חומר רקע - גורמים חיצוניים
מחיר ההדרה: העלו
יו
ת הכלכלי ות
של הדרת מבקשי המקלט ממערכת
הבריאות הציבורית -
לקראת פיתרון בר קיימא
יו נ י2021
1.
רקע: מבקשי המקלט בישראל חסרי נגישות לשירותים רפואיים
ע"פ נתוני רשות
האוכלוסין וההגירה חיים בישראל כ -
30,000
מבקשי מ
קלט
, מרביתם
מאריתריאה
ומסודן.
1
ישראל אמנם מכירה
בסכנה הנשקפת לחייהם או לחירותם במידה וישובו למדינותיהם,
אך
בד בבד מסרבת לאשר את בקשות המקלט הפרטניות של רובם המכריע. תחת זאת,
עד כה ישראל
הסתפקה בהחלת מדיניות של "הגנה קבוצתית"
מפני גירוש על אוכלוסיה זו, כשאשרת השהייה
( שברשותם2א5
)
מתחדשת כל שישה חודשים או מדי שנה .
בה בעת שישראל מאפשרת להם לשהות בישראל כדין כבר מעל לעשור
ורואה בהם "זרים שאינם בני
"הרחקה –
ישראל מסרבת להעניק למבקשי המקלט זכויות סוציאליות ,
נגישות לשירותי רווחה, ביטוח
.לאומי וביטוח בריאות
כתוצאה מכך נגישותם לשירותי
ם הללו מוגבלת ביותר ,
אך ורק למצבי חירום
,וקיצון. מבקשי המקלט אינם זוכים לטיפול רפואי מסודר בקהילה ובהיעדר אפשרויות אחרות, הם
נאלצים לפקוד את חדרי המיון בת
די רות מוגברת לשם קבלת
טיפול חירומי בלבד. עם שחרורם
מבית
החולים , אין להם המשך טיפול, מעקבים, ובדיקות, והם נאלצים להמתין שוב עד להדרדרות במצבם
כדי לזכות.בטיפול, וחוזר חלילה, תוך הצבתם בסיכון ממשי
.ביטוחי הבריאות הפרטיים אינם פיתרון בר קיימא עבור מבקשי המקלט שחיים בישראל
מי מבין
מבקשי
ה מקלט
ש
מועסק,
אמור לכאורה להיות מבוטח בפוליסות ביטוח בריאות פרטיות "פוליסות
"עובד זר
המוסדרות להם על ידי מעסיקיהם .
אולם הפוליסות הללו מותנות בהעסקה, הן מוגבלות
,בהיקפן
,מחריגות כיסוי עבור מצבים רפואיים שאובחנו טרם ההרשמה לביטוח
ו נקטעות במקרה של
.מחלה קשה שמונעת המשך עבודה סדירה"פוליסות "עובד זר
יועדו במקור למהגרי עבודה שמגיעים
לישראל לתקופה קצובה ואשר מועסקים בישראל על ידי מעסיק יחיד בכל תקופת העסקה : הן אינן
מתאימות לדפ
וסי העבודה, החיים, והתחלואה של מבקשי המקלט ש לעיתים
מבוטחים ,, בלית ברירה
באמצעותן .
מי שמושפעים בצורה החריפה ביותר ממדיניות זו הם החולים במחלות קשות, מורכבות או
,כרוניות אשר חברות הביטוח
מותירות אותם ללא כיסוי עבור ה טיפול
ה
רפואי , לעיתים אף בעיצומו של
טיפול רפואי חיוני . חולים אלה גם יתקשו לקבל מענה במסגרת המרפאות הייעודיות ומרפאות
1
https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreign_workers_stats_q1_2021/he/foreign_workers_stats_q1_2021
.pdf
המתנדבים הספורות שהוקמו עבור הפליטים במהלך השנים
, שמגישות שירותי רפואה ראשוניים
,בלבד
ונגישות למי שמתגוררים במרכז הארץ .
2
משבר הקורונה פגע אנושות באוכלוסי
י
ת מבקשי המקלט .
גל
ה פיטורין במשק ובפרט בתחום
המסעדנות והמלונאות
הוביל לרמות אבטלה גבוהות בקרב אוכלוסית מבקשי המקלט שרבים מחבריה
.הועסקו עד כה בענפים אלו3
אובדן התעסוקה ורמות האבטלה הגבוהות שהאמירו עד לכדי כ80%
אבטלה במהלך אוקטובר2020
,הוביל ו לעוני מחפיר ולאי ביטחון תזו נתי, עד לכדי רעב. בנוסף הם
.החמירו את מצבם הבריאותי ואת נגישותם לשירותי בריאות של מבקשי המקלט
,סקר שנערך לאחרונה בקרב אוכלוסית מבקשי המקלט הבגירים הראה כי בין השאר
המחסור
הכלכלי
החמור בא לידי ביטוי גם בכך ש-
46.4%
מהמשיבים דיווחו כי ויתרו על טיפול רפואי או תרופות בשנה
האחרונה לאור קשיים כלכליים.
4
גל הפיטורין הוביל
גם לאובדן של פוליסות הביטוח הפרטיות ,שכן אלו מותנות בקיומו של מעסיק. כך
גם מי שעד לאחרונה נהנו מנגישות
מסוימת
,לשירותי בריאות בקהילה מכוח הביטוח הפרטי שברשותם
נותרו כעת ללא טיפול רפואי סדיר. להערכתנו בחודשים האחרונים איבדו אלפי מבקשי מקלט את
.הפוליסות בגלל פיטוריהם בסקר שנערך לאחרונה עולה כי כ
מעט
60%
מתוכם אינם מבוטחים
.בביטוח כלשהו5
ואולם
גם לכשישובו לעבודה, יגל ,ו שהפוליסות החדשות שמעסיקיהם ירכשו עבורם
.תהינה מצומצמות עוד יותר מבחינת היקף סל השירותים לו הם זכאים
2.
