פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 830
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), שעה 9:32
סדר היום:
<< נושא >> הצעת צו התקשורת (בזק ושירותים)(שיעור התשלום השנתי לקופת התימרוץ)(הוראת שעה), התשפ"ו-2025 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
שלום דנינו – מ"מ היו"ר
מוזמנים:
אביטל קפלן
–
עו"ד, לשכה משפטית, משרד התקשורת
גל אסף
–
סמנכ"ל כלכלה, משרד התקשורת
עמי גילה
–
סגן מנהל מינהל כלכלה, משרד התקשורת
עמר נווה
–
מרכז רגולציה, משרד התקשורת
ראיה אנגל
–
רפרנטית תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר
איילת כהן מהגן
–
עו"ד, לשכה משפטית, בזק
גל דרעי
–
מנהל תחום רגולציה ופיתוח עסקי, חברת סלקום
מיכל פליישר
–
עו"ד, סמנכ"לית רגולציה, חברת הוט
רונן לשם
–
עו"ד, מנהל רגולציה וקשרי ממשל, חברות האינטרנט
ייעוץ משפטי:
נעמה דניאל
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת צו התקשורת (בזק ושירותים)(שיעור התשלום השנתי לקופת התימרוץ)(הוראת שעה), התשפ"ו-2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
בוקר טוב, אנחנו פותחים דיון בנושא הצעת צו התקשורת (בזק ושירותים) (שיעור התשלום השנתי לקופת התימרוץ) (הוראת שעה), התשפ"ו-2025. אביטל, בבקשה.
<< אורח >> אביטל קפלן: << אורח >>
בוקר טוב. אני אתן קצת רגע ואז אני אעבור לצו.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אנחנו מסיימים ב-10:00 אז קחי את הזמן.
<< אורח >> אביטל קפלן: << אורח >>
נכון. זה צו של משפט, אז אין בעיה. בעצם רק מילה על מתווה הסיומים. בפרק ד'1 לחוק התקשורת מוסדר מתווה שהמטרה שלו היא להגיע לפריסה כלל ארצית של רשת סיבים אופטיים. בשונה מהשיטה המסורתית של נחושת, שבעצם כל הרשות כמעט הייתה של בזק ואז הוט ובעצם היו רק שתי רשתות. מה שהוחלט לעשות ביחס לסיבים זה קודם כל נתנו לבזק הזדמנות לבחור את האזורים בארץ שהיא מעוניינת לפרוס בהם סיבים ואז ביחס לכל שאר האזורים, האזורים הם אזורים סטטיסטיים לפי ההגדרות של הלמ"ס, בכל שאר האזורים יצאנו לסבב של מכרזים ואפשרנו לכל ספק מורשה, שזה בעצם חברות התקשורת, להציע הצעות כדי לפרוס באזורים הסטטיסטיים את הסיבים שלהם.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
מה ההיגיון לתת לבזק זכות קדימה?
<< אורח >> אביטל קפלן: << אורח >>
יש פה כמה עניינים: קודם כל, לבזק כבר הייתה פריסה יחסית נרחבת, אבל לא כלל ארצית ובעיקר לא היה באזורים פריפריאליים. אז אמרנו טוב, באזורים בהם היא כבר עושה ניתן לה לבחור אותם. בנוסף, בזה שנתנו, אולי מישהו מאגף כלכלה ירצה להתייחס להיבט של התחרות?
<< אורח >> עמי גילה: << אורח >>
בוקר טוב, עמי גילה מאגף כלכלה, משרד התקשורת. בזק כברירת מחדל היא ספק השירותים האוניברסלי בישראל כל השנים. זאת אומרת שהאוטומט של כולם היה שהיא תפרוס בכל המדינה רשת של סיבים ואכן מאוד התעכבנו במדינה בפריסת סיבים בהשוואה למדינות אחרות, נכון לפני ארבע-חמש שנים.
