חומר רקע

2025 ירושלים, אפריל ניסן התשפ״ה דו״ח שוויוניות בבריאות: מדדים, פערים )2023( והמלצות מדיניות 2 :כתיבה ועריכה נדא עליאן, ד"ר חני שרודר – מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות טל פריימן, שיר כהן, ניצן יוגב – פ.ר.ג צעדים לשינוי חברתי בהכנת הדו״ח לקחו חלק: איילת גרינבאום אריזון – סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות אלכסיי בלינסקי – סגן ראש הִמִ נהל ומנהל אגף כלכלת בריאות, תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות רייצ'ל ברנר שלם – מנהלת אגף בכיר תכנון כ"א במערכת הבריאות ד"ר ארז גרטי – ראש תחום אימפקט, מערך מודיעין בריאות, משרד הבריאות פרופ' דיאן לוין – מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות וממונה על התאמה תרבותית ושפתית, הנהלת קופ"ח כללית ד"ר דינה צימרמן – מנהלת המחלקה לאם וילד, בריאות הציבור, משרד הבריאות דנה אייל – חטיבת הבריאות, מחלקת ניהול איכות, ממונה על תחום השוויון, קופ"ח מכבי אגף טכנולוגיות דיגיטליות ודאטה, משרד הבריאות GIS  ראש צוות- זק תגר , אגף טכנולוגיות דיגיטליות ודאטה, משרד הבריאותBI חיים עזצדוק – מיישם ומטמיע חנן מגל – מנהל תחום תוכניות אזוריות, ג'וינט אלכא טל ארנברג – אגף תכנון מדיניות, מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות טלי ניצני ביטון – מנהלת תחום תוכניות התערבות כ"א, אגף בכיר לתכנון כ"א, ִמִ נהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות יפעת עירשי בס – מנהלת תחום בכירה חיזוי ותכנון כ"א, אגף בכיר לתכנון כ"א, משרד הבריאות ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי – מנהלת אגף התזונה, בריאות הציבור, משרד הבריאות מרגלית שילה – מנהלת מערך קידום בריאות וצמצום פערים, חטיבת רפואה, קופ"ח לאומית ד"ר נור עבדאלהאדי שחברי – ראש מטה יישום תוכנית הבריאות בחברה הערבית, ִמִ נהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות נעמה רותם – ראש תחום בריאות ותנועה טבעית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ד"ר עדי מימון – עמיתת ממשק, מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות אנליסט, מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי - צח בן מנחם קרן זמיר – עובדת סוציאלית ראשית, קופ"ח מאוחדת רונן אלקיים – מרכז בכיר תוכניות התערבות כ"א, אגף בכיר לתכנון כ"א, מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות 3 דברי פתיחה משה בר סימן טוב – מנכ״ל משרד הבריאות שלום רב, משקף את האתגרים המשמעותיים בפניהם עמדה החברה הישראלית 2023 דו״ח שוויוניות בבריאות לשנת טרום המלחמה וכן במהלכה, השפעות אותן אנו צופים לראות בשנים הקרובות. תושבי הצפון והדרום, אשר כבר בעתות שגרה חווים פערים לעומת תושבי המרכז, מושפעים יותר מהמלחמה. משרד הבריאות פועל ללא לאות כדי להבטיח לתושבים הללו את שירותי הבריאות הטובים ביותר, גם באמצעות תוכניות תקומה ותנופה אשר יאפשרו יצירת תנאים מיטביים להגדלת השירותים הרפואיים באזור. המשרד משקיע מאמצים ומשאבים רבים לצמצום אי השוויון במערכת הבריאות. אחת מתוכניות הדגל, היא הרפורמה בכוח אדם רפואי אשר אחת ממטרותיה היא צמצום פערי כוח האדם בין המרכז לפריפריה שיובילו לצמצום הפערים בשירותי הבריאות הניתנים באזורים אלה. בנוסף, המשרד מקדם פרויקטים ותוכניות רחבות ואסטרטגיות שמקדמות שוויון בריאותי בחברה הערבית והחרדית. הדאגה לצמצום הפערים ושיפור השירותים הרפואיים, יחד עם המשאבים הרבים שהושקעו לשם כך, ימשיכו להיות בראש סדר העדיפויות שלנו, על מנת להבטיח שירותי בריאות איכותיים ונגישים לכל האוכלוסייה בישראל. אני רוצה להודות לכל מי שתרם לכתיבת הדוח החשוב הזה, ובכלל זה: לאיילת גרינבאום אריזון, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי, ולצוותה, ד"ר חני שרודר והגברת