פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 184
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום חמישי, כ"ו בטבת התשפ"ו (15 בינואר 2026), שעה 10:45
סדר היום:
<< נושא >> סיור ועדה בנגב המזרחי << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
עודד פורר – היו"ר
מוזמנים:
אורטל אסלרוד
–
מנהלת תחום, המשרד לביטחון לאומי
רננה אילן
–
מנהלת תחום תשתיות, המשרד להגנת הסביבה
גיא נחושתן
–
המשטרה הירוקה, המשרד להגנת הסביבה
חנוך יחיא
–
מפקח, מנהל תחום אכיפה ומידע, משרד החקלאות וביטחון המזון
צביקה קסמן
–
מנהל אגף חקירות ומודיעין, רשות המיסים
רפ"ק איליה שוחט
–
קצין אג"מ עיירות, משטרת ישראל
רס"ב יוגב פארי
–
מש"ק מיתר, משטרת ישראל
יובל תורג'מן
–
מנכ"ל רשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב
שמעון פרץ
–
ראש מועצה, מיתר
סלאמה עדיסאן
–
ראש מועצה מקומית נווה מדבר
וסים קאסם
–
גזבר, מועצה מקומית נווה מדבר
מנהל הוועדה:
אמל ביבאר
רישום פרלמנטרי:
מעיין שבתאי, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> סיור ועדה בנגב המזרחי << נושא >>
(ישיבת ועדה במיתר)
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני שמח לפתוח את הסיור שלנו של הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. סיור כדיון המשך לוועדה שקיימנו בכנסת לפני שבוע. אני שמח לפתוח את הסיור, דיון הזה, כשהמטרה היא להבין את המצב פה. מה שהיה פה לפני שבועיים אלה פרעות, אין לי דרך אחרת להגדיר את זה. חשוב לראות שהאירוע הזה לא מטופל כאירוע נקודתי אלא משנה מצב מבחינת הביטחון והמשילות בנגב. זה לא אירוע רק של הנגב, זה אירוע שלצערי הוא גם בנגב, גם בגליל. אסור להתעלם ממנו.
ביקשנו בדיון הקודם, מהמשרד לביטחון לאומי, נתונים שלמיטב ידיעתי עדיין לא הועברו אלינו. נתנו להם שבועיים, לא אכנס לאירוע הזה. בדיון הוועדה הבא אני מצפה לקבל את הנתונים האלה. ביקשתי שפה ישתתפו כמה שיותר גורמים. המטרה היא לראות מקרוב את מה שאתם חווים פה. הזמין אותי ראש המועצה לסיור ונעניתי. הבמה שלך.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
בוקר טוב, תודה לכל מי שהגיע. לי קוראים שמעון פרץ, ראש מועצת מיתר. אני מעריך מאוד את העובדה שנענית לקריאה ושהוועדה מתכנסת פה. עשיתי מאמץ לא קטן שיהיו פה עוד נציגים, עוד ראשי רשויות ובטח חבריי למגזר הבדואי. למזלי סלאמה נמצא פה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני רוצה להגיד לפני כן, רן גואילי הוא תושב - - - עם זה היינו צריכים לפתוח. צריך לזכור שאירועי 7 באוקטובר עוד לא הסתיימו. כל זמן שרן עדיין שם, האירוע הזה עדיין פתוח. אנחנו מצפים שלא יעברו לשלב ב' לפני שחוזר החטוף האחרון, לא לדבר על פירוז הרצועה לפני שיקום ועוד נושאים אחרים. בוודאי שפה ראוי לזכור ולהזכיר אותו גם כמי שהיה גיבור ב-7 באוקטובר, משהו שאסור לשכוח.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
פתחתי וזה הנושא שאני תמיד מדבר עליו בהתחלה, עודד לקח את העניין. אסיים בזה שמי שנמצא פה תודה רבה, אני שמח על זה. זו מליאה יחסית צפופה, הוספנו כיסא. ניסיתי לארגן פה כמה שיותר באדריכלות כדי שיהיה מקום לכמה שיותר אנשים. כל מי שפה, תודה רבה.
כמו תמיד עודד הזכיר את זה וצריך להגיד את זה בכל מקום מעל כל במה, רן גואילי. בקצרה, כולכם יודעים, יצא פצוע, בין הראשונים שיצאו להילחם, לחם בעוז, בגבורה, חיסל לא מעט מחבלים, שותף להצלה, מציל עלומים. הוא החטוף האחרון שנשאר.
בכל מקום שאני נמצא בו, לשמחתי בלשכת הנשיא עשו את זה, בכל מקום יש עדיין את הכיסא הריק עם השלטים של עד שכולם יחזרו. צריך להציב שם תמונה של רני. הוא היחיד שנמצא. צריך להיות מאוד ברור, יש רני, טליק ואיציק – ההורים שלו, שירה ועומרי – האחים שלו. כולם מחכים שהוא יחזור. אני שמח על האמירה הזו שלא עוברים שלב עד שרני ישוב. זה שהוועדה נמצאת פה זה אחד הדברים החשובים.
אני לא חושב שירושלים מנותקת מהשטח. להגיע, לראות בעין ובסוף הדיון שיהיה פה נצא לסיור קצר כדי להבין את זה, את היישוב הזה, את המרחב שאנחנו נמצאים בו. זה צפון הנגב, אנחנו מדברים על הנגב. רוב התושבים בנגב גרים בצפון הנגב. זה עניין אסטרטגי שכשמדברים על הנגב ועל החזון של דוד בן-גוריון ליישב את הנגב במיליונים, זה מצפון הנגב ועד אילת, מרחב עצום שצריך ליישב אותו.
המדינה צפופה, מרוכזת במקום אחד. יש אמירות יותר ברורות. כמדיניות צריך להפסיק דיור למשתכן. גם ברעננה, בכפר סבא. למרות שעיננו אינה צרה בהם. חברים, תעבירו את האוכלוסייה לפה. ככל שיהיו פה יותר תושבים יהיה פה יותר בטוח. יהיה פה חינוך יותר טוב, תשתיות, תהיה פה תעסוקה, תיירות. כשאנחנו מדברים על אוכלוסייה שאומרים 8%-9% מהמדינה, אנחנו רחוקים מלממש את החזון ולהוביל את האזור הזה לפריחה וצמיחה.
הבעיה המרכזית שאנחנו מתכנסים אליה והשיא שלה, כולם יודעים, האירועים שהיו בעקבות צער או כניסה של משטרה לאתר סוס שנגנב ואירועי תג מחיר. אירועים שאני לוקח גם את הדברים של ניר זמיר, ראש מועצת בני שמעון שאמר בכאב, אני מניח שגם סלאמה ידבר על הכאב האישי. אנחנו ראשי הרשויות, אנחנו התושבים, יש לנו דיאלוג, שיח, חיים משותפים עם הבדואים והמרחב הזה.
כשתושבים – לא משנה אם זה קומץ, קבוצה – מעיזים להיכנס ליישוב ולא לגנוב, לא לפרוץ, לעשות פעילות שכל כולה לגרום נזק, לשרוף מכוניות, לשבור חלונות. זה במקום שבו יש שיח ודיאלוג. סלאמה יחזק אותי בעניין הזה. לי אישית יש קשר מצוין עם ראש מועצת חורה, ראש מועצת לקיה. אנחנו בקשר עם התושבים, העובדים פה, יש לנו סייעות. זו מערכת שלמה של מרקם שקיים ולצערנו הפשיעה הגואה וההתרחשויות האלה.
האירוע של טרבין הוא הסלמה. בואו נהיה כנים כולנו עם עצמנו. מספר ההרוגים בחברה הערבית וזה כולל את החברה הבדואית, מתחילת השנה אנחנו מדברים על שבעה, מאז השבעה, היו בימים הראשונים של השנה, זו דרמה. גם פה, בהר הנגב. בחור צעיר שלמד רפואה. אנשים שמאבדים את החיים שלהם ברגע ברמה של הפשיעה. הדבר השני אלה הנשקים הבלתי חוקיים שאנשים משתמשים בהם וזה הפך להיות מרוץ חימוש.
יש ארגוני פשיעה, אחד קונה 16M, החבר שלו קונה מאג. אפשר, השוק פרוץ, יש הברחות. אנחנו יודעים על נשק צה"לי רב שמצליחים להשיג אותו. הנשק הזה, אנחנו מרגישים אותו כתושבים, כראשי רשויות, בהתמודדות היום-יומית של תושבים. זה בלתי נסבל, ללכת לישון בבית במיתר או בכרמית, בעומר, ולחוות אירוע ירי שאתה כמו נמצא ליד קו גבול וקליעים שנופלים ופוגעים - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כשאתה שומע אירועי ירי, מאיפה זה מגיע?
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
אצלנו זה חורה ולקיה. אתייחס לזה בהיבט של ההתמודדות שאני יודע להעריך מצד ראשי הרשויות, נדרשת פה התערבות משמעותית בהרבה. הדגל המרכזי – איסוף הנשק הבלתי חוקי. זה דבר שהולך ומתעצם, הוא לא משתנה. המשטרה עושה פה עבודה בתקופה האחרונה מאז שנכנסתי לתפקיד. יש פה את ארקדי מפקד משטרת העיירות.
<< דובר >> איליה שוחט: << דובר >>
בדיוק התחלף, בחילופי מפקדים עכשיו.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
הוא נמצא עכשיו בחילופים. שלום יוגב, השוטר הקהילתי שלנו. העבודה של המשטרה בכוחות הדלים שיש לה, היא טיפה בים, אני מתייחס לזה בהיבט של איזה דברים עוד צריך לעשות. כשיש את הנשק הזה וגם אם אף אחד לא יורה בכיוון ישיר למיתר ולכרמית או לעומר, הרעש הבלתי נסבל. ההבדל עצום, אני לא משווה. תושבי העוטף שהתגוררו ביישובים על קו הגבול עם רצועת עזה, החוויות שחוו בשדרות והאירועים של ירי יום-יומי, זה הפך להיות שגרה. לא מגדלים כך דור.
ילד שגר בכרמית ושומע יריות בערב ומתחיל להבין אם זה נשק ארוך, קצר, אם ירו זיקוקים. כמה אירועים של קליעים שנפלו בסמוך לילדים או אחרי שילדה ישבה על כיסא מסוים, נופל קליע שחלילה אם היא הייתה שם באותו הרגע. זה הממד של הירי, הנושא של הביטחון האישי. כשאנחנו נוסעים בכבישים וזה חלק מהקטע של המשילות וחלק מההתנהגות. זו לא כל האוכלוסייה הבדואית. יש את החבר'ה שמרשים לעצמם.
