פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 139 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ו (05 בינואר 2026), שעה 10:06 סדר היום: << הלסי >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "סגירת גני ילדים לסירוגין בשל מחסור חמור בכוח אדם בגיל הרך", של חה"כ סימון דוידסון, חה"כ נעמה לזימי וחה"כ ואליד אלהואשלה << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: קטי קטרין שטרית – היו"ר פנינה תמנו – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: סימון דוידסון יוסף טייב נעמה לזימי נאור שירי מוזמנים: אורנה פז – מנהלת אגף בכיר חינוך הגיל הרך, משרד החינוך דסי בארי – מנהלת אגף הכשרה אקדמית, משרד החינוך ניצן מכליס – צוות חינוך, אגף שכר, משרד האוצר יניב פרץ – ראש אגף מעסיקים, משרד התעסוקה מריה רבינוביץ' – מרכז המחקר והמידע של הכנסת אלון דסה – מנהל תחום, המוסד לביטוח לאומי מיכל מנקס – סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי עמוס תמם – יועץ בתחום החינוך המיוחד, מרכז השלטון המקומי הילה מויאל – מנהלת מסייעת, מרכז השלטון המקומי אמיר כוכבי – ראש עיריית הוד השרון דובי שפלר – ראש המועצה המקומית אפרת סלאמה עדיסאן – ראש מועצה נווה מדבר ליזי דלריצ'ה – ראש המועצה המקומית גני תקווה דנה וקנין גנאל – חוקרת ביוזמה להתפתחות ואי שוויון בגיל הרך, מרכז טאוב ד"ר אורית דרור – יועצת מדיניות, המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך, מכללת אורנים ליאל פלג – עו"ד, ראש תחום חינוך ורווחה, אגף זכויות וממשל, אלו"ט חנן דגן – מנכ"ל איחוד גני הילדים קרן אוחנה איוס – מנכ"ל חיבה - איגוד הגנים הפרטיים יעל חג'בי – יו"ר ועד גנים ארצי ומובילת תחום, הנהגת ההורים הארצית רועי שירן – יו"ר פורום הורי הגנים בתל אביב, הנהגת הורים ארצית ד"ר יערה שילה – מומחית בגיל הרך, מנהלת יחידה, מכללת אפרתה איילת קציר – יו"ר ומיסדת התנועה מובילי חינוך רונית אביב – יו"ר העמותה תומכות ותומכים זה בזה נורית אור – מחנכת לגיל הרך בתל אביב ליאת גולדשטיין – מנהלת גן בחולון מאיה גפן קלימי – אשת חינוך, יו"ר עמותה בהקמה "הכול או הכול" רקפת כהן – תומכת חינוך מאיה דינה אוחיון – מטפלת רגשית ייעוץ משפטי: שמרית שקד גיטלין מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "סגירת גני ילדים לסירוגין בשל מחסור חמור בכוח אדם בגיל הרך" (מס' 6133). << נושא >> << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בוקר טוב. אנחנו מקיימים היום דיון הצעה דחופה לסדר היום בנושא סגירת גני ילדים לסירוגין בשל מחסור חמור בכוח אדם בגיל הרך, ביוזמת חה"כ סימון דוידסון, חה"כ נעמה לזימי וחה"כ ואליד אלהואשלה. אני מתכוונת לפתוח את הדיון המהיר והחשוב הזה שעוסק באחת הבעיות הקשות והכואבות ביותר במערכת החינוך, כיום יש מחסור חמור בכוח אדם בגיל הרך, שמוביל בפועל לסגירת גני ילדים לסירוגין ופגיעה ישירה כמובן בילדים. בהורים, בצוותים החינוכיים. על פי הערכות של מרכז השלטון המקומי חסרות כיום 3,000 תומכות חינוך ברחבי הארץ וכן מאות גננות, כאשר המספר המדויק טרם פורסם על ידי משרד החינוך. זהו נתון חמור בפני עצמו. חמורה יותר התוצאה בשטח. ברשויות רבות הגנים נסגרים בפתאומיות. אני ביום שישי, באחד מימי שישי לפני כשלושה שבועות אני מקבלת טלפון מהורים ממושב גפן שאומרים לי 'התקשרו אלינו הבוקר, אמרו לנו אל תביאו את הילדים, חסרה גננת'. ביום אחד אנחנו צריכים להבין שאנחנו צריכים להתארגן. אז אנחנו יכולים לראות את זה שמהיום למחר נסגרים גנים בשל אי איוש תקנים חיוניים. המציאות החריפה עוד יותר נמצאת בחברה הבדואית בנגב. למשל במועצה אזורית נווה מדבר, שנמצא כאן ראש המועצה גם, חיים כיום 6,300 פעוטות וקיים מעון אחד. כמובן שיש מחסור חמור מאוד גם בגנים. בעצם אנחנו צריכים להבין שמעון מספק פתרון אולי ל-20 ילדים. מה קורה עם שאר הילדים? מדובר על פער בלתי נתפס בין הצרכים בשטח לבין המענים הקיימים. סגירת גני ילדים לסירוגין פוגעת בראש ובראשונה בילדים. ביציבות שלהם הרגשית, בזכות שלהם למסגרת חינוכית רציפה והיא פוגעת גם בהורים שנאלצים להתמודד עם חוסר ודאות מתמשך ופגיעה ישירה ביכולת שלהם לעבוד ולהתפרנס. הרי זה לא רק בעיה אחת. לא רק הילדים, גם ההורים, גם הסביבה וכו'. המצב הזה הפך לסוג של שגרה. ולא יתכן שבמערכת החינוך, שמתנהלת כמובן שנים רבות ועושה רבות, לא תמצא פתרונות קבועים, אלא רק פתרונות זמניים. אלתורים, סגירות פתע וכו' במקום מדיניות סדורה, תכנון ארוך טווח ומענה אמיתי למצוקת כוח האדם בגיל הרך. בדיון היום אנחנו נבקש לשמוע מהמשרדים הממשלתיים ומגורמי המקצוע מהם הנתונים העדכניים בקשר למחסור בכוח האדם. מה נעשה כיום כדי לאייש תקנים חסרים, בפרט בגנים ובחינוך המיוחד. ואילו צעדים מיידיים וארוכי טווח נדרשים כדי למנוע את המשך סגירתם של גני הילדים ולייצב את המערכת. ממש לפני מספר דקות קיבלתי נתון שמנובמבר השנה, בעיר תל אביב לדוגמה, נסגרו 88 גנים, מתוכם 40 חינוך מיוחד. << אורח >> רועי שירן: << אורח >> נסגרו 200. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אין הערות. אנחנו לא מעירים כרגע עד שתקבל אישור דיבור. טוב? אני אפנה מפה לאחד היוזמים שנמצא פה, חה"כ דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> היוזם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> היוזם. בגלל זה התחלתי איתך גם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא רואה שיש פה מישהו אחר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כנראה זה עניין של מדד האכפתיות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> קודם כל אני רוצה להודות לך, קטי, יושבת-ראש הוועדה, שהדיון הזה קוים כל כך מהר. כי ההצעה לסדר הוגשה לפני שבועיים ואני יודע כמה זה בנשמתך, בנפשך. וכל מה שאני אגיד עכשיו אני לא פונה אלייך, כי את באמת חריגה בנוף של הקואליציה. כי אני הולך להגיד דברים חמורים ואני מבקש שאף אחד לא ייקח את זה באופן אישי. מי שרוצה באופן אישי, אז שישתה אחרי זה מים קרים. תראו, אנחנו במשבר לאומי. אנחנו לא כבר באיזה דיון שאפשר להגיד טוב, בואו נעשה אחרי זה עוד איזה דיון קטנצ'יק ועוד דיון קטנצ'יק. אני נמצא בוועדת החינוך כבר ארבע שנים. עשרות דיונים. הרבה מאוד מהפרצופים פה אני רואה אותם בדיונים עצמם. הרבה מאוד שלחו לי גם הודעות 'אז מה, יהיה עוד דיון? מה יהיה אחרי הדיון? לא ייצא שום דבר מזה'. אז קודם כל בואו נגדיר שאנחנו במערכת החינוך של מדינת ישראל במשבר לאומי חריף ביותר. שאם אנחנו לא נתעורר עכשיו עכשיו, אנחנו נמצא את עצמנו במדינה כמו צ'צ'ניה. אני לא מדבר עכשיו על ציונים של תלמידי בית ספר, כמה הם קיבלו במתמטיקה וכמה קיבלו באנגלית וכמה לומדים פיזיקה. ולימודי ליבה כאלה ואחרים. אני שם את זה רגע בצד, שגם זה נושא מאוד חשוב. אנחנו מדברים על השנים האקוטיות הכי חשובות בחינוך של הילדים שלנו, של הנכדים שלנו. אנחנו מדברים על אפס עד שש, שאלה השנים החשובות ביותר בעיצוב הילדים של מדינת ישראל. וזה לא משנה אם הוא חרדי, עם כיפה כזאת או כיפה אחרת, אם הוא חילוני, אם ההורים שלו הצביעו ליכוד או הצביעו יש עתיד. יש פה אירוע מטורף. מטורף, במדינת ישראל. שאנחנו כל הזמן מדברים, לא נעשה כלום. מדברים, לא נעשה כלום. כל הדיבורים האלה כבר התחילו בשנות ה-90. זה לא התחיל אתמול בבוקר. קמה ועדה כזאת, ועדה אחרת, דיון כזה, דיון אחר. שום דבר טוב לא נעשה למען אזרחי מדינת ישראל. אפילו הנתונים שאנחנו מבקשים ממשרד החינוך הם נתונים שהם לא יודעים אותם, הם לא קיימים. היום קיבלתי איזה שהוא דף כתוב כ- ככה. כ-. מה זה כ-? כמה חסרים? איפה הבעיה? נמצאים פה ראשי ערים. אחד מהם ראש עיריית הוד השרון, שאני מדבר איתו לא פעם ולא פעמיים, כמעט בוכה לי בטלפון. אתם יודעים מה זה לראש העיר, מה זה למערכת חינוכית של העירייה הנושא הזה של גני הילדים? מתעסקים בזה יותר מכל דבר אחר. וכשיושבת-הראש דיברה על גנים סגורים בתל אביב, זה לא רק תל אביב. המדינה שלנו היא לא רק תל אביב. ההשפעה הזאת של גן סגור משפיעה גם על המשק הכלכלי. הורים לא הולכים לעבוד. ואז את מי הם תוקפים? את ראש העיר או ראשת העיר. אתם אשמים. לא, הם לא אשמים. משרד החינוך אשם. אתם אשמים. שבמשך כל כך הרבה שנים לא נעשה דבר. שכל כך הרבה דיונים ולא נעשה כלום אחרי הדיונים. אם אני קורא ש-870 מסיימות לימודי גננות במדינת ישראל ורק מחצית מהן הולכות לעבוד במקצוע הזה, אז מה? איפה הן? איפה הן? אז אני אשמע עכשיו עוד פעם מצגות ועוד מצגות ועוד תירוצים ועוד סיפורים. די, נמאס כבר מהסיפורים האלה. כי כשיש משבר לאומי זאת צריכה להיות החלטת ממשלה, עם הרבה מאוד כסף ומשאבים לגבי העתיד של מדינת ישראל. אנחנו לא יכולים לשמוע על זה שגן נסגר בגלל שאין ממלאת מקום. זה לא נורמלי. זה לא נורמלי. אני ציפיתי שכל ראשי הערים יהיו פה היום. שידפקו על השולחן, שיהפכו את השולחן. כי אי אפשר להמשיך ככה. אי אפשר להמשיך ככה. יהיו פה הרבה שאלות. יש פה נציגים של הנהגת ההורים, אני לא יודע, אני לא מכיר את כולם. אבל תשאלו את השאלות. אני ממש מבקש, כבר מתחילת הדיון, חייב להיות לזה דיון המשך. חייבים לעמוד על הנושא הזה שבוע אחרי שבוע, לא לעזוב אותם. לא לעזוב את משרד החינוך. לקבל נתונים אמיתיים, לדעת מה עושים ממחר בבוקר. לראות איפה אותן גננות שמסיימות לימודים, למה הן לא נכנסות לתוך המערכת. לחזק את כל מערך הגננות במדינת ישראל, המטפלות והסייעות. כי בלעדיהן אין גנים במדינת ישראל, תזכרו את זה. ומבחינתי הם באמת ההון האנושי הכי חשוב במדינה. הכי חשוב במדינה. אז אני מבקש, הדיון הזה שתהיה לו המשכיות. שיהיו לו מטרות, יעדים. לא לעזוב את הדבר הזה. תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה לך. חה"כ נאור שירי, אתה רוצה להגיד עכשיו או יותר מאוחר? בסדר, אז נתחיל עם ראשי רשויות שנמצאים פה. נמצא פה דובי שפלר. ראש המועצה המקומית אפרת. אגב, אני רוצה לציין אותך באמת לחיוב. ישר כוח, אתה מגיע הרבה לוועדה. וניכר שנושא החינוך מאוד קרוב לליבך וזה דבר שהוא חשוב. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> א', זה נכון. תודה רבה גברתי יושבת-הראש. ב', אני כבר 40 שנה נשוי לגננת במקצועה, שקרוב ל-20 שנה מנהלת הגיל הרך במועצה אזורית אחרת. אז הנושא הזה בהחלט אצלנו בבית חם, מעבר לילדים שגידלתי. אני רוצה לדלג. אני מסכים לכל הדברים שנאמרו, אבל אני רוצה לדלג לנסות למצוא פתרון. הפתרון הוא תמיד כספי, זה ברור. אבל הוא צריך להיות משהו מובנה, להכניס לתקציב של משרד החינוך מפתח על כל גן ילדים שנפתח פשוט מאוד לתקצב אותו ב-10%-7% של משרה נוספת של גננת שתפקידה יהיה גננת רוטציה. איפה שגננת פתאום חולה, קמה ב-6:30-7:00 ומודיעה למפקחת שלה ולמנהלת הגנים ברשות 'אני מצטערת, הילד חולה, אני לא מגיעה לעבודה', היא תהיה את אותה משרה של גננת. כי אחרת, אנחנו באפרת מקפידים לא לסגור גנים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אבל זה היה. זה לא דבר שלא היה. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> היה בעבר, נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו מדברים על מחסור. יש מחסור בגננת הקבועה, אותה אחת שאמורה להיות בבית כי הבן שלה חולה, היא לא קיימת במקרה הזה. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> אני מסכים עם הבעיות. אבל בואו, קודם כל לתקצב. תנו לנו הזדמנות. כי אני אגיד לך משהו, אנחנו שמנו באפרת מטרה – לא סוגרים גן. והמחירים הם לא פשוטים ואת המחיר כמובן משלמות בסוף הסייעות. סייעות הגננות. << אורח >> קריאה: << אורח >> תומכות החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא מתערבים. חברים, לא להתערב כשמישהו מדבר. כל אחד יקבל את רשות הדיבור שלו. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> אני אומר שוב, קודם כל תנו לנו את המשרה הזאת. לאחר שתתנו לנו את המשרה אנחנו נהפוך עולמות, כל רשות בתוכה, למצוא את הדבר הזה. אבל כשאין לנו את המשרה הזאת, אין לנו שום ברירה. אנחנו פשוט לוקחים את הסייעת השנייה, מעבירים את ההיא, מבטלים להיא יום חופש. ממש עושים להטוטנות כל הלילה כדי שבבוקר נמצא את הפתרון. ואנחנו עומדים בזה, אנחנו לא סוגרים אף גן. אבל המחירים הם מאוד כבדים, כולל לפעמים לסגור גן ב-14:00 במקום 16:00 כל מיני פתרונות כאלה. אבל תחזירו לנו את התקצוב הזה. עם התקצוב הזה יהיה לנו יותר קל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה אמרת תחזירו. זה היה ונלקח? << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> היה בעבר, בוודאי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אני מדברת על תקציב. << אורח >> דובי שפלר: << אורח >> תקציב לגננת נוספת, על כל גן ילדים שנפתח שייתן 10% נוספים למשרה של גננת או 7%. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לראש המועצה של נווה מדבר, סלאמה עדיסאן. << אורח >> סלאמה עדיסאן: << אורח >> קודם כל אני שמח באמת להיות פה. אני סלאמה, ראש מועצת נווה מדבר מזה שנה וחצי. באתי ממקום אחר. הייתי במקום אחר, באתי - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> היית בצבא אני יודעת. << אורח >> סלאמה עדיסאן: << אורח >> הייתי בצבא, נכון. הייתי בצבא ובאתי בוא נגיד ככה, ממקום שיש בו שחור ולבן למקום שיש בו ערפל. המועצות אולי שלנו, של הבדואים במיוחד, הן שונות. וחשוב לי כאן שיש פה אנשים קשובים וישמעו את הבעיות שיש לנו. ואני שמח שזימנת אותנו, יושבת-ראש הוועדה קטי, להגיד את הדברים המאוד חשובים לנו. אני רוצה להגיד לך, אנחנו במיוחד בימים אלו, אני רוצה לסבר את האוזן לכולם, אנחנו בתקופה מאוד קשה בנגב, במיוחד בתראבין שאנחנו חווים תקופה לא קלה. אני מאוד מקווה שנעבור אותה כולנו ויבינו שזה גם אזרחי מדינת ישראל. אני היום המועצה שלי, חשוב שאנשים פה יקשיבו, זה דבר לא נורמלי ואין אותו אולי במדינה. אני ראש רשות, מועצה אזורית, שיש בה ארבעה יישובים. יש לי על הנייר 12,000 תושבים ואני נותן שירותים לעוד 55,000 תושבים. כמובן שאני לא מקבל עליהם שום דבר. אני נותן להם שירותי רווחה וחינוך. יש לי 30 בתי ספר, מעל 160 גנים ויש לי, וזה דבר פשוט לא נורמלי, תקשיבו לנתון ואני לא מתבלבל – 6,300 ילדים מלידה עד שלוש. תראו מה יש לי שם במעונות. יש לי 19 ילדים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מתוך מה? << אורח >> סלאמה עדיסאן: << אורח >> מתוך 6,300. אני לא מתבלבל. אני יודע שזה לא נתפס. כן, זה המצב. עכשיו, הבעיה מאיפה מתחילה? אנחנו יודעים מאיפה זה מתחיל. אני שמח שבמדינת ישראל יש זכויות לילד. הילד הזה צריך לקבל את הזכויות. אני שמעתי את מה שאמרת, חבר הכנסת, אהבתי את מה שאמרת ואתה זועק מדם ליבך, ובצדק. אנחנו כולנו שם. אני אומר לכם בתור בדואי ואני חושב שאני גם הזדמנות למדינת ישראל שאני גם ממקום אחר, אנחנו ביחד צריכים לשנות פה חברה שיכולה לתרום, יכולה לתת. ואנחנו יכולים לעשות את זה. אנחנו במדינה מתוקנת. אבל הילדים במצב מסוכן. ואני אגיד משהו שאולי יזעזע. הילדים שלי, כולם, בסיכון. כולם. אין מדרכות, אין דרכים, אין שבילים, אין כלום. עד לרמה שילדה נשכו אותה הכלבים עד למוות. כן, זה המצב שיש לי שם. רבותיי, לכולנו יש ילדים. הילדה הזאת שננשכה ומתה על ידי כלבים משוטטים אצלי בישובים, נולדה בשביל לחיות. זה המצב. אני רוצה להודות לך באמת יושבת-הראש, זה שהבאת אותנו למקום הזה. אני שמח להשמיע את הקול. אנחנו רוצים, ואני אדם אופטימי שאפשר באמת לקחת את החברה הישראלית כולה, כולל הילדים, למקום טוב יותר. ואני אומר לכם, אני מאמין שזה כן יקרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה לך ובהצלחה בתפקיד שלך. << אורח >> סלאמה עדיסאן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש לנו כאן את ליזי דלריצ'ה. ראש עיריית גני תקווה. << אורח >> ליזי דלריצ'ה: << אורח >> שלום לכולם, לכל חברי הוועדה. אני מסכימה עם כל מה שנאמר. אני מוצאת את עצמי חוזרת שוב ושוב לוועדות ושום דבר לא קורה. אני חושבת שאם אין תוכנית שמסתכלת עשור קדימה ופותרת את הסוגייה הזאת, כבר אף אחד לא הולך ללמוד חינוך ואז אני לא יודעת מה יהיה בעוד כמה שנים. אבל צריך גם על זה לעבוד, למה לא מגיעים ללימודים. איך מאתרים את מי שיכול ללמוד. איך בונים עתודות לחינוך. גם היום במצב הקיים יש גננת ותומכת. תומכת הוראה, תומכת סייעת, היא עובדת של העירייה והגננת היא עובדת של משרד החינוך. שזה כשלעצמו מבצע בלתי אפשרי מיותר. צריך פעם אחת ולתמיד לאחד את הסיפור הזה. כי מה שקורה היום שאם גננת מודיעה ב-6:00 שהיא לא מגיעה משרד החינוך אומר 'מצטערים, אין גננת, סגרו את הגן'. ואז ראש הרשות אומר 'לא ייסגר גן בעיר שלי. יש לי 35 הורים שצריכים לנסוע לעבודה ולהביא פרנסה וזה לא יכול לקרות'. ואז מתחילים לחפש. אבל כדי שיהיה מצאי של תומכות הוראה אנחנו משלמים לתומכות ההוראה יותר ממספר התומכות שצריך בגנים, כדי שיהיה אפשר להזעיק בבוקר, מה שמשרד החינוך לא עושה. לא רק שהוא לא עושה את זה, הוא גם לא משפה אותנו כשאנחנו כן מביאים תומכת הוראה במקום גננת. שזה לא פתרון מושלם, אבל זה פתרון. יש גם את הכלי שהשלטון המקומי פיתח את המסייעת. שהרבה מאוד פתרונות כבר דרך זה. זה לאתר סייעות או תומכות הוראה בבוקר, ברגע האחרון. שאחר כך נרחיב פה על הסיפור הזה. אני חושבת שיש טווח קצר ויש טווח ארוך, אבל פה אין. לא פתרון לטווח הקצר ולא פתרון לטווח הארוך. ואין מי שיחנך את הילדים שלנו. אני באמת מתחילה לדאוג לדור הבא שלנו, אין מי שיחנך את הילדים שלנו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אצלך ברשות יש בעיה של חוסר? << אורח >> ליזי דלריצ'ה: << אורח >> בוודאי שיש בעיה של חוסר. ואנחנו עושים הכול כדי לא לסגור גנים. אנחנו משלמים לכוח האדם שלנו. וכדי לשלם אנחנו מוציאים הרבה כסף מכספי הרשות, שזה לא דבר שיעלה על הדעת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. ראש עיריית הוד השרון אמיר כוכבי. << אורח >> אמיר כוכבי: << אורח >> קודם כל תודה על הדיון. אני לא ארצה לחזור על אותם דברים שכבר נאמרו. אני אשמח לדעת מי הנציגים של משרד החינוך בדיון הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם תכף ישמיעו את דבריהם. אתה יכול להגיד לנו אצלך ברשות אם יש חוסר? << אורח >> אמיר כוכבי: << אורח >> אני יכול להגיד שאנחנו בחודשים האחרונים מתמודדים עם ממוצע חוסר של 30 תומכות חינוך בבוקר. בערך 15 גננות. כשהגננות לא מקבלות מענה ממשרד החינוך כפי שהן אמורות. אין להן ממלאות מקום. יותר חשוב מזה, משרד החינוך גם לא מבצע את האכיפה שהוא צריך על דיווחי היעדרויות של גננות, וזאת למרות שהתרענו כמה פעמים מול הפיקוח. ככה יוצא שגם גנים שנפתחים באמצעות כוח עירוני למעשה לא מקבלים את ההחזר. אנחנו מדברים על סכומים שלאורך שנים כבר מצטברים למיליוני שקלים. היכולת של המשרד להתעלם מהסיטואציה הזאת ולא לבצע את האכיפה שהוא נדרש לבצע נגזרת מזה שראשי הרשויות, דיבר חה"כ דוידסון על המצוקה שלנו. המצוקה שלנו נגזרת מהרצון לתת שירות לתושבות והתושבים מצד אחד. מצד שני, מהאחריות שלנו יש כלפי המדינה, שכנראה למשרד החינוך אין. כי בבוקר שנסגרים בו 10 גנים בהוד השרון ו-20 או 30 גנים בתל אביב ועוד מספרי גנים דומים בפתח תקווה, בת ים וכל מיני מקומות בארץ, ההשלכות על המשק ועל הכלכלה הישראלית הן גדולות מאוד, משמעותיות מאוד. אנחנו מדברים על אירוע שנמשך כבר, אני ראש עירייה שבע שנים, אולי בשנה הראשונה עוד היה שקט. בשש שנים האחרונות, בטח מאז הקורונה, אנחנו באירוע מתמשך שלא מקבל מענה. דיברה ליזי על ההפרדה, על ההורות הדו ראשית הזאת בין משרד החינוך לרשות. אני אומר מעבר, משרד החינוך רוצה להיות ריכוזי ולהיות אחראי? שייקח הכול אליו. הוא לא רוצה? שיעביר הכול לרשויות. הסיפור הזה של גננות כעובדות משרד, תומכות הוראה כעובדות רשות הוא סיפור שרק מעצים את הקשיים שממילא קיימים. אני לא חוזר פה על כל האתגרים כי אני בטוח שכולכם מכירים אותם. מהמיעוט בהכשרות, דרך הסכמי שכר כובלים, דרך שכר נמוך מידי, אלימות בתוך המערכות. כל הדברים הללו מוכרים. אבל יש דברים שכאילו לא מדברים עליהם והם כאילו נתון. כמו הדבר הזה של האחריות הדו ראשית בתוך מסגרת כן, כשזה סך הכול שתיים-שלוש עובדות. ולהן יש שני אחראיים שונים שבבוקר צריכים לתת מענה לחוסרים שמתגלים פתאום במהלך הלילה או ממש לפנות בוקר. האירוע הזה כאירוע לא יכול להימשך. ההתנהלות של משרד החינוך בסיפור הזה היא התנהלות של בת יענה שטומנת את הראש בחול. אבל הפיצוץ שיגיע יהיה פיצוץ שיטלטל את המדינה כולה. כי בסוף כשמאות גנים לא נפתחים ביום, בוודאי ביום, והאירוע הזה מתמשך. וכשראשי רשויות, ואולי אנחנו לא אמורים לעשות את זה, נמתחים ומותחים את אגפי החינוך שלנו לכל הקצוות כדי למצוא פתרונות, בסוף לדבר הזה יש השלכה ברורה לא רק על הכלכלה מצד אחד של המבוגרים, אלא גם על השירות שאנחנו נותנים לדבר הכי יקר לנו, שזה הילדות והילדים. אז האירוע הזה לא על מסלול התרסקות, הוא שנייה לפני הפגיעה של הרכבת בקיר. והשאלה היא מה מתוכנן לעשות. למשרד החינוך יש שנים שרים. הבעיה הזאת היא בעיה מספיק מורכבת - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אתה לא מעודכן, יש שר אחד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש עדיין שר צללים. << אורח >> אמיר כוכבי: << אורח >> אחד מהם היה יכול להגיע לפה כדי להיות חלק מהדיון החשוב הזה, אבל אני בטוח שהפקידות של משרד החינוך תציע את כל הפתרונות מיד. אבל תודה בכל מקרה על הדיון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> היא הגיעה סגנית ראש העיר מאילת? << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> אילת בזום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז נשמע אותך, נציגת השלטון המקומי. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה במרכז השלטון המקומי. אני רוצה להודות על הדיון על הנושא החשוב הזה, גברתי יושבת-הראש. ולחדד את דברי ראשי הרשויות, רבותיי. ישיבת הנהלה ערב פתיחת שנת לימודים החליטו ראשי הרשויות שהם לא יפתחו את גני הילדים ככל שהמצוקה תמשיך, זאת נוכח, אני לא רוצה לתת תארים, אבל העובדה שמשרד החינוך במשך שנתיים לא שיפה את הרשויות בהחזר התשלום שנשאו הרשויות בממלאי מקום הגננות. עכשיו אני רוצה להזכיר, גני הילדים הם בעצם תחת חוק לימוד חובה. אז נכון שהחוק חל על ההורים, אבל בראש ובראשונה הוא חל על המדינה. וככל שכך, לא יכול להיות שראש רשות יאייש אנשים באגף החינוך, הייתי אחת כזו, ב-7:00, משום שיש גם תופעה של חולי לקראת בוקר, לפנות בוקר. וברור לכולם שהפגיעה הפדגוגית בילדים, הרגשית אני לא צריכה לספר, בטח לא לך. הפגיעה בהורים, ברגע שגן לא נפתח 30 הורים לא הולכים לעבודה. זה צריך להיות עניינו של משרד האוצר. אז יש פה שני משרדים באותה ממשלה, וזה ממש לא חשוב מאיפה הם מגיעים, שלא עושים את מה שהם צריכים. נאמר פה בת יענה, אכן. ואני אומר, ראשי הרשויות לא השביתו את המערכת ב-1 בספטמבר, זאת משום שנמצא פתרון. מצאנו, השקענו כספים בהתאמת מערכות ממוחשבות בין משרד החינוך לרשויות המקומיות, משום שמשרד החינוך או יותר נכון החשבות במשרד החינוך לא האמינה לדיווחי הרשויות. אלה באמת מספרים לא נתפסים, גם אני לא בטוחה שהייתי יכולה להאמין לדבר כזה. אבל בסוגריים אני אומרת, זה משום שאנחנו לעולם חשודים. פיתחו מערכת, היא הייתה אמורה להתחיל ב-1 בנובמבר, קצת התבושש הזמן. וכשבועיים לאחר מכן זה התחיל לעבוד. זה לא עובד עד היום. זה לא עובד עד היום, משרד החינוך אולי יודע לתת תשובות. אנחנו פנינו גם למנכ"ל וכו'. המשמעות שזה לא עובד עד היום זה שהרשויות לא יקבלו כספים. ואני כאן מודיעה, תקנו אותי אם אני טועה, אם הכספים לא יגיעו כפי שהם מדווחים בשיטה הישנה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז אנחנו נשמע כמובן ממשרד החינוך תשובה. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> בוודאי שתשמעי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אני רק רוצה עוד מילה. הזכירה ליזי, שהיא גם בצניעותה לא אמרה, היא גם עומדת בראש ועדת החינוך של ראשי הרשויות בשלטון המקומי, הזכירה כאן את המסייעת. פיתחנו מערכת שרשויות משתמשות בה. נמצאת כאן הילה, מנהלת המערכת. אנחנו יודעים להגיד גם מה כן. לא שזה פתרון ארוך טווח, זה אכן פלסטר. אבל הוא עוזר לרשויות לפתוח גני ילדים. אז מערכת שרק בחודש דצמבר, והייתה חופשת חנוכה בחודש דצמבר, רק 21 ימי לימוד, רשויות שהסתייעו במערכת מילאו מקום של 864 גננות. תכפילו ב-30 ותעשו חישוב בחודש אחד כמה הורים היו יושבים בבית ומה היה קורה למשק. זו רק דוגמה קטנה, אם תרצו הרחבה היא כאן. תודה רבה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מי פה ממשרד האוצר? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> היא פה. היא תכף תדבר. נאור ביקש לדבר. חה"כ נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שאר חברי הכנסת, תגידו לי מתי אתם רוצים לדבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ראשית אני מתנצל שאני אצטרך ללכת לוועדת כספים. יש לי איזה דז'ה וו מסוים, ולא בגלל שיו"ר ועדת חינוך יושב לידי. מדיון שעשינו לפני שנתיים וחצי, היו כמה וכמה דיונים, זה בעיקר סביב משברים, סביב לפעמים אלימות, סביב לפעמים חוסרים. דברים שונים. ואז הצעתי לממשלה שתעשה הפרדה במשרד החינוך בין הגיל הרך ולשים ממש אפילו שר, לא משנה אם בתוך המשרד או מחוץ למשרד, לגבי הגיל הרך. כי זה אף פעם לא בעיה אחת. תמיד זה הפרופסיה, זה התומכות, זה הסייעות הרפואיות, המשלבות, העסקה, זה הרשויות המקומיות, זה אישורי בנייה, זה אקדמיה. זה אלף ואחת דברים. אבל אני חייב לומר, כיוון שאנחנו כולנו היינו בוועדת כספים וגם את לפרק זמן קצר, וראינו איך החינוך לגיל הרך מקוצץ פעם אחר פעם. הן בהכשרות, הן בהבטחות להכשרות שהיו. לא נעים לי לבאס את האירוע, אבל אני בכל זאת אבאס את האירוע, כי אני חושב שיש משמעות לדברי הימים גם פה. לא יהיה שינוי. לא יהיה שינוי ב-2026, לא היה שינוי ב-2025, לא היה שינוי ב-2024. לא היה שינוי גם אולי חמש-שש שנים אחורה. האירוע הזה שנקרא הגיל הרך, וסך הכול זה שם קוד לדבר שהכי חשוב לנו. הוא לא מטופל ולא מנוהל. בעיניי הפתרונות ידועים לכולם. כולם יודעים אותם, תמיד. גם משרד החינוך, גם משרד האוצר. כולנו יודעים את הפתרונות. תשבי עכשיו עם כל ראש רשות או כל בן אדם שאי פעם היה בגן, בין אם זה בחילופין בצהרון, בשעות הקשות יותר, בקליטה, איפה שלא תרצי את תדעי תמיד את הפתרונות. הבעיה היא שאנחנו מבוזרים מידי, שאנחנו לא סגורים מה אנחנו רוצים לעשות. ולא לקחנו את זה כפרויקט לאומי. ובסוף זה פרויקט לאומי. החינוך לגיל הרך בכל העולם, הפירמידה מזמן התהפכה במובן של ההשקעה והיכולת לצמצם בעיות שמתפתחות עם הגיל. במדינת ישראל זה עדיין לא קרה. אני באמת אומר, סליחה, חס וחלילה לא בקטע מזלזל, זה גם לא יקרה היום. זה גם לא יקרה בשבוע הבא וגם ממה שאני ראיתי בתקציב הנוכחי זה גם לא יקרה. זה לא רק שינוי במובן קונספטואלי, אלא במובן התקציבי, במובן המבני, בחקיקה שצריך לעשות, בסמכויות לראש רשות להתנהל, או מנהלת אגף חינוך או מנהל אגף חינוך להתנהל אל מול הצוותים בגן. לא רק במובן של בינוי גנים. בעיניי מדינת ישראל צריכה להפוך לגמרי את הכיוון שבו היא מתייחסת לילדים ולילדות שלנו. ונראה לי שכולכם יודעים את זה. עם רובכם נפגשנו, ראינו. אבל תדברו, תגידו, זה חשוב. אני הייתי שמח שתהיה ועדה מיוחדת לגיל הרך, את היית אמורה לעמוד בזה. לא שאני מזלזל בזכויות הילד, אבל אני חושב שהגיל הרך הוא משהו בעיניי מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו עוסקים בהרבה מאוד נושאים. אני מזמינה אותך לבקר אצלנו בוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם תחליפי אותי בוועדת כספים, בייחוד לקראת התקציב, אני ממש אשמח. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אמרת זמן קצר בוועדת כספים. אז יש לך חוסר ידיעה. ל, מ-2019 הייתי חברה בוועדת כספים. ואני חושבת שלהיות חברה בזכויות הילד זו זכות גדולה מאוד. זה המון שעות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אני מוכן לעשות איתך דיל. אני אחליף אותך בראשות הוועדה ואת תחליפי אותי כחבר ועדת הכספים באופוזיציה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נחשוב על זה. נעמה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלטון ההסכמות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תמיד אצלי בוועדה יש הסכמות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה לכם שהגעתם, השקעתם מזמנכם. וניפגש בדיון הבא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האמת שזה מעניין, גם נאור, גם יוסי, גם את קטי, אנחנו השתתפנו באירוע מיוחד שקיימתי בשנת 2024 על הגיל הרך. עשינו אותו אירוע, יש בשנה לח"כ לעשות אירוע מיוחד אחד בשנה, אני בחרתי בתחום הגיל הרך. גם אמא צעירה, זה יושב עליי מאוד. ועשינו אותו קואליציה-אופוזיציה, כי זה סוגיה שבואו נסכים רגע על האמת, היא צריכה להיות סוגיה לאומית, נטולת מחלוקות, ברורה, אין סיבה. היה גם אירוע יפה מאוד. באירוע הזה גם הפתיע והגיע שר החינוך. והוא אמר על הקיצוץ של ה-200 מיליון שקלים לכל ההכשרות הפדגוגיות 'אני מתחייב להחזיר את הקיצוץ'. וזה היה אירוע שיצאנו עם בשורה, כי בתקציב, אני עם נאור בוועדת הכספים. בתקציב אנחנו התקוממנו על הקיצוץ הזה. עד שהמשרד לקח אחריות, העביר את תחום הגיל הרך למעט המשפחתונים, אני אומרת את זה גם כאיזה שהיא לקונה. העביר את תחום הגיל הרך אליו. אבל את כל התהליך שהמשרד הזה היקר הזה אמור לעשות, צריך לתקצב. צריך לממן, צריך לאפשר. כשהדבר הזה נמנע פעם אחר פעם אנחנו בעצם מפקירים את הילדים שלנו. אבל גם המציאות היא הרבה מעבר לכל ההכשרות הפדגוגיות ולתקצוב. גיל הרך הוא בקריסה. הוא לא באותו מצב סטטי של קריסה. אלא פשוט בקריסה מתמשכת. תוך שנה, שנתיים, שלוש, התחום הזה נצטרך להתמודד איתו עם משבר אקוטי של הורים שלא יכולים לצאת לעבוד. של אובדן אמון טוטאלי במערכת הזאת. היעדר עובדות. נטישה המונית ומשבר שיצטרך, אגב, להיות מתוקצב פי כמה אם עכשיו לא נעשה מעשה, נבנה ונשים. זאת אומרת אנחנו מגלגלים אלינו משבר לאומי נוסף. ואני אומרת משהו, אמר נאור בצדק, היה צריך לעסוק בזה כסוגייה לאומית מובחנת. אם זה ועדת החינוך או פה או בכל צורה אחרת, אבל עם שיניים, עם אחריות. עם תוכנית פעולה ומדיניות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תוכנית צריכה להיות מתוקצבת, זה שכולם כותבים ניירות זה אחלה. וזה שלכולם יש מה לומר זה גם נהדר. וזה שיש הרבה מחקרים אנחנו יודעים, אנחנו גם חיים את זה. אבל יש משרד, אוקיי? אז לא נגיד יש תוכנית. אין תוכנית. מה שכתבת לא מעניין. מה שמעניין אותי זה מה הם עושים. זה ברור. אני רוצה לומר, לא, זה לא מעניין אבל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו לא מנהלים דיון עכשיו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מעניין אותי מה הם עושים. מעניין אותי מה המדינה שמה עליו כסף. מעניין אותי מה התנאים של עובדות הענף הזה ששחוקות ומתפטרות וקשה להן. מעניין אותי מה התנאים בגן. מה השיפוצים, בניית הכיתות, מעונות מפוקחים. זה מה שמעניין אותי. אני לא רק אמא צעירה, אני גם מוקפת בעובדות מערכת החינוך. כל המשפחה שלי ושל בעלי. אני יודעת את זה מהבית. אני יודעת את השליחות, את האהבה לילדים. את הרצון לעשות. את הלימודים לתארים מתקדמים בנושא, את ההשקעה ואפס תקציב. ואת העבודות אחר הצוהריים כדי לקבל שכר יותר נורמלי. ככה לא בונים מערכת חינוך. ובגיל הכי חשוב התפתחותית קוגניטיבית, מאפס עד חמש יש לומר, אנחנו מפקירים. אנחנו מגלגלים אלינו בעיות גם של אי זיהוי מוקדם של צרכים טיפוליים וגם של מניעת הזדמנות. וזה עלינו. קטי, אני יודעת שאת שותפה לזה, לכן אני לא נוזפת בך. אני לא אומרת את זה ככה. אבל הממשלה לא עושה מעשה. וכסף אין. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בואו, אנחנו נגיע למשרדי הממשלה ונקבל תשובות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> והתקציב הנוכחי הולך להיות תקציב אסוני. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בואו נבדוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי הוא מגלגל את הקיצוץ הזה, את היעדר המשאבים הללו, מגלגל את המשבר ומעמיק אותו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נשמע גם את משרד האוצר וגם את משרד החינוך. חה"כ יוסי טייב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשמוע את המשרדים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את המשרדים? אוקיי. אנחנו הזמנו לפה גם את נורית אור, גננת מתל אביב שהשמיעה קול מהשטח ונרצה לשמוע את מה שהיא השמיעה. << אורח >> נורית אור: << אורח >> בוקר טוב לכולן. אני קודם כל נורא מתרגשת להיות כאן. קוראים לי נורית אור, אני בת 51 מתל אביב. אמא לשלושה ילדים ומטפלת, מחנכת לגיל הרך. אני חושבת שהפורום מאוד מכובד, מאוד יקר, אנחנו רגע לפני שהרכבת יורדת מהמסילה. בוקר טוב, תתעוררו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הרכבת כבר ירדה. << אורח >> נורית אור: << אורח >> הרכבת מזמן לא נמצאת על המסילה. רק החודש אצלי במעון, אני עובדת בנעמ"ת, עזבו שלוש מחברותיי הטובות שעבדו 15 שנה במערכת. כי הן היו גמורות, הן היו שחוקות. אנחנו מקבלות 45 שקלים לשעת עבודה. אני מזמינה את כל הפורום הרחב הזה לבוא לראות את מפגשי הבוקר שלנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בייביסיטר מקבל יותר. << אורח >> נורית אור: << אורח >> לא, אנחנו לא - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אני אומרת בייביסיטר אחר הצוהריים לשעה-שעתיים מקבל יותר לשעה. << אורח >> נורית אור: << אורח >> אני לא מעוניינת לפי הבייביסיטר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, בואו ניתן לה לסיים את דבריה. << אורח >> נורית אור: << אורח >> ילדים לא נולדים בגיל שלוש. ומי שחושב שילד נולד בגיל שלוש, הוא לא. ילד נולד בגיל אפס ועד גיל שלוש אנחנו כחברה, אני כמחנכת לגיל הרך, אמורה להביא אותו מנקודה אחת לנקודה שנייה. אני אמורה לדאוג לצרכים שלו, לתת לו ביטחון, לתת לו חום, אהבה וחינוך. אלימות בגנים היא לא צריכה להיות בסתירה. אלימות בגנים מבחינתי, כשמכניסים נשים 'יש לך דופק? התקבלת'. עוברים ברחוב עם שאלון, 'גברת, את פנויה? בואי, התקבלת לעבודה. אדוני, אתה יכול? בוא, נכנסת'. זה סף הדרישה היום. כי אין תקציבים, כי אין שום הדרכות. אין הכשרות. יש, הן בשוליים, הן ממש בשוליים. מבחינתי ילד ששמונה שעות לא קיבל חום, אהבה, מגע, מבט, האכילו אותו בצורה לא ראויה, דיברו אליו בשפה לא ראויה – זה נורא. זה שערורייה. תתעוררו. כל ראשי המועצות וראשי העיריות, אתם כל כך גאים שאתם לא סוגרים גנים. ואני מבינה מאיזה מקום זה מגיע. אולי אם היינו סוגרים גנים למשך שבוע מישהו היה מתעורר, משהו היה קורה. הילדים האלה לא יכולים לדבר. הם לא יכולים לדבר. אני, נורית אור, הקטנה מתל אביב, באתי כדי לדבר עבורם. הם חייבים את כולכם. את כולכם ביחד. לא משרד החינוך לבד והמועצות לבד והעיריות לבד והצהרונים לבד. אין חיה כזאת. הילד לא מעניין אותו מי אני ומי את. ילד צריך לראות פנים מוכרות כל בוקר. הוא חייב לשמוע את הטון האהוב כל בוקר. הוא חייב לקבל את המגע כל בוקר. יש ילדים שלא מקבלים את זה גם בבית. תתעוררו, פשוט תתעוררו. אני השבוע זעקתי את נשמתי להורים אצלי בגן. וההורים אמרו לי נוריתי, אנחנו איתך. תגידי מה לעשות. רק תגידי. הילדים שלנו זה הדבר הכי חשוב. תחשבו, לא בעוד שנתיים, לא בעוד שלוש, בדיוק, תזכרו מה אני אומרת, שנה מהיום, בעוד שנה מהיום אישה שתלד לא תוכל להכניס את הילד שלה למעונות לגיל הרך כי לא יתקיימו מעונות לגיל הרך. לא יהיו יותר מעונות לגיל הרך. האישה תשב בבית, בדרך כלל אני אומרת האישה, לצערי הרב. במשך שלוש שנים היא תשב בבית, תגדל את הילד שלה, כי לא יהיה לה 10,000 או 12,000 שקלים לשלם לגנים פרטיים. זה נשמע לכם נורמלי שנחזור 40 שנה אחורה? לא עדיף להתעורר עכשיו, השנייה, היום? פשוט היום. בבקשה, כל מי שיכול לעזור פשוט תתעוררו, החינוך לגיל הרך שווה הרבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה נורית. אנחנו עוברים למשרד החינוך. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> שלום וברכה, אני דסי בארי. אני מגיעה לכאן כמנהלת התוכנית האסטרטגית לצורכי מורים, שהמשרד פתח בחודשים האחרונים. תוכנית אסטרטגית לצורכי מורים, שהמשרד פתח בחודשים האחרונים בדיוק כדי להידרש בסוגיית ההון האנושי במערכת החינוך, על כל הרצף. לצידי יושבת? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אורנה פז, מנהלת האגף לגיל הרך. << אורח >> קריאה: << אורח >> מינהל עובדי הוראה לא הגיעו לכאן? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> סליחה, סליחה, מה זה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, זאת שאלה. מינהל עובדי הוראה? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אבל הם לא צריכים לשאול. אני לא מאשרת לאף אחד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני שואל אז. מינהל עובדי הוראה? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אנחנו מייצגים גם את מינהל עובדי הוראה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אין דבר כזה. מינהל עובדי הוראה לא נמצאים פה? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני נמצאת פה גם כנציגת מינהל עובדי הוראה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן דסי? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא בסדר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, שנייה. דוידסון, היא אומרת שהיא מייצגת את מינהל עובדי הוראה. בואו נשמע. אנחנו עוד לא נתנו לה לדבר. בואו נשמע. כן דסי? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> קודם כל, תודה רבה על הדיון. סוגיית כוח האדם בגיל הרך יושבת על שולחנו של המשרד ומעסיקה אותו מאוד. בכלל ההון האנושי, כפי שאמרתי. בחודשים האחרונים המשרד פתח תוכנית אסטרטגית שפועלת גם בטווח המיידי, עושה באמת פעולות מסוג אחר ממה שנעשו עד כה כדי לנסות לגייס כוח אדם וגם חושבת קצת לטווח יותר ארוך. בנושא גני הילדים נעשו בחודשים שלפני פתיחת שנת הלימודים מאמצים גדולים כדי לוודא בראש ובראשונה שהמשרות הקבועות תהיינה מאוישות והשנה הצליחה להיפתח כך שלפחות, אני תכף אדבר על הסוגייה שעולה פה, אני לא מתחמקת ממנה, סוגיית מילוי המקום. אבל אני רוצה קודם לכן לומר שלפחות בשאלת המשרות הקבועות של מנהלות הגן והגננות המשלימות יש לנו היום רוב מוחלט של גני הילדים במדינת ישראל מאוישים. להוציא גנים בודדים בתל אביב שגם הם רובם היו מאוישים והצורך הזה עלה אחרי פתיחת השנה. יש לנו שתי מנהלות גנים ושלוש גננות משלימות שכרגע לא מאוישות. << אורח >> קריאה: << אורח >> שש. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> זה קצת ירד מאז שזה היה שש. זה הנתון ששלחנו. שלחנו את המספר שש, אבל נכון לאתמול התעדכנו עם הפיקוח והמספר מעודכן לשלוש גננות משלימות, כך שלפחות בהיבט הזה אנחנו יכולים להגיד שהצלחנו לפעול. במקביל אנחנו מאוד ערים לסוגייה שעולה כאן, סוגיית מילויי המקום. שבעצם מביאה לכך שבבוקר כשאין גננת צריך למצוא פתרון. גם בהיבט הזה המשרד פועל. יש לו גם פעולות קצרות טווח וגם ארוכות. ואני רוצה רגע לתת לעמיתתי, למנהלת האגף לגיל הרך אורנה פז לספר קצת על הפעולות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> את יודעת, את אישה כל כך נחמדה, אני לא רוצה לצעוק, אני לא רוצה להתעצבן. אבל אני מתבייש. אני מתבייש כאזרח המדינה. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> רגע, בוא אני אסיים. בוא רגע נסיים את התשובה ואחר כך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> את כל כך עדינה ונחמדה. אבל - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, בואו נשמע את מנהלת האגף. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> את שמעת את הדברים שלי בתחילת הדיון? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> שמעתי וגם כתבתי ועוד רגע ננסה שתינו יחד להתייחס בכבוד רב לכל נקודה שעלתה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בשיא הכבוד, אבל - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שנייה, בוא ניתן לאורנה. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> תודה על הדיון. אני אגיד שהתופעה של חוסר במילוי מקום באמת תופעה שהיא רחבה ומאוד חשוב לנו לא לסגור גנים, אני רוצה להגיד את זה בראשית דבריי. מפקחות מבוקר עד לילה מנסות ועושות את כל המאמצים, יחד עם הרשות המקומית, כמו שתיארו פה, הבעלות על גן ילדים היא משותפת. ועושים את כל המאמצים כדי לא לסגור גן ילדים, כי אנחנו מבינים את כל המשמעויות מסגירת גן ילדים. יחד עם זאת, אני רוצה להגיד שבשנים האחרונות המשרד פעל כדי לחזק את הצוותים החינוכיים בגיל הרך במספר פעולות. א' זה התחיל עם הנושא של סייעת שנייה בגני ילדים, תוספת של אלפי תקנים של סייעת שנייה בגילאי שלוש-ארבע, שהוא מתקצב אותם. וגננת מובילה לכל 20-30 כיתות גן שבעצם נותנת מענה כדי לתחזק את קהילת הגננות שברובה היא הגננות עובדות לבד ברוב היום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל זה לא התפקיד של המפקחת? למה צריך גננת מובילה? עדיף שהיא תהיה גננת שעוברת בגן. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> כי למפקחת יש 100 כיתות גן ואנחנו רוצים שתראה את, שהגננת תיראה ושיהיה מי שיראה אותה, מי שישמע, מי שיחלוק איתה את הקשרים, מי שיתמוך בה. שיהיה אוזן קשבת. אין לה חדר מורים לגננת. לכן הפונקציה הזאת היא כל כך חשובה. פעולות נוספות שעשינו בשנים האחרונות זה להוסיף תקנים במשרות מלאות לאזורי פיקוח של יועצות חינוכיות, מה שלא היה. היה 10 שעות לאזור פיקוח של 100 גנים. היום יש הרבה יותר תקנים ליועצות חינוכיות שגם הן נותנות מענים לקשיים, לגננות, להורים. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל הן לא יחליפו גננת - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל למה? לא, אל תעשו את זה. בבקשה, אני לא אוהבת את זה. אני רוצה שיסיימו, כי זה גם קוטע את קו המחשבה. כן? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> הם לא מחליפים גננת. אני אומרת שכדי שגנות לא תישחקנה. אנחנו רוצים לשמור על ההון האנושי, על השלומות של עובדי ההוראה. לכן צריך לייצר להם מעטפת חינוכית תומכת. ובשנה האחרונה הוספנו מאות תקנים, דובי, לגבי גננת שעובדת במשרה מלאה. וזה התפקיד שלה, ממלאת מקום. אנחנו הצלחנו לאייש כמעט את כל התקנים, משהו בסביבות 400 תקנים לכל הארץ כדי לאפשר, כדי לא לסגור גנים. וזה התפקיד הייעודי שלה. משרה מלאה למילוי מקום. אני לא אגיד לכם שזה נותן מענה, כמו שאתם רואים, במאה אחוז. אבל זה מאוד עזר. וזה הכיוון כנראה שנצטרך - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כשאת אומרת 'מאוד עזר', יש לך נתונים שהשנה יותר טובה מלפני שנתיים? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> כן, אני מקבלת - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא שומע את זה מהרשויות, המצב רק יותר גרוע. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אני מקבלת שזה יותר עוזר למפקחות שלי. כמו ששמעתם, הרשויות עובדות - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה עוזר? אני לא מבין, אנחנו חיים בעולם אחר. << אורח >> רועי שירן: << אורח >> לא, יש לנו את המספרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, סליחה. תראה, אתה לא מפסיק להפריע עם הערות הביניים שלך. אני איאלץ להוציא אותך. בסדר? לחברי הכנסת מותר להעיר. אבל לקהל שמגיע, לאנשים שמוזמנים אסור להפריע. אם יש לך משהו, תרים את היד, אנחנו נשמע אותך. אבל כרגע אתה צריך לתת לה להמשיך את הסקירה שלה. תודה. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> למפקחות גני הילדים כמעט ולא היה מאגר שממנו היא יכלה לשלוח גננת למלא מקום, כמו שאמרו פה הרשויות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל גם היום אין להם. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אבל השנה זה הרבה יותר טוב, כי יש עוד 400 תקנים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה שתתרכזי רגע בנתון שאמר דוידסון. הוא לא אמר את זה עכשיו שוב. אבל לגבי העתודה הלימודית כרגע, הבוגרים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שמחצית מהן לא הולכות לעבוד במקצוע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתן מבינות את זה? אתן מגיעות אולי לסמינרים, למכללות, ומדברות איתן או משהו כזה? כי זה מסביר את זה שפשוט מחצית מהן לא ממשיכות לכיוון ההוראה עצמה. יכול להיות שהן נושרות או לא מתאימות. בסדר, אדרבא, אני מכבדת את מי שמחליט שהוא לא רוצה להמשיך כי זה לא מתאים לו. אבל יש כאלה שאולי כן, אולי החשש. אתן עוקבות אחרי הנושא הזה? שזה מאוד מאוד פשוט? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 417 מתוך 848. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה במכללה מסוימת או בכלל? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, בכלל, בכל המכללות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כל המכללות? ארצי? << אורח >> קריאה: << אורח >> אני מהמכללות, אני אשמח להגיב אחר כך. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל יש לזה פתרונות. אפשר להביא מלגה במקביל להתחייבות להישארות בעבודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אגב, עשו את זה. עשו את זה. כשאני הייתי ראש מטה של שר החינוך היו מחתימים את הסטודנטים. רגע, זה כבר לא קיים? דסי, יש לזה היתכנות? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אורנה, אנחנו יודעים שאת עושה עבודה טובה. אבל עם כל הכבוד, המשרד צריך להתעורר על עצמו ולהתחיל לשפוך תקציבים מהותיים לגיל הרך. ואם הוא לא יעשה את זה בטוב, יעשה את דרך - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אולי בגיל הרך אין מישהו שמוביל את זה מבחינת הצד השני של המתרס. אבל ההורים יזעקו. זה רק עניין של זמן. יש לנו גם נציגות של ההורים כאן. אני בטוחה שיום אחד זה פשוט יתפרץ כמו הרג געש. אז עדיף להקדים תרופה למכה. ודסי, אני מכירה אותך שנים רבות ואני יודעת שהתוכניות שלכם באמת לטווח ארוך. אבל בואי תספרי לנו מה ניתן לעשות, כי המשרד, כי זה רק הולך ונעשה גרוע יותר. רק אם יש לך הערה שקשורה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, שאלה, כמה ממלאות מקום? כמה כאלה יש לנו? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> היא אמרה 400 כמדומני. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> 400 תקנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על 22,000 גנים? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 20,000 גנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אה, נסגרו 2,000? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ומה ההכשרה של הממלאות מקום? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> הן גננות לכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גננות לכל דבר, הבנתי. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני רוצה להתייחס לשאלה של הנתון, ראשית נתון ששלחנו משקף מי עובדת השנה, כרגע. חלקן היו בעבודה, אולי לא הצליחו להישאר. גם יש חלקן שעובדות בצהרונים, במסגרות פרטיות, במסגרות חלופיות. אנחנו יצרנו קשר מבין הבוגרות של תשפ"ג ושל תשפ"ד ותשפ"ה באזור המרכז. יצרנו קשר עם כל אחת מן הבוגרות שעברו הכשרה והיא לא משובצת היום במערכת. לא הסתכלנו מי הייתה. ודיברנו אחת-אחת. זו אחת הפעולות שהתוכנית האסטרטגית עושה. היא רוצה רגע להבין מי שסיים הכשרה ולא נכנס, מדוע. ראשית, חלקן עובדות בצהרונים, משפחתונים, במקומות אחרים. מעדיפות לא להיכנס לתוך מערכת גני הילדים, מכל מיני נימוקים כאלה ואחרים. חלקן בחופשות לידה, חלקן סיפרו סיפורים שהמלחמה גמרה, המילואים של הבעל גרמה להן רגע להפסיק לעבוד והן טרם חזרו וכל מיני דברים כאלה. יש ממש פירוט. כל מי שתפסנו. לא תפסנו את כולן, אבל קיימנו מאות שיחות טלפון לכל אותן אלה שלא משובצות פה. אגב, אנחנו עושים את זה בשגרה גם לצורך אחר, לא רק לצורכי גננות. זו באמת אחת הסוגיות שאנחנו מנסים להבין אותה עד תום כדי למצות טוב יותר את השיבוץ. אגב, הצלחנו להחזיר לא מעט מבין הגננות הללו או מבין בוגרות ההכשרה שכבר הוחזרו לתוך המערכת. חלקן לא בשלות לחזור, אז אנחנו עכשיו מציעים אותן כממלאות מקום. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו רוצים לשמוע, אנחנו כשאנחנו עושים דיון אנחנו רוצים לשמוע מספרים. אנחנו שומעים כל הזמן כ-, בסביבות. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> נתנו מספר מדויק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הייתה לכם הערה? << אורח >> רועי שירן: << אורח >> אני רועי, אני מרכז את פורום הורי הגנים בהנהגת הורים של תל אביב. גם נאמר פשוט שנעשו הרבה מאמצים בשנים האחרונות, אז יש לי פשוט את המספרים על תל אביב. סתם לסבר את האוזן, ב-2023 נסגרו בכל השנה 230 גנים בתל אביב. רק בנובמבר נסגרו - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כמה נפתחו? << אורח >> רועי שירן: << אורח >> רגע. נסגרו 266 גנים בעיר. בדצמבר – 177 כיתות גן בעיר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה מדבר על יום סגירה. << אורח >> רועי שירן: << אורח >> כן, יום סגירה. נסגרו 260 כיתות גן בנובמבר 2025 בתל אביב. 177 גנים כיתות גן בדצמבר. תעשו את המכפלות, 35 ילדים, כמה ילדים נשארים בבית מידי יום, בין 10 ל-20 גנים. כמה הורים לא הולכים לעבוד. אני חייב להגיד, התחושה שלי, אני בהנהגת הורים מוביל את הסיפור הזה גם מול עיריית תל אביב והמאמצים שהם עושים, 20 מיליון ש"ח אישור תקציבי של רק ל-2026 לטפל בעצמם בבעיה הזאת של מחסור בכוח אדם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מעבר לתקציב שניתן להם מהמשרד? << אורח >> רועי שירן: << אורח >> כן. כי העירייה אומרת רגע, מה אנחנו נעשה? אנחנו לא מקבלים מענה ממשרד החינוך, אז ההורים, כמו שאמרת, פונים לראש העיר ולראשת מינהל חינוך. אז הם שמים את הכסף, הם מנסים. אנחנו כמי שמנהלים איתם את השיח הזה ומנסים רגע לדבר עם ההורים ולהבין, אני אפילו שם את העניין הזה של חינוך לעשירים בצד. אנחנו לא מאמינים שלאורך זמן עיריית תל אביב בכלים שעומדים לרשותה תצליח באמת לפתור את הפער הזה, כי הוא רק הולך ומחמיר. התחושה פה, גם כי אין את הנתונים באמת, ואנחנו מכירים, אני מכיר את זה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו מדברים על תל אביב, תזכיר שאנחנו מדברים על תל אביב. << אורח >> רועי שירן: << אורח >> אני מדבר רק על תל אביב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא על הפריפריה. << אורח >> רועי שירן: << אורח >> כן, רק על תל אביב. התחושה פה שאנחנו יוצאים ממנה, אני מכיר את אורנה, את דסי לא, אבל אני יודע שאתן עושות עבודה טובה. שלחו אתכם לפה בלי הנתונים. והתחושה, אני מסתכל סביבי, אני מסתכל על החיוכים, כולם מרגישים שזה סתם. שזה סתם. כאילו, עושים פה כל מיני עבודות או ניסיונות אינסטנט. אבל אין תוכנית. אז אנחנו יושבים פה בוועדת הכנסת המאוד מכובדת הזאת וכולם עשו מאמצים והגיעו לפה מרחוק. וכולם מרגישים שזה סתם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל בוא, אי אפשר לפסול את מה שאמרה דסי. << אורח >> רועי שירן: << אורח >> לא, לדעתי היא תסכים איתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בואו נשמע. אם אתם רוצים להעיר, אז תעירו לגבי מה שנאמר באותו זמן. מיכל, את רוצה להוסיף משהו? << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> דבר מאוד קריטי, לא דובר פה על החינוך המיוחד. החינוך המיוחד סובל שבעתיים מהמחסור הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> דסי, את יכולה לענות גם לגבי החינוך המיוחד? התוכנית שלכם כוללת גם את החינוך המיוחד? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> כן, התוכנית כוללת באמת את החינוך המיוחד. ואני רק אוסיף בהקשר למה שאמרת, המנכ"ל הקים צוות משימה ייעודי לעיר תל אביב שאנחנו ממש עובדים אינטנסיבית עם אנשי העיר כרגע בנושא גני הילדים, חינוך רגיל, חינוך מיוחד, תל אביב ופתח תקווה. וזה צוות משימה מאוד אינטנסיבי שעובד בשבועות האחרונים ממש על המקומות האלה. כולל - - - פורצת דרך. כי באמת בתל אביב ובאזור המרכז, עקב המאפיינים המיוחדים של המקומות האלה ותנאי החיים וכו', יש שם מצוקה ספציפית מאופיינת באופן פרטי. ויכול להיות שמשם גם נלמד לשאר הארץ. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הבנתי. אני רוצה לשמוע את משרד האוצר. ניצן, נכון? << אורח >> אמיר כוכבי: << אורח >> אפשר רגע להעיר על מה שנאמר פה עכשיו? עולה פה בדיון, בסבטקסט ובשוליים שיש טענה שהיא כלפי הצוותים החינוכיים. זאת אומרת יש מחלות, יש חוסרים. כולם נאבקים להשלים. זה צריך להיות ברור, הטענה היא לא כלפי הצוותים החינוכיים, לא כלפי הגננות שנשחקות, לא כלפי תומכות החינוך שנשחקות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כלפי המחסור. << אורח >> אמיר כוכבי: << אורח >> הן עושות עבודה נהדרת בתנאים קשים מאוד. הטענה היא מערכתית. ולחשוב שבגלל שתל אביב השביתה גנים באופן מוצהר אתם עכשיו תבואו ותעשו איזה שיח ישירות מול תל אביב ותתעלמו מהפריפריה, משאר האזורים במרכז שסובלים – זו מחשבה מעוותת. עכשיו, כל ההתנהלות שלכם, סליחה, כל התשובות שנתת פה 'אנחנו בשיח עם אלה שעוזבות'? יושבת מולך גננת. אומרת לך למה החברות שלה עוזבות את המקצוע. לזה לא התייחסת אפילו. אז כל הסיפור המערכתי בגיל הרך פגום מהיסוד. וצודקת נורית, זה כאילו לא הטייטל של הדיון. לא דיברנו על לידה עד שלוש. אנחנו מדברים פה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש לנו דיון על זה. << אורח >> אמיר כוכבי: << אורח >> סבבה. אני אומר, גם אי אפשר בדיון אחד להקיף את הכול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה גם שונה לגמרי. << אורח >> אמיר כוכבי: << אורח >> אי אפשר בדיון אחד להקיף את הכול. אבל כשהראש, שזה מי שאמור לדאוג לחינוך, שזה משרד החינוך, לא מבין את הבעיות שרובצות לפתחו כבר שנים, לא מבין את המקום שבו המערכת נמצאת – איך אפשר לצפות לפתרונות? אז עכשיו אנחנו מגיעים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תראה, אני לא הייתי מגמדת לגמרי את - - - << אורח >> אמיר כוכבי: << אורח >> עכשיו אנחנו מבינים שהדרך להתנהל היא לא לנסות לדאוג למדינה ולדאוג להורים ולמצוא פתרונות שלנו לצוותים החינוכיים ולחזק אותם. אלא זה ללכת לכם על הראש ולהשבית את המערכת. וזאת תהיה ההמלצה לראשי הרשויות האחרים. כי שום דבר אחר לא מחלחל אצלכם. אם את יושבת פה בדיון ולא באה עם הנתונים ולא מבינה את הדברים שנאמרים ולא מגיבה לא למצוקות שעולות מהשטח, אלא רק מסבירה לנו מה יהיה בעוד כמה שנים, אז יש פה פער עצום אל מה שיקרה פה מחר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אנחנו רוצים לשמוע את משרד האוצר. כן ניצן. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> אפשר רק לבקש לתת מענה לסוגייה של חינוך מיוחד? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יהיה, זה יקרה. << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> שלום לכולם, שמי ניצן מכליס, אני כרגע כאן כנציגת צוות חינוך באגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. חשוב לי רגע לעשות סדר בגזרת האחריות שלנו. אנחנו עוסקים בגננות, מורות ומנהלות. אנחנו לא מטפלים בתומכות הוראה. זה יותר בגזרת השלטון המקומי, צוות מקביל אצלנו, ולכן אני אתייחס ספציפית למצוקה של הגננות כרגע. נתחיל בכך שאנחנו מאוד מודאגים מהמצב, בדיוק כמוכם. אנחנו רואים בחינוך לגיל הרך תשתית מאוד קריטית, גם לחינוך של הילדים וגם לכל המשק, זה מה שמאפשר לצאת לעבוד כל יום. וכשגן נסגר מבחינתנו יש פה מחיר כפול. המחיר הראשון זה החינוך של הילדים, המחיר השני זה שבאמת המשק נפגע מזה. ההורים בתל אביב, בכל הארץ - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ניצן, אתם יודעים לכמת את זה במספר? << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> אני אגיע לזה עוד רגע. אנחנו כבר בתחילת 2025 זיהינו צורך לחזק את רציפות הגנים ולכן חתמנו על הסכם גנן הצוות, שזה נותן מענה למה שאמרנו מקודם. זה בעצם יצר תפקיד חדש של גננת שהתפקיד שלה, היא מוכשרת כגננת לכל דבר והתפקיד שלה, אין לה גנים קבועים, היא אמורה לעזור ולתמוך במצב שהגננת הקבועה של הגן נעדרת ממחלה או היעדרות אחרת. כל זה היה כדי להבטיח רציפות של הגנים. אז כן נתנו מענה מסוים. אנחנו יודעים שזה מענה חלקי. אנחנו יודעים שזה לא פותר את כל הבעיה, אבל אנחנו כן ראינו צורך קודם כל לפתוח את הנתיב הזה. ובמקביל לבחון אפשרויות אחרות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כמה גננות כאלה נכנסו לתוך התוכנית הזאת? << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> זה חדש מאוד, אנחנו עוד בוחנים את זה. אני לא יודעת להגיד בדיוק כמה נכנסו. אני חייבת להגיד שכרגע אנחנו שומעים את כל העדויות על המצב מהשטח, בדיוק כמוכם, מהתקשורת. אני לא מכירה נתונים מדויקים על היקף התופעה. אני לא יודעת להגיד בדיוק איפה זה קורה או איפה המשבר חמור יותר או באיזה שלב של הקריירה של הגננות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת אנחנו במשבר כבר שש שנים ועדיין אתם לא יודעים. << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> אני מדברת על המשבר עכשיו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל המשבר הוא כבר שש שנים. << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> על מה שאנחנו שומעים, על הנתונים שאנחנו שומעים בתקופה האחרונה בתל אביב לצורך העניין. אנחנו נשמח מאוד להכיר לעומק את הנתונים ולהקים צוות שיעבוד על זה. אבל אנחנו צריכים תמונת מצב מדויקת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רגע, רגע, זה אני חייב להתעכב על זה. זאת אומרת עד היום - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש לי עוד שאלה. האם יש לכם קשר עם משרד החינוך? אתם עושים שולחנות עגולים, יושבים? עושים איזה שהוא צפי? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> עם השלטון המקומי גם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור שעם השלטון המקומי. יש לכם דבר כזה? דסי, ניצן, אורנה? << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך. עד היום אנחנו לא קיבלנו תמונת מצב מדויקת לתופעה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> חמור מאוד. << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> ואנחנו נשמח לעבוד יחד ולקדם את הנושא הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אחד הדברים שגם ראש העיר - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה מטורף. אתה שומע מה היא אומרת? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אחד הדברים שראש העיר הוד השרון ציין זה תוכניות לעתיד גם. הוא לא רואה שום משהו עתידי שאתם הולכים לעשות. אתם חושבים על שולחנות עגולים? דסי, יש פה מצב של S.O.S גדול. אנחנו בפיגור אדיר לא רק לגבי השנה הזאת, אנחנו בפיגור אדיר לשנים הבאות, שלדעתי זה הולך להיות קטסטרופה. כי אנשים פשוט נוטשים את התחום הזה שנקרא גיל הרך. אני אגיד לך, כשאני הייתי במערכת החינוך אז לא היה דבר כזה שנקרא גננת מובילה, לא היה דבר כזה שנקרא יועצות לגננות. אגב, זה מבורך. אבל זה טיפה בים. אנחנו מדברים על מחליפות, אנחנו מדברים על דברים שהם עדיין בשלב של הלחם, לא הקצפת ובטח לא הדובדבן. אז האם יש לכם תוכניות עתידיות? וכשניצן אומרת שיש, אבל אין להם נתונים. הרי הם אמונים על הבנייה של התקציב. אם הם לא מקבלים את הבעיות, גם השר לא יודע אותן. אני מדברת על שר האוצר. ולכן גם אפשר לראות באגף התקציבים שעוברים, מעבירים ככה את נושא הגיל הרך. השולחנות העגולים המטרה שלהם זה להציף את הבעיות, זה א'-ב'. ואני אומרת לך את זה לא רק מהתחום הזה. מתחומים אחרים שאני נתקלת בהם בעבודה, אתם לא יושבים המשרדים הממשלתיים ביחד. אתם חייבים להכין תוכנית עבודה משותפת, כי אחד תלוי בשני. ואני לא רואה את זה. לא רק לנושא הזה. כמעט בכל הנושאים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יש פתרון אחד, גברתי יושבת-הראש, להקים רשות לגיל הרך, שאין לי ספק שהאוצר גם יתקצב אותו. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אבל לא כמו שאתם רוצים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אנחנו נעשה את זה ביחד. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה עם המועצה לגיל הרך? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש מועצה לגיל הרך? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> המועצה לגיל הרך, עד שהגשנו את הצעת החוק של הקמת רשות לגיל הרך, הייתה מועצה, לא התכנסה. ברוך השם, אני שמח מאוד שהמשרד התעורר וסוף סוף כינס את המועצה לגיל הרך ויעשה את המינויים הנדרשים. אבל זה לא ייתן את הפתרון. צריך פתרון אמיתי. << אורח >> קריאה: << אורח >> סליחה שאני מתערבת, אבל היא גם לא מתוקצבת. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> רשות לגיל הרך, ששם יהיו שותפים משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד האוצר יצטרך לשים פה הרבה כסף. תוכנית לאומית שתוביל בסוף את הפתרונות של עבודה מועדפת. להכניס אנשים סטודנטים לתוך המערך הזה, שיוכלו בתוך - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שירות לאומי גם. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> שירות לאומי. מלגות שיינתנו בסוף לאותן מורות, התחייבות מסוימת. שהיא לומדת עכשיו את השלוש שנים שלה והיא חייבת לעבוד שלוש שנים נוספות בתוך המערכת. ייתן איזה שהיא רציפות אמיתית וביטחון. בלי זה אנחנו - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אני כן חייבת לומר איזה הערה, ברשותך, גברתי יושבת-הראש. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. אני רק רוצה לשאול שאלה לפני שאת שואלת. תראו דסי, אורנה, אנחנו עכשיו עובדים על תקציב 2026. אתם הייתם צריכים שלשום לדבר עם משרד האוצר ולתת את הצרכים הנדרשים. עשיתם את זה? דיברתם איתם? פניתם אליהם? הארתם את תשומת ליבה? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> קודם כל יש צוות עבודה קבוע שיושב בין האוצר לחינוך. אבל בנושא הספציפי הזה של גני הילדים הארנו את תשומת הלב של - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל הבעיה היא לא רק בגני הילדים, סליחה. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> הארנו את תשומת הלב של משרד האוצר לסוגייה והוא ער והוא גם באמת אכפתי, בדיוק כמונו - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מרכז השלטון המקומי, אני יודעת. אתם מתמודדים, אתם מייצגים את כל ראשי הערים. האמיני לי, אני שומעת את ראשי הערים. תראי, אני היום עוברת עיר עיר בנושא של חרמות ומוגנות. עיר עיר. אני יושבת עם ראשי ערים שפונים ורוצים את העזרה. ואנחנו כוועדה, אני מסיימת להם לבנות תוכנית עבודה שתטפל בנושא הזה של החרמות. אני באמת קוראת גם לחברי הכנסת שרוצים להצטרף – אני אשמח שתצטרפו. אני עוברת עיר עיר. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אנחנו גם מובילים איתך, רק נזכיר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מצוין. עיר עיר. פנינה, אני יודעת שאת בזה עמוק ומסיימת המון ופועלת בנושא הזה. אני גם בדרך כלל שומעת אותם מדברים על הגיל הרך וגם על היסודי וגם על המחסור הגדול שיש במורים המחליפים, בגננות המחליפות. אני שומעת את זה, בתוך עמי אני חיה. אני אומרת, הפתרון, לפחות חלקו הקטן, תלוי בישיבות הללו. הרי בישיבות הללו אפשר לעשות המון ולהתקדם עם זה. דסי, שעות רבות שאת יושבת להכין תוכנית. אפשר לפתור אותה גם בשולחנות העגולים. את אומרת אני חושבת שאני מביאה את הפתרון, אני יודעת מה הפתרון. בואו נשב. כשאורנה אומרת יש 400 מחליפים, מה הדרישה? כמה אתם צריכים? היא לא יודעת את הנתון. ניצן לא יודעת כמה את צריכה. האם הם יודעים כמה את צריכה גננות מחליפות? היא לא יודעת. היא אומרת אני בלי נתונים. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> את הדיון הזה עושה התקציבים אולי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> חבר'ה, קטי, אני מרגיש שאני מתנהל פה בתוך איזה ישיבה של חנות מכולת. יש פה אירוע מטורף שאתם לא מבינים אותו. יש פה משרד חינוך שסליחה, פשט את הרגל. אתם לא מבינים בכלל את האירוע. לא מבינים מה קורה. אנחנו יושבים ארבע שנים. עשינו עשרות דיונים. שום דבר לא עבר למשרד האוצר אפילו. משרד האוצר מגמגם, הוא לא קיבל נתונים. השלטון המקומי יושב פה, יושבים פה ראשי ערים. ליזי, תקשיבי טוב. תסגרו את המדינה. תעשו פעם אחת שביתה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> טוב, די, נו דוידסון. דוידסון, תירגע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> - - - אחרת אף אחד לא יבין פה שום דבר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא מתעורר פה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> דוידסון, תירגע. תירגע. אתה אומר דברים, אבל לא צריך לצעוק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל קטי, תקשיבי למה שאומרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שומעים, אני לא חיה על הירח. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שם דבר לא יתקדם פה, קטי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני יודעת, אני יודעת. פנינה, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ראשית, אני רוצה להודות על הדיון הזה ולברך עליו. אבל אנחנו מבינים שאם אנחנו נתעסק במיקרו, ועדה כזאת, סימון, אני איתך. אני מבינה את הזעם שלך ואני חושבת שאנחנו צריכים להיות הרבה יותר אסרטיביים גם כאן בכנסת בנושא החינוך. הרפורמה היחידה שהייתה צריכה להיות על שולחנה של הכנסת ושל הממשלה זה בחינוך. הילדים שלנו, בכאב אני אומרת את זה, בהתפוררות. הזכרת את נושא החרמות? זה לא רק זה. שם זה עניין של חיים ומוות. זה הפנימיות, זה השכר למדריכים, זה השכר לחינוך לגיל הרך. ואני אומרת לך, אם זה לא יהיה בקומה של נגזרת של תקציבים ברמה הבכירה ביותר, לא שליחי ציבור, הפקידים שהם שליחי ציבור שהם בדרג, דסי, במלוא הכבוד, המנכ"ל היה צריך לשבת פה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ברור. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במלוא הכבוד. במלוא הכבוד, הם צריכים לבוא לפה ולהסביר מדוע הם לא מצליחים לשרת את הילדים הרכים והמתוקים שלנו ומדוע כל בוקר בכל רשות צריך לעשות שבץ נא ומדוע זה לא אטרקטיבי ללכת לעבוד גנים. אני אגיד לך משהו. גם אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשכר במקצועות של נשים הוא ברצפה. הם מבריחים אותנו מהתחומים האלה ואני לא יכולה לבוא בטענות לאף גננת או סייעת או כל פונקציה אחרת בתחומים האלה. אם הם לא יתחילו להבין שעל זה עומדת מדינת ישראל, על זה עומד העתיד של מדינת ישראל, על החינוך של הילדים שלנו, אנחנו נהיה בברוך גדול. הבאתם פה פתרונות יצירתיים, אמר את זה חה"כ יוסי טייב וגם את. הכי קל להביא בנות שירות לאומי. אני לא פוסלת את הרעיון, אבל זה פלסטר. זה לנסות לבוא ולומר אוקיי, לא העלינו את השכר, לא הפכנו את המקצוע הזה לאטרקטיבי, לא הבאנו את הטובות ביותר ואת הטובים ביותר, אז נביא את בנות השירות הלאומי, נביא מתנדבים, נביא עוד ועוד. לא. אתם תשבו, אתם צריכים ללכת להביא את המנכ"ל שלכם. אם את שואלת אותי, גברתי יושבת-הראש, אני עושה עוד דיון בשבוע הבא עם המנכ"ל. עם המנכ"ל ואפילו לזמן את מנכ"ל האוצר. הם לא עושים לנו בכלל טובה. שיבואו ויסבירו מדוע אנחנו נמצאים מול שוקת שבורה. והדבר הזה משפיע על כל ישראל. עוד נושא שחשוב שתכניסי זה השכר של המדריכים בפנימיות בני נוער. אלפי ילדים, שאני אומרת לך, זה זעזוע. ובחרמות נמשיך להוביל ביחד. אבל זה פשוט מזעזע אותי. בעניין הזה של הגיל הרך את צריכה לזמן את המנכ"לים. אנחנו נבוא בכוח גדול ולא נוותר על העניין הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נציגת ההורים בבקשה, הנהגת ההורים. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אני יעל חג'בי, ראש צוות גנים ומובילת תחום לידה עד שש בהנהגת ההורים הארצית. אני הופתעתי. והתפרצתי קודם כשהבנתי שמינהל עובדי הוראה לא כאן, כי אני מבינה שהאירוע יושב קודם כל אצלם. כשאנחנו באים ומדברים על מאות גננות, שזה מספר מאוד ערטילאי, איך בכלל אפשר להתחיל לפתור? אנחנו יכולים לשבת ולהעלות המון אפשרויות לפתרונות ומענים רחבים שיועילו לסיפור הזה. אבל אם אנחנו לא מצליחים בכלל להבין את גודל האירוע, כיצד אנחנו יכולים לבוא ולפתור אותו? צריך להבין, קודם כל חשוב לי להדגיש שכל נושא המעונות, לידה עד שלוש, הוא נושא אקוטי ויש לשבת ולדבר עליו בנפרד. כי באמת הדברים שם מדרדרים מדחי לדחי. אבל אם אנחנו מסתכלים רגע על המשבר בגיל שלוש עד שש, אז אנחנו מסתכלים עליו כחלק מהמשבר הכללי של כוח האדם במערכת החינוך. אנחנו רואים את זה יותר ביתר שאת בגנים. משום שהמבנה של הגן גורם לכך שאנחנו נראה את זה ביתר שאת. אבל אנחנו לא יודעים, בדיוק כמו שאנחנו לא יודעים לומר כמה גננות חסרות. בדיוק כמו שאי אפשר לקבל מספר על כמה גנים נסגרו ממשרד החינוך או יתרה מכך, כמה גנים נפתחו אבל לא בעזרת גננת. בדיוק אותו דבר אם תבחנו את הנושא תגלו שגם משרד החינוך לא תמיד יודע לומר, או לפחות כך נאמר לי, כמה מורות חסרות. כמה מורות לא מלמדות את התחום שלהן. וכו' וכו'. זאת אומרת הבעיה היא מאוד רחבה. אנחנו כרגע מתמקדים בשלוש עד שש, נכון, זה נושא הדיון. ומאחר וזה נושא הדיון ומאחר ואני מחזיקה בידיי את מסמך חינוך בונה חברה, המיקוד האסטרטגי לקראת שנת הלימודים תשפ"ו שהוציא משרד החינוך, אז אני פונה אלייך דסי, ושואלת: איפה הגנים כאן? איפה הגנים כאן? אני מסתכלת על המטרות והיעדים האסטרטגיים, אני מקריאה: המטרה הראשונה, מטרה לכל הדעות הכי חשובה שיש: חיזוק ופיתוח ההון האנושי במערכת החינוך. עלייה בשיעור המורים החדשים. כל הזמן אנחנו מדברים פה על מורים, מי שיקרא את המסמך יראה. אני רוצה להניח שכשאתם מדברים על מורים אתם מתכוונים גם לגננות. אבל אין פה התייחסות לאופי השונה של הגנים. אז בואי רגע נפרק את זה ביחד: יעדים – גיוס, הכשרה והשמה של כוח האדם בהתאם לצורכי מערכת החינוך. אם אנחנו לא יודעים מהם צורכי מערכת החינוך, אם אנחנו לא יודעים כמה גנים היום נפתחו אך ורק בזכות זה שיש תומכת חינוך נוספת, איך אנחנו יכולים בכלל לכמת? אתם יודעים מה? גם אם עכשיו נשב ונגדיר פתרונות, איך נוכל לבחון את הדברים, למדוד אותם לאורך זמן ולבדוק שבאמת הפתרונות האלה היו יעילים? משרד החינוך כל הזמן מדבר על כך שהוראה זה הדבר הכי חשוב ושאף אחד כאן לא בייביסיטר. אבל אנחנו שמים לב שבמבחן המציאות כל עוד יש מי שמשגיח על הילדים, גם אם זה עכשיו מורה להיסטוריה שעושה חינוך גופני וגם אם מדובר בתומכת חינוך שבעצם לא יכולה עכשיו ליישם בשטח את חוזר מעברים. היא לא תדע לזהות את צורכי הילדים כדי שבאמת הדברים יעבדו כמו שצריך ואותם יעלו מגן חובה לכיתה א' בצורה המיטבית ביותר. המערכת צריכה להסתכל בצורה רחבה ולפתור את הבעיות. קודם כל זה להבין את הצרכים. אני ממשיכה. שיפור איכות ומצוינות של צוותי ההוראה והניהול במוסדות החינוך. אוקיי? ושוב, אני לא אתייחס רגע לבתי הספר אני אתייחס לגנים. אני לא הממ"מ ואני לא מרכז טאוב, שאני מקווה שדנה גם תזכה לומר פה את הדברים שלה, בכל זאת היא עשתה מחקר מעמיק. אבל אני שוחחתי עם גננות. והמון גננות מספרות לא רק על עצמן. הן מספרות גם על הקולגות שלהן, שנכנסות מיד אחרי לימודי ההוראה לתך המקצוע. הן מספרות על סיטואציה שהיא בלתי אפשרית. היום אני לגמרי יכולה להבין למה סטודנטית שסיימה עכשיו לימודי הוראה לא תרצה לנהל גן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> למה? << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> לפי מה שהגננות מספרות יש פער מאוד גדול בין מה שמלמדים בלימודי ההוראה לבין מה שהפרקטיקה בשטח, מה שהדרישות. אגב, אנחנו רואים את הדברים האלה קורים. בפעם הראשונה שהנושא הזה דובר זה במתווה אריאב ב-2006. אנחנו מדברים על לפני 20 שנה. פעם ראשונה שהנושא הזה של איכות ההכשרות בכלל דוברה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תכף נשמע את יערה והיא תסביר את זה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> ועדיין נראה שאין קשר הדוק בין המל"ג, בין האופי שבו סטודנטיות להוראה מקבלות את ההכשרה שלהן לבין הדברים שאיתם הן צריכות להתמודד בפועל. שזה דבר מאוד מרסק. הדבר השני זה התמודדות עם כמות בלתי אפשרית של ילדים. ב-2005 ועדת דברת, הייתה פעם ראשונה שוועדת דברת ביקשה להקטין את כמות הילדים בגן. ועדת שפירא אמנם אומרת את זה גם, אבל ועדת שפירא לא הביאה כאן איזה בשורה שלא כל הוועדות הביאו עד היום. אנחנו שומעים את זה לאורך כל השנים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אגב, אני גם מאמינה בזה. אני אישית, ברמה האישית, כמי שעסקה בחינוך הרבה מאוד שנים, מאמינה שכיתות קטנות יכולות ליצור מצב אחר לגמרי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם רגשי, לא רק פדגוגי. נותנים להם לחיות בהישרדות לילדים שלנו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה שתתכנסי לסיום, כי אנחנו רוצים לשמוע את יערה גם. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> בסוף מה שאני באה ואומרת שזה טוב ויפה לבוא ולומר שיש תוכניות ויש תכנון. אבל דסי, התכנון הזה והתוכניות האלה לא באים לידי ביטוי במסמך שאתם פרסמתם. אני לא רואה כאן שום דבר שמדבר על הגנים. אני לא רואה כאן שום דבר. אפילו כשאתם מזכירים את המושג היפוך הפירמידה אתם מדברים על זה בקונטקסט אחר לגמרי. בקונטקסט של משרד/שטח. אתם לא מדברים על העובדה שהגיל הרך חייב לבוא קודם. אתם לא מדברים על זה בכלל. אין פה עניין של מדדים. אתם מדברים על מדדים שאפשר לבחון עם תלמידי בית ספר, כשאנחנו באים ושואלים תלמידי בית ספר. אין פה עניין של מדדים בגנים. אתם מפספסים פה אירוע שלם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הערה חשובה מאוד. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> איך ביסוס ושיפור השלמות בא לידי ביטוי של צוותי החינוך? איך זה בא לידי ביטוי? וכמובן שצריך לדבר מספרים, מדדים. חייבים להיות מסוגלים להבין איפה אנחנו עומדים היום, לאן פנינו קדימה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. הערה חשובה, אגב. כן יערה? << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אני ד"ר יעלה שילה, מומחית בגיל הרך. הדוקטורט שלי עוסק במדיניות בישראל בין חזון ומציאות. נכון שהוא מתייחס בעיקר לגילאי לידה עד שלוש, אבל הדיון פה הוא בכלל. הייתי גם עם נעמה, עם דוידסון, עם כולם, היינו שותפים לחוק המועצה לגיל הרך, שלא סתם הוא יוקם, אלא כדי באמת לראות תכלול לידה עד שש – חינוך, בריאות ורווחה. שזה אחד הלקונות שדיבר הבחור מהוד השרון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הבחור הזה הוא ראש העיר. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> לא זכרתי את השם. ראש העיר דיבר על הבעלויות, על שוני בבעלויות, שזה קריטי. אני חייבת רגע להביא עוד כובע שלי. הייתי 13 שנים גננת, מפקחת גני ילדים. שש שנים מדריכה בירושלים. זאת אומרת יש לי פרספקטיבה, וואלה, רחבה. אני אתחיל בזה שלא יהיה נעים לשמוע, אבל הבת שלי עכשיו, ברוך השם, בהודו, אחרי שנתיים שהייתה בבארי. יש לה אפשרות ללמוד גיל הרך. היא מעולה. ביקשו ממנה בבארי גם בואי, בבקשה תחזרי. אנחנו נשלם לך על הלימודים. היא לא צריכה תשלום ללימודים כי בעלי באוניברסיטה ואני במכללה. והיא אמרה אני לא אבוא כי ההורים קשים לי. זה משהו שאתם לא מביאים לדיון, סליחה הורים יקרים. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> לא, לא, את באה ואומרת - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא לנהל דו שיח. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> זה כן הדיון שתהיה איתי רכזת פיתוח מקצועי. הייתי רכזת פיתוח מקצועי עשור במכללה. הכנסתי את הסטאז' ומורה חדש. אחת הסיבות שהם פורשים, כי הם שחוקים. נכון, יש המון שחיקה של שכר, של מערכות יחסים בין סייעת לתומכת חינוך לגננת. ואין מי שיבזר ביניהם. בין יום שהולך מדהים בגן ונהרס בצהרון. יש עוד מלא דברים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני אוסיף לך גם, יש ילדים אלרגיים. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> האלרגים, הילד הזה והילד ההוא. ובסוף ההורה אומר לגננת, סליחה על הביטוי, אני ממש מתנצלת, גם דוקטור, גם מרצה, גם על הספקטרום הדוסי, תזיזי את התחת שלך ותבואי לפה לקחת את הילד שלי. וזה אני ראיתי מול עיניי. אז חבר'ה, להורים יש אחריות. ואני אתחיל בזה שאני אמא והאחריות בחינוך מתחילה בבית. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אנחנו לא - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, יעל, את לא יכולה להגיב ככה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אני אתחיל בזה. סליחה שאני סוערת. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> לא, היא ממקדת את כל - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא יעל, את לא יכולה לעשות את זה. זה לא עובד ככה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> סליחה שאני סוערת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יכולה אחר כך להגיב. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> ואני אגיד את הרובד השני של זה. אני אביא את הרובד השני של זה. שאנחנו פה נשב, קטי, ונסתכל, וזה גם המחקר מראה, מתעסוקת נשים לחינוך ילדים, הכול ייראה אחרת. גיל הרך לצערי לא נחשב פרופסיה. כשאני אומרת שאני מומחית בגיל הרך ואני דוקטור, אני לא אגיד לכם את התגובות שאני מקבלת. מה, למה? את יכולה לעשות דברים יותר שווים. את זה, את ההוא. גיל הרך זה מומחיות. גיל הרך זה דיסציפלינה. גיל הרך צריך להיות על הבמה. צריכה להיות תוכנית לאומית שלא נגזרת רק - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני אגיד לכם, יחד עם דוידסון זימנו דיון דחוף בוועדת חוץ וביטחון ואני חייבת. פנינה מחליפה אותי, אני חוזרת לדיון. אני חוזרת. תמשיכי. אגב יערה, אני כל כך מכירה אותך ואת כל העשייה המבורכת שלך, שאני יודעת מה את אומרת. אבל בואו נמשיך. אגב, אצלי כולם מדברים בדיון, אז אל תדאגו. אף אחד לא ייצא מפה עד שכולם מדברים. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אז אני אקצר כדי שעוד יוכלו לדבר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אגב, יש לנו עד 16:00. (היו"ר פנינה תמנו) << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן יערה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אני רוצה להגיד שזו משימה לאומית לא רק של משרד החינוך. הכי קל לקחת איזה משרד או איזה מחנכת מטפלת ולחבוט בה את החיים. בסדר? לא. זו שאלה של מדיניות עמוקה ביותר. מדיניות לא בונים עם משרד אחד. מדיניות כשמה כן היא, מדינה. והמדינה צריכה להחליט שזה משימה לאומית מדינית. זה משרד הרווחה, זה משרד הבריאות, זה משרד האוצר, זה משרד החינוך. זה כל המשרדים יחד. זה לא תעסוקת נשים, זה חינוך ילדים. וגיל הרך זה פרופסיה. וביום שנסתכל על זה כפרופסיה, כדיסציפלינה, כמו שאנחנו מסתכלים על מתמטיקה, על מדעים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יערה, אני רק אזכיר שעכשיו יש את הרשות, את המועצה. בדיוק הם מגייסים אנשים. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אני מינוי של המל"ג. אני יכולה להגיד לך שיש לנו תוכנית לאומית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> המועצה הזאת, זה תפקידה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אבל המועצה לא מתוקצבת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יערה, שנייה, תנשמי. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> זה א'-ב'. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל תנשמי. תני לי להגיד את מה שיש לי להגיד על הדברים שלך. תודה. אני רק אומר, בסוף אני רוצה רגע שנתמקד. לפתור את כל העולם לא נפתור פה. ולכן ההיבט שהבאת הוא היבט חשוב. העניין של ההורים, מעורבות הורית, חינוך מבוגרים מה שנקרא. איפה הגבולות במעורבות מול מורים והכבוד שצריך לתת גם לאנשי החינוך. אבל בעיניי זה לא הנקודה, זה לא מה שמבריח - - - << אורח >> יערה שילה: << אורח >> זה בהחלט הנקודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זו אחת הנקודות. בקצה אולי. אפילו, אולי במרכז, את יודעת מה? לא אתווכח על זה. אבל כרגע אנחנו התכנסנו - - - << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> - - - ראייה צרה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> יעל, אין לי ראייה צרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יערה, את לא מתפרצת, אף אחד לא מתפרץ. זה פחות הסגנון שאני מאפשרת. טאוב, אני רוצה לתת למרכז טאוב. דנה וקנין גנאל. << אורח >> דנה וקנין גנאל: << אורח >> שלום, שמי דנה וקנין גנאל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, ויש לך שקפים. רק להריץ אותם, כי אנחנו רוצים באמת לאפשר לכולם לדבר. << אורח >> דנה וקנין גנאל: << אורח >> אפשר להציג רק את הראשון, זה ממש יספיק. (הצגת מצגת) אני חושבת שהוא מדבר בפני עצמו. פה אתם יכולים לראות את סקר טאליס שנעשה במספר מדינות של ה-OECD. אתם יכולים לראות את ההתפלגות בתפקידי העבודה בין נשות צוות בתוך המדינות. אתם יכולים לראות שבישראל מספר נשות הצוות שאינן גננות הוא הגבוה ביותר. כלומר, אנחנו במספר הנמוך ביותר של גננות במערכת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של מוסמכות. << אורח >> דנה וקנין גנאל: << אורח >> של גננות מוסמכות במערכת. זה לא הטיה של הסקר. צריך להגיד, בדקתי את זה לפני. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה אומר שבמדינת ישראל פחות אטרקטיבי ללכת למקום של הסמכה. << אורח >> דנה וקנין גנאל: << אורח >> בישראל, שמסומנת באדום, מימין. הכחול הכהה זה גננות מוסמכות. הטורקיז זה סייעות והכתום זה אחרות. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אנחנו מדברים על לידה עד שלוש או שלוש עד שש? << אורח >> דנה וקנין גנאל: << אורח >> שלוש עד שש. זה סקר טאליס שקיבלתי מטאליס. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> 75% לא מוסמכות? << אורח >> דנה וקנין גנאל: << אורח >> זה הסקר. כולל את תומכות החינוך. אני לא יודעת להגיד לך, זה הנתונים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ומי המדינות שאחרינו? << אורח >> דנה וקנין גנאל: << אורח >> הוצאתי החוצה את אפס עד שלוש. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> דנה, בדרך כלל הם כוללים את תומכות החינוך וזה הפער. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה, שנייה יערה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> לא, אבל זה הפער שלנו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא, לא. יערה, יערה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> זה הכול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יערה, אף אחד לא מתפרץ. אני מנהלת את הדיון מול דנה. דנה, אנחנו רואים את השקף ואנחנו רואים את העמודה של ישראל. תסבירי לי בבקשה מה העמודות האחרות, כי פשוט לא רואים מפה. << אורח >> דנה וקנין גנאל: << אורח >> הכחול הכהה מתאר את המוסמכות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הבנו. התכלת את הסייעות והאחר זה הצהוב. עכשיו תסבירי לי מה העמודות האחרות. זה מדינות? << אורח >> דנה וקנין גנאל: << אורח >> זה מדינות אחרות. כל מה שרואים זה מדינות אחרות. בשאר העמודות האחרות זה מדינות אחרות. חלקן לא יותר נפלאות כלכלית מישראל וחלקן כן נפלאות כלכלית מישראל. יש עירוב של ה-OECD, אני לא זוכרת בעל פה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי המדינה המובילה בתחום של ההסמכה? אנחנו לא רואים מפה, בגלל זה אני מבקשת. << אורח >> קריאה: << אורח >> באופן מפתיע, טורקיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דנה, בואי תתמקדי. כשאתם ניתחתם את הנתונים האלה, בואי תסבירי. << אורח >> דנה וקנין גנאל: << אורח >> מה שאנחנו רואים בנתונים האלה זה שיש עומס מאוד גדול על אי הכשרה של הגננות שמגיעות אלינו. יש יותר ויותר בצוותים שלנו תומכות חינוך שמחליפות את הגננות בפועל. אנחנו רואים את זה בנתוני העל של סקרים ואנחנו רואים את זה בנתונים כאן במערכת. ואני רוצה שנייה להדגיש את הסיפור הזה. הסיפור הזה מראה שיש לנו בעיה של הסתמכות על נשים שלא עברו הכשרה ייחודית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לפני ההסתמכות אני רוצה להבין. תראו, אני מאמינה ככה, תסלחו לי, קטונתי. אבל ככל שיוקר המחיה יעלה, תקשיבו לי טוב, יותר ויותר אנחנו נראה שהבעיה מחריפה. ולא זכור לי, אנשים בסוף עושים שיקול גם כלכלי. ברור. זה השכר, הופכים את המקצוע הזה ללא אטרקטיבי. אנחנו מבינים שהיחס לצוותים האלה הוא לא טוב. בסוף אנשים עושים שיקול. האם אני הולכת להסמכה או לא. מה שאני מנסה קודם כל להבין, לא את ההסתמכות שלנו, אלא למה לא הולכים להסמכה? << אורח >> דנה וקנין גנאל: << אורח >> זו שאלה מצוינת. אני לא יודעת לענות לך על זה. אני יודעת לענות לך שאנחנו רואים פחות ופחות הולכים להסמכה. אנחנו רואים יותר ויותר נשים שרוצות לעזוב את המקצוע. פער יותר גדול בין הנכנסות לעוזבות. זה היה השקף הבא, אני לא אכנס אליו כי נצטרך להסביר גם אותו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דסי ואורנה, אני רוצה להבין מה משרד החינוך עושה כדי שבאמת צעירים וצעירות, לא רק צעירות, ילכו ויהיה מספיק אטרקטיבי, כדי שילכו ללמוד ויקבלו הסכמה בתחום? << אורח >> אורית דרור: << אורח >> אני אשמח רגע, אני ממכללת אורנים והייתי מנהלת פורום של ראשות החוגים. יש לי פרספקטיבה אני חושבת של 10-15 שנה, אז אני אשמח אחרי זה. אורית דרור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ד"ר אורית דרור, את תהיי אחרי משרד החינוך. מה אתם עושים? בראייה של מדיניות. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני ציינתי את זה קצת, את שואלת לגבי גיוס מורים לתוך תהליכי הכשרה והבאתם? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא. איך את דואגת שיהיו לי גננות מוסמכות? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> כן, שתהיה הסמכה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, כי אני שמעתי מורות את אומרת. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> לא. עובדי הוראה באשר הם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. כן? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אמרתי את זה גם בפתיחת דבריי. אנחנו נמצאים בתוך מהלך מאוד גדול. גיוס, אגב, בכל הצרכים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איך אתם מגייסים? מה שיניתם שיהפוך את זה לאטרקטיבי? כי אנחנו רואים את המגמה. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אז יש לנו באמת גם מלגות שאנחנו נותנים לפי מקצועות ומחסום מלגות. ואנחנו נותנים, אגב, הנתון הזה, אורנה תכף תסביר אותו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה מלגות אתם מחלקים? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אין לי כרגע את המספר המדויק, אבל אנחנו נותנים מלגות לכל - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לכל מי שרוצה? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> לא. זה מבוסס לפי מקצועות המחסור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לפי מקצועות המחסור, אם את נותנת לחמישה זה לא עוזר. עדיף שתעבירו את המספרים. כי בסוף לבוא ולומר אנחנו הולכים עם מלגות, אני חושבת שאם את יוצאת במלגות ולימודים חינם, אז בוודאי שרבים ינהרו. אני מאמינה בזה. אבל אני לא יודעת מה המספרים, אז אנחנו לא רואים שום שינוי בינתיים. על כן מעניין כמה אתם מקצים תקציבית. את יודעת מה, לא מספרית, כמה תקציבית? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני אשלח לך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה התקציב? << אורח >> דסי בארי: << אורח >> אני לא יודעת להגיד כרגע, גם בטח שלא לבד על הגננות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איך אתם לא יודעים? אם זה כזה חשוב לכם אתם צריכים לדעת. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> לא הכנתי את הדבר הזה. אבל רגע אני אגיד לך - - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> פנינה, הם חייבים להתנות את המלגה הזאת, אכן אם היא קיימת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בתעסוקה של שנה, שנתיים, שלוש. כן. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מספר מסוים של שנים שהם חייבים להיכנס למערכת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. אבל אני כבר אומרת לך, כנראה שהתוכנית לא כל כך, לא הקצו לה מספיק תקציב. ההתניה היא סופר חשובה, אומר יושב-ראש ועדת החינוך לשעבר חה"כ יוסי טייב. אבל אם היא הייתה טובה ואם היא הייתה בהיקף רציני ומשמעותי ברמה לאומית, את היית יודעת את המספרים. אני אומרת לך. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> ההקצאה השלמה, אני פשוט לא יודעת לעשות לך רזולוציה. היא גדולה מאוד. אבל אני אשלח לכם. אנחנו נבדוק את הנתונים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תשלחו את הנתונים השבוע בבקשה. ד"ר אורית דרור. כן. << אורח >> אורית דרור: << אורח >> אני אגיד שאני מהמכון הישראלי לחינוך בגיל הרך, במכללת אורנים. הייתי ראשת חוג הרבה שנים וניהלתי פורום של ראשות חוגים של המכללות. אני אגיד שאנחנו מתחילים לראות את המגמה הזאת לפני 10 שנים. עד אז ראינו גננות קבועות במערכת, לא עוזבות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קריירה, ראו את זה כקריירה. << אורח >> אורית דרור: << אורח >> קריירה. זה היה החוג הכי גדול ברוב המכללות, זה וחינוך מיוחד. וכמו שאמרתי, לאורך עשור אנחנו רואים פיחות. כשאנחנו מדברים עם הסטודנטיות שלנו ומבקשים לדעת למה, אז קודם כל אני רוצה להגיד שגם אלו שמסיימות והולכות להיות גננות, מעדיפות לא להיות מנהלות גן. וזה אומר שהן מוותרות על 10% מהשכר שלהן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה? מה הסיבה העיקרית? << אורח >> יערה שילה: << אורח >> למה, למה הן לא רוצות? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא להתפרץ. אני בפעם הבאה שמישהו מתפרץ הוא יוצא, ככה אצלי זה עובד. פשוט יש לי הפרעות קשב וריכוז. << אורח >> אורית דרור: << אורח >> אני כבר אגיד מה הן אומרות, למה הן לא ממשיכות אחרי הלימודים להיות גננות. אבל אני אגיד שהנתון הזה מראה לנו ששכר זה לא כל הסיפור. גם אם ניתן להם מלגות וגם אם ניתן להם מענק הישארות, זה חשוב, ברור. אבל הנה, יש להם כאן מענק על זה שהן מנהלות גן והן אומרות 'תודה, לא'. מה הסיפור? קודם כל אנחנו יודעים, יש מדד שנקרא מדד הורות. בישראל ההורות היא קשה. אנחנו כמעט מקום אחרון בקרב המדינות המפותחות. הקושי הזה בלהיות הורה בישראל, מכל מיני סיבות, מייצר הרבה מאוד תוקפנות כלפי הגננות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה שיערה אמרה קודם ונגעה בנקודה. << אורח >> אורית דרור: << אורח >> נכון. אני מציינת את זה שיש מדד. דבר שני, השילוב של ילדים בגנים מאוד מקשה עליהם, בהינתן זה שהגנים לא קטנו. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> היא מתכוונת בשילוב לשילוב של צרכים מיוחדים במערכת החינוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, כן, הבנתי. שזה מגמה דווקא חיובית. << אורח >> אורית דרור: << אורח >> המגמה היא נהדרת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל יש קושי. ברור. << אורח >> אורית דרור: << אורח >> אבל אנחנו יודעים, גם ממה שאנחנו רואים בוועדת שפירא ומה שאנחנו שומעים מהגננות, זה מאוד מקשה על היותך גננת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למרות שלרבים יש סומכת אישית גם, צריך להזכיר. << אורח >> אורית דרור: << אורח >> אנחנו יודעים שיש היום הרבה עמותות שמשלמות טוב ויוצרות איזה שהיא אלטרנטיבה תעסוקתית לגננות טובות. אנחנו יודעים שיש את אפקט דימוי המתעללות. ככל שהתקשורת תרבה לדבר על גננות מתעללות, גם אם זה לא גננות, זה היה בצהרון, זה היה אנשים שלא עברו הכשרה, זה דבק בהן. והן אומרות תודה על הדימוי, לא מעוניינות. וחוץ מכל מה שאנחנו, זה בעצם תופעות חברתיות שאנחנו צריכים להבין את הרוחב שלהן וזה מחזק את זה שצריך כאן איזה שהיא חשיבה לאומית. וכשאני אומרת חשיבה לאומית צריך לחשוב גם על השכר, אבל גם על מערך תמיכה. אנחנו צריכים להתייחס, לתקצב יותר את העוטף הון אנושי מה שנקרא. איך עוטפים אותן. זה בסך הכול מעטפת שאורנה ציינה קודם, אבל תקציבית היא ירדה. ואני אגיד עוד דבר. הסיפור הזה מחלחל גם לדרגים גבוהים. זאת אומרת, אם אין לנו היום משרד של גננות, אנחנו לא רואים כבר הרבה מועמדות לתפקידי פיקוח. אני אגיד שגם באגף העיסוק שלו במי מחליפה איפה בתל אביב הוא לא עיסוק בריא. אני אומרת את זה כי יש לנו אגף לגיל הרך מעולה. אני חושבת שיש כאן הסכמה שהוא מוביל פדגוגית מצוין ואני רוצה שהוא ימשיך לעסוק בדברים האלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. מאיה גפן קלימי, אשת חינוך ויושבת ראש העמותה הכול או הכול. << אורח >> מאיה גפן קלימי: << אורח >> נעים מאוד, שמי מאיה, אני רק 20 שנה במערכת. ותמיד אמרתי שגננת זה עבודה אני חושבת הכי קשה, יותר ממורה. ואני הייתי מורה. קודם כל, אני רוצה להתחבר לכל מה שנאמר פה. אני חושבת שאלה דברים נכונים, כואבים וקשים. וכולם צודקים, זה בדיוק העניין. גם את צודקת שהרבה, גם נאמר פה וגם את שההתערבות של הורים היא קשה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל אם אנחנו רוצים לצאת - - - << אורח >> מאיה גפן קלימי: << אורח >> רגע, אני רוצה לתת הצעה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא רוצה שתתמקדו בזה, אני אסביר גם למה. << אורח >> מאיה גפן קלימי: << אורח >> לא, לא בזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש פה גורמים מדינתיים, נציגי ממשלה. אם אנחנו רוצים, את זה לא נפתור עכשיו. אם אנחנו רוצים לצאת עם משהו, בואו נתמקד. וליזי, ראש העיר, באמת תמקדו על משהו שגם המשרד יוכל לצאת עם שיעורי בית. הוא לא הולך מחר לשנות את ההורים. אני לא אומרת שזה לא חשוב. << אורח >> מאיה גפן קלימי: << אורח >> לא, לא לשנות את ההורים. אבל כן לעבוד על כל מה שקשור לתדמית של עובדי הוראה ובכלל לקרוא לגננת או למורה גננת או מורה לדעתי זה טעות. זה עיצוב הון אנושי. אנחנו מעצבים את דור העתיד. זה לא גננת. ברגע שבני נוער היום שחושבים על העתיד המקצועי שלהם, כי אנחנו מומחים בפיתוח קריירה לחבר'ה צעירים ועכשיו אנחנו מתמחים בפצועי צה"ל שרוצים לחזור לתלם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רק להתמקד. << אורח >> מאיה גפן קלימי: << אורח >> אנחנו רוצים להבין שהתדמית היא בעייתית, כי הם לא רוצים ללכת ללמוד הוראה, גם הרבה בגלל השכר וגם הרבה בגלל התעמרות הורים וגם הרבה בגלל הכשרה שהיא לא תואמת עידן חדש. כל הדברים האלה מייצרים ביחד את הבעיה שאנחנו נמצאים בה היום, כבר הרבה שנים. אני חושבת שאם אנחנו רוצים לחפש פתרונות אז אפשר להיעזר בעמותה שלוקחת את אותם פצועי צה"ל שיצאו, או אנשים שהם גם לא פצועים, שיצאו מהצבא ורוצים לחזור לתלם אחרי הטרגדיה והאסון הנורא שעברנו כולנו כמדינה, ולתת להם אפשרות להתחבר לתוך מערכות החינוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> צריך להיות זהירים באמירה שאת אומרת. בואי, אנחנו לא רוצים עכשיו, תהליך הריפוי של האנשים עם הרבה מאוד מורכבויות לא צריך להיות - - - << אורח >> מאיה גפן קלימי: << אורח >> אני חושבת שזה יכול להיות win win situation. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. נורית אור, גננת בתל אביב, משמיעה קול מהשטח. דיברה כבר. רונית, בבקשה. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> נעים מאוד, אני רונית אביב, יו"ר עמותת תומכות ותומכים זה בזו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, הגשת נייר עמדה וגם אני קיבלתי את זה בבוקר. תודה רבה. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> תודה לכם, תודה על הזכות להיות כאן. זו עמותה חדשה שקמה עכשיו, שמנוהלת רק על ידי תומכות מהשטח. אני אישית מרצה, מנתחת התנהגות, אשת חינוך, מרצה לגיל הרך. וכל חברות ההנהלה בעמותה הן תומכות מהשטח. כי הגיע הזמן שאנחנו גם כנשים וגם כנשות חינוך וכתומכות מהשטח מכירות הכי טוב את האתגרים שאנחנו נדבר בשם עצמנו ושנביא פרספקטיבה של איך זה נראה מהצד שלנו. אז אתם יודעים מה גורם מספר אחת שעושה את הנזק הכי גדול לארגון? זה לא חוסר כסף ולא מתחרים, אלא עובדים מתוסכלים. עובדים מתוסכלים שחווים התעמרות ופגיעה שיטתית בזכויות שלהם הם הגורם מספר אחד לפגיעה בארגון. ולא מתוך רוע או כוונת זדון. אלא מתוך חוסר תחושת שייכות, ריחוק ותחושת חוסר ערך ומשמעות. זה עולמם של תומכי ותומכי החינוך במדינת ישראל. בגני הילדים, בבתי הספר ובחינוך המיוחד. המשבר הנוכחי הוא תוצאה ישירה של הזנחת המעמד המקצועי של תומכות החינוך. שילוב של שכר נמוך, יחס מזלזל, שחיקה גבוהה ועומסים כבדים. זה מה שמייצר את הקושי לגייס כוח אדם מקצועי ואיכותי. ואנחנו מתעקשות שלא ניתן לפתור את מצוקת כוח האדם רק בסתימת חורים. אלא רק דרך הסתכלות הוליסטית על התמונה הרחבה והבעיה נעוצה בתפיסת התפקיד, בערך ובמשמעות. לכולכם פה יש ילדים, או לפחות לרובכם. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> - - - הסכמי השכר מסנדלים אתכם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את כל הזמן מתפרצת. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה. את כל הזמן מתפרצת. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אני הוספתי לה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא, את לא מתפרצת. אנשים יודעים לדבר, לא צריך את החיזוקים האלה. תודה. תמשיכי, אני חושבת שאת מדייקת מאוד את השילוב הקשה הזה שמוביל להתרסקות. כל אחד מהרכיבים שאת מדברת עליהם בסוף צריכים להיות מטופלים. אני אישית אומרת, בסוף אתם תצטרכו להביא תקציב להעלאת השכר. זה אחד הדברים. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> אני ברשותך אמשיך. יש לי כמה דברים חשובים. אז באמת דיברנו על המשמעות לגיל הרך. אני לא אוסיף על זה. אני רוצה לתת לכם שתי נקודות מאוד חשובות: נקודה ראשונה – מחקרים מראים ש-40% מהאנשים מעל גיל 18 שנמצאים בבתי הכלא, מחקר גדול שנעשה בארצות הברית, 40% מהאנשים שנמצאים בבתי הכלא מעל גיל 18 קיבלו חינוך לא ראוי בגיל הרך. זאת אומרת שהם לא היו במסגרות או שהם היו במסגרות לא ראויות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> או שהם נעצרו סתם. גם אופציה. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> אז השקעה בגיל הרך היא לא רק מבחינה חינוכית התפתחותית, אלא היא מטרה כלכלית מדינית. אם אנחנו עוסקים כל הזמן לטפל בסימפטומים של הדבר הזה, של התופעה, זה עולה לנו מיליארדים. ובכלל, כל המושג המגוחך הזה של היפוך הפירמידה. לא, הפירמידה כמו שהיא זו הצורה הנכונה שלה. הבסיס, השנים הראשונות לחיים שלנו, זה הבסיס. זאת צריכה להיות הפירמידה, בדיוק כמו שהיא. אז היפוך הפירמידה נראה לי מגוחך. עוד נקודה אחת שאני פונה פה להורים. נקודה מאוד חשובה. על פי מחקרים, ילדות וילדים עד גיל שש נמצאים כ-50% מזמן הערות שלהם עם מטפלים שהם לא ההורים שלהם. זאת אומרת שהם נמצאים במסגרות חינוכיות. ואם אנחנו מנכים חופשות וסופי שבוע, הנתון הזה עולה ל-75% מהזמן שהילדים נמצאים עם מטפלים שהם לא ההורים שלהם. לכן אני אומרת ואני קוראת כאן שזו צריכה להיות מטרה משותפת, שלנו כצוותים ושל ההורים. דובר פה על עניין חוסר האמון שנפגע בגלל קומץ שפגע, מספרית זה חצי אחוז בערך. אתם יודעים כמה תומכות ותומכים יש במערכת החינוך? באופן כללי יש כ-70,000 תומכות ותומכים, לא רק בגני הילדים. בערך מחצית מהם בגני הילדים ובחינוך המיוחד. ממש קומץ פוגע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. נתתי לך מספיק זמן, אבל אמרת דברי חוכמה. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> תודה. יש לנו גם דברים אופרטיביים והצעות אופרטיביות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הדברים שלך מאוד חשובים. אני רק רוצה לשאול שאלה: מתי פעם אחרונה משרד החינוך ישב עם הקולות מהשטח, עם הארגונים? << אורח >> רונית אביב: << אורח >> איתנו אף פעם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עם הנהגה? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> כל הזמן. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אני רוצה לציין לטובה את העובדה שקודם כל הנהגת ההורים מכירה בבעייתיות או בחוסר הגבולות נקרא לזה כך, שבין מעורבות להתערבות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא, את לוקחת אותי למקום אחר. אני שאלתי שאלה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, אני שאלתי שאלה. לא כדי שתוכלי לקחת. שאלתי האם אתם, אני שאלתי את הארגונים. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אנחנו כרגע עובדים בשיתוף פעולה בכל התחום של חינוך קדם יסודי על חיזוק הקשר והעמקת האמון בין צוותי ההוראה לבין ההורים. עובדים על זה מאוד חזק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. ליזי? << אורח >> ליזי דלריצ'ה: << אורח >> אני כבר דיברתי, תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הילה מויאל, בבקשה. מרכז השלטון המקומי. קצת לדבר, לשקף עוד יותר, אני אמנם הגעתי באיחור. << אורח >> הילה מויאל: << אורח >> אנחנו דווקא מגיעים מזווית אחרת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של איך אתם מצליחים לתפעל. אז לא, אני רוצה קודם שתגידי לי מה תמונת המצב ואז איך אתם באמת מתפעלים. << אורח >> הילה מויאל: << אורח >> תמונת המצב אני מכירה מקרוב, אני ניהלתי אגף לגיל הרך עד לפני שנה בעיריית הרצליה. הייתי יועצת חינוכית בגני הילדים 14 שנים במשרד החינוך. עברתי בין גנים. כל מה שנאמר פה אני מסכימה. יחד עם זאת, יש פה game changer מאוד רציני שאנחנו מזהים בשלטון המקומי, שזה אי הגעה בכלל לתוך מערכת החינוך. לא רק בגלל כל מה שסיפרו כאן, אלא גם כי שוק התעסוקה משתנה. ואנחנו צריכים להיות ערים לזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וצריכים להיות אטרקטיביים ולהדביק את זה. אלא אם כן אנחנו רוצים לשלוח רובוטים לחנך את הילדים שלנו. << אורח >> הילה מויאל: << אורח >> חד משמעית. היום בחור צעיר הוא אג'ילי, הוא רוצה למקבל. הוא לא רוצה לעבוד בעבודה אחת קבועה עם מענק יובל של אחרי 25 שנה. תומכות חינוך אצלי התחלפו לא בגלל שהן לא היה להן טוב. נתנו להן הכשרות, נתנו להן אופק בתנועה, נתנו להם באמת הכול מהכול. ויחד עם זאת הם אמרו לי - - - << אורח >> נורית אור: << אורח >> אז את לא מכירה את ההתעמרות בשטח, אני מכירה אותה. << אורח >> הילה מויאל: << אורח >> אני מדברת רק בתור מישהי שניהלה את מערכות החינוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מבקשת לא להתפרץ ובלי הערות ביניים. << אורח >> הילה מויאל: << אורח >> ההערה שלהן הייתה אנחנו רוצות גם לעשות לק ג'ל ואנחנו רוצות גם ללמוד ואנחנו רוצות לעבוד בעוד דברים. אנחנו רוצות לפרנס בהגינות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם צריך לזכור שהדור הזה הוא מחליף עבודה כל שלוש שנים בממוצע. << אורח >> הילה מויאל: << אורח >> חד משמעית. ואנחנו לא יכולים להתעלם מזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לכן במקצועות החיוניים שאנחנו רואים בהם כחיים שלמים אנחנו חייבים לדעת להפוך את המקצוע הזה מותאם גם לצרכים, נקרא לזה הרגשיים או לא יודעת, של הדור הזה. << אורח >> מאיה גפן קלימי: << אורח >> לתת מעטפת לעובדי ההוראה. << אורח >> נורית אור: << אורח >> קודם כל להפוך את התפקיד הזה למקצוע רשמי, לפרופסיה. כשיהיה לזה ערך אז יותר אנשים איכותיים ירצו להיות ולעשות את התפקיד הזה. << אורח >> מאיה גפן קלימי: << אורח >> אני לא מתווכחת עם זה. אני רק אומרת, ולהוסיף שכר כמובן. << אורח >> הילה מויאל: << אורח >> יש פה עוד אלמנט, מנהלות גנים הן לא סתם רוצות להיות גננות משלימות, כי הן הולכות ללמוד הדרכת הורים וטיפול זה, והן עושות אקסטרה של האקסטרה, כי הן אג'יליות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, מה הפתרונות? למרות שאני רוצה לומר שהרשות עכשיו, המועצה, לחינוך לגיל הרך, אני מאוד מקווה, יוסי, אתה מכיר את החוק יותר טוב ממני. אני חושבת שהמועצה, ואני מקווה, אני לא זוכרת את הפרטים. זאת צריכה להיות מועצה שיודעת לחשוב מדיניות, כולל לקחת גם את ההיבטים הסוציולוגיים וההתפתחות הסוציולוגית של גם שוק התעסוקה ולדעת להתאים את זה לצרכים. כי המשבר הזה לא ייפתר כל עוד יוקר המחיה עולה. המאפיינים של מי שנכנסים לשוק התעסוקה הם מאפיינים חדשים, זה לא דור ההורים שלנו שבאמת מחזיקים יציבות ורואים את זה - - - << אורח >> דנה וקנין גנאל: << אורח >> אפשר להעיר על שוק התעסוקה? אני רוצה להעיר על שוק התעסוקה, כי במקביל לעובדתי ביוזמה לגיל הרך, אני גם אג'ילית, ואני מתעסקת בשוק העבודה לא מעט. ואני רוצה להגיד שההתייחסות לשוק העבודה רק מנקודת המבט של האג'יליות לדעתי היא לא נכונה. אחד הדברים שמעסיקים לא מעט עובדים בדרגות נמוכות זה דווקא קביעות. ותלונות על מעבר גנים מאוד גדול בקרב סייעות, פחות אצל גננות. דבר נוסף שאני רוצה להגיד בהקשר הזה, זה שזה יכול להיות פתרון מעולה לפתור את הבעיה העכשווית, אבל זה לא פתרון לטווח ארוך. << אורח >> הילה מויאל: << אורח >> אני לא אמרתי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הילה, לא להיכנס לוויכוח. הבנו, תודה. הילה, תמשיכי בבקשה. << אורח >> הילה מויאל: << אורח >> אני אומרת, אנחנו כבר התחלנו לפני שלוש שנים במהלך הזה והבנו שאם אנחנו לא נחשוב מחוץ לקופסה ונעשה פתרון נוסף, ניתן פתרון נוסף לרשויות כדי שהם יוכלו להחזיק את הסיפור של אי סגירת גנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה מה? עובדים שעתיים? << אורח >> הילה מויאל: << אורח >> בנינו פלטפורמה דיגיטלית שבעצם קוראת לכל הסטודנטים, לאנשים בין עבודות, לגמלאים, לחבר'ה שהם לפני צבא מעל גיל 18, אחרי צבא, אומרים להם בואו, יש לכם יומיים בשבוע פנויים? בואו תחליפו בגני הילדים. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> את יודעת איזה נזק זה עושה לילדים כשכל יומיים מתחלף להם פרצוף? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, אבל זכותה. סליחה, סליחה. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> אתם לא רוצים, לא נעים לי לספר, אוקיי? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה. לא חייבים להסכים על הכול. אני רוצה להגיד לכם, בעולם שאנחנו נמצאים, רונית, את לא מתפרצת. לכל אחד פה יש דברים חכמים לומר, אבל את לא מתפרצת. וזו כבר פעם שנייה אני אומרת. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> ויש כאלה שעוד לא דיברו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה כן לשמוע. את אומרת אתם מתאימים את הפתרונות. << אורח >> הילה מויאל: << אורח >> זה לא הפתרון היחיד, זה לא מחליף גיוס קבוע. זה לא אומר אנחנו נעשה במקום, זה בנוסף. זה כדי שילדים יגידו יום יום לגן, שהגננת שלהם נמצאת. אנחנו לא מחליפים גננות, אנחנו מחליפים תומכות חינוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל יש לך זמן להכשיר אותם? << אורח >> הילה מויאל: << אורח >> אני אגיד שוב, היום במציאות של היום תומכות חינוך מחליפות וגם גננות מחליפות לא מקבלות שום הכשרה. שאף אחד לא יספר סיפור, ההכשרה לא קיימת למילוי מקום. ויחד עם זאת אני אומרת, כדי לקיים מצב שמנהלת הגן מגיעה לגן ויש איתה שתי נשות צוות, אשת צוות אחת שעם מוטיבציה, שיש להן כוחות, שרואות את הילדים. שלא שחוקות. שמאפשרות לתומכות החינוך לשבת בבית כשהן חולות. את אומרת התעמרות, ואני אומרת לפעמים אין ברירה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז הילה, את אומרת שהפתרונות שהבאתם מנעו סגירתם של 2,000 גני ילדים? << אורח >> הילה מויאל: << אורח >> מתחילת השנה 2,000 גני ילדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אגיד משהו, קודם כל אין מה לעשות, לפעמים יש מציאות שצריך לחשוב באופן יצירתי. אבל בוודאי אני לא חושבת, אני דווקא מאלה שמחזיקים בעמדה שהילדים שלנו במילים עממיות, עם כל הכבוד, הם לא תחנת מעבר. אבל אתם לא הייתה לכם ברירה והם עשו את מה שהם יכולים כדי למנוע את הסגירה. והאמת היא, יש הורים שאם תגידי להם אני מביא סטודנט או לא יודעת, בת שירות לאומי, העיקר שהילד לא יהיה בבית, אז הם יגידו כן. אבל זה כתוצאה מזה שמדינת ישראל והממשלה לא לוקחת את האירוע הזה כאירוע מכונן. כאירוע שחייב לתת עליו החלטת ממשלה מיידית. אתם לא איתי בכלל, משרד החינוך, לא הבנתי. אני מדברת כאן, באמת, אתם לא באתם לעשות "וי". << אורח >> דסי בארי: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, סליחה, אם אני מדברת ואת בינתיים מפטפטת, כשאני אומרת את הדברים החשובים שיש לי להגיד, גם אם לא נוח לך לשמוע. אבל הדבר הזה, יש פה אירוע משברי ואנחנו רוצים תשובות. הדבר הזה היה צריך להיות עכשיו במתכונת חירום. לשבת בהחלטת ממשלה דחוף. היא צריכה, תגידו, הרשויות המקומיות צריכים כל פעם לג'נגל ולהביא סטודנטים וכל מיני אנשים שזה הופך להיות תחנת מעבר שלהם כדי ש-2,000 גני ילדים לא ייסגרו? באיזה עולם אתם לא הגעתם ולא צלצלתם כבר בכל הפעמונים? זו המשמרת שלכם. אני ממש המומה. ולי יש בבית כמה גננות. כן? << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> קודם כל אני רוצה, זה אולי לא מתפקידי, אבל אני רוצה לציין בשם השלטון המקומי שכאשר הם מסתייעים במסייעת הם משלמים פי כמה וכמה על תומכת החינוך ואף אחד לא מחזיר להם את הכסף הזה. מעבר לזה, אני רוצה לציין שמשרד החינוך אמנם בא ואומר שהוא מאוד היה רוצה להקטין גנים, אבל האופן שבו מתקצבים גנים לא בכלל מעודד רשויות לרווח את הגנים, אלא נהפוך הוא, לוותר על סמלי מוסד. ואנחנו רואים מגמה של צמצום גנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לרווח מבחינת מספר ילדים? << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה לפי ועדת שפירא? << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> לא קשור לשפירא. קשור לאופן שבו משרד החינוך מתקצב. << אורח >> ליזי דלריצ'ה: << אורח >> אני רק רוצה שתביני. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> משרד החינוך מתקצב גן, מעודד רשויות, אנחנו רואים כהורים מגמה של סגירת גנים באופן אבסורדי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תנו בבקשה לליזי להסביר. << אורח >> ליזי דלריצ'ה: << אורח >> אני רק רוצה להשלים את מה שאמרת, כי זה לא מובן. גן היום מעל 30 ילדים כל הדלתא העיריות צריכות לשלם את זה. לכן זה מעודד אותם להתייעל כל הזמן ולצמצם. מעל 30 העירייה צריכה לשלם. זאת אומרת אנחנו לא יכולים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מעל 30 ילדים? העירייה? << אורח >> ליזי דלריצ'ה: << אורח >> הפוך, מתחת ל-30 ילדים, אנחנו צריכים לגרום לזה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> העירייה צריכה לשלם? << אורח >> ליזי דלריצ'ה: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תגידו, זה נורמלי? << אורח >> ליזי דלריצ'ה: << אורח >> לא. בנוסף לזה, על כל גן ילדים שפותחים בסוף - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איזה היגיון יש בדבר הזה? << אורח >> ליזי דלריצ'ה: << אורח >> זה מעודד לסגור. וצריכים להודיע את זה בחודש מאי, ואם לא אז אנחנו משלמים כל השנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> משרד החינוך. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> רגע, אני לא סיימתי את השאלה, ברשותך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תמתיני. ליזי, תודה שהסברת לי. מתחת ל-30 ילדים אתם גם נאלצים לשפות? << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> נכון. אני רגע רוצה להרחיב. אנחנו עכשיו בשיח עם משרד החינוך. אני אפילו אגיד סוג של עוד קרב. משום השיטה של תקצוב גני הילדים. קודם כל, תקצוב גני הילדים. בגני ילדים, ככל שמספר הילדים קטן מהתקן, על כל ילד אנחנו משלמים את שכר הגננת ושכר הסייעת. זה נקרא ילדי השלמה. אנחנו היום בקרבות, אני אומרת קרבות, כי אני לא יודעת מילה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה שמשרד החינוך יעודד דבר כזה? במקום, להיפך, אני הייתי נותנת מענקים לרשויות שמצליחות לצמצם את הכיתות ולעשות אווירה הוליסטית. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> הפוך, אז בואי אני אסביר לך את ההיגיון. זה לא פלא שהאוצר לא יודע נתונים. משום שאם אנחנו, אני רגע אסביר. << אורח >> דסי בארי: << אורח >> כי יש תקינה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, זה לא מעניין התקינה, יש חיים. יש מציאות. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> פנינה, מערבבים המון מושגים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה יערה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> זה חלק מהבעיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא מעניין אותי המושג. בואו נדבר על החיים עצמם. גם אם אני לא בקיאה לחלוטין בתחום. כרגע המציאות היא שיש פה ראשות ערים שאומרות ככל שהכיתה שלי קטנה אני משלמת יותר. נקודה. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> לא רק זה. אני רוצה רגע להרחיב את התמונה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא צריך פה דוקטורט. תקראי לזה תקינה, תקראי לזה לא יודעת, בשם אחר. שיפוי, סבסוד, הכול. אני רוצה להגיד לך שהנקודה הזאת זה לא גבוה יותר, זו נקודה סופר קריטית. כי אם אני הייתי מחר ראש עיר וזה מה שיש, זה מה יש. לוקחת את התקציב שיש לי, דוחפת. זה מה שהם עושים. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אני רוצה להסביר רגע. תקינה נועדה לסדר את המספרים. הרי לא סתם יש תקינה. משום שככל שליזי ודובי וראשי רשויות ישבצו פחות ילדים בגן הילדים, לפי כל המחקרים, הרי זה מה שצריך לעשות. קודם כל יצטרכו עוד תקציב לבינוי. דבר שני, מישהו יצטרך להביא עוד כוח אדם ואת שכר הסייעות והגננות. היום זה מושת על הרשויות המקומיות. אין היום אפשרות לאייש גן עם מספר ילדים מצומצם, משום שהרשות משלמת מכיסה על כל ילד מתחת לאותה תקינה שנקבעה. מי קבע את התקינה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני חושבת, משרד החינוך. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אני רוצה רגע לסיים את השאלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> רק לסיים את השאלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא. גברתי, לא. תודה. את תמתיני, ניתן לך בסוף. איילת קציר, יושבת-ראש ומייסדת התנועה מובילי חינוך. תודה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> תודה רבה. אנחנו באותו צד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כולנו באותו צד, פשוט זה להבין. כי בסוף יוצאות הנחיות של הוועדה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> בנוסף לזה שאני מייצגת תנועה אזרחית, אני במשך 25 שנים עבדתי כגננת, כמורה, כמדריכה, כמפקחת על גני ילדים במשרד החינוך. מכירה את הנושא מאוד מקרוב. אני אולי אגיד פה כמה דברים שיגרמו לזה שאני אהיה פחות פופולרית בחדר. אבל כשאני באה ואומרת שמדובר פה על דיון ברמות הרבה יותר גבוהות, כשגלשנו כבר לתקינה וכאלה. תראו, זה מתחיל פה להיות איזה שהוא דיון דמגוגי. של שלטון מקומי מול משרדי ממשלה וכל מיני כאלה. כאשר בסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מצטערת, אני מפסיקה אותך ואני אסביר. את לא תחלקי ציונים לדיונים בכנסת. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> זה לא ציון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עם כל הכבוד, זה לא דיון דמגוגי. ואני חושבת שאת צריכה להימנע. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אני רוצה גם להבין למה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא, סליחה, גב' קציר, תחזרי בך. זה דיון חשוב. ומה לעשות, ככל שיהיו יותר דיונים בנושא הזה, ברצף, בזמן קצר, כולנו אולי נתכנס לעבודה אמיתית שהיא בסוף גם החלטת ממשלה. אני מבינה שלא הכול בידיים שלכם, נציגות משרד החינוך. אבל בסוף אני אגיד לכם מה בידיים שלכם, זה לצלצל בכל הפעמונים. ואנחנו לא נמצאים במצב טוב. אז אם זה דמגוגי, מבחינתי אני לא רוצה לשמוע אותך. אלא אם כן את חוזרת בך ומתנצלת על זה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אז אני אסביר את זה אחרת. בסופו של דבר אנחנו עוסקים פה בילדים. לא רק בחינוך של ילדים, אלא גם בביטחון של ילדים. אנחנו מדברים על מחליפות, מדברים על מחסור בזה. יש פה ראש העיר כוכבי שאמר בתחילת דבריו חסרים לי כרגע 30 תומכות הוראה, שזה סייעות. ו-15 גננות. זאת אומרת, אנחנו כל פעם מנסים לייצר פה איזה שהם מאזנים. אבל זה מחטיא את המטרה עצמה. כי בסופו של דבר כשאנחנו מכניסים אנשים שלא מכירים את הילדים, כי אין מה לעשות, בסוף זה כסף ובסוף זה כלכלה ובסוף ההורים האלה. זה הדיון. ההורים האלה צריכים לצאת למקום עבודתם ואנחנו מנסים לייצר איזה שהם פתרונות, פעם אחר פעם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> באיזה כובע את רוצה להיות? אני מבינה מצד אחד מה את מנסה לומר. ואני אסביר גם למה יש תסכול באירוע הזה. כי הרבה מאוד מרכיבים והרבה מאוד כשלים מובילים לכשל הגדול של בריחת כוח האדם. ולפעמים כשאנחנו במצב כזה שלא טופל הרבה מאוד שנים, אז יש איזה תסכול כי לא יודעים איפה להתחיל. במצב דברים שכזה צריך לייצר שולחן עגול עם שיתוף ציבור, שהוא ממש תחום בזמן. ובמדיניות ציבורית, תאמינו לי, הובלתי תהליכים קשים לא פחות. וזה חייב להיות עם שיתוף ציבור. זה חייב להיות דיונים אינטנסיביים. זה חייב להגיע לשולחן של מנכ"ל ושר וזה חייב להיגמר בהחלטת מדיניות של ממשלה עם המשרדים הרלוונטיים. אני מבינה את התסכול, עובדה שאני פה קצת ואני מתוסכלת. אני אומרת רגע, יכול להיות שבאמת יוסי יש לו הרבה יותר פרספקטיבה על האירוע הזה, ואתה בטח קיימת לא מעט דיונים בעניין בתפקידך הקודם. ועדיין, אני כן רוצה לתת לך. זה לא דיון דמגוגי ואני כן רוצה לתת לך את ההזדמנות להגיד לי באיזה קומה את רוצה להיות? איפה את שופכת מהידע שלך כמישהי שעשתה עד דרגת פיקוח. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אז בואי ניקח רפורמה שבזמנו נראתה מבורכת כמו הרפורמה של בנט, הרפורמה של הסייעת השנייה שנועדה להכניס עוד כוח אדם. במקום לצמצם את מספר הילדים בגן, בכיתה, שזה מה שנדרש לעשות. כי זה מביא לשחיקה וזה פוגע גם בהתפתחות ובזכויות של ילדים בתוך הגן. בסופו של דבר הביאו איזה שהיא רפורמה. הביאו X כסף צבוע ל-X שנים, שהכניסו סייעת נוספת לטט"ח. גילאים צעירים. כי אז גם היה השינוי שהכניסו ילדים בני שנתיים ושמונה חודשים ורובם לא גמולים. בסופו של דבר במצב שאנחנו נתקלים בו בשטח, כשנעדרת סייעת או נעדרת גננת לוקחים את אותה סייעת שנייה ומעבירים, על מנת למצוא פתרונות. זה קורה המון בשטח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז מחפיצים אותם גם איפה שהוא. במובן האחר. אז את נשארת, שימי לב, ולא חלילה כדי להוכיח אותך. אבל גם את בסוף נאחזת במרכיב אחד שפוגע באותן הנשים. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> לא, מה שאני מנסה להגיד שהפתרונות שנותנים הם פתרונות פלסטר. הם פתרונות שלא מביאים באמת לשינוי עומק. אנחנו כל הזמן מדברים על היעדרויות, אנחנו מדברים על איך מכסים על זה כדי להשאיר מוסדות חינוך פתוחים. בסופו של דבר אנחנו לא מגיעים לנקודה האמיתית שהמשבר הוא משבר אמיתי וצריך לשנות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הרבה מאוד רכיבים. תודה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> את דיברת על העלאה בשכר. גם אם גננת או סייעת יקבלו היום 50,000 שקלים בחודש, שזה שכר מאוד גבוה, אנחנו מסכימים. הן לא יצליחו במשימה שלהן. הן לא יצליחו במשימה, כי צריך לשנות המבנה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אני יכולה רגע לסיים את השאלה שלי מקודם? בבקשה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא. גברתי, יש פה עוד אנשים. אני רוצה להגיד לך משהו, קצת צניעות, יש פה עוד אנשים. כולם חשובים. גם הם רוצים. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. מאיה דינה אוחיון, מטפלת רגשית. אני הבנתי שאת הגעת מרחוק. << אורח >> מאיה דינה אוחיון: << אורח >> הגעתי מהפריפריה, מאוד מרחוק, כדי להשמיע באמת את הקול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. היה מאוד חשוב גם ליושבת-הראש שתדברי, שתדעי. << אורח >> מאיה דינה אוחיון: << אורח >> תודה. קודם כל, אני באמת מתרגשת להיות פה. זו זכות והזדמנות טובה להשמיע את הקול הצעיר, שהוא לא מהרצליה ולא מתל אביב. לא שחלילה אני מזלזלת, ממש לא. אני אוהבת להיות שם, מאוד. קודם כל, אני מטפלת, כמו שכבר אמרתי. אני מלווה גם הורים בהדרכה עם הילדים בקשיים וכו'. בעברי גם התמחיתי באחד מהגנים בקריה שלי. הלכתי ככה באמת מרצון טוב לעזור, להיות ולתת. חשוב לי להגיד שאנחנו לא מסתכלים פה על הבעיה הכי משמעותית וגדולה. ואני רואה את זה מהעיניים שלי ויכול להיות גם שאתם לא תסכימו איתי. אבל הדבר הכי משמעותי בעיניי זה גם העניין הזה שנכון, אוקיי, אנחנו מגיעים ואנחנו מחליפים ואין גננת אחת. זאת אומרת שיש כל הזמן את המחליפות וסוג של הסיבוב הזה. הסיבוב הזה מאוד בעייתי. כל פעם כשאני הייתי מגיעה לעבודה, להיות עם הילדים, כל פעם מחדש הייתה נמצאת איתי גננת. הגננת לוקחת את מי שבאה לסייע לה תחת חסותה ולא נותנת לה להשמיע שום קול, שום דבר. אני לא באה בביקורת, אבל מערכת החינוך זה משהו שצריך להיות בשותפות. צריך גם לפני שמגיעים לעבודה ולריאיון בכלליות, לבדוק את הבן אדם. לשאול מיהו בכלל. מה המניע שלו לבוא ולהיות עם הילדים האלה. הילדים האלה נמצאים במצוקה. אנחנו דור שבכלליות, גם מהמלחמה וגם בכלליות אנחנו נמצאים בסטרס יום יומי ואין על זה את הדגש. גם בגנים עצמם. כל המערכת עצמה היא לא עובדת כמו שצריך. צריך לתת לילדים האלה להרגיש את החיים באמת, את הרוגע. את הרגש, את העיניים הטובות. עזבו אתכם גננות, לא גננות, מישהי קבועה, מישהי הסמכה. אנשים טובים שרוצים לתת זה מה שחשוב פה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, אנחנו נסתפק בדברים האלה כיוון שהזמן גם קצר. יניב פרץ, ראש אגף מעסיקים, שירות התעסוקה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> תודה גברתי. תודה על ההזדמנות על הדיון הסופר חשוב שדן באחת מהסוגיות האקוטיות בעת הזאת. כי אני מייצג את השירות גם בדיונים נוספים של מחסור במגוון ענפי משק: סיעוד, חקלאות, בנייה וכיוצא בזה. מדובר פה באמת הילדים של כולנו. דיברו פה על המורכבויות, על האתגרים, על השחיקה ועוד מגוון רחב של ניואנסים. אני בכוונה לא רוצה להוסיף על העניין הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. תביא את ההיבטים שלכם מבחינת ביקוש והיצע. היצע יש, ביקוש. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> לגמרי. אז אני בכוונה, ברשותך, אלך למקום קצת אחר שלא נגעו בו. רגע נתון אחד, נתון מקרו לפני שאצלול לנתוני מיקרו שעוסקים בביקוש וההיצע במגוון המקצועות לגיל הרך. אז במקרו למי שלא יודע, אנחנו נמצאים היום בשיעור האבטלה הנמוך ביותר מזה כעשור וחצי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 3%. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אנחנו מדברים על 2.9%, כ-150,000 בלתי מועסקים. מתוכם כ-50,000 בהבטחת הכנסה וכ-100,000 תחת אבטלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה יודע שהנתון הזה, למרות שהוא מעודד, במקרה שלנו הוא לא מעודד אותנו. כי זה אומר שיש פחות אנשים. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> בדיוק, זה המשפט הבא. הבאת אותי למשפט הבא, שלכאורה זה נתון טוב שאליו צריך לשאוף. יחד עם זאת, אנחנו מכירים בעובדה שגם אסור להתבשם מהנתון הזה, כי בסופו של יום, ככל שאנחנו שוהים יותר זמן במדרגה של שיעור אבטלה נמוך, עם אבטלה חיכוכית, זה פחות טוב למשק. כי זה בעצם אומר שהמשק בסוג של קיפאון, כי אין בהכרח ביקושים. ויש סכנה בעניין הזה. לכן גברתי אני רוצה להתייחס, שזה אני חושב עוד נדבך נוסף, גם לאתגר הנוסף שככל שאנחנו בשוק חיכוכי, באבטלה חיכוכית, אנחנו מבינים שהחגורה מתהדקת ויש אתגר גדול מאוד לתת מענה למגוון ענפי המשק, למחסור שקיים היום. וביתר שאת לענף הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יניב, אני מבינה שאתם מתעסקים, בסוף אתם צריכים להתמודד עם כל ענפי המשק. אבל בגלל שאתה בוודאי מבין גם את החשיבות וכמי שמכירה גם את מי שעומדת בראש שירות התעסוקה, ענבל משאש, שהיא נהדרת, אני כן הייתי רוצה לדעת שיש לכם יכולת לתרום. ואני בטוחה. כי התחנה שאתם פוגשים, והרבה פעמים הם גם חוזרים אליכם, מי שמחליט להתפטר. אני חושבת, הרבה מהם. מה אתם יכולים לתרום לנו מבחינה מחקרית, להבין איפה הכשל? איפה הדברים, אני חושבת שאתם יכולים לעזור פה מבחינת ההבנה של אותם אנשים שנכנסים ויוצאים מהתחום. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> תודה גברתי. הנקודה הבאה שרציתי לעסוק בזה זה סוגיית הביקוש והמחסור. רק פה אני הייתי בקשב רב מתחילת הישיבה. נזרקו פה מספרים של מחסור שהם 3,000 סייעות, מטפלות, גננות. אנחנו לא מכירים את זה. אני חושב שאחת מהבעיות האקוטיות - - - << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אין אף גננת שדורשת עבודה. היא עובדת, רק לא במשרד החינוך. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אני לא הפרעתי לאף אחד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, יכול להיות שהיא אומרת שהתחנה שלכם פחות רלוונטית אליהם. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> ממש לא. תכף נראה. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> ברור. הרי יש מחסור בגננות. לא בגלל שהן לא רוצות לעבוד או שפיטרו אותן והן מחפשות עבודה. מי שפיטרו אותה פיטורים פדגוגיים עדיף שלא תחזור לגן. לכן שירות התעסוקה לא מכיר אותה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אשאל שאלה. כמה גננות, תומכות, מגיעות דרך שירות התעסוקה? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> הנה גברתי, יש לי נתונים. אני רוצה לתת אותם כאן. לפני כן אני רוצה להגיד שאנחנו נמצאים בקשר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אגב, הוא לא אמר שזה לא קיים. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יניב לא אמר שאין מחסור. הוא אומר אני לא יודע לתת את החותמת ולאמת את זה. בדיוק, גם צריך רגע. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> תודה גברתי. אנחנו נמצאים בקשר ישיר מול השלטון המקומי. ראשי רשויות, ישב פה ראש מועצה, ראש רשות. מדברת פה גננת מדם ליבה. אנחנו מכירים את זה, אנחנו קשובים. רק מה שבאתי להגיד שאנחנו לא מכירים את הצורך מהמקור ממנו אנחנו אמורים להכיר את הצורך, קרי משרד החינוך. אם יש מחסור במורים, אם יש מחסור בגננות, אנחנו רוצים לדעת. כי גננות זה תקן. אנחנו לא יודעים אם אנחנו לא נקבל ביקוש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יניב, עם כל חיבתי אליכם, אתה בינתיים לא מצליח לתרום לי. אתה רק אומר אני צריך שמשרד החינוך יפנו ויגידו לי כמה חסר. יניב, תהיה איתי. נראה לי אתה כבר מכיר אותי, בוא לא נלך סחור-סחור. תגיד לי נתונים. מה אתה מסיק מזה. זה יכול לעזור לנו. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אז הביקושים שנמצאים אצלנו בשלוש השנים האחרונות, אם אני מסתכל על הניתוח שלנו, בכל אחת מהשנים אנחנו מקבלים מחסור של בין 750 ל-850 עובדים שחסרים בתחום המטפלות, סייעות וקצת גננות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מאיפה אתה מקבל את המחסור הזה? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> בעיקר מהרשויות. מנעמ"ת, ויצ"ו, רשות המתנ"סים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז אתה אומר הארגונים המסודרים פחות מהרשויות המקומיות. אז אתה יכול להכפיל או לשלש. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אמרתי, רשויות מקומיות והארגונים הנוספים, רשות המתנ"סים, ויצ"ו, נעמ"ת, הארגונים הנוספים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האם יש לכם תוכנית ייחודית בעניין הזה? האם ניסיתם להרים את הכפפה? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אני רוצה להגיד כמה השמות עשינו. חרף העובדה שקיבלנו בממוצע בין 750 ל-850 בקשות, פניות, בשנתיים האחרונות השמנו למעלה מ-730 עובדים כסייעות, מטפלות לגיל הרך. זה לא, רגע. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אתה מדבר אפס עד שלוש או שלוש עד שש? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> זה גם וגם אצלנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יניב, אני ממליצה כזה דבר, כדי שהתמונה תהיה יותר בהירה לכולם. גם בגזרה, בחלקת האלוקים שלך, תעביר את הנתונים. מן הסתם שלא כולם פונים אליכם ולא הכול עובר דרכיכם. אבל מה שכן אתם מצליחים לעשות מבחינת ביקוש, היצע, השמות. ואם יש לכם, אפשר גם לחשוב, דווקא בגלל שמגיעים לתחנה שלכם כאלה שיצאו וחזרו. תנסה לבדוק את זה. זאת אומרת שנכנסו למערכת דרככם וחזרו אליכם לבקש השמה אחרת. והאם יש אפשרות, לא יודעת אם זה מותר מבחינה חוקית, אבל כן להבין מה בכל זאת גרם להם לצאת החוצה. אולי בסוף צריך תוכנית, שיכול להיות שאתם תהיו שותפים בתוכנית הלאומית כדי לפתור את האירוע הזה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> משפט אחד ברשותך, אחרון, מסכם. רשמתי את זה עוד בראשית הדיון. אנחנו נשמח להיות חלק משולחן עגול בין משרדי שבעצם מעגן פתרונות אמיתיים למגוון המקצועות בענף הזה, שהוא סופר חשוב וסופר קריטי. אני חושב שיש לנו הרבה מה לתרום בעניין הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. << אורח >> ליאת גולדשטיין: << אורח >> אני אשמח לדבר, בתור גננת. אני אעשה את זה קצר. אני מנהלת גן גיא בחולון. יש לי 21 ילדים השנה. אחרי שנים שלא היו לי, היו לי מעל 30 תמיד. ואני עושה חיים. אני סוף סוף חזרתי להיות גננת. להיות מה שאני רוצה להיות ומה שאני יכולה להיות ולתת לילדים את העוגן הרגשי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בני כמה הם? << אורח >> ליאת גולדשטיין: << אורח >> הם מארבע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שלוש עד שש. << אורח >> ליאת גולדשטיין: << אורח >> אני שלוש עד שש, כמובן. הם בני ארבע השנה ושנה הבאה הם יעלו לכיתה א'. אבל לצערי הרב, הכיף הולך להיגמר. כי הרשות שלחה לי הודעה אתמול שהם פשוט החליטו שמשנה הבאה כבר לא יהיו מתחת ל-30 ילדים. ואני שוקלת לקחת שבתון שנה הבאה, כי אני כבר תשע שנים רצוף. אני 21 שנה במערכת, תשע שנים לא עוזבת את המערכת. אני מצרה על זה, כי אני רוצה להמשיך איתם, אני רוצה להכין אותם לכיתה א'. אבל אם יהיו לי יותר מ-30 ילדים אני צריכה מנוחה, אני צריכה הפסקה. אני צריכה להתאוורר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז בעצם את סיר הלחץ כופים עלינו הרשויות המקומיות כי הם עושים את התחשיב הכלכלי בגלל משרד החינוך. ומי שמשלם את המחיר זה בקצה הילדים וגם הגננות והסייעות. << אורח >> ליאת גולדשטיין: << אורח >> ועצוב לי אולי שזה יגיע להורים, כי אני יודעת שזה משודר, והם עוד לא יודעים את זה שזה מה שאני שוקלת לעשות. אבל אני חייבת להגיד לכם שבנוסף לזה שאני מנהלת גם אני גם בכובע של נציגה של ארגון הגננות מבית ההסתדרות הלאומית. ויש לנו גננות שמחפשות עבודה. יש לנו גננות שרוצות להיכנס להיות גננות צוות והן לא מקבלות והן לא יודעות למי לגשת ואף אחד לא עונה להם. גם העניין הזה, אני מבינה, במכללות, צריך להפוך את זה ליותר אטרקטיבי. אבל מה עם לשמר את הגננות הקיימות? כמה קולגות שלי עזבו את המקצוע, גננות מעולות. אני בכיתי כשהן עזבו, כי הן תורמות כל כך הרבה למערכת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה הן עזבו? << אורח >> ליאת גולדשטיין: << אורח >> מהמון סיבות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל אתן בסוף נשארות חברות שלהן, במקום שיש כמובן יחסים תקינים, ברוך השם. << אורח >> ליאת גולדשטיין: << אורח >> אז אני אומר לך. קודם כל, בראש ובראשונה, 80% מהבעיות ייפטרו אם יהיו 21 ילדים בגנים. קודם כל. ואני חושבת שזה צריך להיות מאבק לא רק שלכם כמשרד חינוך. מאבק של ההורים, של כל מי שיושב כאן. מאבק ממשלתי. זה חייב להיות. וזה לא מספיק מדובר. הורים בכלל לא מודעים לזה. כשאני אומרת להורים אין לי, אני לא יכולה להגיע לילד הזה או לפתרון הזה, הם מתפלאים. הם אומרים אבל למה? מה זאת אומרת למה? יש לי 35 ילדים. איך אני יכולה להגיע לזה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ליאת, קודם כל, את מהממת. ואני חושבת שהקולות האלה צריכים להישמע אצלכם. בסוף הן מכירות את המציאות והיא יותר פתירה ממה שאנחנו חושבים. זה דווקא הנה, פתאום אופטימיות. << אורח >> ליאת גולדשטיין: << אורח >> אנחנו נשמח לשבת אתכם, באמת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אם בהתחלה חשבתי שזה איזו ספינה שיהיה קשה, אני חושבת - - - << אורח >> יערה שילה: << אורח >> פנינה, אפשר להגיד עוד משפט? אפשר ברשותך עוד אחד? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא. יש פה חבר כנסת שלא מתפרץ כי הוא זה, והוא מבין יותר טוב ממני. אחרי שלוש שנים אינטנסיביות כיושב-ראש ועדת חינוך. יוסי, בבקשה, חה"כ יוסי טייב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-בראש, אני חושב שקודם כל יש פה אתגר שהוא הרבה יותר גדול ברמה של מדינה ולא רק משרדים. לצערי אנחנו שמענו את הסיבות לזה שאנחנו מגיעים לסגירת גני ילדים לסירוגין. מחסור בכוח אדם, לא נחזור על כל הסיבות. לצערי יש משהו אחד שאני לא שמעתי פה בדיון הזה, זה מה המשרד בעצם מתכנן. מה התוכנית העתידית של המשרד כדי בסוף לפתור את המשבר הזה. והשאלה השנייה היא הנושא של הפעלת גני ילדים ללא גננות מוסמכות. ולא משנה אם זה על ידי סייעת או שתי סייעות. האם המשרד מסתכל על זה כתוכנית חירום או שזה משהו שהוא קביל? אם זאת תוכנית חירום, האם המשרד שם לעצמו איזה יעד, תאריך שהוא אומר אוקיי, אנחנו כרגע במצב חירום עד תאריך כזה. ומתאריך הזה אני עכשיו מביא תוכנית לאומית רחבה. אני אגיד לך, גברתי היושבת-בראש, אני חושב שהפתרון הוא פשוט מאוד. יש ועדת שפירא שהתכנסה. יש להם מסקנות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מתי היא סיימה את עבודתה? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לפני כחצי שנה בערך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היא דנה ספציפית בזה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> השר כבר אמר שהוא מאמץ או רוצה לאמץ את - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל מה קרה עם האימוץ? צריך תוצאות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לכן אני מרים פה כפפה לאוצר. אנחנו פה נכנסים בשעתיים האחרונות במשרד החינוך, בצדק או שלא בצדק. יש דברים שנעשו במשרד, יש דברים שנעשו פחות. אני חושב שאורנה וכל מי שנמצא לידה פה עושים עבודה נהדרת במשרד, הן ברמה הפדגוגית והן ברמת הפיקוח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חוות דעתך מאוד חשובה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בסוף גם כוח אדם מוכשר וטוב כשהידיים שלו כבולות הוא לא יכול לעשות כלום. ולכן אני כן רוצה להסיט קצת את הדיון ממשרד החינוך, בלי להוריד - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה מכובדי. אני שמחה שהוא מדייק. איפה משרד האוצר? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> שנייה. למשרד האוצר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה לא אמרת את זה לפני? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אתם צריכים לקחת פה, להרים את הכפפה, לשים פה, ואני יודע שזה לא כסף קטן. אבל בסוף ההשקעה בגיל הרך והיפוך הפירמידה ולאמץ את מסקנות ועדת שפירא – זה הפתרון הסופי. וכשאנחנו שומעים פה גננת שאומרת שהיא לא יכולה להתמודד עם 35. ועדת שפירא אומרת לך שצריך להיות 19 ילדים בכיתה. נעשתה עבודה מעמיקה על ידי ועדת שפירא ואתם חייבים לאמץ אותה. שר החינוך כבר הביע את דעתו בנושא שצריך לאמץ את ועדת שפירא. נשאר האוצר. אנחנו לקראת תקציב 2026. יתכבד משרד האוצר להפנות תקציבים ומשאבים גדולים מאוד כדי להפוך את הפירמידה ולתת לזה את הפתרון. בלי זה אנחנו נתכנס שבוע אחר שבוע, חודש אחר חודש ונטחן את אותם דברים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא, אנחנו לא נטחן יותר. אנחנו נשנה את התקינה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> התקינה חייבת להשתנות. ולא רק התקינה, גברתי היושבת-בראש, ההכשרות, הבינוי, מלגות כדי להחזיר כוח אדם מוכשר ומקצועי לתוך המערכת הזאת. בלי זה אנחנו הולכים לכאוס. אני בהלם ממשרד האוצר שלא מבין שזה שגן נשאר סגור יש לזה השלכה ישירה על מדינת ישראל בנושא הכלכלי. אמא או אבא שנשארים בבית בעקבות כך שהילד נמצא בבית יש לזה השפעה ישירה. וכל שקל לא תשימו בגיל הרך אתם משלמים דה פקטו באופן מיידי בכלכלת המדינה. אז תתעוררו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קודם כל, תודה ליוסי. יוסי, יש לי חיבה יתרה אליו, זה ידוע. וכשהוא אומר משהו אני רואה את זה ראה וקדש. באמת, בעניין חינוך, מקצועית הוא אומר שנעשתה עבודה משמעותית. שפירא, חינוך המיוחד. אמנם שם יש מסקנות שהם נגזרת על החינוך הרגיל בכל מה שקשור לגני הילדים. שם הם קבעו שזה צריך להיות 19 ילדים. עכשיו אני אומרת לכם, משרד האוצר, מה בתקציב הנוכחי אתם הקציתם כדי שיהיה ניתן ליישם את המסקנות של ועדת שפירא. ומה את הולכת לעשות אחרי הדיון הזה כדי שהנושא באמת יקבל את תשומת הלב הלאומית בסדרי העדיפויות התקציביים? כי ברור לנו שבלי תקציב אנחנו נהיה באותו מעגל של משרד החינוך, תקינה, רשויות מקומיות ואז חוזר להילה ונשות החינוך בשטח. << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> אני אדייק קודם כל שאנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> השם שלך? << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> ניצן מכליס, צוות חינוך, אגף שכר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את רפרנטית או רכזת? << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> אני רפרנטית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רפרנטית. מי הסגן שלכם? << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> הסגן שלנו זה אוהד אלקבץ. כמו שאמרתי בהתחלה, אנחנו לחלוטין רואים חשיבות מאוד גדולה באירוע הזה. אנחנו לא מזלזלים בזה, לא בפן החינוכי ולא בפן הכלכלי למשק בסופו של דבר. הצוות שלנו נמצא עכשיו בצוות היישום של ועדת שפירא. זה המנהל שלי נמצא שם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל הוועדה לא סיימה את תפקידה? << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> זה צוות יישום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע. הייתה ועדה, סיימה לפני חצי שנה ואנחנו עכשיו בצוות היישום? << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> אנחנו עכשיו בצוות היישום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. אבל מה קורה עם צוות היישום? אורנה, את מרגישה שזורמים כספים? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> עדיין אין החלטות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למי אתם מחכים? החלטות כבר ניתנו. מה צריך? היישום זה רק ליישם. לשים סעיף תקציבי, להתחיל לרוץ. << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> אז בנושא התקציב אני רוצה שוב לדייק, אנחנו אגף שכר והסכמי עבודה, אני לא אגף תקציבים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תקשיבי, את באת כנציגת האוצר. אני מבינה שיש אגפים נפרדים ועדיין, לא, לא, אני ממש לא מרחמת. זה לא מסכנה. מה זה מסכנה? מה זה המושגים האלה? אנשים פה יושבים על תקן לאומי. אני פחות מתחברת לאירוע הזה של מסכנה, היא בכלל לא הדמות. תביאו את האנשים, תחזרי, תגידי אני מבקשת שכל הדמויות הרלוונטיות יבואו איתי. חלק זה באמת בחשכ"ל, חלק זה באגף תקציבים. אבל לא יכול להיות שחצי שנה יש ועדת יישום שלא עושה שום דבר, אחרי שוועדה מכובדת מאוד אמרה לכם את דברה. אחרי שאתם שומעים את הקולות, ואחרי שאנחנו מבינים שדוחסים את הילדים שלנו לקופסה קטנה ואומרים להם אתם תהיו בכוח 30 ילדים ולא תקבלו תשומת לב. גם 35 אומרת לי כאן. זה פשוט לא נורמלי. לא נורמלי. ושבוע הבא יהיה פה דיון. וחברתי קטי, גם אני וגם יוסי, אנחנו נבקש שהמנכ"לים יבואו לפה שבוע הבא. זה לא נורמלי. ואלה תשובות לא מתקבלות על הדעת. אתם צריכים לסייע בידי קובעי המדיניות. ואני חשבתי שהשר לא עשה שום דבר. אז אני מבינה שהשר קיש כן בכל זאת הקים את ועדת שפירא, או שזה מי שלפניו? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הוא הקים את הוועדה וקיבל את ההמלצות שלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הקים את הוועדה. ויש המלצות. והוא קיבל אותם. ואז האוצר הופך להיות לרועץ? לאבן נגף? << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> לא. האוצר, הצוות שלי משתתף בצוות היישום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא עוזר לנו השתתפות, סליחה. השתתפות לא עוזרת. תרימי טלפון, תגידי לי את אחראית רק על השכר. אז אני אומרת לך שאי אפשר להסיר אחריות. את גם רלוונטית. << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> אני לא מסירה אחריות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם תצטרכו לשפר את השכר. אז יש דברים שזה לא קשור ויש דברים שכן קשורים. אני מבינה שתקינה לא קשורה אליכם. << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> לכן אנחנו יושבים בוועדה על ההיבטים שרלוונטיים לאגף שכר והסכמי עבודה. אנחנו חלק לחלוטין פעיל מהאירוע הזה. אבל כל מה שקשור לאגף תקציבים אני לא יכולה לדבר בשמם כרגע, אני אשמח שהם ישתתפו בדיון הבא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את לא הבאת לי בשורה גם מהאגף שלך, זאת הבעיה. אם היית מביאה לי, היית אומרת אנחנו עשינו ככה וככה. מה זה אני משתתף בוועדה? בואו נשרוף את הזמן של הילדים שלנו, כי הם לא גדלים. בואו נחכה שלוש שנים, הם כבר ייצאו מאפס שלוש. זה פשוט כל אחד מסיר אחריות. אני עכשיו מבינה, ואולי זו גם הזדמנות להתנצל בפני משרד החינוך בעניין הספציפי הזה שלא נעשה הרבה. אבל אתם כן תצטרכו לקחת את זה למקום שהמנכ"לים שלכם והשרים שלכם יתחילו להילחם על הדבר הזה. להילחם. הם צריכים לקום בבוקר ולדאוג שהילדים האלה יש להם גננות ושיש להם סייעות ושהכול בסדר. ושלא דוחפים אותם לקופסה, כמו שאמרתי. רקפת כהן, תומכת חינוך. קצר. << אורח >> רקפת כהן: << אורח >> קצר וקולע. שלום לכולם, אני תומכת חינוך כבר 27 שנים. עבדתי שנים בנעמ"ת ועוד 15 שנה בגנים פרטיים. כרגע אני כמעט 11 שנים בגני עירייה. אני עובדת בגן חובה, אני נציגת התומכות בוועד העירייה ומנהלת עמותה עם רונית, עמותת תומכות זו בזו. אני רוצה להגיד לכם, אין לכם מושג כמה אני אוהבת את הילדים. כמה אני אוהבת את העבודה שלי, כמה אני מסורה אליה. כמה אני נהנית ממנה. כמה אני משקיעה בה חום, אהבה ולימוד. ולימוד. אני לומדת לא פחות מהילדים. אני שולחת את הילדים האלה לכיתה א' עם ארגז כלים מלא. אני רוצה להגיד שלעזוב את הכול בצד לרגע ולחשוב שהחינוך הוא הדבר הכי חשוב שיש במדינה הזאת. הילדים האלה, שאני מסתכלת על הילד והילדה שאני, אני מקבלת כל בוקר בחיבוק, באהבה, ריקוד ובשיר, הם העתיד שלי. הם חברי הכנסת הבאים. הם הרופאים, עורכי הדין. הם הכול. הם העתיד שלנו. תתעוררו, תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מהממת. באמת, אני שומעת פה הרבה אל מול, רוב הדיונים פה בכנסת היו באמת סביב אלימות כלפי ילדים והתעללויות. וכן, בוודאי שזה לצערנו גם עושה את הנזק שלו, אבל זה כורח המציאות לחשוף את כל מה שקורה. אני יודעת שזה פגע אנושות בדימוי. יותר באפס עד שלוש, אבל זה פגע בדימוי. אבל אתן באות ומאירות אור נוסף על כל כך הרבה גננות, תומכות וסייעות שאוהבות את הילדים שלנו. וזה מדהים בעיניי לשמוע אתכן. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> 99.5% כמו רקפת, לשמחתנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. לכן גם את זה צריך להבליט. יש מישהו, אני רוצה לסגור. בלי הערות, הערות לא עוזרות. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> היה שיתוף ציבור, חשוב לדעת את זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה? שימשיך להיות שיתוף ציבור, כי לא ראינו תוצאות. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> יש מסמך מוכן, פשוט צריך להסתכל עליו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אשמח שתשלחו לי את המסמך. כי רוב האנשים שנמצאים פה אמרו שלא השתתפו. משפט אחד, כן? << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> משפט אחד. אני עמוס מהשלטון המקומי. רק לדייק, ועדת שפירא דנה בחינוך הרגיל בראי של החינוך המיוחד. יש לזה משמעות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, הדגשתי את זה. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> כן, אבל היא דנה בחינוך הרגיל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, בחינוך המיוחד. הפוך, בחינוך הרגיל בראי של החינוך המיוחד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה, פרק אחד מתוך כל הוועדה? << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> לא, זאת הוועדה. ויש 3,575 גנים לחינוך מיוחד. יכול להיות שיישמו חלק מההמלצות הגנים האלה יצמצמו ויפתרו חלק גדול מהבעיות בגנים הרגילים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא חושבת, אגב. זה יהיה עוד בריחה. זה כמו עם הסיפור, זה מבורך, אבל זה כמו עם הסיפור עם בנות השירות הלאומי. זו בריחה מהסוגייה ומהמשבר עצמו. בסוף זה לא אומר, צריך לבדוק. אבל אם זה חלק. אבל זה לא הפתרון. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> זה לא. זה חלק מהפתרון. זאת אומרת, ברגע שיקטינו את הגנים הרגילים, גננות יוכלו לתת יותר מענה, יהיה פחות ילדים שיופנו לחינוך המיוחד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אז יכניסו לך ילדים שלא מהחינוך מיוחד עד 30, כל עוד לא תשנה את התקינה. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> לא, אז אני אומר, התקינה היא בגנים הרגילים 19 ילדים. ואז הילדים של החינוך המיוחד מונים בין שמונה לעשרה בתקנים של היום. אבל ברגע שזה יצומצם וייתן מענה בחינוך הרגיל, הרבה יותר הורים ירצו, יסמכו על החינוך הרגיל. את יודעת, בפתח תקווה עשינו את השינויים האלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה מפתח תקווה? נעים מאוד, גם אני. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> אני יודע, אנחנו מכירים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא כל כך זיהיתי, אבל לא נורא, תסלח לי. רצית משפט אחד. דיברת או לא דיברת? << אורח >> נורית אור: << אורח >> אני דיברתי, אני רוצה להגיד רק משפט אחרון. אני חושבת שאת מהממת ואני פונה אלייך כאישה לאישה, כאמא לאמא. אני מתחננת, מתחננת, שלא נמסמס את זה. אסור, אסור למסמס את זה. אסור שיתכנסו בעוד חודש-חודשיים. רק את, רק את. זה בידיים שלך לעשות את זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל אני לא כל כך נחמדה. << אורח >> נורית אור: << אורח >> אני בטוחה שלטובת הילדים שלנו את תהיי מאוד נחמדה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמות התלונות של משרדי הממשלה. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> פנינה, בהקשר הזה אני גם רוצה משפט. משפט. אני חייבת לחדד את העניין הזה שאנחנו מדברים על זה שתומכות חינוך ממלאות מקום של גננות. זאת אומרת קודם כל שאנחנו לא רואים את התמונה האמיתית של החוסר. כי בהסכם השכר של תומכות חינוך נותנים להם 200 שקלים ליום על החלפת גננת, ברוטו. זה ניצול של כוח עבודה זול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לסיום אני רוצה, אני רוצה לעשות לך פתיח. בסוף עוד יאשימו אותי בקידום של ש"ס בימים קשים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בואי נהיה ענייניים. אני רק רוצה לקבל תשובה מהמשרד. אורנה, האם המצב הזה של הפעלת גנים ללא גננת על ידי שתי סייעות לצורך העניין, האם זה משהו שהוא קיבל מבחינתכם או שהוא מצב חירום? ואם כן, מה תאריך הסופי של מצב החירום הזה? << אורח >> רונית אביב: << אורח >> זה לא חירום, זה מצב קבוע, מעוגן בהסכם השכר שלהן. המון שנים. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> האופטימלי שתהיה גננת, סייעת. אנחנו רוצים. אנחנו במצב חירום. ואנחנו כרגע מאפשרים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מה הצפי? עד מתי זה יימשך? << אורח >> רונית אביב: << אורח >> זה מעוגן בהסכם השכר, זה לא מצב חירום. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> חברים, עם כל הכבוד, שאלתי את משרד החינוך. אני שמעתי אתכם בקשב רב. כן? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אנחנו נצטרך, כמו שאמרת, הרבה תקציבים כדי לשנות את המצב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> גברתי, אני אסיים, אני צריך לצאת לוועדה העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מסכמת איתך ואני באה איתך לוועדת העלייה והקליטה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו. מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק של הקמת רשות לגיל הרך. הנה אני מודיע למשרד האוצר, אני לא מאיים, אני אומר לכם, ועדת החינוך שלא בראשותי אמנם, אבל תתכנס בשבועיים הקרובים ואנחנו הולכים לקדם את הצעת החוק הזאת. ותצטרכו לשים לזה כסף, לא יעזור לכם כלום. אני אעמוד בקשר עם שר החינוך ויחד יד ביד, אני אומר לכם, על הראש של האוצר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל יוסי, הבעיה שהרשות היא כמו נציבות. התקציב צריך ללכת למשרד החינוך. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אתם לא יכולים להמשיך לבעוט פעם אחר פעם בדור העתיד של מדינת ישראל. תתחילו להתעורר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה ליוסי. אנחנו לא נוותר. אנחנו נקדם את זה. המלצות והחלטות הוועדה. אני מוסיפה לפני כן את ההחלטה המרכזית. אני סגרתי את זה עם יושבת-הראש הקבועה. שבוע הבא יתקיים דיון עם פנייה ישירה למנכ"לים. מנכ"ל האוצר וגם מנכ"ל משרד החינוך. צריך לראות אם אפשר להביא את ראש אגף תקציבים, שיבוא לפה. שימצא זמן. חינוך לא פחות חשוב משום דבר אחר. הדיון שבוע הבא זה כדי באמת, אני חושבת שהדיון שעשינו הוא חשוב, אבל צריך להתחיל לגזור צעדים פרקטיים. הוועדה קובעת שיש להכריז על ענף החינוך בגיל הרך כענף במשבר לאומי. וקוראת למשרד ראש הממשלה, למשרד החינוך, למשרד האוצר, למרכז השלטון המקומי, ליזום תוכנית לאומית לפתרון המשבר, מלווה בתקציב. במחשבה על שוק העבודה המשתנה ובתהליכי המדידה. כמובן יניב, גם אתם תהיו בתוך התהליך הזה. יש לשתף את הציבור בבניית התוכנית. לעשות שיתוף ציבור וועדה בין משרדית, רצינית, שהיא לא רק ועדה ציבורית, חשובה ככל שתהיה, ועדות ציבוריות נותנות המלצות, אבל הגיע הזמן לוועדה גם בדרגים בכירים יותר. << אורח >> קריאה: << אורח >> סליחה גברתי, גם לאפס עד שלוש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא אמרתי גילאים, בואו נשמור על זה, אמרתי גיל הרך. אני שוב אומרת, אני לא העמקתי לגבי ההפרדה בין אפס שלוש ושלוש עד שש, לכן אני לא אכנס לגילאים. גם אני מודה איפה אני פחות בבקיאות. הוועדה קובעת שהמבנה לפיו הגננות באחריות משרד החינוך ותומכות החינוך באחריות הרשות המקומית מהווה בעיה ולכן מבקשת ממשרד החינוך וממרכז השלטון המקומי לבחון את הסוגייה ולשקול העברת האחריות לגורם אחד. אני מבינה שזה פספסתי. זה החלק שבעצם לא הייתי ותודה למנהלת הוועדה, תמי, שמבקשת מכם לשבת, שני הגורמים, בשבוע הקרוב. אולי לשבוע הבא כבר יהיו איזה פתרונות כלשהם. הוועדה קוראת למשרד החינוך ולמשרד האוצר לתקצב גננות ממלאות מקום. הדבר יאפשר הוספת תקנים ופתרון למצב בו גננת קבועה נעדרת מהגן. אלה המלצות שאני לא חתומה עליהן, זה יותר יושבת-הראש של הוועדה. כי אני פחות מתחברת לסיכום. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני אומרת שצריך לכתוב בנוסף לתקנים שהוספו בשנה האחרונה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה יכול בעצם לעזור להילה, נכון הילה? במקום להביא סטודנטים יכול להיות ממלאת מקום או שזה אותו דבר? << אורח >> הילה מויאל: << אורח >> קודם כל זה יעזור לכולם אם יהיו יותר תקנים. אבל זה לא מחליף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוועדה קוראת למשרד האוצר להמציא לוועדה נתונים לגבי מספר גננות צוות שחתמו על ההסכם שהוזכר. משרד האוצר, זה שלכם. הוועדה קוראת למשרד החינוך להעביר לוועדה נתונים לגבי חלוקת מלגות לסטודנטים לחינוך לגיל הרך. והתוכנית הלאומית עליה דיברנו. מה היקף התימרוץ והסיוע לאותם אנשים ונשים, אני לא אגיד צעירים וצעירות, כי גם יש בני 50 אולי שרוצים לפתוח בקריירה. שאתם נותנים להם, מסבסדים את המלגות ואחר כך כמובן עם התניה שדיברנו, חה"כ יוסי טייב, כל התוכנית הלאומית הזאת שאמורה להגדיל את מספר האנשים שהולכים ובאמת רוכשים השכלה בחינוך לגיל הרך עם הסמכה. הוועדה מבקשת משירות התעסוקה נתונים מדויקים לגבי הביקוש, היצע והשמה של העוסקות בתחום החינוך לגיל הרך. שזה לא רק המוסמכות, כולל סייעות, תומכות וכיוצא בכך. אם כמובן יש לכם נתונים שיכולים להיות ערך מוסף כדי לגזור את המסקנות שאנחנו צריכים. הוועדה קוראת למשרד האוצר ולמשרד החינוך לאמץ את המלצות ועדת שפירא. נפתח סוגריים ונאמר ששר החינוך כן אימץ, אז זה פחות הקריאה לשר החינוך, אלא יותר למשרד האוצר. אני כן מבקשת מנציגת משרד האוצר לחזור לבית המקצועי שלך ולהבהיר ששותפות בוועדת יישום אינה תירוץ או סיבה להתעכב בהעברת תקציבים שאמורים להיות מוזרמים עכשיו, כהנשמה. ממש הנשמה למשבר הזה. על כן בשבוע הבא אנחנו נבקש שתכנסו למספרים ותגיעו לפירוט, יחד עם הקולגה שלך שתהיה מאגף תקציבים. זה לא אומר שאתם שבוע הבא תיעדרו, כי גם אתם תצטרכו לתת תשובות לגבי כוח אדם וכיוצא בכך. אני רוצה להודות לכל המשתתפים, אנחנו נגיע שבוע הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:45. << סיום >>