נדא עליאן. בברכת ימים שקטים, משה בר סימן טוב מנכ״ל משרד הבריאות 4 ,איילת גרינבאום אריזון – סמנכ״לית בכירה לתכנון אסטרטגי–כלכלי משרד הבריאות מעגן תפיסה שוויונית של שירותי הבריאות לכלל תושבי מדינת 1994 חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ״ד ישראל. מערכת הבריאות על כל רבדיה משקיעה מאמצים רבים במטרה להעניק שירותי רפואה איכותיים, זמינים ונגישים לכל אחד ובכל מקום. כמדי שנה אנו מפרסמים דו״ח זה שמטרתו לעקוב אחר התפתחות אי השוויון ולתאר את מהלכי המדיניות שלנו במטרה לצמצם אותו. צמצום אי השוויון הוא משימה מורכבת, ארוכת שנים ודורשת משאבים רבים, אך אנו פועלים בה באופן רציף ונחוש. הפעילות שמקדם המשרד בשנים האחרונות מטפלת בבעיות השורש המובילות לפערים בבריאות, ולצד זאת מעלה את המודעות לנושא ומעודדת את משרדי הממשלה השונים וקופות החולים לפעול בנושא. מצורף פירוט הנושאים המרכזיים שקודמו בשנים האחרונות: במסגרת הרפורמה בכוח אדם רפואי הצבנו בראש סדרי העדיפויות שלנו את צמצום פערי כוח האדם בין הפריפריה למרכז. כיוון שכך, אנו פועלים להגדלה ניכרת של מספר המטפלים במקצועות הרפואה והבריאות, בדגש על כוח אדם מצטיין, זאת באמצעות מספר תוכניות שונות שאנו מאמינים שיסייעו לצמצום פערי בריאות. תוכנית אילנות נגב ואילנות גליל: תוכניות מנהיגות המיועדת לסטודנטים מצטיינים לרפואה בנגב ובגליל סטודנטים חדשים באוניברסיטת בן גוריון 90 , ואליה מתקבלים מדי שנה סה"כ2022 שהושקה בשנת ובאוניברסיטת בר אילן. הסטודנטים מתחייבים להתמחות בסיום הלימודים בנגב ובגליל. תוכנית הכוכבים: תוכנית מנהיגות המיועדת למתמחים מצטיינים שיתחילו התמחות בפריפריה ובמקצועות במצוקה. התוכנית כוללת הכשרה מקיפה, והמטרה היא שהמתמחים ישתלבו בפעילות מחקרית, אקדמית, חינוכית ומנהיגותית בנגב ובגליל, ויהיו האבן השואבת לדור הבא של צעירים מצטיינים בנגב ובגליל. התוכנית צפויה לצמוח עם קבוצת 2025 מתמחים בשנה ממגוון מקצועות, ובשנת20 עם2023 הושקה בשנת מתמחים ייעודית בפסיכיאטריה, קבוצה בהתפתחות הילד, קבוצה בשיקום וקבוצה ייעודית של רופאים ואחיות בחבל תקומה. תוכנית אופקים: תוכנית מימון הלוואות לסטודנטים לרפואה הלומדים בחו"ל, ומכוונת לסטודנטים שידם אינה משגת לממן לימודי רפואה באופן עצמאי. לסטודנט שסיים את לימודיו יוצע להפוך את ההלוואה למענק סטודנטים חדשים בשנה.100 וכוללת2024 אם יחליט להתמחות בפריפריה. התוכנית הושקה בשנת 5 תוכנית שורשים: תוכנית למימון תואר שני לפסיכולוגים בתמורה להתמחות בנגב או בגליל. התוכנית סטודנטים חדשים בכל שנה.40 וכוללת2024 הושקה בשנת תוכנית מנדל למנהיגות רפואית בנגב: תוכנית המיועדת לרופאים ומקצועות הבריאות בדרגי ביניים מהנגב, ומטרתה לספק כלי חינוך למנהיגות, כדי להכשיר טוב יותר את דור העתיד ולהוביל מיזמים לשינוי עמיתים חדשים בכל שנה, וצפויה להתרחב בהמשך.20 עם2023 בנגב. התוכנית הושקה בשנת סטודנטים למקצועות הבריאות 120-תוכנית שגרירי בריאות: תוכנית מנהיגות המיועדת למימון מלגות ל מהחברה הערבית בתואר ראשון או שני במקצועות הפיזיותרפיה, הריפוי בעיסוק, קלינאות התקשורת, התזונה, הפסיכולוגיה והייעוץ הגנטי. התוכנית כוללת מעטפת לבניית יכולות אישיות ומנהיגותיות, התחייבות לעבודה במערכת הבריאות הציבורית בפריפריה והתנדבות בבתי חולים פסיכיאטריים וגריאטריים במהלך התואר. תוכנית העולים: שיתוף פעולה עם משרד העלייה והקליטה וארגון נפש בנפש. במסגרת תוכנית לעידוד עליית רופאים ניתנים מענקים ייחודיים לרופאים עולים שיחליטו לעבוד בפריפריה. במסגרת התוכנית הלאומית לתכנון תשתיות בריאות עברנו כברת דרך משמעותית בעבודה עם נתונים וקבלת החלטות מבוססות נתונים, תוך מיפוי ההיצע הנוכחי של שירותי בריאות ובחינת הביקושים הנוכחיים , כולל דמוגרפיה והזדקנות. בשנתיים האחרונות 2030 והעתידיים, בהסתמך על חיזוי אוכלוסיית ישראל עד התמקדנו