אני חווה את זה בעצמי, אמרתי את זה בדיון או שניים בכנסת. כשאני עולה לירושלים אני יוצא מאוד מוקדם, אני לבד בכביש. כשעוקפים אותי מימין ומשמאל שניים או שלושה חבר'ה שעושים תחרות. אני שולט ברכב, אני חושב על הילדה שלי כשהיא נוהגת, על בחור צעיר, שנוסעים בשעות בוקר מוקדמות לעבודה או יוצאים ממיתר, נוסעים על כבישי הדרום וחווים את החוויה הזו.
המשטרה עושה פעילות שהיא נכונה גם לחברים שלנו, לשכנים שלנו שרוצים את זה, רוצים משילות, פעילות. המשטרה פוגשת ומתעמתת עם גורמים עבריינים שמשיבים בירי, זורקים אבנים, מפריעים למשטרה לנהל את המערכה שהיא לטובת כולנו. במסגרת האירועים האלה כשאנחנו חווים את החוויות האלה, אמרתי את זה גם בדיון בוועדה, אגיד את זה שוב כדי שזה יירשם.
כשבחור צעיר בדואי רוכב על סוס, לא משנה מאיפה, מגיע לצומת שוקת ונכנס לארומה בשוקת עם הסוס לתוך הסניף ומרשה לעצמו, זה מסוג האירועים שכשמסתכלים על מערכת היחסים בין יהודים לבדואים פה, על העתיד של הנגב שאנחנו צריכים לדאוג לו, זה יוצר בעיות רבות, את הפחדים. אני לא ראש עיריית באר שבע, אנחנו מכירים את האירועים בבאר שבע.
זה היה גם פה. אם אני מדבר על מיתר, היו לנו לא מעט אירועים של חבר'ה צעירים שמגיעים עם רכב ונכנסים ליישוב, אני לא מונע כניסה מאף אחד. אנחנו מספקים פה שירותים לכל האוכלוסייה שגרה פה, ולהטריד בחורות צעירות. אני לא צריך שילדה שחוזרת מבית ספר תברח לבית של מישהו באמצע הדרך, שכנה או מכרה כי מישהו עצר לידה או הציע לה הצעות מגונות, הטריד אותה. דברים שקורים ואנחנו חווים אותם.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מתי קרו דברים כאלה?
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
אני ראש מועצה שנה ושמונה חודשים, אלה אירועים שהיו בתחילת התקופה, משהו כמו חצי שנה אחרי.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני מניח שרכבים שנכנסים לפה מצולמים.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
אנחנו בתהליכים. אני לקראת סיום של הצבת מרכיב הביטחון סביב היישוב שלי. אסיים את הפרק הזה ואגיד כמה מילים. עשיתי שתי טעויות היום בבוקר – לא פתחתי עם רני, ועודד עזר לי ואולי צריך לפתוח באכסנייה הזו שקוראים לה מיתר, עוד דקה. אלה אירועים שהיו. נקטנו בכמה פעולות, הקדמנו את הבדיקות במחסום בכניסה, שינינו פה חלק מהתהליכים, הגברנו סיורים.
לשמחתי, אם אני מדבר על החודשים האחרונים, לא נחשפתי לתופעה הזו. שאר האירועים שדיברנו עליהם, לא בשליטתי. גם אירוע כזה, אין לי רשות או סמכות למנוע ממישהו להיכנס. כשנחשפנו לכמה אירועים כאלה – הגברנו את השמירה בכניסה, התחלנו לעשות בדיקות יותר יסודיות ואני מניח שאנשים הבינו. מי שנכנס, נבדק ומשאיר פרטים או מצולם ונכנס למיתר, מבחינתי יכול לעשות מה שהוא רוצה, הוא יכול לשתות קפה, זה שטח ציבורי. יש סוג של הרתעה וזה הצליח.
אנחנו מדברים על פריצות, גניבות כלי רכב ודברים כאלה, סגרתי את שנת 2025 בצורה מאוד טובה. נפתחה שנת 2026, יום שישי בצוהריים, שישי הראשון של 2026. 16:00, שלושה, ארבעה חברים ברכב עם מספר מזויף, עוצרים ליד טויוטה לנד קרוזר חדשה 2025 ותוך 40 שניות גונבים את הרכב. האירוע הזה של הגניבה הוא אירוע. אנחנו רואים בסרטון של מצלמת האבטחה מאחד הבתים שתוך כדי האירוע עוברת בחורה צעירה.
לא זיהינו, לא יודעים מי זו. תושבת היישוב שכנראה לא שמה לב לפרטים או לאירוע. אנחנו מכירים את זה. חלילה היא הייתה שואלת רגע, מה אתם עושים? התערבות כזו כשהם כבר בשלב שהאוטו כמעט. מה יכול לקרות? תקיפה אלימה עד כדי רצח, אנחנו מכירים את זה. פורץ שנכנס לקחת תכשיטים ופוגש את בעל הבית יכול להתפתח לאירוע שמסתיים רע מאוד ולא פריצה. אנחנו מקטלגים את האירועים.
לפני שאגע בכל מיני רעיונות לפתרונות או שנשמע פה, אני לא יודע איך מנהלים ועדה, שוב תודה רבה. אגיד לכל האורחים שהגיעו לפה ופגשתי חלק, בלי לפגוע באף אחד, רוב האנשים ואני מניח שאם היו מגיעים עוד נציגים שהוזמנו לפה, לא היו במיתר בכלל או שהיו פה כשעשו ניווטים ולפי הצבע של השיער, לפני שנים רבות. אני שמח על זה שאתם פה.
מיתר הוא יישוב שיושב על הקרקע, ציינו בשנה שעברה, 40. היישוב הזה מונה היום 12,660 תושבים. זה יישוב עם אוכלוסייה צעירה. בחלוקה קרוב ל-36% מתחת לגיל 17, זה יישוב צעיר. אני היום מחזיק או מנהל ארבעה בתי ספר יסודיים, אחד מהם ממלכתי דתי. תיכון גדול שיש בו 1,600 תלמידים. יש לנו פה 22 גנים, שלושה או ארבעה מעונות, יש פה נעמת, מעונות שלנו, צהרונים. תנועת צופים מאוד גדולה שמורכבת משני סניפים או שבטים בכרמית ובמיתר.
יש לנו תנועה של בני עקיבא מאוד גדולה, קרוב ל-400-300 חניכים, בצופים זה קרוב ל-600, אחד השבטים הגדול בנגב אם לא הגדול ביותר. בשנים האחרונות אנחנו מנהלים פה ומקדמים – כי גם זה חלק מהאוכלוסייה – ילדים עם צרכים מיוחדים. יש לנו פה כנפיים של קרמבו, תנועה שעובדת פה נפלא.
יחד עם המשטרה יש פה תנועת נוער שחקים, עוד אירוע שמדבר על בני נוער ופעילות במסגרת מרכיבי הביטחון. אנחנו כמועצה מנהלים יחידת אבטחה משלנו שמופעלת על ידי החברה הכלכלית. זה סוג של מייסדים, חברים צעירים שגרים במיתר, מסיימים צבא ומתגייסים. הם שומרים על הבית. זו החלטה. היו פה מאבקים שונים, אנחנו שומרים על זה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כל היישוב הוא צמודי קרקע?
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
כל היישוב הוא צמודי קרקע.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מגרשים של?
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
יש פה מספר מגרשים מועט יחסית של דונם. רוב המגרשים הם 700 במיתר הוותיקה. במיתר החדשה יותר זה סביב 500-450, מגרשים גדולים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
יש כוונה להרחבה?
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
נקודה מאוד משמעותית. מיתר כיישוב וזו סוגיה נוספת, הוקם על בסיס תפיסת עולם שאומרת, אנחנו יישובים כפריים, עירוניים, קהילתיים עד 2,500 תושבים שבתפיסה זה יישוב שאמור להחזיק את עצמו בלי יותר מדי. כך גם כרמית, עוד מעט נתייחס אליה. היו פה כל מיני מהלכים, ניסיונות להביא לפה בנייה לגובה, לצופף. יש תוכנית מאושרת, שכונות דרומיות במיתר, עוד 860 יחידות מעבר ל-2,500. עכשיו נעמוד על 3,300 יחידות דיור, כולן צמודות קרקע. בשכונות הדרומיות יהיה קצת יותר צפוף. מגרשים של 330 מטרים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
דו-משפחתיים.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
דו-משפחתיים ועדיין על הרצפה. היו פה ניסיונות לבנות לגובה, גם בכרמית. אישית הייתי מעורב בזה לא כראש מועצה ואני שמח שבלמנו את זה. מי שעזר לי זה רוביק. ההנחה שאפשר בכרמית למשל, לא במיתר לבנות. בואו נבנה ללא צמודי קרקע אלא יחידות דיור בשלוש, ארבע קומות. זה אומר שאתה מאפשר ביישוב כזה עוד אלמנט של מגורים. אתה שואב מבאר שבע את האוכלוסייה שעוד נהנית מזה. אתה אומר בוא נבנה, נגור פה. זו פגיעה שם.
גם עיריית באר שבע התנגדה לרעיון הזה. עכשיו לשמחתי זה לא, גם בכרמית הגדלנו את ה-2,500 לקרוב ל-3,300, אלה שכונות דרומיות בכרמית. גם שם, חוץ ממדורגים הכול על הרצפה, אין בנייה לגובה. כשמדברים על מיתר, על כרמית, להבים, חירן, דרור בעתיד. מיתר וכרמית, חירן, אלה יישובים שאריאל שרון היה זה שיזם אותם, אם נתייחס להיבט הביטחוני. צריך להתעקש הזה, המדינה צריכה לשמור על אפשרויות המגורים האלה.
יש אנשים בארץ שרוצים לגור בצמוד קרקע ביישוב קהילתי. להפוך כל יישוב קהילתי, להמשיך להגדיל ולהגדיל, להוסיף ולהרחיב ולהפוך הכול לעיר או מבנה עירוני, אתה מצמצם את זה ובטח בנגב. לאפשר את זה. אוכלוסייה חזקה, אנשים שרוצים ויכולים – באים. מי שרוצה לגור בבאר שבע יש לו את האפשרויות. יש שכונות שבנויות על הקרקע. לשמור על יישובים באלמנט הזה ולא לחייב אותנו לגדול.
ידידי ארז מעומר נאבק על זה. המאבק שלו עכשיו על מגרשים שלוחצים אותו לצמצם את זה לשש יחידות דיור על דונם. מבחינת עומר זה לשנות את הצביון. לא חייבים לעשות את זה, צריך לשמור על הצביון של היישובים האלה כדי לאפשר להם לגדול. אני מדבר על הצביון היהודי של היישובים האלה.
כשאנחנו מדברים על המרחב הביטחוני, אולי בוועדה הזו, צריך לזכור, מיתר, כרמית, דרור בעתיד, אנחנו יושבים על הרצועה, נראה את זה בשטח וזה מאוד חשוב, כולם פה. הבתים הצפוניים של מיתר הם 400 מטרים מהגדר. גדר המערכת הבנויה בטון, מסתיימת לפני המעבר. מעבר מיתר נמצא פה. לפני 7 באוקטובר עשרות אלפים עברו פה, היו עוברים דרך היישוב. פגשנו אירועים רבים שהיום הם פחותים בגלל שאין את התנועה הזו. אחת הסיבות שהיום היישוב מוקף במצלמות, מכ"מים.