ואז בעצם בזק התעכבה, למרות שהיא פרסה כבר רשת סיבים די גדולה, רק היא לא הפעילה אותה, כי עדיין החליטה שלא בשלה העת מבחינתה. ואז התלבטנו איך לגרום לה לפרוס סיבים ולא השאלה הייתה שהיא מאוד טבעית מבחינתך האם לאשר לה בכלל. רצינו שקודם כל יפרסו סיבים והיא הייתה המועמדת הטבעית לעניין.
היא התמהמה ואז הקמנו בעצם בשינוי חקיקה בסיוע שלכם את מתווה הסיבים, שאביטל בדיוק התייחסה אליו, שבעצם אמר לבזק בואי, תבחרי מה שאת רוצה. יצרנו מתווה של תמריצים כלכליים, כדי שהיא תפרוס. ואז אמרנו לה בעצם, החוק אמר לה תפרסי, תבחרי היכן. באזורים שלא תבחרי את וחברות התקשורת האחרות תצטרכנה להפריש חצי אחוז מהכנסתכם לקרן שאנחנו נקים ונמכרז את אותם אזורים.
בסופו של תהליך בזק בחרה ב-82% מהמדינה. היא עשתה את החשבון שלה, עדיף לי להפריש חצי אחוז לאזורים שלא אפרוס בהם וגם לא אוכל להפריס בהם חמש שנים או שעדיף לי לפרוס ומראש להשקיע את הכסף הזה בפריסה שם. אותם 18% היא החליטה לא לפרוס ונערכו עד היום שני מכרזים לחברות שפרסו. אנחנו גבינו את אותו חצי אחוז מכל חברות התקשורת וזה אפשר את עריכת המכרזים. בסופם של שני המכרזים, שהאחרון שלהם היה בתחילת שנת 2023, בעצם חובת פריסה חלה ב-99% פחות או יותר ממשקי הבית במדינה.
אז החברות האלה ניגשו, החלו לפרוס, וכיום אנחנו עומדים פלוס מינוס בין 90% ל-94%, תלוי איך סופרים, בהגעה למשקי הבית.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אומר בהגעה, לאו דווקא בחיבור.
<< אורח >> עמי גילה: << אורח >>
לאו דווקא בחיבור, בהגעה. החיבור הוא יותר צנוע, אבל כבר כיום בערך פלוס מינוס 60% ממי שמחובר לאינטרנט מחובר בסיבים, כבר היום. זה גדל בקצב מאוד מהיר. ואכן היום כתוצאה מהמתווה אנחנו נמצאים גם בהשוואה בין לאומית במקום מצוין.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
ושאלה טכנית: זה יושב על תשתית של בזק? הסיבים?
<< אורח >> עמי גילה: << אורח >>
בעצם בזק היא השחקן שפרוס הכי טוב במדינה. הצינורות, מה שאנחנו קוראים קנים תת קרקעיים שבתוכם משחילים את הסיבים. בזמנו השחילו בהם גם את הנחושת. וכן, זה יושב ברוב המקרים, רוב מוחלט של המקרים בקנים של בזק. בהם משחילים, בהם בזק השחילה ובהם גם שחקנים אחרים השחילו.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
עוד שאלה שמעניינת אותי, כי אני רואה את זה על עמוד הבית שלי, שאם יש שלושה ספקים, אז אנחנו רואים שלושה גלגלים כאלה תלויים על עמודים. באמת, באופן לא מסודר. אני גם יודע שהכבל הזה הוא מאוד עדין, אסור לו להישבר כי הוא מן זכוכית כזה, אם ראיתי נכון. איך מתמודדים עם הסידור של התשתיות האלה?
<< אורח >> עמי גילה: << אורח >>
זה פחות השטח שלי, אבל אני מבטיח לבדוק ולחזור עם תשובה מסודרת. אלא אם כן מישהו מנציגי החברות רוצה להתייחס לזה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
מישהו רוצה להתייחס?