בשירותי הבריאות האלו: דיאליזה, בתי מרקחת, אונקולוגיה, רדיותרפיה, התפתחות הילד, בריאות , סכרת (מרפאות פצע), בריאות השן, IVF, TAVI ,הנפש, חדרי ניתוח (ציבורי ופרטי), מוקדים לרפואה דחופה מכשירים רפואיים מיוחדים ועוד. מידע נוסף על התוכנית תוכלו למצוא בדו"ח זה. במקביל לעיסוק הרב בכוח אדם ותשתיות בריאות, הִמִ נהל מקדם תוכניות ייעודיות לחברה הערבית ולחברה החרדית, שמטרתן צמצום פערי בריאות. במסגרת התוכנית המערכתית לשיפור מצב הבריאות בחברה הערבית ולצמצום אי השוויון בבריאות, בשיתוף פעולה של המשרד והרשות לפיתוח חברתי כלכלי של החברה הערבית ואגף הבדואים, עסקנו רבות בביסוס התוכנית הרב שנתית וביישומה. בין הנושאים שקודמו: פרסום מבחן התמיכה לקופות החולים לשלוש השנים הקרובות (לאחר שיח מתמשך עם הקופות) שמטרתו להרחיב את השירות הרפואי מיליון ש״ח. פרסום מבחן תמיכה לארגוני החברה 100-הניתן לאוכלוסייה הערבית בהיקף תקציבי של כ האזרחית, שבמסגרתו עמותות מהחברה הערבית ייתמכו על ביצוע פעילות מניעה וקידום אורח חיים בריא יחידות בריאות ברשויות החברה 24 שנים. הקמת3- מיליון ש״ח ל12 בחברה הערבית, בהיקף תקציבי של הערבית והבדואית, שתפקידן הוא להעלות את המודעות ולפעול כדי למנוע תחלואה ולקדם אורח חיים בריא ברשויות. השקת מיזם משותף לבטיחות ילדים בחברה הבדואית. ִתִ קצוב מחקרים מדעיים לטובת אפיון התנהגויות בריאות שונות בקרב החברה הערבית. הוקצה תקציב ניכר להתפתחות הילד לעיריית ירושלים לטובת הרחבה ניכרת של שירותי התפתחות הילד לחברה הערבית במזרח ירושלים ופרסום מבחן תמיכה ייעודי לקופות חולים במזרח ירושלים. השקת קמפיין רחב היקף למניעת השמנה וסוכרת, שנועד להעלות את המודעות לחשיבות אורח החיים הבריא באופן פשוט ובכלים פרקטיים. נוסף על כך קודמו תוכניות שונות לשילוב החברה הערבית במקצועות בריאות, לדוגמה תוכנית שגרירי הבריאות ושנת מעבר בחברה הבדואית. לפני מספר חודשים העלינו אתר אינטרנט ייעודי לתוכנית, הכולל מידע על הפעילות המלאה וחומרים מקצועיים. האתר בשפות עברית וערבית וכתובתו: https://www.gov.il/he/departments/units/arab-society-health-improvement-program/govil- .landing-page 6 במסגרת תוכנית הבריאות לצמצום פערי בריאות בחברה החרדית, ובשיתוף פעולה בין המשרד לרשות לפיתוח חברתי וכלכלי של המגזר החרדי במשרד ראש הממשלה, קודמו תכניות בתחומים שבהם נצפו פערי בריאות, ובכללם: כיסוי נמוך של חיסונים, בריאות השן, בטיחות ילדים, עידוד פעילות גופנית, מניעת עישון, תזונה נכונה, הסברה וחוסן נפשי. התוכנית פועלת במספר זירות, בדגש על מתן שירותים קרוב לבית ובהנגשה תרבותית: (א) ניידת טיפת חלב בשכונות חרדיות שבהן שיעור כיסוי חיסונים נמוך; (ב) מניעת עששת - . טיפות חלב1 – מריחת לכה פלוריד החל מהשן הראשונה, והדרכה בנוגע למניעת עששת; (ג) תזונאיות – הדרכה מתנס"ים בשכונות חרדיות – הפעלת תוכניות 19-למניעת אנמיה ותזונה נכונה בילדים; (ד) פעילות ב בנושאים שבהם נמצאו פערים (פעילות גופנית, תזונה נכונה, בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן, בטיחות ילדים ועוד). . בתי ספר – (א) הדרכה של צעירות וצעירים בנושאים הנוגעים למניעת תחלואה וקידום בריאות בדגש 2 ,על מניעת עישון, תזונה נכונה ופעילות גופנית; (ב) מורים וצוות פדגוגי – הדרכה בנושאי קידום בריאות תזונה נכונה, מניעת עישון, פע"ג ועוד. . הכשרות כ"א – מכינות להכשרת כ"א במקצועות הבריאות הנמצאים בייצוג נמוך.3 . של תכניות ההתערבויות לאומדן של אפקטיביות ואימפקט- . מדידה והערכה4 גם השנה המשכנו לקדם פעילות משמעותית בשלטון האזורי לטובת מניעת תחלואה, קידום אורח חיים בריא וצמצום פערי בריאות. לפני כשלוש שנים החל המשרד להקים יחידות בריאות באשכולות האזוריים, והשנה הפעילות התרחבה לכלל האשכולות האזוריים. בכל אשכול מונו מתכללת בריאות ותזונאית, ומקודמות פעולות רבות