אנחנו לא רוצים לבנות גדר וגם לא תהיה גדר. אני אומר לכם כראש מועצה, כמי שגר פה וחי פה בנגב. אני לא מציב את היישוב שלי בגדר, לא מפסיק או לא אומר לתושבים לא לנסוע בכבישים. לא משנה מה האירועים זה הבית שלנו, המדינה שלנו. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שיהיה פה בטוח, לא צריכים להסתתר מאחורי חומות.
למרות זאת, בהיבט של מרכיבי הביטחון הצבנו מצלמות, תאורה, מכ"מים. תוך שבועיים, שלושה כשנסיים את הקמת המוקד הרואה תהיה לנו שליטה טובה בהרבה. צריך לזכור שהגבול עם הרשות הפלסטינית ומדרום היישובים, הפזורה. זה לא איום, זה חלק מהאוכלוסייה במדינת ישראל, יש פה אזור שאנחנו שומרים עליו.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה. ניתן לראש המועצה של נווה מדבר.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
אני סלאמה עדיסאן, ראש מועצת נווה מדבר שנה ושמונה חודשים, נבחרתי בבחירות האחרונות במרס. דיברתי אתמול עם ראשי רשויות וחבל שאין פה ראשי רשויות. אני רואה שרק אני ואתה כאן נכון?
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
כן. יש פה פוטנציאל לראשי רשויות.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
דיברתי עם ראשי רשויות. הם לא קיבלו הזמנה ואצל הבדואים אם לא מקבלים הזמנה אומרים – מי שלא מקבל הזמנה יושב בלי שטיח. זה הפתגם.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
זה לא נכון.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
זה הפתגם. צריך לקבל הזמנה, מטעם הכבוד.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
סלאמה. אני לא ראש הוועדה. אני יודע שהוזמנו. אני אישית דיברתי וחבל לי שהם לא פה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
ההזמנה נשלחה לכולם כולל וידוא בטלפון.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
רציתי שיהיו, זה משהו ששייך לכולנו. אנחנו בנגב ובאנו לעשות משהו לכולם. אני מברך על מפגשים כאלה, לבוא ולחשוף את הדברים, גם לדבר על הדברים הטובים. אני רוצה להתחיל במשילות. אני דורש משילות. אני מהאנשים שמחזקים את המשטרה לתת כאן משילות ולטפל ולאכוף את החוק כמו שצריך. אני לא רוצה שיקראו לי עבריין. אני הבדואי, אני לא עבריין. למה? מכמה סיבות.
אני ראש רשות, סגן אלוף במילואים, דור שלישי בצבא. אבא שלי שירת בתעלת סואץ. הגדר הזו שלידך, בתפקיד האחרון הייתי פה, בעיה הכי מורכבת בעולם. הבן שלי כשפרצה המלחמה היה בפילדלפי. אני מנסה להוכיח שאני האזרח מבין הטובים. כמוני יש רבים.
מה הבעיה? צצים לי אלה שלא בסדר ועם זה אתם קוראים לי, את זה סופרים לי. ראש הוועדה, אני מתאר לעצמי שאתה יודע כמה טובים יש פה וכמה אחוזים יש פה שהם מפירי חוק. לעולם לא ייעלמו הגנבים, העבריינים.
אם מדברים על משילות, בכל מגזר יש. בשבוע שעבר ראינו באשקלון והיו רימוני רסס. מאיפה הם באים? זורקים על אנשים. על זה לא מדברים, על זה אני רוצה שידברו. הדברים האלה מפריעים לי. הנגב כולו, אני גדלתי בו כאזרח, נולדתי בו וגם ניווטתי ושרתי בו, יקר לי מאוד. אני ברשות שנותנת שירות ל-70,000 תושבים. אנחנו תחת אווירה של מלחמה ואף אחד מהם לא ממוגן.
אתם לא מבינים מה קורה לנו כראשי רשויות כשפורצת מלחמה לפזורה שלי כשהמועצה שלי נמצאת בנקודת החפיפה של מפגש הטילים באבו תלול. אנשים שם על פני הקרקע. תוסיפו לזה גם את ההריסות, אלה שבלי קורת גג. אנחנו 350,000 ומעלה. כל אלה שאני אומר לך, בכל היישובים שלי אין מקור תעסוקה אחד. איך אני יכול לגדל פה אוכלוסייה?
אנחנו ישראלים, אנשים לא יודעים איך להתקיים, הם צריכים להתקיים במצב הזה ולמרות המצב הזה. יש לנו רופאים, עורכי דין, אנשים נורמטיביים, גם חיילים, גדוד בצבא. יש לנו אנשים שנפלו ב-7 באוקטובר.
אני לא אוהב להקטין, אני רוצה שהנגב הזה יהיה שייך להכול. כבוד הוועדה, הנגב הזה הוא לא נקי. יש בו לכלוך, תסלח לי על הביטוי, בוא תעלה על מטוס בסיור פעם אחת ותראו. הנגב הוא לא מה שהתכוון בן-גוריון שאמר בנגב יבחן העם בישראל. הנגב במצב אחר לגמרי. זה המצב שיש.
ביישובים שלי – ארבעה יישובים – אין לי פחי אשפה. אתם מבינים את זה? אין לי צירים, אין לי תאורה, חשמל. יש לי 30 בתי ספר. הילדים שלי בפזורה בשביתה, הם לא לומדים בגלל שמשרד החינוך מעניין אותו הכסף ואותי מעניין חינוך. האם זה ייתכן? אני אומר ושמח שזה מוקלט. יש לי 630 ילדים מאפס עד שלוש בבית. אתם יודעים כמה יש לי במעונות יום מתוכם? אני לא מתבלבל, 19 ילדים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
6,000 או 600?
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
6,300 ילדים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כי אמרת 630.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
תיקנת אותי יפה. 6,300 ילדים. אני מדבר עכשיו עובדות. דיברתי על המיגון באוכלוסייה. אני מגנה כל אחד שמפריע לילדה או אישה ברחוב. אני מאלה שמגנים ואשמיע את הקול הזה. לא מקובל עליי כבוד האישה הוא הכבוד של כולנו. גם לי יש בנות ולכולם. אם יש דברים כאלה אנחנו נגנה את זה בחריפות ואנחנו שם. אני מאוד הייתי רוצה שנעשה סיור ביחד לפתח את הנגב, לראות מה חסר אצל כולם.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הסיור הוא לא אצל שמעון. אני רוצה לדייק, אתה לא היית בישיבה שהייתה בכנסת. נושא הדיון כאן הוא בראש ובראשונה ביטחון ואכיפה בנגב. שמעון הזמין אותנו כדי לתת את הפתיחה. נושא הדיון הוא לא מיתר ומה היא מקבלת, חינוך ודברים שבדרך כלל בביקור ברשות עולים.
נצא אחר כך לסיור כדי לראות כמה נקודות שהן בעייתיות, את הבעיות, ומפה לנסות ולייצר את הפתרונות. הדברים שלך הם חשובים וטובים, טוב שנשמע הקול הזה. נגעת בעוד כמה נקודות, שלא יחשבו שאנחנו לא מתייחסים לזה, זה לא בדיון הזה. לא נושא החינוך, המיגון, לא הנושאים האחרים. בעיקר הנושא כאן הוא מצב הביטחון.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
זה חלק מהמשילות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני מסכים אתך. אי אפשר לזרוק בכל פעם כשיש אזור שמוצף בנשק ולהגיד החינוך. בסדר, צריך לאסוף את הנשק.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
אני רציתי להשלים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
סליחה, אני נותן לך.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
תפסתי זרקור ביד הזו, יושב על בט"שית, בשיא הקור בגבולות מדינת ישראל, רעדתי מקור. באמצע הלילה לא היה חדר אוכל בשטח, הייתי רעב ושומר על הגבולות. הייתה לי הזכות לסכן, דברים שאני לא רוצה לדבר. אני יודע איזו מדינה יש, איזה צבא ומערכת מודיעין יש לנו. כל ליבי רועד כשיש לי נשק לא חוקי במדינה ריבונית שיודעת לשים את הידע על הכול. את הדבר הזה צריך למגר מהשורש.
בעבר כשהייתי צעיר לא יכולנו לדבר על נשק לא חוקי, אנחנו יודעים שיש בית סוהר של שבע שנים, לא יכולנו לדבר על זה. לא לראות, לדבר. אם יש רחפנים שיוצאים מפה לירדן או מפה למצרים ואנחנו יושבים פה ואין לנו מערכת, המערכת שלנו יודעת לסכל את הכול. אנחנו דורשים את הסיכול הזה מידי, להגיע לכל בית שיש בו נשק ולפרק אותו.
למשטרה יש מודיעין מצוין, לשב"כ יש מודיעין מצוין, אפשר לסכל את הדברים האלה. אני נותן יד כדי לסכל את הדברים האלה. הילדים שלי לא בביטחון. היום תמצא כל אחד כך ברחוב מסתובב עם נשק ויכול לירות מחר, אתה לא יכול להתווכח עם אף אחד. רבותיי, חוסר הביטחון אצלנו רב יותר. לנו יש חוסר ביטחון ואנחנו דורשים את זה מהמשטרה. תנו לנו את הביטחון. אנחנו נשמיע את הקול הזה בכל מקום.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה. לפני שאלך למשטרה ולבט"פ, יובל מרשות הבדואים, אתה רוצה להתייחס לדברים שנאמרו?
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
יובל תורג'מן, מנכ"ל רשות הבדואים. ראשית אני מאוד מעריך את העובדה שאתה מגיע עם הוועדה לנגב לא פעם ראשונה. אתה לא רק שומע את הנושאים בירושלים, אתה דואג לרדת למטה וגם איתי היית בסיור. זו נקודה מאוד חזקה של הוועדה הזו. אני רואה חשיבות מאוד גדולה לבוא בעצמי למופעים שאתה מזמן.
אני מחזק את שמעון וסלאמה. את שמעון על ההזמנה, סלאמה על ההשתתפות. רשות הבדואים לא אחראית על הסוגייה שלשמה הסיור הזה זומן. אנחנו לא אחראים על איסוף נשק, טיפול בפשיעה ועבריינות. אנחנו בהחלט מושפעים ממנה. היום רשות הבדואים מתמודדת עם עשרות פרויקטים בפיתוח שבה יש עבריינים שמאיימים וקבלנים. עבריינים שמאיימים על תושבים שרכשו מגרשים, לא להיכנס למגרשים.
