חומר רקע
תל-
,אביב
י
"א טבת תשפ"ו
31
דצמבר2025
לנ-
1166
/ כנסת
לכבוד
ח"כ אופיר כץ
יו"ר ועדת הכנסת
ירושלים
,נכבדי
:הנדון עמדת התאחדות התעשיינים– הכללת נושאים בחוק ההסדרים
בהמשך לקידום חוק ההסדרים ברצוני להביא בפניך להלן את עמדת התאחדות התעשיינים בעניין הנושאים
אשר יש לפצל מחוק ההסדרים. אודה למעורבותך בנושא במטרה להבטיח הליכי חקיקה ראויים ושקולים
:שאינם פוגעים במשק הישראלי ובמגזר היצרני
1.
ייעול וקידום תחרות במשק הדלק-
א.
בראשית הדברים יש לציין כי בניגוד לכותרת, מטרת החוק אינה הגברת התחרות אלא הטלת "מס
"תשתית על חברות פרטיות למימון מטרות אסטרטגיות של המדינה.
ב.
מדובר בשינוי מבני רדיקלי בעל השלכות מרחיקות לכת על משק הדלק והגפ"מ ועל כלל
השחקנים בו החל מהתעשייה, דרך חברות האנרגיה ועד לצרכנים. רפורמה בסדר גודל כזה
מחייבת תהליך רגולטורי סדור , הכולל דו"חRIA
מעמיק, בחינת חלופות, שימוע ציבורי רחב
ושיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים. הליך החקיקה המזורז של חוק ההסדרים אינו מאפשר דיון
מקצועי אמיתי, אלא דוחק את הנושא לדיונים חפוזים תחת אילוץ תקציבי, תוך פגיעה בעקרונות
.של שקיפות, שיתוף ציבור והערכת השפעות רגולטוריות
ג .
פגיעה בעקרונות המינהל התקין והחקיקה : דחיקת רפורמה בעלת השלכות רוחב כה דרמטיות
.להליך החקיקה המזורז של חוק ההסדרים, חותרת תחת עקרונות של שקיפות ושיתוף ציבור
הליך זה שולל הלכה למעשה את היכולת לקיים דיון מקצועי מעמיק, לבצע הערכת השפעות
רגולטוריות (RIA) כנדרש, ולקיים שימוע ציבורי ראוי שבו ייבחנו חלופות פוגעניות פחות.
ד.
:"היעדר "עילת הדחיפות
הבסיס המשפטי להכללת נושאים בתוכנית הכלכלית נשען על זיקה
הדוקה ותכופה לתקציב המדינה הקרוב. מאחר שיישום המתקנים וגביית דמי התשתית צפויים
לכל המוקדם, רק בשנים2029-2030
,
אין כל הצדקה
דחופה או אילוץ תקציבי המצדיקים את
.עקיפת מסלול החקיקה הראשי והסדור פער זמנים זה הופך את השימוש בתוכנית הכלכלית
לבלתי מידתי ובלתי סביר בעליל.
ה.
:פגיעה בזכויות קנייניות וחוזיות
המנגנון המוצע מבקש להשית עלויות ומיסוי מפלה על המגזר
.העסקי באופן המערער את הוודאות העסקית ופוגע בזכויות חוזיות קיימות
ו.
הצעת החוק המובאת במסגרת חוק
ההסדרים היא הצעה מבולבלת ומסורבלת, אשר נדחקת לדיון
חפוז ובלתי סדור. היא מטילה עלויות
,בלתי סבירות על התעשייה באופן בירוקרטי ובלתי מידתי
מצב אשר אינו משרת את מטרות ההצעה
ואף עלול להביא לתוצאה הפוכה פגיעה בתחרות, פגיעה
ביציבות משק האנרגיה והכבדה נוספת על המגזר העסקי .
ז.
אי לכך, התאחדות התעשיינים דורשת להוציא את פרק הדלק והגפ"מ מחוק ההסדרים, ולגבש
את ההצעה באמצעות עבודת מטה מקצועית רחבה וחקיקה ראשית ייעודית.
-
2
-
2.