<< אורח >> גל אסף: << אורח >>
יושב-הראש, זאת שאלה יותר הנדסית מכלכלית ופה יש לך - - -
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
לא, זה באמת נוגע בהכול. גם חברתית, גם נושא של אסתטיקה, גם נושא של איכות. ואני יודע שזה עובר מצד אחד לצד השני של המדרכה. הרבה פעמים זה נופל על הרחוב. וזה באמת באיכות השירות בסוף ללקוח.
<< אורח >> גל אסף: << אורח >>
המגמה הכללית היא לעבור להטמנה, מהמון שיקולים. אבל בסוף זה תהליך שלוקח זמן. המגמה הכללית היא כן לעבור להטמנה, שזה יהיה מתחת לקרקע. גם, כמו שאתה אומר, מבחינת רציפות תפקודית, מבחינת כל הדברים. בבניינים חדשים, שכונות חדשות, ברור. אבל זה תהליך שהוא באמת לוקח זמן ויש לו את היתרונות ואת החסרונות. בסוף יש פה הרבה עלויות.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אביטל, את רוצה לעבור לצו?
<< אורח >> אביטל קפלן: << אורח >>
כן. אז בעצם כמו שעמי אמר, ברירת המחדל בחוק זה בכל שנה החברות הרלוונטיות שזה מוגדר בחוק, אבל החברות הרלוונטיות אמורות לשלב חצי אחוז מההכנסות השנתית שלהם לקופת התימרוץ. אבל החוק מסמיך את שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את הסכום הזה בצו. זה בעצם מה שאנחנו עושים.
אגף הכלכלה אצלנו עשו את כל הבדיקות והגיעו למסקנה שבעצם יש לנו מספיק כסף בקופה השנה כדי לכסות את העלויות הצפויות לשנה הקרובה ולכן אין צורך לגבות. לכן אנחנו רוצים לשנות מחצי אחוז לאפס. וזה הצו.
עכשיו אני אקריא את הצו.
טיוטת צו התקשורת (בזק ושידורים) (שיעור התשלום השנתי לקופת התימרוץ) (הוראת שעה), התשפ"ו-2025
בתוקף סמכותי לפי סעיף 14ג(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
שינוי שיעור תשלום החובה בעד שנת 2025
1.
שיעור תשלום החובה כמשמעותו בסעיף 14ג(א) לחוק בעד שנת 2025, ישונה ל-0%.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
יש לי הערת נוסח קטנה. בדרך כלל הצווים האלה בעצם אושרו על ידי הוועדה גם בשנת 2024 וגם בשנת 2023 וגם שם נקבע ששיעור התשלום יעמוד על 0%. בדרך כלל בכותרת, זה ממש הערת נוסח, אבל אני אגיד אותה כאן. בדרך כלל בכותרת כתוב בעד איזה שנה אנחנו בעצם קובעים את שיעור התשלום. אז אנחנו נתקן את הכותרת כך שבסוגריים השניים בעצם יהיה כתוב "שיעור התשלום השנתי לקופת התימרוץ בעד שנת 2025).
<< אורח >> אביטל קפלן: << אורח >>
נכון. כבר אישרתי את זה מול הנסחות במשרד.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אתם גובים רק בסוף השנה, 2025? אז למה זה ל-2025 ולא ל-2026?
<< אורח >> עמי גילה: << אורח >>
כעיקרון, בשנים שנדרשת גבייה, השנה אנחנו לא סבורים שנדרשת גבייה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
מה זה השנה?
<< אורח >> עמי גילה: << אורח >>
השנה זה 2025. הגבייה אמורה להתבצע לדעתי ספטמבר-אוקטובר, באזור הזה. אבל במקרים, אפשר לחרוג מהמועדים הללו ולא לגבות במועד הזה. יש משהו בחוק, אולי אביטל תתייחס, שמאפשר את זה כאשר לא נדרשת גבייה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אז אני באמת עכשיו לא מבין. אתם מבקשים לא לגבות עבור איזה שנה?