לא מדובר פה בבודדים, מדובר באלפים של משפחות שרכשו מגרשים, רוצים לגור בצורה חוקית ובודדים מונעים מהם את זה. יש את זה ברהט, בתל שבע, שגב שלום, באום בטין. יש את זה בעוד מקומות. זו לא תופעה שולית, זו תופעה מסוכנת שפוגעת ביכולת של מדינה לממש מדיניות של אסדרה ופוגעת ביכולת של משפחות רבות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתם רשות ממשלתית, מה אתה עושה? אתה יודע שיש איומים כאלה.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
אנחנו מציפים את הנושא הזה בכל הרמות כולל מהשר לביטחון לאומי, מפכ"ל, מפקד מחוז דרום, מפקדי היחידות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מוגשות תלונות למשטרה?
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
בוודאי. מוגשות תלונות גם על ידינו, גם על ידי התושבים הבדואים. בתקופה האחרונה יש עבודה משטרתית ברמות שלא הכרתי מתקופות קודמות. עבודה משטרתית מאוד נחושה ברמות של יחידות משטרתיות הכי איכותיות שיש ברמה הארצית שמטפלות במחוללי פשיעה. הוגדרו מחוללי פשיעה שמטופלים היום במשטרה ובגופים נוספים. לשמחתי הרבה זה משהו שמתחיל לקבל מענה.
יחד עם המשרד לביטחון לאומי תקצבנו 35 תקנים משטרתיים. ב-2024 – 20. ב-2025 – 15. היום יש 35 תקנים ביחידת יואב שהתפקיד שלהן ללוות ולסייע במהלך פיתוח תשתיות. סלאמה הוא ראש מועצת נווה מדבר. הוא תושב ביר הדאג'. הוא יודע היטב שהיישוב ביר הדאג' לא מפותח בגלל עבריינים ששרפו מתחמי עבודות, ירו בקבלנים ובכלים, איימו. זה לא פותח. מפתחים את ביר הדאג' בחלק מהאזורים. אנחנו משלמים לא מעט כסף היום כדי לעבוד עם טרקטור כדי שלתושב יהיה לו מגרש. משקיעים פה תשומות אדירות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
למי אתם משלמים?
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
לחברת אבטחה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתם משלמים פרוטקשיין?
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
לא. אני אומר כאן באחריות, השקל שלנו יקר בהרבה. אני משלם היום לצוות חמש, משלם ליחידת יואב, משטרת ישראל. אני משלם לגופים מוסדיים או גופי אבטחה מאוד יקרים. זה לא בדואי שנמצא בשטח ואני שובר את הכלים אצלו. אין לי כאלה פרויקטים. לכן אנחנו מאוימים ומופרעים, אנחנו נלחמים בתופעה הזו. מעבר למחוללי פשיעה, רשות הבדואים יחד עם משרד התפוצות, הובלנו כמה תהליכים של מלחמה בפוליגמיה.
פוליגמיה הוא מחולל פשיעה מאוד מרכזי. בדואי שמתחתן יותר מאישה אחת, מעבר לזה שהוא עובר על החוק, הוא בדרך כלל מתחתן עם אישה מהרשות הפלסטינית. בדרך כלל היא שבח"ית או מכניסים אותה בדרכים לא דרכים והילדים שלהם אזרחים ישראליים. עד לפני סדר גודל של שנתיים היה מונח בית אם. הוא זיכה אותם במענקים, תרומות, הכרה.
היום אין מונח כזה בית אם. היום המונח הוא בית אב. בכל משפחה יש בה יותר מאישה אחת, היא מדווחת למשטרה. בשנה שעברה הוקם מפלט פוליגמיה במשטרה של 14 חוקרים שזה כל מה שהם עושים. הם מקבלים את הפניות על חשד לריבוי נשים, חוקרים את זה ומביאים לדין ומרשיעים. יש צוות בין-משרדי עם משרד המשפטים, מינהל אוכלוסין. הוא עובד שנה שנייה.
אנחנו מקווים מאוד להביא לשינוי גם זה. יש פה מעבר לתופעות השליליות שפוליגמיה מייצרת, של פשיעה, אלימות. יש פה חדירה לא קטנה. זה 30% הערכה שלנו מהמשפחות הבדואיות היום בנגב. יש בהם פוליגמיה, 30%. זה נושא שאנחנו נאבקים בו חזק. יש פה אוכלוסייה בנגב שאין לה זהות, הם מתחת לרדאר.
גם בביר הדאג' יש כאלה שאין להם זהות. הם חיים במדינה, הוא נוסע על רכב בלי רישיון, עושה תאונה. אתה יכול להיתקל במצב שאין לך את מי לתבוע, הבן-אדם הזה לא קיים. זו לא תופעה קטנה, זו תופעה קיימת ואנחנו מצביעים עליה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה זאת אומרת אין להם זהות? לא דווחו, אין להם מספר תעודת זהות, הם כמו לא נולדו?
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
יש לנו 100 כאלה בערך. 103.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
רק בביר הדאג'.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
לא רק בביר הדאג'.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
הרוב בביר הדאג'.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
יש בביר הדאג', יש בהר הנגב. יש בנגב.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
בכל מקום. מה עושים עם זה?
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
צריך למפות את התופעה הזו. זה גם לא תפקיד של - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני שואל אותך, מישהו מפה?
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
אני מתעסק עם זה, יכול להגיד לך איזה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הממשלה, משרד הפנים, באירוע?
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
אנחנו ביוזמה של שיפוצו יחד איתנו. כמו ארבעה צוותים בין-משרדיים כולל כל הגופים הרלוונטיים בכל אחד מארבעת הצוותים האלה. צוות א' שמדבר על זהות, פלסטיניזציה, פוליגמיה, חסרי זהות. זה צוות אחד שהוא בין-משרדי, לא נרחיב. צוות ב', מתעסק עם השלטון המקומי.
חולשת השלטון המקומי במגזר הבדואי היא הסיבה המרכזית לעובדה שמדינת ישראל מתקשה מאוד לייצר תהליכים אפקטיביים בשטח. עוד שני צוותים, לא נרחיב. הדברים האלה נמצאים בתוך תהליכים. יש צוותים בין-משרדיים שהוקמו בהחלטות ממשלה כאלה ואחרות במהלך השנה או השנתיים האחרונות.
אנחנו רואים את הפעולה המשטרתית היום שיותר נחושה בהרבה ויותר רלוונטית בהרבה. זו לא רק משטרה. מומוט חבר למשטרה כשהוא עשה פה עבודה לא מספיקה כי זו לא רק המשטרה. המשטרה יכולה ללכת ולחפש את הנשק. ראינו במבצע בטרבין, לא אספו מאות או אלפי נשק ובטרבין יש אלפי כלי נשק.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
איך לא אספו?
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
צריך לראות במשטרה. יש פה אירוע שלא יכול להיות נקודתית.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מערכתי.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
מערכתי.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
לסיכום, יובל.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
מה שחשוב בעיקר הוא לייצר המשכיות לתהליכים. אם אנחנו נדע למצב את התהליכים, לא פעולה כזו או מבצע אחר אלא תהליכים מובנים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה עם החקיקה שלכם, הסתיימה? כשהייתי בסיור, מתי הייתי בסיור?
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
לפני חודשיים, שלושה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אמרתם, תיכף החוק עובר. עבר?
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
המועצה. היה אמור להיות ב-31 בדצמבר. שר השיכון התחייב שזה יהיה במועצה הקרובה. זו התחייבות שלו. זה כנראה יהיה בשבועות הקרובים. זה יחוקק. למסד תהליכים. היום הוקם מרחב סה"ר, הוא מרחב חדש במזרח הנגב, הוא מוקם בתל שבע. זה דבר אדיר שהמשטרה עושה.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
מוצב רותם.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
רותם. סה"ר קיים כבר. צריך למצב תהליכים, למסד אותם ולהילחם בתופעות השליליות בצורה מאוד נחושה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
יש פה משרד להגנת הסביבה נכון? הייתי רוצה לשמוע איזה פעולות אכיפה אתם עושים? העלה את זה ראש המועצה. פסולת, זיהומים, פסולת בניה. זה חלק בלתי נפרד מהפשיעה באירוע הזה.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
אני הפעלתי את זה במועצה שלי לפני שלושה חודשים בערך.
<< דובר >> רננה אילן: << דובר >>
אומר לגבי הפסולת שאמר ראש המועצה, שאין פחים. המשרד הקצה פחים, רשום, אתה יודע. יש פחים במועצה. הסיפור יותר מורכב מזה.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
אני מזמין אתכם לסיור, אני לא מתווכח.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אם הוא אומר שאין פחים ואת אומרת יש פחים?
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
הולכים לשטח.
<< דובר >> רננה אילן: << דובר >>
רננה אילן, מנהלת אגף - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כמה פחים הקצה המשרד למועצה?
<< דובר >> רננה אילן: << דובר >>
להגיד לך את המספר המדויק אני לא יכולה. מספיק יש להם במחסנים. הבעיה יותר מורכבת, עם הפינוי השוטף שהוא שירות מוניציפאלי. השירותים המוניציפאליים הם לא באחריות המשרד להגנת הסביבה.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
הגזבר יכול להתייחס לזה.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
שלום לכולם, גיא נחושתן. המשטרה הירוקה, המשרד להגנת הסביבה. המשטרה הירוקה היא יחידה ארצית של המשרד להגנת הסביבה שמטפלת במפגעים סביבתיים משמעותיים וגדולים. אני אדבר על הדרום כראש צוות דרום. אנחנו צוות של שישה עובדים עם סמכויות שיטור.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
המועצה שמה פה מאוד יפה סידורי הפרחים.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
זה בכוונה. מנהלת הלשכה שלי אמרה תראה איזה פרחים. אמרתי בסדר. עודד, לזכותה של ציפי מנהלת הלשכה. היה פה בני גנץ בשבוע שעבר וכשנכנסתי היא סידרה את השולחן, מפה ורודה. אמרתי בסדר, מה עושים? היום זה אפור. הפרחים יפים. אם מסתיר, תזיזו.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
אנחנו משתתפים באופן שוטף מדי שבוע בשבוע במבצעים עם תחנות המשטרה השונות. עם רהט, עם עיירות, הרואה, דימונה. השתתפנו גם במבצע - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
יש לי בקשה. אני אומר את זה לך, אני אומר את זה גם למשטרה. אני מנסה להגיע לנתונים. להגיד לי היינו במבצעים ואנחנו עושים מבצעים, אנחנו פועלים, אין צורך. אני מאמין לכם שאתם פועלים.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
תחבר. תגיד מה אתה רוצה, אגיד לך.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני רוצה מספרים. אנחנו בשנה האחרונה עשינו X מבצעים בנושא הזה. עצרנו Y חשודים. הגשנו כתבי אישום. זה מה שאני רוצה.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
בשנת 2025 צוות דרום במשטרה הירוקה השתתף ב-60 מבצעים לערך עם תחנות המשטרה השונות. במסגרת המבצעים האלה אנחנו מפנקים בהודעות תשלום קנס בהיבט הסביבתי. זה יכול להיות שפכים, פסולת, היבטים אחרים של שמנים על הקרקע, דלקים וכיוצא בזה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הקנסות זה לפרטיים, לא למועצות. אתם גם קונסים מועצות לפעמים נכון?
