חומר רקע - גורמים חיצוניים

3.2.2026 לכבוד חה"כ אתי חוה עטיה, יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים :הנדון המחיר המוסרי והכלכלי של מדיניות ביטוח הבריאות הלקו יה לחסרי מעמד בישראל ופערים באכיפה נייר העמדה ש להלן מוגש בשם הארגונים הבאי ,ם: רופאים לזכויות אדם, קו לעובד א.ס.ף, המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות .האזרח והיאס "פתרון מערכתי בר קיימא חייב להיות הסדר מכליל, לא הסדר שמחריג מטופלים. זה נכון מבחינה רפואית ומוסרית. אבל זה נכון גם מבחינה כלכלית… כך תמנע ההתדרדרות וההגעה אל מצבי חירום רפואיים, וגם יופחת העומס מחדרי המיון. בתי החולים יקבלו שיפוי מקופת החולים, ובעצם יימנע "ו החובות האבודים • ד"ר אהד ביתן, סגן מנהל מחלקה פנימית ג', ומנהל המרכז לרפואה חברתית, בי"ח שיבא תל השומר הדיון בעלויות הטיפול הרפואי ובחובות האבודים לבתי החולים בכל הנוגע לאוכלוסיית חסרי המעמד בישראל ראוי להיות ממוסגר בראש ובראשונה כעניין של מדיניות ציבורית ורגולציה בתחום הבריאות, ולא כמאפיין של של אוכלוסייה מסוימת. אוכלוסיית חסרי המעמד בישראל אינה נכללת בגדר י חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אלא כפופה להסדרי ביטוח חלקיים ומוגבלים, אשר אינם מקנים נגישות שוויונית למערך הזכויות והשירותים הרפואיים שלהם זכאים תושבי ואזרחי המדינה. פער מבני זה בכיסוי הביטוחי יוצר מראש תנאים של אי רציפות טיפולית, היעדר טיפול מונע ומייצר תלות .מוגברת במערכת החירום עד כה לא גובשה מדיניות בריאות מקיפה ובת- קיימא עבור כלל אוכלוסי י ה זו, שנאלצת לחיות בישראל עם נגישות מוגבלת ביותר לטיפול רפואי. על אף שביולי2024 משרד הבריאות התקין תקנות ביטוח בריאות המיועדות לחלק מאוכלוסיית חסרי המעמד - למרבה הצער ההסדר שנקבע בתקנות רווי בעיות ומותיר את רוב האוכלוסייה ללא .נגישות מעשית לשירותי הבריאות הסטת משאבים שיטתית מן המערכת הציבורית לחברות ביטוח פרטיות המחיר הכלכלי שמדינת ישראל משלמת בשל מדיניות ביטוח הבריאות הלקוייה שאימצה כלפי אוכלוסיות מהגרי עבודה ומבקשי מקלט נובע בראש ובראשונה ממדיניות הממשלה, אשר מבחינה בין אזרחי ותושבי ישראל, לבין מי שאינם בעלי אותו מעמד. מטעם זה מהגרי עבודה ומבקשי מקלט אינם מקבלים גישה זהה לביטוח בריאות כמו אזרחי ותושבי ישראל. אין מדובר בכשל כלכלי גרידא, אלא בכשל מוסרי מהותי. כאשר מדינה בוחרת שלא להבטיח כיסוי בריאותי לכל אדם החי בתחומה, היא דוחקת אוכלוסיות שלמות ובהן מבקשי מקלט, מהגרי עבודה, קשישים חסרי אמצעים ואף אנשים צעירים וברי.אים למצבי חירום רפואיים שניתן היה למנוע יתרה מזאת, הביטוח הרפואי של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט בישראל מוסדר על פי חוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991 , אשר קובע שמעסיקים יבטחו את העובדים בביטוח רפואי פרטי, ושירותי הבריאות יסופקו על ידי קופות החולים. עם זאת, הכיסוי הביטוחי חלקי ולקוי. הכיסוי הביטוחי נקבע על ידי משרד הבריאות באמצעות צו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד), תשס"א- 2001 ,. בפועל, סכומי כסף משמעותיים מוזרמים לחברות ביטוח פרטיות מבלי שהמבוטחים זוכים לנגישות לשירותי בריאות בהיקף ובאיכות הדומים לאלה הניתנים לתושבי ואזרחי ישראל. יתרה מכך: ביטוחים אלו ל א יכסו טיפולים ארוכי טווח במערכת הבריאות הציבורית ובמקרים של אובדן כושר עבודה, כך שסכומי העתק שהועברו לחברות הביטוח הפרטיות לא יממנו את הטיפולים במערכת הבריאות .