פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 444 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, ג' בטבת התשפ"ו (23 בדצמבר 2025), שעה 11:00 סדר-היום: << נושא >> טיפול הרשויות המקומיות בתופעת הזנות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר עדי עזוז מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: מירב בן ארי מוזמנים: שחר ישראל – החטיבה החברתית, משרד המשפטים דינה דומיניץ – מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים מאיה קיסרי – סטודנטית בחטיבה החברתית, משרד המשפטים אסנת דפנה – מנהלת היחידה לאכיפה אזרחית, פרקליטות המדינה חגי ברוש – מנהל תחום בכיר פיתוח, טיפול ושיקום, המשרד לביטחון לאומי מירב כהן – ראש חוליית סחר בבני אדם, המשרד לביטחון לאומי מיכל ויירון – מנהלת תחום אוכלוסיות מיוחדות, משרד הבריאות נוגה שילוח – מנהלת מרפאה ניידת ל-א.נשים בזנות, משרד הבריאות רוני סגל – מנהלת תחום פ"א, שורדי זנות, סחר וחסרי מעמד, משרד הרווחה והביטחון החברתי טלי שונרי – ממונה של"מ אגף הרווחה ירושלים, מרכז השלטון המקומי מלי גריכלט – מנהלת מינהל הרווחה, עיריית ראשון לציון מירה סלומון – עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי אדיר שוורץ – סגן ראש העיר, עיריית ירושלים מוריה סילפן – מנכ"ל מטה המאבק בסחר בנשים ובזנות עדן פרבר – מנהלת תחום מניעת סחר, מטה המאבק בסחר בנשים ובזנות מירי כהן – מנהלת תחום מענים וקואליציית ארגוני סיוע, מטה המאבק בסחר בנשים ובזנות אורה זלטקין – מנהלת גלגל – קורת גג לצעירות חסרות בית, על"ם אפרת הכט – מנהלת הל"ב תל אביב, על"ם אלאונורה גלעדי – מנהלת תחום טראומה, על"ם מאיה ברון – מנהלת מקצועית, על"ם לינור אברג'ל – יו"ר טרנסיות ישראל ד' – שורדת זנות ורד פלמן – כתבת ותחקירנית חדשות כאן, תאגיד השידור הישראלי. מוזמנים (באמצעים מקוונים): יעקב וידר – חבר מועצת העיר בני ברק טל ליבני – מנהלת המחלקה לנוער ושירותי של"מ, עיריית חיפה דור חליף – מנהל היחידה לדרי רחוב, עיריית חיפה מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: יעל שגב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> טיפול הרשויות המקומיות בתופעת הזנות << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לפני שאנחנו מתחילים את הדיון, אקריא קטע לפרוטוקול: אני קובע כי לפי סעיף 120 לתקנון, ככל ותהיה בקשה או שיעלה הצורך, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול, ככל והדבר נדרש לבקשת מי שהשתתף בישיבה, אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עשויה לגרום לו נזק או לזולתו. אני אגיד שוב לפרוטוקול, מאחר שהדיון מצולם, אם יש כאן מישהו או מישהי שרוצים שנפנה אליהם לא בשמם הפרטי או שהם אינם מעוניינים להיות בשידור, שיעדכנו אותנו או יישבו ממש בקצה חדר הישיבה. כך, המצלמות לא יקלטו אותם. היום 23 בדצמבר 2025, ג' בטבת, תשפ"ו. אני רוצה לפתוח את דיון הצוהריים בנושא: טיפול הרשויות המקומיות בתופעת הזנות. לפני שנתחיל את הדיון, אנחנו מציינים היום 809 ימים מפרוץ המלחמה, מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר. רן גואילי, גיבור ישראל, נמצא עדיין בשבי ברצועת עזה. כמובן שבפתחו של כל דיון, לבקשת הוריו היקרים טליק ואיציק גואילי, אנחנו נזכיר את רן גיבור ישראל, שיצא ב-7 באוקטובר כשהוא פצוע, ממש ימים ספורים לפני ניתוח בכתף. הוא שבר באיזשהו טיול שעשה. הוא שומע על המתקפה הקשה, ויוצא, כמו שהוא, ואומר לאבא שלו: אני לא משאיר את החברים שלי להילחם לבד. יוצא לשטח ובאזור צומת קיבוץ עלומים הוא נתקל בעשרות מחבלים, נלחם, מחסל עשרות מהם, נאבק ממש עד הכדור האחרון, עד שמסתיימת לו התחמושת. בזמן הזה הוא גם נפצע, ככל הנראה משני כדורים שהוא חוטף. מטפל בעצמו, עדכן את המשפחה, עדכן את הצוות שלו ואת המפקדים שלו. הוא שלח גם את התמונה המפורסמת שלו, כשהוא עוד פצוע, שכוב ליד איזשהו עץ וממשיך להילחם, כפי שאמרנו, עד הכדור האחרון. לצערנו, משם נחטף לרצועת עזה. אני חושב שהסיפור הזה הוא סיפור גבורה, גבורה ישראלית. החובה שלנו והמחויבות שלנו היא לא רק לבקשת המשפחה, אלא לבקשת כלל החברה הישראלית. בוודאי, לבקשתו של רן שיצא להגן על כולנו. ואנחנו נעשה הכול כדי להשיב אותו בחזרה. בקשת ההורים שלו לא לאפשר להתקדם לשום שלב, כזה או אחר, ברצועת עזה, עד שרן חוזר לחיק משפחתו. במעבר חד מאוד לנושא שהתכנסנו היום: טיפול הרשויות המקומיות בתופעת הזנות. לצערנו, אנחנו לא יכולים להתעלם מהתופעה שקיימת בכל חלקי מדינת ישראל. בוודאי כאן, בוועדת הפנים, מתוקף האחריות שלנו על השלטון המקומי ועל השלטון האזורי, לוודא שאכן הרשויות השונות ברחבי מדינת ישראל – אל מול אוכלוסיות שונות: האוכלוסייה הכללית, האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית. כל אוכלוסייה עם הצרכים והמענים שלה, עם הדרכים שלה להתמודד ולסייע לאוכלוסייה שלה עם התופעה הזאת, עם חינוך, עם הסברה, עם סיוע, עם מזעור. וכמובן אחר כך, עם הגשת מענים. אנחנו יודעים שיש רשויות שמובילות, שמקדמות, שמטפלות, שמסייעות ושמחנכות. אנחנו יודעים שיש רשויות שקצת יותר מתקשות. לצערנו, יש רשויות שמתעלמות. לא שזה לא פותר את הבעיה – להפך, במקרים רבים זה רק מחמיר אותה. לכן אנחנו נמצאים כאן בדיון, לבקשת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. נעשה איזשהו סדר דוברים, ונפתח עם חברות הכנסת היקרות שהגיעו הנה לכבד אותנו בדיון. לאחר מכן, המטה, משרדי הממשלה והגופים שהגיעו הנה. חברת הכנסת עדי, בבקשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, על קיום הדיון. תודה למטה שיזם את הדיון וגם ליתר ארגוני השטח שעושים עבודה אינטנסיבית וקשה. אני אתן גילוי נאות, אני במושב הכנסת כבר ארבעה חודשים. לפני כן, ניהלתי עמותה לנערות ולצעירות בסיכון, החצר הנשית, ומגיעה מהעשייה בשטח. קראתי את הדברים וגם שוחחתי עם הארגונים. הייתי שמחה, אחרי שהארגונים יציגו, להפנות שאלה גם לרשויות וגם למשטרה. בעיניי, המפתח ברשויות הוא קודם כול מניעה. אני אשמח לשמוע מה רצף השירותים שיש לרשויות, גם לרשות ששמנו כאן במוקד, אני לא יודעת אם בצדק או לא, תכף נשמע ונראה. ולהבין מה הם השירותים – בתים חמים; מרחבי הל"ב; תקנים מאוישים; אילו עוד תוכניות צריך. זה במישור הרשויות. במישור המשטרה, הגיעו אליי פניות קשות מאוד על הפשיטות המבורכות, יש לומר, של המשטרה על מכוני הליווי, בתי הבושת והדירות הדיסקרטיות. האתגר הוא שאין נוהל איך עושים את הפשיטה הזאת מודעת טראומה. אני אשמח שתתייחסי לזה, בהיבט שעוצרים נערות צעירות, לפעמים ממש קטינות. הן מגיעות לתחנת המשטרה, שם הן מתושאלות, לעיתים גם בדרך לא דרך. אין עו"סית בתחנת המשטרה, ולכן הן יוצאות חזרה לקהילה. לעיתים, יורדות מתחת לרדאר כי לפעמים, גם הסרסור משתחרר יחד איתן. הן כבר לא הולכות לדירה הדיסקרטית, כי היא נסגרה בצו מינהלי, והן לא יודעות על האפשרויות שקיימות בתוך הקהילה כדי לקבל מענים ולצאת לדרך אחרת. אני אשמח מאוד להתייחסות שלך אחר כך. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נפתח עם מטה המאבק בסחר בנשים ובזנות. מוריה, בבקשה. אתן רוצות להציג מצגת? << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> כן. אנחנו נציג מצגת בעוד רגע והיא לא תהיה ארוכה מדי. אני רוצה לומר משהו דקה לפני שמתחילות. קודם כול, להגיד לך תודה גדולה, חבר הכנסת קרויזר. זה לא מובן מאליו שוועדת הפנים, אני חושבת שבפעם הראשונה, דנה בתופעת הזנות ושמה את הזרקור על הרשות המקומית, על כל מה שהרשות יכולה לעשות. בדרך כלל, שולחים אותנו לוועדה למעמד האישה. אנחנו מסרבות להישאר בוועדה למעמד האישה, למרות שזאת ועדה מאוד מכובדת ואנחנו אוהבות אותה מאוד. ועדת הפנים דנה בזנות כפי שהיא ברחובות, בעיר, וזה דבר גדול שקורה פה בפעם הראשונה, ואנחנו מודות על זה. למדנו מהעבודה עם רשויות ויש כאן נציגות. רשות יכולה לעשות הכול והיא יכולה לעשות כלום, זה ממש תלוי ברשות. היא יכולה לעשות עבודה בחינוך ובהסברה, במענים ובהוסטלים, בעבודה פוליטית, בעבודה בתוך העירייה ובעבודה עם התובע העירוני. היא יכולה לעשות הכול והיא יכולה גם לא לעשות כלום, להגיד אין זנות, לסגור את העיניים והכול ייראה אחרת בעקבות החלטת אותה רשות. משרד הרווחה איתנו, על מלא, בהבנה שאם הרשות רוצה, הרשות תקבל. אנחנו קוראות לרשויות לבקש ולדרוש את המענים האלה ממשרד הרווחה שנותן אותם. יש כאן בקשה שלנו מהוועדה לפקח על התהליך של הרשויות, להגיד לרשויות: תבואו שוב בעוד כמה חודשים, תציגו תכנית, תגידו מה אתן עושות ברשות. תציגו תוכנית לשלטון המקומי, שנמצא פה, ולוועדה. אנחנו רואות את השינוי. אני רוצה להגיד מילה אחת אחרונה שגם תהיה במצגת על הרשויות החרדיות – אין כאן אף נציג של רשות חרדית, למרות שהזמנו את כולם. אולי בזום? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מבני ברק נמצאים בזום. כן. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> אה, מדהים. מבחינתנו יש כאן נציג וזה דבר גדול. אמרו לי, שאם הם לא באים זה טוב, ושאם הם באים זה לא טוב, אז אני לא יודעת. אולי, אם הם לא באו, יש סיכוי לשינוי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש סיכוי. יש רשויות בחברה החרדית והערבית שעובדות ועובדים שם בשקט, בהתאם לצרכים של הקהילה. כמו שאמרנו, כשאנחנו רואים שיש שיתוף פעולה, ודייקת ואמרת, בין ראש הרשות, לבין גופי הסיוע בתוך הרשות ולמשרדי הממשלה, אז בוודאי שהתופעה הזאת הולכת ומתמעטת. לצערנו, מי שנמצא שם מקבל סיוע. להתעלם זה בטח לא הפתרון. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> מילה אחרונה, יש המון זנות ברשויות חרדיות. אני כאילו אומרת את המובן מאליו. יש המון זנות של נערות צעירות יותר, זנות מוסוות ומוסתרת יותר, ולכן יותר מסוכנת בתוך ערים חרדיות על מלא. יש אחת שהחליטה להתמודד, לא נגיד את שמה, שעושה עבודה מדהימה. יש הרבה שעוד לא התמודדו ואנחנו קוראות להן להכיר. אנחנו כאן כדי לספר איזו תוכנית הן יכולות לקחת ולעזור. תודה לך על ההזדמנות הזאת. ליאור תיקח מכאן, אפשר להתחיל עם המצגת ואחר כך כולם ידברו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין, מעולה. אנחנו נשמח שתעבירו לנו אחר כך את התוכנית בצורה מסודרת. אנחנו נעשה חיבור עם השלטון המקומי והאזורי, נעביר ונראה איך אנחנו מפקחים על היישום. כפי שאת אמרת, איזו רשות לוקחת על עצמה את המשימה הזאת ומצליחה, ואיפה אנחנו יכולים לסייע כדי לעזור לרשויות שמתקשות יותר עם זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש איזשהו מידע סטטיסטי על הפריסה בין הרשויות השונות? אני מניחה שבערים הגדולות יש כמובן. יש איזה מידע על גודל התופעה ברשויות קטנות יותר? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לנו פה נציג ממשרד הרווחה שאולי יודע לתת תשובה לזה? << אורח >> רוני סגל: << אורח >> שלום, אני מנהלת תחום שורדות זנות בקהילה. מיפוי הזנות הוא נושא מאוד מאוד מורכב וקשה. זה נושא שהוא במחשכים, במסתור, ולכן קשה מאוד להגיד מספרים. בערים גדולות זה יותר בולט ויותר קל לדעת מי האוכלוסייה; בערים קטנות פחות. יש ערים שהרימו את הנושא ומטפלות בו בכפפות של משי, גם ערים קטנות. בדרום יש לנו ערים קטנות שמטפלות בזה בצורה יוצאת דופן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל המספרים. הזנות היא באמת רצף גדול – יש שמקפיצים את החתול לווטרינר או תמונה, ויש עד הרחוב. הרצף הוא רחב מאוד. לצערי, בשנתיים האחרונות, דווקא בקטינות ובצעירות, זנות הרשת גדלה מאוד, בתמורה להקפצה או למסיבה לעשות טובה מינית. המספרים בהיקפים גדולים מאוד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה משהו שאפשר לשאול אחר כך גם את המשטרה, על הניטור התופעה הזאת, ומה אתם עושים. נעבור לליאור כדי שתציג את המצגת. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> צוהריים טובים לכולם, אני אצטרף לתודות של מוריה על עצם קיום הדיון. אני אשמח לתת מילה טובה לכל צוות הוועדה ולצוות של חבר הכנסת, שעוזרים לנו מאוד. (מלווה את דבריה במצגת) כמה נתונים כללים כדי שנעשה יישור קו. לפי ההערכות, בישראל יש כ-14,000 גברים ונשים בזנות. חשוב להגיד שזו הערכת חסר – המטה למאבק מאמין שיש הרבה יותר – מתוכם כ-3,000 לפחות קטינים וקטינות. הבעיה שאנחנו מתמודדות איתה, היום, בדיון הזה, היא נכונות הרשויות המקומיות לפתור את בעיית הזנות ולייצר מענים לשיקום ולסיוע. יש איזשהו סירוב מתוך הרשויות להילחם בתופעה. מהם האתגרים המרכזיים? למעשה, מרבית הנשים בזנות לא מבצעות את הפרקטיקה בערים שבהן הן גרות, מתוך החשש להיתקל במכרים, בשכנים ובקרובי משפחה. ולכן הפרקטיקה מתבצעת בערים אחרות. הדרך שלנו לפתור את זה היא שהרשויות ישלבו כוחות ויעבדו בצורה משולבת. זה נמצא בתוכנית העבודה שאנחנו מציעות, גם לרשויות המקומיות וגם למרכז השלטון המקומי. סמכויות העירייה – לכאורה, לעירייה ולשוטרים העירוניים אין סמכויות אכיפה פליליות, אבל לעירייה יש כלים מוניציפליים רבים מאוד שהיא יכולה לעשות, ואנחנו נציג את זה היום. מבחינת העלויות, לכאורה, ניתן לומר שזנות היא תופעה יקרה, והטיפול בה מצריך תקציב רב. בפועל, אנחנו יודעות להציג שאפשר באמצעות תקנים קטנים ובעלויות מינוריות, לעשות שינוי מאוד מאוד משמעותי. מה תפקיד הרשויות? חשוב להדגיש שהזנות נראית אחרת מעיר לעיר. יש רשויות שבהן הפרקטיקה מתבצעת בדירות דיסקרטיות ובמלונות; יש מקומות שבהם זאת יותר זנות רחוב; יש מקומות במכונים שמוסווים כמכוני ספא. לעירייה יש הרבה מאוד סמכויות וכלים ייחודיים להיאבק ברמה המקומית, ומייד נציג אותם. חשוב להגיד שעלות הטיפול בבעיה נמוכה מאוד ביחס להתעלמות ממנה. כאשר מתעלמים מהתופעה הזאת, אז העלויות גם של הפשיעה וגם של הפגיעה בתושבים משמעותית גבוהות יותר. מה קורה כשעירייה מכחישה? כשעירייה בוחרת להכחיש – חשוב לי להגיד שזאת לא פיקציה. יש הרבה עיריות שגם המטה פנה אליהן, גם גופי חברה אזרחית וגם הרווחה עצמה. הם פנו ואמרו: אנחנו ניתן את כל התשתית כדי שתקימו את המשאבים הדרושים, ונתקלו בהכחשה מצד העירייה, שאומרת: לא, אצלנו אין זנות; אנחנו לא מכירים בתופעה הזו. זה מוביל לכך שהתופעה מתרחבת, נשים בזנות, מצבן מידרדר, ויש פגיעה במוניטין העירוני. חוסר בשירותים מוביל לכך שהנערות נכנסות לזנות בגיל מוקדם יותר, והתופעה נהיית רווחת יותר בעיר. כפועל יוצא, הקהילה נפגעת כאשר הזנות יכולה לזלוג גם לרחובות וגם לעודד פשיעה נוספת. נשים זרקור על רשויות חרדיות – המאפיינים הייחודיים של זנות חרדית מוכרים לנו על סמך ארגוני השטח שבערים חרדיות. לרוב, הזנות מתחילה מפגיעה מינית מוקדמת במשפחה שנותרת מושתקת. אחרי זה, יש תרבות ומאפיינים של האשמת הקורבן והשתקה בתוך הקהילה. הדבר הזה מוביל לפרקטיקה של זנות בגילים מוקדמים מאוד. אנחנו שמענו על גילי 12, 13 ו-14. אלו הגילים הנפוצים שבהם הן נכנסות לפרקטיקת הזנות ויש חשש כבד מאוד לבקש עזרה, בגלל הסכנת נידוי וסכנה בהרחקה מתוך הקהילה. יש ארגון אחד בעיר חרדית אחת, ולא נציין את שמה, שכרגע פתח מענה ומצליח לתת מרחב מוגן בשעות היוםל-40 צעירות בזנות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ליאור, אתם יודעים להעביר את המידע? זאת אומרת, לקחת את המודל שהצליח, כמובן שזה גם בזכות אותם אנשים באותה העיר, ולהעתיק אותו לערים אחרות? << אורח >> רוני סגל: << אורח >> המודל הוא של משרד הרווחה, של מרכזי הל"ב, והוא מתקיים בכל מיני מקומות. ליאור תיארה עיר חרדית אחת שלקחה את המודל. אבל המודל קיים שמשרד הרווחה מפעיל באמצעות הרשויות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מודל קיים שמכירים אותו בערים. אתם כמשרד, מה אתם יודעים לעשות עם רשות שלא מקדמת פרויקט כזה? << אורח >> רוני סגל: << אורח >> אנחנו עושים הרבה עבודה מול הרשויות, אנחנו בשיח איתן. כשאנחנו יודעים שיש בעיר מסוימת בעיה משמעותית, אנחנו משוחחים עם הרשות. בהרבה מאוד רשויות, בשנה האחרונה, אנחנו הקמנו את הל"ב, לנערות ולצעירות עד גיל 26; יש לנו יחידות לטיפול בזנות לבוגרות, זה נקרא יט"ב. רק בשנתיים אחרונות התחילו להיות מוקמות ברחבי הארץ יחידות לטיפול בזנות. כבר יש לנו כ-12 יחידות בפריסה ארצית. זה תהליך איטי, זה לוקח זמן, לאט-לאט. שנתיים ל-12 יחידות זה יפה מאוד, והערים מתקדמות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> התופעה היא לא מלפני שנתיים. לכן אני שואל, איפה - - - << אורח >> רוני סגל: << אורח >> החוק לאיסור צריכת זנות קידם מאוד את השירותים ואת המענים לתופעה. לפני כן, היה ממש מיעוט. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> במשרד, יש לכם תוכנית ייעודית לחברה הכללית, החרדית והערבית? כל רשות יודעת לקבל את התוכנית שרלוונטית לאוכלוסייה שלה? << אורח >> רוני סגל: << אורח >> בגדול, התוכנית אחידה, אבל, יש התאמות לפי סוג האוכלוסייה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> העובדים הסוציאליים והמחלקה לשירותים חברתיים מקבלים את הממשק מול משרד הרווחה – כל מה שזמין. עוד גרוש לשקל, כמדיניות – כמה הרשות לוקחת את סל השירותים שניתן לעובד הסוציאלי, ועושה משהו יותר מערכתי? זה עניין של מדיניות. לצד המשאבים וההשקעה של משרד הרווחה, ראש רשות שמרים את זה או מליאת רשות שמרימה את זה לטיפול יותר מערכתי, לפעמים משקיעה לפעמים יותר, ונותנת יותר שיח. זאת פאזה אחת מעל. אני חושבת שבעצם זאת הסוגיה שאנחנו צריכים לראות, איך אנחנו מבינים את גודל הבעיה ומגייסים ברמת הערך גם את המנהיגות של השלטון המקומי, ולא רק את המחלקות לשירותים חברתיים. הן שם מתוקף התפקיד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש כאן מאגף שלם ומיתד ברווחה? << אורח >> רוני סגל: << אורח >> אני מאגף שלם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את מאגף שלם, אבל את לא מחזיקה את התוכניות. אלו תוכניות מניעה של צעירים. אני אגיד לך למה אני שואלת, כי זה בעצם החלק של המניעה ואפשר לקרוא לזה, לצערי, שער כניסה. זה נראה כמו שער כניסה לעולם הזנות. כובד המשקל, בטח מבחינה כספית – ככל שאנחנו משקיעות יותר במודלים הקטנים והזולים יותר, כמו: בית חם, נור, כל מיני מודלים קטנים יותר, אנחנו יכולות לעצור את זה פה, כך אנחנו נוכל לעצור את זה ולא להגיע לאתגרים הגדולים באמת של הל"ב, 24/7 והלנות חירום. זה אירוע כלכלי אחר, וגם עמוק בתוך הרצף. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> אני מסכימה מאוד. אנחנו משקיעים הרבה מאוד גם במניעה. יש לנו התקשרות עם עמותת תודעה, שנותנת סדנאות לבני נוער בסיכון במסגרות שלם, ועושה הכשרות לצוותים כדי להגביר את המודעות, את המניעה ואת היכולת לתפוס את זה כשזה עוד צעיר, ולא כשמישהי נכנסה ממש לרצף הזנות. קודם כול, נערה בסיכון, בתחילת הרצף אנחנו מנסים, קודם כול, להכניס אותה למסגרות האלו – בתים חמים, מיתרים ושאר הסגרות – ושם להתייחס ולתת מענה לנושאים המיניים. מי שנכנסת למרחב הל"ב, זאת כבר מי שבאמת נמצאת בקצה הרצף, ועמוק יותר בתוך רצף הזנות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בזנות פעילה. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> סליחה שאני מתפרצת. הרווחה נותנת המון מענים. אנחנו רוצות לשים זרקור על מה שהרשות יודעת לדרוש מהרווחה, ביחד עם הרווחה ולבקש מהרווחה, כי הרווחה נותנת. השאלה כאן היא מה הרשות מבקשת. הרבה רשויות לא מבקשות, או לא מוכנות לטפל בזה על פני דברים אחרים שהן מטפלות בהם. בסוף, יש בריכה אחת וסל אחד. חשוב לנו לשים את הדגש לא רק על עבודת הרווחה שהיא עבודה ארוכת שנים, אלא על מה הרשות המקומית עושה. היה לי חשוב להגיד את זה. אתמול הייתה לנו פגישה מדהימה עם מנכ"ל משרד הרווחה. קיבלנו איתו פגישה אינטימית, והוא אמר: מה שרשות תדרוש, המשרד ייתן. אני בטוחה שזה יותר מורכב מזה. הרשות צריכה לדעת לדרוש לטפל בזנות, ואז יש הרחבות ויש עוד תקנים. ליאור תמשיך. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> רצינו לשים זרקור גם על הדברים הטובים שקורים, ומה קורה כאשר עירייה בוחרת להיאבק. מקרה הבוחן הטוב ביותר הוא עיריית תל אביב, שהצליחה לעשות שינוי דרמטי בקנה מידה מטורף ובכל העיר. העיר החליטה לסגור את כל מועדוני החשפנות, לצאת למבצעי אכיפה לסגירת בתי בושת ברחבי העיר, להרחיב את כל שירותי הרווחה שלה ולפתוח הרבה מאוד מקומות שנותנים מענה שיקומי. זה יצר שינוי דרמטי. סגנית ראש העיר חן אריאלי הייתה אמורה להגיע היום, אבל נבצר ממנה. היינו שמחות להגיד לה את המילה הטובה הזו. עיריית ירושלים – סגן ראש העיר אדיר שוורץ נמצא כאן היום – עושה איתנו עבודה מדהימה. יש לה גם את הוועדה למיגור אלימות ששמה דגש על נושא הזנות. היא עשתה איתנו ועם מטה המאבק בסחר בנשים ובזנות קמפיין הסברה, שהגיע לחשיפה מטורפת והיה ממוקד בתושבי ירושלים הצעירים. היא עושה צעדים משמעותיים נוספים ויש כאן נציגים שיוכלו להרחיב על זה. כמו שציינו קודם, יש עיר חרדית חלוצה, שעשתה מעשה אמיץ והחליטה לפתוח את מרחב הל"ב מטעם הרווחה. אנחנו קוראות כאן, בוועדה הזו, לרשויות נוספות לעשות את המהלך הזה. מה רשות בעצם יכולה לעשות? המטה למאבק כתב תוכנית מסודרת ומפורטת, ואנחנו נשמח להציע אותה לכל עיר שתבקש. בקצה המזלג, יצירת המענים העירוניים והרחבתם בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, כולל את מרחבי הל"ב ויחידות היט"ב ואת השיטור העירוני, שיכול להיות מוגבר באזורים ייעודיים, כדי לאמלל את חייהם של צרכני הזנות. אומנם, אין להם יכולת לאכוף את חוק איסור צריכת זנות, אבל הם יכולים לחלק דוחות אחרים. ראינו את זה קורה בעיריית ראשון לציון שבחרה לעשות את המהלך הזה. הסברה וחינוך באמצעות קמפיינים ובבית ספר; רישוי עסקים – יכולים לסגור בסעיף רישוי עסקים מקום שמשמש כבית בושת בצו מינהלי. בהמשך, אם הפרקליטות תרצה לקחת את זה משם, אפשר לעשות גם סגירה קבועה. וגם את הפורום הבין-עירוני שמטה המאבק בסחר בנשים ובזנות יוזם ומקים, שקורא לרשויות מוניציפליות להצטרף, לשבת בשולחנות עגולים ולדון בסוגיה החשובה הזאת ולהבין מה אפשר לעשות יחד וטוב יותר. משפט לסיכום, ואני אחזור על מה שנאמר כי זה חשוב. זה בין המקרים הבודדים שבהם כל משרדי הממשלה, בדגש על הרווחה, עושים את עבודתם נאמנה, מקצים תקציבים ורוצים שהבעיה תיפתר. למעשה, זה חונה בנכונות מקבלי המדיניות ומכתיבי המדיניות ברשויות המקומיות, שבוחרים להכחיש ולהגיד: אצלנו בעיר אין זנות, ולטמון את הראש בחול. ברגע שפעולה כזאת קורית, בעצם נחסכת ונמנעת מנשים בזנות אפשרות לחיים טובים יותר ואפשרות לשיקום. לכן, אנחנו מאוד שמחות שהדיון הזה מתקיים כאן היום כדי לנסות לעורר את השטח. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בשמחה רבה. כמו שאמרת, יש רשויות שמובילות ואנחנו שמחים לפרגן להן. מקווים שהדיון הזה ירתום את שאר ראשי הערים, על המגזרים השונים, לקחת יוזמה ולנצל את המשאבים שקיימים, גם במשרדי הממשלה, גם בעמותות וגם בארגונים אחרים. סגן ראש עיריית ירושלים אדיר שוורץ, את השבחים אתה מקבל מהשטח, וזאת התעודה הטובה ביותר. נשמח לשמוע, תודה. אתה באמת מקבל שבחים מהשטח וזאת התעודה הטובה ביותר. נשמח לשמוע, תודה. << אורח >> אדיר שוורץ: << אורח >> תודה, יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת קרויזר. אני מצטרף לתודות על קיום הדיון הזה. בהחלט, לא מובן מאליו שהדיון הזה מתקיים בוועדת בפנים. אני בטוח שלא חסרים נושאים על סדר-היום, כך שזה באמת לא מובן מאליו. התודה השנייה שלי היא למטה בהובלת מוריה, עבודה חשובה מאוד. אני אציג בקצרה מה אנחנו עשינו כעירייה, איך זה נראה לפרטי פרטים, כדי שיוכלו ללמוד. כמובן שאנחנו כאן כדי לשתף פעולה עם כל רשות שתרצה לשתף פעולה. ראיתי את הפורום הבין-רשותי, ואני מציע לארח אצלנו את המפגש הראשון. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> צריך להגיד על זה מילה כדי שהנוכחים יכירו, כי חן אריאלי לא הגיעה בסוף. << אורח >> אדיר שוורץ: << אורח >> אני מנצל את ההזדמנות שהיא לא הגיעה. פורום בין-רשותי צריך להתקיים בירושלים, בירת ישראל, אני מבטיח רוגלך טעים מאוד. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> סליחה שאני מתפרצת, הכוונה היא להקים פורום בין-עירוני למאבק בזנות, שתוביל אותו, אחרי כל מה שעשתה, תל אביב, וירושלים בהובלת אדיר שגם הציע לארח, ויצטרפו אליו, בתקווה, ראשון לציון, חיפה, באר שבע. ערים שבכל זאת מתמודדות עם התופעה הזאת בממדים גדולים. << אורח >> אדיר שוורץ: << אורח >> כולם מוזמנים. השלב הראשון מבחינתנו היה למידת התופעה. אנחנו לא מכירים איך היא נראית, וכמו שגם צוין כאן, היא נראית אחרת בכל עיר ועיר. בירושלים, הזנות לא נראית, למשל, כמו כרטיסי ביקור על הכביש, ולמדנו מהשטח שהיא בעיקר של נערים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כבר לא נראה כך. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> זה יצא מהחוק. << אורח >> אדיר שוורץ: << אורח >> לכן אנחנו צריכים ללמוד. בשלב ראשון, למדנו שהתופעה היא בעיקר דווקא של נערים, ולא של נערות, לא רק אבל בעיקר מהמגזר החרדי ובעיקר בלי עורף משפחתי. הבנו איך נראית זירת זנות. יצאנו לשטח כוועדה למיגור אלימות – נציגים מכל הסיעות, ובעיריית ירושלים יש לנו קואליציה מקיר לקיר, מדגל התורה ועד נציגים חילונים – וראינו איך נראות זירות זנות שונות ובאמת יש איזשהו מגוון. שלב שני הוא רישות וחיבור גורמים שונים ברשות שנוגעים בזה בתוך הרשות. עיריות הן גופים גדולים ומסורבלים מאוד. הרבה פעמים, המחלה של עירייה היא שאגף אחד לא יודע לדבר עם אגף אחר, מחלקה אחת לא יודעת שבכלל יש מחלקה שמתעסקת כמעט באותו דבר. חיברנו את כולם בתוך העירייה, בתוך דיוני הוועדה למיגור אלימות וגם בשולחנות אחרים – רווחה, בריאות, קידום נוער, ועוד. נמצאות כאן טלי ושיר מהעירייה, שיוכלו אולי להרחיב איך זה נראה מהזווית המקצועית ולא של הדרג הפוליטי. יש לנו בירושלים מעין סניף של הקליניקה בלווינסקי, שעושה עבודה חשובה מאוד. קודם כול, שנדע בתוך העירייה מהם הגופים שכבר פועלים. שלב שלישי, החיבור לשטח, לחברה האזרחית, חיבור למשטרה ויצירת החיבורים האלה. הרבה פעמים הסד"פים לא ברורים, זה נכון בכל תופעת מיגור האלימות שדורשת בהגדרה איזושהי רשת שתהיה מצופפת. הרבה פעמים המשטרה רצה בסטריפ שלה, החברה אזרחית רצה בסטריפ שלה, העירייה רצה בסטריפ שלה והן לא מצליחות והם לא מצליחים לייצר את החיבור הזה. סד"פים ברורים, חיבור ברור וקיצור טווחים. זה אפילו יכול להיות ברמת קבוצת וואטסאפ שיכולה לעשות שינוי גדול בתוך רשות. שלב רביעי, הבנה מה הרשות יכולה לתת עם הכלים שיש לה, שאנחנו לא מיישמים. למשל, בעיריית ירושלים יוצאים לפיילוט שבמסגרתו, הפיקוח העירוני על הבנייה יכול להיות שותף בתהליך. איך? אם יש בדירה זירת זנות, למעשה יש בה שימוש חורג בדירה לעסק ואסור להפעיל עסק בתוך דירה. מתריעים לבעל הבית, זה נשמע מצחיק, אבל מתריעים לבעל הבית. ב-99% מהמקרים, בעל הבית לא יודע שהשוכר, התמים לכאורה, מפעיל אצלו בבית, בנכס, זירת זנות. הפיקוח יכול להגיע לשטח, ומכוח הפיקוח על הבנייה, להכריז על שימוש חורג בנכס, להתחיל להפעיל אכיפה שהעירייה יכולה לעשות, בשונה מהאכיפה הפלילית שהוזכרה פה. הוזכר פה גם פיקוח רישוי עסקים שיכול לפעול בזירות האלו. אלה כלים משמעותיים מאוד כי הם שווים הרבה מאוד כסף. הם מעלים מודעות של בעלי הנכסים וזאת עוד דרך לצופף את הרשת. כמובן שזה לא מספיק לבד. צוין פה הקמפיין שהשקענו בו ופונה לצעירים, ואני מחזיק את תיק הצעירים. בתוך רשות הצעירים עשינו את הקמפיין שפונה לצעירים ומדריך אותם כיצד להימנע מהתופעות האלו. השלב האחרון הוא כמובן פולו-אפ ומעקב. קיבלנו פה מחמאות ותמיד כיף לקבל מחמאות. בעיריית ירושלים זה בטח לא מובן מאליו. יש לנו הרבה דברים להשתפר בהם וגם כאן עוד לא סיימנו, התופעה עוד רחוקה מלהיות ממוגרת בעיר ירושלים. אנחנו נמשיך לעקוב ביחד עם החברה האזרחית, ביחד עם המשטרה וביחד עם כל הגופים, כדי לראות שאנחנו מצליחים להוריד את זה ממש למינימום. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. אני חושב שזה חשוב מאוד. אני מקווה מאוד שעוד רשויות עוקבות אחרי הדיון הזה ויכולות ללמוד מהנעשה בירושלים שהיא עיר מאתגרת. היא מרכזת בתוכה מגוון אוכלוסיות, במספרים גבוהים מאוד. זה שאתם נמצאים ומובילים, באמת הערכה רבה. טלי מעיריית חיפה, נמצאת בזום. << אורח >> דור חליף: << אורח >> נמצאת איתי גם טלי לבני. אני מנהל היחידה לטיפול בדרי רחוב, וכתוצאה מזה גם נשים שורדות זנות, כי עדיין לא פתחנו את תוכנית יט"ב. אנחנו בימים אלה עומלים קשה מאוד כדי לפתוח אותה אצלנו. אנחנו עוד עיר שיש לה את אופק נשי, כמו שחלק פה ודאי מכירים, שעובדת המון שנים כדי לנסות למגר ולטפל בתופעת הזנות ולטפל בנשים המסכנות האלה. אני רוצה לצרף לכאן איזשהו גורם שאני לא שמעתי אותו מעורב מספיק, וזה משרד הבריאות עם נושא האשפוזיות, בדגש על אשפוזיות תחלואה כפולה ומרובה. נשים במעגל הזנות, כפי שאני מכיר מהניסיון שלי, מגיעות עם מספר תחלואות, ובעיקר המון שימוש בסמים ובאלכוהול – זה מובן לחלוטין בעולם הזה. לצערי, יש גם התמכרות לזנות עצמה, כלומר, להוציא את האישה מהמעגל הזה. אצלנו בחיפה אילו לא רק נשים, אלא בכלל. אני ארחיב את היריעה, זאת הקהילה הלהט"בית בחברה הערבית, זה חזק פה מאוד, ובכלל, זנות גברים וצעירים זה גם משהו שקורה אצלנו בעיר. אנחנו מודעים ואנחנו כן מנסים לפעול. יש לנו עו"ס להט"בים שמתעסק בסוגיה הזאת חזק מאוד. אנחנו, הטיפול בדרי הרחוב, נותנים בינתיים את המענה עד שיגיע יט"ב. כאחד שמסתובב ברחובות אני רואה, לצערי, את הזנות בעיניים יום-יום. העובד בשטח מתקשה מאוד להמציא ולתת מענים לטובת הנשים האלו. כלומר, אנחנו מדברים על מעט דירות חירום, וגם שם זאת אוכלוסייה שמאוד קשה להחזיק אותה בדירת חירום. הרבה פחות פרויקטים רק למזער נזקים, לדוגמה תוכנית יזה"ר שבוודאי מכירים פה. עוד קודם להתמקדות הזאת במזעור נזקים, יש צורך מאוד חזק בעוד תוכניות יציאה לשטח ולתת כלים פרקטיים לאנשים בשטח לפעול ולמזער כאן ועכשיו. אני רואה את הדלתות המסתובבות שקורות בדירות החירום, בהוסטלים ובאשפוזיות כמשהו שצריך להפסיק אותו, זאת התופעה. אני יודע שהיום, כשאני מפנה אישה שבזנות לאופק נשי, או שהיא לא תלך כי בדרך יתפוס אותה, לצערי, צרכן – מה שנקרא זנאי וכמובן זאת עבירה פלילית – ואנחנו בטוח לא מעודדים את זה. או שהיא לא מרוצה מהדירה כרגע. בגלל שיש כל-כך מעט, אז יש יחסית הרבה נשים באותו הזמן בדירה הזאת. ואז בתוך הדירה – אני יודע מאופק נשי ואני אוהב מאוד את הצוות שם – קשה להחזיק עם אוכלוסייה שמרובה בגניבות, בתככים, ובכלל קשה לגור ביחד, אני מבין את זה. ההוסטל של אופק נשי מתפקד נפלא, אני חושב שזה משהו שאמורים להצמיח. זה בסדר גמור שדורשים מהרשויות המקומיות את הטיפול בשטח - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני לא כל-כך הבנתי מה אתה אומר על מאפייני האוכלוסייה. יותר נכון, אני מקווה שלא הבנתי. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> גם אנחנו לא הבנו, אנחנו מנסות להבין. << אורח >> דור חליף: << אורח >> אני אחדד, העובד בשטח צריך להציע לאותן נשים מענים, מענים ראויים, שחלקם כבר קיימים, וחייבים להמציא עוד, כדי שיהיה לנו מה לתת להן. היום, כשאני ניגש לאישה בזנות, קשה לי ואין לי הרבה כלים להציע לה, גם בתור עיריית חיפה וגם בקולקטיב בארץ. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> יש מלא מענים בחיפה. אני אתן לנוגה לדבר, כי היא נציגת חיפה ואני לא אדבר במקומה. המצב בחיפה קשה מאוד מהצד העירייה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו לעיריית חיפה, בתור אחת שמכירה היטב את פעילות הרווחה בחיפה. עיריית חיפה עושה מאמצים גדולים, אבל חשוב להגיד שהמצב בעיריית חיפה קשה מאוד. הרבה מאוד עמותות עזבו את עיריית חיפה בשנתיים-שלוש האחרונות. לדעתי, יש פה אפילו נציגים שעזבו בגלל קשיים מורכבים מאוד מול הרשות, לקבל את הדבר הבסיסי ביותר – להיות משולמות. העמותות מופעלות מכוח קולות קוראים ומכרזים מול הרשויות. הן לא משולמות או שהן משולמות ב-delay של חצי שנה-שנה ואז עמותות קורסות. בשנתיים האחרונות המון עמותות עזבו, ברמה שנשאר בית חם אחד והיום גם אותו אין. יש את נור ויש את מרחב הל"ב. << אורח >> נוגה שילוח: << אורח >> שעובד מול המשרד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> שעובד מול המשרד. זאת נקודה חשובה. הוא עובד מול המשרד, בגלל הקשיים מורכבים מול הרשות. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> לא, לא. זו הייתה החלטה של המשרד לקחת, זה לאו דווקא בחיפה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא. אני מכירה, את המקרה הספציפי הזה. זה היה בגלל התנהלות עיריית חיפה. << אורח >> נוגה שילוח: << אורח >> גם מרכז היום באופק נשי סגור מ-2021. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> נוגה יודעת לספר על חיפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו ניתן לנציגים של חיפה לסיים, ואז, אני חושב, נוגה תוכל לתת עוד נקודת מבט. << אורח >> דור חליף: << אורח >> אני חושב שזה לא המקום לדיון, להתעסק פה כרגע בענייני התשלומים של עיריית חיפה, כן או לא. זה נושא לדיון. פשוט, לא בוועדה הזאת, לדעתי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לא על התשלומים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לא על התשלומים, זה האם העירייה יודעת להקנות את הכלים שעומדים לרשותה ומה סדרי העדיפויות במתן מענים? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. << אורח >> דור חליף: << אורח >> בסדר, נכון. עם כל הקשיים שלנו, אנחנו יודעים ומודעים. כל הנשים שעובדות בחיפה מכירות אותי ואת טלי, והן יודעות מה אנחנו עושים על מנת לשפר. נראה גם את הצד השני, מבחינתי, בחיפה יש מענים, יש מרפאה ניידת ועוד הרבה דברים טובים. אני נתקל, בסופו של דבר, במחסום בעבודה מול הנשים בזנות שאני פוגש ברחוב. אנחנו צריכים להגביר, הרבה יותר, את יחידות איתור ברחוב בהגעה לאותן נשים. דווקא בבדיקה ביחידה לטיפול בדרי הרחוב שמתעסקת, בדרך כלל בעיקר בגברים, אחוז הנשים אצלנו הוא גבוה. אני נתקל בנשים מכורות, בעיקר לסמים ולחומרים, ואין לי הרבה לאן להפנות אותן. אני יודע שיש לי את דרך אריאלה ואני מכיר את התחלואות האחרות, ויש בעכו, אבל זה לא מספיק. אני מרגיש שאם היו פתרונות יותר ייעודיים לנשים במעגל הזנות, עוד אשפוזיות ועוד הוסטלים, זה היה עוזר לי יותר. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> מי צריך לפתוח אותן? לא הבנתי. מי צריך לפתוח עוד מענים שיעזרו לך? << אורח >> דור חליף: << אורח >> כרגע, משרד הבריאות. לפי דעתי אילו צריכות להיות תוכניות משולבות, כל האשפוזיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד הרווחה, אתם רוצים להתייחס? << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> הייתה בקשה מהעירייה לפתוח? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> למשרד הבריאות יש את מרכזי ענבר, ועיריית חיפה לא פתחה אותם. אי-אפשר לפתוח לבד מרכז ענבר, גם משרד הבריאות. זה בשיתוף עם בני ציון. בחיפה, עיר גדולה ומרכזית, אפשר לפתוח מרכז ענבר, אבל המכרז, אין מה לעשות, הוא מול הרשות. המשרד נותן את המכרז לרשות, והרשות צריכה להרים את הכפפה. זה חונה אצלכם. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> במפגש הנוכחי, בוועדה הנוכחית, אנחנו מדברים בעיקר על מענים בקהילה ולא מענים חוץ ביתיים. אתה מדבר על מענים חוץ ביתיים שחסרים, אבל חסרים הרבה מאוד מענים בקהילה, גם ובעיקר בחיפה. << אורח >> דור חליף: << אורח >> אמרתי, זה בעבודה. זה בהתקדמות חיובית, אבל אילו דברים מהימים האחרונים. אנחנו עובדים על זה חזק מאוד. זה לפתחנו, ולאור העלייה הגדולה אצלנו בחיפה, כמו שאתן יודעות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה תוכל להעביר לוועדה מהם המענים שיש אצלכם כרגע בחיפה, שאתם יודעים לתת? << אורח >> מיכל ויירון: << אורח >> שתחת אחריות הרשות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תחת אחריות הרשות, בוודאי. אני לא מדבר על משרדי הבריאות והרווחה. << אורח >> דור חליף: << אורח >> כן. כרגע, תחת הרשות יש לנו את עובדי היחידה לטיפול בדרי הרחוב, אני והעובדים שלי, שעובדים ועמלים גם עם הנשים שורדות הזנות. כלומר, כרגע, זה בחיבור ביחד עד שתיפתח תוכנית יט"ב שאנחנו עובדים עליה. יש לנו גם עו"ס להט"בים שעובד עם אנשים מהצד השני. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> רוב הזנות בחיפה היא לאו דווקא זנות רחוב. יש הרבה דירות דיסקרטיות, מלא. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני אצטרף למה שאמר היושב-ראש. אולי תאגדו את זה ותעבירו את זה כתוב לוועדה, כדי שנוכל לראות מה השירותים. הכוונה בשירותים היא לשירותים בקהילה, לא אם יש עו"ס כזה או אחר בתוך לשכות הרווחה. אנחנו יודעות שאתם לא הקו הראשון, כלומר, הן לא מגיעות קודם ללשכת הרווחה. הן מגיעות לארגונים שפועלים בשטח והארגונים הם הגשר אליכם. מה השירותים שיש בקהילה לעיריית חיפה על רצף הזנות? << אורח >> דור חליף: << אורח >> זה לא נכון בחיפה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה נכון מאוד בחיפה. בחיפה ספציפית זה אפילו מאוד מאוד נכון. אני אשמח להתחבר למה שאמר היושב-ראש, תעבירו כתוב לוועדה, לא עכשיו, מה השירותים בקהילה שיש על רצף הזנות והסיכון לרשות. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אולי נאפשר לנוגה לדבר, מאחר שהיא בתוך העיר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כבר נשמע גם את נוגה. תודה רבה לנציגי חיפה. אני תכף אעבור לנציגים בתוך העיר. יש לנו בזום את נציג עיריית בני ברק יעקב וידר. אני חושב שזה חשוב מאוד שנשמע גם אותו, גם בתור חלוץ בנושאים רבים עבור תושבי העיר, וגם בנושא הזה. תודה רבה שאתה מצטרף אלינו. << אורח >> יעקב וידר: << אורח >> שלום וברכה, בוקר טוב. קודם כול, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה על הדיון החשוב הזה, הוא באמת סופר חשוב, ולכל מי שהיה שותף לקיום הדיון הזה. אני חייב לומר לכם בכנות, אני חבר אופוזיציה בבני ברק. אני לא מכיר מספיק טוב את התופעה בבני ברק. פגשתי בכנסת השבוע את אחת מהמארגנות של הדיון הזה, והיא אמרה לי שהתופעה רחבה מאוד בבני ברק. הגשתי אתמול בקשת מידע מהעירייה, לדעת מה ידוע לרווחה באופן כולל, כמובן לא שמות, מה ידוע לעירייה בנושא הזה. אני חבר מועצה שש שנים, מעולם לא היה דיון בנושא הזה, לא בוועדת הרווחה שאני חבר בה, לא במועצת העיר ולא בשום מקום. אם הבעיה קיימת והיא מטואטאת באיזשהו מקום – חמור מאוד. זה צריך להיות מטופל גם ברמה הארצית וגם ברמת הכנסת. ככל שיהיה לי מידע מהעירייה, וככל שהוועדה - - - אשמח שתעבירו את זה אליי, כדי נוכל להציף את זה גם בפני התושבים. במידה ואקבל מידע מהעיר ובכנות, אני בספק אם אקבל. לא קיבלתי מידע בנושאים הרבה יותר - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לך אפשרות לשפר קצת את החיבור לאינטרנט אצלך? << אורח >> יעקב וידר: << אורח >> אני אנסה לשפר את השידור, מקסימום - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אי-אפשר להמשיך ככה, פשוט לא שומעים שום דבר. נעבור אל הדובר הבא ומקסימום נראה אם אנחנו מצליחים לשמוע אותך. בכל מקרה, ממה שהצלחנו לשמוע, אני חושב שאמרת דברים חשובים. יש לרווחה מידע לגבי מה שקורה בבני ברק, כדי שיהיה אפשר לעשות שם איזשהו חיבור? << אורח >> רוני סגל: << אורח >> אין לנו מידע ספציפי מה קורה בבני ברק. בתחומים האלה, אם מתחילים להעלות את הנושא, ולאט-לאט מתחילים לרקום את הדברים שמתחת לפני השטח, אז מגלים את זה. סביר להניח, שבמקומות כמו בני ברק, אם תקום יחידה, היא תקום בתוך התמכרויות או בתוך משהו ששם את הזנות פחות על השולחן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, תודה רבה. נוגה שילוח, בבקשה. << אורח >> נוגה שילוח: << אורח >> אני מנהלת המרפאה הניידת בלשכת הבריאות חיפה. השטח שלנו הוא מחדרה, ועד עכו ונהריה, זאת אומרת, אנחנו על-אזוריות. דווקא במובן הזה, כשרוצים לנסות ולעשות מיפוי של הזנות ברשויות מקומיות שונות, אני מציעה להיעזר בניידות, כי יש לנו מידע. אנחנו מגיעות לכל הזירות הקטנות וזה יכול לעזור בחשיבה על איפה כדאי לשים דגש. כשהתחילו הפעילויות של היט"ביות, שצוינו פה קודם, מאוד מאוד הופתענו שהתחילו בפרדס חנה. זירת הזנות, אולי השנייה בגודלה בישראל, זאת חיפה, אני מעריכה שכן. אנחנו בניידת כבר מעל 2,800 מטופלות, 350 מטופלות ומטופלים בשנה. חשוב לי להגיד ש-60% אחוז מהן לא מוגדרות כמכורות או כדרות רחוב. מדובר בנשים, שעל פניו, לא הייתן יודעות כשרואים אותן ברחוב שהן נשים בזנות. אני יודעת שדור בא מהכיוון של דרי הרחוב, הוא עושה עבודה נהדרת, ואנחנו עובדים איתו בשיתוף פעולה, אבל זאת לא עיקר התופעה, אותן דרות רחוב. אני אדבר על חיפה ספציפית. אני רוצה לדבר על סל מענים גמיש, כדוגמה. סל מענים גמיש הוא מענה של 10,000 שקלים, שהיו אמורים לתת לנשים שנמצאות בתהליך שיקום מזנות, זה בידיים של הרשות המקומית. יש לי מטופלות מעתלית שכבר קיבלו שלוש פעמים סל מענים גמיש. זאת אומרת, הגיעו ל-30,000 שקלים סיוע במהלך השיקום שלהן. חד-משמעית, מטופלות מחיפה אני לא מגישה יותר, כי הכעס כלפיי היה כל-כך גדול. האשימו אותי שאני לא רוצה שהן יקבלו, כי ביורוקרטיה, או לא יודעת מה. פשוט לא הצלחנו להשיג את הדבר הזה, עבור נשים שנמצאות בתהליך שיקום. שני דברים מרכזיים שחשוב לי לדבר עליהם. אני כבר פניתי לדור ולמחלקת רווחה ואמרתי להם: בבקשה, תבקשו יט"ביות לחיפה. למה לפרדס חנה ולטירת הכרמל? בסדר, יש שם זנות, אבל אין מה להשוות, 70% מפעילות הניידת קורית בתוך חיפה. מדובר בהמון המון נשים. במרפאה הניידת, אנחנו נותנות טיפול וסיוע. אנחנו נואשות לעזרה ולגיבוי מהרשות המקומית, בטיפול בנשים שהטיפול בהן הוא מאוד מאוד מורכב. סל מענים גמיש – לא עובד; היט"ביות – עדיין לא קרה אצלנו, עובדים על זה; סגירת דברים שהיו קיימים – אני לא יודעת אם זה שייך לרשות המקומית או לרווחה. כמו שציינתי קודם, מרכז היום באופק נשי היה מרכז מדהים. הוא קיבל נשים לשיחות, עשה להן שיקום מקצועי ועשה קבוצות, והוא סגור כבר מ-2021. כל זה מייצר מצוקה בשטח. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> בעקבות המעבר להדרך של אופק נשי, לא נפתח בעקבות זה המרכז יום? << אורח >> נוגה שילוח: << אורח >> לא, המרכז יום לא נפתח עדיין. אנחנו מדברות כבר ארבע-חמש שנים שאין. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> יש מכרז חדש שאמור להיפתח בהמשך. מרחב פתוח לבוגרות בחיפה, בהפעלה באמצעות מכרז, אבל זה ייקח כשנה. << אורח >> נוגה שילוח: << אורח >> שנה, ואנחנו מדברים מ-2021. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שנה זה המון זמן. את יודעת להצביע על מה הבעייתיות שנוצרה בחיפה? כדי שנוכל - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אין להן תקציב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין תקציב? בחיפה? << אורח >> נוגה שילוח: << אורח >> אני אגיד משהו, אולי אני לא אמורה להגיד אותו, אבל אני חושבת שיש לרשויות המקומיות אמביוולנטיות לגבי הטיפול בנושא הזנות. לא לגבי סגירה של מקומות וכו', אלא דווקא לגבי פתיחת מקומות שיקום וטיפול, כי זה מביא אוכלוסיות קצה לתוך העיר. יכול להיות שזאת אחת הסיבות. חיפה, גם בגלל שהיא זירת זנות גדולה וגם בגלל שהיא עיר דו-לשונית, היא הבחירה של הרבה מאוד מאוכלוסיות הזנות להגיע אלינו. גם של דוברי ודוברות ערבית, וגם בכלל של אוכלוסיות מצוקה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל היא נורא מזכירה בהרכב האוכלוסייה את ירושלים. יש גם מרכז חרדי גדול, גם מרכז ערבי גדול וגם עולים חדשים. זאת אומרת, יש את כל מגוון הקשת של החברה הישראלית, ודווקא ירושלים היא דוגמה נהדרת להצלחה. << אורח >> מיכל ויירון: << אורח >> נכון. אבל לחיפה מגיעים יותר מהכפרים ומהגליל, יש לשם תנודה גדולה מאוד של אוכלוסיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מכיר מהסיור פה שלירושלים מגיעים גם מהרשות. זאת אומרת, אין פה איזו תחרות מאיפה מגיעים יותר דוברי ערבית. כל מקום והקושי שלו. << אורח >> מיכל ויירון: << אורח >> כן, בכל מקום, גם בבאר שבע וגם בחיפה, אבל הגליל לא מטופל בכלל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, בסוף , אנחנו עכשיו שומעים שאין מענה כמעט בכלל. << אורח >> נוגה שילוח: << אורח >> מבחינת האוכלוסייה הערבית, לפחות מבחינת הנתונים של הניידת, 40% מהמטופלות והמטופלים הם דוברי ערבית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שמגיעים מחיפה או מהכפרים? << אורח >> נוגה שילוח: << אורח >> שמטופלים אצלנו. אני לא פילחתי את זה, זה מכל אזור הצפון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא בדקת מאיפה הם מגיעים. << אורח >> נוגה שילוח: << אורח >> אני חושבת שזאת אחת הסיבות. אולי, הסיבות ביורוקרטיות, פרסונליות. חשוב לי להגיד, שעבדנו בצמוד לעיריית חיפה, לפני עשור, באופן מדהים. לא צוין פה, אבל כל בתי הבושת נסגרו בצווים מינהליים, בפרויקט של עיריית חיפה שנעשה בצורה יוצאת דופן. כמו שנאמר, בשנים האחרונות, אנחנו, הארגונים, חוות, קושי גדול מאוד וסגירה של מקומות. כשאני שאלתי, למה לא פותחים? אמרו שלא מוצאים מי שיאייש. האם זאת הסיבה? אולי זאת הסיבה, אני לא יודעת. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> כן. אומרים לנו שזאת משרה מאוד לא אטרקטיבית, ואני יכולה להבין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שזו משרה לא אטרקטיבית? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה משרה לא אטרקטיבית? << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> כך עולה מהשטח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שמה? << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> שעו"ס יט"ב בעיר, עו"סית יט"ב בעיר, זאת משרה קשה מאוד לאיוש. היא לא אטרקטיבית, התנאים לא אטרקטיביים. קשה מאוד למצוא. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה כל העו"סיות בלשכות, גם עו"סיות יתד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, אני חושב שבכלל, כל התחום הזה הוא תחום קשוח. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> כל התחום הזה הוא לא בדיוק אטרקטיבי, הוא אטרקטיבי רק לסרסורים – אז זה קשה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן. תודה רבה על הדברים. מאיה ברון. << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> שלום. אני מנהלת מקצועית בעמותת על"ם. קודם כול, כמובן, להצטרף לתודות על הדיון החשוב הזה. בעל"ם אנחנו עובדים בשש רשויות בעולמות הזנות: בתל אביב, בחיפה, בירושלים, בפתח תקווה, בדימונה ובאילת. אני מצטרפת לאמירות קודם, גם של רוני וגם של מוריה, כשרשות פותחת את הדלת וכשרשות רוצה להכיר בתופעת זנות בעיר שלה – זה קורה, פשוט ככה. לא פעם, זה קרה שהרשות יזמה את הקשר ואמרה: איתרנו 10, 20, 30 , נערות על רצף הזנות; על"ם, בואו ונעשה שיתוף פעולה וניתן לזה מענה. זה היה עוד לפני שהיו את מרחבי הל"ב של המשרד. ברגע שהתווספו מרחבי הל"ב של המשרד, אז גם המדינה אמרה, בואו ונעשה את זה. שאלתם פה הרבה שאלות לגבי מספרים, כמה יש פה וכמה יש שם, ואני רוצה להגיד על זה מילה. אני חושבת שלנושא ההכשרה של עובדים סוציאליים יש ערך מאוד מאוד משמעותי. כשאנחנו הכשרנו עובדות סוציאליות בתל אביב, ואמרנו להן: לדעתכן, כמה עובדות עמותת נהרה, עובדות עם זנות? כמה אתן חושבות שאתן מכירות זנות? אז היו 5, 10, 20., מספרים באחדות ובעשרות. כשהכשרנו אותן והסברנו איך נראית זנות, איך נראה רצף הזנות, איך זה מתחיל, פתאום המספרים קפצו. למה? כי זה פה, זה קיים, וזה נמצא מתחת לאף, אבל הרבה מהעובדים והעובדות הסוציאליות לא יודעות לאתר את זה. כשהם מזמינים אותנו, את מכון תודעה, להכשיר עובדים הם פתאום יודעים לאתר זנות. ומה לעשות, יש מצוקת כוח אדם ויש תחלופה גדולה, אז צריך לעשות את זה כל הזמן, בכל שנה. כשיודעים לאתר זנות, אז יש מספרים פתאום, וכשיש מספרים, אז אפשר לפתח מענים, כי זה לא איזה מספר באוויר, שאף אחד לא יודע כמה יש. ברגע שמתחילים לאתר ולדבר במספרים, זה נראה אחרת. חוץ מזה צריך לזכור, שעיקר הזנות היום נמצאת בפלאפון. ולכן, קשה מאוד לעמוד על מספרים וקשה מאוד להגיד על איזה היקפים אנחנו מדברים. אנחנו יודעות שכשאנחנו פותחות מרחבים, וכשיש מישהי על הדיגיטל שמאתרת ומפיצה את זה ברשתות, בטיק טוק, בטלגרם, ובאינסטגרם, הרבה פעמים, נערות וצעירות פונות, מתעניינות וצורכות את השירותים. עוד דבר חשוב, מהדברים שנאמרו כאן, וחשוב לי להוסיף. יש הבדל משמעותי בין ערים גדולות לערים קטנות. בערים הגדולות אנחנו נראה זנות מסחרית יותר מאשר בערים הקטנות. זה יתחיל הרבה פעמים בעיר קטנה, על רצף הזנות, תמורת אתנן, כזה או אחר. בעיר הגדולה זאת כבר תהיה זנות מסחרית, ברוב המקרים. שאלת קודם על חיפה וחשוב לי להוסיף, אחרי כמה שנות עבודה בחיפה אני חושבת שזו אחת הערים הגדולות שבחשיבה שלה היא מתנהלת, בהיבט של הזנות, כמו עיר קטנה. כלומר, החשש הזה, שאם אני אפתח מענה אז יגיעו מכל רחבי הארץ, זה חשש שאני יכולה לקבל בעיר קטנה. כשפעלתי בפתח תקווה, הייתה מחשבה למה מגיעות אליי נערות וצעירות מכל הארץ, יש בזה היגיון. בעיר גדולה החשיבה הזאת צריכה להשתנות, חד-משמעית. מאז ומתמיד, תל אביב ראתה את עצמה כמטרופולין, גם ירושלים. עם חיפה, היו לנו הרבה מאוד קשיים בהקשר הזה, אולי זה קשור לשאלה ששאלת קודם. דבר אחרון שנאמר פה קודם, אני חושבת שיש הבדל בין זנות נשים לבין זנות גברים. הרבה פעמים אנחנו נראה בעין גברים ונערים וצעירים ברחוב. הם נמצאים יותר בחללים הציבוריים, ברחוב. זנות של נשים תהיה בדירות, בדירות דיסקרטיות, בתוך יחסים מנצלים וכמובן ברשת. זה לא אומר שיש פחות, להפך. המספרים מדברים על יותר, אבל בעין אנחנו נראה יותר גברים. זה משהו שצריך לקחת בחשבון. נקודה אחרונה שלא נאמרה כאן. אוכלוסיית הזנות והצעירות שאנחנו עובדות איתן היא אוכלוסייה נודדת בארץ. ככל שהן יותר בקצה הן לא נמצאות, בדרך כלל, במקום אחד. מה הבעיה? יכולה להיות צעירה בירושלים, עיר המקור שלה היא, נניח, עכו. אנחנו רוצים שותפות בקהילה, בצורת עו"ס יתד, בצורת עו"ס התמכרויות ובצורת עו"ס משפחה, לא משנה. היכולת לגייס את הרשות לצעירה הזאת, למצוא לה מענה ולמצוא לה מענה בקהילה, היא על גבול הבלתי אפשרית. יש רשויות שכמובן משתפות פעולה יותר, זה נופל בסוף על דברים פרסונליים. כשיש עו"ס מחויבת, אז זה יהיה יותר. זה מאוד מאוד מורכב לגייס את הקהילה עם צעירות שרשומות בעיר מסוימת, אבל הן צעירות נודדות. היום היא בחיפה, מחר היא בירושלים, מוחרתיים היא בתל אביב, ורשומה בכלל במודיעין עילית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חושב שזו החשיבות של הפורום הזה, שיידע לתקשר אחד עם השני, שהערים יידעו לתקשר. << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> לתקשר ואף לחייב את הרשות המקומית לקחת אחריות על הצעירה הזאת, כן. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> ראשית, מסגרות הזנות הן במימון מלא של המשרד ולא דורשות את מימון הרשויות. שנית, הן לא רק לרשות, הן אזוריות. זאת אומרת, שמישהי מבת ים יכולה לבוא לתל אביב ולקבל את אותו השירות בתל אביב. בבת ים ספציפית היינו רוצים מאוד שזה יהיה, כי זאת עיר גדולה שיש בה לא מעט זנות. אבל בערים קטנות, כשאין סיבה לפתוח יחידה ספציפית, הן יכולות להיעזר ביחידות בעיר סמוכה. זה פתוח, גם הל"ב וגם היט"ב. << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> גם הקהילה וגם החוץ ביתי – פתוח. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> החוץ ביתי תמיד פתוח לכולם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טוב, תודה רבה על החידוד. הם מכירים את זה ברשויות, זאת אומרת שזה לא משהו חדש. מלי מראשון לציון נמצאת כאן? << אורח >> מלי גריכלט: << אורח >> שלום לכם, אני ראש מינהל רווחה בראשון לציון. אנחנו נחשפנו להיקפי תופעת הזנות בעיר, לעלייה בהיקפים שלה לפני כשנה. יש איזשהו פער בנתונים, בין נתוני הארגונים לבין נתוני שירותי האכיפה, המשטרה והפיקוח העירוני בעיר. עם זאת, אנחנו עיר שמשקיעה המון המון משאבים גם בטיפול בתופעה הזאת. לפני למעלה משנה הקמנו פורום בין-מקצועי של כל אנשי החברה, המשטרה, הפיקוח העירוני, והרישוי בעיר, לטובת טיפול בתופעה הזאת. הפורום הזה עובד אחת לרבעון. היה מבצע אכיפה גדול מאוד של העירייה, בשותפות עם המשטרה, שבו נסגרו שבעה מכוני ספא. מתוכם – חמישה עדיין סגורים, ושניים חזרו לפעילות בעקבות דיון בבית המשפט. אני יודעת שיש כתבי אישום לארבעה מהם, הנושא הזה נמצא בלב העשייה של העיר, ויש השקעה גם במכוני העיסוי שפעילים היום. מבחינת שירותי הרווחה, אנחנו בתהליכי הקמת יחידת יט"ב, אנחנו כבר בשלבי איתור של מנהלת. יש לנו מרחב ל"ב שפועל כבר מספר שנים ברשות ועושה עבודה יפה מאוד, כולל איתור ברשת, כולל יציאה לאיתור במרחב העירוני. העיר שופעת במענים ובתוכניות מניעה, על כל הרצף, בתוך מסגרות החינוך, יחד עם הרשות לביטחון קהילתי, שירותי הקהילה השונים בעיר וכמובן, שירותי הרווחה. דיברו פה על הכשרת עובדים, במהלך השנה הכשרנו את כל עובדי המינהל, בסיוע מטה המאבק בסחר בנשים ובזנות. בנוסף, קיימנו שני ימי עיון עם משרד הרווחה ועמותת תודעה ואנחנו פה כדי לתת מענה לכל אישה שתזדקק לכך. אנחנו מרחיבים עכשיו גם הלנת חירום בעיר. אני מקווה שבהקדם, כל המענים וכל השירותים הנדרשים יעמדו לרשות התושבות שלנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה. תודה רבה. ראוי לציין שאתן בעירייה, מה שנקרא, מקרה בוחן טוב לשיתוף פעולה עם המשטרה, עם המשרדים והמבצע הגדול שהיה לא מזמן אצלכן בעיר. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> אני יכולה להגיד מילה על ראשון לציון? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, בבקשה. לפרגן אנחנו תמיד אוהבים. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> לפני שנה, כשהגענו למלי ולמשנה לראש העיר שלא הגיע בסוף, הייתה שוקת שבורה. לא ידענו להגיד מה זאת זנות, כשבאותו הזמן הזנות בראשון לציון השתוללה. עברנו המון בשנה הזו, יש לנו דלת פתוחה ברווחה, אנחנו מדברות עם העו"סיות ואני מקווה שהתקנים יאוישו. היה רצון אמיתי והייתה גם אכיפה משמעותית מאוד באוגוסט, היא לא הייתה פשוטה והיא הייתה משמעותית מאוד. זו אליה וקוץ בה, מתוך שבעה מקומות שנסגרו בראשון לציון שלושה כבר נפתחו, כי לא הצליחו להעריך את הצווים המינהליים וזה לא הבשיל לכתב אישום. אלו שלושה מקומות די מהותיים שכבר פועלים, קשה שם מאוד, אבל התחלנו וראינו את השינוי. אנחנו מקוות שנמשיך מכאן. מלי פתחה את הדלת, יש שם רווחה משמעותית מאוד. אני מקווה, שגם בעירייה יעשו וגם במשטרה ימשיכו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כך גם אנחנו מקווים. תכף נשמע את המשטרה ואנחנו נגיע גם אליכם. נמצאת ד' מעמותת כל שורדות הזנות. << אורח >> ד': << אורח >> שלום, אני מכל שורדות הזנות. קודם כול, תודה לכל מי שאירגן את הישיבה, למטה המאבק בסחר בנשים ובזנות ולוועדה זה לא מובן מאליו. התרגלנו כבר לוועדה לקידום מעמד האישה וזה באמת מבורך שאנחנו פה היום. לנציגי הרשויות המקומיות, תודה רבה שבאתם ובאתן להקשיב. כשמדברים על המאבק בתעשיית הזנות, כל העיניים תמיד על מערכת אכיפת החוק. וזה מוצדק, כי אין הרבה פשעים נתעבים כמו להתפרנס מהזניית אנשים אחרים. אבל, מה עושים כשתחנות הצדק טוחנות לאט, ואנחנו יודעות שזה המצב? קשה מאוד להעמיד לדין סרסור, עוד יותר קשה להרשיע אותו. ונודה, שלא כל תחנות המשטרה פועלות באותה יעילות, אנחנו יודעים את זה. אם נתלה את כל יהבנו במערכת אכיפת החוק, נמצא את עצמנו במצב רע מאוד. כי עד שהצדק ינצח, בערי ישראל היפות שלנו ימשיכו לפעול מאות בתי בושת מכוערים מאוד ודרכם הסרסורים יגלגלו מיליונים מהשכרת השירות – אנוס אישה בתשלום וללא התנגדות. מה אפשר לעשות עד אז? האם אנחנו פשוט נשב ונחכה עד שאחרון הסרסורים ישלם על פשעיו לחברה? לא. לרשויות המקומיות, למרות שהן לא נמנות עם מערכת אכיפת החוק, יש כוח עצום בידיים. קודם כול, דובר כאן רבות על תרומת הרשויות המקומיות לשיקום אנשים מזנות. אנחנו מכירות את זה מצוין, זה מדהים, זה מעורר השראה, תבורכו. באמת תבורכו על זה, אבל זה לא מפסיק את התופעה, זה לא מפסיק את הזנות, זה רק יוצר דלת מסתובבת. תעשיית המין מקיאה החוצה, אישה שבורה, מרוסקת, אומללה, והיא הולכת לשיקום. לפעמים, היא חוזרת לקהילה ולחיים נורמטיביים – מדהים. בינתיים, תעשיית המין מגייסת ומשדלת נערה צעירה, שכל החיים לפניה, ומגייסת אותה במקומה. זאת הדלת מסתובבת, זה לא פתרון לתעשיית המין. למרות, שבאמת תודה רבה לכם, על כל עניין השיקום. מה כן יכול לעזור? צריך לזכור, שתעשיית הזנות היא לא רק פשע, יש פה גם את הצד של התעשייה. אם אין לה אפשרות לגלגל המון כסף, היא לא תפעל, בטח לא בהיקף משמעותי. הסרסורים לא ייקחו את הסיכון שהם לוקחים, אם כל זה לא ייצר מיליונים. לרשויות המקומיות יש כוח לחנוק את תעשיית הזנות כלכלית, וזה כוח עצום. איך? נורא פשוט. אם יש בית בושת שפועל ללא רישיון עסק, וזנות היא לא עסק בישראל, אנחנו יודעים, אז פשוט תסגרו אותו. אם בית הבושת עובד ברישיון ובמסווה של עסק חוקי – ספא, מסאז', משהו בסגנון, אז קחו ממנו את הרישיון, כי זה רישיון לא חוקי ותסגרו אותו. אם בית הבושת מתחזה לדירת מגורים אז גם הדירה לא משמשת לייעודה ולא משמשת למגורים, תסגרו את בית הבושת הזה. זה משהו נפוץ מאוד, סרסורים משכנים נשים מנוצלות בדירות, כאילו אלו דירות מגורים. וכמה שתסגרו אותם יותר, כך יהיה לסרסורים פחות משתלם לפתוח אותם בעיר שלכם. אין לכם מה להפסיד מלסגור בתי בושת. כי כל בית בושת שנסגר מציל אלפי נערות ונשים, שחייהן כבר לא יהרסו בין קירותיו. כל בית בושת שנסגר מציל המון נשים שמנוצלות בתוכו. לפעמים, הנשים צריכות את הדחיפה הזאת בשביל להתחיל ולהשתקם, בשביל לבקש עזרה, לקחת את החיים לידיים. בייחוד, ברשות המקומית שמודעת לצורך בשיקום. לסיכום, כל בית בושת שנסגר מציל כתם מביש, מטונף, מצחין ומכוער מפני העיר היפה שלכם. לכן, תעשו את זה – תסגרו אותם. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה. תודה רבה לך ד', שהגעת ושיתפת אותנו בדברים החשובים מאוד שאמרת. תודה רבה. לינור יו"ר טרנסיות ישראל, בבקשה. << אורח >> לינור אברג'ל: << אורח >> אני מצטרפת לברכות. זה לא מובן מאליו שאנחנו בוועדת הפנים, עד עכשיו היינו רק בוועדה לקידום מעמד האישה. זה נושא חשוב מאוד. אני רוצה לדבר על נושא הזנות הלהט"בית, גם נשים טרנסיות וגם גברים. כמו שאמרו כאן הנציגות, גברים שנמצאים במעגל הזנות נמצאים גם במעגל הזנות שהיא להט"ביות, בסופו של דבר. זה לא שהלקוחות של גברים בזנות הן נשים, זה לא קורה, זה גברים עם גברים. חשוב מאוד שכל העיריות יבינו, הזנות שקורית אצל להט"בים זה לא משהו שקורה ביניהם מתוך איזשהו תחביב. לפעמים, יש גם יחסים מעמדיים ויש גם יחסי כוח בתחום הזה של זנות להט"בית. בעיקר, עם טרנסיות שמגיעות מכל מיני כפרים או מכל מיני מגזרים חרדים או מגזרים אחרים באוכלוסייה הכללית. מדובר פה בעצם בכפל, יש פה גם את זה שהיא להט"בית וגם את זה שהיא באה מאיזשהו מגזר אחר, מגזר חרדי, חברה חרדית, חברה ערבית. לאחרונה, התקשרנו עם משרד הרווחה בחיפה, ממש התקשרות, אנחנו מקבלות המון פניות מטרנסיות דוברות השפה הערבית שמגיעות אלינו. ואנחנו רק מרכז יום, אין לנו מענה שנותן לינה או חוץ ביתי. אני מכירה את דור שדיבר קודם בזום, הוא בן אדם מקסים, העבודה שלו כעו"ס חשובה מאוד. אבל צריך להבין, שבעקבות חוק איסור לצריכת זנות, נוצרה איזושהי נהירה גבוהה מאוד לאזור הקריות, לחיפה. לא בהכרח כולן נמצאות במצב של סמים. יש כאלו שבאמת, כמו שאמרה חברתי, נראות כאחת האדם. אנחנו לא מדברים על זנות מחשכים מפחידה מאוד ברחובות. לעיתים, גם המענים של הרווחה באזורים האלה הם להפנות אותם, באופן אוטומטי, לארגוני להט"ב. ולעיתים, גם לארגון הלהט"ב אין מענים. כעמותה לא גדולה, היכולת שלנו לתת מענים ולספח אנשים היא מינורית. אני קוראת לזה לספח, זה להעביר אותם לאופק נשי או להעביר אותם לדרך אריאלה. לעיתים, אנחנו נתקלות בחסמים, חסמי נראות. לדוגמה, אם אלה מרכזים שמיועדים לנשים סיסג'נדריות, לפעמים, הנראות היא לא באמת במאה אחוז נראות נשית, ואז היא לא תתקבל במרכזים או במרכזי גמילה כאלו. חשוב שנבין, כשעיריית חיפה שולחת עובד סוציאלי כנציג – זה כשל בעירייה. מי שצריך להיות נציג העירייה צריך להיות חבר המועצה שמחזיק את תיק הרווחה או סגן ראש עיר, כדי שיבינו שזה נמצא במקומות הגבוהים. זה חשוב כשזה נעשה במקומות הגבוהים. ולא עו"ס, שבמסגרת התפקיד שלו מסור לעבודה הזאת, עושה מינימום דברים ומדבר לקירות ריקים. קודם כול, הפתרונות הקלים ביותר הם הסרת חסמים שקיימים בעירייה והקצאות מבנים. אין היום עירייה בישראל שאין לה מבנים שהיא יכולה להקצות. כל עירייה יכולה להקצות מבנים לעמותות, שכבר עושות פעילות אצלה, ולהעניק להן גם הנחות משמעותיות בארנונה או עבודה משותפת עם עו"ס להט"ב שנמצא בעירייה. אני רוצה להעלות קושייה לגבי מה שאמרת, שעיריית ירושלים מקשה על אנשים ששוכרים דירה או משתמשים בדירה לשם זנות. מה קורה, כשיש שכן שהוא סתם חרא. הוא רוצה ללכלך על שכן או על שכנה. הגיעה לשכונה אישה טרנסית, לדוגמה, ואומרים: היא מביאה לפה גברים; נראה לי שהיא עובדת בזנות. ואז סתם מלשינים עליה, והיא באמת רק גרה שם. אם היא רווקה ומביאה חברים, יכולים גם אז להתייחס בצורה הזאת. חשוב לי מאוד לדעת, איך אנחנו יכולים למנוע שכנות רעה בסיטואציה הזאת, כשעלולים להעיף מישהי מדירה סתם כי טענו שהיא עושה זנות בדירה? << אורח >> אדיר שוורץ: << אורח >> הפתרון הוא רישות שמייצרים ביחד עם כל הגורמים. המידע שיש לנו על זירות זנות מגיע מהחברה האזרחית, מגיע מהמשטרה, מגיע מהעובדות בשטח, שמכירות את הזירות השונות. אגב, לפעמים המשטרה מגלה מאיתנו, ולפעמים אנחנו מגלים במשטרה, אבל הרישות הזה מוודא שאלו זירות אמיתיות ושזו לא איזושהי התנכלות. זאת הדרך. << אורח >> לינור אברג'ל: << אורח >> לסיכום, אם יש בזום עוד עיריות, גם עיריית ראשון לציון – תפנו אלינו. תפנו לאגודה למען הלהט"ב, תפנו לטרנסיות ישראל, במידה ויש אצלכם בעיר טרנסים או להט"בים שאתם יודעים שעושים זנות וצריכים עזרה וסיוע. אנחנו כאן כדי לתת את כל המענים. זאת ועדה חשובה מאוד, תודה. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> תודה. אני רוצה רק לציין שמשרד הרווחה פתח התקשרות יחד עם טרנסיות ישראל. << אורח >> לינור אברג'ל: << אורח >> אמרתי את זה קודם. אין על משרד הרווחה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא שוכחים לפרגן פה למשרד הרווחה היום. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> רק פירגונים פה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה, לינור, על הדברים המאוד מאוד חשובים. המשרד הביטחון לאומי, מירב, בבקשה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> יש גם גורם אזרחי של משרד הביטחון. גם לנו יש מה להגיד. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> כן, זאת הרשות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוודאי, נשמע את כל הגורמים. רצינו לסיים ולשמוע את כל הגופים והאורחים שהגיעו לכאן. ועכשיו נעבור למשרדים. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> צוהריים טובים, אני ראש חוליית סחר בבני אדם במטה הארצי, משטרת ישראל. משטרת ישראל רואה חשיבות רבה במאבק בתופעת הזנות. קיימת מגמת עלייה באכיפת החוק. המגמה נובעת ממדיניות יעדי ראש אח"מ להגברת פעילות האכיפה. במסגרת פעילות האכיפה, משטרת ישראל פועלת לסגירת בתי בושת באמצעות צווים מינהליים, שניתנים כחלק מההליך המתנהל על ידי תובעי הרישוי. לגבי השאלה שנשאלתי על ידי יושב-ראש הוועדה וחברת הכנסת עדי עזוז, קיים שיתוף פעולה בין משטרת ישראל לגורמי החוץ; אנחנו חברים בצוות הבין-משרדי לטיפול בתופעת הזנות; אנחנו מקיימים הדרכות והכשרות, גם עם חברת תודעה שמגיעה אלינו להכשרות, וגם בכל מחוז; אנחנו מבצעים הכשרות בסיום כל פעילות מבצעית. אגב, בפעילות המבצעית, אנחנו משתפים את הרווחה ואת העובדים הסוציאליים, לפחות בשנת 2025. אנחנו משתפים אותם, יש נציגות, אנחנו מבצעים שיחה לפני, אני מדריכה גם את העובדות. << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> לא תמיד, לא תמיד. אין נוהל. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> עוד הפעם. ראשית, לגבי המסמך המשותף – אנחנו בתהליך. אני דיברתי על שנת 2025. אני נכנסתי במרץ 2025, שזה תחילת שנת 2025. מאז, בכל פעילות שהייתה לנו, אנחנו משתפים, אנחנו בקשר, אני בקשר עם נעמה סבתו מלא עומדות מנגד. אני ציין גם, שאני בקשר עם העמותות. ניהלתי מספר ישיבות, אם זה עם לא עומדות מנגד, אם זה עם כל שורדות הזנות, ואם זה עם מטה למאבק. אני מבקשת פה, אני שמעתי שיש איזשהן תלונות או מענים או משהו שצריך מהמשטרה. יש לכם את הטלפון שלי, תפנו אליי, אנחנו זמינים. עובדה שפנו אליי וישבנו, גם בראשון לציון, עשינו שולחן עגול. בעקבותיו, הבאנו גם את מפקד התחנה וגם את תובעי הרישוי ונתנו את המענה. בנוסף, הקמנו שני מחלקי סחר בשנת 2025, שהפכו להיות פעילים מאוד ולשם כך הם נוצרו. אנחנו פה לכל מה שצריך וקשובים. מי שצריך את הנייד שלי יודע איך להשיג אותו, אנחנו פה בשבילכם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אני פספסתי כי יצאתי להצבעה. האם ענית לנושא נוהל מודע טראומה, לגבי עובדת סוציאלית בתחנות המשטרה כאשר מתבצעות הפשיטות? << אורח >> מירב כהן: << אורח >> אני הסברתי, שמאז כניסתי לתפקיד, בכל פעילות משטרתית אנחנו מביאים גם עובדת סוציאלית, אנחנו בקשר. << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> אבל זה לא נכון. אחרי השולחן עגול שהיה עם משטרת ראשון לציון, אחר כך, היו עוד פשיטות ועוד פעם לא הזמינו עו"סית למשטרה. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> אני אשמח שתגידי לי על מה מדובר, כי אני לא מכירה את זה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני קיבלתי פניות וגם הגשתי על זה שאילתה לשר בן גביר. יש קושי של צעירות שאחר כך מידרדרות יותר מתחת לרדאר, אחרי שהן מגיעות לתחנת המשטרה. לעיתים, החוויה שם קשה עוד יותר. ואז הדירה גם נסגרת ל-40 יום בצו המינהלי ובכלל, לא רואים אותן ולא שומעים אותן. אנחנו פוגשות אותן, אחרי חודשיים-שלושה, במצב קשה הרבה יותר. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> אני אשמח לקבל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עכשיו יש כתובת. << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> העניין הוא שאנחנו לא יודעים לפני. זאת אומרת, זה חשוב שיש טלפון, אבל אני מגלה את זה בדיעבד, ביחד עם הצעירות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין בעיה. אם מירב, נמצאת עכשיו בתפקיד והיא עובדת בשיתוף פעולה עם הרווחה ועם העמותות, והיא אומרת שיש שיתוף פעולה בריא וטוב, אז שווה לחזק אותו ולראות. אם הייתה איזושהי תקלה, כזו או אחרת, או איזשהו פספוס, לדעתי, אפשר לפתור את הנושא ביניכם. תעבירו פרטים לגבי פשיטה משטרתית, כזו או אחרת. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> אני אשמח גם להתייחס. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> אני אציין שלגבי זה שאתם לא יודעים מראש – זה ברור. אנחנו לא תמיד נגיד לפני. ברגע שאנחנו יכולים, אנחנו מעדכנים. אני עובדת מול אילת, אני עובדת מול רוני ברווחה, אני עובדת, בדרך כלל, מול נעמה סבתו – היא באה ומגיעה. היא נמצאת. אני אשמח שתצרי איתי קשר. אנחנו נדבר אחרי הישיבה, תסבירי לי בדיוק על מה את מדברת ובואי נפתור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תפתחו ערוץ עבודה טוב. << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> אני פה מטעם על"ם, אני מסכימה איתך, אני לא צריכה לדעת מראש על הפשיטות האלו ולהגיע לשם. להפך, עדיף אפילו שאני לא אחכה להן בתחנת המשטרה. אני צריכה להיות גורם טיפולי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מאיה, תגידי מה את צריכה? << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> אני צריכה שיהיה נוהל מחייב. שעו"סית או מהרווחה או מהמשטרה, או מכל גוף אחר שתחליטו שזו העו"סית המתאימה, תחכה לנערות ולצעירות האלו בתחנת המשטרה, ותגיד להן: יש הל"ב חיפה; יש הל"ב תל אביב; יש אופק נשי; יש סלעית. שתסביר להן מה הזכויות ומה המענים שלהן. זה לא אני, אישית, כעל"ם. אני ממש לא חייבת להיות שם ואני מבינה שאני לא אמורה להיות מיודעת לפני. היה לנו על זה דיאלוג ארוך, האם עו"סית מראשון לציון צריכה לבוא לתחנה בראשון לציון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זו בדיוק השיטה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה בסדר גמור. האם יש נוהל סדור במשטרה לסיטואציה כזו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> אנחנו בונים את זה עכשיו. במסגרת הצוות הבין-משרדי, בוצעו כבר מספר ישיבות עבודה עם דינה דומיניץ המתאמת הארצית, עם משרד הרווחה ועם עמותת לא עומדות מנגד. נעמה סבתו, אומנם, שייכת לעמותה, אבל היא בעצם מקבלת את העבודה דרך הרווחה. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> מירב, המטה למאבק גם לא צריך לדעת על הפשיטות. נעמה סבתו היא עו"סית מדהימה, אבל היא מומחית בסחר היא לא מומחית בזנות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חושב שיש עכשיו כתובת טובה אצל מירב, שיודעת ליצור קשר איתכם, עם העמותות, ולייצר או לרענן את הנוהל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אפשר סד זמנים לנוהל?, מה סד הזמנים שלכם? << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> אם אפשר להשחיל מילה, אני אשמח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> אני מרכזת את הצוות הבין-משרדי לטיפול בתופעת הזנות במשרד המשפטים. אם יהיו בעוד כמה דקות, אחרי זה, אני אשמח לספר על פעילות הצוות בשנתיים האחרונות וגם קצת לפני כן. לגבי הנוהל, זה נושא שהצוות שם עליו דגש כבר כמה שנים. הוא מאוד מאוד רגיש ולא פשוט, כמו שעולה כאן גם בשיח, ויש המון המון מורכבויות בין הגופים, שצריך לפתור בהקשר הזה. אנחנו נמצאות עכשיו בנקודה שבה כל הגורמים מגויסים מאוד לנושא הזה. ומבינים שצריך לעשות פעילות ונעשית פעילות. עכשיו אנחנו בשלב שמתוך הלמידה ומהניסיון המצטבר מהפשיטות שנעשות. גם בתחום הסחר שהוא לא לחלוטין מופרד, וגם בתחום הזנות שאינה סחר, כדי להבין איך מנהלים את הדבר הזה ואיך נערכים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כמה שנים כדי להגיע לנוהל כזה? << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> לא, אני לא אמרתי שזה כמה שנים. אני אומרת שכמה שנים שיש שיח על הדבר הזה. נעשים צעדים נוספים כדי לטייב את הממשק הזה ואת המפגש הזה. כפי שמירב ציינה, הצוות הבין-משרדי, מקצה תקציבים משמעותיים, גם להכשרות שוטרים, מדי שנה. למשטרה יש נהלים שהועברו לאחר חקיקת חוק איסור צריכת הזנות, בקשר לממשק הזה שבין השוטרים לבין אנשים בזנות במסגרת הפשיטות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה סד הזמנים לנוהל מודע טראומה? שתהיה עובדת סוציאלית בתחנת המשטרה, כשיש פשיטה ומביאים לשם את הקטינות ואת הצעירות. שהעו"סית תוכל לפגוש אותה, לדבר איתה, ולא לשלוח אותה חזרה החוצה, יחד עם הסרסור, לרדת מתחת לרדאר. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> אנחנו שותפות לבהילות של הדבר הזה, ואנחנו עושות את מרב המאמצים כדי לגבש נוהל, שיהיה שמיש ולא רק מהיר. אנחנו מתכננות לעשות מעקב אחריו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה סד הזמנים שאת יכולה להעריך לוועדה. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> אני אומרת, כמה חודשים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כמה? << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> כמה חודשים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כמה, חודשיים? << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> אולי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> חודשיים? זה חשוב לי לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, בערך. פחות או יותר. << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> עדי, האם נוהל כזה מחייב את המשטרה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> חודשיים? << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> כן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אז בעוד חודשיים נעשה מעקב לראות על הנוהל. << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> האם נוהל כזה מחייב את המשטרה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה נוהל של צוות בין-משרדי, המשרד לביטחון לאומי גם נמצא שם. את יודעת, שחר, לספר קצת על הצוות הזה, מה שרצית קודם? << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> אני אשמח. הצוות הבין-משרדי הוקם במסגרת החלטת ממשלה שעברה לצד חקיקת חוק איסור צריכת זנות ופועל מאז. המטרה שלו היא להיות איזושהי מעטפת של כלל הגורמים, בתוך משרדי הממשלה, כדי לעסוק בנושא הזה, וגם לנהל את התקציב, שהוקצה במסגרת החלטת הממשלה, במסגרת הזו. בחמש השנים האלו הייתה פעילות משמעותית ומרשימה מאוד, של כלל משרדי הממשלה. מוקדם יותר השנה, לקראת פקיעת הוראת השעה, עשינו תהליך ארוך מאוד, כדי להיערך אליה, גם ברמה של ההמלצות לשר המשפטים וגם מבחינת הפעילות של הצוות. כלומר, לצד ההמלצות שהבאנו, בקשר לחקיקה עצמה, עשינו פעילות משמעותית מאוד כדי לראות, מהן המטרות הבאות של הצוות. ברור לנו, שיש עוד המון המון עשייה. במהלך הזה היה את המחקר המלווה של מכון ברוקדייל, שהוצג גם בפני ועדת חוקה, מוקדם יותר השנה. היו מפגשי שיתוף הציבור, עם כלל הגורמים שרצו להשתתף, כדי להציג את נקודת המבט שלהם. בחודש הבא, במפגש הצוות הבין-משרדי, אנחנו נאשר מסמך רחב מאוד. המטרה שלו היא להבנות את פעילות הצוות, עד לפקיעת הוראת השעה הבאה, ולראות מהם היעדים. במסגרת הזו, חלק מהדגשים הם הדברים שעלו פה, הדגש על הצרכים של אוכלוסיות ייחודיות גם מבחינת האנשים בזנות, אבל גם מבחינת הצרכנים. כלומר, איך מעבירים את המידע, על החקיקה ועל הנורמה הזאת שעומדת בבסיס שלה, לכלל הקהלים הרלוונטיים. חיזוק הקשר עם השלטון המקומי – אני אשמח שחגי יציג את הפעילות שהם מרכזים בהקשר הזה. כבר היום, יש פעילות משמעותית של הצוות מול הרשויות המקומיות, באמצעות השותפים בצוות, בין אם זה הרווחה, משרד החינוך והסיוע המשפטי ובין אם זה הממונה על חדלות הפירעון. במסגרת כל מיני תוכניות שיש לצוות, הדברים האלה מקיימים את הקשר גם עם השלטון המקומי. זה בגדול, אשמח לענות על שאלות, אם יהיו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. נשמח לקבל עדכון, בעוד כחודשיים, לגבי סד הזמנים של הוצאת הנוהל הזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שאלה על הצוות הבין-משרדי, אחרי שאישרנו את איסור צריכת זנות, כהוראה לעוד חמש שנים בוועדת חוקה. מה מבחינת האכיפה, יש שינוי? משהו? אתם מתעסקים עם זה בצוות הבין-משרדי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מירב יצאה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אם מירב יצאה, לא הספקתי. אני מניחה, שאם את מרכזת, את בטח יודעת. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> אני אתייחס מנקודת המבט שלי. לצד הצוות שלנו, שהמטרה שלו ליישם את החלטת הממשלה בהיבטים של הסברה, של חינוך ובעצם בהטמעה של הנורמה הכללית של החוק, פועל צוות נוסף, ומי שמובילות אותו הן עורכות-הדין לילך וגנר וקרן רוט מייעוץ וחקיקה. הוא עוקב ממש, באופן איטי, אחרי יישום החוק והאכיפה באופן כללי. לא רק של חוק איסור צריכת זנות, אלא גם אחרי העבירות הנוספות כדי לראות את זה כמארג אחד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שקשורות בזנות? << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> יש מעקב. יש עלייה משמעותית מאוד ואין לי את הנתונים הספציפיים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין לך. אולי כשאת מביאה את הנוהל. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> מבחינת הקנסות וגם מבחינת הפריסה הארצית – זה משהו שהיה מורכב מאוד בתקופת החוק הקודמת ועלה במחקר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אולי במסקנות שלך, תביא לנו גם את האכיפה של צריכת הזנות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את הצריכה ביחד עם ה - - - << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> נאמר פה קודם, ששלושה מכונים מתוך שבעה בראשון לציון נפתחו מחדש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זאת שאלה לפרקליטות. הרי בעצם, הסגירה היא מינהלית, ואז הפרקליטות צריכה להגיש כתב אישום על הפעלה כשימוש כבית בושת. יש פה פרקליטות? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אולי מראשון לציון, את תדעי להגיד לנו מה קרה שם באמת. << אורח >> מלי גריכלט: << אורח >> אני יודעת שמתוך השבעה, חמישה עדיין סגורים, שניים פתוחים ושיש, כרגע, ארבעה כתבי אישום. בית המשפט אפשר לשניים את הפתיחה שלהם מחדש. << אורח >> ורד פלמן: << אורח >> אני הכתבת שעשתה את התחקיר על מכוני הספא בראשון לציון. היא לא מדייקת בפרטים, אדוני, אם יורשה לי להגיד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה, רק תציגי את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> ורד פלמן: << אורח >> אני כתבת כאן חדשות בתאגיד השידור הישראלי. אנחנו פרסמנו ביולי תחקיר מיוחד על שלושה מבין שבעת מכוני הספא שפועלים במשך שנים, באין מפריע בראשון לציון מערב. כאשר, גם העירייה וגם המשטרה לא פעלו לסגירת המכונים האלו. היו, מדי פעם, פה צו מינהלי אחד, תוך 30 יום נגמר ונפתח מחדש. הפעם, בעקבות התחקיר שלנו באוגוסט, כפי שצוין, פשטה המשטרה על שבעת מכוני הספא. הם נסגרו בהתחלה בצו מינהלי, ואחר כך ביקשו הארכות. ולגבי שלושה מהם, לא התבקשה הארכה, מזה כבר, לדעתי, בחודש וחצי-חודשיים האחרונים. באשר לארבעה נוספים, בסטטוס שהוצג בבית המשפט, ממש בימים האחרונים, הוארכו הצווים לארבעתם. לאחד מהם, ממה שהוצג, יתקיים שימוע לפני כתב אישום בקרוב. על האחר – עוד אין החלטה. הייתה שם בעיה של חוסר שיתוף פעולה מצד המפעיל והבעלים של שלושה ממכוני הספא, אותו גיא מג'ר. הוא לא הגיע לחקירות, ובכל פעם ניסה להתחמק בתקופה האחרונה מהמשטרה, בסוף הוא הגיע. נדרשות שם, לפי מה שהוצג לבית המשפט בימים האחרונים, עוד השלמות חקירה, כך שאין עדיין כתבי אישום. צריך לדייק גם בפרטים האלה. שאלה גדולה, אם יהיו בסוף כתבי אישום לגבי כל הארבעה האלו ומה העירייה עושה מול שלושת המכונים הנוספים. כפי שצוין כאן, לעירייה יש כלים נוספים לפעול גם במישור המינהלי של רישוי עסקים וכו' מול אותם שלושה מכונים נוספים, והפרקליטות, כרגע, לא מצאה ראיות מספיקות. << אורח >> מלי גריכלט: << אורח >> ממה שאני יודעת, כולם משקיעים בזה ובוחנים איך אפשר לסגור גם אותם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> קודם כול, נשמח. העשייה ומה שבוצע בראשון הוא דבר שהוא מבורך וחשוב. שיתוף הפעולה היה טוב. אם יש באמת איזשהם דברים שאפשר להמשיך ולהתקדם, כדי להביא שם לסגירה סופית, אז אנחנו נשמח לדעת. חגי ברוש, בבקשה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אם אפשר, קודם כול, אני רוצה להציע לגבי נושא מרכז היום בחיפה. קרן החילוט שלנו חזרה לעבוד, תודה לאל, ונגמרו כל ענייני החקיקה וההתאמות. התפרסם קול קורא בינואר. קרן החילוט של הסמים מפרסמת קול קורא, בינואר או בפברואר. אני ממליץ שהחברים שמטפלים היום באופק נשי, שזו עמותת הדרך, יגישו בעניין הספציפי הזה. הם יכולים לקבל עד 200,000 שקלים מהקרן כעמותה. אני מקווה שזה יוכל לסייע, לפתוח בחזרה את אותו מרכז יום. אני לא ידעתי שמרכז היום לא הוקם. אני בקשר מצוין גם עם הגר וגם עם ניסים, המחליף של אמנון. אנחנו נוכל לסייע בהיבט הזה. כמו שאמרה רוני, אם יהיה אפשר להיכנס לסיוע בנושא כוח אדם ותקנים, אז תהיה לכם מערכת נהדרת שתיתן את המענה הזה, לפחות שם. אני, באופן אישי, מטפל בנושאים האלה בראייה הארצית ומסייע, בעיקר למשרדים השונים. לא הייתי מודע לזה. קודם כול, זה טיפ. אדוני היושב-ראש, אנחנו מובילים את נושא הזנות. המשרד לביטחון לאומי, אני ראש תחום בכיר טיפול ושיקום ברשות הלאומית לביטחון קהילתי, שפועלת היום במשרד הבל"ם. ביחד עם חבריי לעבודה, שחר ורוני וכל נציגי משרדי הממשלה, אנחנו יורדים, למעשה, לרשויות. אני רוצה לומר, שבניגוד לתחושות שיש פה, לא הייתה רשות אחת שהגענו לפגישה עם הראש עיר או המנכ"ל – ככה אנחנו מתחילים את העבודה – ואז אתה רואה, אם זה לא בראש שלו, אז חבל באמת להשקיע, להיכנס ולעשות. אבל אנחנו נכנסים בדלתות פתוחות. כרגע, אנחנו פועלים בחמישה יישובים, יישובים משמעותיים. נציגה אחת מהם פה. אני חייב לשבח את המשנה לראש העיר בראשון לציון, מוטי, שמוביל את השולחן. רמת מעורבות כזאת מצד פרנסי עיר, אתה לא רואה בכל יישוב. בכל היישובים שבהם אנחנו פועלים יש גיבוי ציבורי משמעותי מצד מקבלי ההחלטות, ראשי ערים ומנכ"לים. אנחנו פועלים היום בחדרה, בראשון לציון, בתל אביב, בפתח תקווה ובבאר שבע. הכוונה שלנו היא לפעול, כמובן, באופן הדרגתי. ישנו מודל שאנחנו בנינו, ביחד עם משרדי הממשלה, ואנחנו רוצים למצב אותו, להריץ אותו ואז ממש לפרוץ קדימה. נפלנו על תקופה שבה כמעט כל היישובים האלה חטפו מהאיראנים במלחמה האחרונה. הקשב שם ירד קצת, כתוצאה מההתעסקות עם התושבים ועם כל מה שהיה צריך. אנחנו מקווים מאוד שעד סוף 2026, נוסיף עוד חמישה-שישה יישובים למודל הזה. המודל הזה בא, בסופו של דבר, לייצר מציאות. אני רוצה רק שתדע, אדוני היושב ראש, מקום המדינה היו – תקני אותי שחר – כ-90 כתבי אישום בנושא זנות קטינים? << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> לא באתי מוכנה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> לא באת מוכנה. בקיצור, התופעה הזאת היא מתחת לרדאר. אין נתונים. מירב כבר לא פה, אבל כשאתה שואל את משטרת ישראל, לדוגמה, אין נתונים. אני מספר בכל פעם, שכשהייתי באיזשהו דיון בתל אביב ורעות גיא, חברה שלי מארגון על"ם, שהייתה, הכניסה איזשהו website, איזשהו אתר, וכתבה: אני נערה בת 16 שרוצה כסף קל. כמה פניות הגיעו אליה בחמש דקות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 300. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אה, הגזמנו, אבל, 50 פניות ככה. והיא מראה לי איך שזה רץ שם בדף. זאת אומרת, הביקוש הוא עצום. כשאתה בוחן את הדברים ובודק נתונים במשרד החינוך, כמעט ואין נתונים, כמעט הכל מתחת לרדאר. בתוך ה-dark site של הטלגרם, קורים שם דברים, שגם אם אנחנו רוצים להוריד סרטון אנחנו לא יכולים לעשות את זה, ואני אחרי שיח עם הפרויקט הסייבר הלאומי. התופעה חיה ונוכחת. 