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
אנחנו גם קונסים רשויות מקומיות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כשאנחנו מדברים על המבצעים, הכוונה היא מול פרטיים.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
פרטיים וחברות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
לא רשויות.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
בחמש שנים האחרונות בתחום הפסולת בלבד, אנחנו מתעסקים גם מעבר לפסולת. זו טעות נפוצה לחשוב שהמשטרה הירוקה זו רק פסולת. זה לא. זו הדברה פירטית, אסבסט, שפכים ועוד. רק בתחום הפסולת פתחנו ב-68 תיקי חקירה על מפגעי פסולת בדרום בחמש השנים האחרונות. אני אומר באותה נשימה, זה לא מספיק, זו טיפה בים. אנחנו במצב קטסטרופלי בדרום.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
ממוצע של תיק בחודש.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
כן, בתחום של הפסולת. זה לא מספיק. אנחנו במצב קטסטרופלי בדרום בתחום הפסולת. המשטרה הירוקה מבחינת כוח אדם לא בנויה להחליף את הרשויות המקומיות. עם מיתר אין לנו בעיה, אנחנו לא משקיעים זמן במיתר וגם לא בבאר שבע, קצת בבאר שבע. אלה רשויות חזקות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה אתה צריך כדי לשלש את המספר או לרבע אותו?
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
אם מצפים ממני להיכנס פנימה לתוך רשויות מקומיות ולעשות עבודה של פקח עירוני, אני צריך יותר כוח אדם.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
יש עכשיו לקונה, תקנו אותי אם אני טועה. ישנן רשויות שלא יכולות לבצע את התפקיד הזה.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
או לא רוצות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
או לא רוצות. מה מונע מהמדינה? לפעמים יכול להיות שמונעת חקיקה, מונעות תקנות, לפעמים מונעים תקנים.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
מבחינתי כמשטרה ירוקה אני ראש צוות עם חמישה עובדים. אני לא בנוי להחליף את הרשויות המקומיות במפגעים בינוניים קטנים בתוך הרשות. לפעמים יש זליגה של מפגעים החוצה של שפכים, פסולת, שריפות.
מן ההגינות לומר כגילוי נאות שיש עוד גופים ועוד גורמים שמתעסקים באכיפה סביבתית. זו לא רק המשטרה הירוקה והגנת הסביבה, זו יחידת ינשוף של רט"ג, פקחים של יחידות סביבתיות ואיגודי הערים. אני לא מנהל אותם, הם מקבילים אלי. אני לא מתיימר לנהל אותם. אני אומר שהמשטרה הירוקה - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
איגודי הערים מקבלים את הסמכות ממך?
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
מהמשרד להגנת הסביבה. פקחים סביבתיים של איגודי הערים, יחידות סביבתיות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
רט"ג זה גם תחת המשרד.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
גם, נכון.
<< דובר >> רננה אילן: << דובר >>
לא רק. צריך להבהיר, איגודי הערים כשהם עובדים לפי חוקי האכיפה הסביבתית - - - כמובן. יש עובדים מטעם רט"ג במשרדים רבים. גם ברמ"י יש עובדים מטעם רט"ג. גם במשרד הבריאות, ברשות המים. יש את היחידה הסביבתית של רט"ג, בית ינשוף שהם שלנו.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
אם יורשה לי לומר, וזה לא התפקיד שלי לדבר על מדיניות ודברים ברומו של עולם. הביזור של האכיפה הסביבתית בדרום זו חולשה. יש גורמים רבים מדי שמתעסקים באכיפה סביבתית. זה חיסרון.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתה אומר שאם כל הגופים שעוסקים באכיפה סביבתית היו נכנסים תחתיך, הייתם מצליחים לייצר יותר אירועי אכיפה.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
בוודאות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הגופים שנמצאים תחת המשרד להגנת הסביבה, מדוע לא עושים לפחות עם מה שיש לך מתחת ליד?
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
מה שיש לנו מבחינת כוח אדם, הם מתפרסים יפה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני שואל עכשיו את המשרד להגנת הסביבה. הגופים האלה כפופים לכם. זו שאלה של מדיניות, שאין מדיניות כזו.
<< דובר >> רננה אילן: << דובר >>
הגופים שקשורים אלינו מהותית כן מרוכזים. גם ינשוף. שינינו את מטה ההפעלה כך שהם עובדים עם המשטרה הירוקה. יש לנו את ראש אגף פיקוח ואכיפה במחוז שמרכז את היחידות. אין הרבה כאלה. את המקרים שבהם יש יחידות ממומנות וגופים אחרים שממומנים על ידינו, הוא מרכז ברמה של לשבת ביחד, מטרות, יעדים, לבדוק תפוקות. זה כן נעשה. צריך לזכור שבשטח יש גם גופים שלא מימנו אותם, אנחנו לא יכולים לדרוש מהם כלום.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מי הם הגופים?
<< דובר >> רננה אילן: << דובר >>
יש קצת פיקוח בתוך הרשויות עצמן.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
להוציא את הרשויות המקומיות. עזבו לרגע את הרשויות המקומיות.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
יש את היחידות הסביבתיות ואיגודי הערים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה זה היחידות הסביבתיות? איגודי הערים גם כפופים אליכם.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
אם ניקח את זה לעולם של תכנון ובנייה, יש את רשות האכיפה במקרקעין ויש את הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה שיש להם מפקחים. הנאמנות שלהם זה לרשות המקומית, בלי חלילה לפגוע ברשויות המקומיות. בדרום ברגע שיש פקח סביבתי שהנאמנות שלו לרשות המקומית, בלי לפגוע חלילה בבדואים שאני מאוד מכבד. רוב הבדואים הם אנשים מאוד טובים. יש פה בעיה שפקח שהוא של הרשות המקומית, יעשה אכיפה. בתוך הרשות המקומית הבדואית זה לא מקובל. זה יכול להגיע לרצח.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
יש לי. בניתי.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
כל הכבוד, אני מדבר על הכלל, לא על היוצא מהכלל.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
משרד החקלאות, פיצוח.
<< דובר >> חנוך יחיא: << דובר >>
שלום, חנוך. מנהל תחום אכיפה ומידע ביחידה. כבר שנתיים שיש מנהל חדש ביחידה. עשינו היערכות חדשה של הצוותים שלנו בשטח. היו לנו פה כמה אירועים, כמה נקודות תורפה באזור מצדות יהודה ומחסום מיתר, של הדרכות, בעיקר של צאן. מאזור חברון, יטא, לכיוון ישראל. לאור זאת הנהלת המשרד ואנחנו הצבנו, ניצבים בכל המעברים כיום כ-31 בודקים, חקלאים, עובדי קבלן, בגלל המצוקה של כוח האדם שלנו.
צוותים של היחידה מסיירים בין המחסומים ומסייעים לבודקים, הם ללא סמכויות של אכיפה, רק בודקים ביטחוניים. אנחנו בקשר רציף עם רמי"ם, משרד הביטחון. משטרת ישראל משני הכיוונים. מנסים לעשות כמה שיותר, בעיקר בשבתות כשהתנועה דרך מחסום מיתר היא תנועה מאוד ערה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה לגבי הנושא של בעלי חיים בתוך היישובים?
<< דובר >> חנוך יחיא: << דובר >>
בתחילת 2024 יזמנו פעילות גדולה של מיפוי העדרים שרשומים אצלנו במערכת שוטרים וטרינרים. יזמנו פה פעילות של ולדנות, מי שמכיר. חשפנו פה עשרות מגדלים שמקבלים מהמדינה שירות של חיסונים וכולי. כל הוולדות נעלמים בדרך. עשרות מגדלים קיבלו קנסות גבוהים, חלקם עתרו על הקנסות.
לפני חצי שנה חבר כנסת בוועדת הכנסת פנה אלי וביקש לדעת למה אנחנו החלטנו לרכז פעילות ודיבר על כפל קנס. הוא התכוון, מדוע מגדל מסוים מקבל מספר קנסות על אותו עניין כי סימון זה א' והובלה היא לא יותר מ-ב', חיסון זה ג' ויש כמה קנסות על אותו אירוע.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני מדבר גם על תופעות לא של בעלי חיים ברמת הגידול החקלאי. סוסים, האירוע של הסוס בארומה או אני מבין שהאירוע בטרבין התחיל גם מאירוע של סוס.
<< דובר >> חנוך יחיא: << דובר >>
אלה אירועים שאין לנו סמכות. אם זה סוס עם שוטר או סוס שנגנב, במהרה זו משטרת ישראל, וסוס שמשוטט זו רשות מקומית. לנו אין סמכות. להחזיק סוסים לא נדרש שום תקנה או חיקוק. לא של סימון, חיסון ולא של הובלה, מה ששונה בנושא של בהמות משק שאלה תקנות של אסדרת נוהג בעלי חיים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
יכול להיות שצריך לתקן תקנות בהקשר של סוסים.
<< דובר >> חנוך יחיא: << דובר >>
גמלים יש. סוסים אין. אין שום תקנה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני השבוע נסעתי לתל אביב, חזרתי באזור יפו. פתאום את הכביש חוצה אחד על סוס. זה עצר את התנועה והוא על הסוס, לפני הירידה לאיילון.
<< דובר >> חנוך יחיא: << דובר >>
רשות מקומית ולא כולם מוסמכים בחוק של חוקי עזר של שוטטות או החזקה ודברים כאלה. פתחנו ביחידה, במשרד - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
וגמלים, מה אתם עושים?
<< דובר >> חנוך יחיא: << דובר >>
חיסון והוצאה או הכנסה ללא היתר. יש לי תלונות באזור ערד, אני הולך לטפל בזה. כניסה של גמלים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתה יכול להגיד לי כמה קנסות נתתם בנושא של גמלים?
<< דובר >> חנוך יחיא: << דובר >>
לא באתי מוכן עם הדברים האלה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אנחנו נבקש את הנתון הזה. רשות המיסים.
<< דובר >> צביקה קסמן: << דובר >>
רשות המיסים. אין לנו מיקוד ספציפי לאזור הזה. אנחנו עובדים יחד עם משטרת ישראל על כל מרחב דרום עם מעק"לים של משטרת ישראל, ארז וישראל חזן וכל מה שקשור לסד"חים מקבל אצלנו תעדוף. כל מה שקשור למחולל פשיעה מקבל אצלנו תעדוף. איפה שהמשטרה חושבת שיש לנו ערך מוסף כשאנחנו מצטרפים אליהם, אנחנו מצטרפים אליהם.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
במבצע עכשיו בטרבין, אתם מעורבים?
