חומר רקע

1 02/01/2026 ט"ו בשבט תשפ"ו לכבוד חברות וחברי הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי הנדון: הדרת נשים מהמרחב הציבורי בישראל- מגמות מדאיגות בזירה הפוליטית, המקצועית והציבורית בשנים האחרונות אנו מצויות במגמת נסיגה מדאיגה במעמדן של נשים בישראל, הן סביב שולחנות קבלת ההחלטות והן במרחב הציבורי. לצד שחיקה ב י ,צוג נשים בכנסת, בממשלה, בהנהגות מפלגתיות ובקבינטים .אנו מזהות גל חקיקה ומדיניות שבפועל נושא עמו סיכון ממשי להעמקת הדרת נשים ולפגיעה בזכויותיהן בין היתר מדובר ביוזמות המבקשות להרחיב סמכויות של בתי דין דתי ים, לרבות הכנסת סמכויות אזרחיות לבתי דין דתיים, הצעת חוק הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי, יוזמות חקיקה לעיגון הפרדה מגדרית באקדמיה, תיקונים מוצעים לחוק החברות הממשלתיות העלולים להשפיע על מינוי נשים לדירקטוריונים בחברות ממשלתיות וכן תופעות של הדרה במרחב ה ציבורי- בתחבורה הציבורית, בהשחתת שלטים שבהם מופיעות נשים, ובשיח ציבורי גובר מצד גורמים בנוגע לשירות נשים כלוחמות בצה״ל, שיח הממסגר את .עצם נוכחותן של נשים כפגיעה ברגשות חיילים דתיים וחרדים על רקע זה, נייר עמדה זה מתמקד בשלושה מוקדים מרכזיים של הדרה: הדרה בזירה הפוליטית, הדרה .משולחנות קבלת ההחלטות, והדרה במרחב הציבורי 1. הדרה של נשים בזירה הפוליטית ההדרה של נשים בזירה הפוליטית בישראל אינה תופעה שולית אלא תופעה מבנית, הבאה לידי ביטוי בהרכבי הכנסת, הממשלה, הקבינטים ובהנהגות המפלגתיות. על אף שנשים מהוות כמחצית ,מהאוכלוסייה ייצוגן במוקדי הכוח הפוליטיים נותר נמוך ומתאפיין בקיפאון ואף בנסיגה. בכנסת ישראל נשים מהוות מיעוט, ובממשלה שיעור הנשים נמוך אף יותר, במיוחד בתפקידי מפתח ביטחוניים וכלכליים ובקבינטים .המצומצמים תמונה זו מחריפה נוכח קיומן של מפלגות שבהן קיימת הדר ה מוסדית ומוצהרת של נשים. במפלגות ש״ס ויהדות התורה קיים איסור אידאולוגי על נציגות נשית, ואין נשים ברשימות לכנסת, על אף שהדבר מנוגד לחוק. משמעות הדבר היא הדרה מוחלטת של נשים מהאפשרות להיבחר ולהשפיע באמצעות מסגרות פוליטיות אלו. הדרה זו אינה עניין פנים מפלגתי ,בלבד, אלא בעלת השלכות רוחב על הדמוקרטיה הישראלית שכן מפלגות אלו שותפות קבועות בקואליציות ומחזיקות בעמדות כוח והשפעה על מדיניות, חקיקה .ותקציבים גם כאשר נשים בוחרות להתמודד לתפקידי הנהגה פוליטיים, מצליחות לפרוץ את החסמים המבניים ,ולהיבחר לתפקידים ציבוריים ,הן נתקלות בדפוסים ייחודיים של פגיעה והדרה המבוססים על מינן. כך ,פוליטיקאיות, מכל הקשת הפוליטית, מתמודדות עם תופעות של אלימות פוליטית מגדרית לרבות הסתה איומים ושיח מבזה ומקטין. תופעות אלה אינן מכוונות כלפי עמדה אידאולוגית מסוימת, אלא כלפי עצם היותן נשים ב מרחב הפוליטי, ומייצרות אפקט מצנן הפוגע בלגיטימציה של נשים להתמודד, להיבחר .ולהישאר בעמדות הנהגה 2. הדרה של נשים משולחנות קבלת ההחלטות הדרה של נשים משולחנות קבלת ההחלטות מתבטאת באופן חריף בתת ייצוג של נשים בתפקידי הנהגה וניהול בכירים בשירות הציבורי ובגופים ממשלתיים. למרות חובת הייצוג ההולם המעוגנת בחוק ופס״ד של בג״ץ המנכ״ליות שהתקבל בפברואר2025 , בפועל נשים ממשיכות להיות מודרות מתפקידי מפתח שבהם .