הציבורית הפרת חובות ביטוח של מעסיקים כנטל תקציבי על המדינה המחיר הכלכלי שהמדינה משלמת נובע כאמור מכך שהביטוח מותנה בקיומו של מעסיק, ועל המעסיק לבטח את העובד בפוליסה, אך לא אחת מעסיקים מפרים את חובתם זו. מעסיקים שמפרים את חוק עובדים זרים ולא עומדים בחובתם לבטח את עובדיהם בביטוח רפואי, מפרים גם את חוק הביטוח הלאומי וגורמים להם לנזק משמעותי במקרה של מחלה קשה, תאונת עבודה, או לידה, ועל כן מובילים להוצאות כספיות משמעותיות גם למערכת הבריאות הישראלית, וגם לעובד שנאלץ לממן מכיסו את ההוצאות הרפואיות, ככל שידו משגת. כפי שהובא בפני ועדת העבודה והרווחה לפני שנה בדיון שנערך במס גרת ציון היום הבין- לאומי למאבק במחלת הסרטן, כאשר מדובר בעובדי קבלן שחל עליהם חוק עובדים זרים, פעמים רבות מזמיני השירות אינם בודקים אם הקבלן עמד בחובותיו ,לבטח את העובדים בביטוח רפואי, מכיוון שחובה זו לא חלה עליהם על פי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה התשע "ב– 2011 . העלות הציבורית של מדיניות ההדרה מביטוח בריאות מחקרים בינלאומיים ונתונים העולים מן השטח בישראל, מצביעים באופן עקבי על כך שהדרת אוכלוסיות חסרות מעמד מכיסוי ביטוח בריאות ציבורי גוררת עלויות ציבוריות גבוהות יותר בטווח הבינוני והארוך. מחקר מקיף שנערך בגרמניה מצא קשר סיבתי מובהק בין הגבלת הנגישות לשירותי בר יאות לבין עלייה משמעותית בהוצאות הציבוריות: ההוצאה העודפת שיוחסה להדרה מביטוח ציבורי עמדה על כ־22% מסך הוצאות הבריאות עבור ,אוכלוסיית מבקשי המקלט והפליטים. ממצאים דומים עלו גם במחקרים נוספים, לרבות בתחום בריאות נשים אשר הצביעו על שיעורים גבוהים משמעותית של סיבוכי היריון ולידה, וכן על שיעור גבוה בהרבה של הפלות לא .מתוכננות בקרב נשים שאינן מבוטחות הנתונים מלמדים כי עלות ההדרה גבוהה מעלות הכללת חסרי המעמד בהסדר ביטוחי ציבורי. על פי ניתוח של רופאים לזכויות אדם, בין השנים2013 – 2024 הסתכמו "החובות האבודים" למערכת הבריאות בגין טיפולי חירום לאוכלוסיות חסרות מעמד ב- 661,670,369 ש"ח. כאשר מצרפים לכך את העלויות של שירותים ייעודיים, כגון שירותי בריאות הציבור ומרפאות ייעודיות, עולה כי המדינה משקיעה בממוצע כ־110 מיליון ש"ח בשנה בטיפול בפליטים, סכום העולה על העלות הצפויה של הסדר ביטוח בריאות ציבורי, שהיה מאפשר טיפול רציף, מונע וזול יות .ר בקהילה, ומפחית את העומס על חדרי המיון והאשפוזים היקרים תקנות הבריאות הנגישות לשירותי בריאות מיטביים בקרב מבקשי מקלט וילדים חסרי מעמד החמירה עוד יותר בעקבות תקנות בריאות חדשות של משרד הבריאות, שביטלו ביולי2024 את הזכאות לביטוח עבור תינוקות וילדים רבים, החריגו את כל מבקשי המקלט בני60 - 18 בניגוד ל החלטת ממשלה1212 , קבעו מחירים בלתי אפשריים לזכאים, והעבירו את כל הזכאים לקופת חולים לאומית, שלא עומדת בעומס ולא מספקת שירותים חיוניים בכל האזורים ,הרלוונטיים, תוך פגיעה במבוטחים והרחקתם ממסגרת ביטוחית. כתוצאה ממחדל תקנות הבריאות החדשות נוצרו שכבות חדשות של מבקשי מקלט וילד ים חסרי מעמד נטולי ביטוח שבעת מחלה או פציעה, ישענו על חדרי המיון ויחכו עד לכדי מצבי חירום בלית ברירה. כך נוצרים החובות האבודים, ע"י וכתוצאה של מדיניות משרד הבריאות. לדוגמא- לאחרונה הגיעה למרפאה הפתוחה של רל"א משפחה שקיבלה דרישת חוב מבית החולים וולפסון ע"ס32,000 ש"ח, בגין אשפוז של תינוק בן8 חודשים שהובהל למיון עקב קשיי נשימה חמורים, והושאר לאשפוז של8 ימים. על אף שהוריו, פליטים מאריתריאה, ביטחו את התינוק בסמוך ללידתו במסגרת תקנות הבריאות, קופ"ח לאומית מסרבת לאשר את ההתחייבות עבור האשפוז. כך נול .