קביעת תחולה
רטרואקטיבית להסדר ה מצמצם זכויות קנין
מעוררת קושי חוקתי, מנהלי ונורמטיבי כבד משקל, אשר
.מצדיק הימנעות מכך כבר בשלב החקיקה
3.
הטענה כאילו הוראת מעבר דומה
'למוצע בסע16(ח2
) לתיקון10
,הנוכחי
קיימת בחוק זכות יוצרים פשוט
.אינה נכונה, כיון שמשמעות ההוראה שם הפוכה ונועדה למנוע החלה רטרואקטיבית ההוראה בסע78
)(ב
'לחוק זכות יוצרים נגעה ליצירה שערב החוק לא היתה בה זכות יוצרים. היא נועדה למנוע מצב שבו פרק ב
בחוק החדש, שהגדיר תנאים לקיומה של זכות ייצור חדשה, יאפשר להחיל באופן רטרואקטיבי זכות
1.2.26
-
2-
שהוגדרה
בחוק זכות יוצרים
.ולתבוע בגינה למרות שלא היתה קיימת ערב החוק הסדר כזה היה מתחייב
ונדרש דווקא
כדי למנוע רטרואקטיביות.
4.
אין לכך דבר וחצי דבר עם הסדר
ההחלה הרטרואקטיבית המוצע פה, שמתייחס
למצב הפוך: חקיקת
ו פט ר
המצמצם ושולל זכויות יוצרים קיימות ונועד לשלול–
פשוטו כמשמעו–
מבעלי זכות קניינית קיימת את
.זכות התביעה שלהם לגבי פעולות שאירעו קודם לכניסתו לתוקף של הפטור
נראה להלן כי זה דבר פסול
.שכל הלכות המשפט המנהלי והחוקתי נועדו למנוע אותו
ב.
החלה רטרוא
ק טיבית–
פגיעה בזכות יסודית שאינה עומדת בפסקת ההגבלה
5.
בית המשפט העליון קבע כי זכות יוצרים היא זכות קניינית שהועלתה לדרגת זכות יסוד חוקתית המעוגנת
בסעיף3
לחוק-
יסוד: כבוד האדם וחירותו. מעמד זה מקנה ליוצר כוח לשלוט בשימוש ביצירתו ולמנוע
מאחרים להשתמש בה ללא הסכמתו .
ראה: רע"א6141/02
אקו"ם בע"מ נ' תחנת השידור גלי צה"ל ; רע"א
2687/92
דוד גבע נ' חברת וולט דיסני .
6.
חקיקה רטרואקטיבית הפוגעת ב זכות
קניין, שהיא זכות יסוד, עומדת בסתירה ל סעיף3 לחוק-
יסוד: כבוד
.האדם וחירותו, והוכרה בפסיקה כמהלך חריג ביותר, המחייב הצדקה מיוחדת ונסיבות קיצון
קביעה
מפורשת של
,תחולה רטרואקטיבית
של תיקון לחוק המצמצם זכות יסוד צריכה
לעמוד בתנאי פסקת
ההגבלה (סעיף8
.)לחוק היסוד
,על רקע הנסיבות שפורטו לעיל וכאשר ידוע לכולנו כי התיקון נעשה בפעולה גסה של מרכז השלטון המקומי
רשות מרשויות המדינה, כדי לפגוע בתמלוגי היוצרים בגין שימוש בקניינם בפעולות הרשויות המקומיות,
אין
שום ספק כי הפגיעה הכרוכה ברטרואקטיביות הזו אינה יכולה להיחשב כנעשית ל תכלית ראויה ו
היא אינה
מידתית .כפי שיפורט להלן, פ גיעה רטרואקטיבית במי שהסתמך על החוק ושינה מצבו לרעה עשויה להיחשב
לבלתי מידתית ולגרור את בטלות ההוראה הרטרואקטיבית.
:ראה בג"ץ9098/01
י לנה גניס נ' משרד הבינוי והשיכון ;
)'ת"צ (מחוזי חי52438-10-18
'אייל רוזנצוויג נ
עיריית חיפ
ה.
ג.
עקרון אי-הרטרואקטיביות והוודאות המשפטית
7.
