פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 15 מישיבת הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 יום ראשון, ז' בשבט התשפ"ו (25 בינואר 2026), שעה 12:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אבי מעוז – מ"מ היו"ר אוהד טל – מ"מ היו"ר איתן גינזבורג יבגני סובה שלי טל מירון חברי הכנסת: שמחה רוטמן מוזמנים: אלעד מקדסי – מנכ"ל המשרד, משרד התקשורת אביתר גוטמן – סמנכ"ל שידורים, משרד התקשורת ברוריה מנדלסון – יועצת משפטית למשרד התקשורת זיו גלעדי – עו"ד, סגן בכיר ליועצת המשפטית, משרד התקשורת מיכל מלאני איבגי – עו"ד, מ"מ עוזרת ראשית לשכה משפטית, משרד התקשורת יונתן בייסקי – מנהל תחום בכיר פרויקטים, מועצת הכבלים והלוויין, משרד התקשורת אביטל סומפולינסקי – עו"ד, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט חוקתי-ציבורי עדי ליברוס – עו"ד, ממונה במשרד המשפטים חיים אליאך – רפרנט תאגידים באגף השכר, משרד האוצר נגה רובינשטיין – עו"ד, שידורי קשת ורשת אסף גרינבאום – עו"ד, שידורי קשת ורשת שי חייק – סמנכ"ל רגולציה, שידורי קשת ליעד גיל הר – מנהל מחלקת רגולציה, שידורי קשת רוני אבולעפיה – יו"ר, הפורום הדוקומנטרי בישרא בעז אקרמן – לוביסט ציבורי, לובי 99 רונן ריינגולד – עו"ד, שדלן, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם מיכל פליישר – סמנכ"לית רגולציה, הוט מערכות תקשורת ד"ר אייל צור – עמית בכיר, פורום קהלת מודי שרפסקי – מנהל אגף רגולציה, yes אבי בן הלל – מנכ"ל, שח"ם – ארגון השחקנים והשחקניות ענת סרגוסטי – אחראית חופש העיתונות, ארגון העיתונאים והעיתונאיות ייעוץ משפטי: מצדה מצלאוי דוד פנחס גורט מנהלת הוועדה: נועה בירן-דדון רישום פרלמנטרי: דנה אנקר, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, מ/1898 << נושא >> << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בוקר טוב, שבוע טוב. נבצר מיושבת-ראש הוועדה הקבועה להגיע היום, אני אמלא את מקומה בחלק הראשון של הישיבה היום. אין פה חברי כנסת. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> היא תחזור אלינו בחלק השני? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> לא. מישהו אחר ימלא את מקומה. המנכ"ל, עד שחברת הכנסת שלי טל מירון תתארגן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האופוזיציה מנהלת את הוועדה היום? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה להחליף אותך, אם אתה צריך סיוע. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. כולם ברוכים הבאים, עם הרוח הקרבית שלהם. אדוני המנכ"ל, בבקשה, תשלים את תשובותיך ואחריך, שלי כשתרצי, הקדמה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו חוזרים אחורה לסעיפים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> עצרתי באמצע בסוף הדיון הקודם. כרגע תגובות ברמה הכללית להערות שעלו והן ישתקפו אחר כך בנוסח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה דברי פתיחה להקדים? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, אדוני יושב-הראש, אני מופתעת שאתה מנהל את הישיבה, אבל בהצלחה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הפתעה נעימה או לא? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה נתון לפרשנות. אני רוצה להגיד משהו עקרוני, אני מבינה שההליך הממשלתי שדיברנו עליו, שאמור להתנהל במקביל למה שאנחנו עושים כאן, כדי לשפר ולטייב את החוק, ההליך הזה הופסק והתפוצץ. משכך, אני מבינה שהחוק נמצא במשא ומתן בין כותלי הכנסת. המשמעות היא שמשרד התקשורת, יחד עם גורם לא ידוע, מחליט איזה פרקים יובאו בפנינו ואיזה פרקים לא יובאו בפנינו. עד לרגע זה, אף אחד לא שיתף אותנו איזה פרקים מגיעים ואיזה לא ומה השינויים שהולכים לקרות. מבחינתי, יש פה תהליך בעייתי מאוד. כי ברגע שהחוק הונח בפני הכנסת ואנחנו כריבון לדון בו יושבים פה בוועדה ועושים הליך אמיתי, קוראים את הסעיפים ומנהלים דיון ענייני ואני שומעת שבמקביל יש משא ומתן על איך הולכים להביא את החוק הזה, יש פה בעיה קשה. אנחנו שבים ודנים על אותם סעיפים, אני דורשת שכל סעיף שיובא לפה מחדש וכל פרק שמעצבים אותו מחדש, אתם תצטרכו להביא לנו את הנוסח, אנחנו נקרא אותו ונדון בכל סעיף וסעיף מחדש. לא יהיה פה מצב שמאחורי הקלעים נתפרים דברים, מובאים פרקים ואנחנו נרוץ קדימה. צריך להיות פה הליך תקין, אנחנו נעמוד על זה ואני מבקשת לקבל גילוי נאות, להבין מה קורה כרגע עם החקיקה הזאת. ברגע שהופסק ההליך הממשלתי, אני רוצה להבין אם החוק הזה כרגע נתפר בכנסת, האם מובאים בפנינו פרקים מסוימים? אנחנו דנים בחוק הזה ואני שמה את כל זמני ויהבי על החוק הזה, אני רוצה לדעת מה קורה ואני רוצה לעמוד על ההליך התקין בכנסת. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הדברים נרשמו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יהיו תשובות? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני מקווה מאוד. אני אעביר את הדברים ליושבת-הראש הקבועה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הייעוץ המשפטי לממשלה פה ומשרד המשפטים, אני אשמח להבין מהצד שלכם איפה הדברים עומדים. זה לא סודי, אנחנו משתפים את הציבור במה שקורה, אני רוצה תשובות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תקבלי תשובה. המנכ"ל, אם אתה רוצה לתת תשובה גם לעניין הזה, בבקשה ואחר כך, תמשיך בתשובותיך מהדיון הקודם ואני אתן לייעוץ המשפטי לממשלה גם להתייחס. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אם המנכ"ל לא מתייחס לגופם של דברים לנושא הזה, אני אשמח להגיד משפט. אחרת, כולנו מבזבזים כאן את הזמן. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כשיגיע תורך לדבר, נגה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אתייחס באופן כללי ואחר כך, אני אחזור לחלק שבו עצרתי בדיון הקודם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לפני זה, אנחנו נרצה התייחסות של הייעוץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים והייעוץ המשפטי לכנסת ואז, נוכל לחזור לדבר על העניינים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מה שינחה היו"ר. אני אתחיל בהתייחסות כללית שלי, אנחנו אימצנו את המתווה הדיוני שהיועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, ציינה במכתבה. זה אומר שאת הנושאים שעליהם עיקר המחלוקת ושצוינו במפורש על ידי משרד המשפטים במכתב, אנחנו שמים בצד, אנחנו דוחים אותם לסוף הדיון ולא דנים בהם כעת. אנחנו מתקדמים בכל הנושאים האחרים, יכולה להיות לגביהם הסכמה רחבה וחבל אם הם לא יועלו לדיון. חלק מהרצון להתקדם במתווה הדיוני הזה, נובע גם מהעובדה שיש מישורים רבים של עיוותים בשוק, כתוצאה מזה שהשוק עובר ל-OTT והרגולציה חלה רק בנושא של כבלים ולוויין שכרגע מכילים 20% מהלקוחות בלבד. דברים שאפשר להתקדם בהם, כמו יצירה מקומית, עניינים תחרותיים מסוימים, אלה דברים שכלולים במתווה כדברים שיידונו בשלבים הראשונים וזו המטרה שלנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה אדוני, אבל לא ענית לשאלה שלי. לגבי היוצרים, אם זה באמת חשוב ודחוף לכם, אפשר לעצור וללכת לפרק הזה ואתם לא עושים את זה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה בגדול מה שאנחנו עושים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא. אפשר לעצור את פרק ב'. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אסביר. כדי לתמוך ביצירה המקומית ולתת הסדר מלא, כולל בעולמות ה-OTT אנחנו צריכים שתי לבנים ראשונות, שאין לנו דרך לעקוף אותם וזה גם לא יהיה נכון. הלבנה הראשונה, זו מועצה שתפקח על התקשורת המשודרת באופן רחב ולא רק על כבלים ולוויין. זו הלבנה שאנחנו נמצאים לקראת סיום הקראת הסעיפים בה. הלבנה השנייה, זו לבנה של מרשם ספקי התכנים, השחקנים שעליהם תחול החובה. לאחר מכן, בסדר הסעיפים, תגיע ההפקה המקומית, אני חושב שזה עונה על הצורך הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> השאלה ששאלתי שאני חושבת שלא ענית עליה, מה הסטטוס מאחורי הקלעים בהליך הממשלתי? אני מבינה שהיה מפגש עם משרד המשפטים. תשתפו את הציבור. אנחנו לא באירוע סודי. אם המצב שאין הסכמות, נראה לי שמגיע לנו לדעת. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני לא חושב שאנחנו במצב כזה. אנחנו רוצים להיות במתווה של הסכמה ורוצים להעביר את החוק בהסכמה רחבה ככל האפשר. גם אם זה בדרך של פשרות מצידנו. הכול על השולחן, כדי להגיע לחקיקה שהיא מתבקשת, היא נדרשת, שהיא מאחרת את המועד ולהגיע אליה עוד בכנסת הנוכחית. אחרת, אנחנו נהיה בבעיה ברבדים גדולים בשוק. אנחנו מנסים לייצר שיח תוך-ממשלתי על זה, להבנתי, אנחנו בעיצומו. כשיהיה מה לומר, נעדכן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נשמח להתייחסות של הייעוץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים בנוגע למה שאמרתי. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> כפי שאמרתי בדיון הקודם, יש פה שני דברים. אחד, זה העיתוי שבו הוועדה תדון בהצעת החוק, אם אנחנו נדון עכשיו בפרק ב' או פרק ג' לבין השאלה אם החלקים האלה יפוצלו מהצעת החוק. כרגע יש בחינה של הסוגיה ואנחנו כמובן שותפים לה, ככל שהדבר יסתיים נוכל להביא בשם הממשלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין חדש גם במשרד המשפטים? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> יושבת-הראש הקבועה תתייחס לנושא הזה בישיבות הבאות. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> יש לי פתרון. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נגה, את לא ברשות דיבור. אדוני המנכ"ל תמשיך לענות על השאלות. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לי יש מה להגיד על העניין הזה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כשתקבלי את רשות הדיבור, תתייחסי גם לעניין הזה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אמשיך להתייחס לנושאים כלליים, לפי סדר הסעיפים. לא אחזור על כל מה שאמרתי בדיון הקודם, אבל השינוי העיקרי שהזכרתי הוא הגדלת מספר חברי המועצה משבעה לתשעה, עם השלכות כתוצאה מזה על הרכבה. הגעתי לסעיף 15. סביב הסעיף הזה העוסק בסדרי עבודת המועצה, עלו מספר הערות. ההערות המרכזיות נוגעות - - - << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מי השניים הנוספים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> ציינתי בדיון הקודם, שני נציגי ציבור. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מה תנאי הכשירות שלהם? << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> זה עוד לא נבחן. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> צריך להגיד שזה עוד לא נבחן. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כאמירה כללית, שאני חוזר עליה, אני נותן התייחסויות להערות שעלו פה. הם עוד לא עלו לנוסח ודיוק מלא. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה לא רק נוסח. השאלה מי הם. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הסברתי באופן כללי, שמדובר בשני נציגי ציבור נוספים, על סמך הקריטריונים הקבועים כיום. אנחנו נרחיב את מספר האפשרויות, במקום שזה יהיה אחד מכל סוג וקבוצה שיצרנו שם, יהיו יותר מאחד. זה הכיוון כרגע וזה ברמת הדיוק של הנוסח, נוכל להביא בצורה מלאה. סעיף 15 עוסק בסדרי עבודת המועצה, עלו מספר הערות בהקשר הזה. חלק מההערות - - - << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> בפעם הקודמת דיברנו על תנאי כשירות של שופט שלום, אמרתם שתבדקו את זה, האם בדקתם? לפני שעוברים לסעיף הבא. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מהבחינה הזאת, אנחנו שוקלים בחיוב את ההרחבה לתנאי כשירות של שופט מחוזי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> את אותה תשובה קיבלנו בדיון הקודם. אני מבקש, פעם הבאה תמיד תציג את עצמך בשם ותפקיד ולא להתפרץ שלא ברשות דיבור. אדוני המנכ"ל, בבקשה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מבחינת סדרי העבודה של המועצה, עלו הערות שנוגעות לצורך לאמץ סעיפי שקיפות וסעיפים נוספים שעוסקים בהודעה של זמן סביר מראש, טרם דיון במועצה, כדי שחברי המועצה יוכלו להגיע מוכנים לדיון, גם בהיבט החומר, גם בהיבט הזמן שניתן להם, אנחנו רואים בחיוב את הכיוונים האלה. אנחנו נסכים לאמץ סעיפים דומים לכאלה שקיימים בהוראות חוק אחרות, בהיבט של שקיפות וזמן סביר להיערך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי החומר? דיברנו על זה שמסוכן להוציא אותו וכולי, מה ההתייחסות שלכם? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו נבנה את זה באופן דומה לאופן שבו זה מופיע בדברי חקיקה אחרים. נבהיר שיש פה שמירה על סודות, אי-הוצאה שלהם החוצה, יש לזה מגוון פתרונות. אני לא בטוח שכולם צריכים להופיע ברחל בתך הקטנה בחקיקה. היום יש מערכות סגורות וכולי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> המילה "עותק קשיח" הפריעה לנו, כי חששנו שהדפים האלה יסתובבו בכל מקום. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני מסכים. לגבי הנקודה של ההאחדה בין תפקיד היו"ר למנכ"ל, שרבים לא הסכימו איתי, אנחנו חשבנו שזה חשוב, יחד עם זאת, אנחנו חושבים שיש מספר מנגנונים שבהם אפשר לתת כוח למועצה, מעבר למה שנתנו בהצעה המקורית. אחד מהם זה הרחבת מספר חברי המועצה. השני, זה התייחסות באופן מפורש לקבלת החומר והצורך ללמוד את הדברים. לעניינים נוספים, שגם רלוונטיים להיבט הזה, אני אתייחס בהמשך. זה לגבי סעיף 15. לגבי סעיף 16, גמול והחזר הוצאות, עלו הערות שנוגעות להיקף הגמול. בשלב הזה, אין לי תשובות, אנחנו נמצאים בשיח עם האוצר בהיבט הזה. אנחנו כמשרד התקשורת, רוצים שהגמול יאפשר להביא אנשי מקצוע שיקדישו את מירב זמנם לעבודת המועצה, בצורה הרצינית ככל האפשר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם בוועדת האיתור וגם במועצה? דיברנו על שניהם וזה פשוט בסעיפים שונים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> כרגע אני מדבר על המועצה. אני חושב שבמועצה זה יותר קריטי מאשר בוועדת האיתור. ועדת האיתור מתכנסת - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אמרנו עדיין שצריך לשקול את זה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> עיקר העיסוק שלנו מול המועצה. אני רושם לעצמי לבחון את זה גם מול ועדת האיתור. יש הערה כללית, אני חושב שהיא נכונה, לגבי היחס בין סעיפים 24, 26, 29, יש שם קצת עיסוק בעניינים דומים ואנחנו נחשוב על היחס. זה עלה באחד הדיונים שצריך לחשוב על היחס ביניהם, לא לעניין המהות, לעניין חזרה על הוראות. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> לא הבנתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם אני לא הבנתי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אין לי תשובה מדויקת. עלתה טענה שסעיפים 24, 26 ו-29 חוזרים על עצמם במידה מסוימת וצריך לסדר את הנוסח בהיבט הזה. זה היה נראה לי נכון בזמנו כשבחנתי את זה ורשמנו בפנינו לסדר את הנוסח, כך שלא תהיה חזרתיות. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> ההערות הקודמות שלנו, אתה תתייחס אליהן בהמשך? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ביקשתי מהוועדה שיהיה מסמך של כל הסעיפים, כדי שנעשה את זה מסודר. אני עכשיו לא יודעת, אני לא זוכרת בעל פה את כל הסעיפים. עכשיו זורקים מספרי סעיפים, אי אפשר לעבוד כך. או שהוועדה עובדת בצורה תקינה ומסודרת, חוזרים אחורה, מסמנים לגבי כל סעיף מה העירו ומה התשובה. אי אפשר כך. ביקשתי את המסמך הזה לפני שבועיים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו רשמנו את ההערות שעלו פה במהלך הדיונים. עברנו על כולן. כרגע זה מסמך פנימי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה קרה פה בוועדה. איך אני אדע על מה נתתם תשובה, על מה לא נתתם? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה בא ונותן פה תשובות על הערות שעלו לאורך הדיונים. כולנו כבר התקדמנו ועכשיו חוזרים אחורה וזה בסדר, ביקשנו את המועד לקבלת תשובות, אבל אנחנו צריכים לראות את זה מול העיניים. אי אפשר לזכור. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נביא אותן גם בנוסח. - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> איתן, זה ברור. מצדה, בבקשה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אני מציעה שניתן למנכ"ל להשלים את כל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה שהוא אומר שהוא מקבל דברים מסוימים, השאלה אם הוועדה מקבלת את מה שהוא אומר, שאלת אחת עקרונית. שתיים, לראות את זה כתוב, שנוכל לעשות השוואות ושלוש, אנחנו צריכים לראות שהדברים האלה עומדים בכפיפה עם דברים אחרים ואיך הם מתכתבים אחד עם השני. אנחנו רצים קדימה, זה מבולבל לנו מאוד. צריך לראות גם נוסח אחר, מותאם. מה הם הנוסחים שהסכמתם לשנות? - - - זה צריך לבוא לידי ביטוי בנוסח. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אני מסכימה עם חברי הכנסת. במקביל לדיונים, מה שאפשר היה להכניס בנוסח, התחלנו לשלב אותם. יש הרבה סוגיות שחיכינו, כמוכם, לתשובות של משרד התקשורת. מה שהתחלנו לעשות כבר בשבוע שעבר, זה לגבש נוסח שתוכלו לראות אותו, בהתבסס על התשובות שמתקבלות. גם להכניס תיקונים ושינויים ולהציע חלופות וגם לשאול שאלות. אנחנו נביא את זה בפני הוועדה בצורה מסודרת. כל סעיף שיהיה בו תיקון, אנחנו נדון בו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שאלת חידוד, האם מלבד התיקונים הספציפיים שאתם עובדים עליהם, הייעוץ המשפטי גם עוסק בבנייה מחדש של הפרקים? << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> כרגע העבודה על הנוסח, היא רק לגבי הסימנים שעליהם עברנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתם לא בונים פרקים ומקצצים בחוק? << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> מה שאנחנו עושים, אתם רואים בוועדה. מה שאנחנו עושים, אנחנו מביאים לכאן. אנחנו כרגע עובדים לפי המתווה הדיוני של היועצת המשפטית לכנסת, שאמרה שאנחנו כרגע דנים רק בחלקים שלגביהם ניכר שהייתה עבודת מטה. זה מה שאנחנו דנים בו כרגע. יש לנו גם התלבטות אם בנקודת הזמן הנוכחית לעצור ולהביא בפני הוועדה את כל התיקונים, או לעשות את זה במקביל. אבל אנחנו עובדים על נוסח, בתקווה שנוכל לסיים השבוע את פרק ב' ולהביא בצורה מסודרת לוועדה את התיקונים, את החלופות, את ההסכמות ומה שאין הסכמות. כדי שהוועדה תוכל לראות ולהתייחס, לגבי כל סעיף וסעיף. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> פרק ב' זה עולם בפני עצמו, אבל הפרקים האחרים משליכים על פרק ב'. כל ההסכמות שאתם מביאים לפה, זה הלוך וחזור כל הזמן, כי אחד משליך על השני. זה לא עומד לבד ואי אפשר לתקן סעיף מסוים ולהביא אותו, כי בפרק אחר נאמר משהו אחר. וגם אני מבקשת שכל דבר שמובא מחדש לוועדה, אנחנו דנים בו מחדש כנוסח חדש. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> כמקובל, לפי התקנון. בכל צורך שיהיה צורך לחזור לנקודה מסוימת בפרק אחר, בגלל הקשרים שיש בין הפרקים, אנחנו נעשה את זה וכמובן שכמקובל ובהתאם לתקנון, אנחנו נדון בכל סעיף שייעשה בו תיקון. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המשנה, בבקשה. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> אני חושבת שיש פה שוב בלבול בין שאלת המתווה הדיוני לבין שאלת הפיצול. יש פה מעט מאוד פרקים בהצעת החוק הזאת שהם עומדים לבד, שאם מוציאים אותם, הם לא משליכים על הפרקים אחרים. אם הולכים על מתווה של פיצול, כדי לצמצם מחלוקות, הדבר הזה מחייב לחשוב איך לבנות את הדבר הזה מחדש, בהינתן העובדה שאין ריק, יש דין קיים שצריך יהיה לראות איך הוא משתלב. זאת סוגיה כבדה. אנחנו יושבים ודנים בה גם בתוך הייעוץ המשפטי ואנחנו נשב על זה עם המנכ"ל. אם נצליח לפצח את זה, כמובן שנבוא לוועדה עם משהו ישים יותר, אם נמצא את הפתרונות לדבר הזה. זה לא קשור בכלל למתווה הדיוני שמופיע בחוות הדעת של היועצת המשפטית לכנסת. אנחנו חושבים שיש קצת חוסר הבנה לגבי איזה סעיפים בשלים ואיזה לא. בסופו של דבר, להבנתי, המשמעות של המתווה הדיוני היא שכל פרק שדנים בו, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה, שהצעת החוק בכללותה עומדת בפני הוועדה. ככל שהנחת המוצא הזאת תשתנה, אנחנו נצטרך להתחיל מההתחלה, כדי להבין מה ההשלכות של זה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הכול ברור. אדוני המנכ"ל, אתה מתבקש להמשיך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו נסיים השבוע את פרק ב' ונעבור לפרק ג', אנחנו בעצם עוברים לדון בסמכויות המועצה, לפני שהחלטנו על הרכב המועצה ואם היו"ר הוא גם המנכ"ל וזה משליך אחד על השני. איך אפשר לדון בסמכויות המועצה, כשאנחנו עוד לא יודעים מה הרכב המועצה ואם היו"ר והמנכ"ל הוא אותו בן אדם? איך זה הליך תקין? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברת הכנסת, השאלות הן ברורות ונוקבות, יש גם תשובות והתשובות ניתנות. יש דברים שלא נסכים עליהם עם משרד התקשורת ויש דברים שלא נסכים עליהם בינינו ובשביל זה יש ועדה. אנחנו נדון בהכול. השאלה העקרונית כבר נשאלה בארבע צורות שונות, מתחילת הדיון היום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מחדדת את עצמי בכל פעם, כי לא נראה שהמסר עובר פה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו לא עוצרים בעדך לדבר ולשאול את השאלות. אבל אני מבקש לתת למנכ"ל לסיים את תשובותיו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין תשובה על השאלה הזאת מהייעוץ המשפטי? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> יש תשובה, אנחנו נסיים את פרק ב' ותראי איך אנחנו מתקדמים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת, איך אפשר לדון בסמכויות המועצה, כל עוד לא קבענו את הרכב המועצה? לא קיבלתי תשובה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אפשר לדון. יש עכשיו הסכמה להעלות לתשעה חברים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא קיבלנו סעיף כתוב. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נכון. לא קיבלת סעיף כתוב, תקבלי סעיף כתוב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה שלא מניחים בפניי, מבחינתי לא קיים. זאת ועדה בכנסת, או שמניחים בפניי נוסח שצריך לדבר עליו, או שלא. כל עוד לא הונח נוסח, הסעיף לא שונה. זה ההליך בכנסת ישראל. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני לא מבין מה השאלות החוזרות ונשנות. בבקשה מצדה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אני חושבת שכדאי שניתן למנכ"ל לסיים. אני חושבת שכולנו המתנו זמן רב לקבל את התשובות של המנכ"ל. גם אנחנו, כדי שנוכל לסגור את הסוגיות שנותרו במחלוקת בפרק ב'. אחרי שנשמע את המנכ"ל, נוכל לגבש נוסח שנוכל להביא בפני הוועדה ונוכל להתקדם. אנחנו נתחיל לדון בפרק ג', כפי שכתוב בסדר היום, לפחות בחלק של ההגדרות, עדיין לא ניכנס לסעיפים עצמם, אלא בהגדרות של הפרק, שמגדירות מה זה ספק תכנים. זה ייתן לנו צלילה עמוקה יותר לעניין של המרשם ולמה בכלל אנחנו בוחרים בשיטה של מרשם על פני שיטה של רישיונות. גם השאלות על פרק ג', לפחות בשלב הראשוני, הן שאלות יותר כלליות, לפני שנצלול לנוסח וזה כן ייתן לנו זמן לגבש את ההסדרים של פרק ב' ולהביא אותם בפני הוועדה. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לעשות את זה בהקדם האפשרי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה אומר שהנוסח של פרק ב' יגיע השבוע? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מבחינתנו, אנחנו נותנים את התשובות המהותיות עכשיו ומבחינת נוסח, זה יעלה על גבי נוסח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מבחינתי, מה שלא כתוב, לא קיים. אני אתעקש על ההליך התקין. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> ההליך הוא תקין, קיבלת תשובה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אנחנו נחכה לקבל את כל התשובות שאנחנו צריכים לקבל ממשרד התקשורת. ברגע שנקבל את כל התשובות, אנחנו נציג נוסח מסודר בפני הוועדה. אנחנו מקווים שזה ייעשה בהקדם האפשרי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אדוני המנכ"ל בבקשה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> סעיף 27(ד), היה דיון ער בוועדה על הסעיף שקובע שהרכב המועצה ישקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור. בעקבות הדיון הזה, אנחנו חושבים שניתן להסיר את הסעיף הזה מההצעה. עלו פה מספר טעמים לביטול שלו. 29(א)(4) סעיף שמאפשר ליושב ראש ועדת האיתור, להעביר מכהונה את חבר ועדת האיתור שאינו ממלא את תפקידו כראוי. גם זה סעיף שבעינינו אפשר להסיר. זה הסעיף היחיד שמקנה שיקול דעת רחב יחסית ליושב ראש הוועדה. אפשר להסיר את הסעיף וסיום הכהונה של חבר ועדה יהיה מאחת מהעילות המצומצמות שמנויות בסעיף, או בהחלטה של מי שמינה באופן ישיר את חבר הוועדה למנות חבר אחר במקומו ולא סמכות של יושב ראש ועדת האיתור. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> הייתה שאלה דומה לגבי סעיף 19(א). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרנו שזה סעיף לא בשל, הוא דרקוני מדי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה לא רשום בפניי, נחזור לשאלה הזאת ונשיב עליה. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> כל הסעיף של פיזור המועצה? היה על זה דיון שלם. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לא מופיעה לי פה השאלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בגלל זה צריך רישום מסודר של הסעיפים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יש לנו רישום מסודר של כל השאלות שעלו. אני כרגע לא מוצא את השאלה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אפשר לשלוח אלינו? שנדע מה נמצא ומה לא. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אמשיך. אנחנו עברנו על כל הפרוטוקולים, כמו שגם אתם יכולים לעשות ועברנו על כל השאלות. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לנו יש. אנחנו רוצים לראות שאנחנו מסונכרנים עם מה שפתוח אצלכם. רק בשביל הסדר. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> תעבירו לנו ונוודא. אני לא אעביר מסמך פנימי של משרד התקשורת. - - - אנחנו נהיה בשיח מול הייעוץ המשפטי, כמו שמקובל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יושבת-הראש ישבה בוועדה, אני ביקשתי ממנה שתהיה רשימה של הסעיפים שביקשנו שתדונו בהם ותחזרו עם תשובות והיא הסכימה ואמרה שלמען הסדר הטוב, יעשו את זה ויחזירו לנו רשימה מסודרת של הסעיפים שאנחנו בעבודה עליהם. מה הבעיה? << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> לגבי הסעיף הזה, מצדה הציעה הצעה לגבי הנוסח, אנחנו עוד לא ישבנו על זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה קשה לעקוב כך. אנחנו צריכים רשימה ושנעבור סעיף-סעיף. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מצדה, ההצעה הייתה ביחס לסעיף 19? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו נבדוק את סעיף 19. זה לא מופיע בפניי. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אני לא העברתי נוסח. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אסף גרינבאום, רשת-קשת. גם לגבי סעיף 13, גם עליו דיברנו באריכות, לגבי הסמכויות של ממלא המקום. - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ברשותכם, אנחנו נוציא רשימה של כל השאלות שעלו פה לאורך כל הפרוטוקולים. כי אתם לא מספקים לנו את זה ואני רוצה לדעת שעברנו על כל הסעיפים וקיבלנו תשובות. אנחנו נייצר מסמך כזה ונגיש אותו לוועדה. אני רואה שזה לא קורה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> המנכ"ל, אחרי הדיון, תוכלו להעלות את כל התשובות שנתתם פה על הכתב? אם יש עוד דברים שיעלו פה בדיון ולא החזרתם לנו תשובה, שגם זה יופיע כדברים שאתם צריכים להחזיר לנו תשובה. נוכל להביא את זה בפני הוועדה. כך נוכל לבדוק אם יש פערים בין מה שהועלה פה לבין התשובות שסיפקתם. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בסדר גמור. זאת הדרך הטובה לוודא שלא חמק מעינינו שום דבר. עלו פה עשרות רבות של נקודות, לא חושב שנכון שכל דבר - - - כמובן שהתייחסנו להכול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים רק על מה שיושבת-הראש אמרה לכם לחזור אלינו עם תשובות. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> תעבירו את הרשימה ואם יהיה משהו להוסיף, נוסיף. אם לא, לא. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני מקבל את ההצעה של הייעוץ המשפטי ואם שכחנו משהו, תעלו אותו בפנינו. עד כאן לגבי הסרת 29(א)(4) אמירה כללית לגבי ועדת האיתור, שיקוף מצב. אנחנו בוחנים את ההערות שהועלו בהקשר של הרכב ועדת האיתור, בעיקר בהקשר של מנכ"ל משרד התקשורת כיו"ר ועדת האיתור. אני הצגתי את הטעמים שהביאו אותנו לחשוב שהרכב ועדת האיתור משקף איזון ראוי, בין הרצון לתת לשר התקשורת את היכולת להשפיע על המינוי, לבין הרצון החשוב להימנע ממינוי לא ראוי שנעשה מטעמים פסולים. חשבנו, גם בהסתמך על ועדות איתור דומות, שההרכב הוא הרכב מאוזן, שנותן את היכולת להשפיע ורחוק מלאפשר זכות וטו או זכות רוב. עם זאת, אני לא חושב שהמודל שאנחנו הצענו הוא המודל היחיד שבו ניתן לבצע את האיזון הזה. האיזון הזה חשוב וייתכן שניתן להציג אותו בצורות שונות. זו בחינה שאנחנו עדיין עושים, ככל שנגיע להרכב שמאפשר את האיזון הזה בצורה אחרת, נציג גם אותו בפני הוועדה, כדי שהוועדה תוכל לבחון את האפשרויות השונות ולהכריע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסעיף 22(א) דיברנו על סוגיית חובת האמונים של עובדי המדינה, שבעצם יש להם חובת אמונים כפולה במובן מסוים, גם כלפי מקום עבודתם ומנהלם וגם כלפי הרשות. אמרתם שתבדקו את הנושא הזה. זה יכול להתבטל אם במקום עובדי מדינה, יהיו עובדים חיצוניים למשל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זו בעיקר שאלה משפטית. יש פה חובות בין שני מישורים שונים ואני לא חושב שאני יכול לענות לגבי האיזון ביניהם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זיו, אולי אתה יודע לפתור את זה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> איתן, אני מציע שקודם המנכ"ל יגיש את הרשימה של כל הנושאים שהוא צריך להתייחס אליהם, לאחר מכן נראה אם חסרים נושאים, נוסיף והם יתייחסו או לא יתייחסו. אני מציע שנתקדם עם התשובות של המנכ"ל. אחרי שנקבל את הרשימה, כולנו נהיה מיושרים בדיוק על מה אנחנו מדברים ונוכל להתקדם. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> שתי נקודות אחרונות. לגבי סעיף 33(ב), אנחנו סבורים שכתוצאה מהגדלת מספר חברי המועצה משבעה לתשעה, ניתן להגדיל גם את הרוב הנדרש להעברת היועץ המשפטי מכהונתו. אנחנו סבורים שזה צריך להיות רוב של שבעה מתוך תשעה. זה משקף אפילו רוב חזק יותר ואנחנו חושבים שזה הסדר מאוזן. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> בלי עילות? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אתן לכם תשובה גם בעניין הזה. זה הסדר מאוזן עם רוב מיוחס, אבל לא גורם לשיתוק. לגבי העילות, אנחנו מסכימים עם ההערות. אנחנו סבורים שצריך להכניס עילות ולהוסיף אותן לחוק, עילות מקובלות להעברת יועץ משפטי מכהונתו, שיבטיחו שמדובר בהעברה מטעמים כשרים, ולא פסולים. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> אנחנו מתנגדים לכל מה שהמנכ"ל אמר עכשיו. אנחנו סבורים שצריך לחזור לנוסח של חוק תאגיד השידור הציבורי ולא קיבלנו תשובה טובה למה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המודל של התאגיד הציבורי, יכול לתת את הפתרון. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו חושבים שצריך ליצור פה גוף עצמאי. אנחנו חושבים שהמועצה של התאגיד, צריכה לפעול בצורה עצמאית ולא להיות תלויה בזכויות וטו של גורמים מחוץ למועצה. גם התפקיד של היועץ המשפטי לרשות, צריך להיות תפקיד עצמאי. הקשר בינו לבין הייעוץ המשפטי לממשלה, צריך להיות דומה לזה שקיים בתאגידים סטטוטוריים אחרים. אנחנו לא חושבים שזה נכון לתת לגורם חיצוני זכות וטו על היכולת להעביר יועץ משפטי מתפקידו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו לא פותחים על זה דיון. - - - גברתי המשנה, אנחנו לא פותחים את הנושא הזה. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> אני רק אומרת שמה שכתוב ומה שאומרים עם סימני קריאה של מוסכם, לא מוסכם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אמרתם כבר בדיון הקודם שלא מוסכם. אנחנו לא חוזרים עכשיו למה מוסכם או לא מוסכם, אנחנו חוזרים למקומות שבהם התבקש משרד התקשורת לתת תשובות. המנכ"ל נותן לנו תשובות. אחרי זה, נראה את זה בנוסח ונדון על זה מחדש ותגידו מי מסכים ומי לא מסכים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בהקשר הזה, אלעד, אני מבין את הרצון לעצמאות ויש בזה היגיון. אבל אם רוצים שהרשות תישאר עצמאית, חייבים לפצל בין המנכ"ל ליושב-הראש. אתה לא יכול לרכז כל כך הרבה כוח אצל אדם אחד, בגוף עצמאי. אתה חייב לחזור לנושא של פיצול יו"ר ומנכ"ל. ככל שהתקדמתי בקריאת החוק, לקראת הדיון היום, הבנתי שיש לאדם הזה כוח, כמו שאין לגורמים רבים אחרים. גם ברשויות עצמאיות שאתה מכיר. אם אתם אומרים שהמודל של התאגיד לא מקובל עליכם, כי אתם רוצים לשמור על עצמאות, תראה לי איזונים אחרים שיוצרים לגוף הזה. אי אפשר להעביר את זה בצורה כזאת. בעולם היעילות, צריך להכניס עוד איזונים ובלמים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> קחו לתשומת ליבכם את ההערה של חבר הכנסת גינזבורג. אם הוא רוצה להשיב, שישיב. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> חבר הכנסת גינזבורג הזכיר לי הערה שדילגתי עליה בטעות. לגבי היו"ר מנכ"ל, אני אמרתי למה בעיניי פיצול לא הופך את זה ליותר עצמאי. זו ההשקפה שלנו ואנחנו חושבים שדווקא הפיצול יהפוך את הגוף הזה לנתון יותר להשפעה זרה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תסביר. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הסברתי. אני מוצא את עצמי חוזר על הטיעונים. השפעה מחוץ לתאגיד, מחוץ לגדרי העניין. אני מסכים עם הצורך לאזן את הכוח במנגנונים אחרים. - - - אני אתייחס לזה ב-40(ב), אני כבר אקדים ואומר שאפשר להרחיב בצורה משמעותית את המקרים שבהם האצלה ליו"ר לא תתאפשר ולהפוך את המועצה לגוף שצריך לעבור דרכו, אחרי דיון מהותי שיהיה זמן סביר לפניו ולשכנע את כל תשעת חברי המועצה או רובם, בצורה מושכלת ועל בסיס נתונים בנושאים רבים מאוד. זה גם מנגנון מאזן מבחינתנו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו נדון בדיוק על הפיצול בין יושב-הראש לבין המנכ"ל. אני מבקש שתסיים את תשובותיך ולא לשכוח להגיש את הרשימה לעיון חברי הוועדה. אלו הדברים? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אלו הדברים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עם 29(ב) ו-(ג)? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> 29(ב) ו-(ג) אנחנו חושבים שזה נסיבות שצריכות לאפשר העברה מכהונה, כפי שכתוב. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> הייתה שאלה מי הגורם שממנה מחדש במקרה של נבצרות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מי שמינה במקור. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> צריך לשנות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני לא התייחסתי לכל נקודה ונקודה. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> סעיף 30 לגבי הקוורום הנדרש. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> סעיף 30 התייחסתי בזמן אמת, אמרתי שאנחנו חושבים שצריך להעלות את המספר משניים לשלושה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נגה רובינשטיין, בבקשה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> תודה. אחד, נשאלו כאן שאלות בעניין הפיצול, רק להבין גם מול הייעוץ המשפטי לוועדה, פיצול זה לא משהו שנמצא על הפרק. זה לא משהו שנופתע שמדברים עליו וזה לא קיים על השולחן שלכם. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> כשיהיה משהו רלוונטי, נביא את זה בפני הוועדה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה בדיון? כי אם כן, חבל על הזמן של כולנו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> יושבת-הראש הקבועה תתייחס לזה בישיבות הבאות. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אנחנו מבינים שהיה שיח בין משרד המשפטים למשרד התקשורת בנוגע לאפשרות כזאת. מבחינת הייעוץ המשפטי, אין לנו עמדה כזו או אחרת. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה לא משהו שעלה בפניכם? << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> הנושא הזה הועלה על ידי יושבת ראש הוועדה, אנחנו כרגע מדברים על זה עם הייעוץ המשפטי של המשרד, כדי להבין. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> הנושא הזה עלה, אנחנו מבינים שיש שיח כזה, אין לנו שום עמדה קונקרטית לגבי הנושא הזה. כשיהיה משהו קונקרטי, כמובן שזה יעלה בפני הוועדה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בעניין הפקות המקור, המנכ"ל דיבר על זה שהמטרה להתקדם מהר כדי שלא נהיה במצב של עולם ה-OTT ואין הפקות מקור, אנחנו שותפים להשקפה הזאת. יש הצעת חוק של חבר הכנסת דנינו, הצעת חוק פרטית, שמציעה להחיל הפקות מקור על כל שחקני ה-OTT. יש היום מרשם של ספקי תכנים שהם שחקני OTT, אפשר להחיל חובת הפקות מקור באופן רוחבי עליהם וזו הצעה שיכולה להתקבל מהר. << דובר >> רוני אבולעפיה: << דובר >> סליחה, אני רוני אבולעפיה, הפורום הדוקומנטרי מאיגודי היוצרים. זה ברמה של פלסטר שיעצור את הדימום עד שהחקיקה תתקדם כאן בוועדה. הצעת החוק של דנינו היא ברמת הפלסטר שיעצור את הדימום, כי הדימום הוא היסטרי. מאז 2017, אנחנו מאבדים כל שנה מאות מיליונים של השקעה בהפקות מקור. זה יכול לעצור את הדימום, עד שהחוק פה בוועדה יעבור ויהיה חוק יותר כוללני. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> להבנתי, הפיצול המדובר, הוא לא פיצול מהסוג הזה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> כיוון שהשר והמנכ"ל מדברים על הפקות המקור ואנחנו מבינים שזה נושא חשוב ושיש לחץ בזמנים, אפשר את הנושא הזה לקדם בנפרד בהצעת החוק שכבר על השולחן. << דובר >> רוני אבולעפיה: << דובר >> אנחנו שמחים על הכוונה לפצל את החוק ואנחנו תומכים, אפשר היה לקחת את פרק הפקות המקור בחוק כמו שהוא ולחוקק אותו תחת הרגולציה הקיימת היום. אני יודעת שזה מצריך שינויים, אבל מדובר בשינויים מינוריים וזאת עוד אפשרות לעצור את הדימום ולהתקדם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. בעז אקרמן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רגע, תשובה של המנכ"ל. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הנושא הזה עולה בכל דיון ויושבת-הראש הקבועה מתייחסת לזה בכל ישיבה, אני אשאיר לה להתייחס לזה בישיבה הבאה. - - - בועז אקרמן בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יושבת-הראש אמרה שקורים דברים דרמטיים, אולי תגלו לנו מה הדברים הדרמטיים שקורים. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> בנוגע לסעיף 15, הנוגע לסדרי עבודת המועצה וגם הסעיף שמדבר על סדרי עבודת ועדת האיתור, אני אולי פספסתי, אבל אני לא שמעתי התייחסות לגבי ניהול פרוטוקולים, פרסום פרוטוקולים ופרסום סדור של החלטות מועצה, ככל שמתקבלות. בנוגע לביטול סעיף 29(א)(4) כבוד המנכ"ל ציין, שזה מנטרל את הכוח העודף של יו"ר ועדת האיתור, ולא היא. כפי שנאמר כאן רבות בדיונים קודמים, ליו"ר ועדת האיתור יש את הסמכות לכנס ישיבות, לקבוע סדר יום, להעלות שמות להצבעה, גם אם הסעיף הספציפי הזה יורד, הוא עדיין יכול בנסיבות מסוימות להעביר חברי ועדה אחרים מתפקידם. לכן צריך להעמיד בראש ועדת האיתור גורם אחר. אני מזכיר את העמדה שלנו, להעמיד בראש ועדת האיתור שופט בדימוס שימנה אב בית הדין לתחרות. אב בית הדין לתחרות ממונה על ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. תודה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> שלום, עו"ד ריינגולד, בשם מכון זולת. בדומה למה שאחרים הציגו פה, יש פה ארבעה תהליכים מקבילים ויוצא סדר דיוני לא תקין. ההליך הראשון הוא מה שקורה פה בוועדה, כולנו קוראים את הדברים, דנים בהם וממשיכים הלאה בלי תשובות. השני, יש פה דיון מקביל שהולך אחורה, בלי שאנחנו ערים לו, נותן תשובות בלי שיש נוסח וברור שברגע שיגיע נוסח, נצטרך לבחון אותו מההתחלה. אני פונה לייעוץ המשפטי ואומר שיש גבול עד כמה אפשר לומר שאפשר להמשיך בלי שזה ישפיע אחורה. הרי כל משפט ישפיע אחורה וככל שנתקדם יותר, כך נצטרך לחזור. ויש הליך שלישי לפיצול הדברים, כשברור שכל פיצול, ראוי ככל שיהיה, ישליך גם הוא על כל הדיונים שאנחנו עושים פה. בהקשר הזה, הרבה יותר קשה להגיד שזה לא ישפיע על הדברים. זה עוד נוסח שבמקביל לדיון הזה, נדון במקומות אחרים. ההליך הרביעי, יש בוועדת הכלכלה כרגע הליך, שבדיון הקודם נאמר לי על ידי זיו גלעדי שזה לא פשוט, אבל זה עדיין פשוט יותר ממה שקורה פה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> אני מבקש לסכם - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אתה חוזר על אותם דברים וזה בסדר גמור, נתתי לך מספיק זמן. תודה רבה. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> כל פיצול מכל סוג שהוא, הוא יורד לשורשו של ענין. כולם סביב השולחן מקבלים את זה שמדובר בשוק שנמצא עם עיוותים, לקחת מקטע אחד ולטפל רק בו, בגלל שזה אולי נוח לחלק מהשחקנים כאן, זה לא לגיטימי, יורד לשורשו של ענין. כל אחד פה, אם יחתכו את הקו איפה שלא נוח לו, יגיד שכל פיצול של החוק הזה צריך להעמיד מחדש את החוק לשימוע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה ברור שיש אינטרסים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו חוזרים להקראה. זיו, סעיף 39. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו חוזרים להקראה? אפשר משהו אחד לפני ברשותך? לפני שהתחלנו את הדיון היום קיבלנו מהוועדה שני מכתבים, שאני חושבת שראוי שנתייחס אליהם. אחד של ועד עובדי מועצת הכבלים והלוויין והשני מוועד עובדי משרד התקשורת, שמתייחסים לדברים שנאמרו פה על ידי זיו מאור. בכל הדיונים שהוא השתתף, בכל פעם התעקשתי ושאלתי אותו את מי הוא מייצג ומה האינטרסים שלו וציינתי שהוא ניסה להתמנות למנכ"ל המשרד ושהוא מנהל החדשות בגלי ישראל ושהוא נציג המועצה, אבל הוא לא מייצג את המועצה. ביקשנו מהוועדה את המסמך שאומר שהוא מייצג את המועצה ולא קיבלנו מסמך כזה, כי הם לא קיבלו מסמך כזה. אנחנו מקבלים שני מכתבים חריפים מאוד ויוצאי דופן, שמבקשים מזיו מאור להגיב בכתב בתוך שבעה ימים, על הכפשות לכאורה שהוא הכפיש את מועצת הכבלים והלוויין ואת עובדי המדינה והוא הטיל בהם דופי. אנחנו מתייחסים בוועדה כאילו לא קרה שום דבר. ברגע שיושב פה נציג כזה שמתיימר לייצג גוף והוא לא מייצג את הגוף הזה, הייעוץ המשפטי צריך להתעקש ולא לאפשר לו לשאת דברים כנציג הארגון, אם הוא לא נציג הארגון. לאור המכתבים החריפים הללו שקיבלנו ואין לי מי מושג מי האנשים שכתבו אותם ממועצת הכבלים והלוויין וממשרד התקשורת, אבל הזדעזעתי לקרוא אותם. אנחנו בכנסת צריכים להקפיד שמי שבא לדבר פה, לא משקר בפני הוועדה, לא עושה שימוש לרעה בתפקיד שבו הוא נמצא ואני מבקשת התייחסות לזה. אנחנו לא יכולים לעבור על זה לסדר היום. אני אבקש את התייחסות הייעוץ המשפטי לוועדה. << דובר >> יונתן בייסקי: << דובר >> חברת הכנסת, את המכתב של העובדים אני מכיר, את יכולה לספר על המכתב השני? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה הוצג בפני הוועדה. יש מכתב אחד של ועד עובדי משרד התקשורת והמכתב השני ממועצת הכבלים והלוויין. << דובר >> יונתן בייסקי: << דובר >> מהמליאה? מיושבת-הראש? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מהוועד שלהם. אני קראתי את שניהם הבוקר שוב. מכתבים חריפים מאוד, אתם לא מכירים את זה? << דובר >> יונתן בייסקי: << דובר >> מכתב של העובדים אני מכיר. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> זה לא עלה לחומרי הרקע. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> יש ועד העובדים ויש את עובדי המועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני קיבלתי בוואטסאפ של הוועדה את שני המסמכים האלה. אני לא חושבת שהם סודיים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> ייעוץ משפטי, יש התייחסות? << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אנחנו התייחסנו לסוגיה של זיו מאור במהלך הדיונים, כמה פעמים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל לא קיבלנו את המכתבים האלה, זה חדש. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> המכתבים האלה הועברו בשבוע שעבר. הם מבטאים בדיוק את מה שעלה פה בדיונים וגם את מה שאנחנו אמרנו, שלמעט אותו מייל שקיבלנו מהרכזת של המועצה, לא התקבלה שום החלטה במליאה של המועצה בעניין מינוי של זיו מאור כנציג שלה בדיונים ולכן, אנחנו אומרים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כל מה שנאמר פה על ידי זיו מאור בוועדה, כנציג מועצת הכבלים והלוויין, צריכים להימחק? מה עושים עם הפרוטוקולים שבו אדם מתיימר שהוא מייצג מישהו והוא לא? << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אמרנו שכך צריך להתייחס לזיו מאור בהיבט הזה, שאין החלטה רשמית של מליאת המועצה למינוי שלו כנציג מטעם המועצה בדיונים ולכן, אנחנו מציעים להתייחס אליו כך. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הנושא הזה סגור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת שבפעם הבאה שהוא יגיע לוועדה, נתייחס לכך בהתאם. אני לא מוכנה שישבו פה אנשים ויתיימרו לייצג ארגון, שהם לא מייצגים אותו. בטח לא לפרוטוקול, בטח כשהחוק הזה יגיע לבג"ץ. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> שלי, תודה רבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם מדברים על הפרוטוקול, אני רק רוצה לציין שהמנכ"ל אמר שהוא עבר על הפרוטוקולים, אבל לא פורסמו פרוטוקולים של ארבע הישיבות האחרונות, 20 ימים אחורה אין פרוטוקולים. הפרוטוקולים צריכים להתפרסם, אני עוד לא ראיתי אותם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חבר הכנסת סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה אדוני יושב-הראש. שאלה למנכ"ל המשרד, בדיון הקודם הצענו שמנכ"ל לא יהיה יו"ר ועדת האיתור, אני מבין שהתשובה שלך היא אותה תשובה, שאתה לא מתכוון לשקול את הסוגיה הזאת ואתם ממשיכים עם זה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אמרתי משהו שונה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו נגיע לזה בסעיף 42, כשנמשיך עם ההקראה ונדון בזה - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אמרתי שאנחנו עומדים מאחורי המתווה, חושבים שהוא מאוזן. אנחנו לא חושבים שהוא המתווה המאוזן היחיד, אנחנו שוקלים עוד מתווים ונציג אותם בפני הוועדה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חוזר על השאלה – האם אתה לא מתכוון לשקול בשנית - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה הפוך ממה שאמרתי עכשיו. אנחנו כן נציג חלופות אחרות, מעבר לחלופה שאנחנו מאמינים בה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו נמשיך להתעקש. אנחנו חושבים שמנכ"ל המשרד לא אמור להיות יושב ראש ועדת איתור. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זיו, סעיף 39. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לגבי סעיף 36, החלת דינים, הבטחנו לוועדה שנסביר מה הדינים שאנחנו מחילים על עובדי הרשות וחברי המועצה. עורכת דין מיכל אבגי. << דובר >> מיכל מלאני איבגי: << דובר >> לגבי סעיף 36, לפי החוקים שכתובים בהצעת החוק, "חוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים). החוק נועד להבטיח את ניטרליות שירות המדינה ולשמור על אמון הציבור, באמצעות הגבלת מעורבותם הפוליטית של עובדי מדינה בכירים, או כאלה שיש להם סמכות משמעותית במיוחד, מתן רישיונות והיתרים או שהם חלק מהמערכת השיפוטית שקבעה הממשלה" - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מאיפה את קוראת את זה? << דובר >> מיכל מלאני איבגי: << דובר >> זו סקירה שהכנו לגבי החוקים. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> בדיון הקודם, היועצת המשפטית של הוועדה ביקשה שאנחנו נפרוט את סעיף 36 למשהו שחברי הכנסת - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לפרוט בעל פה הכוונה? אתם לא מכניסים את זה לתוך החוק? << דובר >> מיכל מלאני איבגי: << דובר >> אני מסבירה לגבי כל חוק וחוק, לפי הסדר שמופיע בסעיף 36. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> מה המטען שמגיע עם הכותרת הזאת. << דובר >> מיכל מלאני איבגי: << דובר >> סעיפים שנוגעים לעובדי מדינה ועובדי ציבור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק אבקש שבמסגרת ההסבר של מה החוק אומר, תסבירו איך זה משליך על חבר המועצה ולמה החוק הזה חל עליו. << דובר >> ברוריה מנדלסון: << דובר >> כיוון שחלקם לא עובדי מדינה, אנחנו מבקשים להחיל עליהם את הכללים וזו המטרה של הסעיף. אנחנו נסביר מה אומר כל חוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואיך הוא משליך על האיסורים והתפקיד של אותו חבר מועצה. << דובר >> ברוריה מנדלסון: << דובר >> ואיך ההגבלות שבאותם חוקים יחולו על - - - << דובר >> מיכל מלאני איבגי: << דובר >> "חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), החוק אוסר על פעילות מפלגתית ומדינית, לרבות חברות בהנהלות מפלגתיות, השתתפות באספות והפגנות בעלות אופי מדיני. בנוסף, החוק קובע מגבלות מיוחדות על עובדי מדינה בדרגים בכירים, בכל הנוגע לחברות ולהצבעה בגופים בוחרים. זאת, כדי למנוע השפעה פוליטית עקיפה הנובעת ממעמדם ותפקידם. לצד זאת, החוק אוסר על התרמה וגיוס כספים, למעט חריגים מצומצמים. הפרת חובות החוק עלולה לגרור אחריות משמעתית והסמכות לטיפול ניתנת לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה". << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ההתרמה וגיוס הכספים, זה לעניינים פוליטיים, מפלגתיים או בכלל? << דובר >> מיכל מלאני איבגי: << דובר >> דוגמה לחריג, תרומות לאוצר המדינה מכוח התפקיד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מותר. << דובר >> מיכל מלאני איבגי: << דובר >> זה מותר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התרמות לעזר מציון, מותר להם? סתם זרקתי עמותה, לא יודע. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בעיקרון, האיסור הוא רחב. עובדי מדינה בכירים, לא יכולים לעבור מדלת לדלת ולגייס כספים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פה מדובר על כל עובדי הרשות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרנו, זו ההתאמה שצריך לעשות, שבגלל זה אנחנו מחילים את החוק הזה על עובדי הרשות ועובדי המועצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא יכול להתרים כספים, הוא לא יכול ללכת לשום הפגנה שהיא. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא אמרנו את זה. סעיף ההפגנות הוא לא לארגן הפגנות ויש איסורים על דרגים בכירים בנושאים שונים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו עוסקים פה בכל עובדי הרשות, אז העניין של עובדים בכירים הוא לא רלוונטי. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נכון. האיסור בחוק הוא, " לא יארגן עובד המדינה הפגנה או תהלוכה בעלות אופי מדיני". לא מדובר על השתתפות. אנחנו מבקשים, אנחנו לא הגורם להתחיל לדון איתו במשמעות כל המגבלות שחלות על עובדי המדינה והניואנסים שלהם. אפשר להביא לפה את האנשים שמטפלים בזה, זה לא אנחנו. בסוף, השאלה היא אם נכון שאותם דינים שחלים על עובדי המדינה, יחולו גם על עובדי הרשות וחברי המועצה וכאן, הבקשה הייתה להבין מה אותם דינים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה רק ארגון הפגנות ולא השתתפות בהפגנות? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בחוק הספציפי הזה. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אבל חברי המועצה, כנציגי ציבור, אסור להם לארגן הפגנות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הגדרה רחבה מאוד. מה זה לארגן הפגנה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זה מה שכתוב בחוק שירות המדינה. כן. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> לכל אחד מהחוקים האלה יש רפרנט אחר במשרד המשפטים. אפשר להביא את כולם. << דובר >> מיכל מלאני איבגי: << דובר >> אני עוברת לחוק הבחירות לכנסת. החוק מסדיר היבטים שונים של מעורבות עובדי מדינה בהליך בחירות, במטרה לשמור על טוהר הבחירות וניטרליות השירות הציבורי. החוק קובע מגבלות על השתתפות עובד מדינה ועובד תאגיד שהוקם בחוק בתפקידים הקשורים לניהול הבחירות ובתעמולת בחירות. החוק מסדיר את יחסי העבודה מול עובדי מדינה המבקשים להתמודד לכנסת. בנוסף, נקבעו כללים בדבר מועמדותם של עובדים בכירים, חובת הפסקת שירות עקב מועמדות וזכויות נלוות, כגון, זכות הצבעה לעובדי מדינה העובדים בחו"ל וזכות בעד יום הבחירות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל עובד רשות, גם הזוטר ביותר, זה יחול עליו? << דובר >> מיכל מלאני איבגי: << דובר >> כן. יש גם על עובדים בדרגים בכירים. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> למשל, לגבי מועמדות בכנסת, יש מגבלות שחלות על הדרגים הבכירים ולא על דרגים זוטרים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה יחול גם על דרגים זוטרים? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני החמצתי משהו. החוקים שאתם מדברים עליהם, עושים הבחנות בין עובדים בכירים, לבין שאר הדרגים, אבל פה אנחנו מחילים את כל הדינים הללו על עובדי הרשות. בתוך הרשות, גם עושים את ההבדלים ביניהם? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> גם שם צריכים לעשות את הסיווג של העובדים הבכירים, שחלים עליהם איסורים יותר מחמירים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש הבדל בין לעסוק בבחירות או להתמודד בבחירות. אם עובד מדינה לוקח פסק זמן ועסוק בקמפיין בחירות ואז, הוא חוזר לתפקידו כעובד מדינה. האם הוא יכול להגיד אני משהה את עצמי לתקופה של הבחירות ואז אני חוזר? כי הוא לא מתמודד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואיך זה משפיע על המועצה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בנוגע לשאלה איך חלים הדינים האלה באופן ספציפי, במקרים פרטניים, נכון להביא את הרפרנטים שעוסקים בזה. זה לא תחום המומחיות שלנו. אנחנו רק אומרים שבהיבט של החוקים שחלים על עובדי מדינה בכירים, חברי המועצה דומים לעובדי מדינה בכירים וזה צריך לחול גם עליהם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בחוק התאגיד כתוב שהשתתפות בהפגנה לא תיחשב פעילות פוליטית, לאור המצב במדינתנו, צריך התייחסות שלכם לדבר הזה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בסעיפים שמדברים על זיקה פוליטית, נקבע שהשתתפות בהפגנה לא יוצרת זיקה פוליטית. אני לא מכיר שיש התייחסות מיוחדת בסעיף הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חברי המועצה, שהחוקים האלה חלים עליהם, באיזו דרגה הם מוגדרים? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כמו הבכירים שבחוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא כתוב פה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זיר אמר מפורש. כל מה שכתוב בחוק הבחירות לכנסת, בחוק שירות המדינה, ומתייחס לבכירים, חברי המועצה יהיו כמותם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה צריך לבוא לידי ביטוי בחוק. זה לא כתוב פה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו נבחן אם צריך לכתוב במפורש שהם עובדים בכירים או לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך הם ידעו? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה סעיף שקיים גם בחוקים אחרים, כולל חוק השידור הציבורי ושם זה לא קבוע. אנחנו נבחן אם זה דורש הבהרה. אני לא בטוח שזה דורש הבהרה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> איתן אומר שמה שצריך להיות כתוב בתחילת סעיף 36, זה עובדי הרשות וחברי המועצה, דינם כדין עובדי המדינה הבכירים לעניין החיקוקים המנויים להלן. זה הכול. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חבר מועצה אתה לא יודע אם הוא מוגדר כבכיר או זוטר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אם אתה רוצה להחיל עליהם את כל החוקים שחלים על בכירים בשירות המדינה, תכתוב את זה מפורש. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני אחדד את השאלה. אם החוקים הללו מבחינים בין עובד בכיר לבין עובד שאינו בכיר, בנוגע לעובדי המדינה שהם חלק מחברי המועצה, אנחנו יודעים אם הם בכירים או לא, לפי הדרגה שלהם. לעומת זאת, יתר חברי המועצה, אין להם דירוג. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> שמענו את ההערה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אמרת שהסעיף הזה חל גם על חברי המועצה של תאגיד השידור הציבורי. איך אתם נוהגים לגביהם שם? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני צריך לבדוק. לזיכרוני, הם נחשבים בכירים. בהסדרים שחלים באופן רוחבי, בהרבה חוקים, לתת להם משמעות מיוחדת בחוק אחד, יש גם היבטים שליליים, זה משליך על האופן שקוראים אותם בחוקים האחרים ולכן, לא תמיד נכון להרחיב לגביהם במילים. << דובר >> מיכל מלאני איבגי: << דובר >> חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), אפשר לקרוא לזה חוק הצינון. החוק מטיל מגבלות על עיסוקם של עובדי ציבור לאחר פרישתם, במטרה למנוע ניגודי עניינים בשימוש במידע או בקשרים שנצברו במהלך השירות הציבורי. החוק אוסר, בין היתר, ייצוג בעניינים שבהם טיפל העובד בתקופת עבודתו, ייצוג בפני כפופים לשעבר וקבלת עבודה או טובת הנאה מגורמים שהיו זקוקים להחלטתו או להמלצתו. מגבלות אלה חלות לפרקי זמן קצובים, בהתאם לסוג התפקיד ואופי הקשר שנוצר במהלך השירות וקיים מנגנון מיוחד שמאפשר לבחון נקודתית את החובה והגוף שבו מבקש העובד להיות מועסק. החובה נועדה להגן על האינטרס הציבורי ואמון הציבור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש שם את הסוגייה של צינון? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה מה שנקרא חוק הצינון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חל גם על חברי המועצה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם מישהו הוא נציג היוצרים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זו מגבלה חמורה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו פגיעה בחופש העיסוק. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> סעיף 2 לחוק מגביל לכל החיים. אם מישהו היה חבר מועצה, נציג ציבור, מגיע פעם בשבועיים לדיון, תהיה עליו מגבלה לכל החיים? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כן. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> תבחינו בין עובדי התאגיד לנציגי הציבור במועצה, אלה שני דברים שונים. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נציגי ציבור במועצות רגולטוריות אחרות, למשל, ברשות האסדרה או רשות החשמל, חלות עליהם אותן מגבלות. אם אתה נציג ציבור ברשות החשמל, צריכות לחול עליך מגבלות הצינון וכך גם אצלנו. המשמעות של ישיבה במועצה היא משמעות כבדה וזה אחד הדברים שמגיע יחד עם זה. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> בחוק התאגיד, המקבילה היא סעיף 56. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו בלי שאלות בעניין הזה. הם מסבירים את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בתאגיד הצינון חל רק על עובדי המדינה ולא על נציגי הציבור. זו הטענה. לכן, השאלה היא, האם נציג היוצרים או נציג העיתונאים שיכול להיות שיישבו בוועדה הזאת, תחול עליהם כל סוגיית הצינון? בתאגיד זה לא חל. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זיו, תבדקו את זה ותחזרו עם תשובה בדיון הבא. << דובר >> מיכל מלאני איבגי: << דובר >> חוק שירות הציבור (מתנות), החוק קובע כללים ולמעשה מגבלות על קבלת מתנות בידי עובדי ציבור, במטרה למנוע ניגוד עניינים ולשמור על אמון הציבור בשירות הציבורי. ככלל, עובד ציבור חייב לסרב לקבל מתנה שניתנה לו בשל תפקידו ולדווח עליה ואם לא סירב, המתנה הופכת לקניין המדינה, בכפוף לחריגים מצומצמים. למשל, מתנה שהיא קטנת ערך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למי מדווחים חברי המועצה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ההסדר הוא שתקום ועדה פנימית בתוך הגוף שאליה מדווחים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ומי מחליט? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש נציג של היועץ המשפטי בוועדה הפנים ארגונית שצריכה לדון בזה. << דובר >> מיכל מלאני איבגי: << דובר >> חוק העונשין, החוק המרכזי שקובע איסורים ועבירות פליליות בישראל, החוק קובע שורה של עבירות פליליות החלות על עובדי ציבור ועובדי מדינה. שמטרתן להבטיח שימוש ראוי בסמכויות שלטוניות, שמירה על טוהר המידות והגנה על אמון הציבור. החוק אוסר, בין היתר, גילוי או שימוש שלא כדין במידע או במסמכים שהגיעו לעובד מתוקף תפקידו, לרבות סודות רשמיים וכן קובע איסורים על זיוף מסמכים, מתן תעודות כוזבות וגניבה מנכסי המדינה. בנוסף, החוק מטיל אחריות פלילית על שימוש לרעה בכוח המשרה, הפעלת כוח או איומים שלא כדין, מרמה והפרת אמונים, הפרת חובות חוקיות במזיד ולקיחת שוחד. עבירות אלו נוגעות לליבת הפעילות השלטונית וחלות גם במקרים בהן הפגיעה היא בציבור כולו ולא באדם מסוים. ההסדרים נועדו להציב גבולות ברורים להפעלת סמכויות ציבוריות, למנוע ניצול לרעה של התפקיד ולחזק את אמון הציבור בשירות הציבורי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לפי הסעיף הזה, זיו מאור מעל בתפקידו וצריך להדיח אותו מהמועצה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הוא לא במועצה עכשיו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא במועצת הכבלים והלוויין והוא עשה בדיוק מה שכתוב בחוק העונשין. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> שלי, אמרת, ניתן למועצת הכבלים והלוויין לטפל בזה. << דובר >> מיכל מלאני איבגי: << דובר >> פקודת הראיות, ההסדר בחוק שחל על עובדי הציבור ועובדי המדינה, נועד להבטיח שהמסמכים הרשמיים שנמסרו בידי עובדי הציבור, יהיו קבילים כראיה, תוך שמירה על אמון הציבור והגנה על ביטחון המדינה והאינטרס הציבורי. הפקודה מאפשרת להשתמש בתעודות של עובדי ציבור כראיה בבית משפט. התייצבות עובדי הציבור ועובדי המדינה לחקירה בעת דרישה ומעניקה חיסיון כשמסירת הראיה, עלולה לפגוע בביטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בחוק התאגיד, כל החוקים שמניתם עכשיו חלים על עובדי התאגיד, הם לא חלים על חברי המועצה. פה כללתם גם את חברי המועצה. אני חושב שצריך לבדוק אם נכון לכלול אותם ביחד או לעשות להם התאמות. בחוק התאגיד, קיים גם חוק שירות המדינה (משמעת) שגם הוא חל על עובדי התאגיד. מדוע חוק שירות המדינה (משמעת), בשינויים מחויבים, לא יחול על עובדי הרשות? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> חברי המועצה אצלנו הם חלק ממועצה רגולטורית, אנחנו חושבים שההסדרים האלה צריכים לחול עליהם. אנחנו נבדוק מה בדיוק הייתה המחשבה שזה לא מופיע בחוק השידור הציבורי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ומה חל על חברי המועצה בתאגיד? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש הסדרים כלליים יותר שחלים עליהם, אנחנו נבדוק למה זה לא הוחל עליהם. זה חשוב מאוד שהדברים האלה יחולו. התפקיד של חברי המועצה כאן הוא חשוב והם צריכים לקבל את ההתייחסות של עובדי המדינה, בטח עובדי מדינה בכירים ביחס לחלק מהם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור שצריכות להיות להם מגבלות, אני בעד. רק צריך לראות אם כל מה שמגבילים עובדי רשות, צריך להחיל גם על חברי המועצה ולבדוק מה קורה בגופים אחרים שיש להם מועצות ציבוריות. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> המועצה בחוק השידור הציבורי התפקידים שלה קצת שונים ואנחנו נבדוק למה שם זה לא חל והאם זה גוזר לכאן משהו אחר. לגבי דיני המשמעת, אנחנו נבדוק את זה גם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נעבור לסעיף 39. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיני משמעת זה בשינויים המחויבים ששר המשפטים אישר. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אנחנו נבדוק אם אפשר לעשות כאן התאמות ובאיזה אופן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה עם 38? << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> הוחלט לא לקרוא. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ועדת משנה לענייני תחרות 39. המועצה תמנה ועדת משנה לענייני תחרות, שבין חבריה יהיה חבר המועצה שמונה בהתאם לסעיף 9(א)(3) וחבר מועצה שהוא נציג ציבור; ועדת משנה זו תהיה רשאית להפעיל את הסמכויות הנתונות למועצה לפי סעיפים 75, 78, 80, 83 ו-89, למעט אם המועצה החליטה לדון בעניין מסוים במליאתה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תסביר אותו בשתי מילים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ונשאל שאלות. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> קודם כול, החבר שממונה לפי סעיף 9(א)(3) זה עובד רשות התחרות. חסר כאן החבר הנוסף שאמורה להיות לו התמחות בתחרות או במיקרו כלכלה שדיברנו עליו והוא נציג ציבור. לא בטוח שהוא חייב להיות עובד ציבור, אבל בכל אופן, הוא חסר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני גם אטען שיושב ראש הוועדה הזאת, לא יכול להיות יושב-הראש. אם משאירים יושב-ראש, מנכ"ל אי אפשר שהוא יהיה גם ראש ועדת התחרות. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הסעיפים שהזכרנו פה, 75, 78, 80, 83 ו-89 אלו סעיפים שעוסקים בסמכויות תחרות ואפליית מחירים ובסמכויות הכלליות ואלו הסמכויות שהיינו רוצים שתהיה אפשרות לדון בהם בפורום יותר מצומצם. שמרנו את האפשרות שיש נושאי מקרו עם מדיניות עקרונית שהמועצה תדון בהם במליאתה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הייעוץ המשפטי של הכנסת רוצה לשאול שאלות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו קודמים לייעוץ המשפטי לכנסת לדעתי. לא כתבתם פה שהיא לא תוכל להאציל את הסמכויות שלה לוועדות אחרות ונראה לי שצריך לציין את זה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> נגיע לזה בסעיף של האצלת הסמכויות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כמה חברים יש בוועדת המשנה? אם נגדיל את המועצה, האם זה משפיע גם על מספר חברי ועדת המשנה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> עובדתית, לא קבענו מספר חברים. יש לפחות שניים, אבל לא קבענו מספר חברים. - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יש שני חברים שחובה שיהיו בה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לזכור שאלו הסמכויות עם ההתערבות הרבה ביותר שיש למועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש להם החלטות הרות גורל בידיים וזה שני אנשים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני חושב שנכון, במיוחד לאור הרחבת המועצה, שיהיו לפחות שלושה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חשוב שזה יופיע בנוסח. שאלה שנייה, אתם הפניתם פה לכל הסעיפים, למה אתם לא פורטים פה את הסמכויות? למה עושים את זה עם הפניה? למשל בסעיף של ועדת עיצומים כן פירטתם בסעיף עצמו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא דיברנו על הסעיף של ועדת עיצומים, אבל הוא סעיף יותר סגור. הוא קובע מי האורגן שמוסמך להטיל עיצומים ולכן, מספר החברים קבוע והוועדה הזאת, זו ועדה שהתפקידים שלה יותר גמישים. בסוף, המועצה היא סוברנית לאסדר את השוק, סמכויות בתחום התחרות, זה סמכויות בליבת העבודה שלה. כן חשבנו שיש מקום ליצור ועדה שתתמקצע בזה, אבל לא לייצר בלעדיות, כמו שעשינו עם העיצומים הכספיים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתם רוצים להשאיר את זה פתוח? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> קבענו חמישה סעיפים שבהם אם המועצה לא חושבת שיש מקום לדון בהם במליאה הגדולה, אלא לדון בהם בוועדה יותר מצומצמת, זו הוועדה. היא לא תוכל להחליט שלמרות שמונו מומחים לתרות, בנושאים האלה תדון ועדה שלא יושבים בה מומחי התחרות. זה מאיין את התכלית. אפשר לאצול לה עוד נושאים כמובן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> וזה בסמכות המועצה לעשות את זה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נכון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נניח שיש מצב שהם צריכים לקבל החלטה רגישה מאוד, האם יש לוחות זמנים שהם צריכים לעמוד בהם? אפשר לחייב לכנס את ועדת המשנה במהירות אם יש צורך? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> עוד לא הגענו לסעיפים האלה, אבל בתחום התחרות, יש דברים שעשויים לצוץ באופן מיידי ודורשים הכרעה מהירה מאוד, במקרים כאלה החוק קובע לוחות זמנים. אם יש לוחות זמנים שקבועים בחוק, גם ועדת המשנה וגם המועצה במליאתה צריכים לעמוד בהם ומעבר לזה, את סדרי התכנסות הוועדה הם יקבעו לעצמם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם ייקבע שהמינימום לוועדה הוא שלושה ומאחד מהם נבצר להגיע, מכל סיבה שהיא, האם ועדת המשנה לא תוכל להתכנס ולקבל החלטות? האם יהיה ממלא מקום? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש ענין של גודל הוועדה ויש ענין של קוורום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת כי בעיניי, זה חשוב וזה לא כתוב כאן. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אכן זה לא כתוב. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסעיף 41 יש התייחסות לעניין הזה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אני אעבור ברשותכם לשאלות שלנו. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> למה סעיף 74 לא נמצא פה בין הסעיפים? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן, מצדה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אני אתחיל משאלה כללית ואני אעבור לשאלות מעשיות יותר לגבי מבנה הוועדה. קודם כול, אנחנו מדברים על מועצה שהיא יחסית לא גדולה, שהרכבה מאוד מוכוון תחרות, לנציגי המועצה יש מומחיות בתחום התחרות, למה היה צורך להקים ועדת משנה לענייני תחרות? והאם יש במודל הזה של ועדות משנה, מנגנון של ביזור הכוח? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בסוף אמרת את התשובה לחלק הראשון של השאלה. הרעיון של ועדות משנה, היה רעיון של ליצור ביזור כוח בתוך המועצה, ליצור התמחויות, ליצור הרכבים קטנים שדנים בנושאים מסוימים באופן קבוע ומתמשך ויוצרים בהם את הידע. בחלק מהמקומות, ביקשנו למנות נציגים שמביאים איתם מטען מסוים ולא ייעשה בו שימוש, אם הם לא ישבו בפורומים הרלוונטיים. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> מבחינתכם, עצם קיומה של ועדה בהרכב קטן יותר, גם תביא לביזור הכוח וגם תאפשר עבודה יעילה יותר בפורום מצומצם יותר שמוכוון לסעיפים ספציפיים של תחרות? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נכון. היעילות זה דבר אחד. בסוף, כשעולה שאלה לדיון בוועדה, מי שעושה את עבודת ההכנה המקצועית, זה הסגל המקצועי של הרשות. חברי המועצה אמנם הם אלה שמחליטים, אבל מי שמביא להם את החומרים זה הסגל המקצועי, שמי שמפקח עליהם הוא היו"ר, שלפי ההצעה הנוכחית הוא גם המנכ"ל. זה יוצר איזון. יש עיניים נוספות, כשחקנים חוזרים, שיש שאיפה שהם ירדו לעומק הדברים ולא יאפשרו לדברים האלה לעבור בצורה חלקה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> יכול להיות שצריך יהיה לתפור בצורה מדויקת יותר את המעבר בין ועדת המשנה למועצה בכללותה. בגלל הכוח המוגבר של היו"ר, אנחנו רוצים את המנגנון הזה כמנגנון איזון וצריך לדאוג שהוא לא יוכל להתהפך בקלות חזרה למליאת המועצה. יכול להיות שהמועצה תצטרך לקבוע כללים בעניין, או אמות מידה, מתי דבר נדון בוועדת המשנה ומתי במליאה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> האם ועדות המשנה ינהלו פרוטוקולים והאם החלטות שלהם, או לפחות החלטות רגישות, יועברו לאשרור המועצה? או שיש בזה מבחינתכם כדי להפחית מהעצמאות שאתם רוצים לתת לוועדות המשנה בעניין של ביזור הכוח? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נחשוב על זה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> לגבי סדרי עבודת ועדת המשנה, אין התייחסות לנושא של הקוורום ולנושא של המניין החוקי, לנושא של מה קורה אם פסק מינויו של אחד החברים. האם צריך להמתין שימנו חבר אחר? מה קורה אם בזמן הזה יהיה צורך לקבל החלטות דחופות בענייני תחרות? אנחנו יודעים שזו ועדה שתצטרך להתכנס לעיתים תכופות אם יעלו סוגיות על סדר יומה, מה המשמעות של זה והאם אין בזה כדי להביא לשיתוק של הוועדה? חשבנו שיש צורך להתייחס לנושא הזה בסעיף הכללי של סדרי עבודת ועדות המשנה, או בסעיף הספציפי. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לעניין זה, אם יש הרכב שקבוע בחוק וההרכב הזה מאיזושהי סיבה לא קיים באותו רגע, אי אפשר להפעיל את הסמכות של ההרכב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה קורה אם אנחנו משתקים את ועדת המשנה? מה קורה אם אי אפשר לכנס אותה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> החבר שחייב להיות זה החבר שממונה על ידי רשות התחרות. לכן, אמורה להיות האפשרות המעשית והתיאורטית למנות אותו מהר, כי חשוב שהחבר הזה יהיה. החבר הנוסף הוא נציג ציבור ודיברנו על הנציג השלישי, שלא מנוי כאן, שהוא בעל התמחות במיקרו כלכלה. השאיפה היא למנות מהר. זה באמת יכול להביא למצב לא טוב אם האנשים לא יכהנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> וגם אם נבצר מהם להשתתף. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זו המשמעות של יצירת הרכבים סטטוטוריים מחייבים. זה נועד לשקף משהו ואכן, אם ההרכב הזה לא מתקיים, זה יוצר פגיעה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי הקוורום? אתם מחייבים ששלושתם יהיו בכל ישיבה? יכול להיות שעדיף למנות ארבעה ולהגיד מינימום שלושה כדי לקבל החלטות. שיהיה שיניים. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> שמענו את ההערה, אנחנו נחשוב עליה. לא בכל מקום ירדנו לרזולוציה של התהליכים הבירוקרטיים כמו במועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בגלל הרגישות של הוועדה הזאת והסמכויות בידיה, אנחנו צריכים להיכנס לעומק. זו ועדה חשובה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כן. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> לגבי ההרכב, אנחנו מבינים שהמנכ"ל מסכים שיהיו שלושה חברים לפחות. אני מציעה שנקבע מי הם. לא ברור מהנוסח כרגע שיו"ר המועצה לא יכול להיות גם יו"ר ועדת המשנה. אם אנחנו רוצים לשמר את העצמאות של ועדות המשנה והמנגנון שלהם כמחזק את ביזור הכוח, נכון לקבוע שיו"ר המועצה לא יכול להיות יו"ר של ועדות המשנה, באופן רוחבי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר. אסף. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> כמה הערות לסעיף הזה. דבר ראשון, לא ברור למה בסעיף הזה שעוסק בסמכויות בתחום התחרות, לא נמצא גם בסעיף 74, שמגדיר ספק בעל חשיבות מסחרית. כלומר, ספק תכנים שהמועצה בוחרת להגדיר אותו כמי שיש איתו בעיות בתחום התחרות ולכן, מוטלות עליו יותר הגבלות. הסעיף הזה לא מוזכר בין סמכויות המשנה שהוועדה רשאית לדון בהן. דבר שני, בתמונה הכללית, למועצה יש מעט מאוד סמכויות כשלעצמה. רוב הסמכויות הן של היו"ר שהוא משמש גם כמנכ"ל ומעט מאוד סמכויות ניתנות למועצה עצמה וגם הן מפוזרות לוועדות המשנה. בסוף, מה התפקיד של המועצה? היא צריכה לפקח על התנהלות היו"ר וועדות המשנה אבל ניטלות ממנה מרב הסמכויות שלה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> עוד לא הגענו לסעיף 74, אבל יש בו שתי סמכויות, סמכות לקבוע כללים, שלא ניתנת לאצילה לוועדות משנה. כללים צריכים להיקבע במועצה במליאתה ולכן, זו לא סמכות שבכלל - - - << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אבל תראה את 74(ג). << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> קביעת כללים, זה לא מתאים. לגבי הכרעה בשאלה המספרית בהתאמה של ספק פלוני לכללים שנקבעו, זו אכן שאלה טכנית, קבענו שהיא סמכות יו"ר ולא סמכות מועצה. לחלק השני של השאלה, מה שנאמר לא נכון. ברוב המוחלט של המקומות, הסמכויות ניתנו למועצה. יש מעט מאוד מקומות, למשל בסעיף 74, שבהם ראינו את זה כסמכות יישומית או ביצועית ממש ולכן, מלכתחילה הענקנו אותה ליו"ר. ברוב המוחלט של המקומות, הסמכות של המועצה. נכון שיש סמכות למועצה לאצול ליו"ר, אבל נגיע לזה בהמשך. אבל ברוב המקומות הסמכות היא של המועצה. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> ליושב ראש, יש סמכות לקבוע הכנסות - - - << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אמרנו שליו"ר יש סמכויות. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> וגם לנהל את מרשם ספקי התכנים. אלו אולי שתי הסמכויות המשמעותיות שיש בחוק. להגיד שהיו"ר מקבל מעט מאוד סמכויות, זה לא מדויק. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ממש לא מה שאמרתי. אבל אתה אמרת שרוב הסמכויות בחוק ניתנו ליו"ר ולא למועצה וזו אמירה לא נכונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נכון, מכיוון שהמועצה יכולה להאציל ליו"ר הרבה סמכויות. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה דיון נפרד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברגע שהמועצה יכולה להאציל מבחירה הרבה מאוד מסמכויותיה ליושב-הראש, אתה מבין שיש פה אירוע אחר ממה שאתם מציגים פה בוועדה. זה מצב שיכול לקרות ואי אפשר להתעלם ממנו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני מסכים. אבל זה לא ההסדר שמוצע. יש מקומות שבהם הוצע להעניק את הסמכות ליו"ר, יש מקומות שבהם הוצע להעניק את הסמכות למועצה. אם יש הסתייגות מהיכולת לאצול, נדבר על זה כשנגיע לסעיף. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל, כן. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הייתה פה מלאכה של איזונים בין הכוח של היו"ר-מנכ"ל לבין הרצון שלנו לבזר את הכוח בדרכים מסוימות. יש שלושה סוגים של סמכויות. אחד, סמכויות יו"ר שניתנו במקומות יחסית מצומצמים ובעלות השלכות יישומיות יותר, ופחות השלכות של מדיניות, כמו דרישות נתונים, הסמכות לקבוע את הרשימה וכולי. יש סמכויות תחרותיות שניתנו לוועדה, הדורשות מעקב שוטף בעניינים קונקרטיים כמו סעיף האפליה לדוגמה. פה אנחנו מבזרים את הכוח מהיו"ר ומהמועצה בכלל, בדרך שבה אנחנו בונים את זה ויש מקומות, כמו קביעת סף ההכנסה, זו שאלה שנבחנת אחת למספר שנים - - - << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> כל שנה צריך לקבוע את ההכנסות החייבות בהפקות מקור. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יש את הבחינה מה רף ההכנסה שמעליו ייחשב הספק כספק בעל חשיבות מסחרית, זו שאלת מדיניות שתיבחן אחת למספר שנים ואנחנו לא רוצים שהיא תיבחן בהסתכלות על גוף כזה או אחר. זה צריך להיבחן בצורה רוחבית, בהתייעצות עם הממונה על התחרות. זו בחינה שמעוגנת בכללים והיא נכון שתתבצע על ידי המועצה. זה גם דרך שלנו לבזר את הכוח. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אם היו"ר אמון על ניהול המרשם, שזו ההחלטה מי מוגדר כספק תכנים ומי לא, יש סמכות יותר מרכזית? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> ניהול המרשם, זו פעילות טכנית מאוד. זו הכוונה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבין שכשנגיע לסעיפים 75, 78, 80, 83, 89 נצטרך לחזור לסעיף 39 ולחדש את הדיון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עוד לא דנו בסמכויות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הסעיפים האלה מדברים על סמכות של ועדת משנה שלמעשה תשלוט בדבר הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לכן שאלתי למה לא מפרטים פה את הסמכויות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מהם חמשת הסעיפים האלה? - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תחליטו מתי אתם רוצים שניכנס לזה, לך יש מומחיות בתחום ואתה בא מרשות התחרות, אתה לא מרגיש שזה דורך אחד על השני עם רשות התחרות? << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> אני אשמח להצטרף לחברת הכנסת שלי טל מירון ואם תוכל לענות במאוחד על שתי השאלות, אם זה בסדר כבוד היו"ר. אני אשמח להציג את השאלה שלי. - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תציג את עצמך ואת השאלה בקצרה. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> בעז אקרמן, לובי 99. אני רוצה להזכיר שהחוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות, מגדיר בתוספת את תחום השידורים כנושא תשתית חיונית. אין שום אזכור להתייעצות לא עם הוועדה לצמצום הריכוזיות ולא עם רשות התחרות בנושאים שיש להם השפעה באותו נושא שהוגדר כנושא תשתית חיונית על פי החוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות. אנחנו חושבים שאין מקום לתת את הסמכות הזאת רק לחברי המועצה, שלא בהכרח יש להם את אותה מקצועיות וניסיון שיש לרשות התחרות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לא הבנתי את השאלה, בעז. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> אני אומר, שבחלק מהסעיפים צריך להוסיף, למשל בסעיף של הגדרת ספק תכנים כספק בעל חשיבות מסחרית, גם התייעצות עם רשות התחרות, או הוועדה לצמצום הריכוזיות. כי כרגע, זה נראה כי הסמכויות הן בידי ועדת המשנה, במקביל לרשות התחרות. אף שהחוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות מגדיר את הנושאים האלה כנושאים של נושא תשתית חיונית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו באמת רוצים להבין פה סוגיות שיש להן השפעה מכרעת ובלתי הפיכה. אם כל המהות של החוק היא תחרות, יכול להיות שבכלל צריך לבטל את ועדת המשנה לתחרות. אם יש דברים עקרוניים בענייני תחרות, שהמועצה תחליט. יש תשעה חברים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זה כבר עלה מקודם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שלושה מתוך תשעה, שאולי נוחים יותר מבחינת הנושא הזה. אני באמת שואל, תחשוב שאתה יושב ראש ועדה בכנסת, החלטת למנות ועדת משנה בנושא שמעניק לך ידע רב, אבל בסוף, אתה יושב ראש הוועדה ואתה רוצה להביא את זה להחלטה של הוועדה, אין כמעט ועדת משנה בכנסת שיש לה סמכות לקבל החלטות, בלי שהוועדה שמינתה אותה תדון ותצביע. בוא ניקח את הדוגמה הזאת ונגיד שבמקרים שיש להם השפעה מכרעת, לוועדת המשנה לא תהיה סמכות לקבל החלטה בשלושה חברים בלבד, אלא יעבירו את זה למועצה ולא רק אם המועצה תחליט להעביר את זה. - - - << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אלעד, ברשותך, בנוגע ליחס שבין רשות השידורים לרשות התחרות וצריך להבחין רגע בין רשות התחרות והוועדה לצמצום הריכוזיות, אלה שני גופים שונים והמפגשים יהיו שונים, זאת סוגיה רחבה מאוד ומורכבת מאוד. המודל שהחוק הזה יוצר, שיש לנו שני רגולטורים של תחרות שרצים כל הזמן במקביל, הוא מודל מסובך. אני חושבת שכדאי לייחד לו דיון קצת יותר סדור וברמת המקרו ולא פר סעיף ספציפי. צריך לראות את התמונה הרחבה. זו אחת המורכבויות הגדולות בחוק הזה. מנכ"ל והוועדה יחליטו מתי, אבל כדאי לייחד לזה דיון רקע רחב יותר. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני מסכים. אני חושב שהמועד הנכון לדון בזה יהיה בפרק התחרותי, של הסדרת הקשרים המסחריים. לגבי הממשק עם המועצה, בסעיף מצוין שהדיון יהיה בוועדה, למעט אם המועצה החליטה לדון בעניין מסוים במליאתה. בעיניי, אני אומר את זה כתשובה ראשונית, זה צריך להיות החלטות רוחביות ולא החלטות בעניינים ספציפיים, אנחנו נדון על זה גם עם הייעוץ המשפטי. סוג העניינים שבהם המועצה תדון וסוג העניינים שהיא מותירה את הדיון לוועדה, כדי להימנע מהחשש שהמועצה תטפל בעניין רק בגלל זהות הגורמים, או משהו שהוא לא בעל חשיבות רוחבית. החלטה עקרונית שהיא צריכה לקבל. המועצה יכולה להחליט מראש שעניינים מסוג מסוים יכולים להידון אצלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא סוג מסוים, זו תחרות. זה מהות החוק. החוק הזה נועד להגדיל תחרות, תחרות זה לא סוג - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני מסכים. היא תצטרך לעשות את חלוקת העבודה, מה היא עושה בעצמה, כשאני מניח שזה יהיה סוגיות עם השלכות רחבות יחסית והחלטות ניהוליות יותר יום-יומיות ושניתנות בצורה תכופה יותר, היא תותיר לוועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא רוצה פה העברה של סמכויות רק ברוב מיוחד? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> רוב מיוחד שמה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כדי שלא יהיו טעמים לא ענייניים, תקבע רוב מיוחד שבו המועצה יכולה לקבוע דיונים בסוגיות מסוימות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני רושם את זה לפניי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שואל, אני לא יודע. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני לא יודע לענות בשליפה. נחשוב על זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> החקיקה יכולה גם להגדיר נושאים שבהם המועצה תצטרך להביא רוב מיוחד, בנושאים מהותיים. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אני חושבת שנכון לקבוע אמות מידה בנקודה הזאת, בין אם בכללים, בין אם בתקנות, אבל צריך שהמעבר הזה יהיה מוגדר וברור ולא יהיה פתוח אד הוק להחלטה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את רוצה כללים ברמת רוב או ברמת קריטריונים? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אם זה כללים של המועצה, המשמעות של זה, זה רוב. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> במעבר מהמועצה לוועדת משנה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> בסמכות כזו, גם המועצה וגם ועדת המשנה, צריכים לדעת מראש מה הולך למי. בדרך כלל, זה נקבע בכללים שהם צריכים להיות רחבים ומנוסחים כאמות מידה ולא פר מקרה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני מקבל את ההצעה, נצטרך לדבר על זה בצורה רחבה יותר בפרק התחרותי. לגבי השאלה האם רגולטור ענפי צריך לשקול שיקולי תחרות, בעיניי כן וככל שרגולטורים יותר יעשו זאת, המצב במשק יהיה טוב יותר ברבים מענפי המשק. כשעבדתי ברשות התחרות, ניסינו לשכנע רגולטורים ענפיים לעסוק בנושאי תחרות בעצמם. אני אתן שלוש סיבות עיקריות למה עדיף שזה יתנהל כך. אחת, לרשות התחרות יש מומחיות תחרותית רבה כמובן, אבל לרגולטור הענפי יש היכרות טובה ומקיפה יותר עם הענף עליו הוא אמון. רשות התחרות היא רגולטור כללי, היא בוחנת את כלל השווקים. היא לומדת כל נושא מאפס, זה גם דורש זמן וגם מוגבל כי יש מספר עובדים מצומצם שלומד את הנושא לצורך עניין מוגדר. יש פה שני צדדים, צד אחד עם מומחיות תחרותית גבוהה והצד השני, זה הרגולטור הענפי שיש לו מומחיות ענפית. שתיים, סוג הרגולטור גם משליך על סדרי עדיפויות בפעילות. רשות התחרות אמונה על כלל המשק, סדרי העדיפויות שלה נקבעים על סמך הסתכלות רחבה על כלל הענפים. פעמים רבות ההסתכלות היא לא כמה החלטה מסוימת תועיל לשוק כזה או אחר, אלא מתוך הסתכלות רחבה יותר, של סוגי פרקטיקות שהרשות הייתה רוצה להימנע מהם בשוק. - - - לצפות מרשות התחרות לטפל בענייני תחרות בכל שוק ושוק במדינת ישראל, זו ציפייה מוגזמת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה בעיניך תחרות בתחום התקשורת? - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני אתייחס לזה. נקודה שלישית, נכונה לכל רשות תחרות באשר היא, רשויות תחרות נוטות לעסוק באכיפה בדיעבד. לתפוס הפרה שהייתה, משהו שלא פעל לפי הדין ולטפל בו, אם בדרך של עיצום כספי. זה לא ייחודי רק לישראל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ולחשוף קרטלים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אבל החשיפה הזאת לרוב נעשית בדיעבד. רגולטור ענפי יותר נוטה לעסוק באסדרה צופה פני עתיד, לייצר רגולציה ותנאים שישפרו את המצב התחרותי, שיקדמו את התחרות בשוק. אני אתן דוגמה משוק התקשורת, משרד התקשורת הוא גם הרגולטור של תחום הסלולר וסיבים. יש לא מעט רפורמות, החל מהרפורמה בשוק הסלולר לפני עשור ועד היום שאנחנו מקדמים רפורמות תחרותיות בתחום תשתיות הסיבים, שהמטרה שלהם היא להגדיל תחרות, להפחית מחירים ולאפשר מגוון בשווקים של הסלולר והסיבים. הרפורמות האלו לא יכלו להתקיים תחת רשות התחרות, כי זה לא הגוף. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בתחום התחרות והאקטואליה, מה בעיניך תחרות? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו ממקדים את ההתערבות במקומות שבהם יש תוכן עם כוח שוק. סימנו אותם בשני סוגים של מקומות. אחד, ספקים בעלי חשיבות מסחרית, ערוץ שיש לו היקף הכנסות גבוה מאוד ופלטפורמות שידור, כמו הוט, יס, סלקום TV, פרטנר TV וכולי, ללא התוכן של אותו ערוץ ייפגעו תחרותית בשוק הפלטפורמות. - - - יהיו סמכויות התערבות במקטע שבין הערוץ לבין הפלטפורמה, רק במקרים האלה שהערוץ הוא משמעותי וחשוב והיקף הפעילות שלו גדול. המקרה השני שבו אנחנו מתמקדים, זה תוכן ספורט. שם הכוח של התוכן, לא בא מהכיוון של היקף הכנסות גבוה. יכול להיות שפלטפורמה ללא משחק אחד משמעותי, כמו גמר ליגת האלופות, תיפגע תחרותית, לעומת פלטפורמה שכן משדרת את המשחק. הרגולטור יחליט להתערב. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא תלוי בך. אם לערוץ זכויות שידור, אתה לא יכול להתערב - - - איך אתה יכול להתערב? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נכון - - הצענו סמכויות התערבות, שמקובלות - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> המדינה תיפגע. אתה נגעת בשידורי ספורט, זה לב ליבו של כל אזרח ישראלי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו רוצים להכניס הסדרים שיקדמו את התחרות גם בהיבט של שידורי ספורט ויובילו לשיפור המצב - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> עברנו פה לדיון שנוגע לפרק התחרותי. אם יש לכם שאלות שנוגעות ספציפית לסעיף שאנחנו דנים בו, בבקשה. אבל שאלות כלליות לעניין התחרות וידוע שהמנכ"ל בא מעולם התחרות - - - הכול בסדר. אבל אנחנו רוצים להתקדם. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> בדיון הקודם אמרו ששמים בצד את ועדת המשנה לעיצומים כספיים, כי אם אנחנו שמים את העיצומים הכספיים בצד, אין מה לדון בוועדת המשנה. אבל אם מדברים על ועדת המשנה לענייני תחרות, כדאי שנבין רגע מה התפקיד שלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה חשובה בעניין הזה. להבנתי, רשות האסדרה העירה על העניין הזה הרבה מאוד הערות, לכן, חשוב בעיניי לזמן את רשות האסדרה לדון בסעיף הזה. הם אמרו שאין רגולטורים בעולם בתחום השידורים עם סמכויות כאלה. זו בדיוק הייתה ההערה של רשות האסדרה בתחום התחרות. הם חששו מכפל רגולטורי, שמוביל גם לעלויות משמעותיות. זה בסוף זה מייצר עודף רגולציה, כשנאמר על ידי השר שהוא רוצה לייעל ולהפחית רגולציה. למה לא להקים ענף בתוך רשות התחרות שיעסוק בזה? כך נדע שזה ענף עצמאי והוא לא קשור למשרד ולעניינים פוליטיים. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> בחלק מהדיונים פה, חשוב לשמוע גם את רשות התחרות בנושאים האלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נשמח שהם יגיעו, גם רשות האסדרה וגם רשות התחרות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני חושב שהמקום לדיון הזה הוא בפרק התחרותי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ולמה לא לענות על מה ששאלתי? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> חשוב לומר לפרוטוקול שהם הוזמנו לדיונים, גם לדיון הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים שהם יתייחסו לדברים שאנחנו מעלים פה, שקשורים אליהם גם - - - << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אנחנו יודעים שהם מוזמנים, אבל ככל שהוועדה מתכנסת בעניינים האלה, חשוב שהם יהיו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אבקש שוב שהם יוזמנו ויתייחסו לסעיף הזה. נשמח שגם המנכ"ל יתייחס. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסעיף 39, מקימים ועדת משנה לענייני תחרות, שהיא כנראה ועדה חשובה בתוך העולם הזה, מתוך תפיסה שהרגולציה צריכה להתעסק בכלכלה ולא בתכנים, למה צריך את כל הגוף הזה ולא להשאיר את זה בתוך רשות התחרות שמתמחה בזה? תוקם שם מחלקה, יוסיפו עובדים שיתעסקו בסוגיה של תקשורת. למה צריך ליצור את כל הבלגן הזה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו נגיע לפרק התחרותי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא מקים פה מיני רשות תחרות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה לא מיני רשות תחרות. זה גוף שעוסק, כרגולטור ענפי, בתחום התחרות. האם משרד התקשורת הוא מיני רשות תחרות בתחום הטלקום? האם משרד התחבורה הוא מיני רשות תחרות בתחום התחבורה? אני לא חושב. אני חושב שזה נכון שרגולטורים ענפיים יעסקו בתחרות. אני חושב שזה נכון לשרטט את גבולות הגזרה ביניהם והם בהחלט יכללו סמכויות מקבילות וגם זה מקובל. יצא לי לעסוק לא מעט במיזוג ולבחון אם מיזוג יכול להיות מאושר, כאשר הוא נבחן במקביל על ידי הפיקוח על הבנקים או משרד התקשורת. זה קורה לא מעט. לכן, הדרך הנכונה היא לבנות רשות שתעסוק בסמכויות תחרותיות ענפיות, במקביל לרשות התחרות, מתוך הבנה שיש הגבלה להיקף שבו רשות התחרות יכולה לעסוק בסוגיות תחרותיות צופות פני עתיד בשוק מסוים. בישראל, זה המודל היותר מקובל בשווקים ענפיים, שהרגולטור הענפי עוסק בתחרות. גם המועצה לשידורי כבלים ולוויין והרשות השנייה עוסקים בענייני תחרות - - - << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לא זאת הטרוניה שלנו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נגה, את לא ברשות דיבור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לכן חשוב לשמוע את רשות האסדרה ולהבין למה היא לא מסכימה לזה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> שאלה של ליעד על סעיף 39, כן. << דובר >> ליעד גיל הר: << דובר >> נטען שסעיף 39 הוא דוגמה לביזור סמכויות. לטעמנו, אין כאן ביזור סמכויות בפועל ואסביר מדוע. גם ברשות השנייה יש היום ועדות משנה, אבל ההחלטות שלהן מגיעות למועצה ויו"ר המועצה מאשר את ההחלטות. בסעיף הזה, בסוף הסעיף כתוב, למעט אם המועצה החליטה לדון בעניין מסוים במליאתה. כלומר, יש למועצה סמכות לקחת את הסמכות של ועדת המשנה אליה. כלומר, בגוף החדש הזה, יו"ר המועצה הוא גם מלמעלה, הוא יכול למשוך כל נושא שהוא ירצה אליו, אבל הוא גם מלמטה, הוא הדרג המקצועי שמזין את כל החומרים המקצועיים של אותה ועדת משנה. אין פה באמת ביזור. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> העניין ברור. המנכ"ל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זאת הערה חשובה. אני חושב שגם מצדה נגעה בזה, אנחנו צריכים להתייחס למקרים שבהם המועצה מחליטה לדון בעניין מסוים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נגה, שאלה אחרונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם שהיו"ר לא יהיה בוועדת התחרות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני מקבל. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> השר דיבר בתחילת הדיונים על היעילות שהצעת החוק תביא, אנחנו מאחדים שתי מועצות לכדי מועצה אחת. מוסכם לחלוטין שנושא התחרות הוא חשוב ולכן, חוק הרשות השנייה מציין את התחרות כאחת ממטרותיו. מה שיש כאן, גם באמצעות ועדת המשנה בסעיף 39 הוא דבר הרבה יותר רחב, או שמרוקן מתוכן את הסמכויות של רשות התחרות, או שיוצר כפל רגולציה. זו נקודה שהמנכ"ל לא התייחס אליה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אין פה שום לקיחת סמכות. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> איפה לא תהיה כפילות? האם יכול להיות נושא שיידון במקביל גם ברשות השידורים וגם ברשות התחרות? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יכולים להיות מקרים כאלה וזה קורה גם בתחום הטלקום במשרד התקשורת וגם בתחומים רבים אחרים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בתחום התחבורה למשל זה לא קיים - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה קיים. לי באופן אישי יצא לדון בעניינים בתחום התחבורה, שמשרד התחבורה דן בהם במקביל - - - << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> עובדה שלרשות התחבורה הציבורית אין את הסמכויות הרחבות בתחומי תחרות. אתם אמרתם שעיקר התפקיד של הרשות החדשה שתקום הוא תחרותי. זה לא נכון ביחס לרגולטורים אחרים. או שאתם מרוקנים מתוכן את רשות התחרות, או שיש כאן כפילות ורגולציה מיותרת. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. הדברים הובנו. כן גברתי, שאלה אחרונה בהחלט. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> מיכל פליישר, סמנכ"לית רגולציה, הוט. ההסדרים התחרותיים, עוסקים בסוגיות מהותיות מאוד בשוק השידורים כמו איך יונגשו לכלל הציבור בישראל, בכלל הפלטפורמות, תכני ספורט ותכני חדשות בסכומים סבירים. זה לא נושא תחרותי שלא יודעים על מה מדובר שהוא של רשות התחרות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> איך זה קשור לסעיף 39? << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> סעיף 39 מקים ועדת משנה, בסעיפים 75, 78, 80, 83 ו-89, הסעיפים שלא הקראנו, עוסקים בשאלה הציבורית החשובה, איך יונגשו תכני ספורט וחדשות לכלל הציבור בישראל, במחירים סבירים, יש לזה אינטרס ציבורי. זה לא נושאים תחרותיים עלומים, זה נושא שמשרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין עוסקים בו באופן קבוע. אין שום הצדקה להפקיע את הנושא הזה ממשרד התקשורת ומהמועצה, כי למישהו לא נוח שידונו בזה. כשדנים בוועדה הזו, היות שהסמכויות שיהיה בפרקים התחרותיים טרם נקבעו, ולדעתנו אגב ההסדרים אינם מספקים, ברגע שייקבעו הסמכויות, ייקבע גם באיזה הרכב ידונו בהם, האם המועצה, האם ועדת המשנה. זה בכלל לא מוצדק לדון בסעיף 39 כרגע, כמו שלא היה מוצדק לדון בסעיף 38 ובכך אני מצטרפת לדבריה של עדי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> יש לך תשובה אדוני המנכ"ל? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני חושב שחלק גדול מהשאלות נוגעים להסדרים התחרותיים עצמם. מוקדש לזה פרק נרחב, נדון על הכול. נשמע גם את רשות האסדרה וגם את רשות התחרות, כשנגיע לנושא הזה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> המנכ"ל, שאלה אחרונה, האם יש לכם התנגדות להבהיר בנוסח שיו"ר המועצה לא יכול להיות גם יו"ר של ועדת משנה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אין התנגדות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. אנחנו יוצאים להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:00 ונתחדשה בשעה 15:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> צוהריים טובים, ברוכות וברוכים הבאים, אנחנו ממשיכים את הישיבה הקודמת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר משפט לפני? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו רוצים לדבר על ועדות משנה נוספות ונהיה בסעיף 40. גברתי חברת הכנסת, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, ברוכים הבאים לוועדה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ברוכים הנמצאים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בחודשיים שאנחנו פה, ראיתי אותך פעם אחת וזה מבורך. אבל מפה ועד לנהל דיון כל כך מקצועי בחקיקה ממשלתית כל כך סבוכה ומורכבת, הדרך היא ארוכה. אם אתה שואל אותי, לא הגיוני לנהל כך דיון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מזל שלא שואלים לדעתך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מנהלים פה דיונים מקצועיים מאוד בנבכי החוק. במצב כזה נהוג לבקש ממישהו שבקיא בחוק ויודע לנהל את הדיון. לא צריך לפחד מהאופוזיציה, למרות שהייתי משתמשת בתפקיד הזה לעשות כמה דברים, אני אומרת בגלוי ולא מסתירה את דעותיי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבי מעוז מהאופוזיציה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא בדיוק אותו אירוע. במצב כזה, אני במקומכם, סיימנו את הדיון בשעה 14:00, אומרת יש תקלה, מבטלים את המשך הדיון. אל תעשו צחוק מהעבודה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו מודים לך על ההמלצה ונראה אם אני מצליח לנהל את הדיון הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא ענין של ניהול, זה להבין בחוק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תאמיני לי שאני מבין בחוק, הכול בסדר. חבר הכנסת גינזבורג, אתה מעוניין בדברי פתיחה מחממי לב? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שמח שאתה כאן - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עכשיו אנחנו דנים בחוק הספציפי שבפנינו - - - עו"ד זיו גלעדי, מוזמן לקרוא לנו את סעיף 40. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> מינוי ועדות משנה נוספות 40. (א) המועצה רשאית למנות ועדות משנה נוספות ובלבד שבין חברי כל ועדת משנה שמינתה, יהיו לפחות חבר מועצה אחד שהוא עובד המדינה וחבר מועצה אחד שאינו עובד המדינה. (ב) המועצה רשאית לאצול מסמכויותיה ליושב ראש המועצה או לוועדת משנה שמינתה לפי סעיף זה, למעט סמכויות אלה: (1) אישור תוכנית העבודה של הרשות; (2) קביעת כללים; (3) ביטול רישום במרשם למעט ביטול לבקשת גורם הרשום במרשם; (4) הסמכויות שאותן רשאית להפעיל הוועדה לענייני תחרות לפי סעיף 39. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תיתן כמה מילות רקע, להבין את הנושא, איזה ועדות משנה? על מה אנחנו מדברים? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> דיברנו על שתי ועדות, על אחת דיברנו בלי לדבר, שזו ועדת העיצומים ועל אחת דיברנו לפני ההפסקה. סעיף א' יוצר סמכות פתוחה להקים עוד ועדות משנה, שהן לא ועדות חובה. זו סמכות רשות של המועצה איך להקים אותן, גם ההרכב שלהן, גם הגודל שלהן. דבר אחד מחויב, שבכל ועדת משנה כזו, יהיה לפחות נציג אחד שהוא עובד המדינה ונציג אחד, נציג ציבור שהוא לא עובד המדינה. סעיף קטן ב', עוסק בנושא סמכויות משנה של ועדת המשנה או של היו"ר. הוא קובע עיקרון כללי שמותר לאצול מהסמכויות ליו"ר או לוועדת המשנה ונוקב בנושאים שבהם אסור לאצול וגם כאן, דיברנו בדיונים קודמים על סמכויות נוספות שהיה נכון לכלול אותן כאן. דיברנו על העניין של פיטורי היועץ המשפטי ועיצומים כספיים, שאולי היה נכון לכלול אותם כאן, שלא תהיה אפשרות לאצול אותם - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה. אנחנו שוב חוזרים לשאלה שדומה למה שדיברנו בחלק הקודם של הדיון, הנושא של הקוורום, המועצה רשאית למנות ועדות משנה שונות, חשוב שיהיה חבר מועצה אחד עובד מדינה ואחד שלא. נושא הקוורום לא מצוין פה ואנחנו צריכים לדעת איך זה הולך להתנהל. אני רוצה לדעת שככל שיהיו ועדות משנה נוספות, אנחנו צריכים לראות שהם בהלימה עם תפקידי המועצה. למנוע מצב שפתאום תקום ועדת משנה שתעסוק בנושא מסוים, שלא מוגדר בתפקידי המועצה. ודבר אחרון, המועצה רשאית להאציל את הסמכויות ליו"ר המועצה, או ועדות משנה ככל שהיא רוצה, למעט אישור תוכניות עבודה, קביעת כללים, ביטול רישום של שחקן במרשם וסמכויות הוועדה לענייני תחרות, אני אשמח שתתייחסו לזה בהקשר הזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עוד התייחסויות? בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם פה יו"ר המועצה לא יכול להיות יו"ר ועדת משנה. צריך להחריג את זה כאן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> למה? תנמק למה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם בונים מודל שמנכ"ל הרשות הוא גם יושב ראש המועצה וזה נותן לו המון סמכויות. גם פה צריך להוסיף כמה חברים מינימום יהיו בכל ועדת משנה. לא ראוי שיושב-הראש, שהוא גם המנכ"ל ישב בוועדת משנה שממליצה, או שיש לה סמכויות אחרות, אם אנחנו פועלים לפי תפיסה של ביזור הכוח. זה התקבל בסעיף הקודם, ראוי שזה יהיה בכל ועדות המשנה ולא רק לגבי ועדת התחרות. דבר שני, השאלה אם גם פה, כמו בסעיף של ועדת התחרות, המועצה רשאית למשוך את הנושא מוועדת המשנה. בסעיף 39 נאמר שהמועצה יכולה להחליט לדון בעניין מסוים במליאתה, האם זה חל גם בסעיף 40? << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> התשובה היא כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא כתוב - - - << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> במנדט שניתן לוועדת המשנה מגדירים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך לכתוב כאן את הסמכות. זה לא ברור. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נקודת המוצא היא שונה. בסעיף 39 קבענו מראש שבעניינים מסוימים תדון ועדת המשנה, אלא אם הוחלט אחרת ודיברנו על זה. פה נקודת המוצא, שזה סמכויות שמנויות למועצה והיא מחליטה למנות ועדות משנה שידונו בהן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבין את הרציונל, אבל כשזה לא נדון בתהליך החקיקתי, כשזה ייצא לעולם הרחב, יבוא יועץ משפטי ויגיד בסעיף 39 כתוב שאפשר, בסעיף 40 לא כתוב שאפשר. לכן, על מנת שהחוק יהיה ברור, בואו נכתוב את המובן מאליו, אם הוא אכן מובן מאליו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אין לכם התנגדות אני מניח? << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> צריך לבחון את זה וגם לבחון אם נשארים במודל של יו"ר-מנכ"ל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שצריך להפריד. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו לא בדיון הזה כרגע. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> זה חלק מהדיון הזה, הדברים קשורים אחד לשני. אי אפשר להפריד ביניהם. ככל שנישאר במודל הזה, יש מקום לראות איפה יו"ר המועצה לא יכול להיות יו"ר ועדת משנה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לגבי העניין של משיכת הסמכויות, אפשר להתמודד עם זה דרך הגדרת המנדט שניתן לוועדות המשנה ולהגיד שהמנדט נגמר בנקודה מסוימת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שהמועצה תקבע? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> מי שמקים את ועדת המשנה וקובע את המנדט שלה מלכתחילה זו המועצה. אפשר לקבוע במנדט הזה איפה הוא מתחיל ואיפה הוא נגמר. בדיני אצילה, הסמכות תמיד נשארת אצל המועצה במקביל, תמיד המועצה יכולה להחליט שהיא דנה בנושא מסוים, למרות האצלת הסמכות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם אם התקיים דיון, הייתה הצבעה, התקבלה החלטה, המועצה יכולה להחליט שהיא מושכת את זה חזרה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא. מרגע שהתקבלה החלטה, התקבלה החלטה והשאלה איך הופכים החלטה שהתקבלה, זו שאלה נפרדת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לשאלה הזו מענה בחוק? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זו שאלה שיש לה תשובה במשפט המנהלי, איך משנים החלטה שניתנה כדין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כדאי לקבוע את זה בתוך הפרוצדורה הפנים מועצתית. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כדאי גם שיהיה חוק שמסדיר את כל המשפט המנהלי, אבל זה כרגע עוד לא קיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא מדברים על כל המשפט המנהלי, זו התחכמות לא מתאימה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אבל לבקש בכל הגדרה של תת-ועדת משנה במועצה ספציפית, ליצור את ההבניות שקיימות בפסיקה לאורך 75 שנות מדינה, זה נראה לי לא נכון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נניח שיתקיים דיון בוועדת משנה ואנחנו לא יודעים אם הפרוטוקולים יהיו חשופים או לא, מתקיים שם תהליך שלא מוצא חן בעיני יו"ר המועצה, הוא יודע מה קורה בוועדת המשנה, הוא רוצה לסכל את המהלך, הוא מושך את הדיון חזרה למועצה. אני לא מוכנה שזה יהיה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> קודם כול, זו לא סמכות יו"ר, זו סמכות מועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא יכול להשפיע ולהשיג שם רוב. אנחנו יודעים איך זה עובד במועצה כיום ולכן, אנחנו חוזרים לאותה נקודה, שאני לא רוצה שהכוח יהיה בידי היו"ר, שיש לו רוב פוליטי בתוך המועצה. אם קורה תהליך בתוך ועדת המשנה שהיו"ר לא מרוצה ממנו והוא יכול למשוך את הדיון חזרה אליו, איך יש לנו איזונים ובלמים פה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לגבי שתי ועדות המשנה הסטטוטוריות, בוועדת העיצומים הוא לא יכול בוועדה לענייני תחרות, אפשר והסדרנו את זה במפורש. שוב, זו לא סמכות של היו"ר, יש מועצה, ואנחנו לא סתם מתווכחים על חברי המועצה, כי אנחנו תופסים את כל חברי המועצה כמשמעותיים. המועצה לא מחויבת להקים עוד ועדות משנה, היא יכולה להחליט שהיא מטפלת לבד בכל הנושאים והיא לא מקימה בכלל ועדות משנה, כי היא לא רוצה לסמוך על חבר של שלושה או חמישה, או כל מספר מתוכה והיא רוצה לדון בכל הנושאים במליאתה. במקרה כזה, אנחנו עדיין באותה נקודה, אם מישהו לא סומך על מישהו, הוא לא יקים ועדות משנה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם במקרה הזה, זה מצדיק את הטיעון שלי שאסור שיהיה רוב פוליטי במועצה. אתה חיזקת את זה בעצם מה שאמרת ואני רוצה לייצר כמה שיותר איזונים ובלמים. אם אנחנו כבר עושים, תהיה לזה משמעות. כרגע, כמו שזה מוצג, יכולה להיות בעיה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הטענה שצריך עוד ועדות משנה שלא הוגדרו כאן? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה ברור שהוועדה לא תדון בהכול ותקים ועדות משנה, בגלל העומס שיהיה על המועצה ולכן, צריך ועדות משנה למען המנהל התקין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך מינימום שלושה חברים בכל ועדת משנה, יו"ר המועצה לא יהיה יושב ראש הוועדה ואני חושב שצריך להכניס פה סעיף - - - << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא יהיה חבר או לא יהיה יו"ר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא יהיה חבר בוועדת המשנה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הוא לא יכול להיות חבר באף ועדת משנה? אתה מפלה אותו לרעה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היו"ר הוא גם המנכ"ל. אתה לא מכיר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מכיר. שלי, הכול בסדר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה ריכוז כוח משמעותי. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> תראה את הסמכויות שיש לו כבר עכשיו בתוך החוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יושב ראש המועצה הוא בעל סמכויות משמעותיות מאוד, הרי ברור שאם הוא חבר באחת מוועדות המשנה, הוא יהיה גם יושב-הראש של ועדת המשנה. זה יהיה עודף סמכויות, כי הוא יכול לרכז סמכויות גדולות מאוד ממילא. אם יש ועדת משנה, שהיא זרוע של המועצה, יו"ר המועצה לא צריך להיות שם. צריך לקבוע הסדרים לערער על החלטה של ועדת משנה. צריך להיות מנגנון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> השאלה אם המנגנון הזה צריך להיות קבוע בחוק, או שזה חלק מהדין המנהלי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אז אתה נותן להם להחליט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא מפנה אותי לסעיף 41, שקובע שסדרי עבודת ועדת המשנה, יקבעו על ידי המועצה. מדובר פה בגוף משמעותי מאוד, ששולט על כל התקשורת בישראל. צריך לקבוע שכשיש קונפליקט בין חברי המועצה הכללית לבין ועדת משנה, שיהיה לחברי המועצה, שאינם חברים בוועדת המשנה, אפשרות לערער על ההחלטה. למשל, בעולם התכנון והבנייה, כאשר יש ועדת משנה לתכנון ובנייה, שמאשרת היתרים וכדומה ויש שלושה חברי מליאת המוסד התכנוני שאומרים שהם רוצים לעשות דיון נוסף בנושא, הם מושכים את התיק הספציפי למועצה ודנים בה. אנחנו מדברים פה על מועצה של תשעה חברים בסך הכול, אם ועדת משנה החליטה החלטה מסוימת ואחד מחברי המועצה רוצה לדון שנית, בואו נקבע את המנגנון הזה כאן. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> רק להבין אם ההערה מתייחסת גם לסעיף 39? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> היכולת למשוך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שזה נכון. בסוף, זה דברים דרמטיים מאוד כלפי כל שוק התקשורת, צריכה להיות עוד עין בוחנת, ככל שנדרש. אם יש סוגיה שנידונה ויש קונפליקט מהותי בתוך המועצה וחברי מועצה אחרים רוצים לקחת חלק בדיון על הדבר הזה, ראוי שיהיה מנגנון שיגיד איך מושכים החלטות מוועדות משנה למועצה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עכשיו נעבור להתייחסות של הארגונים שהגיעו. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> לגבי סעיף קטן ב', חשבנו שנכון להרחיב את הרשימה שיש כאן, כדי לוודא שלא מואצלות ליו"ר סמכויות משמעותיות מאוד. הנושאים שחשבנו שנכון להוסיף לרשימה, זה נושא האכיפה, המינויים, האישור של התקציב, סמכות לפטר וגם נושאים שקשורים לאישור המבנה הארגוני של הרשות. כמובן גם הנושא של סמכויות ועדת המשנה לענייני תחרות. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אולי אפשר להכניס לשם את כל 37(א). << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> לא כל מה שמופיע בסעיף. - - - נושא האכיפה, נושא המינויים, הסמכות לפטר את היועץ המשפטי, גם הסמכות לפטר את רואה החשבון והמבקר הפנימי. המועצה יכולה לפטר את רואה החשבון ברוב רגיל. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לא נכון להסדיר קודם כול את ההוראה בחוק לעניין המינוי? << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אנחנו לא נפתח את הנושא הזה. אנחנו רוצים להתמקד ברשימה שיש בסעיף 40(ב), שיש מקום להרחיב אותה כדי לוודא שיש נושאים מהותיים שלא ניתן יהיה לאצול ליו"ר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בואו נתמקד כרגע באופן ספציפי רק ברשימת החריגים. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> וגם אישור הדו"חות הכספיים. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> את מדברת על לא לאצול ליו"ר, אבל אם תהיה ועדת משנה לענייני מנהל, אליה יהיה אפשר לאצול? << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> הרחבה לאצול גם ליו"ר המועצה וגם לוועדת משנה אחרת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כלומר, גם את הנושאים הללו אי אפשר יהיה לאצול לוועדות משנה? << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> כן. אנחנו חושבים שאלה נושאים מהותיים מאוד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה בעיה מהותית בסעיף הזה. "המועצה רשאית לאצול סמכויותיה ליושב ראש, למעט סמכויות אלה", למעשה, היא יכולה להאציל כל סמכות שהיא רוצה. היא יכולה כמעט להתפרק מסמכויותיה למעט רשימת החריגים האלה. זה דרקוני, זה גורף מדי. בואו נגיד הפוך, מה אפשר להאציל ליושב ראש. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> איך זה מנוסח במקומות אחרים? בחוקים אחרים, איך זה מנוסח? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אין רשות כזאת, שהיו"ר הוא מנכ"ל ויש לו סמכויות כאלה דרקוניות. זה דבר חדש. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אני רוצה להתייחס לזה. בחוק השידור הציבורי, יש את סעיף 21 שמתייחס לוועדות משנה. והוא קובע כך – " המועצה רשאית, לשם ביצוע תפקידיה, למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל דבר שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול להן מסמכויותיה לפי חוק זה, למעט סמכויות אלה: (1) קביעת כללים; (2) מינוי המנהל הכללי, השעייתו והעברתו מכהונה; (3) אישור התקציב; (4) אישור הדוחות הכספיים; (5) אישור לוחות השידורים; (6) דיון בדין וחשבון של המבקר הפנימי ודוחות ועדת הביקורת; (7) שינוי במספר ערוצי השידור או רשתות השידור." << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - אם תיקחי את המבנה של התאגיד, זה דיון אחר לגמרי. לא דיברתי על האצלת סמכויות לוועדות המשנה, אלא ליושב ראש, בן אדם אחד. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> לכן אמרתי, שאנחנו חייבים לעשות הרחבה בסעיף הזה לגבי רשימת הנושאים שבהם לא ניתן יהיה להעביר ליו"ר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומר הפוך. תגידו מה אפשר לאצול ליו"ר. זו ליבת החוק, הסעיף הזה הוא ליבת החוק. המועצה, באופן תיאורטי, תחליט שהיא סומכת מאוד על היו"ר ותעביר אליו את רוב סמכויותיה. זה לא הגיוני. זה מסוכן מאוד. החוק עוסק בכלכלה וסמכויות בתחום הכלכלה הן דרקניות, כלפי גופים שהם כלכליים ומסחריים בהוויה שלהם. << דובר >> רוני אבולעפיה: << דובר >> ומשפיעות על תכנים גם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור שכלכלה משפיעה על תכנים ולכן, אי אפשר להשאיר את הסעיף הזה כך. הוא רחב מדי, הוא מסוכן מדי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא מצליח להבין. הרי התקיים פה דיון על הנושא של הרכב המועצה והסכימו להגדיל את הרכב המועצה ולגוון אותה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לא. כי הסכימו להגדיל בשניים ולא אמרו מה הקריטריונים שלהם. זה יכול להיות הכפלה של חברים קיימים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עוד לא דיברנו על החלוקה. אנחנו עוד לא שם, אין לנו סעיף כתוב. אין לנו נוסח של שום דבר החלטי. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> חבר הכנסת גינזבורג, אני מסכימה שהסעיף לא יכול להישאר כך ושצריך להרחיב את העילות. לגבי נקודת המוצא, האם ברירת המחדל שאפשר לאצול ליו"ר למעט מה שמפורט או להיפך, אני חושבת שאולי נכון שזיו יסביר. מהשיח שהיה עם משרד התקשורת, הבנתי שהרעיון היה לאפשר גמישות, כדי לא לשתק את עבודת המועצה, אפשר יהיה בנושאים יחסית שגרתיים שעולים על סדר יומה של המועצה, להעביר את זה ליו"ר. כך לייצר עבודה יותר יעילה. האם אתם חושבים שנכון להפוך את ברירת המחדל, שניתן יהיה לאצול רק סמכויות בעניינים מסוימים או להשאיר את הסעיף על כנו ורק להרחיב את העילות? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש אנשים שמחכים בסבלנות, נאסוף את כל ההתייחסויות ונאפשר מענה. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> בדיונים הקודמים דיברנו על כך שיושב-הראש יישאר גם מנכ"ל הרשות והסבירו שהמועצה תפקח עליו. במבנה שנוצר פה, ליושב ראש יש המון סמכויות ביד, הוא שולט גם על סדר היום של המועצה ואנחנו רואים שהמועצה לא יכולה לפקח עליו, כי היא יכולה להעביר לו את מירב הסמכויות שלה. הוא גם יכול לשתק את המועצה, כי אם הוא לא מגיע לדיון, לא ניתן לקבל החלטות כי הוא חלק מהקוורום הנדרש. צריך לעשות סדר בעניין הזה. לכן, לא ברור למה צריך לאצול סמכויות, הוא מחזיק במספיק סמכויות כמנכ"ל. מעבר לזה, יש מועצה שאמורה לפקח עליו כמנכ"ל וכיושב ראש, שהמועצה תחזיק בכל הסמכויות, בלי שהוא יוכל לקבל את אותן סמכויות לידיו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך לזכור שיושב-הראש והמנכ"ל הזה הוא מינוי של ועדת איתור פוליטית, מי שעומד בראשה הוא מנכ"ל המשרד שהוא ידו הארוכה של השר. צריך שיהיו פה שני אנשים כדי שיהיה איזון. אבל כל עוד לא התקבלה הכרעה ביחס לזה, זה יותר מדי כוח בתחום רגיש מאוד. << דובר >> רוני אבולעפיה: << דובר >> האם המועצה תוכל להקים ועדת משנה שתעסוק בהתערבות בתוכן באיזושהי צורה? לא כתוב בחוק שהמועצה לא תוכל להתעסק בתוכן, האם באמצעות המנגנון הזה של ועדות משנה, הם יוכלו להקים ועדת משנה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא כתוב שאסור, אז מותר. << דובר >> רוני אבולעפיה: << דובר >> אם התשובה היא כן, זה בעייתי מאוד מבחינתנו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> המועצה רשאית לאצול רק את הסמכויות שיש לה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו לא יודעים עדיין מה הסמכויות. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אני מציעה לחדד בסעיף קטן א', שהמועצה רשאית למנות ועדות משנה נוספות לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק זה. כי זה לא ממש ברור. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מקובל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> ההבהרה תהיה שלא ניתן לאצול סמכויות שלא מוקנות למועצה לפי החוק. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> חידדנו שיש לה סמכויות גם מכוח חוקים אחרים, חוק הפצת שידורים למשל. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> מכוח חוק זה, או לפי דין. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> אם המועצה לא יכולה לעשות משהו, שהיא לא זכאית לעשות על פי דין, לא צריך לכתוב הוראה שהיא לא רשאית להקים ועדת משנה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> הנוסח הזה הוא נוסח שמופיע בחוקים אחרים. זה מופיע גם בחוק התאגיד, כדאי לחדד את זה. אני לא חושבת שזה גורע לחדד את זה. בטח מפאת הרגישות, נכון יהיה לכתוב שאצילת הסמכויות תהיה רק לפי תפקידה וסמכויותיה. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> בחוק התאגיד יש יו"ר ומנכ"ל, בחוק התאגיד יו"ר ועדת האיתור הוא שופט, הוא ממנה את יתר החברים, אי אפשר לקחת מחוק התאגיד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם יו"ר התאגיד לא עוסק בעניינים כלכליים מסחריים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> ואין מקבילות לחוק התאגיד בעניין הזה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לתקן משהו שנאמר בדיון לפני ההפסקה, יש החלת דינים בחוק השידור הציבורי, סעיף 9(ג) מחיל את זה גם על חברי המועצה ולכן, האמירות שהיו פה בעניין הזה, לא היו מדויקות. << דובר >> אייל צור: << דובר >> הערה ראשונה, החובה להקים ועדת ביקורת צריכה להיות קוגנטית ולא דיספוזיטיבית. אני לא מבין מה ההתנגדות, צריכה להיות ועדת ביקורת קבועה בחוק ולא לשיקול דעתה של המועצה, כפי שקיים בתאגידים אחרים שהוקמו בעשור האחרון. הערה שניה, ועדות המשנה צריכות לעדכן את המועצה בהחלטות מהותיות שהן מקבלות, מעבר לחובת רישום פרוטוקולים. אני מצטרף לביקורת שיש פה לסמכות האצילה הגורפת שיש למועצה, זה לא תקין. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה אתה אומר גורפת? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא תומך בעמדתי. << דובר >> אייל צור: << דובר >> הכוונה שאפשר לאצול כמעט את כל הסמכויות לוועדת משנה או ליושב-הראש, זה בדיוק ההיפך מהביזור שעליו מדברים ואני מציע לחברי הכנסת להימנע ממנו. אני מציע להוסיף גם איסור לאצול את הסמכות לפקח על ביצוע תוכניות העבודה של הרשות. זה תפקיד ליבה של מועצה לפקח גם על ביצוע תוכניות העבודה ולא רק לאשר את תוכנית העבודה. אלה הערותיי לשלב הזה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אנחנו מסתכנים לפספס ברשימה מהסוג הזה. צריך לחשוב על זה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> בכלל ברשימה מהסוג הזה? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> בהשראתה של ברירת המחדל ורשימה של מקרים שאנחנו חושבים עליהם עכשיו, אנחנו מסתכנים בלהחמיץ. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה אתם מציעים? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> שתהיה רשימה סגורה ולא הפוך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שהרשימה תהיה סגורה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> חלק מהסמכויות בחוק הוגדרו מראש כסמכויות יו"ר. מדובר בעניינים שהם יותר סמכויות ביצוע וסברנו שאין מקום להטריח את כל המועצה ואפשר להעביר את זה ליו"ר בתוך החוק עצמו. יש סמכויות שחשבנו שהם סמכויות של המועצה, אבל אנחנו לא יודעים כמה פעמים יידרשו להפעיל אותן, אם הן יופעלו בתדירות גבוהה או נמוכה ולכפות כינוס של המועצה – בטח של תשעה חברים – על כל החלטה קטנה, זה היה נראה לנו לא נכון ורצינו להשאיר גמישות למועצה. בסוף, זו סמכות המועצה. המועצה יכולה להגיד בנושאים מסוימים, אנחנו מוצאים חשיבות נמוכה ובנושאים אחרים, אנחנו מוצאים חשיבות גבוהה ורוצים לדון בהם. זה חשוב ואנחנו לא יכולים לסמוך לא על יו"ר הוועדה וגם לא על ועדת משנה. אנחנו משאירים את זה למועצה. אני ער לאמירות נגד המועצה, אבל אנחנו יש לנו אמון שנוציא תחת ידינו מועצה טובה שאפשר לסמוך עליה - - - << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> עו"ד ריינגולד ממכון זולת. אני מצטרף לביקורת בעניין ריכוז הכוח בידי יושב-הראש המועצה. אני חושב שכל עוד אנחנו לא מפצלים בין יושב ראש למנכ"ל – ולגישתנו זה הדבר שצריך לעשות – קשה להתייחס לסעיף הזה. אבל אם נקודת המוצא כרגע שאין פיצול, אנחנו חושבים שאין מקום לאפשר מלכתחילה לאצול סמכויות ליושב-הראש עצמו, בשונה מאותם מקומות שהם יותר טכניים, אליהם החוק מתייחס באופן ספציפי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בואו נשמע את ההתייחסות של משרד התקשורת לגבי היפוך ברירת המחדל, איפה אתם עומדים ביחס לזה? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו נבחן את זה. כנקודת מוצא, אנחנו מסכימים עם זה שצריך להרחיב את המקומות שבהם חל איסור לאצול. ברמת האינטואיציה הראשונית, אני חושש מהיפוך ברירת המחדל, כי זה יקשה עלינו במקומות שנכון לאצול, שהם יום-יומיים ושוטפים והמועצה לא תרצה לדון בהם. אנחנו לא יודעים מה הם יהיו ויכול להיות שאם עכשיו נשמע עליהם, נחשוב שלא נכון שהם יידונו במועצה ובמקומות האלה, אנחנו נסנדל את המועצה ונחייב אותה לדון דיונים מלאים, בהרכב מלא של תשעה חברים. כהשקפה ראשונית, אני הייתי הולך לכיוון של הרחבת הסמכויות שלא ניתן לאצול. יכול להיות שאפשר לחשוב על הבחנה בין יכולת לאצול לוועדת משנה, לבין היכולת לאצול ליו"ר, יכול להיות שצריך להסתכל עליהן באופן שונה ולהגיע למקום שיצמצם את היכולת לאצול ליו"ר סמכויות משמעותיות. אנחנו יודעים להצביע היום על הסמכויות המשמעותיות, הן מצויות בחוק, מדובר ברשימה סגורה, העברנו אותן גם לחברי הוועדה. אנחנו יכולים לצבוע אותם ולהחליט במפורש מה אנחנו לא רואים לנכון לאצול. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יכול להיות שהפתרון נעוץ בפיצול בין סמכויות שניתן לאצול ליו"ר לסמכויות שניתן לאצול לוועדות המשנה. אני מבקש מהייעוץ המשפטי לוועדה ומהייעוץ המשפטי לממשלה, לנסות לחשוב על כל הדברים שצריך להכניס לרשימת החריגים ולבוא עם רשימה שתיתן מענה לכל החששות שעולים כאן. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> - - -הכרעה של הוועדה בנושא היו"ר - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני יוצא מנקודת הנחה שזאת ההכרעה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> הכרעה שהיו"ר והמנכ"ל זה אותו אדם? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כרגע זה מה שמופיע בחוק, זו נקודת ההנחה, אלא אם היא תשתנה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אם כך, ברירת המחדל שאתה מתייחס אליה היא רשימה סגורה, נכון? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רשימת הסתייגויות, לא היפוך ברירת המחדל. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לפי הסיטואציה שלך, גם היו"ר והמנכ"ל יהיו אותו בן אדם וגם תהיה ברירת מחדל אוטומטית של אפשרות האצלה? למה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> היא לא אוטומטית. - - - << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לפי מה שאתה אומר, היו"ר והמנכ"ל יהיה בן אדם וניתן יהיה להאציל כל דבר, אלא אם זה מופיע ברשימה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אמרנו שנפצל בין האצלה ליו"ר לבין האצלה לוועדות המשנה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> האם האמירה תהיה שאפשר להאציל הכול לוועדות המשנה חוץ מהרשימה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חוץ מהרשימה של ההסתייגויות. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> למה? גם היו"ר והמנכ"ל יהיה בן אדם אחד, שימונה על ידי ועדת איתור שבראשה עומד איש אמונו של השר, יש לו שליטה גדולה מאוד גם על קביעת הכנסות ועל מי נכנס לרשימת ספקי התכנים וגם, ברירת המחדל שניתן להוציא מהמועצה כמעט כל דבר. בשביל מה יש מועצה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> המועצה היא זו שמאצילה את סמכויותיה, לא היו"ר. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> צריך להבין מה זה מאצילה, המועצה יכולה להאציל לפי נושאים מסוימים. לקבוע שנושאים מסוימים יידונו בוועדת משנה ומכאן ואילך, הנושאים האלה יידונו תמיד בפני ועדות המשנה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> יש כאן תשעה, עם סמכויות שנאמר לנו שהסמכויות ברורות מאוד וכרגע אנחנו מבינים שלא בטוח על איזה סמכויות אנחנו מדברים, זה קצת אמורפי. איזו סיבה יש שאותם תשעה אנשים לא יעשו את מה שהחוק קובע להם? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> התייחסות של משרד התקשורת. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נקודת המוצא היא שסמכויות המועצה, הן כפי שמופיעות בחוק. מתוכן, יש סמכויות שאנחנו יכולים להגיד במפורש שלגביהן, לא נאפשר האצלה. בעיניי, זאת הדרך הנכונה ואנחנו יכולים להרחיב את הרשימה הזו, מעבר למה שמופיע היום וזה גם נכון. אבל לבוא מראש ולהגיד לא נכון לאצול בשום מקרה שהוא, זה נראה לי מרחיק לכת. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו צריכים לדבר בינינו, כי יכול להיות שזה שכרכנו בסעיף אחד את ההאצלה לוועדות משנה וליו"ר, יוצר כאן איזה בלבול. כי ועדות משנה, בסך הכול נתפסו כדבר חיובי ואפילו עלתה בקשה להרחיב אותן. אני לא בטוח שיש כאן גזירה שווה. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> לגבי קיום ופרסום הפרוטוקולים, הן של המועצה וגם של ועדות המשנה, טרם קיבלנו התייחסות של המנכ"ל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> התייחסתי לשקיפות, שאנחנו נביא הוראות לעניין שקיפות ובכלל זה, ביחס לפרוטוקולים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עם ועדת ביקורת? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני לא מכיר מה נהוג במועצות דומות לגבי ועדת ביקורת. אין התנגדות - - - << דובר >> אייל צור: << דובר >> אמרתי שנהוג לכתוב שתהיה ועדת ביקורת. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נבדוק את זה, רשמתי לי את ההערה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> התייחסויות נוספות? - - - צריך לראות שאנחנו סוגרים את הנושא שיו"ר המועצה לא יו"ר ועדת משנה וכל הפיצול בין סמכויות היו"ר לוועדות המשנה. לגבי רשימת הסייגים, תעבדו על רשימה מלאה. עוד נקודה שעלתה, להוסיף הסתייגות לגבי ביצוע תוכניות עבודה. כן. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אם מפרידים בין האצלה ליו"ר לוועדות המשנה, לגבי היו"ר, לקבוע שלא מעבירים אליו כל נושא כברירת מחדל, אלא רק נושאים שייקבעו מראש. כי זה רגיש יותר. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו נבדוק את כל הדברים האלה. אני הבעתי הסתייגות ראשונית מלקבוע רשימה מחייבת, כי יכול להיות שנחמיץ משהו. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> כל הסמכויות שיש, ידועות לנו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אם יש רשימת סמכויות, אפשר לעבור על כל סמכות ולהחליט. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יש סמכויות מסוימות, שיכול להיות שבחיים האמיתיים, לגבי החלטות בתוך אותה סמכות, המועצה תחליט שהיא לא רוצה לעסוק בעצמה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד לא הגענו לכל הסמכויות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני חושב שנכון שהמועצה תוכל להאציל בחלק מהפעלת הסמכות, קשה ברמת החקיקה לקבוע מראש איפה כן ואיפה לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי תיקחו את רשימת הסמכויות בחוק, שנראה מול העיניים מה הכוונה של החוק ביחס לסמכויות שמועברות למנכ"ל. נוכל להתייחס לדבר הזה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> העברנו את רשימת הסמכויות המלאה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא קיבלנו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> העברנו, אני מניח שזה יעבור אליכם - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הועבר לוועדה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יועבר. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> יש לי שאלה. אולי אפשר לקבוע שלא יהיה אפשר להאציל סמכות שנוגעת לגופים מפוקחים? בכל מה שנוגע לעניינים הפנימיים של ניהול הרשות, אפשר להאציל סמכויות, במגבלות כמובן, אבל מה שנוגע לסמכויות רגולטוריות חיצוניות, לא יהיה מדובר בהחלטה של בן אדם אחד או שלושה אנשים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זו הערה חשובה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הערות חשובות, בטח בהינתן שנקודת המוצא שיושב ראש המועצה יהיה גם המנכ"ל. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> מיכל פליישר, סמנכ"לית רגולציה, הוט. בנוגע לסמכויות המועצה, השאלה אם יש רשימה סגורה. אנחנו מדברים על הפחתת רגולציה, היום אנחנו מכירים במועצות שעוסקות בהרבה דברים, חלק מהעניין זה לוודא שהמועצה שמוקמת תעסוק רק במה שהוגדר שהיא עוסקת ולא צריך להגיש בקשה לאישורי מאפיינים בכל ערוץ. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> יש עוד חוקים שמעניקים למועצה סמכויות. זה לא רק החוק הזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> סעיף 41. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> אפשר התייחסות לרשימת הסמכויות של המועצה? אם היא סגורה או לא? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> רשימת הסמכויות היא סגורה. מה שעשינו, זה לעבור על כל סעיף ולהכניס לטבלה בכל מקום שמופיע שלמועצה יש סמכות. כל אחד מכם יכול לעשות את זה, אבל העברנו את זה לנוסח קל - - - << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אם לא רשום, אין סמכות? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> חשוב לנו שהמועצה תעסוק רק בסמכויות שהגדרנו לה במפורש ולא תתפרש לסמכויות שלא ניתנו לה במפורש. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אפשר דוגמה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו לא נכנסים עכשיו לדוגמאות. תוכן רשימה ותישלח לכולם. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> מודי שרפסקי, מנהל רגולציה ביס. אין סעיף שאומר שמה שלא כתוב, אסור לעשות אותו. בתזכיר למשל, נאמר לגבי הפקות מקור כי חוץ מלקבוע שיש חובה על סוגה עילית, היא לא תתערב באורך הפרקים, בזמן ההפקה וכדומה וכאן אין את זה. תבוא המועצה ותחליט שהיא כן מתערבת באורך הפרקים ובמספר הפרקים ונהיה באותו מצב שאנחנו היום. אין סעיף שאומר שאסור לה לעשות את זה. השאלה אם ברור שאסור לה לעשות את זה ואם כן, צריך לכתוב את זה במפורש. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הסמכויות מתחילות להופיע בפרק הבא ועיקרון-העל הוא שהסמכויות הן כפי שמוגדרות. כשנגיע להפקות המקור, נראה שם שאין לנו שום כוונה לתת סמכות לבחינת אורך הפרק או דברים מהסוג הזה. ככל שמשהו לא יהיה ברור מהסמכות, נצטרך לגדר אותו טוב יותר. תעלו הערות ואנחנו נגדר את זה בצורה הטובה שאפשר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> סעיף 41. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> סדרי עבודת ועדות משנה. ועדת המשנה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש פה שגיאה בניסוח, זה אמור להיות ועדות המשנה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ועדות. אני מקריא עם הטעות. סדרי עבודת ועדות המשנה 41. ועדת המשנה שמונו כאמור בסעיפים 38 עד 40 יקבעו את דרכי עבודתן וסדרי דיוניהן ככל שלא נקבעו לפי חוק זה, ויפרסמו אותם באתר האינטרנט של הרשות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן, ח"כים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הסבר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הוועדות יקבעו את סדרי הדיון, יפרסמו את זה. כתבנו "ככל שלא נקבעו לפי חוק זה", כי יש מקומות שבהם החוק מפרט לגבי סדרי הדיון, בעיקר בפרקי התחרות, יש שם הבניה, לוחות זמנים, החלטות ביניים וכדומה. במקומות שלא נקבעו, פררוגטיבה של הוועדות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דיברנו על זה שהמועצה תהיה אחראית גם על הרדיו. למרות שזה לא מהות החוק ולא חשבתם שזה יקרה, אבל זה מה שהולך לקרות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> חשבנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא כתבתם את זה. כי החוק נקרא - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> תקשורת משודרת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני ציינתי שצריך לכתוב אסדרת רדיו ותוכניות צפייה ושמע, כי הרדיו עובר לכאן. זה אומר שכל תחום הרדיו, שלא מופיע בנוסח כי הוא מגיע מחוק הרשות השנייה, יהיה אפשר להאציל אותו במלואו ליו"ר המועצה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> תקשורת משודרת בעינינו כוללת גם רדיו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אפילו לא כתוב בהגדרה שלכם. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אנחנו לא חושבים שנכון לשנות את שם הרשות בגלל זה. אנחנו אומרים במפורש שהסמכויות מכוח חוק הרשות השנייה בעניין רדיו, יעברו לרשות החדשה שתקום. כשנגיע לדבר על התיקונים העקיפים בחוק הרשות השנייה, נדבר על מה נותר מהוראות החוק ומה לא, גם בהיבט הרדיו ו נענה גם על השאלות האלה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. << דובר >> אייל צור: << דובר >> ד"ר אייל צור, פורום קהלת. הסעיף מוגדר באופן כללי, צריך לקבוע שיו"ר ועדת המשנה יקבע את סדר היום שלה, אבל שחבר יוכל להעלות נושא לדיון בוועדה, זה חשוב שיהיה. ובעניין זה יש לבחון איך מיישבים מחלוקות בתוך הוועדה, כדי לא לעלות למועצה, אלא אם - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה מתייחס להצבעות ברוב? << דובר >> אייל צור: << דובר >> אני מדבר בעיקר על סדר היום ועל זימון ועדות המשנה. האם אפשר לזמן ועדות משנה באופן חריג? צריך להתייחס לזה. האם חבר יכול ליזום כינוס ועדת ביקורת שלא מן המניין? תדירות של כינוס ועדות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך להחיל פה את 15(ד). << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מתקשר למה שדיברנו על סדרי עבודת המועצה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> השאלה אם לא ניתן להסתפק בסעיף 41, שאנחנו מעניקים למועצה את הסמכות לקבוע לוועדות המשנה את סדרי עבודתן, או נותנים לוועדות המשנה בעצמן לקבוע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זו לא המועצה, זה הוועדות קובעות את דרכי עבודתן. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נכון. אני שואל, המועצה לא יכולה לקבוע עבור העבודות, תוך כדי האצלה גם הוראות לגבי סדרי עבודתן? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בשביל מועצה של תשעה אנשים זה בלגן שלכל ועדת משנה יהיה את סדרי העבודה שלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון שהכול יוסדר בצורה ברורה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> ההצעה היא שהמועצה תקבע את סדרי הדיון עבור הוועדות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריכים להיות סדרי דין קבועים - - - בכנסת למשל, כל ועדה קובעת את סדרי עבודתה, זה רע מאוד, זה מבולגן. כל ועדה צריכה לדעת בדיוק איך היא פועלת וזה נכון שכולן יפעלו באותה דרך. מדובר בסך הכול בתשעה אנשים ולא הגיוני שכל ועדה תפעל כמו שהיא רואה לנכון. חייב להיות סדר אחד במועצה הזאת. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> צריך להיות מכנה משותף נמוך, כדי שיאפשר גמישות לכל הוועדות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק אומר שסדרי העבודה צריכים להיות קבועים לכל ועדות המשנה. << דובר >> אייל צור: << דובר >> זה גם בסיסי שיושב-הראש יקבע את סדר היום. כדאי שהדבר הזה יהיה כתוב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הייעוץ המשפטי לוועדה יציע נוסח לסדרי עבודה בסיסיים, שישאירו שיקול דעת לוועדות המשנה, אבל יקבעו את המסגרת הכללית. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מקובל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חוזר לעניין הרדיו ואני עדיין מתעקש להוסיף את המילה רדיו לפרק. בהגדרות שנקבעו וכתובות, כתוב שצפייה ושמע הוא שילוב של תמונות חזותיות נעות, בליווי קול או בלעדיו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> חבר הכנסת גינזבורג, השם של הרשות לתקשורת משודרת, בעיניי זה לא בנוי על הגדרה מסוימת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב "הרשות לתקשורת משודרת והמועצה להסדרת תוכני צפייה ושמע". המועצה תדון גם ברדיו, לא רק בתכני צפיה ושמע ולכן, צריך להוסיף את המילה רדיו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הבנתי את ההערה. << דובר >> רוני אבולעפיה: << דובר >> אני אשמח לקבל מענה לעניין ההתערבות בתוכן, בין אם באמצעות המועצה או בדרך אחרת. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אצילה לא יוצרת סמכויות שלא הוקנו. הן רק קובעות אצל מי תופעל הסמכות שהוקנתה. זה לא מאפשר ליצור יש מאין סמכות להתערבות בתוכן שלא הייתה. - - - למשל, סמכות לעניין שידורים אסורים, שזו סמכות קיימת בחוק, האם אפשר להאציל לוועדת משנה את הסמכות לקבוע - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מצוין בחוק. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא אסרנו על אצילה. יש סמכות למועצה הגדולה להתעסק בשידורים אסורים ואם היא רוצה שיתעסק בזה צוות שיפתח בזה מומחיות, לפי הנוסח שמונח כאן, זה אפשרי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בגלל שמדובר בנושא כל כך רגיש והשר אומר שהוא לא רוצה להתערב בתוכן, למה שלא לעגן את זה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה מקרה פרטי, של הנושאים שאתם חושבים שצריך להרחיב, שלא תהיה לגביהם אפשרות אצילה. השאלה הייתה אם אפשר ליצור סמכות שלא הייתה, דרך הקניה לוועדת משנה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך אנחנו מעגנים בחוק הזה שלא תהיה התערבות בתוכן? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אי אפשר לעגן את זה. כי ברדיו יש התערבות בתוכן. חלק מהסמכות של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו זה להתעסק בתכנים של הרדיו. בניגוד לטלוויזיה, שלא רוצים ברשות החדשה הזו להתעסק בתוכן, ברדיו כן עוסקים בתוכן. << דובר >> רוני אבולעפיה: << דובר >> לא רוצים זה ברמה ההצהרתית או שכתוב בחוק שאי אפשר להתערב בתוכן? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר להתערב בתכנים על רדיו. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> בחוק הזה יש סמכויות שנוגעות לעיסוק בתחום התוכן. המילה התערבות, שכל אחד יפרש אותה איך שהוא רוצה. דוגמה אחת היא של שידורים אסורים, גם קביעת כללי הכרה בהפקות מקור יהיו החלטות שמתכתבות עם תוכן, המועצה מוסמכת לקבוע כללים בעניין פרסומות וקטינים, זה הכול נושאים שההכרעות בהן נוגעות במישרין לתכנים המשודרים. האמירה הכללית שאומרת אין התערבות בתוכן, היא אמירה לא מדויקת, כי יש סמכויות שנוגעות בתוכן שקיימות בחוק הזה. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> יש צמצום של רגולציה ביחס לתכנים לעומת המצב הקיים. כשמפעילים סמכויות רגולטוריות משמעותיות על גופי שידורים, גם כשלא מדברים על תוכן באופן ישיר, הדבר הזה יכול להוות התערבות עקיפה. יש לנו רגולטור שיש לו סמכויות התערבות שלא קשורות לכאורה בתוכן, אבל זה כן מאפשר התערבות באופן עקיף וצריך לראות אם אנחנו מצליחים לייצר איסור בעניין הזה, כי זה מאתגר מאוד. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> ככל שסמכות מסוימת נמצאת בידי המועצה, על פניו, ניתן לאצול אותו לוועדת משנה שתעסוק בו. << דובר >> רוני אבולעפיה: << דובר >> היו"ר יכול למשל להקים ועדת משנה למניעת פגיעה ברגשות הציבור? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בסוף, ועדת המשנה צריכה להפעיל סמכות. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> הסעיף של הסרה מהמרשם, כולל גם התייחסות לפגיעה ברגשות הציבור, זו סמכות שהיא מוקשית בעינינו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אי אפשר לאצול לוועדת משנה. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> היא מטרידה אותנו, בלי קשר לשאלה אם אפשר לאצול אותה או לא. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> המועצה סוברנית להקים ועדות, כדי לחשוב על נושאים באופן מופשט, היא לא תוכל להפעיל שם סמכויות. זה דברים שקורים גם היום. אנחנו לא רואים בזה מניעה, אבל זה לא יוצר סמכויות לוועדות המשנה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב. עוד? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רואה שסמכויות המועצה הן מצומצמות מאוד, לעומת יושב-הראש שיש לו סמכויות רחבות. מעבר למה שכתוב בסעיף 37, אם נלך במעלה החוק, נראה שאין לה כמעט סמכויות. זו מועצה שאין לה סמכויות רבות, גם אם היא תעביר אותן לוועדות משנה. הסיפור הגדול זה מחיקת ספק מהמרשם ואת זה אי אפשר להאציל, קביעת כללים בסמכות המועצה, אי אפשר להאציל. את ניהול המרשם אפשר להעביר למנכ"ל-יו"ר, זו סמכות משמעותית. אנחנו צריכים לעשות רוויזיה בהקשר של סמכויות המועצה וסמכויות יושב-הראש. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אתם תראו את הטבלה שהעברנו. רוב הסמכויות הן סמכויות מועצה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הם יכינו רשימה ויעבירו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה ריכוז של הדברים בחוק. רוב הסמכויות הן סמכויות מועצה, סמכויות היו"ר מוגבלות לעניינים שאנחנו ראינו כעניינים טכניים, או קטנים יחסית מבחינת משקלם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ממש לא. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> ניהול המרשם בעינינו זו סמכות טכנית. נדבר על זה, אבל זו לא סמכות עם מהות משמעותית. לא משהו שהמועצה צריכה לעסוק בו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סמכות שהיא לא אמורה לעסוק בה, אבל היא נתונה לה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> סמכויות מסוימות שהקנינו ליו"ר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ניהול מרשם ספקי חדשות, נתון למועצה. היא יכולה להאציל את זה ליושב ראש או המנכ"ל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> סעיף 50 קובע שיושב-ראש המועצה, ולא המועצה, " ינהל מרשם של ספקי תכנים לפי סימן זה". זו סמכות שהיא פחות מהותית. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> במועצת הכבלים והלוויין כיום, הסמכות לניהול מרשם התכנים, נתונה למועצה כולה, לא ליו"ר המועצה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נגיע לזה. הניהול של המרשם הוא ניהול בעל גוון טכני. זה כתוב במפורש בדברי ההסבר, כיוון שמדובר בעניין שהוא מנהלי במהותו, מוצע כי ניהול המרשם יבוצע על ידי יושב ראש המועצה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> הצעת החוק עכשיו מתייחסת לאתרי אינטרנט, שזה ענין רגיש מאוד בהיבט הדמוקרטי ובהיבט של חופש הביטוי ולכן, סמכות הרישום לא יכולה להיות בידיים של איש אחד, שהוא גם יו"ר וגם המנכ"ל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מסכימה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נגיע לזה בסעיף 50. אני לא חושב שזה המקום לדון בזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ההסתייגויות נרשמו. נגיע לכל אחת מהנקודות בזמן הרלוונטי. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> כדאי שיצוין כבר עכשיו שסעיף 70 לא ניתן יהיה להאצלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שידורים אסורים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רשמנו. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זו הוראה שחלה על הספק. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> יש עיצומים כספיים, יש כל מיני דברים בהקשר הזה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זו לא הסמכות עצמה. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> הסמכות היא בעניין העיצומים הכספיים. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> לא. שסעיף 70 לא יהיה ניתן לאצילה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בגין סעיף 70. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אנחנו הצענו באופן כללי להחריג את האכיפה המנהלית, שלא ניתן יהיה להאציל אותה ליו"ר. זה נותן את המענה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> סעיף 42. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> "תפקידי יושב-ראש המועצה, שכרו ותנאי שירותו (א) יושב ראש המועצה יכהן גם כמנהל הרשות; (ב) יושב ראש המועצה יפעל בהתאם לתפקידים ולסמכויות שנקבעו לו לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, וכן יהיה ממונה על ביצוע תפקידי המועצה; (ג) יושב ראש המועצה יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, הוראות שנתנה והחלטות שקיבלה; (ד) על אף האמור בסעיף 16(א), בעד תפקידיו כמנהל הרשות וכיושב ראש המועצה, שכרו ותנאי שירותו של יושב ראש המועצה יהיו, בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תקרת שכר ותנאי שירות למנהלים כלליים בתאגידים סטטוטוריים כפי עדכונן מעת לעת, לפי רמת הסיווג של הרשות בהתאם להמלצת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים כהגדרתה בסעיף 16(ה)." << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש מילה אחרת בעברית לתאגידים סטטוטוריים? << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> חקוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הסבר קודם. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני חושב שעל רוב הדברים פה דיברנו אגב סעיפים אחרים. אמרנו, יושב ראש המועצה הוא - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא כול- יכול. זה מה שהוא. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יושב ראש המועצה, הוא גם מנהל הרשות. כן גידרנו את פעולתו לתפקידים שהוקנו לו. סעיף קטן ג', יושב ראש המועצה יהיה רשאי לחתום, אנחנו חושבים שזה ברמה הטכנית. הדברים צריכים להגיע להחלטת מועצה ובסוף, מי שנותן את הגושפנקא זה החתימה של היו"ר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הכוונה רק אחרי הצבעה והחלטה? כ << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כן. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> יושבת ראש הוועדה אמרה בעניין היו"ר-מנכ"ל שהיא נוטה לחשוב אחרת. אנחנו כל הזמן חוזרים לנושא הזה ולא נופלת כאן החלטה. אני מבינה שמנכ"ל משרד התקשורת אמר את עמדתו. אבל בלי שמתקבלת החלטה לגבי מה נכון שיהיה, כל הדיון שלנו הוא קצת בזבוז זמן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אי אפשר לקבל החלטה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה שנאמר לי על ידי יושבת ראש הוועדה, זה שהנחת היסוד היא שמה שכתוב כאן זו המתכונת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שנאמר לנו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> גם השר אמר ביחס להרבה דברים שיהיה שינוי נוסח, למשל, הפיקוח על אתרי אינטרנט, באחד הדיונים הראשונים הוא אמר שלא יהיה פיקוח על אתרי אינטרנט וזה עדיין קיים בנוסח החוק. למה להתייחס? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זו שאלה שתשאלו כשהשר יגיע. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> שאלה לוועדה, לא שאלה לשר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא מכיר את הדבר הזה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני אשלים לגבי סעיף קטן (ד). לגבי התגמול, אמרנו שחברי המועצה מקבלים תגמול בדומה למה שמקבלים דירקטורים. היו"ר, בגלל שהוא מנכ"ל, הוא עובד במשרה מלאה ולכן, נכון להקביל אותו למנכ"ל של תאגיד בגודל דומה. הנציגים של משרד האוצר נמצאים כאן, אם יש צורך להרחיב על זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר התייחסות של האוצר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על מה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> על השכר של המנכ"ל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לדון קודם על הסעיף בכללותו? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נושא שהתחלנו לדבר עליו מהיום הראשון של הדיונים בוועדה הזאת, עכשיו הגענו לסעיף ואפשר לקבל החלטות, או שלא, כמקובל כאן וככל שהתקדמנו בקריאת החוק, הבנו עד כמה הדבר הזה חמור. יו"ר המועצה מכהן גם כמנכ"ל ונתונות לו מירב הסמכויות בחוק הזה. הוא קובע את ההכנסות של החברות, הוא מנהל את מרשם ספקי התכנים וזה לא ענין טכני, זה ענין מהותי מאוד, הטלת עיצומים כספיים, קביעת סדרי הדיון במועצה. אפשר להאציל לו עוד סמכויות בחוק וזה שזור בכל הסעיפים. למועצה עצמה, יש מעט מאוד סמכויות, שהעיקריות שבהן מואצלות באופן אוטומטי לוועדות המשנה שלהן, בטח בענייני תחרות, כי יש ועדה כזאת. בסופו של דבר, למעט קביעת כללים, אישור תכנית עבודה שנתית, מחיקת ספקי תכנים במרשם, כל הסמכויות האחרות נמצאות בידי יו"ר המועצה, שהוא גם המנכ"ל. באופן כזה, המועצה לא מפקחת באופן אפקטיבי על פעילות הרשות ויש פה חוסר הפרדה בין הגופים האלה. בכל ישיבה, אנחנו שבים ומזכירים שיושב-הראש הזה, ממונה על ידי ועדת איתור, שבראשה עומד מנכ"ל המשרד שממונה על ידי השר. החשש העיקרי שאדם כזה יחזיק בכל כך הרבה סמכויות בתחום השידורים, גם בצפייה ושמע וגם בתחום הרדיו. זה דבר שלא קיים במציאות העכשווית. לכן, לא נכון להעניק סמכויות כאלו לאדם בעל זיקה פוליטית, אלא רק לגורמי מקצוע. יש פה רשות שמוקמת ועומד בראשה אדם רב-עוצמה שנוגע בתחום השידורים, בתחום התקשורת, תחום רגיש מאוד במדינות דמוקרטיות. לא דומה לעולמות אחרים שהביאו פה כדוגמאות כמו תחום החשמל או האנרגיה. תחום התקשורת לא יכול להיות מרוכז בסמכות של אדם אחד וזו מהות הסעיף. אם היינו מפצלים בין התפקידים, זה היה מוריד הרבה מהחששות, זה היה מייצר איזונים ובלמים, זה היה מייצר עבודה יותר שקולה. ברגע שהכול מרוכז בידי אדם אחד, זה מטריד מאוד. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, בדברי הפתיחה שלי אמרתי שבאנו לאירוע הזה בחוסר אמון מלא. באנו עם חששות גדולים מאוד ביחס לסיבות שעומדות מאחורי החוק הזה. גם איתן וגם אני, אמרנו שצריך לעשות אסדרה של שוק התקשורת ויש דברים חשובים שהחוק הזה נוגע בהם. יחד עם זאת, יש בתוך החוק הזה חלקים רבים שאנחנו חוששים ומוטרדים מהם. עולם השידורים הוא עולם רגיש, הוא בלב הדמוקרטיה ומכאן, שיש חלקים בחקיקה הזו שעשויים לפגוע מהותית בדמוקרטיה הישראלית כדמוקרטיה ליברלית. בדיונים הראשונים ישבו פה יושבת ראש הוועדה והשר ויושבת-הראש סיווגה עיתונאים לימין ושמאל והטיחה עמדות פוליטיות בייעוץ המשפטי ואתם מצפים מאיתנו לבוא נקיים לשולחן העבודה, לדון בסעיפים ולחשוב שהכול פה ענייני. עובדי משרד התקשורת עובדים לילות כימים על החוק וחשוב להם לאסדר את השוק הזה, אבל ברגע שיש בתוך החוק את הדברים הגדולים האלה שהם שנויים במחלוקת, זה מוביל לחוסר אמון מצידנו. הסעיף הזה הוא מהות חוסר האמון. הוא מרכז את הכוח, הוא קושר קשר פוליטי שעשוי לפגום בתהליכים שעליהם אנחנו מנסים לשמור ובכל הדיונים מאז הקמת הוועדה, במשך חודשיים, אנחנו מדברים על הסעיף הזה. ביקשנו ממשרד התקשורת לבחון את זה וגם יושבת ראש הוועדה אמרה שיבחנו וידברו על זה. עכשיו כשהגענו לסעיף הזה, אני רוצה עמדה נחרצת של משרד התקשורת האם בכוונתם להשאיר את הסעיף כמו שהוא. אם כן, זה משליך על מה אנחנו נעמוד ונדייק בכל סעיף וסעיף, כי יש קשר בין הדברים. אני רוצה לשמוע לגבי הסעיף הזה את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, עמדת משרד המשפטים ועמדת הייעוץ המשפטי לוועדה, מכיוון שהיו חוסר הסכמות עוד לפני שהחוק הגיע לוועדה. אני מתעקשת ורוצה לדעת האם הסעיף הזה מבחינתכם סופי וזו עמדתכם? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לפני שתענה, חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני באתי בעיקר לשמוע ולא להשמיע. שמחתי לשמוע שריכוז כוח רב בידיים של אדם אחד זו תקלה שמסכימים עליה וכולם מבינים שלא צריך שאדם אחד יחזיק בכל החוטים בידיים שלו וצריך לפצל את התפקידים. זה פרומו מצוין לדיון שלי מחר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה תומך? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני תומך בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם לפיצול בין היו"ר למנכ"ל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רוטמן שם חותמת גומי שצריך להפריד. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הכנסת כולה היא רק פרומו לוועדת חוקה. אני מבין את הדבר הזה ובכל זאת, אנחנו כרגע דנים בנושא אחר. << דובר >> שי חייק: << דובר >> אדוני יושב-הראש, התנגדות לפוליטיזציה של שוק מסחרי היא עמדת ימין קלאסית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא הבעתי את עמדתי, אני רק מנסה לנהל את הדיון. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> הצגתי את עמדת משרד התקשורת בצורה נחרצת מספר פעמים, זאת עמדה שצמחה מגורמי המקצוע במשרד והיא תולדה של איך שאנחנו רואים גם את הרגולטורים הקיימים במשק, גם את היקף הפעילות של הרגולטור הזה. בנינו פה ועדת איתור, שכל הניסיונות לקרוא לה פוליטית הם ניסיונות שבעיניי, הם לא הוגנים. חשבנו על הדברים האלה, אמנם יו"ר ועדת האיתור הוא מנכ"ל משרד התקשורת, שהוא משרת אמון של השר, אך ארבעת חברי ועדת המינוי האחרים, רחוקים משר התקשורת וצריך רוב של חברי ועדת האיתור, כדי לקבל החלטה. כשבחרנו את שלושת הגורמים הפנים-ממשלתיים שיהיו חברי ועדת האיתור, בחרנו את הגורמים שנחשבים גורמים עם עצמאות מוסדית וזאת, לאחר דיונים רבים ובהסכמה בינינו לבין משרד המשפטים. אם מסתכלים על אותם גורמים עם עצמאות מוסדית, מגלים שהממונה על התחרות, נבחרת בידי ועדת איתור שבראשה עומד מנכ"ל משרד הכלכלה וראש רשות האסדרה נבחר על ידי ועדת איתור שעומד בראשה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. ברשות האסדרה, היו"ר הוא המנכ"ל ואצל הממונה על התחרות, המועצה היא מייעצת ולא מועצה מחליטה. לכן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, אתה מתחמק - - - << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> קשה להגיד שאני מתחמק בסוגיה הזו, כי חזרתי על זה פעמים רבות וכל פעם אני מנסה לחזור על הטיעונים מכיוון אחר. בסופו של יום, ועדת האיתור כאן היא בקצה היותר עצמאי של ועדות האיתור שיש בממשלה. לקרוא לה כנקודת פתיחה ועדה פוליטית ולקחת כהנחת מוצא שהגורם שייבחר לתפקיד היו"ר-מנכ"ל הוא גורם פוליטי, זאת הנחת מוצא לא נכונה בעיניי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו חלוקים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מתעלם מהעובדה העיקרית שיש לפוליטיקאים ענין רב בעולם התקשורת. לא כמו בעולם האסדרה או התחרות. תחום התקשורת הוא שונה, לא סתם מתייחסים לכלי התקשורת כרשות רביעית. זה תחום שהוא רגיש. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני לא מתעלם מזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה רואה את הכאב שלנו ופשוט מתעלם ממנו. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עוד לא אמרתי את עמדתי, אני שומע את השיח, הוא אמר זה בקצה היותר עצמאי של ועדות איתור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זו פרשנותו. היו פה דיונים רבים בנושא ורבים מסביב לשולחן הזה חשבו בדיוק ההיפך, כולל משרד המשפטים והייעוץ המשפטי לממשלה שאמרו שצריך לבחון את הדבר הזה לעומק. המנכ"ל מדבר על התפקיד שלו עצמו, שזה ניגוד עניינים בפני עצמו. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> נאמר במפורש שהמטרה שהשר ישפיע. זו המטרה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו אומרים, צריך שלשר תהיה אפשרות להוביל מדיניות. נכון. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> צריך להבין את הדקות בין עצמאות לבין בכלל לשים את השר בצד ולהפוך אותו לגורם שבכלל לא מעורב בתהליך. בעיניי, לומר שלשר התקשורת לא צריך להיות אפילו קול אחד מתוך חמש - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה המנכ"ל. זה לא שר התקשורת. הצענו לך שהוא יהיה חבר בוועדת האיתור ולא היו"ר ולא הסכמתם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אף אחד לא מדבר כרגע חוץ מהמנכ"ל וחברי הכנסת. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> המתווה הוא בעינינו מתווה מאוזן. אני הכרתי בזה שהמשקל של היו"ר הוא יותר מאחד מתוך חמש, כי יש לו השפעה על סדרי הדיון והדרך שבה מתנהלת ועדת האיתור. עדיין יש בוועדה ארבעה נציגים אחרים וודאי שאם שר התקשורת ומנכ"ל משרד התקשורת לא יצליחו להעביר מינוי לא ראוי בוועדה מהסוג הזה, גם אם ירצו בכך, כשיש ארבעה גורמים אחרים בוועדה שמנותקים ניתוק מלא משר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא רוצה להוציא אנשים. בלי התפרצויות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מבחינת איזון מבני של ועדת האיתור, אנחנו במקום טוב, שבו לשר התקשורת יש השפעה, זו לא השפעה שעולה לכדי רוב או זכות וטו בתוך ועדת האיתור, זו השפעה מתונה שמאפשרת השפעה על הבחירה, אבל לא יכולת למנות את מי שהוא ירצה. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> למה לא חבר? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יש מודלים נוספים, כמו מתווה ועדת האיתור של התאגיד שעלה פה בדיונים, יש גם מודלים אחרים שאנחנו בוחנים עכשיו. יכול להיות שנציג אפשרויות נוספות, מעבר למתווה שאנחנו מציעים. בכל האפשרויות שנציע, אנחנו נעמוד על האיזון הזה שלשר התקשורת תהיה השפעה על הבחירה, אך מצד שני, לא תהיה לו זכות וטו ולא זכות רוב בוועדה מהסוג הזה, גם לא באמצעות נציגים. זו נקודת המוצא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מקבל את נקודת המוצא שלשר צריכה להיות השפעה. אי אפשר לנתק את זה מהמציאות. אין לי בעיה שוועדת האיתור תהיה כמו שהיא, אם המנכ"ל לא היה גם היו"ר. אני מקבל את העמדה שלשר צריכה להיות השפעה, תפרידו בין שני התפקידים של היו"ר והמנכ"ל, שיבחר את יו"ר המועצה והמנכ"ל ייבחר על ידי המועצה. ברגע ששמים את יו"ר המועצה והמנכ"ל באותו מקום, עם כל הסמכויות האדירות שניתן להאציל לו, זה יותר מדי כוח אצל אדם אחד ויותר מדי קרבה. לכן, אנחנו מוכנים שההשפעה של השר תישאר, אבל תפרידו בין התפקידים, בין התפקיד המנהלי לתפקיד הרגולטורי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> נקודת המוצא לדיון של ההפרדה בין התפקידים שעלתה פה הייתה שזה מינוי פוליטי ולנקודת המוצא הזאת אני לא מסכים. אני חושב שהמנגנון מבטיח מינוי ראוי, של אדם מקצועי, שאפשר לסמוך עליו ולא מינוי פסול או פוליטי כמו שצויר כאן. אני חושב שזו צריכה להיות נקודת המוצא לדיון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג מעלה נקודה נכונה, אם אתה נותן כוח רב בידיו של אדם אחד, ראוי ככל שיהיה, עדיין יש פה מורכבות. מה המנגנונים שמאזנים את הכוח שניתן ליושב ראש - - - << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> סוגיית ביזור הכוח היא לא רק בשאלה מי יהיה יושב ראש ועדת האיתור. סוגיית ביזור הכוח עומדת גם בפני עצמה בשאלת תפקיד היו"ר והמנכ"ל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני מסכים. אני חושב שיש יתרונות וחסרונות, גם אם זה אדם ראוי ומקצועי ולא פוליטי, לא צריך לשרבב את האמירה של גורם פוליטי לעניין, כי זה לא הנושא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מעלה חשש. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> סיכמנו שהמנגנון כרגע מאפשר לשר השפעה על המינוי, אבל הוא לא נשלט לחלוטין על ידי השר ושלא ניתן להגדיר את זה כמינוי פוליטי. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> מרגע שהוא נבחר, הוא עצמאי לגמרי. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה לא נכון. נתייחס לזה אחר כך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה הסיכום שלי, בהבנה שלי את שני הצדדים. יחד עם זאת, צריך לראות איך אנחנו מאזנים את הכוח שניתן בידיו של אדם אחד. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> המודל המקובל יותר ברגולטורים בישראל, זה מודל שסמכות האסדרה, נתונה בידי גורם אחד. גורם אחד, המועצה, בידיה נתונות סמכויות האסדרה. אנחנו מכירים מקרים האחרים שבהם יש שני גורמים שצריכים להחליט, כמו ברשות השנייה, שאנחנו סבורים שהיא דוגמה לא טובה, שלא היינו רוצים לשמר אותה וגם הרשות השנייה עצמה אומרת את זה. המסקנה הזו היא מסקנה של גורמי המקצוע במשרד התקשורת על פני 20 שנה וזאת גם העמדה שהציג פה מנכ"ל הרשות השנייה בדיון שהתקיים לפני כשבועיים, שההפרדה הזאת היא לא נכונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התחומים שבהם עוסקת מועצת הרשות השנייה הם שונים. אתה לוקח את הדוגמה של הרשות השנייה, שבה המנגנון לא עובד, בגלל סיבות אחרות. אתה אומר בגלל ששם זה לא עובד, אי אפשר להמשיך פה. אנחנו מקימים עכשיו רשות אחרת, עם סמכויות אחרות, אי אפשר להגיד שהמודל לא עובד. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> בשבוע שעבר שמענו דוגמה שאנחנו פחות מכירים, הרשות להסמכת מעבדות, נלמד גם אותה. המאסדרים שאנחנו מכירים, בין אם הם תאגידים סטטוטוריים ובין אם הם תאגידים פנים ממשלתיים, הם גופים שבהם אין את הכפילות הזאת. אין צורך לקבל החלטה על ידי שני גופים שונים, כדי שהיא תצא לפועל. בוודאי שגוף מפוקח יעדיף שהיכולת לקבל החלטה כלפיו תהיה מסורבלת ככל האפשר. << דובר >> שי חייק: << דובר >> או מסורבת, או שיהיו בה איזונים כמו שצריך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מבקש ממך להפסיק להתפרץ. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> יש בזה אובדן של יכולת להיות אפקטיבי מבחינת אכיפה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יוצא מנקודת הנחה שפיצול של התפקיד הזה שאחד הוא אזהרתי ואחד הוא ניהולי, הוא מסורבל. אני לא חושב כמוך. אני חושב שהוא יכול להיות פשוט, עם הגדרות תפקידים ברורות מאוד. אתה בכוח מנסה להגיד שזה אירוע מסורבל ואומר שאתה מעדיף יעילות על כל ערך אחר, כי אתה מגיע מרשות התחרות ואני מבין את זה. אבל יעילות היא לא הערך העליון ויש עוד ערכים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אם ניקח למשל את הסמכות של הפקות מקור, היא תצטרך לעבור דרך הצוות המקצועי של הרשות, עם מנכ"ל שילמד אותה ויעשו עבודה של חודשים והיא תגיע למועצה ובתצורה הכפולה הזאת, גדל הסיכוי - - - << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> היא לא תגיע למועצה, זה לא מופיע בחוק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא להתפרץ. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זו רק דוגמה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כדי שיהיה דיון יעיל, אי אפשר שכולם יתפרצו. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> למה הוראה מהסוג הזה צריכה להגיע למועצה? זו הוראה יישומית ואם הייתה לנו הפרדה, יכול להיות שההחלטה הייתה ברמת הרשות. צריך להחליט מה יישומי ומה ענייני מדיניות. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> אני הבנתי שהדיון הוא על כך שהמועצה תשמור על הסמכויות שלה, אבל המנכ"ל יהיה בעל תפקיד נפרד ובסוף, כל ענין שמגיע למועצה, עובר דרך דיון מקצועי - - - << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> הבנתי את הדיון שאומר שיש לנו רשות ויש לנו מועצה, נצטרך לראות מה סמכויות הביצוע שרוצים שיהיו ברשות ומה המדיניות שרוצים שתהיה במועצה, שזה מעלה את השאלה מי מחליט מה, אם מחליטים על המודל הזה. זו שאלת בסיס שצריך להבין אותה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני בעד הדבר הזה ויש את ההפרדה בינו לבין המנכ"ל. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> האם במודל הזה יהיו למועצה סמכויות אסדרה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בוא נקבע מה כן ומה לא. תבין שהריכוז של כל הכוח אצל אדם אחד, הוא הרבה יותר גרוע בהקשר הזה. לכן, אפשר לתת לזה תרופה. בוא נקבע מה יהיה אצל המועצה, ברמה של מדיניות ורגולציה, מה אצל המנכ"ל ברמת היישום ופותרים לך את החששות, פותרים לנו את החששות וכולם מרוצים. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> במודל הזה, ברגע שאני נותן סמכויות אסדרתיות בידיים של המנכ"ל, זה לא מגדיל את כוחו? כלומר, הוא יהיה אדם אחד שמקבל את ההחלטה, כאשר במודל שאנחנו מציעים, יש תשעה שצריכים לקבל החלטת רוב. כשאני מדבר על פיצול התפקיד, מזה אני מנסה לברוח. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> נדרש כאן קצת חידוד מושגים, כי אם אנחנו מפצלים, המנכ"ל לא אוחז בסמכויות אסדרתיות. הוא אוחז בסמכויות יישומיות לבצע את המדיניות והרגולציה. << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> זה החשש שלי. ייווצרו שני תהליכים, אחד של עבודה מקצועית תחת המנכ"ל והשני, לאחר מכן, תהליך נוסף של אישור אותה עבודה מקצועית בפני המועצה. אם יהיה פיצול והדברים לא ייראו בעיני יושב ראש המועצה, ייווצר מצב שהדברים יחזרו אחורה לדיון ראשוני ואנחנו ראינו לא מעט דוגמאות של החלטות שאמורות להיות פשוטות מאוד, ובמודלים מהסוג הזה הופכות להיות מורכבות וארוכות מאוד. כשאני מדבר על יעילות, אני מדבר על היכולת של הרשות להשיג את המטרות שלשמן אנחנו מקימים אותה. ברור לנו שהיתרון שאנחנו מציגים פה, יש מולו גם חיסרון והחיסרון הזה, ניתן לענות עליו באמצעות ועדות משנה, סמכויות אצילה, הרחבת המועצה. דברים מסוג זה, שעליהם דיברנו, יכולים לתת מענה לחששות שעולים כאן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם ניקח בנק למשל, יש יו"ר, הוא פעיל מאוד ויש מנכ"ל. בטוח שיש ביניהם ויכוחים וחילוקי דעות, אבל בעולם כזה, טוב שיש סיעור מוחות ולא רק בין שתי אונות של אותו אדם וזה האיזונים והבלמים שאנחנו מבקשים. אפשר במהלך הדיונים לזקק מה אצל המנכ"ל, מה אצל היו"ר, מה נדרש אישור, מה לא נדרש אישור. צריך להתקדם עם הדבר הזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני רוצה לשמוע את הייעוץ המשפטי לוועדה, את הייעוץ המשפטי לממשלה ונשמע הערות. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> לגבי שאלת היו"ר-מנכ"ל, היה חשוב לנו לשמוע את כל העמדות לפני שאנחנו מגבשים עמדה בנושא. המודל הזה של יו"ר-מנכ"ל, הוא מודל שיש לו יתרונות וחסרונות, הצגנו את זה. נתחיל באמירה שפיצול של התפקיד לשני תפקידים, יש בו כדי להפיג את החששות שהעלו חברי הכנסת, בנוגע לריכוז הכוח אצל אדם אחד. בעיקר כאשר אנחנו מדברים על רגולטור שיש לו הרבה סמכויות, סמכויות פיקוח, סמכויות קביעת כללים ובטח בתחום רגיש, כמו תחום התקשורת. אנחנו רואים שאין בחקיקה מודל אחיד. גם ברגולטורים אחרים, אנחנו רואים שקיימים מודלים שבהם היו"ר והמנכ"ל הם אותו אדם. המודל הזה הוא לא בלתי אפשרי, כל עוד אנחנו משמרים מנגנוני פיקוח על אותו אדם, כדי לוודא שלא יהיה ריכוז כוח משמעותי בידי אותו אדם. בהקשר הזה, אני אציין דוגמאות שונות לביזור הכוח, יתר חברי המועצה, צריכים להיות בלתי תלויים, שתהיה מועצה חזקה. ככל שמדובר באותו אדם בתפקיד היו"ר והמנכ"ל, אם תהיה מועצה חזקה, שהוא צריך לבוא ולתת תשובות למועצה, היכולת שלו להשפיע באופן פסול על המועצה, תהיה קשה יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש עצמאות במינוי המועצה? << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> מנגנונים נוספים של ביזור כוח יכולים להיות למשל, הגבלת האפשרות להאציל סמכויות ליו"ר המועצה, קיומן של ועדות משנה עצמאיות, הגבלת היכולת של היו"ר לפטר חברי מועצה ולהעביר אותם מכהונתם וגם הנושא של ועדת האיתור. אנחנו חושבים שיוחלט כי יו"ר ועדת האיתור לא יהיה מנכ"ל משרד התקשורת ויהיה מינוי בעל קשר פחות ישיר לשר התקשורת, יהיה בזה כדי להפיג חלק מהחששות שעלו כאן. אנחנו רואים בחקיקה מודלים שונים. אין מודל שהחקיקה מחייבת אותנו ללכת לפיו, אין חוק תאגידים סטטוטוריים שמחייב הקמת מועצה מסוימת בהרכב מסוים ואין הגבלות לעניין הזה. יש מודלים מסוימים שהולכים עם הרעיון של יו"ר שהוא גם מנכ"ל, בגלל היתרונות שהעלה מנכ"ל משרד התקשורת של יעילות ואפקטיביות וגם בנושא של שימור ידע. אם יש לנו מנכ"ל שהוא יודע ומכיר את עובדי הרשות ועבודת הרשות, תהיה לו יכולת טובה יותר לעמוד על הנושאים שחשובים לרשות במועצה. מצד שני, אנחנו מבינים שיש חסרונות למודל הזה והם משמעותיים מבחינתנו. יש הרבה מנגנונים בחוק לביזור הכוח והוא לא נשען רק על הנושא של היו"ר-מנכ"ל. ככל שהולכים למודל של מנכ"ל-יו"ר, שאנחנו לא חושבים שהוא מודל שהוא בלתי אפשרי, אלא מודל שקיים גם בדברי חקיקה אחרים, צריך לוודא שמנגנונים אחרים בחוק דואגים שלא יהיה לו יותר מדי כוח שהוא יוכל להפעיל בצורה פסולה. לגבי הרכב המועצה עצמו, העובדה שמגדילים את המועצה לתשעה חברים, כאשר השניים הנוספים הם נציגי ציבור, יש בזה כדי לחזק את המועצה. ככל שהמועצה תהיה חזקה יותר, שחברי המועצה יהיו עצמאים והמינוי שלהם יהיה כזה שמאפשר להם שיקול דעת רחב, כך היכולת של המנכ"ל-יו"ר להשפיע ולייצר קואליציה במועצה הזאת, הוא יהיה נמוך יותר. בנושא של אצילת הסמכויות, ככל שאנחנו נגביל אפשרות לאצול סמכויות למנכ"ל ונרחיב את רשימת ההגבלות, כך ניתן יהיה לבזר יותר את הכוח של המנכ"ל. לגבי ועדת האיתור, ככל שמנכ"ל משרד התקשורת לא יהיה יו"ר ועדת האיתור, אלא הוא יהיה חבר בוועדת האיתור ואנחנו נמצא חלופה שהיא מאפשרת בכל זאת שיקול דעת לשר, אבל שלא יהיה נושא משרה שהוא משרת אמון של השר, יש בכך כדי להפיג את החששות. מנגנון נוסף לביזור הכוח הוא היכולת להקים ועדות משנה עצמאיות וגם לוודא שיו"ר המועצה לא יהיה חבר בוועדות המשנה ובטח לא יהיה היו"ר בוועדות המשנה. בנוסף, יש להגביל את האפשרות לפטר את חברי המועצה ובעלי התפקידים המיוחדים , כמו היועץ המשפטי של המועצה. לעמדתנו, ככל שנצליח למצוא חלופות לכל הנושאים הללו, אנחנו חושבים שהמודל הזה, על אף חסרונותיו הוא אפשרי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה שאפשר להקים מודל כזה או אחר, זו עמדה תפיסתית ולא משפטית. נושא אחד שלא מתייחסים אליו, זה שמדובר בגוף שיעסוק בתחום התקשורת והחדשות ולא בגוף כלכלי תחרותי. בקשר בין פוליטיקה לתקשורת, הדברים צריכים לקבל משנה תוקף. אם יכניסו את כל המנגנונים האלה, יכול להיות שאפשר שיהיה יו"ר-מנכ"ל. אם רוצים להישאר עם ועדת איתור כמו שרוצה המנכ"ל, נפצל את התפקידים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> היועצת המשפטית נתנה חוות דעת משפטית. היא אמרה שזה אפשרי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אפשר שלא לאהוב את התשובה. אבל היא השיבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין לי בעיה עם התשובה. היא לא מתייחסת לרגישות שהגוף הזה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> היא אמרה. המודל הזה לא בלתי סביר, יש לו מקבילות דומות והיא הציעה מודל שיאזן את הדבר הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המקבילות הדומות שיש לו, זה בחוק התאגיד וברשות השנייה שבשניהם יש פיצול. בשאר הרשויות, נותנים דוגמאות מעולמות אחרים. << דובר >> ענת סרגוסטי: << דובר >> היא לא התייחסה לעובדה שמדובר בחדשות. הגוף הזה גם תהיה לו סמכות על חדשות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> גברתי מדברת ללא רשות דיבור. אני רוצה לשמוע את כולם וכדי שיהיה דיון יעיל, אני מבקש לדבר לפי הסדר. כולם ידברו. הייעוץ המשפטי לממשלה עכשיו. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> העמדה בהקשר הזה הוצגה על ידינו בהרחבה, גם עורכת דין רונית טלמור התייחסה לזה בדיון הקודם. אנחנו מסכימים שהנושא של ריכוז הכוח בידי יו"ר-מנכ"ל הוא נקודה מורכבת בגוף שמאסדר שידורים. אנחנו מסכימים עם האמירה שבהקשר הזה לא נכון להשוות לגופים שעוסקים ברגולציה בתחומים אחרים, שאין בהם את הרגישות והמורכבות הזאת. זאת לא שאלה משפטית מובהקת אם אפשר או אי אפשר להשתמש במודל הזה, אבל זו לא השאלה הנכונה. השאלה שצריכה להישאל היא איזה מודל יגשים בצורה הטובה ביותר את הערכים והתכליות שהחוק אמור להגשים. יש יתרונות רבים בפיצול, מה שהמנכ"ל מכנה סרבול דווקא יכול לייצר בהרבה צמתים איזון ובקרה. לעמדתנו, מצב שבו טיוטת החלטה מגיעה למועצה והמועצה מחזירה את זה לעבודה נוספת, זה לא מצב בעייתי או פסול או שמעיד על חוסר יעילות. בשלב הפנים-ממשלתי, גם אנחנו לא חשבנו שאפשר מבחינה משפטית להגיד שחייבים מודל כזה או אחר, אבל המורכבות והקשיים הוצפו בדיוני הוועדה, אנחנו שותפים להם ואנחנו חושבים שהם מצריכים עוד הידוק וליבון. ההכרעה בין המודלים היא במידה רבה ערכית ומסורה לחברי הכנסת, אבל ככל שההחלטה להישאר עם המודל של יו"ר שהוא מנכ"ל, אנחנו לא חושבים שהנוסח כרגע מכיל את כל האיזונים והבלמים שדיברנו עליהם וצריך להחזיר את זה לעבודה נוספת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתם בשיח על זה בממשלה? הרי מתקיים שיח בממשלה במקביל לוועדה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אנחנו בשיח מתמיד עם הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת ושל הוועדה במכלול הסוגיות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ענת סרגוסטי. << דובר >> ענת סרגוסטי: << דובר >> הדיון שמתנהל פה זה דיון על תוכן ודיון חדשותי. הדרך הטובה לחוקק את החוק הזה, היא להרחיק את התוכן החדשותי מהפונקציות הפוליטיות ולכן, צריך לייצר מנגנונים שהם חזקים מאוד ובונים חומה בין החלטות פוליטיות, לבין תוכן חדשותי. בהמשך החוק, לרשות ולמועצה יש סמכויות כלפי חברות חדשות, הקמת חברות, סגירת חברות, מתן קנסות לחברות חדשות, אתיקה של חדשות. זה דברים רגישים מאוד ואי אפשר לשים אותם על אותו מישור כמו תאגידי מים או בנקים. צריך לנקוט פה משנה זהירות ולא בטוח שיש מודלים בחקיקה הישראלית שאפשר ללמוד מהם, כי אין רשויות אחרות שעוסקות בהיבטים כל כך רגישים של חופש הביטוי וחדשות. אתם כל הזמן אומרים שאין התערבות בתוכן ושהכול טכני, אבל הטכני הזה נוגע לתוכן, גם אם זה החלטות כלכליות, החלטות של מתן קנסות, החלטות מה נכנס ולא נכנס למרשם, זה החלטות שנוגעות בתכנים, זה לא החלטות מנותקות. אין החלטה שתתקבל על ידי המועצה שלא תהיה לה השלכה על תוכן. לכן, אני כעיתונאית וכמי שמייצגת את רוב העוסקים במקצוע העיתונאות בישראל, אני חוששת מאוד. הדיון מתנהל בעולם שהיא טכנית וזה מאוד לא טכני, כי לכל סעיף כאן יש השלכה על תוכן. זה משהו שאתם צריכים לקחת לתשומת ליבכם, כשאתם מסתכלים על נוסח החוק ועל התיקונים בחקיקה. אי אפשר להסתכל על חוקים אחרים בהקשר הזה, כי זה לא דומה. בסוף, אנחנו נקבל אדם אחד, שהוא גם יושב-הראש וגם המנכ"ל, שיחליט איזו חברת חדשות לסגור, איזו חברת חדשות לקנוס על הפרה של סעיף כזה או אחר, יש לו המון כוח. זה באמת אקוטי ולכן, אני מודאגת מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בעז אקרמן. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> תודה אדוני היו"ר. למרות ההסכמה של המנכ"ל להוריד את סעיף 29(א)(4) שנותן ליו"ר ועדת האיתור סמכות להעביר מתפקידם חברי ועדה אחרים והאמירה שלו כי מנכ"ל המשרד הוא רק חבר אחד מתוך חמישה, עדיין יש כוח לשר. השר ממנה את החברים שוועדת האיתור ממליצה לו. מעבר לזה, לשר יש עוד מינוי במועצה ויו"ר ועדת האיתור הוא זה שמכנס את הישיבות וקובע את סדר היום ובכלל זה, להעלות או לא להעלות שמות להצבעה. על כן, מדובר בכוח אגרגטיבי גדול מאוד. משרד התקשורת נושא עיניו לרגולטורים אחרים בעולם, אלו רגולטורים שמנותקים מהממשלה. אין שום הצדקה לתת לשר להתערב בשוק השידורים. משרדי תקשורת בעולם מתעסקים בתשתיות, במוכנות למצבי חרום, ברשתות סלולריות ולא מתעסקים בשידורים. אין שום הצדקה שמנכ"ל המשרד יעמוד בראש ועדת האיתור. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נגה רובינשטיין. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> בהמשך למה שבעז אמר, יש סעיף בהצעת החוק לגבי איסוף מידע שיכול להיעשות על ידי מנכ"ל המשרד. בעינינו, הסעיף הזה כשלעצמו, משליך במסגרת תפיסת ביזור הכוח גם על מקומו של מנכ"ל המשרד במבנה כולו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני מצטרפת למה שאמרו כאן חבריי. אני רוצה לחזור לראשית הדיון, נאמר שהמינוי יכול להיות לא פוליטי, המינוי יכול להיות לא פוליטי ויכול להיות שהוא כן יהיה פוליטי. במנעד בין מינוי פוליטי ללא פוליטי, המודל קרוב מאוד לפוליטי. הזיקה הפוליטית כאן היא הדוקה מאוד ולזה מצטרפות הנקודות שהייעוץ המשפטי של הוועדה העלה, שמהותן היעדר עצמאות, למשל, העובדה שניתן לפטר את היועץ המשפטי של הרשות. ההפרדה היא קריטית, כי כולנו מכירים מערכות שדורשות חוצצים. מנכ"ל הרשות משמש חוצץ שמרחיק את הזיקה הפוליטית, בין של היו"ר ובין מי שמעל היו"ר. זה גם חשוב עבור השקיפות. לפני שני דיונים, תואר כאן תהליך ברשות השנייה בקשר להרחבת אזורי הזיכיון של תחנות הרדיו האזורי, בתקופת המלחמה. יו"ר המועצה אמר שאפשר לעשות את זה, הדרג המקצועי סבר שזה לא אפשרי ולא חוקי, אם היו"ר היה המנכ"ל ברשות השנייה, הדיון הזה בכלל לא היה מובא למועצה. ההשתקה שהייתה נוצרת אילו היו"ר היה גם המנכ"ל, זה דבר שאסור שיהיה בתחום השידורים ולא בתחום החדשות. העובדה שיש כרגע ניסיון פרסונלי לא טוב ברשות השנייה, לא יכולה להוביל לתוצאה גרועה. << דובר >> שי חייק: << דובר >> אני רוצה לתת לכם תרגיל מחשבתי, בסוף אנחנו מדברים על עניינים מקצועיים וברור שיש היבט פוליטי, האם את המועצה הזאת ואת היו"ר הייתם רוצים לבחור במודל הזה כששר התקשורת הבא הוא יאיר גולן? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מסכים איתך. << דובר >> שי חייק: << דובר >> תחשבו אם היו מגנים על זה בחירוף נפש. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אף אחד לא מגן על זה בחירוף נפש. לא שמעת את עמדתי ואם הקשבת למנגינה של מה שאמרתי - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא לא דיבר עליך. << דובר >> שי חייק: << דובר >> לא דיברתי עליך. << דובר >> רוני אבולעפיה: << דובר >> אני מסכימה עם מה שנאמר, גם היוצרים מוטרדים מהסוגיות של חופש היצירה וחופש הביטוי, כמו העיתונאים. בתחילת הדיונים כאן, משרד התקשורת אמר שהוא שוקל בחיוב את המודל של ועדת האיתור של התאגיד וזה יכול לפתור אולי גם את סוגיית המנכ"ל והיו"ר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משרד התקשורת, אתם רוצים להתייחס? << דובר >> אלעד מקדסי: << דובר >> לעניין היו"ר-מנכ"ל, אני חושב שהתייחסתי מספיק. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> עוד כמה שאלות מהותיות לגבי הסעיף הזה. האמירה שיו"ר המועצה הוא גם המנכ"ל, מופיעה רק בסעיף 42 ומבחינת סדר הדברים, אנחנו חושבים שהיא צריכה להופיע לפני. רק בסוף הפרק מגיעים לדבר הכי חשוב, שיו"ר המועצה הוא גם מנהל הרשות, זה צריך להיכתב הרבה קודם, כדי שכשקוראים את הסעיפים על סמכויות המועצה, הקורא יבין שמדובר באותו אדם, זה ייתן קריאת כיוון יותר נכונה. לגבי סעיף קטן (ב), נכון לרכז כאן את רשימת הסמכויות של יו"ר המועצה. התפקידים שלו פזורים לאורך כל החוק, חשוב בסעיף הזה לייצר רשימה ברורה של הסמכויות והתפקידים שלו. לגבי סעיף קטן (ג), שמעתי את ההסבר של משרד התקשורת, מה המשמעות של זה שהוא רשאי לחתום עליהן? האם בהיעדר חתימה של היו"ר, אין תוקף להחלטות ולכללים האלה? הוודאות הזו חשובה כדי לוודא את ביזור הכוח שהמועצה והחלטותיה, תקפות גם בהיעדר חתימה של היו"ר. האם הסעיף הזה נדרש לאור העובדה שלהחלטות המועצה יהיה תוקף גם בהיעדר חתימה של היו"ר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> באיזה חוק אחר יש סעיף כזה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה. זו חתימה שמאשרת את הדברים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה אומר שליו"ר יש זכות וטו. הוא יכול לתקוע החלטות כך. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא. זה לא. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> תגידו שזה לא קונסטיטוטיבי. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> קראתי לזה חתימת קיום. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מה המשמעות של זה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> המשמעות שצריך להיות מישהו שמצהיר שהתקבלה החלטה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אבל אם הוא לא עושה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> החלופה היא שכל ישיבת מועצה תסתיים בחתימת כל חברי המועצה על החלטה וזו תוצאה לא הגיונית. המשמעות מבחינתנו של חתימת היו"ר, זה גושפנקא לזה שהתקבלה החלטה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> ובהיעדר חתימה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> עשויה לעלות שאלה. אני לא בטוח שאני מבין את השאלה. אני חושב שהייתה כאן דוגמה מצוינת בפני הוועדה - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני חושב שבדוגמה שנתת טמונה השאלה. נניח שיו"ר המועצה לא חותם על ההחלטה למשל למנות פלוני שייצג בוועדה בכנסת. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> למרות שההחלטה התקבלה כדין? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> למרות שההחלטה התקבלה כדין, מה עושים אז? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה לא מפקיע את התוקף. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זו הייתה השאלה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש מצבים שבהם גורם מוסמך מסרב להפעיל את הסמכות ההצהרתית שיש לו, מצבים שנדונו בפסיקה בכל מיני הקשרים, אני מקווה שלא נגיע לזה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> יש פה סמכות שבשיקול דעת, החוק אומר רשאי, מתי הוא יפעיל את שיקול הדעת הזה? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> תהיה לו זכות וטו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הסברנו למה זו לא זכות וטו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המילה רשאי לא צריכה להיות כאן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> צריך להבהיר את זה. העניין הזה לא מספיק ברור, אני מבקש להבהיר את זה יותר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו נבדוק. למיטב ידיעתי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש מזכיר למועצה הזו? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> מי המזכיר במועצת הכבלים והלוויין? מי המזכיר ברשות השנייה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זיו, זה שאין לכם תשובות טובות, אל תבואו אלינו בטענות. כך החוק נראה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אמירה לגבי סעיף קטן (ד), השכר כרגע של יו"ר המועצה הוא שכר מנכ"ל, בגלל שהם אותו אדם, ככל שיוחלט לפצל בין התפקידים, צריך לדאוג גם לנושא השכר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> במקרה כזה, זה חוזר להסדר הכללי של חברי מועצה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה עם האוצר? נשמח לשמוע אתכם גם. התייחסות לסעיף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה הממונה על השכר? << דובר >> חיים אליאך: << דובר >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תשובות לגבי הדיונים הקודמים ביחס לגמול, יושבת-הראש חשבה שצריך להעלות את הגמול. << דובר >> חיים אליאך: << דובר >> הגמול נקבע לכל התאגידים במקביל. חבר מועצה ברשות שדות התעופה לא עובד פחות מעובד מועצת הרשות השנייה וקשה לי להתייחס. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מזכיר לך לגבי אותם אנשים שנמצאים בגופים מוסדרים ומתוקצבים. << דובר >> חיים אליאך: << דובר >> אדם שעובד במשרה מלאה באוניברסיטה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה ממש לא קשור למינוי הזה בשום צורה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה עוד עבודה. << דובר >> חיים אליאך: << דובר >> אם הוא נמצא עכשיו במועצה, הוא לא עובד באוניברסיטה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואם הוא מרצה, הוא כל הזמן באוניברסיטה? << דובר >> חיים אליאך: << דובר >> את רוצה להיכנס להחתמות שעון של האוניברסיטאות? זה דיון אחר. אין לי מה לעשות נגד זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש מה לעשות, אתם בוחרים שלא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עזוב החתמות שעון. הבאנו דוגמאות. אדם שעובד במכון למורשת בגין, לא יכול לקבל גמול, זה הסיפור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זו התעקשות שלכם כדי לא לייצר תקדים, תשימו את הדברים על השולחן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מיצינו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדם שעובד במכון מורשת בגין, לא יכול לקבל גמול במועצה הזאת. זה דברים לא הגיוניים, שאין עליהם תשובה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נקרא את סעיף 43. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> השעה 17:01. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> "עצמאות המועצה 43. בביצוע תפקידי המועצה ובהפעלת סמכויותיה, יפעלו המועצה וחבריה באופן עצמאי והם יונחו על ידי שיקולים מקצועיים בלבד." << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מי מתנגד לסעיף הזה? << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> זה סעיף הצהרתי בלבד? זה סעיף עם משמעויות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נקיים עליו דיון בפעם האחרת. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה סעיף מעולה. רק עלתה שאלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> דנים בסעיף הזה עכשיו? << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> מבחינת המיקום של הסעיף, צריך למקם אותו אחרת, הוא מופיע רק בסוף הפרק וזה סעיף מרכזי, מבחינה הצהרתית לפחות. הוא משלים לסעיף 17 שמדבר על שיקול הדעת העצמאי של חבר המועצה. כאן אנחנו מדברים על עצמאות המועצה כאורגן, כנקודה למחשבה שנתחיל איתה את הדיון הבא, מה היה הצורך בסעיף הזה שמדבר על עצמאות המועצה? מה מוסיף הסעיף הזה על סעיף 17 שמדבר על שיקול הדעת העצמאי של חבר המועצה? והאם זה סעיף הצהרתי או שנגזרות לו גם השלכות אופרטיביות? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מודה לכולם על הדיון הענייני, למרות האמוציות. תפקיד יושב-הראש והמנכ"ל, ניתן להשאיר את התפקידים באופן הזה, אבל ראוי לאזן טוב יותר את הסמכויות והכוח הגדול שניתן בידי אותו אדם באופן אחר. אני אשמח אם תחזרו עם הצעה אחרת בהקשר הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני יושב-הראש, הוכחת שאפשר לקיים דיונים ענייניים, גם כשיש מחלוקות, בלי שיש חובה וצורך להוציא אנשים, לצעוק עליהם. אני מקווה שהמשך הדיונים יהיה כך. לא נראה לי שמישהו התרשם שאנחנו עושים פה פיליבסטר או דיונים לא ענייניים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מצטרפת אליו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה רבה לכולם. הישיבה ננעלה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:00. << סיום >>