ד עוד חוב אבוד כך רבים ממבקשי המקלט משוללים נגישות לשירותי בריאות בקהילה- הם נותרים בסבלם ובכאבם, ונאלצים להמתין עד לה ת דרדרות מסוכנת במצבם, שרק אז יהיו זכאים לטיפול מציל חיים דרך המלרד"ים, מכוח חוק זכויות ( החולה התשנ"ו1996 .) צריך לזכור שהדרה זו של מבקשי המקלט ממערכת הבריאות הציבורית גובה קודם כל מחיר יקר מבריאותם ומאיכות חייהם של המטופלים. משיוצב מצבם, הם משתחררים מביה"ח ללא המשך מעקב וטיפול בקהילה, פעמים רבות גם ללא יכולת להתמיד בטיפול התרופתי, מה שמוביל בתורו לקטיעת הרצף הטי פולי, כשהם נאלצים להמתין שוב עד להחמרה מסוכנת במצבם, וחוזר חלילה. מי מביניהם שחולים במחלות כרוניות או קשות, כמו מחלת הסרטן, מחלות לב וכבד, מתקשים לזכות בטיפולים חיוניים להצלת חייהם ולהארכתם, משום שהללו אינם .נחשבים לטיפולים חירומיים על כן, המצב הנוכחי, שבו אין למרבית מבקשי המקלט כיסוי ביטוחי נאות, משית עול כלכלי כבד על מערכת הבריאות ובפרט על בתי החולים. מערכת הבריאות נאלצת לספוג את עלויות הטיפולים החירומיים של חסרי המעמד חסרי הביטוח, בדמותם של חובות וג י רעונות לבתי החולים. בחלוף השנים ובהיעדר שינוי מדיניות, ממשיך ותופח היקף החובות האבודים. ועם התבגרות האוכלוסי י .ה והמשך ההזנחה, העלויות צפויות להאמיר מדיניות משרד הבריאות אכן משיתה עול כלכלי כבד על בתי החולים, שנאלצים לספוג את עלויות הטיפולים החירומיים, המצטברים ברבות השנים למאות מ י ליוני שקלים. הסדר ציבורי שיכלול את מבקשי המקלט הבגירים וכלל הילדים חסרי המעמד יחזק את מערכת הבריאות הציבורית במקום להחליש אותה, שכן דמי הבריאות ישולמו למערכת הבריאות הציבורית ולא לחברות הביטוח הפרטיות. ראוי לזכור שמרבית מבקשי המקלט הם צעירים ובריאים – ורק .חלק מהם צורכים שירותי בריאות. הכללת זכאותם תמנע את הרחבת מעגל החולים והפגיעים "קורבנות "החובות האבודים בשנים האחרונות פנתה המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם אל משרד הבריאות בשם מעל200 מבקשי ,מקלט שנזקקו לטיפולים רפואיים מורכבים חיוניים: ביניהם טיפולים אונקולוגים, ניתוחים, תרופות חיוניות ופרוצדורות כירורגיות. פניות אלו עסקו במקרים הקשים ביותר מקרב אלפי המ טופלים שפוקדים את מרפאת .המתנדבים של רופאים לזכויות אדם משום שהם מתקשים לזכות במענים רפואיים סדירים בחלוף השנים מצבם .מדרדר, והם נדרשים לאשפוזי חירום ארוכים ויקרים בבתי החולים "הקורבנות האמיתיים של "החובות האבודים , אינם בתי החולים או בכירי מערכת הבריאות, אלא, מטופלים :שסובלים ממחלות קשות שצריכים להידרדר למצבי חירום כדי לקבל טיפול מציל חיים • סטנלי, צעיר בן36 מניגריה, שנפטר לאחרונה לאחר שנאבק במשך שנתיים במחלת הסרטן. סטנלי היה מבקש מקלט אשר עבד במשך כ- 12 שנים כעובד ניקיון בשירות עיריית תל אביב וקבלנים שונים, ורק לאחר שאושפז ואובחן בדצמבר2023 עם סרטן סופני, גילה שמעולם לא עשו לו ביטוח רפואי. ע יריית תל אביב התנערה וטענה שהיא לא הייתה צריכה לבדוק שהקבלנים ערכו לו ביטוח, והקבלנים של סטנלי סירבו .לשלם את הוצאותיו הרפואיות • ל', תינוק עם תסמונת דאון, שהיה מאושפז חודשים ארוכים לא משום שמצבו מחייב אשפוז רציף, אלא .