חומר רקע

2 ב פברואר 2026 ,לכבוד חברי וחברות ועדת פנים והגנת הסביבה :הנדון משבר כוח האדם בשירותי בריאות הנפש בישראל לקראת הדיון שייערך ב- 3.2.26 בוועדת פנים והגנת הסביבה בנושא היערכות המדינה למצבי חירום עבור צעירות וצעירים במצבי סיכון הצעה דחופה לסדר היום של חה"כ עדי עזוז וקבוצת חברי כנסת , נבקש להפנות תשומת לבכם למחקר חדש שנערך במרכז אדוה , אשר בחן את מגוון ההיבטים של מצב .מערך טיפול הנפש הציבורי והמענים מצד המדינה לשיפורו שורה של דוחות וסקרים שנערכו במהלך המלחמה על- ידי משרדי ממשלה וארגוני חברה אזרחית מלמדים, כי בשנתיים מאז פרוץ מלחמת השבעה באוקטובר:הוחמר מצבם הנפשי של אזרחי ישראל לפי נתוני משרד ה בריאות ו ,הערכות מבקר המדינה מאות אלפים ,סובלים מפוסט טראומה דיכאון , חרדה, או קשיי הסתגלות ; למעלה מ - 50% מהנשים סובלות מהרעה בבריאותן הנפשית ;ב קרב המגויסים, פצועי צה"ל ומשפחותיהם, כמו גם בקרב המפונים והנפגעים הישירים ממתקפת השבעה באוקטובר , .חלה מצוקה נפשית גוברת לצד גידול בשימוש בחומרים ממכרים ,בנוסף שני סקרים שנערכו במהלך שנת2024 מצביעים על שיעור גבוה מאד של מצוקות נפשיות ופוסט-טראומה במיוחד בקרב צעירים שנחשפו באופן ישיר לאירועי ה- 7 באוקטובר. בד בבד , מערך בריאות הנפש בשירות הציבורי מצוי במשבר מתמשך הנובע ממדיניות ארוכת שנים של הזנחת מקצועות הטיפול .. רובם המכריע של העוסקים במקצועות הללו הן נשים עיקרו,של המשבר מחסור כרוני בכוח אדם ובתקנים , קושי באיוש תקנים קיימים , היעדר מפתח תקינה הקובע את מספר המטופלים למטפל, וזמינות נמוכה של שירותי הטיפול. המשבר קיים בכל המערכות הציבוריות וכן באגף השיקום במשרד הביטחון שמטפל כיום במעל30 אלף פגועי נפש והלומי קרב . המשבר נובע מ תנאי העסקה ושכר ירודים, המביאים למחסור במטפלים, אשר בתורו מייצר עומס יתר ושחיקה. אלו מ בריחים מטפלים מהשירות הציבורי ומקשים על גיוס מטפלים חדשים - מעגל שמשמר את עצמו ו מעמיק .את המחסור ,גירעון טיפולי זה משפיע על זמינות ואיכות הטיפול הניתן לתושבים לצד קושי בהענקת שירות טיפולי .רציף וארוך טווח בנוסף, הגם שתקציב מערך בריאות הנפש גדל מאד בתקופת המלחמה- הועבר תקציב בסכום כולל של כ- 1.4 לשנים₪ מיליארד2024-2025 - שנים ארוכות של הזנחת המערכת הציבורית ותיקצוב ,נמוך שלא עונה על הצרכים מביאים לכך ש המענה לצרכים העצומים של הציבור נותר מוגבל ולא .מספק ,כך למשל בשנת2025 נחתמו הסכמים קיבוציים המעלים את שכרם של ה פסיכולוגים וה פסיכיאטרים ,בשירות הציבורי. אולם איוש התקנים אורך זמן ולכן המענה המיידי לצרכים שהתרחבו מאד על רקע המלחמה הינו מוגבל. בנוסף, במקצועות בהם לא נחתמו הסכמים דומים (למשל, עובדים סוציאלי י ם וי ועצים חינוכיים), לא השתפרה התקינה והגרעון הטיפולי צפוי להימשך. כך גם באשר לאגף השיקום במשרד הביטחון אשר על אף הגידול המשמעותי בתקציבו, כ- 15% מתקני הפסיכיאטרים טרם אוישו ויחס התקינה עומד על רופא אחד ל- 3,200 מטופלים. כמו כן, כספים רבים לא הגיעו .ליעדם ,בנוסף בהשוואה בינלאומית, ההשקעה בישראל עדיין נמוכה מאד (נכון לשנת2025 , השקעה של7% מסך תקציב הבריאות הכולל) בהשוואה להשקעה במדינות מערב אירופה (שיעור השקעה שנע בין12% - 16% )מתקציבי הבריאות הלאומיים . ב יטוייו של המשבר:רבים • במחלקות הרווחה ברשויות המקומיות1,435 תקנים של עובדים סוציאלים אינם מאוישים וקיים צורך באלפי עובדים נוספים. • במערכת החינוך מחסור של2,674 תקנים של פסיכולוג ים חינוכי ים , לצד 997 תקנים ש אינם מאוישים. • צורך בתוספת של כ- 1,500 משרות של פסיכולוגי ם קלינ יים בשירות הציבורי . • מחסור של300 .פסיכיאטרים במערכת הציבורית עוד טרם המלחמה ביכולתה של המדינה לשפר ולטייב את מצב שירותי בריאות הנפש הציבוריים באמצעות נקיטה במספר מהלכים מרכזיים, :בהם 1 .העלאת שכר במקצועות הטיפוליים בהם טרם נחתמו הסכמים קיבוציים- כעובדים סוציאל י ,ים פסיכולוגים ו יועצ ים חינוכי ים, .מקצועות הטיפול כריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וכדומה 2 .קביעת מפתחות תקינה בכל אחד מתחומי הטיפול- צעד הכרחי להתמודדות עם בע י ית העומס .והשחיקה 3. הטמעת מדיניות אסטרטגית ארוכת טווח במערך בריאות הנפש, הכוללת השקעה יציבה של משאבים- על-פני תגובות אד- .הוק בעתות משבר זו הי חובתה של המדינה לספק לאזרחיה - ול צעירות ו ל צעירים במצבי סיכון בפרט- שירותי טיפול נפשי ,ראויים, יציבים המעניקים מענה מספק .לאורך זמן התעלמות מכך, תמשיך להעביר את הנטל אל .המשפחות ולהותיר אלפים ללא מענה ,במדינה אשר עתות חירום הן כמעט דבר שבשגרה שיפור שירותים אלו נדרש ביתר שאת. ,בברכה ד"ר יעל פרואקטור מקדמת מדיניות וקשרי ממשל מרכז אדוה- מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל :דוא"ל [email protected]