הדרת מבקשי המקלט ממערכת הבריאות
גובה מחיר יקר
2 בשנים האחרונות בעקבות עבודת אר גוני החברה האזרחית וביקורת שנמתחה על ידי מבקר המדינה, החל משרד הבריאות
.להציע בהדרגה ובהיסוס קומץ מענים רפואיים עבור חלק מאוכלוסיות חסרי המעמד החיות בישראל
על כך בהמשך .
3 ראו דו"ח מחסור כמדיניות
4
הסקר כלל283
משיבים מתוכם162
( גברים68.1%) ו-
76
( נשים31.9%
).מבין המשיבים14.6%
ציינו כי הם מסודאן, ו -
5.4
8
. מאריתריאה%
הגיל הממוצע למשיב עמד על33.6
, זאת כאשר הגיל הצעיר ביותר עמד על22
, והמבוגר ביותר על60
.
67.1 מבין המשיבים ציינו כי הם הורים לילדים, ו%
-
32.9%
.אינם הורים
5
ראה הערה מס4
.לעיל
מבין המשיבים42%
ציינו כי הם מחזיקים בביטוח בריאות, ו-
58%
ציינו כי אינם מחזיקים בביטוח
בריאות בעת המענה לסקר. עוד עולה כי חלק משמעותי מכלל המ( שיבים18.9%
) ציין כי הפסיק את הביטוח בשנה האחרונה
.לפני המענה לשאלון
בהיעדר מענים רפואיים מספקים בקהילה, מבקשי המקלט רבים
נאלצים להמתין עד להתדרדרות
חמורה במצבם , שכן רק אז יהיו זכאים לטיפול חירומי
בחדרי המיון מכוח חוק זכויות החולה .
6
הזנחת
בריאותם של מבקשי המקלט גובה מחיר יקר:
,בראש ובראשונה היא גובה מחיר יקר מבריאותם
ומאיכות חייהם של המטופלים . משיוצב מצבם, הם משתחררים מביה"ח ללא המשך מעקב וטיפול
בקהילה, פעמים רבות גם ללא יכולת להתמיד בטיפול התרופתי, מה שמוביל בתורו לקטיעת הרצף
הטיפולי, כשהם נאלצים להמתין שוב עד להחמרה מסוכנת במצבם כדי לזכות בטיפול דחוף בחדרי
.המיון, וחוזר חלילה מי מביניהם שחו לים במחלות כרוניות או קשות, כמו מחלת הסרטן, מחלות לב
וכבד, מתקשים לזכות בטיפולים חיוניים להצלת חייהם ולהארכתם, משום שהללו אינם נחשבים
.לטיפולים חירומיים
השיטה הנוכחית גם גובה מחיר אתי-מקצועי מצוותי הרפואה
שנדרשים להגיש סיוע, פעמים רבות
כשידיהן קשורות, תו ך שהם נדרשים לפרשנות יצירתית ומרחיבה של הטיפול הדחוף הנדרש במצבי
חירום על מנת לספק מענה רפואי נאות למטופלים, לעיתים תוך עימות עם הנהלות בתי החולים
"והימצאות ב"נאמנות כפולה–
.למוסד הרפואי ולמערכת מזה, ולמטופל ולשליחות המקצועית מזה7
הדרת חסרי המעמד משירותי הבריאות הציבוריים והשתתת הטיפול בהם על חדרי המיון יש לה גם
השלכות נרחבות על בריאות הציבור . כפי שהומחש באופן מובהק עם פרוץ מגיפת הקורונה בישראל
בסוף פברואר2020
,
יצירת מובלעות או "בועות" של אוכלוסיות שאין להן נגישות סדירה לשירותי
ברי אות בקהילה מציבה את חסרי המעמד כמו גם את הציבור כולו בסיכון מוגבר במקרה של מחלה
,מדבקת או מגיפה
ומייצרת קשיים נרחבים לרשויות הבריאות ביצירת אסטרטגיות מניעה והכלה
.אפקטיביות8
6
( בהתאם לחוק זכויות החולה1996
') פרק ג3
."(ב): "במצב חירום רפואי זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה
"מצב חירום רפואי "מוגדר בחוק כ"נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מיידית כי תיגרם
לאדם
נכות
חמורה
בלתי הפיכה ,
אם
לא
יינתן
לו טיפול רפואי דחוף( "
סעיף2 לחוק.)
,והנה מכורח הנסיבות סעיף זה הפך ברבות
השנים ל"מענה" המרכזי–
הגם אם באופן בעייתי ביותר– לרבות ממצוקותיהם של חסרי המעמד .
7
ראו נייר עמדה עו"סיות בחזית
8 עד ל-
26
,באפריל2020, אומת ו סה"כ62
חולי קורונה פעילים חסרי מעמד תושב. מתוך62
החולים–
32
אושפזו בבי"ח או
.במלונית
מיקומם של השאר לא ידוע למשרד הבריאות .