<< אורח >> עמי גילה: << אורח >>
2025.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
2025.
<< אורח >> אביטל קפלן: << אורח >>
אז אני אסביר את המסגרת הזאת בחוק, בפרק הזה, פרק ד'1. כתוב כברירת מחדל שהמנהל, שזה מנכ"ל משרד התקשורת, יוציא דרישות תשלום לחברות עד ה-31 ביולי באותה שנה. זה ברירת המחדל. אבל גם כתוב שבשנה שבה מוסיפים לחברת בזק אזורים נוספים, אז מותר לגבות בהמשך השנה. ואין שם תאריך, שזה אומר מעצור.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
רק לבזק או גם לאחרים?
<< אורח >> אביטל קפלן: << אורח >>
לא. התנאי לזה שאפשר לחרוג מה-31 ביולי זה שהצענו לבזק עוד אזורים, היא ביקשה והשר הסכים לתת לה עוד אזורים.
<< אורח >> גל אסף: << אורח >>
אני אסביר נראה לי יותר את הסוף. בסוף יש כל מיני אזורים שחברות קיבלו במכרז השני לפרוס ולא הצליחו לפרוס, מכל מיני שיקולים. ובזק אמרה בהינתן שהן לא פורסות, אני אשמח אני לנסות לפרוס. ובסוף המטרה שלנו - - -
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
והיו עיצומים על אלה שלקחו ולא ביצעו?
<< אורח >> גל אסף: << אורח >>
יש קיזוז, כן. אבל אני אומר, המטרה בסוף כמשרד זה שלכולם יהיה סיב כמה שיותר מהר, כי זה התנאי לקדמת הטכנולוגיה, ליכולת לעבודה מהבית. אין עוררין על המשמעות של אם יש לך או אין לך סיב. ולכן זו המטרה המרכזית.
השנה אנחנו, עכשיו אנחנו בתהליכים של המכרז השלישי שהוא מה שנקרא אגוזים הקשים לפיצוח. כל מיני מקומות שאו חזרו במכרז השני או שמראש לא לקחו אותם כי הם היו יותר מורכבים לפריסה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
כן, אפשר להבין את זה שלאט לאט מסיימים עם היותר קל ומגיעים ליותר קשה.
<< אורח >> גל אסף: << אורח >>
נכון. לכן השנה אנחנו לא חושבים שצריך לגבות. שנה הבאה יכול מאוד להיות, בהתאם לתוצאות המכרז, ששוב, אנחנו עוד לא יודעים מה יקרה, נצטרך כן לצאת לגבייה כדי באמת לאפשר את זה שנגיע ל-99% הזה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
ומתי תודיעו לחברות? הן צריכות כל הזמן לדעת שיכול להיות שאתם תגבו את ה0.5%, גם אם עכשיו הוא אפס. כי אם בעצם מתחילים את הפעילות שלהם עכשיו בינואר והם צריכים לקחת את זה בתחשיב.
<< אורח >> גל אסף: << אורח >>
החברות יכולות לתקן, אבל חשבונאית הן נערכות לזה שהן כן גובות.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
זה ברור להן.
<< אורח >> גל אסף: << אורח >>
זה ברור להן. אלא אם כן פה בכנסת מתקנים ומשנים בהוראת שעה לאפס אחוז, החברות נערכות חשבונאית לזה שגובים.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
החברות פה? הכול על דעתכן?
אז יש עוד משהו לטובת הצו? לא? צו של שורה אחת.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אפשר להצביע, עם התיקון שהקראנו.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אוקיי. יש עוד למישהו משהו להוסיף? פשוט הכול? נעשה הצבעה.
מי בעד? פה אחד.
הצבעה
הצו אושר.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אנחנו נועלים את הישיבה, תודה רבה לכם.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:46. << סיום >>