לקידום אורח חיים בריא וצמצום פערים. תמריצים לקופות: במסגרת מבחני התמיכה של המשרד לקופות החולים, הוכנס תקציב גבוה יותר לפעילות בפריפריה ובחברה הערבית. דוגמאות למבחנים שנכנס בהם תמריץ גבוה יותר לפריפריה ולחברה הערבית: בריאות הנפש, התפתחות הילד, אשפוזי בית, התמכרויות ועוד. מדידת אי השוויון: בשנים האחרונות המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל מפרסם דו"ח של התוכנית הלאומית למדידת פערים בבריאות בישראל, כשהשנה פורסמו נתונים בחתך גאוגרפי, סיוציואקונומי ובחתך מגזרי. הדו"ח המקיף מפרסם תהליך משמעותי שעבר בגיבוש סט לאומי של מדדים לפערים בבריאות ובשירותי הבריאות, ומשמש מצפן עבור כולנו. אני מודה לכל מי שלקחו חלק בכתיבת הדו״ח ובייחוד לנדא עליאן מנהלת תחום צמצום פערי בריאות וד"ר חני שרודר, מנהלת האגף לתכנון מדיניות. תודה לשר הבריאות אוריאל בוסו ולמנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שפועלים רבות כדי לצמצם פערי בריאות ובזכותם המשרד מצליח לקדם פעילות ענפה. תודה מיוחדת למנהלי ִמִ נהל תכנון אסטרטגי וכלכלי ולעובדיו, שעובדים לילות כימים כדי לצמצם פערי בריאות תוך רתימת שותפים רבים בתוך מערכת הבריאות ומחוצה לה. מאחלת לכולם ימים שקטים וטובים יותר, איילת גרינבאום אריזון סמנכ״לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי 7 תוכן העניינים 10...............................................................................................................................................................תקציר מנהלים 14.............................................................................................................................: אי השוויון במדדי הבריאות1 פרק 15............................................................................................מגמות עיקריות בתחום אי השוויון במדדי הבריאות 15...................................................התפתחות מדדי הבריאות: תוחלת חיים, שיעורי תמותה ותמותת תינוקות 20.......................................................................................................................התנהגות בריאותית בחברה החרדית 25.......................................................................................................................התנהגות בריאותית בחברה הערבית 31..................................................................................................: אי השוויון בכוח אדם ותשתיות בריאות2 פרק 32................................................................................................. נפש לפי אזור גיאוגרפי1,000-מספר המיטות ל 35..................................................................................................................מועסקים במקצועות הרפואה והבריאות 37..............................................................רפורמת הסדרי הבחירה והשפעתה על נגישות לתשתיות הבריאות 40...........................................................................................התוכנית הלאומית לתכנון פריסת תשתיות בריאות 40........................................................................................................................................פריסת תחנות טיפות חלב 43....................................................................................................................................................פריסת מכוני שיקום 46.......................................................................................................................................פריסת מרכזים אונקולוגיים 50.............................................................................