( איסוף נתונים ממעסיקים)תזכיר חוק התכנית הכלכלית תיקוני חקיקה ליישום המדיניות
הכלכלית
לשנת התקציב2026
(, התשפ"ו-
2025
), פרק __': שונות -
א.
הצעת החוק מבקשת לשנות מן היסוד את אופן הדיווח על העובדים ברמה שתכלול את היקף שעות
העבודה בפועל, מיקומה, והחשוב בשינויים הוא
קיטלוג כל עובד ברזולוציה גבוהה מאוד של
משלח יד ספציפי לצד שכרו. זאת לאחר פיתוח מקביל של מילון עיסוקים מקיף אשר יכלול ככל
הנראה אלפי
עיסוקים ותתי עיסוקים שונים. הכל באצטלה של שיפור מערך הכשרות העובדים
.בעתיד ומתן מענים דיפרנציאליים
ב.
מעבר לפגיעה הכלכלית, הארגונית והתפעולית במעסיקים כמו גם הפגיעה בפרטיות שבהצעת
,החוק ולכן
.הצעת החוק אינה מתאימה כלל להתברר במסגרת חוק התוכנית הכלכלית
ג .
לא יעלה על הדעת, כי במסגרת חוק התכנית הכלכלית הכולל עשרות עד מאות תיקוני
חקיקה
החיוניים להם זיקה תקציבית ישירה, מיידית ומהותית, "תובלע" הצעת חוק שבינה לבין
דחיפות תקציבית אין דבר וחצי דבר. לבטח שעה שהפגיעה המהותית האנושה במעסיקים ראויה
ואף מחייבת הליך חקי קה תקין. מדובר בהליך אשר ייפגע קשות שעה שחוק התכנית הכלכלית
מקשה עד לא מאפשר לכנסת ועל הוועדות הרלוונטיות, במקרה זה-
,וועדת העבודה והרווחה
.לקיים דיון מעמיק, יסודי ומושכל בכל נושא ונושא
ד.
,אין חולק כי אין כל דחיפות בהצעת החוק, באשר היא איננה צפויה להיכנס לתוקף באופן מיידי
וטעונה הליכים שונים ומתמשכים להקמת מילון עיסוקים יסודי ומפורט מאוד, שכפי שצוין תארך
הקמתו עד לשנת2027
לכל הפחות. משכך תמוהה, בלשון המעטה, הבהילות שבהבאת הצעת החוק
בחיפזון
במסגרת חוק התכנית הכלכלית, ואין בה אלא לבצע "מחטף" חקיקתי שמטרתו לשלול
מהמעסיקים הנפגעים ממנו כאמור, להשמיע את עמדתם )כמו גם עמדות צדדים אחרים( בפני
ועדות הכנסת המתאימות וקיום דיונים, אשר ינתחו את השלכות הצעת החוק על ציבור
המעסיקים והעובדים, שסביר מאוד שי .ביאו לשינוייה תוך מציאת פתרונות ראויים
ה.
יודגש, ההצעה ממילא אינה מצויה כלל ברמת בשלות מתאימה, וטעונה תהליכים ארוכים
שהעיקרי והארוך בהם–
פיתוח מילון סיווג עיסוקים מפורט. מדובר בהליך שצפוי להימשך מספר
.שנים
ו.
מכל הטעמים המפורטים בהתנגדות העיקרית והמהותית לעצם החקיקה, התאחדות
התעשיינים
מתנגדת נחרצות להצעת החוק, וסבורה כי יש לדחותה. למצער וככל שלמרות
האמור לעיל תסבור הממשלה כי הצורך עומד בעינו, תבקש ההתאחדות להוציא את הצעת החוק
ממסגרת חוק התוכנית הכלכלית ולהביאה
.כהצעת חוק אשר תובא בהליך סדור כאמור
3.
איחוד העוסקים לצרכי דיווח למע"מ-
א.
תכליתו של איחוד העוסקים היא להקל על דיווח בעסקאות בין עוסקים, ולייתר את הצורך בדיווח
על ידי צד אחד ובקיזוז מס תשומות על ידי האחר. איחוד עוסקים נהוג ברוב מדינות ה-
OECD
.
