פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 507 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שלישי, כ"ו בכסלו התשפ"ו (16 בדצמבר 2025), שעה 10:00 סדר-היום: << הצח >> 1. הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025 << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון – אי-הספקת חשמל ומים וסמכות תפיסת חזקה במקרקעין), התשפ"ו–2025, של ח"כ יוליה מלינובסקי << הצח >> << הצח >> 3. הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל (תיקון – תפיסת חזקה בכל שטח שהוחזק בידי אונר"א), התשפ"ה–2025, של ח"כ לימור סון הר מלך << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר ינון אזולאי משה טור פז רון כץ שרון ניר אליהו רביבו אלעזר שטרן חברי הכנסת: דן אילוז ולדימיר בליאק משה טור פז יוליה מלינובסקי מוזמנים: בר כהן – מתמחה יעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים נעה מושייף – משפטנית אשכול נדל"ן, משרד המשפטים רון שלמה סולומון – עו"ד, ייעוץ וחקיקה המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים אביטל סומפולינסקי – המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, משפט ציבורי – חוקתי, משרד המשפטים רחל ספירו – עו"ד המחלקה למשפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים איגי פז – עו"ד, המחלקה למשפט אזרחי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יובל רויטמן – ראש אשכול רגולציה, משרד המשפטים ניב יערי – ראש אשכול נדל"ן, משרד המשפטים שי קצובר – משרד המשפטים איתי אפטר – ייעוץ וחקיקה משפט בין-לאומי, משרד המשפטים סא"ל שמוליק – סגן קמב"ץ, משרד הביטחון אדם וולפסון – ראש האגף המשפטי, מל"ל דוד גולדפרב – המשנה ליועמ"ש, משרד החוץ סרן הדר – רמ"ד אוכלוסין ביועמ"ש איו"ש, משרד הביטחון אבי סלונים – יועץ משפטי, רשות המים עינת גרינפלד – אחראית קשרי ממשל, בנק ישראל מירי רוזנשטוק – מנהלת יחידת מדיניות והסדרה, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל קרן גבאי – עוזרת ליועצת המשפטית, בנק ישראל אלקנה אהרן ריקלין – רפרנט פנים באגף תקציבים, משרד האוצר חן כהן – לשכה משפטית, משרד התקשורת תומר פרידמן – סגן מנהלת החטיבה לשמירה, רשות מקרקעי ישראל יונתן רלבג – יועמ"ש חטיבה לשמירה, מנהל מקרקעי ישראל ליאורה וייס בנסקי – סגנית היועמ"ש, רשות החשמל מעין פריברג – יועצת משפטית מקטע אספקה, חברת החשמל טלי אלבז – סמנכ"לית פרויקטים במשרד האנרגיה והתשתיות רועי גולדשטיין ייעוץ משפטי, משרד האנרגיה והתשתיות חיים נרגסי – היועץ המשפטי לעירייה, עיריית ירושלים חגית שיוביץ – מנהלת מחלקה בכירה למדיניות עירונית ופיתוח, עיריית ירושלים מאיר בן טולילה – סגן מנהל אגף תברואה בעיריית ירושלים אסף גרינבאום – עורך דין, מנכ"ל פורום מספקי החשמל הווירטואליים אבי גז – עו"ד מטעם שורת הדין ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור גלעד נווה מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: ריקי קמחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025 << הצח >> << הצח >> הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון – אי-הספקת חשמל ומים וסמכות תפיסת חזקה במקרקעין), התשפ"ו–2025, של ח"כ יוליה מלינובסקי << הצח >> << הצח >>הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל (תיקון – תפיסת חזקה בכל שטח שהוחזק בידי אונר"א), התשפ"ה–2025, של ח"כ לימור סון הר מלך << הצח >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שלום לכולם, אנחנו נמשיך, למעשה פתחנו את הדיון עם החלק החסוי, זה תרם לנו במשהו, אני חושב, לדיון עצמו. הצעות חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025, כמובן שיש פה שתי הצעות חוק מלוות של חברות הכנסת יוליה מלינובסקי ולימור סון הר מלך – הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל. ברשותכם, מאחר וקצת עסקתי בנושא של אונר"א כשישבתי על הכיסא הזה, ולפני כשנה במקרה החוק שיזמתי להפסקת פעילות ארגון הטרור אונר"א, עבר ברוב חסר תקדים בכנסת. יש 92 חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה כמובן. עבדנו חודשים ארוכים ויש עוד חוקים שיצאו על אונר"א. עבדנו חודשים ארוכים עד שהועברו בקריאה שנייה ושלישית במליאה. הייתי אומר אפילו חודשים של עבודה פרלמנטרית רבה, כאן בוועדה הזאת, היועצת המשפטית זוכרת היטב. יש לנו כאן אורחים, אני חושב שביום שאושר החוק, אביו של יונתן סמרנו, השם יקום דמו, נפגשנו. אני זוכר את התמונה הזאת, היא חקוקה וזכורה לי ליד המזנון החלבי כאן, וקיבלתי ממך חיבוק. אמרת לי תודה, וזה היה הרגע ההכי משמעותי שלי במרחב הציבורי ובחיים הפוליטיים. אחרי כל מה שאנחנו עוברים פה אני חושב שזה היה שווה את הרגע הזה, אבל זאת המחויבות שלך, של כל המדינה הזו, כלפי הבן שלך, שצריך לזכור, נחטף ונרצח על ידי עובד סוציאלי של אונר"א. וגם פירגון לאימא המדהימה, לאילת, ג'נבה, ציריך לא יודע עוד איפה, אבל ההופעה המדהימה שלך מול המנכ"ל של הארגון המגעיל הזה, והרצחני, זה משהו שאנחנו לא נשכח. כפי שאמרתי, עובדי אונר"א היו שותפים מלאים בטבח הרצחני שביצעו בנו ב-7 באוקטובר. הם לא רק סייעו לאסון ולטבח הנורא, הם הובילו את הרוע, רצחו וחטפו. שנים שאונר"א מתחזה לסוכנות סיוע, כביכול, שבפועל היא זרוע של חמאס. הצביעות הבין-לאומית חוגגת גם היום, שמענו את זה גם בדיון החסוי, כמה אנחנו מנסים להתחשב על פי חוק וכו'. אבל אונר"א בשבילי, והדבר שעולה לראש שלי באופן אישי ואני חושב שגם , חברתי יוליה חושבת כמוני, מייד עולה לנו חמאס, זה הארגון, זה מה שאונר"א בפועל היום. ולחשוב שיש עדיין מדינות שמעניקות להם סיוע ותורמות להם כספים, זה דבר מזעזע. שוב, הצביעות העולמית. למרות היקף הדיונים והאתגרים הביטחוניים שאנחנו עוסקים בהם יום-יום בוועדת החוץ והביטחון, דרשתי להביא את הצעת החוק של השר. אני רוצה לברך את שר האנרגיה והתשתיות, חברי השר אלי כהן, שעובד בכל הכוח על החוק הזה. כמובן לחברתי מהאופוזיציה, יוליה מלינובסקי, שהפכה לנושאת דגל כנגד הארגון הזה, לעיתים היא אפילו עצמה הולכת עד למקום עצמו. וכמובן לימור סון הר מלך, שלא נמצאת פה, שגם היא חתומה על החוק שאנחנו דנים בו היום. מדינה שמכבדת את עצמה לא יכולה, לא יכולה, לאפשר לארגון הזה להמשיך לפעול עוד דקה אחת. צריך להבין דבר אחד, וכולנו פה נסכים, אין אחד שלא יסכים איתי, כל מי שיושב כאן בחדר הזה, אחרת אין לו מקום בחדר הזה – לאויבים של מדינה ישראל ושל העם היהודי אין זכות קיום במדינת ישראל. תפקידנו, וזה הדבר החשוב ביותר, בטח במדינה ריבונית, לא שאנחנו מתיימרים להיות אלא שאנחנו, תפקידנו לוודא שהחוק שאושר לא נשאר רק על הנייר, אלא נאכף הלכה למעשה. מי רוצה לפתוח? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לדעתי צריך לעשות קודם כול מיזוג. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לעשות הקראה כמו שעשינו קודם לכן. מיזוג יעשה, אבל כפי שעשינו גם בדיון החסוי, נכון, כבוד היועמ"שית? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נחזור על ההקראה ונעשה את המיזוג. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי משפחת סמרנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, כמובן. את רוצה לפתוח, בבקשה, גברתי. זאת לא סתם גברתי, זאת איילת היקרה, מקסימה. << דובר >> איילת סמרנו: << דובר >> קודם כול, תודה. אני רוצה לומר משהו, חובה על כל אחד ואחד מחברי הוועדה פה וגם על חברי הכנסת, לצפות בסרט שיצא על אונר"א. הוא נמצא היום בכאן 11, אפשר לראות אותו. כשתראו את הסרט הזה תבינו, כי חבר הכנסת בועז ביסמוט אמר, שהיא זרוע של חמאס. אונר"א היא לא הזרוע היא המזינה, המרימה והמייצרת ארגוני טרור לאורך כל שנות מדינת ישראל. 70 שנה, זה התחיל עם קום המדינה ועד היום. כמעט כל ארגון טרור שהיה אונר"א היא זאת שליבתה והחייתה אותו. כל עוד אונר"א קיימת, גם אם נמוטט את חמאס, כי היום זה חמאס, פעם זה היה פת"ח, ויש את הג'יהאד. אבל גם אם נמוטט את החמאס ולא יהיה מחר חמאס, אונר"א תדאג שיהיה ארגון אחר שילחם בנו. לכן, אני פונה פה לכל הקשת הפוליטית, אין פה שמאל ואין פה ימין, אונר"א זאת הרעה החולה של מדינת ישראל ולצורך העניין גם של הפלסטינים. ואם יש אנשים שדואגים לאזרח הפלסטיני ולזכויות ההומניטריות שם, צריך להעיף את אונר"א גם לטובת הפלסטינים וגם לטובתנו. לכן, כשיצא החוק הזה, והוא יצא ברוב מוחלט בתקופה של חמש שנים שלא עברו חוקים בכזה רוב, זאת אמירה. ואני באופן אישי חושבת שסוף סוף הכנסת הזאת מימשה את זכותם של כל הבוחרים במדינה, כי אין בן אדם במדינה הזאת שלא רוצה שיהיה פה טוב. זה אחד מהחוקים שעבר והוא לטובת מדינת ישראל. לא יכול להיות שאני אסתובב בעולם וכולם יהיו נגד אונר"א וכולם רוצים ליזום דברים נגד אונר"א, וטראמפ רוצה להכריז עליהם כארגון טרור, ופה במדינה אחרי שעבר החוק לא מקיימים אותו, לא מממשים אותו, והכל ממשיך לפעול. אנחנו חייבים, אתם חייבים, לבן שלי, שלא עשה כלום. לא עניין אותו ימין או שמאל, לא עניינה אותו פוליטיקה, לא עניין אותו ערבים או יהודים. הבן שלי רצה לחיות. היו לו שאיפות אין-סופיות לחיים טובים. והעובד הסוציאלי הזה חרץ את גורלו, כי הבן שלי נורה ולא בטוח שהוא לא היה בחיים, אבל הוא חטף אותו ומנע ממנו טיפול. עובד סוציאלי שאמור לדאוג בדיוק לטיפול בבן שלי כעובד סוציאלי ובכלל כבן אדם, לפני שהוא בכלל משהו אחר. לכן, אני מאוד מבקשת מכם, לעשות את המקסימום שזה יקרה. שזה יקרה וזה היה צריך לקרות אתמול. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך, איילת. אכן אני מתחבר לכל מה שאמרת. המוסד הזה שהוקם בדצמבר 49', מיום היוסדו וכל ייעודו הוא לשמר מצב קיים ואם אפשר גם לשדרג ולקדש, עם מירכאות או בלי, טרור וכל מה שהוא אנטי-ישראלי, ולשמר אותו כדי שאני לא אהיה קיים, ובמקרה הספציפי הזה, הטרור המחבלים המנוולים. תודה על הדברים שאמרת ותודה על כל מה שאת עושה. לגבי הבן המקסים, אני אגיד רק דבר אחד, כל מה שאמרת: מילותייך ציווי הן. מילותייך צווי הן, מבחינתי. אנחנו נתחיל בהקראה כמובן ולאחר מכן יהיה מיזוג, אל דאגה, יוליה. נעבור סעיף-סעיף, בבקשה, נתחיל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק רוצה לקרוא לילד בשמו, לא מוכנה לקרוא לזה מחנה פליטים. בארץ ישראל אין מחנות פליטים. מחנות פליטים במקומות אחרים, זה הכלח בראש, הכול מתחיל מטרמינולוגיה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> אני מקריא מהנוסח שהופץ עם תיקונים והצעות לשינויים. חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025 תיקון סעיף 2 1. בחוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה–2024(להלן – החוק העיקרי), סעיף 2, במקום הסיפה החל במילים "או עם מי מטעמה" יבוא "או עם מי מטעמה; מבלי לגרוע מהאמור בכל דין, רשות כאמור תבטל כל הטבה, ובכלל זה אישור, רישיון או היתר שניתן לאדם או תאגיד בעבור אונר"א". << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> התייחסויות, מי רוצה לפתוח את הדיון? בבקשה, תציג את עצמך. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> שלום, אני ראש אשכול רגולציה, ייעוץ וחקיקה, במשרד המשפטים. שלוש הערות שהם בין הנוסח למהות. ראשית, זה סעיף שהתחולה שלו מאוד רחבה. אני לא בטוח שאנחנו מבינים עד הסוף את כל המשמעויות שלו. מבחינה ניסוחית כתוב: "כל הטבה, ובכלל זה אישור, רישיון או היתר"; ביטוח הטבה, נראה לי, מצמצם לעומת מה שאתם רוצים לקבוע. כי אישור רישיון והיתר יכולים להיות יותר רחבים מאשר הטבה. נראה שזה נוסח שיעורר שאלות בהמשך. שתיים, אפשר להתמודד עם רוחב היריעה דרך זה שייכתב: במקום "רשות כאמור תבטל", "רשות כאמור מוסמכת לבטל כל הטבה", לא כל הטבה אלא בנוסח שיקבע וכו'. זה נותן מענה למצבי קיצון, נניח שיש היתר בנייה לאיזשהו בניין שניתן בעבר והיום כבר לא בידיים של אונר"א, אם אני אבטל את רישיון הבנייה ואהרוס את הבניין כי אין לו היתר, לא בטוח שאתם רוצים להוביל את זה. אני מסב את תשומת הלב, אנחנו לא מבינים את כל הדברים שזה יחול עליהם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בואו נכריז עליהם ארגון טרור ואז אני לא אצטרך את כל הדבר הזה, בסדר? ארגן טרור ואז אני לא אצטרך את כל בלבולי המוח האלה. ראית את הנוסח הזה אתמול, נכון? << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> נכון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> העבודה הזאת בקבוצת הוואטסאפ שהייעוץ המשפטי פתח עם 50 אנשים, מה קרה לך? << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> דיברנו עם הייעוץ המשפטי על הנקודות האלה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו אחרי שנה ולא ניתקנו להם חשמל ומים וזה בזכותכם. אתם לא ידעתם איך לעשות את זה. פחדתם לקחת אחריות ועכשיו שוב פעם אותו דבר, די. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אבל חברת הכנסת מלינובסקי, בית הספר בכפר עקב אמור לשמש לשיטתנו ולעמדנו את התושבים שם. אם אנחנו אומרים עכשיו שהיתר הבנייה של המבנה יבוטל בגלל שהוא ניתן לאונר"א, אנחנו מוצאים את עצמנו בניגוד לאינטרס שלנו, מבטלים את החוקיות של המבנה שאנחנו רוצים להשתמש בו ולהיכנס אליו. ההוראה פה היא קונסטרוקטיבית לא כי אנחנו רוצים לעזור לאונר"א. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם מפחדים לקחת אחריות. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> הבעייתיות מובנת, אבל הפתרון שאתה מסה לתת הא לא הפתרון. אנחנו לא רוצים שיהיה שיקול דעת לרשויות מה לעשות או לא לעשות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק, אני לא שואלת אותך. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא רוצים את זה מתוך ניסיון שאנחנו רואים שהרשויות בסוף לא עושות את מה שהן צריכות לעשות. סליחה, שאני אומר את זה בכנות. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> לרשויות לא הייתה סמכות בעבר לגבי דברים מסוימים. יש שאלה לגבי זה, אבל לגישתנו, לא הייתה סמכות. אנחנו מציפים את זה לוועדה, זאת ההערה שלנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא הייתה בעבר אז גם לא יהיה בעתיד. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> לא, יהיה בעתיד, אם יהיה כתוב מוסמכת לבטל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אני מתכוון לדברים שאליהם התייחס חבר הכנסת דן אילוז. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> אני מבין מה אמר חבר הכנסת אילוז, ויש פה רצון לנקוט בגישה יותר נוקשה. אנחנו אומרים שבגלל שהסעיף הזה כל כך רחב, השימוש בלשון המצווה יכולה לעורר סיטואציות שאנחנו לא יודעים לצפות אותן ואת ההשלכות שלהן. העלינו סיטואציה אחת כאן, שאני חושב שאנחנו לא רוצים להביא אליה. יכול להיות שיהיו סיטואציות נוספות כאלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> הערה שלישית, השימוש במונח "בעבור אונר"א", אנחנו לא מכירים את המונח הזה מהקשרים אחרים בחקיקה. אנחנו מבינים מה הרצון של הוועדה לקבוע, גם זה נוסח שהוא מצמצם יותר מהנוסח המקורי שהועבר. צריך לחשוב על הניסוח הזה כדי לדייק אותו. אני לא מכיר שנותנים אישור בעבור צד שלישי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, הבנתי, שמעתי. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> אנשים מקבלים אישור לאונר"א, אולי צד שלישי יפעל כדי שאונר"א תקבל את האישור. ברמת הנוסח את הנקודה הזאת צריך לבחון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אוקיי, תודה. נשמע התייחסות שלנו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בהמשך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בהמשך, רשמנו לפנינו ואתה תקבל כמובן התייחסות. תמשיך, בבקשה. הערות נוספות< מישהו רוצה להעיר על הסעיף הראשון? << דובר >> ניב יערי: << דובר >> בהמשך להערה של יובל לגבי ההטבה והרגישויות המשפטיות שהן מייצרות. אני מבין את האינטרס. עשיתם את זה בין השאר לאור הערותינו שיכול להיות שמילים רחבות יותר הן בעייתיות ולכן אנחנו מבינים את הרצון לייצר איזושהי קבוצה נכונה. אני מציע אולי אופציה, שפשוט נשמיט את המילה הזאת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> השאלה האם זה לא יהיה צר מדיי? << דובר >> ניב יערי: << דובר >> תבטל כל, אישור רישיון והיתר לא יהיה מספיק כי יהיו עוד קטגוריות שלא יתנו אישור היתר או רישיון. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> תכתבי אישור רישיון, אם אתה רוצה. אני לא יודע מה ההבדל בין אישור רישיון והיתר, בתפיסה שלנו הם כולם באותה הקטגוריה, אבל נניח את זה. והטבה, אל תעשי את זה קטגוריה של הטבה ובכלל זה, אלא תעשי רשימה. זה הפוך, זה יצמצם לך אם את כותבת בנוסח הנוכחי. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> בלי – "בכלל זה". כל הטבה, רישיון, אישור והיתר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> עוד פעם, מה אתם מציעים, רשות כאמור תבטל? << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> "כל אישור, רישיון, היתר או הטבה." << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> למחוק: "בכלל זה". << דובר >> ניב יערי: << דובר >> לא להפוך אותו להיות תת-קטגוריה של הטבה, אלא להפוך את זה לקטגוריות שונות. הטבה, היתר, רישיון ואישור. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לרשימה. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> פשוט מה שיקרה בעקבות הנוסח עכשיו, זה שאנחנו נצטרך לשאול את עצמנו - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כמו שאומר חבר הכנסת אילוז: למחוק את המילים "ובכלל זה". << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> נכון, והייתי מעביר את ההטבה לסוף. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> כן, בדיוק, בדיוק, למחוק "בכלל זה". << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> שנייה, מה זה משנה? << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> לא קריטי, ההטבה זה הכי שולי וקטן מבין הדברים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא נראה קריטי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה הבעיה בעבור אונר"א? לא כל כך הבנתי. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> אני מבין את הרצון, אני לא אומר שזאת בעיה, אנחנו פשוט לא מכירים מונח כזה. בדרך כלל נותנים רישיון לגוף. אנחנו לא מקבלים רישיון בעבור צד שלישי. אני מבין מה אתם רוצים להשיג כאן, רק אני לא יודע לסווג את זה בקטגוריות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה עניין של נוסח. זה לא בהול. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> כן. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו לא מוותרים על זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא מוותרים על זה, לא נוותר. לא בגלל שלא היה, לא יהיה. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> לא ביקשנו לוותר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כרגע אין לנו מונח אחר בעבור אונר"א, נחפש יחד עם הנוסח איזושהי חלופה. כרגע או כל עוד שאין לנו חלופה אחרת בעבור אונר"א יישאר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מצוין. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> והייתה לך הערה שלישית. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> מוסמך לבטל. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> זאת ההערה היותר מהותית, לגבי העובדה שהנוסח מצד אחד רחב ומצד שני יש את החובה של הביטול שהיא אוטומטית או יחסית צרה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> תראה, זה המתח שנמצא כרגע על השולחן. מצד אחד, מה שאתם מבקשים את שיקול הדעת, ומצד שני, אומרים חברי הכנסת, כל סוגיית שיקול הדעת הביאה אותנו לתיקון של החוק הזה. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אז אולי לכל הפחות לעשות את ההיפך. להגיד: אך תהיה לכל בעל סמכות לפי דין, סמכות להחליט כי הוא מותיר על קנו, היתר או אחד מהאמור, ככל שמצא שהדבר נכון ולא ישרת את אונר"א, ולא יעשה בעבור אונר"א. אותה דוגמת בית ספר שאני אומר, במקום שנלך להוציא היתר בנייה חדש, חצי שנה במוסדות התכנון, תוכל להגיד שהבטלות מבוטלת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו נחזור להערה הזאת. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> עוד נקודה אחת, אין פה התייחסות להליך הביטול. אני מניח, להבדיל מהסעיפים האחרים שבהם התייחסנו להליך הביטול, של פנייה, קבלת התייחסות וכו', בסעיף הזה, למרות שהוא מורה לבטל, אין התייחסות להליך הזה, כולל זכות שימוע לבן אדם שרוצים לבטל לו. כמובן שכללי הצדק הטבעי חלים ויכול להיות ששווה להוסיף בעניין הזה גם סעיף שאומר את הדבר הזה. זה יכול לחול על צדים שלישיים שאנחנו לא יודעים מי הם כרגע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נעבור לסעיף הבא. נוכחותה של מציעת החוק חשובה, למרות שאפשר לנחש, כפי שאמרתי, מה תהיה תגובתה. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> לא, לא, זאת לא תגובת אונר"א. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, דיברתי על התיקונים ועל ההערות, הרי מן הסתם צריך את ההתייחסות של חברת הכנסת מלינובסקי. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> אנחנו גם מנחשים, אבל אנחנו נעלה את ההערות. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> מציעת החוק היא לא אונר"א. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נמשיך, בבקשה. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> הוספת סעיפים 2א, 2ב, 2ג ו-2ד 2. בחוק העיקרי, אחרי סעיף 2 יבוא: "אי־הספקת חשמל ומים 2א. (א) החברה, או הספק (להלן – מספק השירות) לא יספקו חשמל או מים לנכס מסוים (בסעיף זה – שירות), לפי העניין, אם שם הצרכן הרשום באותו נכס הוא אונר"א, ולעניין זה יחולו הוראות אלה: (1) הוגשה בקשה לשינוי שם הצרכן הרשום בנכס כך ששם הצרכן הרשום בנכס יהיה אונר"א, או בקשה לביצוע חיבור חדש להספקת שירות בעבור צרכן ששמו הרשום בנכס הוא אונר"א – לא תבוצע הפעולה המבוקשת, ומספק השירות ינתק את הנכס משירות בחלוף 15 ימים מהמועד שנמסרה הודעה לצרכן הרשום בנכס שלפיה בכוונתו לנתק את הנכס משירות כאמור, אלא אם כן במהלך אותה תקופה ישלח הצרכן ששמו רשום בנכס למספק השירות תצהיר שעל פיו הוא אינו מייצג את אונר"א או אינו פועל מטעמה בנכס; (2) נוכח מספק שירות כי שם הצרכן הרשום בנכס מסוים הוא אונר"א, ינתק את הנכס משירות בחלוף 15 ימים מהמועד שנמסרה הודעה לצרכן הרשום בנכס בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) שלפיה בכוונתו לנתק את הנכס משירות כאמור, אלא אם כן במהלך אותה תקופה תוגש בקשה לשינוי שם הצרכן בנכס בהתאם להוראות כל דין, שאליה יצורף, נוסף על המסמכים הנדרשים על פי כל דין, תצהיר הצרכן הנכנס, שעל פיו הוא אינו מייצג את אונר"א או אינו פועל מטעמה בנכס. (ב) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(2), יבחן מספק השירות את הבקשה ויחולו הוראות אלה: (1) השתנה שם הצרכן הרשום בנכס לצרכן שאינו אונר"א – לא ינותק הנכס משירות; (2) לא השתנה שם הצרכן הרשום בנכס – ישלח מספק השירות הודעה למגיש הבקשה כי מאחר שלא שונה שם הצרכן הרשום בנכס בכוונתו לנתק את הנכס משירות בתוך 7 ימים ממועד שליחת ההודעה; חלפו 7 הימים כאמור, ינותק הנכס משירות. (ג) בהודעה לפי סעיף קטן (א)(2) יציין מספק השירות כי בכוונתו לנתק את הנכס מן השירות בתוך 15 ימים ממועד משלוח ההודעה מסירת ההודעה בשל כך ששם הצרכן הרשום בנכס הוא אונר"א, וכי הצרכן רשאי להגיש בקשה לשינוי שם צרכן רשום בנכס, ואם מספק השירות יאשר את הבקשה ויוחלף שם הצרכן הרשום בנכס לצרכן שאינו אונר"א, הנכס לא ינותק מן השירות לפי הוראות סעיף זה. (ד) מספק השירות ישלח הודעות לפי סעיף קטן )א) לצרכן ששמו רשום בנכס הן באופן שבו הוא מוסר הודעות לצרכנים רשומים לפי כל דין, רישיון או הסכם, לפי העניין, והן באמצעות דואר רשום לכתובת הנכס; לא התקבלה תגובה מהצרכן הרשום בנכס בתוך התקופה שבסעיף קטן (ג), יראו את ההודעה כאילו הומצאה כדין והתקבלה גם בלא חתימה על אישור מסירה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה. (ה) בסעיף זה – "החברה" – חברת החשמל לישראל בע"מ, חברת החשמל למחוז ירושלים בע"מ או בעל רישיון הספקה לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו–1996, לפי העניין; "הספק" – בעל רישיון לפי סעיף 23 לחוק המים, התשי"ט–1959, לרבות חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, המספק מים לצרכנים; "שם צרכן הרשום בנכס" – השם שרשום בפנקסי החברה או הספק, לפי העניין, כמקבל שירותי חשמל או מים בנכס, לרבות מי שרשום באותם פנקסים כמשלם עבור השירות או כבעלים של הנכס; אני מציע לעצור פה, כי זה החלק שעוסק בחשמל ובמים. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> רק הערה טכנית ב-2א(ב)(2) – מדובר ב-7 ימים ממועד שליחת ההודעה, למרות ששיניתם בכל ההקשרים האחרים למסירת ההודעה. וב-(ג), שאתם מתייחסים לאותה הודעה יש 15 ימים. ואם אתם רוצים לשנות ל-7 אז צריך להיות 7, ופה גם כתוב מסירת ההודעה. יש פה חוסר התאמה בין הסעיף הקודם לסעיף הזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה אומר לעשות התאמה בין המונחים. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> כן. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אתה רוצה גם להעיר מהותית על הנמסרה? << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> לא, לא. רק לגבי סעיף קטן(ד), והתקבלה. לא ברור לנו באיזה מועד אנחנו רואים את ההודעה כהתקבלה. << דובר >> רועי גולדשטיין: << דובר >> עוד הערה טכנית אם אפשר ממשרד האנרגיה, ייעוץ משפטי. כשאנחנו קבענו את המועדים 30 יום ל-15 יום זה היה אחרי ברורים עם ספקי השירות ועם רשות החשמל ורשות המים. גם כך למיטב ידיעתנו, המועדים שנקבעו שאפתנים ביחס לאמות המידה והכללים שנקבעו על ידי הרשויות. רצוי לבדוק עם ספקי השירות, אם יש כאן נציגים, האם הם באמת יכולים לעמוד במועדים החדשים האלה שקוצרו מאוד. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> אני מחברת חשמל, אני יועצת משפטית לח"חי. קודם כול לעניין המועדים – אנחנו צריכים לפחות 15 ימים לניתוק, זה גם מה שמופיע באמות המידה וזה הזמן שאנחנו צריכים להיערך. בכל זאת מדובר במנתקים, אין לנו כוח אדם בלתי מוגבל. דבר שני, והוא מהותי, והבנתי שכבר דובר עליו בפעם הקודמת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה לא לקוח רגיל, זה לא פלוני אלמוני. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> בסדר, אנחנו מבקשים 15 ימים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא פלוני אלמוני. את לא היית בדיון החסוי נכון? << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> הייתי בדיון החסוי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שמעת הכול, אז בואי. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> עדיין, הערת החברה היא שאנחנו רוצים 15 ימים. הערה אחרת מהותית יותר, לחברת החשמל כמובן אין מניעה לחוק, אנחנו גוף מיישם, אבל כן חשוב לנו להבהיר שאנחנו חייבים לקבל רשימה מדויקת של השמות ושל תעודות הזהות. אנחנו לא יכולים לפעול בלי זה ולנתק מקומות. אנחנו לא מורידים את השלטר כמו שכולם חושבים. צריך להגיע לשם ולנתק מונה ספציפי, וזאת ההערה שלנו לגבי כל הצעת החוק הזאת. << דובר >> קובי סמרנו: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו. יש פה יותר מדיי ייעוץ משפטי. אני מדבר, תסתכלי עליי, את, יועצת חברת החשמל. 15 יום? אני מחכה 800 יום להביא לדין, ואני לא הייתי צריך להיות פה. אני פה בשם הבן שלי. 15 יום נוספים, למה? למנוע עוד טרור? את לא במקום שלי, אני לא רוצה שתהיה במקום שלי. צריך להעיף את הארגון הזה מפה. לא להיכנס לעוד סעיפים – להעיף אותו מפה. אין כאן צדדים, זה או שעושים צדק לבן שלי או שהולכים לצד של הנוח'בות. אם צריך להעיף אותם אתמול, עושים את זה אתמול. אנחנו 800 יום אחרי האירוע הזה, ואני הייתי צריך לא לשבת פה ולא להיות פה בכלל. היו צריכים לתלות את כל ב האונר"א האלה, לתלות אותם. הם היו צריכים להיות בדין. אנחנו מתעסקים עם הבניינים שלהם, צריך להרוס את המבנים שלהם – להרוס אותם. זה או שאתם בצד של הבן שלי או בצד של הנוח'בות – אונר"א הוא ארגון טרור ותפנימו את זה. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אין לי ספק שהנציגה יחד איתך, מלא מלא. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מבין את מה שאתה אומר וכולנו פה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, דן אילוז, ואני, כולנו כאן חתומים על חוקים סביב אונר"א, ומתוסכלים מאוד מאי-אכיפת החוק בישראל. בטח על אחת כמה וכמה כשמדובר בארגון טרור כמו אונר"א, זה מקומם ולכן אנחנו יושבים כאן. הציפייה היא שהדברים ייעשו במהרה כי המתנו מספיק. << דובר >> טלי אלבז: << דובר >> אני יכולה להוסיף משפט ולהתייחס? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, גברתי, בטח. << דובר >> טלי אלבז: << דובר >> אני אדבר בשם משרד האנרגיה, השר אלי כהן. אני סמנכ"לית פרויקטים במשרד האנרגיה. קודם כול, אנחנו חד-משמעית איתכם וחד-משמעית חושבים שהדבר הזה צריך לקרות וכמה שיותר מהר. אני חושבת שבגלל זה נולדה הצעת החוק הממשלתית, לפחות מהצד שלנו, בגלל שהבנו שהקושי ליישם מעקב את כל הדבר הזה, אז נכנסנו לזה בשיא המרץ והכוחות ואנחנו חד-משמעית רוצים לעשות את זה כמה שיותר מהר. << דובר >> איילת סמרנו: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה על הדברים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הקושי ליישם זה מה שאמרה נציגת חברת החשמל? << דובר >> טלי אלבז: << דובר >> לא, לא קשור לזה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא קשור. מה הקושי ליישם? << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> בלי החוק, היה קושי ליישם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הבנתי, הבנתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הערות נוספות? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לסעיף הזה אני מציעה – לעניין הימים תחליטו מה שתחליטו. לאור ההערות שנשמעו, יוליה, אני מציעה לחזור לנוסח הממשלתי, של 15 יום מיום שנשלחה, זה מועד מדויק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> וזה יראה כהתקבל? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה יראה כהתקבל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> השאלה האם צריך לוודא את החזקה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אחר כך יגידו: לא, כתבתם שנשלח, אבל לא כתבתם שזה התקבל. ושוב פעם יגידו: קושי בביצוע. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, אז אנחנו צריכים מיום שנשלחה ויראו כהתקבל. צריך להחליט. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> יש נוסח שקיים באמת מידה 24 לגבי חובות אומנם, אבל אפשר להעתיק משם את הנוסח וזה אותו הדבר. מרגע שאנחנו שולחים, שם צריך לחכות 30 ימים אם לא התקבל בדואר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה המהות? << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> המהות היא שבסופו של דבר מהרגע ששלחנו דואר רשום בין אם הוא נאסף או לא נאסף אנחנו יכולים לנתק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק רוצה להיות בטוחה שאחר כך לא יגידו לי שלא יכולים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה לגבי המים? זה לגבי חברת חשמל, הסעיף עוסק גם במים. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> זה לגבי חברת החשמל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עם המים? יכול להיות ששם זה נראה אחרת, לכן אנחנו צריכים לתת מענה לכולם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי רוצה להתייחס? << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> אני היועץ המשפטי של רשות המים. ככל שאנחנו עובדים מ-נמסרה ל-נשלחה בחזרה, צריך לשנות את הימים בהתאם. מרגע המשלוח לוקח זמן עד שזה עובר בדואר וכו'. אם חוזרים להצעה הממשלתית, אז צריך להחזיר את הימים בהתאם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> למה? << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> כי אחרת אנחנו לא יודעים אם בתוך 15 ימים דואר בישראל יגיע או לא יגיע. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תשלח עם שליח, זה מספיק חשוב. תשלח עם שליח, תשלם 20 שקלים – תשלח עם שליח. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> אני חושב שהקושי הוא לא עם לשלוח עם שליח או לא לשלוח עם שליח, אלא המבחן הוא האם הוא נמסר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אהה, את רואה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, זה העניין. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים למנוע. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> לכן, יותר פשוט מ-נשלח. הנוסח הממשלתי הוא דווקא הרבה יותר חד-משמעי מבחינתך, כי ברגע שזה נשלח אין עוד שאלה אחר כך האם התקבל או לא התקבל. ברגע שנשלח, אנחנו פשוט שולחים, מונים את הימים וככל שאין תגובה מבחינתנו - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ואם יש תגובה? << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> אם יש תגובה אנחנו נמצאים בתוך התהליך שקבוע בחקיקה. לכן, גם לדעתי מבחינת נוסח החוק עדיף והרבה יותר חזק לקבוע מהמועד שבו זה נשלח ולא מהמועד שבו זה התקבל, כי לגבי הקבלה קיימת אי-וודאות, צריך לבדוק כן התקבל או לא התקבל, חזקה וכו'. ככל שאנחנו חוזרים לנוסח של נשלח, כדאי לחזור גם לימים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאה אחוז, אני מקבל. זה עושה שכל מה שהוא אומר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כן, אבל אנחנו קבענו חזקה שיראו כנתקבל. אני קצת חוששת מהמשלוח שלא תעלה שאלה אם התקבל, ולכן כן היינו מוסיפים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את הצעת משהו נכון, ההצעה שלך טובה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אמת מידה 24. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> אמת מידה 24, אם אתם רוצים אני יכולה להקריא את הנוסח. אצלנו זה 30 ימים מהיום שזה נשלח ויראו את זה כהודעה שהתקבלה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו יכולים לקחת את מה שהיא אומרת ונאמץ את זה גם לכל, גם למים ולכולם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נאמץ את זה בחקיקה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בדיוק. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> זה הנוסח שיש עכשיו בחקיקה, 30 יום. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> זה גם הנוסח שאנחנו עובדים איתו לפני ניתוקים של לקוחות חייבים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה הכי הגיוני, זה עובד וככה זה מיושם. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> בהחלט. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו רוצים להוסיף ויראו כנתקבל, זה העניין. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> אני לא רואה עם זה קושי. הנקודה היא פשוט שלהתחיל למנות את הימים מהיום שנשלח וגם לתקן את הימים בהתאם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ימים אנחנו לא רוצים. תדאגו להוציא הדברים האלה בגלל חשיבותם עם שליח, 24. תשלמו במקום 20 שקלים 70 שקלים לשליח. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> שוב, אני לא חושב שהקושי שם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כמה כאלה יהיו כבר? << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> שבעה נכסים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אז זה הכול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בדיוק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שבעה שליחים, הבן שלי יעשה לך את זה בחינם. << דובר >> איילת סמרנו: << דובר >> אני מוכנה לעשות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק, איילת תעשה חינם, היא תלך מדלת לדלת – תפסיקו. תקראו את זה כמו שאנחנו מסכמים. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> כדאי לציין בחקיקה שישלחו את זה, אנחנו המאסדר אנחנו לא שולחים את זה. שישלחו את זה בדואר שליחים או באמצעות שליח. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> גם באמת מידה מופיע או שליח או דואר רשום או שליח. אפשר להעתיק משם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה מופיע. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יושבים מולי בסוף אנשים אינטליגנטיים, בואו, מדובר בשבעה נכסים. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> צריך להבין שאנחנו לא הספק. אנחנו לא שולחים את זה. אנחנו המאסדר ולכן אנחנו מציעים הוראות שאחר כך הספק יוכל לפעול על פיהן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תוציא הוראה ברורה. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תבקש מהספק שישלח עם שליח לאור החשיבות בעניין. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נשנה את סעיף קטן (ד), תכף נגיע אליו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, מה הוא? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מצטער בפניכם, ההורים, על כל הטכניקה הזו. אני מבין שמבחינתכם זה להגיע באותו רגע ולנתק, אבל צריכים לעבור את השלבים הטכניים האלה כדי ליישם את החוק ולהגיע לתוצאה המתבקשת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לאור ההערה שנשמעה נתקן את סעיף (ד) סיפה, ונכתוב אם אנחנו צריכים להיכנס לשם באמצעות דואר או שליח, אם זה יעזור, חקיקה ברמה הפרקטית. וגם מה שכתוב אצלכם באמת מידה 24 שיראו כנתקבל, נשלח ונתקבל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יפה, זה ברור. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יש הערות נוספות? הימים נשארים אותם ימים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, ימים אותם ימים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אפשר להמשיך. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> "אי־הספקת שירותים חיוניים אחרים לאונר"א 2ב. (א) נותן שירותים פיננסיים, תאגיד בנקאי, נותן שירות בזק, ספק גז, או כל נותן שירות חיוני אחר המנוי בתוספת (להלן – נותן שירות אחר), לא יספקו לאונר"א שירות פיננסי, שירותים בנקאיים, שירות בזק, אספקת גז, או כל שירות חיוני אחר לפי העניין; שר ששירות חיוני מצוי בתחום אחריותו רשאי, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להוסיף לתוספת שירות חיוני שלא יסופק לאונר"א או למי מטעמה. זה צריך להיות התוספת הראשונה, כי בגלל הדיון החסוי אנחנו מחיים את התוספת השנייה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, להיפך. אנחנו מחזירים את התוספת השנייה. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> מחזירים את התוספת את השנייה, ולכן התוספת הזאת הופכת להיות התוספת הראשונה. (ב) בסעיף זה – "ספק גז" – כהגדרתו בחוק - - - כאן יש הערה שההפניה צריכה להיות לספק גז כהגדרתו בחוק הגפ"מ ולא בחוק גז בטיחות ורישוי. "נותן שירותים פיננסיים" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016, (להלן – חוק שירותים פיננסיים); "שירות בזק" – כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982; "שירות פיננסי" – כהגדרתו בחוק שירותים פיננסיים; "תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות )רישוי), תשמ"א-1981. נעצור כאן בשביל ההערות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, ההערות, מי מתחיל? << דובר >> מירי רוזנשטוק: << דובר >> ברשותכם, אני מהפיקוח על הבנקים. אני אתחיל באמירה וכנו שכבר דיווחתנו בעבר, אונר"א חסומה משירותים פיננסיים בישראל. כל החשבונות הבנקאיים של אונר"א חסומים, ותחת החוק הזה החשבונות של אונר"א יישארו חסומים. שתי ההערות טכניות: אחד, ההגדרה היא שירותים חיוניים, אני אגיד שלא כל השירותים הפיננסיים והבנקאיים הם חיוניים ויש פה הרחבה שיכולה להיות לה השלכת רוחב ולכן אנחנו מציעים להוריד את המילה חיוני. ולכתוב פשוט: "אי הספקת שירותים אחרים לאונר"א". << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יפה מאוד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, זה כללי ופותח. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> פותח. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני לא רואה שום בעיה. << דובר >> מירי רוזנשטוק: << דובר >> בנוגע להגדרה של תאגיד בנקאי בהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי) – אני מציעה שזה יהיה דווקא לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) , שאז זה כולל עוד סוגי תאגידים. תאגידי עזר, חברות בת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תקשיבי, כל הכבוד. ממה שהיינו פעם, שאפו, השתפרנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> התקבלת לצוות של יוליה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> שאלה, כדי שגם אנחנו נוכל להבין את המשמעויות ולא רק לכתוב. הצוות היה איתכם בקשר, ניסינו להכין את הדיון כמה שיותר. לשם ההבנה, למה ההערות האלו לא עלו בפנינו לפני הדיון? << דובר >> מירי רוזנשטוק: << דובר >> לא ראינו את הנוסח הסופי הזה עד עכשיו, לכן זה עכשיו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אוקיי, בסדר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נשלח אבל לא נמסר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל יש חזקה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבל שחברת החשמל לא הייתה מעורבת. בבקשה, נמשיך. << דובר >> איגי פז: << דובר >> אני ממשרד המשפטים, הערה נוספת. בהקשר של השירותים הפיננסיים והשירותים הבנקאיים, כמו שמירי מבנק ישראל אמרה, אנחנו באמת יודעים שהחשבונות חסומים. אנחנו גם למדים את זה מהליך שננקט בעניין גביית חובות ארנונה של העבר. ובהקשר הזה אני חושב שכן צריך אולי לעשות עוד איזושהי בדיקה יחד עם הרגולטורים הפיננסיים, סנק ישראל ורשות שוק ההון, לגבי צדדים שלישיים. לגבי שירותים שנתנו עוד קודם החוק, לדוגמה, שאונר"א למשל נטלה הלוואה ומה המשמעות להלוואה שניטלה עוד טרם החוק? או שנגיד שיש התחייבויות לספקים על שירותים שניתנו עוד קודם ועכשיו החשבון מוקפא. יכול להיות צד שיבוא בעתיד ויגיד יש התחייבות של אונר"א, אנחנו לא רוצים לפגוע באותם צדדים שלישיים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצים לפגוע, אנחנו רוצים לפגוע. כל מי שעובד עם אונר"א גם באופן פרטי בעיני הוא תומך טרור. << דובר >> איגי פז: << דובר >> אנחנו דברים על אנשים שעוד קודם לחוק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא תומך טרור. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> איגי, בהקשר של בנקאות נאמר פה לפני שנייה שגם כך החשבונות האלה חסומים. גם ככה או ככה יש לך את אותה הבעיה. << דובר >> איגי פז: << דובר >> נכון, אבל יכול להיות שתעלה בעתיד שאלה כמו שעלתה לגבי גביית ארנונה, שעכשיו מתנהלת בבתי המשפט. מדברים על האם ניתן לשחרר את מיסי הארנונה לטובת העירייה כן או לא. יכולה להעלות בעתיד שאלה שמישהו יבוא ויגיד: יש חוב עבר כלפי, ואז תעלה השאלה האם אפשר להעביר את הכספים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, הוא יצטרך לספוג את זה. << דובר >> איגי פז: << דובר >> לדעתנו זאת כן שאלה שהוועדה צריכה לתת עליה את הדעת ולעשות איזשהו דיון עם הרגולטורים הפיננסיים בעניין הזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יש עוד אנשים פרטיים שעדיין רוצים לעבוד עם אונר"א הם צריכים להבין את זה. << דובר >> איגי פז: << דובר >> עוד נקודה אחת, אם רוצים שההסדר הזה יהיה הסדר קוהרנטי ושלם, יש לנו עוד חוק בהקשר הפיננסי המשמעותי, שזה חוק שירותי תשלום והוא לא נכלל פה. השאלה היא האם זאת השמטה מקרית או בכוונת מכוון. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אפשר להוסיף את זה. << דובר >> איגי פז: << דובר >> חוק שירותי תשלום בדבר על שירותי תשלום, זה גם חל על תאגידים בנקאיים ועל כרטיסי אשראי וכו', אבל הוא גם חל על נותני שירותי תשלום אחרים שהם אינם בנקים, למשל אפליקציות תשלום וכו'. אם רוצים שההסדר יהיה קוהרנטי או לי כדאי לכלול גם את חוק שירות תשלום. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, זה מאוד חשוב. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לגבי מה שאמרת, לגבי החשבון החום ושיהיו תביעות מצדדים שלישיים, החוק כבר נמצא בתוקף כבר שנה. ממתי החשבונות חסומים? << דובר >> איגי פז: << דובר >> למיטב ידיעתנו עוד לפני החוק. הבנקים נקטו במשנה זהירות ועוד לפני שהחוק עבר הם כבר הקפיאו את החשבון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יפה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אז להוסיף את חוק שירותי תשלום. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הערות נוספות. << דובר >> חן כהן: << דובר >> אני מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת. יש כאן את ההפניה להגדרה של שירות בזק בחוק התקשורת. בסעיף עצמו, סעיף 2ב, מצוין נותן שירות בזק. זאת לא ההגדרה לפי החוק – נותן שירות בזק, בהתאם לחוק התקשורת זה אמור להיות ספק מורשה. אני רוצה להגיד גם שאנחנו מסכימים לעניין השירות החיוני, למחוק את החיוני. הערה נוספת לגבי ניתוק – אני רוצה להגיד שמה שנהוג כשמנתקים לפי החוק, זה גם קבוע בחוק, זה שכשמנתקים מנוי משירות, נותנים תקופה מסוימת של חודשיים עם אפשרות להתקשר למוקדי חירום. זה לאו דווקא לבן אדם אלא גם להציל בשביל אחר. מומלץ להוסיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> החלק הראשון כן, החלק השני בעייתי. << דובר >> רועי גולדשטיין: << דובר >> אני יכול לשאול שאלה? אני ממשרד האנרגיה, יש לי הערה לגבי ספק גז שעכשיו ההגדרה שלו תוקנה לבעל רישיון בגפ"מ, לגבי הנושא שלא יספקו לאונר"א. אנחנו מבקשים שיהיה רשום צרכן רשום כאונר"א, באופן דומה לקושי שיש לנו, לניסוח שנעשה בחשמל ובמים. יש קושי לנותן השירות לזהות את אונר"א אלא אם הוא רשום כצרכן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת בעיה, אני אגיד לך למה. אנחנו יודעים שיש מרפאות אונר"א שהחליפו רק שם. כלומר אנחנו יודעים את זה מהדיונים, זאת הפרקטיקה, ככה הם עובדים. הם יותר חכמים ויותר זריזים מאיתנו. והם לא צריכים את כל בלבולי המוח האלה. הם החליפו שם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לצמצם את המרחב. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> בגלל זה אנחנו צריכים גורם רשמי שיעבירו אלינו רשימות. זאת הייתה הבקשה שלנו גם בחברת החשמל. אין לנו מניעה לנתק, אנחנו חייבים לדעת את מי, אין לנו דרך לזהות, לאתר ולדעת, כל עוד אנחנו לא מקבלים את המידע מגורם רשמי של המדינה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מירי, דיברנו על זה, את זוכרת? איך אנחנו פותרים את זה. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> כבוד היושב-ראש, הסעיף הזה מכיל את ההסדרים שקבענו כאן, הרי קבענו הסדרים לגבי מים וחשמל. הסעיף הזה בא ואומר: זה לא מספיק מים וחשמל, וזה בסדר גמור, ויש שירותים נוספים שרוצים למנוע, אבל לא החילו עליהם את כל ההסדר שנקבע לגבי מים וחשמל. זה נאמר רק כאיזושהי כותרת, ולמעשה מה שצריך לעשות מבחינה חקיקתית זה פשוט להכיל את ההסדרים האחרים על השירותים הללו. לצורך העניין אני מתעסק בשירות בזק ושירותי גז. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> פשוט נחיל את זה. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> בדיוק, צריך ראות שזה חל. הערה נוספת, במישור המשפטי לגבי קושי שיטענו כלפינו, אני אומר את זה כהצעה שאפשר לשקול. יכולים לטעון כלפינו על זה שאנחנו משאירים כל שירות אפשרי אחר לקביעה בצו מינהלי ולא בחקיקה ראשית. ואז תעלה טענה שיש פה חקיקה גורפת שמסמיכה את הרשות המבצעת. נכון שזה באישור ועדה של הכנסת, אם יש שירותים נוספים שאנחנו חושבים היום שאפשר להכניס, נדמה לי שעדיף לעשות את המאמץ הנוסף ולחשוב. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו לא יודעים. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> בסדר, אני מבין. אני מקבל ומבין את זה, אני רק אומר שטענה כזאת יכולה לעלות כנגדנו בהמשך. זה אומנם מתוחם רק לאונר"א, וזה יותר פשוט, וזה גם באישור הוועדה ולכן זה גם יותר פשוט, ועדיין, אם אנחנו יודעים על דברים נוספים, עדיף שזה יהיה כתוב בחקיקה בצורה מפורשת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה מה שניסינו לעשות. הצעת החוק התייחסה רק למיל ולחשמל, אנחנו הוספנו את התקשורת וכו'. דווקא כן התמקדנו בשירות חיוני. א מצאנו שירותים נוספים, סרקנו את האפשרויות האחרות. יובל, אני חושבת שהיות ומדובר באונר"א וזה כל כך ספציפי, זה עולה בקנה אחד עם החוקים המקוריים. ברורה מה הכוונה, היא מאוד נקודתית, לא הייתי כל כך דואגת. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> בסדר, הסבנו את תשומת הלב. אני יכול על שירותי פינוי אשפה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מקווים שנפתור את זה עכשיו פה. שאלה ששאלו ושחוזרת על עצמה. הם אומרים כל הזמן – אנחנו לא יודעים את מי לנתק. זה מה שמדר האנרגיה שאל וחברת החשמל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הם אומרים שהם צריכים כתובת. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> זה יותר מכתובת, אנחנו צריכים פרטים מזהים. תעודת זהות וכו'. << דובר >> חן כהן: << דובר >> תחשוב שיש לך כתובת של בניין אבל יש שם כמה צרכנים, אתה צריך לדעת בדיוק מי הצרכן. אתה לא תנתק בניין שלם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושבת שהשב"כ יכול להעביר לכל הגורמים את כל הפרטים. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> בהחלט. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו יודעים על 7 מקומות כרגע, ואם יעלה חשש לגבי משהו אחר, אתם יכולים לפנות למשטרה ולבדוק. כלומר, אתם צריכים להיות יותר אקטיביים. << דובר >> חן כהן: << דובר >> חד-משמעית, אם גורם ביטחוני יעביר רשימה לחברת החשמל לניתוק זה יהיה הגיוני. לא הגיוני פשוט שהם יוציאו אנשים לחפש מתקנים של אונר"א בשטח, כי בסוף אין בזה היגיון. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> אני מציע לעשות סדר, כבוד היושב-ראש, ההערה הזו רלוונטית בעיקר לסעיף הבא להבנתי שנצטרך לדבר עליו. אם אנחנו מחילים את ההסדרים הקודמים של מים וחשמל גם על זה אז זה חל, כי כרגע ההסדרים ההם מדברים על צרכן רשום כאונר"א, שפונים אליו וכו'. שם זה מזוהה, אם אני מבין נכון. תתייחס חברת החשמל, בבקשה. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> יש תוספות. כל עוד זה מופיע כאונר"א לחברת החשמל אין בעיה. אנחנו מדברים על מקרים כמו שחברת הכנסת אמרה, שהם משתמשים במקום הזה בשם אחר ולחברת החשמל אין יכולת לדעת. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> אני מסכים, זה הסעיף הבא, סעיף 2ג. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נגיע לשם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו נראה האם בשינויים המחויבים או נחשוב על זה קצת. לכן זה נותן את המענה. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> הערה שלה רלוונטית אבל היא רלוונטית לסעיף ג2, אם אנחנו מחילים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כן, כן, זה מה שאני אומרת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עוד מישהו רצה להעיר הערה? << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> היושב-ראש, אני מנכ"ל פורום מספקי החשמל הווירטואליים, הצעת החוק במתכונת הנוכחית שלה כמו שדיברו פה הרבה מבקשת לנתק מים וחשמל ואין לנו כמובן התנגדות לדבר הזה. כמספקים וירטואליים אין לנו את היכולת לנתק חשמל. אנחנו מספקים שירותי billing, אם נפסיק את ההתקשרות עם אונר"א המשמעות היא שהם יעברו לצרוך חשמל מחברת החשמל, והחשמל ימשיך לזרום. לכן הנוסח הנוכחי, שכולל גם אותנו, לא משיג את התכלית ורק מסרבל את התהליך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> למה שלא תעשו את המוטל עליכם ותשאירו לנו להתמודד עם חברת החשמל? << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אני חושב שזה יסרבל את התהליך, בסוף אנחנו נפסיק את ההתקשרות ולאחר מכן זה יגיע לחברת החשמל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מצוין. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תשאיר לנו להתמודד עם חברת החשמל. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא הבנתי, לגבי הטענה שלך, אם אתם מפסיקים זה עובר לחברת החשמל, וחברת החשמל תצטרך לנתק, אז מה? << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> החוק הזה עוסק מניתוק חשמל ומים, אנחנו לא מספקים שירותי חשמל, אנחנו מספקים שירותים billing, << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> אתם צריכים לנתק אותו ב-billing, להעביר לפי אמת מידה 53, זה יועבר אלינו ואנחנו ננתק אותם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> כן, אבל זה מיותר. אתם מבינים שזה מסורבל? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> למה? << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> רגע, אני אשלים בהקשר הזה, כמו שצוין קודם, היכולת לזהות שמדובר בכלל בצרכן אונר"א מצריכה כנראה לפעמים מאמץ רב יותר להגיע לחצרות, לבדוק מה קורה שם וכו'. אנחנו בכלל לא מגיעים לשם, אין לנו מונים, אין לנו יכולת לדעת מי גר בנכס. לכן מראש להפיל את העניין הזה עלינו, לא ישיג את התוצאה של החוק וזה מחטיא את המטרה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אתה מפסיק לו את ה-billing. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> כן, ואז מה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ואז זה עובר אליהם. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> איך אני אדע בכלל שמדובר בצרכן של אונר"א. אני אומר שוב, אנחנו לא מגיעים למונים, אנחנו לא מגיעים לסביבה שלו. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> זאת אותה הבקשה שלנו, זאת בקשה לקבל רשימה של שמות הלקוחות. זה לא משנה, גם אנחנו לא מגיעים פיזית כדי לברר שזה אונר"א. אני מניחה שאנחנו נקבל את אותן הרשימות. כל הספקים צריכים את אותו הדבר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> איפה משרד האנרגיה? זה היה בהצעת החוק הממשלתית, מה המענה לזה? << דובר >> ליאורה וייס בנסקי: << דובר >> אני סגנית היועץ המשפטי של רשות החשמל. יש כאן שתי נקודות: אחת, לגבי המספקים הפרטיים, חשבנו שנכון כן להכניס אותם לחוק כי יכול להיות שבמשק החשמל יש מצב שבו יש צרכן בעלים רשום שהוא זה שביקש את החיבור, וחוץ מזה יש את הצרכן המשלם. יכול להיות מצב תיאורטי שבו הצרכן בעלים רשום, לצורך העניין אני רשומה, אבל יש צרכן משלם שהוא מישהו אחר, לצורך העניין אונר"א. את הדבר הזה, בנסיבות האלה, חברת חשמל מזרח ירושלמים לא יוכלו לדעת את זה ולנתק. כמו שנאמר כאן כבר כמה פעמים, ונתייחס לזה גם בהמשך של הסעיף הבא, חברת חשמל וחברת חשמל מזרח ירושלים, והספקים, יודעים לעבוד לפי מה שיש להם במערכות. לכן זאת הסיבה שהוספנו את המספקים הפרטיים, כדי למנוע את המצב התיאורטי הזה שבו הצרכן בעלים רשום כמי שביקש את החיבור מול חברת החשמל והוא מישהו שמותר לו לקבל חשמל, ואונר"א הם אלה שמשלמים לאיזשהו מספק פרטי. כפי שנאמר כאן, והוא צודק, אם יש כאן מספק פרטי יהיה כאן הליך דו-שלבי, שבו המספק הפרטי יסיים את העסקה הפרטית ואז הוא יעבור לחברת חשמל כברירת מחדל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יפה מאוד, דו-שלבי אומר שה מתחיל איתו ונגמר איתה. זה בסדר גמור. << דובר >> ליאורה וייס בנסקי: << דובר >> מראש יש כאן הסדר דו-שלבי. אנחנו חושבים שזה בסדר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ולכן, טענת הדובר, שזה מיותר ומסרבל, לא נכונה. זה מה שאני מנסה לומר. << דובר >> רועי גולדשטיין: << דובר >> עוד הערה, רצינו לכסות את כל המצבים ולכן הכנסנו גם את בעלי רישיון האספקה. בעל רישיון אספקה הוא בעל רישיון למכירת חשמל. לא רצינו שתהיה מכירת חשמל גם מבעל רישיון אספקה, וראינו לנגד עינינו גם את המהלך הזה של הגלגול. רצינו לסגור את הפינה הזאת כפי שנאמר על ידי רשות החשמל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה דיון סרק עכשיו, זה סתם. אין לנו מאות, יש שבע כתובות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שבע כתובות. << דובר >> אבי גז: << דובר >> אני עורך דין מארגון שורת הדין, אני מייצג בכמה הליכים, גם נגד ארגוני טרור לרבות נגד אונר"א. אם אפשר רק לוודא, אולי אני לא הבנתי, אולי זה סתם הבנת הנקרא שלי. בהמשך הניסוח כתוב: "הובא לידיעת מספק שירות או נותן שירות אחר", שזה דבר הגיוני. אונר"א מחליפה שמות, מחליפה צבעים ומשתמשת בכל מיני ארגונים. בחלק הראשון שמדבר להבנתי על מים וחשמל, אם הבנתי נכון, מדבר כל הזמן על השם של אונר"א, השם לא כל כך חשוב. למה הדגש כל הזמן על השם, מה שחשוב שיהיה שם זה: הובא לידיעתו. איזשהו תצהיר של מישהו ממשרד הביטחון או משהו כזה, למה הדגש כל הזמן על השם? בגלל שזה מים וחשמל? למה זה ככה? זה נשמע לי לא הגיוני. למה מה שחשוב הוא שהשם יהיה אונר"א? הם יקראו את החוק ויגידו: בואו נקרא לעצמנו בשם אחר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה צודק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, נכון. << דובר >> אבי גז: << דובר >> אני לא מצליח להבין את זה, אולי לא הבנתי משהו. למה בסעיף הראשון מופיע כל הזמן השם אונר"א? השאלה שלי היא על השם: אונר"א. הם יחליפו את השם, השם זה לא העניין. למה זה ככה? << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> אני חושב שמי שצריך לתת פה את התשובה הם משרדי הממשלה, כי בסופו של דבר סעיף 2א המקורי נהגה בממשלתית, ושם דובר על השם הנקוב של הצרכן. במסגרת השינויים הוצע להוסיף את ההוראה הזאת. << דובר >> אבי גז: << דובר >> אני חוזר ואומר על זה ואומר: מי שזה לא ברור לו, בוודאי שאונר"א, כמו כל ארגון מפוקפק אחר, יעשה כל מה שהוא יכול כדי לשנות את השם ולהשתמש בגורם אחר, או לרשום על אדם פרטי וכו', וכו'. זה ברור מאוד. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש הרבה היגיון בהערה שלך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מירי, איך אנחנו מתגברים על זה? אונר"א או מישהו מטעמה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הפועל מטעמה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הפועל מטעמה זה מה שהחלטנו פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל ארגון הפועל מטעמה, נכון, ההערה במקום. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ו/או על מקום המפעיל את נשמת ואת פעילות אונר"א. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אם לא הייתה הבנה, אתה לא סובל מבעיית הבנת הנקרא. << דובר >> אבי גז: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> אי מתן שירות לצורך פעילות אונר"א 2ג. הובא לידיעת מספק שירות או נותן שירות אחר כי אדם או תאגיד מבקש או מקבל שירות לצורך פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, או מבקש או מקבל שירות בשמה של אונר"א או מטעמה, גם אם באופן זמני או חד פעמי, בתמורה או ללא תמורה – יפסיק את השירות המבוקש או לא יספק את השירות, לפי העניין; אי-מתן שירות כאמור לא ייחשב סירוב בלתי סביר, ויחולו ההוראות שבסעיפים 2א או 2ב, לפי העניין, ובשינויים המחויבים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הערות, בבקשה. << דובר >> מירי רוזנשטוק: << דובר >> שוב פעם, אני אפתח ואומר שעם חקיקת חוקי אונר"א הנחנו את המערכת הבנקאית שהם חייבים לנהל את הסיכון שלהם בכל מה שקשור לפעילות לא חוקית של אונר"א לרבות מול צדדים שלישיים או באמצעותם. הערת נוסח – אנחנו מציעים ומבקשים לשנות במקום "הובא לידיעת מספק השירות", "נוכח מספק השירות". כי במצב הזה כל פלוני אלמוני יכול לבוא ולהגיד, הבן אדם הזה קשור לאונר"א ולהפסיק את השירות, גם אם אין באמת ידיעה האם זה באמת המצב או לא. לכן אנחנו רוצים "נוכח". ככל שבמקרה שלנו התפקוד הבנקאי יודע ומבין שהפעילות קשורה לאונר"א אז יחולו ההוראות האלו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מירי? << דובר >> אבי גז: << דובר >> וזה גם מוסיף מקרים שהוא נוכח בעצמו, הוא לא צריך דווקא מישהו אחר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הנוכח הוא נטל יותר חזק מאשר הובא לידיעה. << דובר >> מירי רוזנשטוק: << דובר >> מצד שני יש קושי עם זה שהובא לידיעת הוא מאוד רחב. כלומר כל אדם מן השורה יכול לבוא ולהגיד פעילות X קשורה לאונר"א. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הובא לידי מספק שירות. אני לא רואה את הבעיה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יש תהליך ביניים, מוסרים הודעה ויש להם אפשרות להתגונן. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זאת אומרת, הובא לידיעת הרשות אבל חזקה שאותה רשות תברר. לדעתי זה כבר מובלע. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> למה אמורה להיות עוד משוכה, מירי? הרשות אמורה לברר. הרשות מקבלת אינפורמציה והוראה על פי דין היא מוציאה הודעה ויש לה זמן התגוננות. כתוב פה בנוסח מאוד ברור, היועצת המשפטית, שמהרגע שנמסרה הודעה, בחלוף 15 ימים, לא התקבלה תגובה הסותרת את ההנחה, הרשות מקבלת את זה כהודעה והשלמה עם ההחלטה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אוקיי, מאה אחוז. רשמנו לפנינו נתייחס בהמשך. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני חושב שצריך לשמוע את הרגולטורים בעניין הזה. הערה שקיבלנו בעניין הזה גם ברשות המים וגם מרשות החשמל, זה שהגורמים המופקדים על זה, חברת החשמל ותאגידי המים והביוב, לא יודעים לעשות את הבירור העובדתי שדרש בשאלות המעשיות שיש כאן. לכן, רצינו לבדוק חלופה שיהיה גורם כלשהו אחר שיקבע את הקביעה הזו עבור החברות האלה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תקשיב, את מי אתה רוצה? זה משגע אותי. אף אחד לא יודע שום דבר וכל אחד רוצה שמשהו אחר יגיד לו מה לעשות, ולכן אנחנו הגענו לחוק אונר"א 2. זה בדיוק האירוע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, בדיוק. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> הגעת כי לא הייתה אסדרה לסוגיה הזאת, זאת שאלה אחרת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, לא. תקשיב, אנחנו באירוע אחר. יועצים משפטיים יקרים, תפנימו. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> אני מפנים אני לא מתווכח. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> קחו אחריות, אם תהיה בעיה תבואו לשר והוא יחתום וייקח על עצמו את האחריות. די, זה לא עובד לך. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> אני מפנים, אני מנסה להסב את תשומת לב הוועדה להיבט הזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תשומת הלב היא שכל אחד פה בחדר אומר, אני שונא את אונר"א, אבל שיגידו לי מה לעשות. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> אני אומר שמה שמבקשים להוסיף פה הוא בהחלט הגיוני. רוצים להגיד גם אם זאת לא אונר"א בשם אלא אונר"א בשימוש, אנחנו רוצים להפסיק את השימוש וזה בהחלט הגיוני. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בפועל כן, יופי. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> המורכבות היא שמישהו צריך לקבוע את הקביעה שיש שם שימוש. השאלה היא מי צריך לעשות את הקביעה הזאת. הרגולטורים שנמצאים לצידי אומרים, החברות שאנחנו מופקדים עליהם, חברת החשמל שנמצאת כאן או תאגידי המים והביוב, לא יודעים לעשות את התהליך הזה. יכולים לחשוב על גורמים אחרים. ניסינו לחפש גורמים אחרים במדינה, לא מצאנו גורם אחר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה אתם מציעים? << דובר >> טלי אלבז: << דובר >> שגוף בטחוני יעשה את העבודה הזאת וישלח רשימה ברורה, את מי צריך לנתק. כמו שהיא אמרה, גוף מיישם, ביצועי, הם צריכים לבצע את זה אבל הם לא יכולים לחפש איפה הוא נמצא. זה הגיוני לחלוטין. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לדעתי צריך לחלק את זה לשני חלקים. החלק הראשון, של אותם נותני שירותים בהנחה שהמבקשים כבר מזוהים כאונר"א, בשמם, בתפקידם ובניסיון. << דובר >> טלי אלבז: << דובר >> זה ברור, עם זה אין בעיה. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> זה החלק הקל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> החלק השני, באמת אפשר להבין אותם שבלתי ניתן להחיל עליהם את החובה לאתר, לאפיין, לקבוע ולבצע. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי קביעת משטרת ישראל, שב"כ. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, לאו-דווקא משטרת ישראל, אני לא רוצה לצמצם את זה. כל רשות אשר יש בה ממשק כדי לדעת בדיווח שלהם, הם חייבים לבצע על ידי אותו מנגנון של משלוח הודעה. מרגע שהם לא סתרו את הקביעה אזי הם מקבלים את זה כדין חלוט. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, אגב, מצוין. אתם שולחים הודעה אם עלה כזה חשש. מצוין. << דובר >> מעין פריברג: << דובר >> מקובל, זה בדיוק מה שרצינו לקבל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני חושב שזה שוויוני. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> אנחנו צריכים איזשהו גורם שיקבע בחוק שיבוא ויגיד אני מצביע עכשיו, דעו לכם, זה אונר"א. זה מה שאנחנו צריכים. הגורם הזה יכול להיות משטרת ישראל, שר היבטחון או כל גורם אחר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לכן חילקתי את זה לשני חלקים. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> החלק הראשון מטופל בסעיפים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אבל יש לך חשש שבמקום אונר"א יש שם אונר"א בשמלה אחרת. אתה שולח להם הודעה, כפי שאמר רביבו, אם הם לא מגיבים, לא סותרים את זה, אתה מנתק. חובת ההוכחה עליהם. אל תחפש שעיר לעזאזל לאירוע. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אגב, היועצת המשפטית, זה מופיע פה באחד הסעיפים. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> עם הרכיב הזה אין שום בעיה, הבעיה היא לא עם התהליך שבו אנחנו שולחים הודעה, כל התהליך הזה יכול להתקבל. למי אנחנו פונים בפנייה הראשונית? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אתם לא צריכים, אם הובא לידיעתכם. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> הובא לידיעתנו על ידי מי? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני באתי אליך ואמרתי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הבנתי, הבנתי. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> אני אסביר, זה לא הובא לידיעת רשות חשמל או רשות מים, אלא הובא לידיעת תאגיד המים בירושלים. נניח שהוא שולח את ההודעה והוא מקבל טענות: אנחנו לא אונר"א אלא ככה וכהה. האם הגורם צריך להכריע בדבר הזה, זאת ההערה כאן בעצם, זה אותו תאגיד מים בירושלים או בכל מקום אחר לצורך העניין או שצריך להיות גורם אחר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הבנתי, זה משהו אחר ואני חושב שגם לזה יש מנגנון נכון. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> צריך לקבוע מנגנון לדבר הזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אוקיי, אני מבין את מה שאתה אומר. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> משטרת ישראל או גורם אחר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> צריכה להיכנס לפה משטרה ולקבוע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה אומר משטרה לא מספק אלא רחב יותר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא קשור למשטרה. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> בסוף צריך להיות גורם אחר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא. בכל רשות מקומית יש אגף לרישוי עסקים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון מאוד. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> וכשמגיעה טענת נגד בעקבות אותה הודעה, צריך להעביר את זה לאותה רשות מקומית באגף הרלוונטי, והוא יצטרך לאמת, להכחיש או לאשר את טענת הצדדים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זאת אומרת: אנחנו מעבירים את הסמכות לרשות המקומית. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> האגף לפיקוח עסקים בכל רשות מקומית עומד בתקשורת ישירה עם הנציג המשטרתי לרישוי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מקסימום הם יצטרכו להכריע ביניהם. אתה כרגולטור תעשה את שלך. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> השאלה האם אנחנו מטילים על הרשות המקומית לחקור האם זאת אונר"א או לא אונר"א. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> איזה כלים יש לרשות מקומית? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה בשטח שיפוטה. אם אין לה את הכלים שתעביר את זה לרשויות היבטחון, אבל בכל מקרה זה לא ייפול בין הכיסאות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה ייפול עליכם. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> בסוף אנחנו רשות חקירה מוגבלת מבחינת יכולות החקירה שלנו, אנחנו לא משטרה, לא לה"ב. אגב, אם מישהו יודע בחוק רישוי עסקים אין סמכות חקירה, יש סמכות לקחת פרטים. סמכויות החקירה מוגבלות. ככל שאנחנו נדע שזה של אונר"א ולא נעצום עיניים ונעשה מאמצים לדעת שזה של אונר"א, וככל שנדע את זה במישרין או בעקיפים נפעל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> הרעיון הוא שמי שייתן את ההוראה היא הרשות המקומית? הרשות המקומית תקבע אם מדובר באונר"א? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הרי לה יש את המידע. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אם מתעוררת שאלה. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> אני בספק האם יש לרשות המקומית מידע, כי בסופו של דבר אנחנו מדברים על מצב שבו נניח באחד מהנכסים - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תקשיב, אתה ממש מסתבך. אתה מסתבך. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> התמונה מתחילה להתבהר. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> באחד מאותם הנכסים תעלה הטענה שמי שממשיך להפעיל א המתקן הוא מישהו שפועל מטעם אונר"א. האם זה התפקיד של הרשות המקומית לבוא ולברר? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הם יודעים את זה, אני אגיד לך למה, הם יוצאים לשטח. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> השאלה שלו מי קובע את המשמעות. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> המשמעות היא שאתם תקבעו האם מי שנמצא בנכס הוא אונר"א או לא אונר"א. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> והשם שלו יהיה העמותה למען העצמת האזרח. ולאחר שיצטרכו לעשות את - - - 90% מהאיסור שלו זה לתת - - - חינוך באונר"א. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יש להם כלים ובמצב שאין כלים הם יעבירו את זה לרשויות הביטחון. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> למה לא לקבוע מראש שמי שיקבע את זה הוא הגורם שהכי מתאים, וזה אחד מגורמי הביטחון. משטרת ישראל, שב"כ, משרד הביטחון, אלה הגורמים הטבעיים. לשים את זה על רשות מקומית? רשות אזרחית? אין לה בכלל את היכולות בכלל לעשות את החקירה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לרשות מקומית יש כל כך הרבה ענפי ביצוע, יש להם פיקוח וגם ביטחון, גם מודיעין, גם רישוי עסקים. אדוני היושב-ראש, לרשות מקומית יש מנגנון כל כך רחב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מקבל את הטיעון. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> אפשר לחבר את שתי הטענות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רביבו, מה שאמרת וההצעה שלך, ובמידת הצורך יביאו. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> הרשות המקומית תתאם עם גורמי הביטחון השונים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, נכון. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> שיכתבו בחוק עם גורמי הביטחון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> במידת הצורך. ככל שעובד הרשות המקומית יגיע למסקנה שאין בידיו מספיק כלים לקבוע, הוא יעביר את זה הלאה לגופי הביטחון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו רוצים לייעל ולזרז לא לעכב. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה נזהר במשהו שלא קיים. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> אולי כדאי לציין את זה בחוק. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אנחנו חוששים, שבעודף רגולציה הכלי שאר על הנייר, ובביצוע נשאר עם אותה מציאות. וזה רק מחליש אותנו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עיריית ירושלים ידעה לארגן פשיטה על כפר עקב עם המשטרה ועם הצבא. הם ידעו לבדוק כמה מרפאות והגיעו למסקנה ואם לא הם יפנו למחוז שלהם ויעשו את הבדיקה, אל תקל בהם, הם יודעים לעשות את הבדיקות. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> חלילה, לא מקבל ראש בעיריית ירושלים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני מציעה לסכם את הנקודה הזאת. זה יוטל על הרשות המקומית, נכתוב חובה על גורמי הביטחון לסייע לרשות המקומית. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> אם בסוף נגיע להליך משפטי, אנחנו חייבים את הסיוע של גורמי הביטחון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה נאמר עכשיו אמרנו את זה תשע פעמים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זהו, די. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> לתשומת לב הוועדה, זאת סמכות רגישה, מסוג הסמכויות שבדרך כלל אנחנו מטילים על רשויות השלטון המרכזי. במקרה הזה אתם מטילים את זה על השלטון המקומי וזה הוחלט. << דובר >> איגי פז: << דובר >> זה גם לא מתאים בעולם הפיננסי בהקשר של בנקים, עכשיו הרשות המקומית תגיד לבנק או לגוף פיננסי אחר? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא קשור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היא לא אומרת, היא מסייעת בעניין הספציפי הזה. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> לא, היא לא מסייעת, היא קובעת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> למה לא? << דובר >> ניב יערי: << דובר >> הקושי יהיה במקרים שהמוטיבציה של הרשות המקומית היא דווקא צבועה מאוד. נגיד, שהרשות המקומית אומרת: אני לא צריכה לפנות לאף אחד, אני יודעת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה מידע שמופיע. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> תראה, למים ולחשמל ואולי לגז, דברים יותר מקומיים, זה נכון שזאת תהיה הרשות המקומית. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> אבל זה לא על סוג השירות זה על סוג ההכרעה. אנחנו מדברים פה בפאזה קצת אחרת. ההכרעה אם אדם פלוני הוא אונר"א או לא אונר"א, זה בפאזה אחרת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה את מציעה? << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> אנחנו שצריכים פה גוף ביטחוני. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הבעיה היא שאם אנחנו נעביר את זה למשטרה, זה מתחיל להיות מורכב. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, לא, לא, אני כבר רואה את זה. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> בסדר, אבל אנחנו מצביעים פה על מורכבות לדעתנו לא תאפשר. חברת הכנסת, אנחנו מנסים לטייב את ההסדר, אנחנו לא מנסים לתקוע אותו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, לא, לא, אתם מנסים לעשות כסת"ח. זה מה שאתם מנסים לעשות, כולכם פה יחד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, אני רוצה לשמוע את יוליה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לגבי חשמל, מים, גז, קרקע – הרשות המקומית נמצאת בשטח. הם יודעים להגיד, במקרה שאנחנו יודעים שזה אונר"א אין בעיה, אבל ברגע שיש לנו חשש שהמרפאה החליפה שם וזה אונר"א, במקרה הזה ברוך השם, יש לנו רק את עיריית ירושלים, בסיוע עם המשטרה הם ידעו להביא את זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> במידת הצורך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נכון, במידת הצורך. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אולי במקום מידת הצורך לקבוע שתהיה חובת היוועצות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא. זה בדיוק העניין שאני לא יכול לאפשר לך. לא, לא, לא יהיה, אל תנסו לנרמל את זה. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> מה עם מקרים אפורים? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני אסביר לך מה ההבדל? להצעת החוק יש מנגנון לשלוח הודעה עם אפשרות התגוננות. << דובר >> אבי גז: << דובר >> ברירת המחדל תהיה החלטה של הפקיד - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רביבו, לא יחד. לשיטתה של יוליה וידידי חבר הכנסת רביבו, ההיגיון המנחה אותך זה איך לעשות מסובך את מה שאפשר לעשות פשוט, זה ההיגיון שלך וגם של רבים מכם בדיונים האלה. איך לעשות מסובך את מה שאפשר לעשות פשוט. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> זה הוויכוח הפילוסופי של דרך ארוכה-קצרה או קצרה-ארוכה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ה לא משנה, עזוב אותי עכשיו עם ההתפלפלויות שלך. אנחנו רוצים לקדם ולזרז, מצאנו פתרון. אתה תמיד תמצא את הבעיה. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אנחנו חושבים שכשנגיע למקרה הקונקרטי של עמותה שפעם אחת התקשרה עם אונר"א וקיבלה מהם 1,000 שקלים והם עושים מחזור של 20 מיליון שקל בשנה ויצבעו אותם כאונר"א בגלל הרשות המקומית. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שיבואו בטענות, הם יכולים להגיב. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> החיסרון הוא שאנחנו לא יכולים לקבוע לבנקים או למדינה. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> בדיוק מה שאנחנו אומרים. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> אני קובע רק להליכים שלי. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> לא, זה לא קשור לסוג השירות זה קשור לסמכות עצמה. זה לא משנה אם השירות הוא שירות בקמה המקומית או ברמה המרכזית יותר. זה גם משנה אבל אנחנו אומרים שיש על זה עוד נדבך. יש עוד נדבך של הסמכות עצמה, סמכות ההכרעה עצמה שניתנת לרשות המקומית. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מאמינה. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> חברת הכנסת, אנחנו מנסים לטייב את ההסדר. אנחנו מציעים שתהיה כאן סמכות של משטרה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> שהמשטרה תקבע את זה? למה? << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> כי למשטרה או לגורמים ביטחוניים יש את המידע הזה לעצמם. אם אנחנו אומרים שהם יודעים לעשות את זה, הם גם יודעים לעשות את ההכרעה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תקשיבי טוב, אני מחלקת את הדבר הזה ככה: חשמל, מים, קרקע, גז – רשות מקומית בשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון. נודע לבנק שיש כזה חשש, במידת הצורך הבנק יפנה למשטרה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מה זה עם שיתוף פעולה, במידת הצורך. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> סליחה, זאת לא הבדיקה שצריך לעשות. לא צריך ללכת לבדוק את החשמל, אתה בודק את השאלה מי הזהות של הדורם שעושה בו שימוש. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> את לא היית איתי, כל מה שקשור לבדיקת זהות, חשמל, מים, גז, יש אפשרות לעשות את זה בפועל כי יש ארנונה, רישוי עסקים וכו'. בסדר? << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> אבל אין ארנונה, כל הרעיון הוא שהם לא רשומים. אנחנו בסיטואציה שהם לא רשומים, אומרים על מישהו שהוא שימש את אונר"א חד-פעמי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תקשיב, דקה, דקה. אם עריית ירושלים תרצה לברר את זה היא לוקחת פקח, וחוקר פרטי והיא בודקת את זה. עזוב אותי מזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא מעניין אותי איך הם עושים את זה, הם יידעו לעשות יחד עם המשטרה במידת הצורך. אל תסבך. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> ומחר יעלו טענות כאלה ברשות מקומית נוספת, כל רשות מקומית תדע לענות על זה? << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> את הדברים שאנחנו אוכפים נוכל לעשות את זה, אבל לא נוכל לקבוע. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת הסתבכות לא צפויה. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> מה שגברתי מבקשת זה לצבוע בניין, להגיד, הבניין ההזה הוא בניין שהוא כסות של אונר"א. ובשביל לקבוע את זה בשביל כל גורמי המדינה, ואת רוצה אחר כך להקיף את כל מנופי המדינה על הבניין הזה, את צריכה שהיה גורם שמשפיע על כל המדינה ולא רק הרשות המקומית. לדוגמה: אם השב"כ או גורם ביטחון אחר יגיד, תקשיבו, עשינו בדיקה, המבנה הזה הוא כסות של אונר"א ואז אנחנו נפעיל את כל הכלים שלנו. אני אפעיל את כל הכלים העירוניים, הם כלים רבים אבל הם כלים מוגבלים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו מבקשים לקבוע בחקיקה שבמקרה ואתם לא מצליחים ואין לכם שום מידע, אתם תפנו לגורמי הביטחון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בדיוק. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> ועד שלא תתקבל עמדה של גורמי הביטחון אין לכם חובה לפנות. ולגבי ספקי השירות, כל ספק שיש לו חשש והוא לא יודע לתת את המענה יפנה לגורמי הביטחון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. יפנה לגורמי הביטחון ויקבל את חוות הדעת. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> זה שתפני לעירייה פתאום נופל לי האסימון שנוצר פה כפל. כמו שחיים אומר, אנחנו נרצה להפעיל את כל המנופים, הבנקים ואת כל הדברים האחרים, וזה אומר שאם הוא עשה את הבדיקה נאמנה, ועם היכרותי האישית איתו הוא כנראה יעשה את העבודה נאמנה, ההחלטה הזאת תחול רק בעולמות הרישוי המקומי. עכשיו צריכה להיות עוד החלטה בשלטון המרכזי, שעדיין לא דיברנו עליו, כדי לעשות אותו בבנקים ובעוד מקומות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> היא תהיה מבחינת כדור שלג מתגלגל. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> חבר הכנסת, אנחנו מנים לקצר את התהליך. פעם אחת וזהו. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> תעשו החלטה אחת מלכתחילה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא, הרבה פעמים השימוש בפעם אחת ינוון את התהליכים המקדמיים בשירותים הוולונטריים, אנחנו לא נסכים לזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כל אחד פה מעביר אחריות על האחר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני אסביר למה, כי כל מה שמחייב מערך מנגנון מתמשך, ובזמן הזה אני לא מצר את צעדיו על ידי אי-קבלת שירותים וולונטריים, אני מאפשר לו אורך. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> אנחנו אומרים משהו הפוך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> את אומרת, זבנג אחד. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> לא, אני אומרת הרשות המקומית תבדוק ואז היא לא תהיה בטוחה ותתייעץ. אנחנו אומרים, עזבו, בוא נעשה פעם אחת גורם אחד שאומר כן או לא, ושלום על ישראל. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אם הרשות המקומית תגיד הפוך? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה כל מה שאני אומר, ואני לחלוטין מבין אותך, ואני לא מסכים עם זה שהם ימשיכו ליהנות מקבלת שירותי חשמל, מין, ביוב וכן הלאה, עד שנשלים את התהליך הכולל הרב-רשתי. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> התהליך שאתם מביאים ארוך יותר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא. אולי כדי להגיע למיצוי תהליכים ייקח יותר זמן. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> כן. אתם אומרים הרשות המקומית תבדוק, אם היא לא תדע היא תתייעץ. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שמעתי, לא תתרמו יותר כי אנחנו חוזרים על אותו דבר כבר רבע שעה, בואו נתקדם. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אני חושב שיש נקודה חדשה שצריך להעלות אותה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אתה לא מחדש כלום, אתה חוזר על אותם דברים שוב ושוב. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אני מבטיח שהיא תהיה חדשה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה חוזר על אותם דברים שוב ושוב. אתה מערים קשיים. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> היושב-ראש, אני מבקש ואני בטוח שזה יעזור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עם כל הכבוד, שנייה, אתה לא בזכות דיבור. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זהו תירגע, תנשום. שנה לא עשיתם את זה ועכשיו אתם מעזים לפתוח פה? תשבו בשקט, באמת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בואו נסכם, בבקשה. יוליה, לא, בבקשה. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> לא, לא, אני מכבד אותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, תשבו בשקט שנה לא עשיתם כלום. שנה לא עשיתם כלום. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אני מבקש לא לדבר אלי בצורה כזאת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מצטרף, לא לדבר אליו בצורה כזאת. קדימה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני מציעה לסכם את הנקודה הזאת כך: שאנחנו בכל זאת נחיל את זה ולא נעביר את האחריות לגורמי היבטחון מסיבות מובנות, אלא נשאיר – כאשר מדובר בשירות שנותן למקרקעין מסוימים, אני מציעה לוועדה להשאיר את הרשות המקומית ואחר כל שירות. כאשר הם לא יכולים להגיע לידי מיצוי ולא ניתן בפניהם כל המידע, תהיה פנייה לגורמי הביטחון, וגורמי הביטחון יצטרכו לסייע בנושא הזה. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> אם אני מבין נכון, בסופו של דבר בתחומים שקשורים לאכיפה שלנו אנחנו נפעל בשיתוף גורמי הביטחון אם אנחנו צריכים אותם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נכון. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> אמרתי, רק בתחומים שלנו. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> במים, חשמל וגז. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> פיננסים וטלפון זה לא שלי. << דובר >> אבי סלונים: << דובר >> לא, לא. גם חשמל זה לא שלכם. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אתם מאפשרים פה מצב של דילוג ביישוב ליישוב. עיריית ירושלים תקבע שעמותה מסוימת צבועה כאונר"א והיא תנתק אותה ממים, ואז היא תעבור ליישוב הסמוך, שביישוב הזה ראש המועצה דווקא חושב שהם מעולים ולא קשורים לאונר"א. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה יישוב סמוך? איזה? על מה אתה מדבר, עכשיו כולם בירושלים. הם יעברו לרמלה? ללוד? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, בואו נמשיך, מיציתי את הדיון הזה מבחינתי. ממשיכים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זהו, די. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אנחנו מנסים לעזור. << דובר >> מירי רוזנשטוק: << דובר >> בבקשה, רק להבהיר, מה שאתם מציעים כרגע זה שביחס לתאגידים בנקאיים, היה ותאגיד בנקאי מזהה או הובא לידיעתו כי הפעילות קשורה לגוף שלישי, הוא יידרש לפנות למשטרה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אלא אם הוא יכול להחליט לבד. הוא לא חייב לפנות למשטרה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> במידת הצורך. << דובר >> מירי רוזנשטוק: << דובר >> הוא יהיה רשאי לפנות למשטרה. אז צריך להסדיר את זה בצורה מפורשת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> במידת הצורך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, בואו נמשיך. זה נאמר כבר, אנחנו אומרים את אותו הדבר כבר 20 דקות. בבקשה, להמשיך. << דובר >> ליאורה וייס בנסקי: << דובר >> אפשר להגיד עוד דבר אחרון? << דובר >> טלי אלבז: << דובר >> ליאורה, אין לנו בעיה עם זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רק אם זה משהו חדש. << דובר >> ליאורה וייס בנסקי: << דובר >> אמרו כאן דברים שנשמעים מאוד הגיוניים, אבל יצרנו כאן ב-20 דקות האחרונות מנגנון סופר מסובך ואני מבקשת שיהיה ברור ממנו שמי שצריך להביא לידיעת חברת חשמל או חמ"י הוא גורם רשמי של המדינה. שהיה ברור שהם עושים את מה שאומרים להם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה לא מה שאמרנו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ממש לא. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> ליאורה וייס בנסקי: << דובר >> לא שהמדינה, סליחה, גורם רשמי. זה לא טלפון אקראי שמטיל עליהם נטל לברר שהם לא יכולים לעשות את זה. אנחנו דנו ואני חושבת שניתן מענה לדברים האלה, אבל אנחנו מבקשים שזה יהיה כתוב. שיהיה ברור שאין אחריות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> טוב, כולם פחדנים פה. זה פשוט לא יאומן, לא יאומן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> היועצת המשפטית, אני רוצה לפשט לה את זה. << דובר >> איילת סמרנו: << דובר >> אני מסתכלת כאזרח פשוט, אם אני לא הייתי משלמת משהו, לאו-דווקא ארגון טרור, היו מנתקים אותי מייד, אז אני לא מבינה את הביורוקרטיה הזאת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו דברים פה נקודתית על הזהות. << דובר >> טלי אלבז: << דובר >> בסדר, זה שצריך לתקן את הנוסח, צריך לתקן את הנוסח, מן הסתם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל הזמן הם מנסים שוב ושוב, אני רוצה להתקדם היום. << דובר >> טלי אלבז: << דובר >> סליחה שאני מתפרצת, הם סיכמו שזה יהיה מוטל על הרשות המקומית. במקרה שהם יודעים לזהות את הבניין, את המוקד שצריך לנתק הם יכולים לקבל כביכול ויש להם את הסמכות להודיע שצריך לנתק. במידה והם לא בטוחים הם יכולים וצריכים לפנות לגורם ביטחוני. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> רוב הסיכויים וברוב המקרים אנחנו לא נפנה. << דובר >> טלי אלבז: << דובר >> אתה תפנה לגורם ביטחוני, אתה לא תיקח את זה על עצמך. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> גם אם אני אגיע להליך משפטי אני אצטרך גורם מקצועי שיגיד לי. << דובר >> טלי אלבז: << דובר >> גם רשות מקומית לא תיקח את זה על עצמה. << דובר >> ליאורה וייס בנסקי: << דובר >> אז הרשות המקומית מנהלת את האירוע הזה ולא חברת חשמל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קדימה, אני רוצה להמשיך. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> רק עוד הערת נוסח. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, לא, די. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> רגע, רק שנייה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, מספיק, מירי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מירי, אנחנו רוצים לסיים היום הקראה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא, נציגת רשות החשמל אמרה פה מילה שמטעה את האירוע. אין בעיה, נדבר אחרי זה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מירי, בואי נעשה הקראה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> שנייה, שנייה. תתחיל לקרוא. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> סמכות תפיסת חזקה במקרקעין 2ד. (א) על אף האמור בכל דין, המדינה רשאית לתפוס חזקה במקרקעין שהם מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל או מקרקעי ישראל המחוזקים על-ידי רשות מקומית, אשר הוחזקו על ידי אונר"א, או מוחזקים על ידי מייצגה או מי מטעמה; כאן הייתה מחיקה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כאן אנחנו מוחקים את "בין היתר". << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> ואנחנו חוזרים לנוסח שמדבר על המתחמים. אני אקריא שוב פעם: סמכות תפיסת חזקה במקרקעין 2ד. אשר הוחזקו על ידי אונר"א, או מוחזקים על ידי מייצגה או מי מטעמה; המצויים במתחמים המסומנים בתוספת השנייה; לשם תפיסת החזקה כאמור יהיו נתונות למי שמונה לפקח לפי הוראות סעיף 5ד לחוק מקרקעי ציבור, פינוי קרקע, התשמ"א-1984 הסמכויות הנתונות לו לצורך ביצוע צו, כאמור בסעיף 5(ג) לאותו חוק, בשינויים המחויבים." (ב) מבלי לגרוע מהסמכות הקבועה בסעיף קטן )א), תפיסת חזקה תבוצע בתוך 30 ימים מיום פרסום חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו-2025; לצורך תפיסת חזקה כאמור ולשם הפעלת המתחמים לבקשת רשות מקרקעי ישראל או רשות מקומית לאחר מכן, יקצו צבא-הגנה לישראל ומשטרת ישראל כוחות ומשאבים, כל גוף בהתאם לסמכויותיו ותפקידיו על פי דין, ובתיאום עם מי שמונה לפקח לפי סעיף קטן (א), וכן כל משרד ממשלתי וגוף ביטחוני יסייע לכך לפי סעיף זה. פה חוזר סעיף קטן (ג) שכרגע הוא לא מופיע בנוסח שלפניכם, שקובע את הדבר הבא. (ג) שר המשפטים רשאי לשנות את התוספת השנייה באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. זה הסעיף הזה ויש החייאה של התוספת השנייה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, התייחסויות. << דובר >> יונתן רלבג: << דובר >> אני מרשות מקרקעי ישראל, חטיבת השמירה על הקרקע, אנחנו רוצים להסב את תשומת הלב כי אנחנו חושבים שנפלה טעות בתיקון שהוצע בנוסח על ידי הוועדה: "או מקרקעי ישראל המוחזקים על ידי רשות מקומית". זה לא נוסח שמקנה סמכות לרשות המקומית. צריך להיות: "מקרקעין של רשות מקומית כמשמעותן בחוק מקרקעי ציבור פינוי קרקע". << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו מתאימים את המצב למה שכרגע נמצא בצו - - - << דובר >> יונתן רלבג: << דובר >> לכן אני אומר, זאת טעות. מדובר בטעות בניסוח. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> עיריית ירושלים, בואו תהיו איתנו בנושא הזה, מכיוון שרצינו לשקף את המצב. << דובר >> יונתן רלבג: << דובר >> מדובר בטעות בניסוח, מכיוון שמקרקעי ישראל המוחזקים על ידי רשות מקומית הם עדיין מקרקעין שלפי חוק מקרקעי ציבור רשות מקרקעי ישראל היא הגורם היחיד שמוסמך לפעול בהם. לכן, מה שצריך להיות כתוב זה: מקרקעין של רשות מקומית, לפי משמעותם בחוק מקרקעי ציבור. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אם אנחנו מבינים נכון, כוונתכם הייתה שגם הרשות המקומית תהיה מוסמכת לאכוף. אם זה יקרה יש פה שאלה עובדתית שלא ברור שהיא נכונה, כרגע לצערנו, כפר עקב לא מוחזק על ידי עיריית ירושלים, ולכן זה המצב שאנחנו רוצים להגיע אליו. במקום מוחזק אפשר לכתוב: שניתנו בו זכויות לרשות המקומית. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הובהר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> איפה עיריית ירושלים? בואו נדייק שהנוסח על דעת כולם. << דובר >> יונתן רלבג: << דובר >> אני רוצה לחזור שוב, הנוסח כרגע לא מקנה סמכות לרשות מקומית, כדי שתהיה סמכות לרשות המקומית לי חוק מקרקעי ציבור, צריך שהנוסח יהיה: או מקרקעין, כלומר המדינה רשאית לתפוס חזקה במקרקעין שהם מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל או רשות מקומית במקרקעין של רשות מקומית, כמשמעותם בחוק מקרקעי ציבור פינוי קרקע. הסמכות בחוק מקרקעי ציבור מתחלקת בין מקרקעי ישראל לרשות מקרקעי ישראל ובין רשות מקומית - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה רוצה להכניס את זה כזיקת השייכות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> רגע, מקובל עליך הנוסח הזה? << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> אני לא מצליח להבין מה המשמעות לגבי העירייה, בסופו של דבר כתוב פה שהמדינה תתפוס את המקרקעין שמוחזקים על ידי העירייה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, שאתה תתפוס אותם. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> בגלל זה אמרנו שהטעות - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יותר טעות סופר. << דובר >> יונתן רלבג: << דובר >> זאת טעות ניסוח, כרגע מבחינת כפר עקב רשות מקרקעי ישראל גם ערוכה לתפוס את החזקה בסיוע הנדרש יחד עם עיריית ירושלים או אם המקרקעין יעברו לעיריית ירושלים מבחינה רישומית, תוכל עיריית ירושלים לתפוס את החזקה ככל שנתקן את הניסוח. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> ככל שיהיה לנו סיוע ביטחוני נתפוס כל קרקע. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, אתה לא הבנת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> רק שנייה, לא מבחינה רישומית, הרי יש החלטת ממשלה להעביר את הקרקע בכפר עקב לעיריית ירושלים. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> נכון. << דובר >> יונתן רלבג: << דובר >> נכון, התהליך לא הושלם. הקרקע לא הוקצתה עדיין, תהליך ההקצאה לעיריית ירושלים לא הושלם, זאת לא קרקע של רשות מקומית. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> למה הוא לא הושלם, מכיוון שלא התקבלה החלטה? << דובר >> יונתן רלבג: << דובר >> כן, יש כמה תהליכי אישור לרבות בין השאר תהליכי פינוי שנדרשים מכוח חוק מקרקעי ישראל והם לא הושלמו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מציעה לתקן את הנוסח. הכוונה היא כזאת: מעלות דפנה מקרקעי ישראל, כפר עקב עיריית ירושלים, יש להם סמכות לפי החלטת ממשלה. כלומר זאת החלוקה, תתקנו את הנוסח כך שיהיה ברור שהכוונה היא שלכם יש סמכות שם ולהם יש סמכות שם. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אפשר להוסיף, יש כאן שתי חלופות אפשריות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> עזוב. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> לא, ברמת הנוסח. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אפשר להוסיף: המדינה רשאית באמצעות הרשות המקומית להוסיף באמצעות הרשות המקומית. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> ניב, הבנו. הכוונה של המציעה אנחנו נתאם את הנוסח. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אני רק אגיד, שאפשר לעשות את זה - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אתה לא הבנת. תירגע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הבנו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא עכשיו, אנחנו נתאם את הנוסח. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> לא הבהרתי את הכוונה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הכוונה ברורה, תעשו את זה משפטית נכון. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אוקיי, בסדר. << דובר >> יונתן רלבג: << דובר >> הנוסח לעניין הזה יתואם, הנקודה השנייה שלנו כפי שעלה במסגרת הדיון החסוי, תפיסת חזקה בכפר עקב היא לא אירוע חד-פעמי, היא עשויה לכלול מספר תפיסות חזקה וכו' וצריך לתת לזה מענה. וגם בעניין קרקע עתידית ככל שתמצא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, זה נאמר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה כבר מופיע פה. << דובר >> יונתן רלבג: << דובר >> כרגע מופיע 30 ימים מיום פרסום חוק, וזה אומר שאם לצורך העניין תפסנו חזקה אחרי 15 מים אבל אחר כך פלשו לשם שוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שמענו את זה בדיון החסוי, נשאיר את זה שם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 30 ימים מתייחסים לתחולה בחוק. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אפשר לכתוב, יש בחוק התכנון נהוגים סעיפים כמו הן בחלוף תקופת, כדי לגרוע מהסמכות - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> טוב, הוא לא נרגע הבחור. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> ניב, אנחנו נתאם את הנוסח. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש לי הרגשה שאתה מנהל את הדיון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תירגע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש לי הרגש כזאת, אמרו לך והעירו לך. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, לא נותנים לי להגיד את הנקודות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, לא, נותנים לך להגיד הרבה מאוד דברים. שמענו, זהו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הכוונה שלך טובה. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> הוספת סעיף 6 ותוספת ראשונה ושנייה 3. בחוק העיקרי, אחרי סעיף 5 לחוק יבוא: << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> אנחנו רוצים להעיר על סעיף (ב), בסיפא הסעיף יש פה אמירה: "וכן כל משרד ממשלתי וגוף ביטחוני יסייע לכך לפי סעיף זה". קודם כול לא כל כך ברורה לנו הכוונה, מה הכוונה לכל גוף? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם צריכים את עזרת השב"כ, את עזרת המשטרה הירוקה. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> משטרה כתובה פה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, לא, המשטרה מופיעה פה כבר. אני מדבר על ההרחבות. הסעיף נותן אפשרות הרחבות והסתייעות בגופים שהמדינה מסתייעת בהם. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> בסדר גמור. שימוש בכוח זו הסמכות שניתנת באופן מפורש למשטרת ישראל אולי גם לצבא, אני לא בקיאה, אנשי הצבא יוכלו לתקן אותי, אבל זאת סמכות מפורשת שניתנת באופן מפורש. אנחנו בוודאי שנעה לא תעלה על שכפ"ץ ותלך לפנות, לכן אני חושבת שצריך להבהיר מה הסמכויות לשאר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מוסיפים סעיף או סמכות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה פשוט מדהים. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> לא, לא, שנייה, אני אומרת משהו אחר. ביחס לשימוש בכוח ברור לנו שמשטרה וצבא יכולים להפעיל, אבל משרדים ממשלתיים אחרים, כמו משרד המשפטים, לא יכולים להפעיל כוח. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> וואו, באמת? מה שאתה עושה פה עכשיו זה בדיוק הפעלת כוח. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יוליה, יוליה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, היא מותחת את החבל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לענות לך, נציגת משרד המשפטים, מדובר כאן על סמכויות של משרדים ממשלתיים יידרשו לתת סיוע על פי דין ועניין. זאת אומרת שאם צריך להפעיל אגף מטעם איכות הסביבה הוא מוכלל פה כבר. במקום לתת פירוט על כל רשות ורשות. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> לפי סמכויותיו הקיימות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה ברור. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ברור. זה ברור. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> רצינו להבהיר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שנייה, זה לא היה ברור לכם? << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> לא, זה לא היה ברור לנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הינה, עכשיו זה ברור לכם. להתקדם. << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> ניב יערי: << דובר >> אם ככה אפשר לכתוב בנוסח לפי סמכויותיו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בסדר, נוסיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> להתקדם. ברור, ברור. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אתם פוחדים, איך אתם פוחדים ממשהו שתצטרכו לעשות. מאיפה הפחד הזה? << דובר >> נעה מושייף: << דובר >> גברתי, זאת לא הכוונה. אנחנו רוצים שהחוק הזה יהיה טוב, ואם הוא יתוקף הוא יעבור בג"ץ ואנחנו רוצים לעזור לכם שהוא יטויב. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי, עכשיו את רוצה לעזור, שנה שלמה לא עשית כלום. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די, די, די, להתקדם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה יודע איך זה מתפרש מה שאתה אומר, שבדרך שלנו לאכוף עבריינים אנחנו חודשים שמשרדי הממשלה וגופי הסמך חורגים מסמכויותיהם. זה מה שאמרת עכשיו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שמענו, זה מעכב אותנו. סעיף 3, בבקשה, אני רוצה להצביע. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> הוספת סעיף 6 ותוספת ראשונה ושנייה 3. בחוק העיקרי, אחרי סעיף 5 לחוק יבוא: תקציב פינוי אשפה 6. מדינת ישראל תממן באופן מלא מתקציב המדינה ובתוך 30 ימים מיום פרסום חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025 את ההקמה הראשונית של מערך פינוי האשפה בשכונות שבהן פעלה אונר"א בשטח המוניציפאלי של עיריית ירושלים; התקציב השנתי לפעילות זו ייקבע באופן חד-פעמי בסעיף תקציב נפרד בחוק התקציב השנתי, ולא יפחת מ-9.3מיליון שקלים חדשים לשנה. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> עיריית ירושלים ומשרד האוצר הגיעו להסכמה תקציבית, לא צריך את הסעיף הזה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה ההסכמה? << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> ההסכמה היא שאנחנו נפנה את כל הפסולת בכל המתחמים, גם במ.פ שועפאט וגם בכפר עקב במימון של העירייה ושיפוי של משרד האוצר שיתואם מולנו לפי העלויות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מתי זה התקבל? מתי זה קרה? << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> בהפסקה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> וואו, עשר דקות. תקשיב זה לקח שנה שלמה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את רואה, אני מכניס הפסקות עכשיו לכל דיון. החל מהיום יש הפסקה בכל דיון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> וואו. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> נציג משרד האוצר, אלקנה, גם פה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה שהוא הבטיח - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם בטוחים? << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> אנחנו מתואמים עם גזבר העירייה, דיברתי איתו. אני אומר את זה גם על דעת גזבר העירייה וגם על דעת משרד האוצר. אנחנו נעשה את זה בצורה כלכלית, בסוף זה דבר שמשתנה בכל שנה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אפרופו כלכלה, שאלה, אותם תושבים שאמורים לקבל את השירות מוניציפלי המדובר משלמים ארנונה? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ממתי זה יקרה? ממתי הסיכום? << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> אנחנו נערך לזה בהקדם האפשרי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, לא, לא, לא, בהקדם האפשרי. ממתי הסיכום? << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> אני אבדוק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי אתם נכנסים ועושים את זה? כמה זמן היערכות? << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> שנייה, אני בודק ואז אני אגיד לך, אני לא רוצה להגיד לך סתם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> עד שתקבל תשובה תענה לי בבקשה, על השאלה שלי. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> כן, אדוני. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> האם אותם תושבים באותו שטח מוניציפאלי משלמים היום ארנונה לעיריית ירושלים. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> בוודאי למי שיש לנו את האסמכתאות המשפטיות והראייתיות לזה שהו צריך לשלם ארנונה, משלם. יש לנו קושי ביטחוני להגיע לשם כדי לבצע סקר מדידת ארנונה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מצטער, לתת מענה במימון המדינה בשביל לפתור בעיה אחת על ידי יצירת בעיה אחרת, זה לא מקובל עליי. גברתי, היועצת המשפטית. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש להם סיכום שבתוך 30 יום - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שמענו, שמענו, זה נאמר וזה היה מאוד ברור. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הסעיף הזה עוסק במתן תקציב לביצוע פינוי אשפה במקום אונר"א. באותם מקומות שאמורים לשלם ארנונה, לשפות את העירייה בגין ההוצאות שהן חלק מהן. נציג העירייה אומר שבשל מגבלת ביטחוניות יש להם מניעה מלבצע סקרים שבעקבותיהם הם אמורים להוציא הוצאות חיוב, לאתר את החייבים ולקבוע את המטר המחושב לחיוב. לא מקובל עלי לתת מענה תברואתי, לקבוע מנגנון ולקבוע שהוא יעשה בחסות ובמימון המדינה במיליונים רבים מבלי שנבנה פה מנגנון בד בבד כדי שיוכל לאפשר את קיום הסקר שבעקבותיו יהיה אפשר להוציא את תשומת החיוב. אנחנו לא הולכים לממן, אתה ואני משלמים ארנונה בכל חודש, ובלי שום היגיון אני לא הולך להוציא משם את אונר"א ולספוג את זה על חשבון משלם המיסים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדברים ברורים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> היועצת המשפטית, אם אפשר לשלב את זה בתוך המנגנון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עיריית ירושלים, ביקשתי לבדוק עכשיו אם יש כזה סיכום ולא צריך סעיף תקציבי שהם יהיו מוכנים להיכנס לשם בתוך 30 יום, אנחנו נוסיף אחרון לאחר הקראה. תתקדמי לנוסח, הוא בודק. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> שנייה, אני רוצה להבין. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יוליה אומרת שבמידה ומתקבלת תשובה שלא צריך סעיף תקציבי נפרד, אזי אנחנו מכניסים לגוף הנוסח שכותבים להם בתוך 30 יום הקמת אופרציה שאיתה יוצאים החוצה. היא רוצה לקצוב את זה מראש. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הם בודקים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הם יכולים לעשות את דבריו בתוך 30 ימים? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> היא רוצה לאתגר אותם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שנייה, בואו נשמע את העירייה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בואו נשמע את העירייה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, התייחסות לדברים שנאמרו כעת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> האם אפשר להקים מערך לפינוי אשפה בתוך 30 ימים? << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> עשינו בדיקות ואמרו על חודשים יותר מאוחרים, ואני מבין את רוח הוועדה, אנחנו מתחייבים 60 יום מיום החלטת הוועדה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> סגור. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בסדר, אפשר לחיות עם זה. שנייה, אבל לא קיבלתי מענה מהיועצת המשפטית לעניין השיפוי. אני מדבר על השיפוי, אתה רושם לך? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, בואו נסיים את ההקראה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם היא רושמת אין לי בעיה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> היית עסוקה בזמן שהעליתי את השאלה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני לא עסוקה, אני מתעסקת בנושא הזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין בעיה, את הצודקת. אני אומר, הסעיף המדובר עוסק בבניית מנגנון ותקצוב על ידי המדינה לביצוע אותה פעולה רשותית שביצעה עד היום אונר"א. ביקשתי לדעת האם אותם תושבים שהולכים ליהנות מהשירות הזה משפים את העירייה, כדוגמת תשלום ארנונה. נציג העירייה אמר לי שהם צריכים לשלם אבל יש להם קושי בשל מגבלות ביטחוניות לבצע סקר שבעקבותיו יקבעו את השומה לכל בעל נכס. אני מבקש להכניס את זה כחלק מהמנגנון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מי שמשלם שם הוא אונר"א ואנחנו רוצים להעיף אותם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל לא בגלל שאני רוצה להעיף את אונר"א, משלם המיסים יספוג את עלות פינוי האשפה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל כן, אתה צריך לתת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אסביר לך, אתה לא יכול מצד אחד להוציא אותם מחוץ לחוק ומצד שני לרצות לגבות מהם כספים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא מהם, מהתושבים. זה לא מהם, זה מהתושבים. תושב מקבל שירות מוניציפאלי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לחוק הזה זה לא רלוונטי. זה לא בחוק הזה. << דובר >> חיים נרגסי: << דובר >> זה לא רלוונטי לחוק הזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה צודק, אין בעיה, בוא נכניס סעיף קטן נוסף, שאנחנו מחייבים את הרשות המקומית בפרק זמן שלא יעלה על חצי שנה, דובר על 60 יום כדי להקים את המנגנון, אני נותן גרייס של חצי שנה כדי לבנות מנגנון גביית סקר לחיוב ואיתור הנישומים. בוודאי שזה מתאים לחוק הזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בואו נתקדם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הם צריכים לשלם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רשמתי בפניי, למרות שאני רוצה בעייתיות זה לא מתאים לרוח החוק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בכלל לא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה חוק שבא להסדיר, אני לא יכול לנרמל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רביבו, דקה, אנחנו רוצים לסיים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין בעיה, אני מכניס הסתייגות ואחר כך נדבר על זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> תגיש הסתייגות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אוקיי, אני מגיש הסתייגות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלה, ה-60 יום האלה של עיריית ירושלים, אנחנו עושים את זה כהסכמת הוועדה או שצריך להכניס את זה בנוסח? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נכניס לחוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נכניס לחוק, ברור. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בואו נסיים את ההקראה, בבקשה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ונעבור להצבעה. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> יש עוד המשך של התוספות. התוספת הראשונה. תוספת (סעיף 2ב) (1) שירות פיננסי. (2) שירות בנקאי. (3) שירות בזק. (4) אספקת גז. זה כרגע סעיף 2ג בנוסח כרגע. בתוספת השנייה סעיף 2ד – בנוסח הממשלתי יש את שתי המפות של מעלות דפנה וכפר עקב, הן לא מופיעות בנוסח עם השינויים. הם מופיעות בממשלתי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו נחזיר את זה. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> תיקון פקודת החסינות 4. בפקודת החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות, 1947 )להלן – הפקודה), אחרי סעיף 5 יבוא: "היעדר תחולה על סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) 6. הוראות פקודה זו לא יחולו על אונר"א, על פקידיה, על בני-אדם המועסקים מטעמה ועל נכסיה." << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יופי, אפשר להצביע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש התייחסויות? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יש התייחסויות. << דובר >> אבי גז: << דובר >> אם צריך חיזוק יש היום הליכים נגד אונר"א, אונר"א כמובן מתגוננת בטענה הזאת שיש לה חסינות. בתי המשפט והיועצת המשפטית לממשלה כמובן מחזיקים בעמדה הזאת ולכן אם החוק הזה יעבור בהקדם הוא מאוד יעזור גם להליכים עומדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גם לנו. << דובר >> איתי אפטר: << דובר >> אני רוצה להתייחס, מה שמיוחס פה ליועצת המשפטית לממשלה לגבי ההליכים. << דובר >> אבי גז: << דובר >> לא אמרתי משהו רע. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הינה, התחלנו. << דובר >> איתי אפטר: << דובר >> אמרת שהיועצת המשפטית לממשלה מחזיקה בעמדה הזאת, אנחנו מכירים את ההליכים. היועצת המשפטית לממשלה יחד עם הפרקליטות בוחנת את הדברים, היא תגיש את ההתייחסות שלה לבית המשפט בהקדם האפשרי. אני מבקש לא לייחס עמדות. << דובר >> אבי גז: << דובר >> אין בעיה, לזאת הייתה כוונתי שזה לוקח זמן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע דקה, תודה רבה לך ותודה רבה גם לך. ברגע שהוועדה תחליט על הנוסח הזה, תסירו דאגה מליבכם, לא תצטרכו לבזבז על זה יותר זמן. אנחנו רוצים להסיר מהם חסינות, נקודה, ביי. זהו, זה ברור? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בדיוק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור? ברור? יופי, תודה רבה. << דובר >> אבי גז: << דובר >> שיהיה ככה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> סעיף אחרון שאתמול פספסנו – דיווח. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> יהיה עוד סעיף של דיווח שאומר: שראש המטה לביטחון לאומי או נציגו, ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשישה חודשים. תדירות בשנה הראשונה של כל חודשיים, וכל חודשיים לאחר מכן. כמו בחוקים המקוריים. << דובר >> אדם וולפסון: << דובר >> הגורמים במל"ל עבדו על כל הדיווחים האלה מאוד קשה. מירי, אני רק רוצה לוודא שהעבודה הזאת הייתה - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מאוד מעריכים אתכם. << דובר >> אדם וולפסון: << דובר >> שבאמת אתם צריכים את זה כל חודשיים? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כן, זה מאוד סייע לוועדה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> במיוחד עכשיו בהתחלה, אתה חייב את זה. << דובר >> אדם וולפסון: << דובר >> בסדר, אני רק רוצה לדעת שהעבודה לא נעשתה לחינם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> להיפך, אני חושבת שדיוני המעקב הביאו את הצורך לחקיקה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ראית בעצמך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי כמוך יודע. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדם, אנחנו אוהבים אותך. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יובל, הערת על סעיף 1 בעניין תבטל. פתרנו: לעניין הוראת הביטול. אני חושבת שאולי כדאי שהוא יבטל, "אשר יבטל", ברוח הוועדה. אבל אלא אם הובא לידיעתו או לידיעת הרשות כי ההטבה, הרישיון וכו', ניתנה לצד שלישי. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> לא, לצד שלישי יש לנו את אונר"א. שלא פועל מטעם אונר"א. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> שברור שהוא לא פועל מטעם אונר"א, זאת אומרת אם הרישיון ניתן לצד שלישי אנחנו רוצים להשאיר את הוראת הביטול, אבל לא מוסמך לבטל, זה לא מתקבל כאן. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> אם אתם בכל זאת משאירים את ה"תבטל" הייתי כן קובע את סמכות הביטול יותר רחבה ומעביר את הנטל לגורם הרלוונטי. לא הייתי כותב צד שלישי כי כל הסעיף מדבר על מי שפועל כמיצגה או מסייע, באמצעות צד שלישי. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> כשאותו אדם הוא תאגיד הוא לא פועל מטעמו. << דובר >> יובל רויטמן: << דובר >> הייתי פשוט משאיר, אנחנו לא יודעים לצפות את כל השיקולים. אתם רוצים לכתוב "תבטל" זאת עמדת הוועדה ואני לא מתווכח, הבענו את עמדתנו. הייתי משאיר סמכות ביטול לסיטואציות שאנחנו לא צופים. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> קודם מיזוג. צריך להצביע על המיזוג, 84ד. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, עכשיו צריך להצביע. שרון, מצביעים על מיזוג. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כפי שהקראנו בתחילת הדיון, גם החסוי וגם בגלוי, מיזוג הצעות החוק בהתאם להוראת סעיף 84ד לתקנון הכנסת. בבקשה, מי בעד? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כולם בעד. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> פה אחד. הצבעה אושרה << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לפרוטוקול, זה המיזוג של ההצעות שהקראנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, שהקראנו. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> של שתי ההצעות הפרטיות של חברת הכנסת מלינובסקי וחברת הכנסת לימור סון הר מלך וההצעה הממשלתית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יפה, אוקיי. אפשר להצביע על הצעת החוק. יוליה, מי כמוך צריכה להצביע. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא יכולה להצביע, שרון מצביעה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> תצביעו עכשיו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל דיון אותה בדיחה, הבדיחה חוזרת על עצמה. קדימה, בבקשה, נצביע על החוק עצמו. מי בעד? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להגיש הסתייגות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי נגד? מי נמנע? התקבל, תודה רבה. הצבעה התקבלה << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> שנייה, לפני ההצבעה על החוק, יש הסתייגות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> את בטוחה? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בטוחה. אני בטוחה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מירי, גם אנחנו רוצים הסתייגות. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> צריך לעשות הצבעה מחדש, כי יש גם את ההסתייגות של רביבו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מייד תהיה הצבעה מחדש. כן, יוליה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להגיש רק הסתייגות, הוועדה לא צריכה לדון על זה. אני אומרת, שאם מבחינת האמריקאים אונר"א הוא ארגון טרור, גם אני רוצה שזה יהיה ארגון טרור ושכל הדיון הזה יהיה לשווא, כי ברגע שנכריז עליהם כארגון טרור לא צריך את כל בלבול המוח. אני מגישה הסתייגות למליאת הכנסת שתכריז על אונר"א כארגון טרור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה נאמר במהלך הדיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אונר"א זה ארגון טרור, זה מה שאת רוצה. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> צריך להצביע על זה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> או שאתם תקבלו את זה ואז פתרנו את כל האירוע. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הסתייגות או רשות דיבור? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אפשר רשות דיבור לכולם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לכל יש עתיד? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אני רוצה רשות דיבור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, לכל האופוזיציה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נצביע על ההסתייגות. אני מצביע על ההסתייגות עכשיו, נגמר הדיון. קדימה, אני מצביע על ההסתייגות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בכל מקרה היא כבר הכניסה רשות דיבור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה זאת אומרת רשות דיבור, סיימתי את הדיון עכשיו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רשות דיבור במליאה, לא פה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> רגע, יש עתיד – רשות דיבור? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> ישראל בתינו – רשות דיבור לכל הסיעה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אנחנו רוצים הסתייגות לישראל ביתנו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כולם רשות דיבור מלבד ההסתייגות שלך ושל רביבו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הסתייגות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קדימה, אנחנו מצביעים על ההסתייגות של יוליה. מי בעד? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה ההסתייגות? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שזה ארגון טרור. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> שלושה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי נגד? טכני בלבד, ומי כמוך יודע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם אני מבקש להעביר את ההסתייגות למליאה. מירי, אני מבקש להעביר את ההסתייגות למליאה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אתה מצטרף להסתייגות של חברת הכנסת? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא מצטרף, לחוד. את אותה ההסתייגות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצים שזה יהיה במליאה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> קדימה, הצבעה על החוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הצבעה על החוק עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, רביבו לא רצה הסתייגות? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ההסתייגות ירדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה צריך גם את של רביבו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> איפה הוא? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נצביע על הסתייגות של חבר הכנסת אליהו רביבו. מי בעד ההסתייגות? אתה יודע על מה ההסתייגות? אתה מוכן להקריא לי? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה מה שרציתי להגיד: מה ההסתייגות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה בדיוק כמו ההצבעה הקודמת שלי, הכול פה טכני, ברוח ההצבעות פה. << דובר >>אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה על הארנונה. אני סומך על רביבו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי בעד? אחד, שניים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רגע, על מה הייתה ההסתייגות שלו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ארנונה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רביבו, אתה בטוח במה שאתה עושה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אלי, תציג את ההסתייגות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני אציג אותה. הסעיף עסק בבניית מנגנון שמחייב את מדינת ישראל לשפות את הרשות המקומית לצורך הוצאת פינוי האשפה במקום אונר"א, באותו השטח המדובר, באותם שני שטחים, מבלי להתייחס לעובדה שאנחנו צריכים לצפות מהעירייה לבנות מנגנון לגביית ארנונה. עד היום הם לא גובים מהם ארנונה. אתה לא יכול להוציא הוצאה מהרשות המוניציפלית בלי שיש שיפוי מהתושב. אני מבקש להכניס באותו סעיף, גם כקטן, שבתוך חצי שנה העירייה אמורה לסיים תהליך סקר וגביית נישומים עם מחיר נקבע לכל בית אב באותו שטח מדובר שהולכים לטפל בו. אין לזה התייחסות, אנחנו מדברים על זה שחובה עלינו להוציא כסף ואף אחד לא מדבר על איך התושב משפה אותנו. אני רוצה להוציא את אונר"א זאת מהות החוק, אבל זה לא אומר שאני הולך לפתור את אותם תושבים מתשלום מיסים. אם אני מצביע פה בסעיף ראשי שחובה עלינו להוציא את הכסף, ויודעים מאיפה מוציאים את הכסף, מדובר פה במיליונים רבים ולא בשקל שניים, אני לא יכול להתעלם מזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדברים ברורים, חבר הכנסת רביבו. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת רביבו? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רביבו, אתה לא בעד? << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> שלושה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי נגד ההסתייגות של רביבו? << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> שלושה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה יעבור למליאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה עובר למליאה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> על החוק עצמו אפשר יהיה להצביע ברשותכם? בבקשה, מי בעד? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שרון, בעד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי נגד? מי נמנע? התקבלה. הצבעה התקבלה << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:03. << סיום >>