105 עשו בדיקה והגיעו למסקנה שבין 5,000-3,000 בני נוער נמצאים בעולמות האלה. דרך המודל הזה, אנחנו מבקשים להגיע לאותם אה, הגזמנו, אבל 50 פניות בערך. והיא מראה לי איך שזה רץ שם בדף. זאת אומרת, הביקוש עצום. כשאתה בוחן את הדברים ובודק נתונים במשרד החינוך, כמעט ואין נתונים, כמעט הכול מתחת לרדאר. בתוך ה-dark site של הטלגרם, קורים שם דברים, וגם אם אנחנו רוצים להוריד סרטון אנחנו לא יכולים לעשות את זה, ואני אחרי שיח עם הפרויקט הסייבר הלאומי. התופעה חיה ונוכחת. 105 עשו בדיקה והגיעו למסקנה שבין 5,000-3,000 בני נוער נמצאים בעולמות האלה. דרך המודל הזה, אנחנו מבקשים להגיע לאותם בני נוער, לאתר אותם טוב יותר, להביא אותם לטיפול, להגביר את המודעות הציבורית, ולהגביר את המודעות של ההורים. אם תשאלו אותי כאיש מקצוע, הם חיים בסרט ולא מודעים בכלל לכל מה שקורה, באינטרנט בכלל, ובטח בהיבטים האלה. בין היתר, אנחנו מובילים איזשהו מודל להגביר את האכיפה. דרך שיח רציף בין גורמי רווחה, פרקליטות ומשטרה, בשולחנות מצומצמים של אנשי מקצוע ובהתאם לחוק הספציפי שעוסק בנושא. זאת, כדי להוציא מידע מהמטפלים, ששומעים את בני הנוער שנמצאים בטיפול, ולהעביר אותו למשטרה, כדי שיהיה לנו קצה חוט להתחיל ולטפל בתופעה בהיבט האכיפה. אמרתי שכרגע המידע כמעט ולא קיים, לא רק באשמת משטרת ישראל, כי אין מידע. כאשר הדברים מתקיימים גם ברשת. מלי דיברה על נושא המאתרים ברשת, ועבודת איתור שמתקיימת ברשת – גם אלה עוסקים בזה לשמחתי, ומעט מדי. היינו רוצים לקבל אפשרות להכניס עוד ועוד חבר'ה שמאתרים את הפעילות הזאת ברשת, זה חשוב מאוד. הכוונה שלנו היא, ללחוץ קצת על משטרת ישראל לעשות מבצעים כלפי אלה שצורכים את השירותים האלה מקטינים. היה לנו עכשיו מקרה מצער, בחור עובד מדינה שנתפס בארצות הברית על ידי ה-FBI כי הוא היה בקשר עם נערה בת 15. ככה צריך. << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> אבל אין רגולציה פה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> הגיע הזמן שלא נסתכל רק על הסרסורים, אלא נגיע לצרכנים, לחוצפנים האלה, שבטוחים שהם חיים באיזשהו חלל שחור ואף אחד לא רואה אותם. לפחות ממה שאני זוכר שראיתי בסלולרי של רעות, את הפרופיל של האנשים שנכנסים, אתה לא תאמין. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין בושה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> זאת אומרת, שיש לאנשים האלה המון להפסיד. אם, חס ושלום, משטרת ישראל תעשה מבצע, היא תעצור 30 חבר'ה שצורכים את השירותים, ועזוב אותי מהסרסורים עכשיו. קודם כול, לבוא ולהגיד לחברים: אנחנו עליכם, ואתה עלול להפסיד את האישה, את העסק, את הילדים, ואני לא יודע מה, אם מישהו פתאום יגלה שנפתח לו תיק על צריכת זנות מהסוג הזה. אני מקווה מאוד שנצליח בהיבטים האלה לייצר מבצעים. אמרתי לשחר קודם – באותם מחוזות במשטרה שיש שם מחלקי סחר, שזה תחום העיסוק שלהם, לייצר סוג כזה של עשייה, שלפי דעתי, תרתיע באופן משמעותי, ברגע שהיא באמת תקרה ותפרוץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים, חגי. יש כאן עוד מישהו שרוצה להוסיף, לפני שאנחנו נגיע לסיום ולסיכום הדיון? את רוצה להוסיף משהו, חברת הכנסת בן ארי? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> באתי לשמוע, כולן פה מחייכות אליי, מרוב שאנחנו כבר שנים ביחד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תמיד כשרואים אותך, מחייכים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כולם פה, אני מרגישה בבית. חברות, חברים ואנשים שאנחנו עושים כבר דרך איתם. אמרתי ליושב-ראש, אני חושבת שהיינו שנים בתוך תל אביב ואני מרגישה שראשון לציון היא במקום קשה מאוד. אין לי ספק שגם באילת ובמקומות נוספים, אבל משהו קורה בעיר הזאת. אני יודעת שלא סתם המשנה מעורב, הייתי שם גם בביקור. אני חושבת, שאולי, בפעם הבאה, צריך דיון ספציפי אצלך, כדי לסייע. בלי קשר, אני לפחות שמחה לדעת שיש מענים אמיתיים, כי שנים לא היו בכלל. במשך שנים היו מענים רק לגיל 18-14 וחשבת שבגיל 18 מסתיימות הצרות. להפך, איך אומרים, ילדים גדולים – צרות גדולות. הצלחנו, אני שומעת על הל"ב, כל מקום כזה היא מסגרת שנותנת עוד מקום לאותן בנות, שבכלל לא צריכות להיות במשטרה. הן לא אלו שצריכות להיחקר והן לא אלו שצריכות להישפט. הן צריכות מסגרת אמיתית. אני תמיד לא אשכח משהו שאמרה לי אחת הילדות בזנות, כשהייתי בביקור בסלעית בתל אביב. היא אמרה לי: אף אחד לא מתחיל מלעמוד בפינה, בחושך ברחוב. זה לא מה שרואים בסרטים. התחלתי בזה כשהוא קנה לי פלאפון, קנה לי מחשב, קנה לי את זה ואז נתתי לו, והוא נתן לי עוד משהו. ומזה זה מתחיל. הדבר הזה נגיש וזמין היום בצורה מטורפת ברשתות. העולם הזה של הטלגרם וכל ה- darknetזה עולם קשה מאוד. קודם כול, חשוב וטוב מאוד שקיימת את הדיון הזה. אני תמיד שמחה לראות שזה לא רק בוועדה למעמד האישה, כי תופעת הזנות היא בעיה של כל המדינה. חשוב לי להגיד תודה על הדיון. אני רוצה לברך, את הצוות הבין-משרדי ממשרד המשפטים שהוביל איתנו את החוק, וגם את ארגוני החברה האזרחית שעשו כאן עבודה מצוינת, עם מוריה. וכמובן, את הארגונים החברתיים שנותנים מענה. צריך לזכור, שאישה שנמצאת בזנות היא הקורבן והיא לא העבריין. ולפעמים מתבלבלים בזה במשטרה. אותו קורבן צריך סיוע, כלכלי ונפשי. מה שבטוח, אני יודעת שאולי לינור לא תסכים איתי עם המונח קורבן. אבל מה שבטוח זה שהיא לא העבריין. עם זה את בטוח מסכימה איתי. << אורח >> לינור אברג'ל: << אורח >> אני תמיד אומרת, שהזנות לא מתחילה מזה שהיא צריכה שמישהו יקנה לה. זה מתחיל מזה שהיא מגיעה מבית קשה, בדרך כלל, מעורף משפחתי יחסית קשה מאוד, מזהות - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> התמכרויות? << אורח >> לינור אברג'ל: << אורח >> אני לא חושבת שזה מגיע מהתמכרויות כי זאת כבר תוצאה, זנות היא התוצאה. מ-2018 אני מלווה כל ועדה וכל מפגש של הצוות הבין-משרדי. אני תמיד אומרת, שהזנות מתחילה מזה שקודם כול, צריך שיהיה לאנשים יותר קל לחיות במדינה ויותר קל לגדל את הילדים שלהם. כשתהיה את האפשרות הזאת, יהיה יותר קל, ואז אנשים לא יחפשו אנשים מבוגרים שיכולים לקנות להם טלפון או כרטיס לאיזשהו מקום. צריך לטפל גם בעוני, אני חושבת שזה יד ביד. קודם כול, לטפל בעוני. התוצאה היא מעגל הזנות, ושם כבר קשה מאוד להוציא אנשים שנמצאים בסמים יחסית ובכלכלה אחרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם פגיעה מינית. << אורח >> לינור אברג'ל: << אורח >> נכון. תודה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. תודה. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> עכשיו זה רק עליכם, להעביר את חוק איסור צריכת זנות כחוק פלילי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אל תדאגי, אני הבטחתי לך שזה יקרה. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> הדבר הראשון שהממשלה הבאה צריכה לעשות, זה תזכיר לחוק קבע ונגמר העניין. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש משהו אחר שצריך לעשות לפניו, שזו ועדת חקירה ממלכתית, וגם לאסור צריכת זנות. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> זה הדבר הראשון שלנו. << אורח >> לינור אברג'ל: << אורח >> רגע, מי הבטיח לכם את הממשלה הבאה? לא הבנתי. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> לא. לא משנה איזו ממשלה, כל ממשלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו לא יכולים למנוע מאף אחד לחלום. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אגב, ולפעמים חלומות מתגשמים. מה שכן, אני יכולה להבטיח לכם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חושב שזה עניין של איזו ממשלה תהיה. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> שניכם הייתם השגרירים הכי פעילים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, לזכותו. אני באתי להגיד משהו לזכותך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אם לא היה לנו את יו"ר ועדת החוקה הנוכחי – והוא יודע את זה כי אמרתי לו את זה גם בפנים – היינו מעבירים את חוק איסור צריכת זנות להוראת קבע. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> נכון. בסדר, הוא זמני ואנחנו נהיה אחריו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן אמרתי שזה לא משנה איזו ממשלה תקום. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לכן, זה לא משנה איזו ממשלה תגיע, פשוט – מינוס שמחה, זה יהיה נורא קל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אולי הוא יהיה גם ונוכל לשכנע אותו, עד אז. << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> נורא קל, אנחנו על זה. אנחנו נהיה מוכנות עם התזכיר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אל תדאגי, גם אנחנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> לינור אברג'ל: << אורח >> אחלה רוטמן, אין על רוטמן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז אנחנו - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> החלום שלך, אה? << אורח >> מוריה סילפן: << אורח >> לא, אני לא אעזוב עד שאני לא אעשה את זה, זה המצב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לינור, יום אחד תהיי שם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איפה, יו"ר ועדת חוקה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בוועדת חוקה. יום אחד תהיי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יאללה. << אורח >> לינור אברג'ל: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את רוצה להצביע על זה עכשיו? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> את עברת דברים מסובכים בחיים, בואי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אפשר להעביר את זה להצבעה. << אורח >> לינור אברג'ל: << אורח >> אני מעדיפה בחירות דמוקרטיות יותר, מאשר מפלגות סופרמרקט. אני מקווה שאני אכנס לאחת מהן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בהצלחה רבה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בהצלחה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> קודם כול, אני רוצה באמת להודות לארגונים שהגיעו הנה, למוריה, לליאור, למטה המאבק על הבאת הנושא החשוב מאוד הזה לפתחה של הוועדה, ולהעלאת המודעות בנושא כל-כך חשוב. לעמותת כל שורדות הזנות, לטרנסיות ישראל, לכל מי שהגיע ולשאר הגופים שנמצאים כאן. למשרדי הממשלה השונים שהגיעו הנה: למשרד הרווחה, למשרד המשפטים, למשרד לביטחון לאומי, למשרד הבריאות. לכל מי שבאמת נכח כאן ולוקח חלק בקידום ומיגור תופעת הזנות וצרכני הזנות. לראשי הערים ולנציגים של ראשי הערים שהגיעו הנה. כמו שאמרנו, נשבח את הערים שפועלות ואת הגופים בתוך הערים שפועלים בצורה משמעותית מאוד למיגור התופעה הזו. ואולי מכך שראו אתכם כאן ואת הפעילות שאתם עושים בתוך הערים שלכם, יהיו אדוות לערים אחרות. כפי שכבר ראינו, ההתעלמות לא מעלימה את התופעה הזו. להיפך, היא מנציחה אותה, מגדילה ומגבירה אותה. לאחר מכן, אנחנו פוגשים את זה במקומות רבים אחרים. אנחנו כאן, בוועדה, נמשיך גם בהעלאה של המודעות והחינוך בנושא. נמשיך לעקוב ולראות איך אנחנו פועלים, ביחד עם השלטון האזורי, כדי להעביר את המידע. כפי שנאמר כאן, המידע הזה קיים, מגיע בצורה טובה ועובד בשיתוף פעולה בריא, כמו שראינו. וזה דבר שצריך להוות מודל ודוגמה. אנחנו מבקשים ממשרד המשפטים להציג לנו תוך חודשיים את הדוח וגם את נתוני האכיפה, כפי שביקשת חברת הכנסת בן ארי. בוועדה, אנחנו נמשיך לעבוד בשיתוף פעולה, לעקוב ולבחון שהדברים אכן מתרחבים ועוד ערים נכנסות לתוך המענים שנדרש להעביר לאוכלוסיות השונות. תודה רבה, הישיבה הזאת נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:16. << סיום >>