בנוסף160
חסרי מעמד נדרשו להיות בבידוד כי באו במגע עם
חולים מאומתים. מתוכם68
דווחו כמבודדי-בית או הועברו למתחמי הבידוד הייעודי ;ים לגבי שאר92
המקרים שנזקקו
לבידוד- לא קיים תיעוד או מעקב . רא
ה" .: נורית יכימוביץ כהן
התמודדות עם התפשטות נ גיף הקורונה בקרב אוכלוסיות
זרים: מבט משווה ,", מרכז המידע והמחקר של הכנסת13
,במאי2020
. ראו דו"ח מחסור כמדיניות
3. המחיר הכלכלי של ההדרה
א. חובות לבתי החולים
ה
זנחת
בריאותם של מבקשי המקלט .גובה גם מחיר יקר ממערכת הבריאות המצב הנוכחי, שבו אין
,למבקשי המקלט ביטוח רפואי נאות משית עול כלכלי כבד על מערכת הבריאות
.ובפרט על בתי החולים
,מערכת הבריאות נאלצת לספוג את עלויות הטיפולים החירומיים בחסרי המעמד חסרי הביטוח
.בדמותם של חובות וגרעונות לבתי החולים שמצטברים ברבות השנים למאות מליוני שקלים
בחלוף
,השנים ובהיעדר שינוי מדיניות
ממשיך ו
תופח היקף החובות האבודים:
ממידע שהתקבל ברופאים
לזכויות )אדם (להלן: רל"א
מבתי החולים עולה כי בשנת2019
איכילוב לבדו ספ ג מעל30
מיליון ש"ח
בעבור טיפולי
ם ב
חסרי המעמד חסרי הביטוח . גם בי"ח נוספים ברחבי הארץ מדווחים על עליה בהיקף
.החובות האבודים עבור טיפולים לחסרי מעמד נעדרי הביטוח כבר
מנתונים
חלקיים שנאספו עד כה
עולה, כי
בין השנים2013-2020
הגיע היקף החובות של בתי החולים עבור הטיפול בחסרי מעמד
למאות מיליוני ש"ח (כ-
408,192,561
ש"ח, נתונים
חלקיים ). לא זו אף זו–
היקף החובות הללו רק
:עולה עם השנים
בשנים2018-2019
לבדן
הגיע סך החובות האבודים של בתי החולים בגין טיפולי
חירום בחסרי המעמד למעל
157
₪ מיליון ,
מעל70
מיליון שח כל שנה , וניתן לשער כי ב2020-2021
הסכומים הללו רק יאמירו עקב מגיפת הקורונה:
טבלה1
:
חובות בתי החולים עבור טיפולים בחסרי מעמד חסרי ביטוח רפואי
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
סה"כ
איכלוב
27,234,101
26,793,160
23,917,157
18,944,685
(עד סוף
)אוקטובר
22,739,348
(עד סוף
)ספטמבר
29,600,908
30,049,064
32,681167
211,959,590
וולפסון
5,506,072
4,170,979
5,414,580
2,314,112
8,773,065
11,511,066
(עד סוף
)אוקטובר
37,689,874
)(חלקי
תל
השומר
4,697,832
2,981,100
3,327,135
5,576,513
4,147,737
8,578,460
4,224,351
5,345,127
38,878,255
בילינסון
1,014,143
1,008,139
544,287
44,520
564,766
10,011,016
13,186,871
)(חלקי
אסף
הרופא
1,330,128
1,492,691
1,017,829
1,138,132
2,750,000
3,010,000
10,738,780
)(חלקי
רמב"ם
1,685,184
927,038
11,900,249
10,194,892
2,872,572
27,579,935
)(חלקי
סורוקה
2,176,532
1,850,541
1,514,037
1,324,393
1,014,294
15,738,633
23,618,430
)(חלקי
יוספטל
2,909,782
781,112
1,203,873
1,231,209
318,853
941,832
7,386,661
)(חלקי
ברזילי
1,350,592
1,352,839
545,797
677,383
1,461,619
2,559,109
10,616,345
18,563,684
)(חלקי
קפלן
1,060,780
783,688
913,807
779,220
499,083
2,861,496
6,898,074
)(חלקי
שניידר
96,339
223,924
708,107
532,739
276,967
1,169,183
3,007,259
)(חלקי
מאיר
605,400
324,606
539,011
327,088
331,990
3,986,115
6,114,210
)(חלקי
כרמל
597,719
491,804
384,927
235,795
108,943
751,750
2,570,938
)(חלקי
סה"כ
48,579,420
)(חלקי
42,254,583
)(חלקי
41,715,731
34,052,827
)(חלקי
30,001,981
)(חלקי
157,062,808
(סכום חלקי
ל
2018-2019
)
408,192,561
)(חלקי
.ב
מענים
:חלקיים בקהילה ההשקעה בפתרונות ""פלסטר
אינה מצדיקה את עצמה –
לא
רפואית ו לא
כלכלית
,בשנים האחרונות בעקבות עבודת ארגוני החברה האזרחית וביקורת שנמתחה על ידי מבקר המדינה
החל משרד הבריאות להציע בהדרגה ובהיסוס קומץ מענים רפואיים עבור חלק מאוכלוסיות חסרי
.המעמד החיות בישראל כך למשל
מרבית הקטינים חסרי המעמד זכאים להיכלל בהסדר מנהלי של
מש רד הבריאות מול קופ"ח מאוחדת, במסגרתו הם זכאים לשירותים דומים בהיקפם לשירותים
שמוגשים לילדים ישראלים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי;
ב2013
החל משה"ב לתקצב את
מרפאת טרם לפליטים שבתחנה המרכזית בת"א, המספקת שירותי מיון קדמי למבקשי המקלט
מאפריקה, ושנה לאחר מכן ה
וקמה גם מרפאת גשר שהעניקה שירותי בריאות הנפש בעבור
ם .