<< דובר >> צביקה קסמן: << דובר >>
אני יודע שאנחנו בתוך העניין הזה, שחקירות באר שבע בתוך העניין הזה, חקירות באר שבע של מע"מ. הם ביקשו ממני כהכנה לישיבה, לא לדבר על דברים במישור המודיעיני. ככל שהמשטרה בתוך האירוע אנחנו תמיד בתוך האירוע ואנחנו נותנים את הערך של עולם המיסוי, הוא לא תמיד קיים בכל אירוע שקשור למגזר כזה או אחר. איפה שזה קיים ואיפה שרואים שצריכים אותנו, אנחנו בפנים.
זה לא בתוכנית העבודה שלנו להתמקד במגזר כזה או אחר או ביישוב כזה או אחר. תוכנית העבודה שלנו היא תיקים. לא צריך לשנות את תוכנית העבודה שלנו כי הממונים שלנו מודעים לרגישות ונרתמים לכל אירוע כזה עם או בלי תוכנית עבודה. הם מסתכלים על זה כעל דגל המדינה ורצים לטובת האירוע. אנחנו מנסים פיילוט מאוד ספציפי באזור הדרום.
המשמעות שלו היא עבודה בשולחן עגול צפוף יותר עם משטרת ישראל על מחוללי פשיעה שלנו קודם והמשטרה מצטרפת הפעם אלינו. אנחנו מסמנים להם יעדים שלנו ואם הם גם יעדים מחוללי פשיעה, המשטרה נרתמת לסייע לנו. הפיילוט הזה עכשיו בשלבים מודיעיניים.
כולנו מבינים את המשמעויות של סד"חים בעיקר ומחוללי פשיעה במגזר ואיפה שאנחנו יכולים לתת את האינפוט שלנו אנחנו נותנים, כולל פיילוט שנערך ועומד לצאת לדרך לא כפיילוט אלא כדרך עבודה, זו כל תפיסת מזומנים של משטרת ישראל.
במקום שבו משטרת ישראל מרגישה שהיא לא תוכל להחזיק את הכסף, אנחנו מקבלים את המידע ופועלים כדי שהכסף הזה לא יוחזר לעבריינים. אני מדבר על כל חיפוש שנעשה. המשטרה מאוד חזקה בזמן האחרון בתפיסת מזומנים ואנחנו איתה ביחד בסיפור הזה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
נתחיל מהמשרד לביטחון לאומי או משטרה?
<< דובר >> איליה שוחט: << דובר >>
נעים מאוד, אני איליה. אני קצין אג"מ החדש של תחנת עיירות. תחום האחריות פה - - -
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
בהצלחה איליה.
<< דובר >> איליה שוחט: << דובר >>
תודה רבה. יחד איתי נמצאים פה משה שהוא קצין בילוש ויוגב המש"ק הקהילתי פה של היישובים. מהדיון הקודם, כלל החומרים ומה שנתבקשנו להעביר, אעבור דרך הלשכה ללשכה. יש לא מעט נתונים על נדבך גדול של שנים. אנחנו פועלים פה ביד מאוד קשה כנגד כל תופעת הירי וכל תופעת האמל"ח, בטח עם כל הגופים פה שיושבים סביב השולחן הזה בהקמת מפקדות, הכנסת יחידות מיוחדות בתקיפה כלכלית, של פוליגמיה, תקיפה של יחידות שהוקמו.
חלק מהמבצע האחרון זה סדר חדש, השר לביטחון לאומי הכריז עליו ביחד עם המפכ"ל וביחד עם כלל יחידות היסמ"ג ברמה הארצית. נכנסו פה מלבד הטרבין. הם היו פה בלקיה, בחורה, תל שבע. מאתמול הגנת הסביבה 10,000 שקלים דוחות בתל שבע. פעילות שהיא פעילות בשוטף שלנו, מנסים לאחד כל אחד עם היתרון היחסי שלו כדי לצמצם את התופעה של הפשיעה.
בשנה האחרונה בערך שש מפקדות משימתיות שהיו ופעלו פה ביישובים לקיה, חורה ותל שבע כנגד התושבים הלא נורמטיביים. יש תושבים רבים שגם להם קשה עם כל תופעת הירי והאמל"ח. אתמול קיימנו כנס - - - גדול מאוד, פה בתחנה, להעביר את המסר דרך אנשי הדת, החינוך. הפגיעה היא בהם גם. ילד לא יכול לצאת החוצה, כמו שהוא לא יכול במיתר, הוא לא יכול לצאת בלקיה. המטרה לנסות כמה שיותר למגר את כל הפשיעה ביכולות שלה בשיתוף פעולה עם כל השותפים שיושבים פה ויש פה לא מעט שותפים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתה יודע לפרט קצת על איסוף הנשקים?
<< דובר >> צביקה קסמן: << דובר >>
מתחילת השנה פה בלקיה נתפס 16M אקדח. היום בשעות הבוקר נתפס, מבלי להיכנס, פה באחד היישובים שני רימונים ולבנת חבלה. כך מתחילת השנה - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה קורה עם אחד כזה שתפסו אצלו שני רימונים?
<< דובר >> צביקה קסמן: << דובר >>
מאמין שכתבי אישום, מאחורי סורג ובריח, - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתה לא יודע לסגור את המעגל, להגיד לי כמה הוא מקבל ובפנים?
<< דובר >> צביקה קסמן: << דובר >>
בקצה? לא. אני לא איש חקירות.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
בקצה נסגרים היום אירועים של לפני שלוש שנים, שנתיים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הזמן שלוקח מעבר למה שהוא מקבל. באירוע הזה של תפיסת נשקים יש פה אירוע אחד של ענישה לא מספיק מחמירה לטעמי לפחות. ב' הוא הזמן. נכנסת הבייתה, תפסת 16M לא חוקי. זה לא תיק מורכב.
<< דובר >> איליה שוחט: << דובר >>
פה בשולחן על פניו הוא לא תיק מורכב.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
יש 16M לא חוקי, יש בן-אדם שזה היה אצלו בבית. כמה זמן יש לנו את התיק הזה, זה תיק שלוקח שלוש שנים?
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
השאלות האלה, פרקליט מחוז דרום פלילי הוא הגורם שמנהל את התהליך אחרי שהמשטרה מביאה לו. פרקליטות מחוז דרום תוכל להגיד לך כמה זמן, היא תוכל להגיד לך גם מה המדיניות. עבירת החזקת נשק בשונה משימוש בנשק היא עבירה יותר קלה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זה שהיא עבירה יותר קלה, זה בסדר.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
לא, יותר קלה בהרבה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הייתה הוראת שעה שקבעה מינימום ענישה בפסק הדין שלא יפחת משליש ההגדרה בחוק. הוראת השעה הזו פגה. אני הגשתי הצעת חוק של הכפלת המספרים בענישה על החזקת נשק לא חוקי עם עונש מינימום של לפחות מחצית מהעונש.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הקבוע בחוק.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הממשלה בינתיים דחתה אותה. אני אומר את זה כי אני מנסה להגיע לנתונים כדי להבין אם אני צודק בהצעת החוק הזו. אם אני עכשיו תפסתי אצל מישהו רימון בבית והוא יפגוש את בית הסוהר אולי בעוד שלוש שנים וגם אז אנחנו לא יודעים. אחרי שלוש שנים הילד חולה, הקלות, וזה רק היה לפני שלוש שנים, זה כבר לא. חשוב לדעת.
<< דובר >> איליה שוחט: << דובר >>
מעבר לזה יש לנו את השוטרים הקהילתיים שנמצאים בפזורות וגם ביישובים המוסדרים כמו לקיה, חורה ותל שבע. גם אנחנו ופיקוד התחנה נמצאים בקבוצות של מיתר וכרמית, זה בקצה כדי לתת ביטחון לכלל האזרחים, בטח לאזרחים משני הצדדים. כל אירוע כזה או אחר שלא מתפתח אנחנו תוקפים אותו בדרך הקשה ביותר עם כל היכולות שיש לנו.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
כבוד היושב-ראש אם תרשה לי. איליה, אתם משטרה, אני פוגש אתכם בוועדות. אנחנו חברים. אתם תמיד מציגים את הפעילות ויש פעילות ענפה שאתם עושים וגם התוצאות. יש תפיסות בזה וזו טיפה בים, אתה יודע את זה. אני מתייחס לאירוע של טרבין, זה נאמר פה על ידי רשות הבדואים. היה אירוע בטרבין, הייתה שם פעילות מאוד אינטנסיבית, אם אני מבין נכון, בלי אקדח אחד.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
תפסו כמה.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
כמה?
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
שבעה.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
אתה יודע שיש שם אלפים. מה שאני אומר איליה, אתם כל הזמן מציגים מה הבאג. מה הקושי, מה אתם צריכים כדי שזה יצליח יותר.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
למה באירוע כמו טרבין שריכזו שם כוחות וכולם היו על זה. או שאין אלפי נשקים או שמבריחים אותם במנהרות מתחת לבתים?
<< דובר >> איליה שוחט: << דובר >>
אני לא איש מודיעין לענות תשובה מספקת. מעבר לתפיסות של הנשקים, נעשתה שם עבודת משילות בשביל גבעות בר ובשביל כולם, גם הציר, גם 310, כדי שגם האזרח, השוטר, כל אחד יוכל להסתובב שם בצורה טובה. לגבי נתונים של איסוף נשקים אני אשמח - - -
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
איליה, אני לא יודע אם מותר לך להגיד, אולי המשטרה תגיד בוועדות כאלה. צריך היום להוסיף 100, 200, 20 ניידות. צריך להוסיף כלים לאיסוף. לא יודע מה אתם צריכים כדי שדברים יקרו אחרת.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
לא נעים לומר, הוסיפו תקנים רבים מאוד למשטרה, לא מצליחים לאייש אותם.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
בעיית איוש. להגיד, במקומות האלה שזה עולה ויש פה יושב-ראש וועדה, רוצים לקדם את הנושאים, צריך לטפל בדברים רבים. יכול להיות שצריך עוד לדחוף לכיוון הזה שיסייעו בגיוס, יוסיפו כוחות. יש תקנים, לא מצליחים לאייש אותם? יש לכם בעיה. אני רואה כמה שוטרים יש בשטח. אני יודע כמה לילות הם עובדים וכמה אתם יכולים. אם בטרבין נכנסים ולא אוספים 1,000 נשקים. זה הרבה באגים.
<< דובר >> אורטל אסלרוד: << דובר >>
הפגישה הזו מבורכת, תודה על ההזמנה. קיבלנו את הדברים, נעבוד עליו, על איסוף הנתונים ונעביר את זה. המשטרה כמו שהיא אמרה את עיקר הפעילות שהיא עשתה, אנחנו ניכנס לאיסוף הנתונים ולמידה לעומק יותר.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
את יודעת להגיד מה הבאגים שבגללם לא אוספים מספיק נשקים?