."איחוד עוסקים" הוא ביטוי לכך כי העסקאות בין העוסקים באיחוד אינן עסקאות לצורך מע"מ
על מנת לבקר באופן אפקטיבי את האחודים הללו אין צורך להכביד את הנטל על כל איחודי
העוסקים, שברובם המכריע עובדים באופן חוקי. על הרשות לוודא כי איחוד העוסקים אינו מנוצל
לרעה בא .מצעות שימוש בביקורות ולא באמצעות הכבדת נטל הדיווח על המגזר העסקי
ב.
,תוספת הדיווחים שיידרשו בעקבות ביטול מעמד איחוד העוסקים תהווה דרישה נוספת
שמשמעותה העמסת עבודה רבה על העוסקים ותוספת עלות גבוהה. הדרישה מיותרת ומכבידה
.על העוסקים, החייבים ממילא בדרישות דיווח מפורט
ג .
אי מתן רשות לקזז בין תשלומים בחברה אחת כנגד החזרים בחברה האחרת תגדיל את הוצאות
.המימון בסכומים גבוהים ותכביד על תזרים המזומנים של החברות ללא הצדקה
-3 -
ד.
איחוד עוסקים בחברות יצרניות המפעילות מערך הפצה ומכירה )דרך חברת מכירות אחת( חוסך
את הפקת החשבוניות והדיווח בגין הפעילות שבין החברות היצרניות לחברת המכירות. מדובר
בסדר גודל של עשרות אלפי חשבוניות אספקה/זיכויים בחודש, לעיתים מעל100
אלף חשבוניות
בחודש. החובה
לדווח על תנועות אלה תגדיל באופן משמעותי את מספר העסקאות המטופלות על
.ידי מערכות המחשב ולעומס רב
ה.
כבר היום, כל עוסק הכלול באיחוד עוסקים נדרש לדווח בנפרד על סכומי העסקאות והתשומות
)כולל בין חברי האיחוד( ברמה שנתית על פי סעיף71
,)א( לחוק מע"מ כך שנתוני כל חבר באיחוד
העוסקים מתקבלים ונמצאים בידי רשות המסים . הדיווח האמור מאפשר לרשות המסים לבצע
.בדיקות נוספות על האיחוד, והוא גוזל משאבים רבים מהחברות
ו.
לטענת רשות המסים, אחת הסיבות המרכזיות לכוונתה לבטל את איחוד העוסקים היא מניעת
מניפולציות מיסוי הנוצרות באמצעות מנגנון זה. לפי הרשות, ביטול איחוד העוסקים יגדיל את
,הכנסות המדינה ממסים ויסכל עבירות מס. לדעתנו, טענה זו בעייתית משתי סיבות: ראשית
מנגנון דומה קי ים ברוב המדינות המערביות ואין כל כוונה לשנותו; שנית, לא הובהר כיצד מנגנון
איחוד העוסקים מאפשר העלמת מסים מרשויות החוק או מהו ההפסד הכספי למדינה. בהיעדר
דוגמאות מוכחות מהשטח, נראה כי מדובר בהחלטה המטילה נטל בירוקרטי נוסף על חברות
פרטיות שומרות חוק בשל תופעה
.שולית וללא תוספת משמעותית לקופת המדינה
לאור זאת, ביטול איחוד העוסקים יפגע משמעותית בפעילות העסקית של החברות, יגדיל את העלויות
התפעוליות ויכביד על המגזר העסקי בתקופה מאתגרת במיוחד. אנו סבורים כי את מטרות רשות המסים
בהצעה זו ניתן להשיג באמצעות הגברת הפיקוח והבקרה ללא הוספת נטל בירוקרטי על המשק. ל ,פיכך
,לאור הגברת הנטל על המגזר העסקי והתעשייה בתקופה זו, ולאור מורכבות הנושא הדורש דיון מעמיק
.אנו קוראים שלא לקדם את הצעת החוק במסגרת חוקי התקציב, ולהסירה מסדר היום בשלב זה
בכבוד רב ,
ד"ר רון תומר
נשיא התאחדות התעשיינים
:העתק
עו"ד שגית אפיק, יועמ"ש הכנסת
עו"ד שלומית ארליך, יועמ"ש וועדת הכספים
חברי ועדת הכנסת