9
,בנוסף
בעשור הקודם החל משרד הבריאות בשיתוף עם הליגה למניעת מחלות ריאה, לספק טיפולי שחפת
לחסרי מעמד. ב2014
אחרי שנים של מאבק עיקש לקח משרד הבריאות תחת חסותו את הטיפול בנשאי
HIV
.חסרי מעמד וחסרי ביטוח והחל לתת להם מענה במסגרת מרפאות האיידס בבתי החולים
טבל
ה 2 – מימון משה"ב עבור המענים הרפואיים הייעודיים
לזרים בישראל
מענה רפואי
תקצוב2016
תקצוב2017
תקצוב2018
תקצוב2019
תקצוב2020
מרפאת טרם
,(מיון קדמי
)סוכרת יל"ד
4,108,500
4,020,000
4,850,000
4,500,000
מרפאת גשר
840,000
לא נמסר
500,000
1,200,000
מרפאת לוינסקי
2,324,636
2,229,800
2,242,700
שחפת ואיידס
6.500.000
12,000,000
9,000,000
8,500,000
אשפוז חולי שחפת
5,500,000
*
מתקן חולות
6,000,000
*
סורוקה
3,000,000
מאוחדת–
ביטוח קטינים
11,450,000
13,967,000
14,720,000
17,500,000
**
טיפות חלב
1,362,000
מקלט קורבנות סחר
473,000
580,000
224,000
טיפול סיעודי
468,000
אשפוזים דחופים בבתי
חולים
4,711,000
4,000,000
סה"כ
39,701,500
32,311,636
36,590,800
38,166,700
*
בשנת2018
.נסגר מתקן חולות ועימו ירד גם סעיף תקציבי זה
**ל א נמסר מידע יחסי עבור2017-2019
9
בספטמבר2019
עברה
המרפא
ה
לפעול במתחם מרפאת טרם בתחנה המרכזית בת"א, באמצעות עמותת עמך וחברת טרם
תחת השם "
מרפאת
רות" .
עם זאת היקף השירותים נותר בעינו והוא מצומצם לכ250
מטופלים בלבד, זאת כשידוע על פגועי
.נפש רבים מקרב אוכלוסיה זו, בעקבות טראומות קשות שעברו טרם כניסתם לישראל עת נחטפו, נשבו ועונו בחצי האי סיני
על מצבם הקשה ראו" .זואי גוטצייט
לא קורבנות פאסיביים: לקראת שיקומם של ניצולי מחנות העינויים בסיני ", רופאים לזכויות
אדם, אוגוסט2016
.
,הגם שהם מבטאים ראשית הכרה באחריות ישראל לבריאותם של מבקשי המקלט אין ב מענים הללו
כדי לספק מענה הולם למכלול צריכיהם הרפואים. לראייה, גם היקף החובות האבודים לבתי החולים
עבור טיפולי חירום אשר ממשיך לגדול משנה לשנה מעיד על כך שהם אינם מצליחים לספק חלופה
לשירותי הרפואה בקהילה ולמנוע את הצורך המוגבר בפניות למלר"דים.
זאת ועוד, מניסיונה של רל"א שמפעילה מעל עשרים שנה
מרפאת מתנדבים לחסרי מעמד חסרי ביטוח
ומסיעת במיצוי זכויות ובסנגור מול הרשויות ומוסדות הבריאות-
ניכר ללא כל ספק כי סל המענים
הרפואיים
שמגיש משה"ב לאוכלוסיות הללו .מוגבל הן מבחינת היקפו והן מבחינה גיאוגרפית מבקשי
המקלט שחול
ים
במחלה כרונית קשה כמו ,סרטן מחלות כבד, לב, ריאות, או כליות, כמו גם הסובלים
מבעיות נוירולוגיות,
מנועים מלזכות בטיפול נאות,
ובהיעדר כיסוי ביטוחי הם אינם זוכים לטיפול
תרופתי, בדיקות, מעקבים, ניתוחים ושיקום שעשויים להציל את חייהם ולמנוע הדרדרות נוספת
.בבריאותם
גם נשים בהיריון מנועות עפ"י רוב מלזכות במעקבי היריון סדירים בקהילה, ובפרט
.כשמדובר בהיריון בסיכון גבוה
בשנים האחרונות פנתה המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם
אל משרד הבריאות בשם מעל250
מבקשי מקלט שנזקקו לטיפולים רפואיים מורכבים חיוניים: ביניהם
טיפולים אונקולוגים, ניתוחים, תרופות
חיוניות, ופרוצדורות כירורגיות. פניות אלו עסקו במקרים
הקשים ביותר מקרב אלפי המטופלים שפוקדים
את מרפאת המתנדבים של רל"א משום שהם מתקשים
לזכות במענים רפואיים סדירים. בחלוף השנים מצבם מדרדר, והם נדרשים לאשפוזי
חירום ארוכים
ו
יקרים בבתי החולים.
המחיר של הימנעות מהגשת שירותי בריאות סדירים למבקשי המקלט , ההישענות על חדרי המיון
ועל מענים ייעודיים מצומצמים-
עלה למערכת
הבריאות,, טרום עידן הקורונה
לפחות110
מש"ח
מדי
שנה.
10
,
11
עם התבגרות האוכלוסיה והמשך ההזנחה, העלויות צפויות.עוד להאמיר
.ג מענים רפואיים
ייעודיים
לחסרי מעמד בעת מגיפת הקורונה
עם פרוץ משבר הקורונה, ולנוכח מדיניות ההדרה ארוכת השנים של משרד הבריאות, ניצב זה האחרון
בפני שוקת שבורה, ללא מערך ביצוע שייתן מענה לצרכים הבריאותיים השוטפים של אוכלוסיית חסרי
המעמד ולנגיף הקורונה בפרט.