בדין הישראלי ובהליכי החקיקה מושרשת היטב חזקה פרשנית ונורמטיבית שלפיה חקיקה אינה חלה
למפרע, ובמיוחד כאשר יש בה פגיעה בזכויות מוקנות (ע"א1613/91
ארביב נ' מדינת ישראל ). עקרון זה אינו
.טכני, אלא נגזר מתפיסת יסוד של שלטון החוק, ודאות משפטית והוגנות שלטונית
חקיקה כזו נתפסת
.כפוגעת בעקרונות היסוד של צדק ושל הגינות ובאמון הציבור במוסדות השלטון
8.
לא ניתן לומר כי
יש ולו שמץ של הוגנות שלטונית ב מהלך לצמצום זכויות היוצרים שיוזם המש"מ כחלק
ממשא ומתן מול
אקו"ם כדי להפחית את התמלוגים שעליו לשלם עבור שימוש במוסיקה
. ההיפ ך
הוא הנכון
–
.מדובר במהלך שכל כולו זועק חוסר הוגנות שלטונית
ההחלה הרטרוא
ק
טיבית היא רק "הדו
בד ב ש ן על
הקצפת" בכל מהלך התיקון
ה
פוגע בע
קרו נות צדק והגינות ובשאריות האחרונות של אמון הציבור במוסדות
.השלטון
9.
צמצום זכות יוצרים שיחול ,רטרואקטיבית וישלול זכות קיימת גם במועדים שקדמו לכניסת התיקון לתוקף
מערער את היכולת של)בעלי זכות היוצרים (הן יוצרים והן ארגונים לניהול זכויות יוצרים
לתכנן את
צעדיהם, להתקשר בחוזים ולהשקיע משאבים בהסתמך על הדין הקיים, ופוגע
.באמון הציבור במחוקק
10
.
החזקה נגד רטרואקטיביות חלה בעיקר על הוראות המשנות זכויות מהותיות (כ גון
,קנין). לעומת זאת
הוראות בעלות אופי דיוני (פרוצדורלי) חלות בדרך כלל באופן מיידי גם על הליכים קיימים, שכן לבעל דין אין
.זכות מוקנית בסדרי הדין
:ראה
ע"א241/89
ישראליפט (שרותים) תשל"ג בע"מ נ' רחל הינדלי .
ד.
חקיקה רטרואקטיבית מחייבת נימוק כבד משקל -
פגיעה בהסתמכות לגיטימית
11
.
בית המשפט העליון חזר והדגיש כי מקום שבו הפרט הסתמך באופן סביר על מצב משפטי נתון, שינוי בדיעבד
של ההסדר מחייב מתן
משקל מיוחד להגנה על אותה הסתמכות ,
:ראה
בג"ץ9098/01
ילנה גניס הנ"ל .
1.2.26
-
3-
12
.
,בתחום זכויות היוצרים, ההסתמכות היא מובנית: יצירה, השקעה
התקשרות בהסכמי רישיון
ומסחור
נעשים לאורך זמן ובהסתמך על היקף ההגנה הקבוע בדין. החלה רטרואקטיבית של צמצום הזכות פוגעת
.ישירות בליבת הסתמכות זו
13
.
ב .מישור המנהלי, שינוי מדיניות או החלת הוראות מנהליות למפרע מחייבים נימוק מיוחד וכבד משקל על
הרשות לבחון אם השינוי פוגע באופן בלתי סביר במי שהסתמך על המצב הקודם, ועליה לשקול קביעת
הוראות מעבר כדי למתן את הפגיעה :. ראה בג"ץ1398/07
ד"ר יעל לביא-גולדשטיין נ' משרד החינוך.
14
.
היוזמה הגסה והכוחנית של מש"מ
להרחיב את
'הפטור בסע29
,
בצורה לא מידתית ו תוך צפצוף על הקשיים
שהדבר מעורר בשל סתירה של הוראות אמנות בינלאומיות, ו מעל לכל אלה
החלה רטרואקטיבית של הס
ד ר
,מופקר זה.נעשית ללא שום נימוקים מיוחדים או כבדי משקל
הכוחנות של המש"מ וחוסר הנכונות שלו
לשלם ליוצרים תמלוג ראוי בגין השימוש
ב ,מוסיקה במוסדות חינוך שונים אשר אינו חוסה בפטור הקיים
והכל כקלף מיקוח במו"מ כספי ומל אקו"ם, אינו נימוק לרטרואקטיביות שרוצים
להשית על היוצרים
בתיקון זה.