מתקבלות ההחלטות המשפיעות ביותר על מדיניות, תקציבים ושירותים ציבוריים 2 נכון לשנת2026 , אין אף אישה המכהנת ב מינוי קבוע בתפקיד מנכ״לית של משרד ממשלתי, מצב המעיד על כשל מתמשך ביישום חובת הייצוג ההולם. במקביל, חלה נסיגה בייצוג נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות- בשנת2015 עמד שיעור הדירקטוריות על כ־47% , ואילו בשנת2025 ירד שיעורן לכ־34% , זאת חרף החובה החוקית לייצ ,וג הולם. בנוסף, כיום בכשליש מהחברות הממשלתיות אין אף אישה בדירקטוריון נתון חמור המעיד על הדרה שיטתית ממוקדי השפעה כלכליים וניהוליים1. ( בבג״ץ המנכ״ליות2025 ) של שדולת הנשים בישראל2 בג"ץ קבע קבע כי הממשלה לא עמדה בחובתה החוקית לייצוג הולם של נשים, והורה ל ה לגבש הנחיות מחייבות ליישום חובת הייצוג ההולם. בעקבות פסק הדין פ רסמה נציבות שירות המדינה הנחיות מחייבות3 , שלפיהן בכל מינוי בכיר קיימת חובה לשקול באופן פעיל מינוי של אישה ולנקוט צעדים יזומים לאיתור מועמדות מתאימות. כאשר מוצע מועמד גבר בלבד, נדרשת הנמקה מפ .ורטת לאחר ריאיון של מועמדות נשים, ותיעוד הפעולות שננקטו לקידום מועמדות נשית חרף הנחיות אלה, נכון לשנת2026 טרם מונתה אישה במינוי קבוע לתפקיד מנכ״לית. כך, בין היתר, במהלך כהונתו שר האוצר בצלאל סמוטריץ ביצע11 .מינויים בכירים במשרד האוצר ללא מינוי נשים יוער כי לבסוף החליט שר האוצר להעלות לאישור שני מינויים במקביל: פעם נוספת את מינויו של מהרן פרוזנפר לתפקיד ראש אגף התקציבים (בפעם הרביעית, לאחר שבמשך שלוש פעמים המינוי שלו לא אושר בעקבות אי ייצוג הולם), וכן את מינוייה של מיכל עבאדי־בויאנג'ו לתפקיד החשבת הכל לית במשרד האוצר. שני המינויים ,אושרו, ולאחר רצף של מינויים בכירים ללא נשים, מונתה לראשונה אישה לתפקיד בכיר במשרד האוצר .אישה ראויה ובעלת כישורים מקצועיים וניסיון מוכח 3. הדרה של נשים במרחב הציבורי הדרת נשים במרחב הציבורי מתרחשת כאשר נשים מודרות בפועל ,מהשתתפות מלאה ושוויונית במרחבים בשירותים ובפעילויות שאמורים להיות פתוחים לכלל הציבור. הדרה זו באה לידי ביטוי במגוון רחב של תופעות ודפוסי פעולה, ובהם מניעת גישה של נשים למרחב ציבורי מסוים, מתן שירותים או קיום פעילויות המיועדים לגברים בלבד, הטלת מגבלות על ת נועת נשים, לבושן או עצם נוכחותן וכן מחיקה, השחתה או העלמה של ייצוגים נשיים מהמרחב הציבורי. במקרים רבים, ההדרה אינה נעשית באמצעות החלטה רשמית אחת, אלא באמצעות נרמול הדרגתי של הפרדה, מחיקה ואי אכיפה, לעיתים בשם רגישות דתית, מסורת או צביון תרבותי. הדרה והפרדה מגדריות במרחב הציבורי פוגעות בזכויות יסוד חוקתיות, ובראשן הזכות לשוויון, לכבוד האדם, לחופש התנועה ולחופש הביטוי. חרף האיסור העקרוני על הדרה והפרדה מגדרית מצד רשויות ציבוריות, בשנים האחרונות אנו עדים להתרחבות של תופעות הדרה במגוון זירות: בתחבורה ,הציבורית באירועים ובשירותים במימון ציבורי, במוסדות תרבות והשכלה, וכן במחיקת נוכחות נשית .מהמרחב הציבורי הפיזי והסימבולי אחת התופעות המובהקות והחמורות של הדרת נשים במרחב הציבורי היא השחתת שלטים ופרסומים שבהם מופיעות נשים. מדובר בתופעה רחבה, שיטתית ומתמשכת, הכוללת מח יקה, קריעה, כיסוי או העלמה של דמויות נשים משלטי חוצות, מודעות ציבוריות, קמפיינים פוליטיים ופרסומים אזרחיים. תופעה זו חוצה מחנות פוליטיים ואינה מבחינה בין ימין לשמאל: שלטים של פוליטיקאיות מכל הקשת הפוליטית מושחתים, לא בשל עמדותיהן או השתייכותן המפלגתית, אלא .מעצם היותן נשים מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת4 עולה כי האכיפה בנושא כמעט ואינה מתקיימת, ורוב תיקי .