אשפוזים וטיפול בבתי החולים :
כשבועיים אל תוך המשבר, במהלך חודש מרץ
2020
, משרד הבריאות
שעה להתרעות רל"א וארגוני סיוע וזכויות אדם נוספים והחליט להנגיש טיפול רפואי לקורונה
גם
לחסרי מעמד חסרי ביטוח. במכתב שהוציאה ד"ר ורד עזרא אל מד"א ואל בתי החולים ביום16.3.20
..." הבהירה ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות כי משרד הבריאות קיים בתאריך15.3.20
מפגש
10
הנתונים אינם כוללים את הטיפול המוגש בטיפות החלב לחסרי המעמד, משום שלטענת משרד הבריאות אין פילוח יחסי
של השירותים הללו עבור חסרי המעמד .
11
ראו גם טבלה1 -
עלות שירותי רפואה לזרים במימון משרד הבריאות לשנת2016
,
הכללת אוכלוסיית הזרים שאינם
הבריאות
בסל
הרחקה
ברי –
עלות
אומדן (
משה
נטע
, 19.3.17
)
'עמ
, 3
:
https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03926.pdf
עם מגוון ארגוני סיוע לאוכלוסיות חסרות מעמד אזרחי בישראל ולאוכלוסיות קצה [...] נבקש
להביא
לתשומת ליבכם כי נדרש לתת את כל המענה הנחוץ לכלל הפונים, מכלל הסיבות,
בדגש על פונים לחדרי
המיון עם תסמינים אשר יכולים להעיד על הדבקות במחלה. כמו כן, על צוותי מד"א לתת מענה
לאוכלוסייה זו במסגרת הפונים למוקד הקורונה, כמו לכל תושב ."
12
ב13.4.20, כחודש לאחר ההצהרה הראשונה של משרד הבריאות, ובמענה לבקשת רל"א
להבהיר את
נושא הנשיאה בעלויות הטיפול, העביר משה"ב הבהרה נוספת ובה הודגש כי "...קיימת חשיבות עליונה
בטיפול בחשופים ובחולים מאומתים לקורונה, ללא קשר למעמדם האזרחי.
במידה ומגיע מטופל
החשוד בקורונה או המאומת לקורונה לטיפול במוסד הרפואי או פונה לקבלת שירות ע"י מד"א, יש
לקבלו לטיפול וללא התניה בתשלום. ככל שניתן לגבות מהמטופל באמצעות ביטוח רפואי כלשהו יש
לפעול להפעילו ולגבות דרכו תשלום. במידה ואין למטופל ביטוח רפואי יש לאפשר טיפול ללא התניה
בתשל
ום."
אלא שממידע שהגיע אל רל"א עולה כי סוגיית הכיסוי עבור הטיפולים והשירותים שהוענקו
לחסרי המעמד חסרי הביטוח במסגרת בתי החולים במהלך המגיפה לא הוסדרה . מבירור שערכנו עולה
.כי בתי החולים מנסים לגבות את התשלום לטיפולים מחסרי המעמד עצמם
בהיעדר יכולת לשלם ,
עלולי
ם החובות הללו להתווסף אל הגרעונות שנמנו לעיל, ואף להפוך בחלוף השנים
.לחובות אבודים
גם בכל הנוגע לניטור של חולים ומבודדים במסגרת מלוניות הקורונה, נדרש משרד הבריאות לייצר
.מענים ייחודיים, שדרשו גם הקצאת תקציב ייעודית לקראת סוף הגל הראשון של המשבר, בסוף חודש
,אפריל
נעשה ניסיון לייצר מנגנונים "עוקפי קופת חולים" עבור חסרי המעמד ונוסח נוהל ייע ודי ל"מעקב
רפואי לחולי19
COVID
.")"חסרי ביטוח רפואי בקהילה ("חסרי מעמד13
מנגנונים אלו חייבו התקשרות
של משה"ב עם חברות פרטיות לאספקת חלופות לרופאי קופ"ח לביצוע הניטור והמעקבים
–
חברת
טרם וחברת ביקור רופא .
12
ראו גם מכתבה של ד"ר שלומית אבני מטעם משרד הבריאות ב24.3
.בעניין זה
13
ראו נספחים להנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה החדש עדכון16
. נספח29
.
טבלה3
: הוצאות ייעודיות לחסרי מעמד בקורונה–
מידע חלקי14
שירותים שניתנו תקצוב הערות משה"ב
הסברה ותרגום
50,000
בדיקות
"אין דרך לפלח באופן מדויק
את הסכום שהוקצה לחסרי
מעמד בשלב זה לאור אופי מתן
"המענה
מתחמי בידוד
ניטור ומעקבים
אשפוזים בבתי חולים
מתאם טיפול
50,000
התקשרות עם מוקדי רפואה
דחופה בקהילה לחסרי מעמד
ומתן טיפולי אשפוז בית לחולי
קורונה ללא ביטוח רפואי
2,626,000
"בעבור סעיפים אלה, מדובר
בסכומים שאושרו על ידי ועדת
חריגים כתקציב ייעודי מתוך
לנושאים
הקורונה
קופסת
"המדוברים
מענה רפואי לשוהים במלונות
ייעודיים מטעם המדינה, לרבות
,מענה בתחום בריאות הנפש
ביצוע בדיקות לגילוי נגיף
לדרישות
הקורונה בהתאם
בדיקות
וביצוע
המשרד,
סרולוגיות בקרב חסרי המעמד
2,434,730
עם
התקשרות
חידוש
טרם/ביקור רופא לצורך מעקב
רפואי וטיפול בחולי קורונה
חס רי ביטוח ל16
חודשים
18,400,000
( סה"כ
הערכת חסר , לא כולל
לחסרי
חיסונים
הנגשת
המעמד )
23,560,730
הדרת חסרי המעמד ממערכת הבריאות תבעה בתקופת הקורונה
מחיר של עשרות מ
י ליוני שקלים –
זאת בנוסף על העלויות השוטפות שנגבות ממערכת הבריאות בשגרה עבור טיפולי החירום בחסרי
המעמד חסרי הביטוח
שהמשיכו להצטבר גם במהלך2020
.