משום שאין מימון לציוד שיקומי בסיסי שהיה מאפשר שחרור הביתה • ב', פליט מסודן בן38 עם קרוהן ודלקת מפרקים, שוקל40 ק"ג, אינו עובד ואינו מבוטח. הוא לא מקבל טיפול תרופתי כרוני כי אין לו דרך לממן אותו– .ולכן מצבו מדרדר והוא מגיע שוב ושוב לאשפוז • ר', צעירה שחיה בישראל מאז ילדותה ומטופלת באפילפסיה, איבדה את הזכאות לביטוח בגיל18 . היא .עובדת, אך הביטוח דרך המעסיק מחריג את מצבה הרפואי • ל', אזרחית אוקראינה ואם לשתי ילדות, סובלת מאוסטאופורוזיס מתקדם, דלקת מפרקים ואטרופיה .אופטית. היא טופלה במיון עקב שטפי דם, אך ללא ביטוח אין המשך טיפול, והיא מתקשה לעבוד • נ', תינוק מבוטח לכאורה, אושפז במצב חירום – ,אך מאחר שהיה ב”תקופת המתנה” לפי התקנות החדשות .האשפוז לא מומן דחיקה שיטתית זו למערכת החירום יוצרת את החובות האבודים לבתי החולים, שעלותם גבוהה לאין שיעור מעלות של ביטוח בריאות ציבורי ונגיש. חובות אלה אינם תוצאה של "ניצול" המערכת, אלא של מדיניות שמונעת טיפול מוקדם, רציף וזול יותר. הבטחת ביטוח בריאות ונגישות לשירותי רפו אה לכל אדם אינה רק ביטוי לערכי יסוד של .כבוד האדם וזכות לבריאות היא גם צעד אחראי ומשתלם כלכלית למדינת ישראל ולמערכת הבריאות הציבורית נסיבות אלו מחדדות את הצורך הקריטי לגיבוש מדיניות - בריאות מכילה, מקיפה ובת קיימא, שתאפשר לכל מבקשי המקלט שאינם בני הרחקה לזכות בנגישות שיוונית לטיפול רפואי וברצף טיפולי נאות במסגרת מוסדות הרפואה .הציבורית בישראל, וללא תלות במעסיק זה או אחר ,במקביל יש לערוך שינויים מהותיים בצו עובדים זרים על מנת לשפר ולייעל את פוליסות הביטוח הפרטיות. כמו כן יש לתקן את החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב– 2011 כך שמזמין שירות יצטרך לוודא שהקבלן עומד בחובתו לפי חוק עובדים זרים ועורך ביטוח רפואי למהגרי עבודה או מבקשי מקלט שעובדים בחצרי מזמין .השירותים רק שינויים אלו יאפשרו הן למבקשי המקלט והן למהגרי העבודה העובדים בישראל- ליהנות מטיפול רפואי נאות .וסדיר בקהילה בימים שבשגרה, מבלי להצטרך ולהישען על חדרי המיון העמוסים לעייפה ה סדר ביטוחי הוא השקעה טובה לטווח ארו ך : ראשית, הנגשת טיפול בקהילה תמנע הדרדרות והגעה אל מצבי חירום רפואיים, ועל כן גם תפחית את העומס מחדרי המיון ותמנע אשפוזים ארוכים יקרים ומיותרים ;שנית , במקרה הצורך בתי החולים יקבלו שיפוי מקופות החולים על האשפוזים הבדיקות והטיפולים, בדומה למה שנעשה במקרה של תושבי המדינה ;שלישית, כשלוקחים בחשבון את הטווח הארוך, הרי אין עוררין לגבי ערכה הכלכלי של רפואה מונעת. הנגשת שירותי בריאות בקהילה לאורך זמן תתרום לבריאותה ולחוסנה של קהילת מבקשי המקלט באורח שיתרום גם לחוסנה הכלכלי של מערכת הבריאות בכלל. זהו הפ תרון הראוי– הן מבחינה רפואית, הן מבחינה מוסרית, הן משיקולי בריאות הציבור והן משיקולים כלכליים. ל קריאה נוספת: מחיר ההדרה: העלויות הכלכליות של הדרת מבקשי המקלט ממערכת הבריאות הציבורית- לקראת פ תרון בר קיימא ,, רופאים לזכויות אדם2021 זו לא טעות זו מדיניות, 025 2 שחר מ נדיל מקדמת מדיניות וקשרי ממשל עמותת..ף ס א אביתר שמיר רכז מיצוי זכויות, מחקר ו סנגור מח ' מהגרים והמרפאה הפתו חה רופאים לזכויות אדם ינאי ק רנצלר מנהל המרפאה הפתוחה לחסרי מעמד ע"ש פרופ ' בלה ק אופמן רופאים לזכויות אדם די אנה בארון מנהלת מחלקת מחקר ומדיניות ציבורית קו לעובד