החקירה נפתחים ונסגרים ללא כתבי אישום ,הדין הקיים מתייחס להשחתת שלטים כעבירת רכוש כללית ואין בחוק התייחסות להיבט המגדרי של הפגיעה- מחיקת נשים מהמרחב הציבורי והצרת הלגיטימציה .שלהן להופיע בו 1 ( .צמרת, ה ואח׳2025 .)מדד המגדר . מכון ון ליר 2 בג״ץ1363/23 ( שדולת הנשים בישראל נ׳ ממשלת ישראל ואח׳24.2.2025 ) 3 הנחיית נציב שירות המדינה1.3 .נוהל עבודת ועדת המינויים . 4 ( .אבגר, ע2023 .)נתונים על השחתת מודעות על רקע מגדרי . .מרכז המחקר והמידע של הכנסת 3 בכנסת הקודמת, הונחה הצעת חוק של ח״כ יוליה מלינובסקי (הצעת חוק העונשין (תיקון- השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"א- 2021 ) שביקשה לקבוע נסיבה מחמירה לעבירות של השחתת מודעות כאשר מטרתן הדרת נשים מהמרחב הציבורי. הצ עת החוק עברה קריאה ראשונה אך לא קודמה להשלמת חקיקה5 , והיעדר .מסגרת נורמטיבית ייעודית מאפשר את המשך התופעה ללא הרתעה אפקטיבית לאור האמור לעיל, :להלן המלצות שדולת הנשים בנושא ● קידום חקיקה ייעודית- קידום חקיקה שתכיר בהשחתת שלטים ובהעלמת דמויות נשים מהמרחב הציבורי כעבירה בעלת מאפיינים מגדריים, ותיצור מסגרת נורמטיבית הרתעתית ייעודית. חקיקה זו צריכה לשקף את חומרת הפגיעה בזכויות יסוד, ולאפשר ענישה אפקטיבית ותגובה מערכתית .הולמת ● פרסום והטמעת נוהל1.3 של נציב שירות המדינה - יידוע ציבור, והטמעה של הנחיות מח ייבות של ייצוג נשים ב ,כל התפקידים בשירות המדינה משרדי הממשלה, יחידות הסמך והגופים הנתמכים .מתקציב המדינה ● החמרת ענישה והגברת אכיפה של הדרת נשים במרחב הציבורי- קביעת המאבק בהדרת נשים כיעד אכיפה מועדף של המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, לרבות טיפול יזום בהשח ,תת שלטים .הקמת מחיצות, הצבת שילוט מפלה ואלימות מגדרית במרחב הציבורי ● הנחיות לרשויות מקומיות- פרסום חוזר מחייב מטעם משרד הפנים האוסר הנהגת הסדרי ישיבה נפרדים באירועים ממלכתיים והצבת שילוט עירוני מפלה, בצד הפעלת מנגנוני פיקוח ואכיפה אפקטיביים כלפי רשויות מק .ומיות ● מתווה מוניציפלי לאומי - גיבוש מתווה ייעודי, בהובלת משרד הפנים, להתמודדות עם השחתת שלטים של דמויות נשים במרחב הציבורי, הכולל מנגנוני דיווח נגישים, טיפול מהיר, השבת הנראות .שנפגעה, ושיתוף פעולה בין רשויות מקומיות, משטרה וגורמי אכיפה המלצות אלה מקבלות משנה תוקף נוכח העובדה שמדינת ישראל צפויה להיכנס למערכת בחירות .השנה ,ניסיון העבר מלמד כי בתקופות בחירות חלה עלייה חדה בהיקף השחתת שלטים שבהם מופיעות נשים ובהיעדר היערכות מוקדמת קיים חשש ממשי להחרפת ההדרה ולפגיעה בשוויון ההזדמנויות של נשים להתמודד ולהופיע ב .מרחב הציבורי ,לסיכום ,הדרת נשים בישראל אינה תופעה נקודתית אלא תהליך מערכתי, המתקיים בזירה הפוליטית בשולחנות קבלת ההחלטות ובמרחב הציבורי. גל החקיקה, השיח הציבורי והיעדר האכיפה יוצרים יחד .מציאות שבה נשים מודרות מהשפעה, מהובלה ומהנוכחות הציבורית שדולת הנשים בישראל קוראת לוועדה לקידום מעמד האישה להציב גבולות ברורים, לקדם מנגנונים מחייבים ולפעול באופן יזום ונחוש .לעצירת מגמת הנסיגה ולהבטחת שוויון מגדרי הלכה למעשה ,בברכה רחלי סונגו, עו"ד ,מנהלת קשרי ממשל שדולת הנשים בישראל 5 .חדשות הכנסת ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה :קנס כספי על השחתת מודעות על רקע מגדר .