ברי כי אילו היה משה"ב דואג להכללת
14
,מענה שר הבריאות יולי אדלשטיין לשאילתא שהוגשה ע"י ח"כ עופר כסיף25.11.2020
,חסרי המעמד במערכת הבריאות הציבורית מלכתחילה אילו היו זכאים לשירותים דרך קופות החולים
- הרי ש מעבר ליתרונות הבריאותיים
שבדבר, ניתן היה לחסוך גם עול אדמיניסטרטיבי ניכר, כוח-
אדם, ותקצוב ייעודי להפעלת נוהל המעקב הרפואי לחסרי הביטוח .
4
.הגיעה העת לפיתרון מערכתי
הגיע
ה
.העת לפיתרון מערכתי שיאפשר למבקשי המקלט נגישות לשירותי בריאות בקהילה
במקום להקצות
כספים למסגרות ומענים
אשר ביכולתן לספק מענים נקודתיים וחלקיים בלבד, ורק למיעוט של מטופלים
–
יש לעבור להנהיג הסדר ביטוחי כוללני, בדומה לזה המונהג עבור האוכלוסיה הישראלית, שיאפשר
הנגשת שירותים רבים יותר, לכלל אוכלוסית
הזרים שאינם בני הרחקה . הסדר שכזה יהיה כרוך בתשלום
דמי ביטוח ש ל המבוטחים לצד מימון ורגולציה של המדינה, כשאספקת השירותים תיעשה על ידי קופות
.החולים
דרך המלך
,להנגשת שירותי הבריאות הציבורית לחסרי המעמד הינו שילובם במערכת הבריאות הציבורית
.על ידי החלת "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" על מי שאינם בני הרחקה מישראל15
פתרון חלו פי להחלת
חוק ביטוח בריאות ממלכתי הינו הרחבה של המודל הקיים כיום לביטוח קטינים חסרי
מעמד . ההסדר
הקיים כיום לקטינים שעון על דמי ביטוח של הורי הילד המבוטח ועל תקציב תואם(matching)
של משרד
הבריאות, והוא אמור להבטיח שסל השירותים שיקבלו ילדים שאינם תושבים יהא זהה לזה שמקבלים
ילדים המבוטחים תחת ביטוח בריאות ממלכתי בישראל .
מן הראוי לאמץ את המודל הזה ולהחילו גם על
חסרי המעמד הבגירים.
ה סדר ביטוחי הוא השקעה טובה:לטווח ארוך ראשית , הנגשת ט יפול בקהילה תמנע הדרדרות והגעה אל
מצבי חירום רפואיים, ועל כן גם תפחית את העומס מחדרי המיון ותמנע אשפוזים ארוכים יקרים
;ומיותרים,שנית
במקרה הצורך בתי החולים יקבלו שיפוי מקופות החולים על האשפוזים הבדיקות
;והטיפולים, בדומה למה שנעשה במקרה של תושבי המדינה
של
ישית , כשלוקחים בחשבון את הטווח
הארוך, הרי אין עוררין לגבי ערכה הכלכלי של רפואה מונעת. הנגשת שירותי בריאות בקהילה לאורך זמן
תתרום לבריאותה ולחוסנה של קהילת מבקשי המקלט באורח שיתרום גם לחוסנה הכלכלי של מערכת
.הבריאות בכלל רביעית ,
הכללה של מבקשי המקלט במערכת הציבורית תקל על ההתמודדות המערכתית
מול מגיפת הקורונה ומגיפות עתידיות אחרות .
15
עמדה זו נתמכת על ידי ניירות עמדה של ארגונים בינלאומיים שונים, לרבות ארגון הבריאות העולמי וכן על ידי ההסתדרות
הרפואית, והיא נסמכת על שיקולים שונים: של הוגנות, בריאות הציבור, כמו גם יעילות כלכלית, שהרי הכללה של אוכלוסיה
צעירה ובריאה ברובה במערך הביטוח תכניס לקופה הציבורית כסף נוסף שיאפשר לספוג את צריכת השירותים של אוכלוסיית
.זו
צעד זה, של הכללת חסרי המעמד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי אף אינו דורש שינויים בחקיקה. כאמור לעיל, הוא יכול
להתאפשר באמצעות הפעלתו של סעיף בחוק ביטוח בריאות ממלכתי עצמו, סעיף56
()(א1
,))(ד
שקובע כי שר הבריאות רשאי
לקבוע הסדרים מיוחדים בדבר אספקת שירותי בריאות למי שנמצא בישראל ואינו כלול בחוק זה. ראו
26/e94497.pdf
http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0005/1275
http://www.ima.org.il/MainSite/EditClinicalInstruction.aspx?ClinicalInstructionId=86
א.