<< דובר >> אורטל אסלרוד: << דובר >>
עכשיו אני לא יודעת להגיד.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מישהו יודע להגיד לי כמה מבצעים בדומה למבצע בטרבין נערכו בשנה האחרונה בשנת 2025?
<< דובר >> איליה שוחט: << דובר >>
ב-2025? אני יודע על מפקדות, בערך שש מפקדות שהיו פה באזור של גזרת עיירות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה זאת אומרת מפקדות, מה הכוונה?
<< דובר >> איליה שוחט: << דובר >>
מפקדות זה ריכוז מעמד של כוחות יסמ"ג ביחד עם מודיעין, כניסה וטיפול בתופעת פשיעה.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
סוג של פעולה שדומה בטרבין. המשטרה מרכזת הפקדה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
ב-2025 עשיתם שישה מבצעים כאלה?
<< דובר >> איליה שוחט: << דובר >>
אני לא מדבר על כל המחוז הדרומי, אני מדבר פה על גבולות גזרת עיירות. לגבי המחוז הדרומי הכללי, אשמח להעביר את זה אחר כך. אין לי את הנתונים. יש אלפי תפיסות נשקים רק עם הקמת המרחב החדש רותם, ביום הראשון של ההקמה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
יכול להיות שאני טועה, ריכוז המאמץ באזורים מסוימים הוא נכון בעיקר עם כל יחידות האכיפה. אני מבין שבטרבין נמצאות כל יחידות האכיפה באירוע, נכון או שאני טועה? זה לא קורה כל יום שנכנסים לרשות מקומית או לכפר מסוים ואומרים, עכשיו כולנו פה שבוע. מע"מ, מס הכנסה, פיצוח, הגנת הסביבה, משטרה, מג"ב, כל מה שצריך. יש מבצעים כאלה או שתגידו לי לא, זה קרה עכשיו בטרבין ואני לא זוכר מתי בעוד מקום?
<< דובר >> איליה שוחט: << דובר >>
יש מבצעים כאלה. יש שולחנות עגולים שיושבים ביחד.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
לא שולחנות עגולים.
<< דובר >> איליה שוחט: << דובר >>
ביחד עם כלל גופי האכיפה. ביחד עם המשטרה כמו שאמר פה ידידי מרשות המיסים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני חוזר עוד הפעם, ריכוז מאמץ ברשות מקומית מסוימת שנכנסים מיום ראשון עד יום ראשון.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
יש מבצעי מניפה.
<< דובר >> איליה שוחט: << דובר >>
בדיוק מה שאני אומר. שולחנות עגולים, מניפה, שנכנסים נקודתית.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כמה כאלה יש?
<< דובר >> איליה שוחט: << דובר >>
אני לא יודע להגיד בכלל המחוז. יש לא מעט. יש גם תוצרים מאוד יפים.
<< דובר >> גיא נחושתן: << דובר >>
זה מדי שבוע בשבוע. אני מקבל הזמנות מתחנות המשטרה בדרום מדי שבוע בשבוע.
<< דובר >> איליה שוחט: << דובר >>
יושב-ראש הוועדה לא מתכוון ביום אחד אלא ריכוז מאמץ של שבוע ימים מראשון עד חמישי. יש פה לא מעט כאלה עם תוצרים מטורפים מכלל המשרדים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מי יידע לתת לי את הנתונים? המשרד לבל"מ?
<< דובר >> אורטל אסלרוד: << דובר >>
אנחנו קיבלנו את המכתב, נאסוף את הנתונים ונעביר אותם.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מישהו רוצה להוסיף עוד משהו לפני שאנחנו מסכמים?
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
ראש הוועדה חבר הכנסת עודד. אני רוצה להגיד כמה דברים שאני חושב כדי לחבר את הדברים הטובים מאשר לעשות דברים שלא צריך. לפני אכיפה ביישובים של איכות הסביבה צריך לטפל, להביא פחי אשפה ואפשר אחרי כן לאכוף. אצלי במועצה, יש לי אכיפה, אישרתי את זה לא מזמן. חסרים לי ממצאים כדי לא לאכוף.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
תשתיות, לא רק לפי פחים.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
קשה לי להסכים עם האמירה שעכשיו אמרת, צריך לעשות לכל יישוב במועצה או באזורית.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
גם לנו.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
אני יחד אתך רוצה לייצר אהבה קודם. לשוטר, למדינה, לעשות את זה. אני ביישוב ביר הדאג', כל היישובים שלי מסביב, השערים שלהם פתוחים, אתה יכול לבוא, לא סגור. אנחנו חיים מצוין ואת זה אני רוצה לשמר. איפה שיש בעיה צריך לטפל בבעיה. ללכת ולעשות מלכודת על כל מועצה ולעשות גטו ליישוב? זה לסגור אותו.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
לא אמרתי גטו.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
הוא מבצע.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כשאתה עושה מבצע זה אומר שאתה נכנס מרוכז, כל גופי האכיפה לתוך אזור מסוים. זה בדיוק כמו שאמר ראש המועצה, זה נכון למיתר, ללהבים, באר שבע, ביר הדאג' וטרבין.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
מבצעים עושים אצלנו ביישוב. מבצעים, אין לנו בעיה. לבוא ולכתר לי משהו, אני רוצה - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מבצע זה לא כתר. כתר זה אירוע אחר.
<< דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >>
אכיפת החוק מההתחלה אמרתי שצריך לאכוף את החוק. אני דוגל קודם בלייצר משהו חיובי ואחרי זה לטפל. הצעה אחרונה שלי. יש לי הרגשה של בואו יאללה עליהום הבדואים. זה לדעתי, לא כך צריך להיות.
פעם אחת רציתי ואמרתי, אולי שמעת פעם אחת, בואו נדבר שבוע ימים על הבדואים הטובים. בואו נעשה משהו לאנשים הטובים. תנו לי מוטיבציה בשטח לחבר את האנשים הטובים לדברים הטובים, לא רק את הפשיעה. יש, נכון. גם את הטובים, גם צריך להזכיר אותם.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתה רוצה להגיד משהו על התשתיות?
<< דובר >> וסים קאסם: << דובר >>
וסים קאסם, גזבר נווה מדבר. מהגנת הסביבה אמרו שיש פחים ויש לנו גם במחסן. אין לנו כושר להשתמש בהם, אין תשתיות, אין כבישים, דרכים. במקרה הטוב יש לך דרך עם בורות וצריך ליישר אותה כל הזמן. היישובים עם פחונים. יש לנו יישובים כמו קאסר א-סיר ואבו קרינאת, קצת יותר טובים עם כבישים חלקיים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתה מדבר על היישובים הלא מוכרים.
<< דובר >> וסים קאסם: << דובר >>
המוכרים. אנחנו מדברים על מוכרים.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
אני מבקש להוציא מהלקסיקון את המונח יישובים לא מוכרים. אין דבר כזה. אנחנו מאמצים פה נרטיב.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הלא חוקיים.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
לא. אין יישובים לא חוקיים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
התיישבות לא חוקית.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
היא פזורה. יש התיישבות לא חוקית, אין יישובים לא חוקיים. יישובים לא חוקיים, אין חיה כזו.
<< דובר >> וסים קאסם: << דובר >>
המועצה האזורית פה היא של 12,000 תושבים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כשאתה אומר אין לי דרכים, זה ביישוב שהוא מוסדר?
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
אני אחראי על הדרכים. במועצה שיש שם גבייה אפס, לא יהיו תשתיות. אם אוכלוסייה גרה ברשות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הבעיה לא תכנונית.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
הבעיה ממש לא תכנונית. הבעיה מאוד מורכבת, אין פה בעיה תכנונית, יש פה תכנון. יש פה למועצה ארבעה יישובים היום. הגזבר חדש ולומד מהר.
<< דובר >> וסים קאסם: << דובר >>
אני אשקף את הכול פה, את העובדות. יש דעות, אני אשקף את העובדות.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
קאסר א-סיר או אבו קרינאת. באבו קרינאת עשינו, סדר גודל של 200 הסכמי אסדרה. יש שם שכונה שלא נופלת משכונה פה אצל שמעון, בפיתוח. אבו קרינאת שכונה אחת.
<< דובר >> וסים קאסם: << דובר >>
שם יש פחים ומשלמים עבור - - -
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
אנשים נכנסו למגרשים, בנו בית בהתאם, רשומים במועצה כתושבים, משלמים מיסים, יש מערכת שלמה שמתנהלת. אם יש פזורה פנימית בתוך יישוב שלא רוצה אסדרה או שצורת היישוב לא מאפשרת פיתוח, אין סיכוי שיהיה כביש. אבו תלול לדוגמה. ביר א-דאג'.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה אתה עושה עם זה?
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
אנחנו היום עושים רפורמות בקווים כחולים, ראש המועצה מכיר את זה. אבו תלול שהיום נמצאת על 13,000 דונם עם 3,000 תושבים. שטח מועצה יותר גדול ממיתר עם פחות תושבים בהרבה ממיתר שאף אחד מהם לא משלם מיסים. אנחנו הולכים להקטין מאוד את תחום היישוב, לייצר עוגנים יישוביים שאותם מפתחים עד הסוף. עוגן יישובי שאותו נפתח עד הסוף וכל האזורים האחרים שלא ניתן לפתח אותם, האוכלוסייה תצטרך להתכנס לאזורים מוסדרים. אם לא תהיה התכנסות - - -
<< דובר >> וסים קאסם: << דובר >>
אנחנו מדברים על מועצה אזורית של 12,000 תושבים שמתוקצבת בכל נוסחאות התקצוב, גם מענק אזור, מפעל הפיס וכל משרדי הממשלה על 12,000 תושבים. יש לה 23,000 תלמידים. היא ספקית שירות לפזורה של 70,000 תושבים, גם חינוך וגם רווחה. בעבר הייתה כמו מפעיל חינמי שקצת מכלכל את עצמו לפעמים. אחר כך צינור, היום היא סבל מורעב שמשרד החינוך כל יום צולב בה וכל יום מקצץ.
הגענו למצב שלא נוכל לספק שירותים גם לפזורה עכשיו. מבחינה כספית כלכלית אנחנו בגירעונות כתוצאה רק ממשרד החינוך. אגיד לך את תקציב המועצה, 280 מיליון שקלים, 12,000 תושבים. 80% ומשהו. קרוב ל-70% זה חינוך, עוד קצת זה רווחה, 6%-7%. למוניציפלי נשארים 4%-5%.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה תקציב המועצה פה?
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
שליש. אנחנו קרוב ל-100 מיליון ל-280. ברור לי, אתם 12,000 תושבים כמונו.