ויודגש, ההסכמים בין אקו"ם למרכז השלטון המקומי ולרשויות המקומיות לא כוללים הרשאות
.לשימושים ביצירות בבתי ספר ובמסגרות חינוכיות
.בענייננו אין שום נימוק כבד משקל להחלה רטרואקטיבית של התיקון ופגיעה כזו בבעלי זכויות היוצרים
הנימוק היחיד להחלה הרטרואקטיביות ה
ו א נוחותה של הרשות אשר יזמה את הצמצום של זכות היוצרים
כדי למסד לעצמה פטור מתשלום עבור שימוש בזכויות יוצרים שהוא עולה בהרבה על התכלית הראויה
.שנקבעה בחוק הקיים
קשה לראות כיצד הדרך בה מתנהלת וועדת הכלכלה בתיקון10
לחוק זכויות מבצעים
.בכל הנוגע לכרסום המתמשך בזכות היסודית של היוצרים, מתיישבת עם עקרונות החקיקה המושרשים
ה.
היעדר תכלית המצדיקה תחולה רטרואקטיבית
שהיא החריג
15
.
גם אם המחוקק סבור בניגוד לעמדות שהצגנו בפניו כי תכלית התיקון ראויה כשלעצמה, אין כל הכרח
להחילה למפרע. הפסיקה קבעה כי מקום שבו ניתן להשיג את התכלית החקיקתית באמצעות תחולה
פרוספקטיבית, הבחירה בפגיעה רטרואקטיבית בזכויות אינה מידתית :. ראה בג"ץ9098/01
גניס נ' משרד
הבינוי והשיכון.
תחולה עתידית מגשימה את מדיניות המחוקק במלואה, מבלי לגרור פגיעה קשה, בלתי הפיכה ובלתי נחוצה
.בזכויות קיימות
ו .
שיקולי מדיניות ציבורית
קביעת תחולה רטרואקטיבית לתיקון המצמצ
ם זכות קניין רוחני כפי שמבקשים לעשות בענייננו
משדרת
חוסר יציבות נורמטיבית ופוגעת בתמריצים ליצירה, השקעה וחדשנות. בהקשר גלובלי, שבו ודאות משפטית
,היא תנאי לפעילות כלכלית ותרבותית מהלך כזה עלול לגרום נזק מצטבר לשוק היצירה בישראל .
כפי שטענו
בפני הוועדה יש בתיקון כשלעצמו מסר שאיננו חינוכי.
הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בצמצום
זכות שנוצר ביוזמת מש"מ
תוך הטלת חובה על היוצרים לסבסד מכספם את השאיפה הלגיטימית להשתמש
.ביצירותיהם במוסדות חינוך פורמלי ובלתי פורמלי
ז.
סיכום –
יש לבחור באיפוק חוקתי והוגנות שלטונית
16
.
הימנעות מתחולה רטרואקטיבית אינה ויתור על מדיניות חקיקתית, אלא ביטוי לאיפוק חוקתי, להוגנות
שלטונית ולכיבוד זכויות קנויות. קביעה של תחולה פרוספקטיבית בלבד מאזנת כראוי בין סמכות המחוקק
.לעצב הסדרים נורמטיביים חדשים לבין החובה להגן על זכויות יסוד ועל עקרונות שלטון החוק
ראוי כי
המחוקק , הבוחר לצמצם את זכויות היוצרים,
ינהג באיפוק חוקתי ובהוגנות שלטונית ומתוך כיבוד הזכויות
הקנויות של היוצרים לא יקבע בענייננו חריג של תחולה רטרואקטיבית לתיקון חוק זכות יוצרים אלא דווקא
.תחולה רטרוספקטיבית כנהוג
העתק: אקו"ם בע"מ
G943058-V001.doc
,בכבוד רב
נחום גבריאלי , עו"ד
'זליגסון גבריאלי ושות