הסדר ביטוחי לזרים שאינם בני הרחקה –
אומדן עלויות
,על מנת לסבר את האוזן
נעריך
את העלות הכספית של הנגשת שירותי הרפואה הציבורית לאוכלוסיית
מבקשי המקלט באמצעות
של הרחבת והחלת "מודל מאוחדת" שמוצע כיום לקטינים חסרי מעמד, גם
על
הבגירים . לשם כך ניעזר באומדן החודשי לעלות סל שירותי הבריאות לנפש מתוקננת שקבעה
,המדינה. ע"פ חישוב זה נכון ל2017
דמי הביטוח הרפואי לנפש עומדים על378
ש"ח בחודש לתושב
ישראלי , או4535
שח בשנה לאדם.
16
אם נכפיל סכום זה במספרם של הזרים שאינם בני הרחקה, כ30,000
אישה ואישה בגירים, נקבל לפי
אומדן זה כי העלות הכוללת להכללת זרים שאינם בני הרחקה בסל שירותי הבריאות עומדת על
136,050,000
"ש ח בלבד .
17
כעת בהתאם למודל "מאוחדת" לקטינים,
ובהינתן שהכנסתם החודשית של המבוטחים שבנדון נמוכה
מההכנסה ההממוצעת לישראלים,
.מן הראוי לקבוע תשלום חודשי קבוע שיושת על המבוטחים הזרים
כך למשל, ישלם כל מבוטח180
ש"ח דמי ביטוח בריאות חודשיי ם, כשמשה"ב ישלים את הסכום ויכסה
את198
.הש"ח הנוספים באופן הזה המימון להכללת זרים שאינם בני הרחקה בסל שירותי הבריאות
יעמוד על סך של2376
ש"ח בשנה למבוטח, או71,280,000
ש"ח בשנה לכלל מבקשי המקלט .
טבלה 4
: העלות של הכללת זרים שאינם בני הרחקה בסל
שירותי הבריאות הציבורית
תשלום של מבקשי
המקלט
180
₪
x
12
חודשיםx
30,000
מ בקשי מקלט
64,800,000
ש"ח בשנה
תשלום של המדינה
198
₪
x
12
חודשיםx
30,000
מבקשי מקלט
71,280,000
ש"ח בשנה
סה"כ
עלות הכללת זרים
שאינם בני הרחקה
136,050,000
ש"ח בשנה
כפי שניתן לראות, השקעת משרד הבריאות ע"פ אומדן זה תהיה71,280,000
ש"ח בשנה. כפי שהראינו
קודם, ההוצאה הכספית כבר כיום של משרד הבריאות עומדת על כ40
מש"ח ובנוסף עליה,
היקף
החובות האבודים השנתיים מגיע לכ70
מיליון ש "ח
, עוד טרום עידן הקורונה .
דהינו ההשקעה של
מש
ה"ב בהימנעות מלכלול את חסרי המעמד במסגרת הסדר ביטוחי ה
גיעה
,עוד בעתות שגרה למעל
110
.מיליון ש"ח בשנה
10 'דן עלות, עמ אומ – הכללת אוכלוסיית הזרים שאינם ברי הרחקה בסל הבריאות 16
17
ללא רכיב ההשתתפות העצמית, ובמבלי שנלקחו ההתאמות הנדרשות מבחינה אדמיניסטרטיבית (רישום ותיעוד) ומבחינה
לשונית ותרבותית. עם זאת יש להדגיש כי רכיבים אלו הינם זניחים מבחינת תקציב הבריאות
החלת הסדר כזה על זרים שאינם בני הרחקה כרו כה בהגדלה זניחה של כ26
מיליון שח ב תקציב משרד
הבריאות (מתוך תקציב שנתי של42
,₪ מיליארד18 כ-
2%
6
0.0
מהתקציב השנתי לבריאות), אבל השקעה
זו תביא למצב בו יזכו כל מבקשי מקלט שאינם בני הרחקה
,החיים בישראל לסל השירותים המלא
בדומה למבוטחים הישראלים. כך גם יותר אנשים יזכו ליהנות מטיפול רפואי מיטבי ומ תמשך, וכך גם
יצומצם היקף החובות האבודים של בתי החולים. לטווח הארוך זו השקעה נכונה יותר. ואכן, מחקרים
שנערכו באירופה מורים כי הנגשת שירותים רפואיים מוסדרים וקבועים למהגרים שמעמדם לא הוסדר
.מביא לחיסכון ניכר בעלות שירותי הבריאות לאוכלוסייה זו19
20
ב.