<< דובר >> וסים קאסם: << דובר >>
הכול חינוך. במוניציפלי לא נשאר 4%-5%. לא נותנים שירותים מוניציפליים. כמעט ולא נותנים.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
אם תבדוק כמה ילד בדואי מקבל תקצוב בתחום חינוך וילד יהודי בביתר מקבל תקצוב לחינוך.
<< דובר >> וסים קאסם: << דובר >>
פי 20. סוציו-אקונומי אחד, המצב הסוציו-אקונומי. אין הכנסות עצמיות. אנחנו מנסים בכל הכוח לגבות ארנונה, לשייך את המבנים, את הפחונים לאנשים, עדיין אנחנו שם. אנחנו לא כמו שבעת היישובים של הבדואים. יש תשעה. שתי מועצות אזוריות, נווה מדבר ואל קסום שהם יצורים שונים. הן לא ממש מועצות אזוריות בשיטת שלטון דור ועדי, הוועדים לא פועלים פה.
אנחנו מנסים לדרבן אותם וגם להכשיר אותם לפעול. עדיין אנחנו לא שם, מנסים לבנות את המסילה לרשות הזו. לא כמו שבעת היישובים חורה, רהט, סלפית, אל שבע ושבעה אלה שהם יישובים מתוחמים ויש להם רשות שמתפקדת. אנחנו שונים בהרבה. זה המצב. לגבי מה שאמרו, שיש פחים, זה לא העניין.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
ביום שלישי יש דיון חירום בכנסת בוועדת חינוך על החינוך במגזר הבדואי ביישובים האלה. יש גם בצוות בין-משרדי.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
זו תופעה של 30-20 שנים. הם מחזיקים - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זה לא נושא הדיון.
<< דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >>
זה קורה ביום שלישי הזה. דיון על זה.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
כל הבעיות שעולות פה והן מוצדקות. ידידי סלאמה וכל הסיפור של הטיפול במגזר עלו פה בספר של הדברים. זה לא נושא הדיון והם חייבים טיפול. כמו שאני אומר במקומות רבים, אם במיתר מחר תושב יבנה פחון ליד מקום מסוים, אני אהרוס לו, אפרק לו ולא אפנה לו אשפה. הקשיים שהם מתמודדים איתם ברורים. יש פה עולמות שלמים שצריך לטפל בהם. אנחנו מתכנסים והדיון הזה נפתח ותודה ליושב-ראש הוועדה שהיה בין היחידים שהרימו את הכפפה ולהעלות את זה לסדר היום.
אתה קראת, זה היה דיון חירום בעקבות הפוגרום. אנחנו לא יכולים לכנס דיוני חירום אחת לכמה זמן כי האירועים האלה קורים. את הרצף שאנחנו מכירים של הרציחות בחברה הערבית וכמות הנרצחים המטורפת, צריך לעצור את זה. הפוגרום עורר אותנו לדיון חירום. יש פעילות אינטנסיבית וזה לאט-לאט יתמסמס. אני בקשר עם ארקדי שהיום התחלף, כוחות עוברים מצד לצד, היריעה קצרה. עוד שבוע, שבועיים כשתהיה פה קצת רגיעה, מה שמטריד אותי זה האירוע הבא.
הנושא המרכזי, לאסוף את הנשק הבלתי חוקי. אני לא בא בטענות למשטרה ולא בא לאף אחד. זה לא יכול להסתיים בזה שאירוע כמו כל הכוחות בטרבין שבוע ימים ואוספים שבעה כלי נשק. יש אנשים שמסתובבים ואומרים חברים תראו, אין נשקים. אין דבר כזה, יש אלפים. כשהמשטרה אוספת אלפים, אתן את הדוגמה של ארקדי, אמבטיה מלאה במים ומישהו בא עם כפית ומנסה לרוקן אותה כשבמקביל יורד גשם כל הזמן.
צריך למצוא את הדרך וזה הזמן כי זה פוגע בכולנו. בהם, בנו. זה מערער את היציבות בנגב, את היציבות של המטרופולין. עיריית באר שבע המרכז שלנו, זה מערער. החברה פה צריכה לפגוש תהליך מידי שנוגע בכל הרבדים האלה. לאסוף את הנשק הבלתי חוקי, זה ישנה לחלוטין את מה שקורה פה. תודה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני רוצה לסכם את החלק הזה של הדיון ואחר כך אנחנו נצא לסיור אתך. מי שירצה להתלוות, המטרה היא לראות. אני מניח שחלקכם כבר מכירים את מה שיראה לי ראש הרשות. אתה דיברת על רצח בחברה הערבית, אני חושב שהמונח הזה שגוי. זה רצח בחברה הישראלית. רצח שקורה בחורה, בלקיה או נווה מדבר, לא משנה איפה. הוא רלוונטי כמו כל רצח שקורה. אם מישהו חושב שמהיישובים הערביים זה לא זולג ליישובים היהודים, הוא טועה. זה מגיע. זה מה שהיה עם הפרוטקשיין.
כל פשיעה שלא מטופלת כשהיא קטנה, היא גולשת החוצה. גם באיכות הסביבה כשיש בהתחלה בתוך תחומי הרשות פסולת שלא מטופלת, בשלב מסוים הפסולת מתחילת לגלוש מחוץ לתחומי הרשות, אין שאלה. חייבים להיות פה בגז מלא על האירוע הזה. זה לא אירוע שיכול להסתיים בסגרנו, עשינו רעש סביב אירוע מסוים וסיימנו. האירוע של טרבין, אני אומר את זה פה גם למשטרה, זה לא שיצאתם למבצע יזום שם. זה היה מבצע תגובה על זה שאחרי מעצר שהסתבך הייתה תגובה שלהם פה.
זה מה שחסר לי בכל הדיונים, אני אומר את זה לכולם, לכל משרדי הממשלה, חייבים לעבוד עם נתונים. אתם צריכים לשיר את הנתונים האלה. אני אשווה את זה למשחק כדור-סל. קח משחק כדור-סל, תכסה את לוח התוצאות. השחקנים על המגרש, לא רואים את הלוח. משחקים 40 דקות, הם לא יודעים מה התוצאה. הם ישחקו אותו הדבר כשהם יודעים שהם צריכים לתת עוד שלשה? אין שאלה כזו.
הנושא של לוח תוצאות חייב להיות כל הזמן לנגד העיניים. כמה מבצעים עשינו, כמה נשקים תפסנו, כתבי אישום שהגשנו, רציחות שפוענחו, פריצות שפוענחו. הבנת הסביבה שבה אנחנו חיים מבחינת התוצאות הוא קריטי. המערכת חייבת לעבור מתפיסת עולם של תשומות לתפיסת עולם של תפוקות. אני לא מחפש שתעשו 200,000 מבצעים, אני מחפש שנראה מה התוצאה, גם כדי שנבין איפה הבאג.
הבאגים נמצאים כמעט בכל מקום. בבתי המשפט שמשחררים עם עונשים קלים מידי. נמצאים בפרקליטות ובמשך הזמן שלוקח להגיש כתב אישום והבאגים גם נמצאים באיסוף הראיות ובמספר המבצעים היזומים שאנחנו מקיימים. אני אומר לכם את זה חד משמעית, זה מה שעולה לי משני הדיונים האחרונים, בשניהם אני מנסה לקבל הבנות. זה נכון לגבי כולם. מבצע של פסולת, להגיד לי 68 תיקים בחמש שנים, אתה בעצמך מבין שאלה לא הנתונים.
אם אנחנו רוצים להתמודד עם התופעה אנחנו יכולים להתמודד איתה. אם זה אומר שאנחנו צריכים עוד פקחים, שוטרים, ריכוז מאמץ. להחליט שבמשרד להגנת הסביבה כל גורמי האכיפה כפופים אליך או למישהו אחר, לא משנה, צריך לעשות את זה. אם לא נהיה מכווני תוצאה, לא נוכל לטפל באירוע הזה ונייבש את הים עם כפית, זה עכשיו מה שרוצים לעשות.
אני לא יודע איך מהאירוע של טרבין, עד עכשיו לא יצאו תפיסות נשקים. מבחינתי אין שם נשקים היום. אם אחרי כל ריכוז המאמץ הזה, זה מה שאספו, כנראה שאין נשק. או שזו אגדה, אלפי נשקים או שמשהו לא נעשה שם כמו שצריך. יש פה את הבקשה של הנתונים מהדיון הקודם, אני אעמוד על זה שנקבל אותם. אני מבקש לקבל נתונים דומים מהמשרד להגנת הסביבה. לגבי התיקים שנפתחו בעבירות הגנת סביבה, בחמש שנים האחרונות, 2025-2021, בפירוט לפי שנה.
<< דובר >> חנוך יחיא: << דובר >>
כל התיקים?
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כל התיקים. אם אתה יכול לחלק לי את זה למחלקות. פסולת, ביוב. תגיד לי כמה תיקים פתחתם.
<< דובר >> חנוך יחיא: << דובר >>
בחמש שנים האחרונות?
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
חמש שנים אחרונות. כמה הסתיימו בהרשעה. נראה כמה נפתחו, כמה הסתיימו בהרשעה. אותו הדבר משרד החקלאות, אני רוצה קנסות ונושא שנוגע בגמלים. הצאן וכדומה אני מכיר עם השירות הווטרינרי. הנושא של הגמלים, דברים שהם לא חקלאות נטו. עלה פה משהו מעניין שאבקש לבדוק אותו. אני רוצה להוציא פניה לווטרינר של משרד החקלאות ולשר החקלאות. צריך תקנות בנושא הסוסים. הסוס הוא כלי שמשתמשים בו, יש בו אלמנט של משילות, כשמגיע מישהו על סוס. הסיפור של הכניסה של הסוס לארומה, אם יש לך תמונה אני אשמח.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
יש, אני אמצא.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
שלח לי. זה הסיפור של משילות. מי שמרשה לעצמו להיכנס עם סוס לבית קפה ביישוב, מבין שהוא יכול לעשות פה מה שהוא רוצה. את זה צריך לעצור. מזה זה מתגלגל לכל הדברים האחרים. אם צריך שינויי תקנות, שינויי חקיקה, אם צריכים דברים. כל אחד מהגורמים שנוגעים פה צריך לעשות עוד דבר או שניים כדי שאפשר יהיה לסגור את המעגלים האלה. כל אחד זה כולל גם אותנו בכנסת. תעבירו לוועדה, אם אתם חושבים שצריך להגיש תקנות או חקיקה, תעבירו. נגיש. תודה רבה.
<< דובר >> שמעון פרץ: << דובר >>
תודה רבה ליושב-ראש הוועדה, תודה לכם שהייתם פה. מי שרוצה להצטרף, אנחנו נעשה סיור שנתחיל אותו במיתר תצפית צפונה ונעלה לכרמית. אני מזמין את כולכם, נלך למצפה שהוקם לזכרו של יאיר נווה אסולין שנפל ברצועת עזה במלחמה האחרונה, ממנו נוכל לראות תמונה רחבה על המרחב.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>