גם הדרג המקצועי במשרד הבריאות בעד הסדר ביטוחי
"ל"זרים שאינם בני הרחקה
כבר בדוח
מבקר המדינה משנת2014
("הטיפול בזרים שאינם בני הרחקה מישראל", דוח64(ג)) צוין
..." כי
הגישה הקיימת והמצומצמת לשירותים בריאות למבקשי המקלט הסובלים ממחלות
,נפש ממחלות כרוניות
,מסוימות ולעתים אף למי מביניהם שנזקק לשיקום
,וסיעוד אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק
:יסוד כבוד
האדם וחירותו ועם תנאי האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות
".ותרבותיות
בהמשך לכך
משרד
הבריאות כבר הכיר בחוסרים המשמעותיים הנוגעים לאספקת שיר ותי הבריאות לאוכלוסיות
אלו ואף הצהיר על כוונותיו לייסד פיתרון מערכתי בעבורם. כך למשל ביולי2016
מסר משרד הבריאות, בתגובה
על פניית הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, כי החל לאחרונה באיסוף נתונים על מנת לגבש מדיניות
בריאות כוללת לזרים שאינם בני הרחקה, וכ .י הוא החל לבחון את האפשרות לבטח את הזרים בביטוח רפואי
הוא הוסיף כי עם השלמת הדיונים בנושא, יוצגו תוצריהם למשרדים הרלוונטיים. בינואר2017
מסר משרד
הבריאות לאותה הוועדה כי מיפה את צריכת השירותים במערכת הבריאות, וכי יפעל בשיתוף משרד המשפטים
ומשרד הפנים לגיבו ש פתרון ביטוחי לזרים שאינם בני הרחקה. ביולי2017
פירט משרד הבריאות לפני משרד
מבקר המדינה את פעולותיו למתן שירותים לזרים שאינם בני הרחקה, וציין כי הוא מספק לזרים שירותים
18
לשנת
הבריאות
תקציב 2019
כ
על
עמד 42
ראו
ש"ח
מיליארד
-
e811
-
6512
-
00155d0a0235/2_22807fdf
-
80de
-
811
e-
6512
-
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/22807fdf
00155d0a0235_11_7151.pdf
-
80de
19
מחקרים אלו מצאו כי ככל ששירותי הבריאות נגישים לאורך זמן ו/או ליותר אנשים –
כך קטנה ההוצאה הכספית לאורך
זמן. כך לדוגמא – בגרמניה, עלות הטיפול בכ-
1000
מהגרים הסובלים מיל"ד, אשר זכו ל אבחנה רפואית, מעקב וטיפול במשך
5
שנים-
היתה2.98
מיליון אירו, לעומת3.43
מיליון אירו ל-
1000
חולים במצב רפואי דומה שלא קיבלו טיפול, אלא במקרי
חירום. פערים אלו בעלויות הטיפול הרפואי חוזרים גם ביוון ובשוודיה. המחקר מראה כי קיים יחס ישר בין הענקת גישה
:לשירותי בריאות ובין חיסכון בעלויות שירותים אלה
ככל ששירותי הבריאות נגישים לאורך זמן ו/או ליותר אנשים –
כך
קטנה ההוצאה הכספית לאורך זמן
. ראו למשל
Trummer, U. et al., 2016. Cost savings through timely treatment for irregular migrants and EU citizens without
-
http://equi
insurance.
Infographic
and
explanatory
note.
Available:
.
ealth.eea.iom.int/IMAGES/TSSUMMARYPOLICYBRIEF.PDF
h
Bozorgmehr, K, and Razum, O., 2015. Effect of restricting access to health care on health expenditures among
asylum-seekers and refugees: a quasi-experimental study in Germany, 1994–2013.
PlosOne; doi:10.1371/journal.pone.0131483
Trummer, U., et al., 2014. Migrants and healthcare. Social and economic approaches. ASEF Public Health
Network. Available: http://c-hm.com/chm/ueber.
20
,זאת ועוד
ראו למשל דוח של( הסוכנות לזכויות יסוד של האיחוד האירופיFRA
)
:
Cost of exclusion from
September 2015:
,
migrants in an irregular situation
The case of
–
healthcare
situation
-
lar
irregu
-
migrants
-
case
-
healthcare
-
exclusion
-
http://fra.europa.eu/en/publication/2015/cost
מחקר זה מנתח ומשווה עלויות של הנגשת שירותי בריאות באופן קבוע לעומת העלויות של שירותי בריאות הניתנים במצבי
חירום בלבד בעקבות היעדר נגישות קבועה. זאת ע"י ניתוח שתיים מהבעיות הרפואיות הנפוצות ביותר במדינות האיחוד
האירופי– יתר לחץ דם, וכן בעיות הקשורות בהיעדר
מעקב היריון. במסגרת המחקר נבדקו שלוש מדינות–
גרמניה, יוון
ושוודיה, כאשר ביחס אליהן מצליח להוכיח כי שירותים רפואיים הניתנים בזמן ובאופן קבוע עבור מהגרים שמעמדם לא
הוסדר–
יש ביכולתם לא רק לתרום להגשמת זכותו של כל אדם להשיג שירותי בריאות גופנית ונפשית, אלא
יש בו גם פן
.נוסף של חיסכון כלכלי
.כאמור, אף שלא נקבעה מדיניות ממשלתית בנושא מידת זכאותם של הזרים לשירותי בריאות
משרד הבר יאות
,הוסיף כי השירותים הניתנים כיום אינם מספקים את כלל הצרכים הרפואיים של הזרים שאינם בני הרחקה
ועל כן הוא פועל למציאת פתרון ביטוחי לזרים אלה. לדברי משרד הבריאות, לאחרונה הוצגה התכנית בנושא
לפני מנכ"ל המשרד, והוא אישר אותה באופן עקרוני, והיא תוצג בקרוב לש.ר הבריאות
21
מאז הצהרות משה"ב עברו
כשלוש שנים ,אך מאומה לא קרה.
.הגיעה העת לחישוב מסלול מחדש
הגיעה העת להחיל הסדר ביטוחי על מבקשי המקלט שאינם בני הרחקה –
,לטובת בריאותם ושלומם
.לטובת מערכת הבריאות, ולטובת כלל החברה בישראל
נשמח לעמוד בקשר ולשתף פעולה לקידום הפיתרון
ד
"ר זואי גוטצייט
PhD)
(
, מנהלת
מח' מהגרים והמרפאה הפתוחה
לחסרי מעמד.org.il
zoe@phr
אביתר שמ יר, רכז מיצוי זכויות, מחקר
וסנגור
, מח' מהגרים והמרפ
אה הפתוחה
g.il
[email protected]
21
ראו דוח מעקב מבקר המדינה "הטיפול בזרים שאינם בני הרחקה מישראל" מאי2018
', עמ175
-
173
.