כוח האדם במקצועות הרפואה והבריאות בחברה החרדית 52.............................................................................כוח האדם במקצועות הרפואה והבריאות בחברה הערבית 55...................................................................................................................: אי השוויון ברפואה הקהילתית3 פרק 56.........................................................................................................................................................................מאוחדת 59..............................................................................................................................................................................כללית 61...........................................................................................................................................................................לאומית 63................................................................................................................................................................................מכבי 66...................................: גורמים חברתיים וכלכליים המשפיעים על הבריאות – מגמות עיקריות4 פרק 67..........................................................................................................אי שוויון חברתי כלכלי: עדכון תמונת מצב 68.....................................................................................................................................................ממדי העוני בישראל 74............................................................................................................................החברה החרדית בראי אי השוויון 75.....................................................................................................................................הדמוגרפיה בחברה החרדית 76..................................................................................................................חינוך והשכלה גבוהה בחברה החרדית 78....................................................................................................................תעסוקה ורמת החיים בחברה החרדית 80...................................................................................................................................................עוני בחברה החרדית 81...: תוכנית התערבות מערכתית לצמצום אי השוויון: הקמת יחידות בריאות באשכולות האזוריים5 פרק 8 רשימת הלוחות והתרשימים 15.............................................................................................................2023–2013 : מדדי הבריאות העיקריים1 לוח 16..........................................................................2023 לעומת2022 – 65 : תוחלת החיים בלידה ובגיל1 תרשים 17...............................................................................2023–2013 : תוחלת החיים לפי קבוצות אוכלוסייה2 תרשים 17..................................................................................2023–2013 : שיעורי התמותה לפי קבוצות אוכלוסייה2 לוח 18.................2023–1996 : יחס שיעורי תמותת התינוקות חברה ערבית לעומת חברה יהודית ואחרת3 תרשים 18...............................2023–2013 – לידות חי לפי קבוצות אוכלוסייה1,000: שיעורי תמותת תינוקות ל־3 לוח 19......................................................... )2023–2021 : תוחלת החיים בלידה לפי אזור גאוגרפי (ממוצע4 תרשים 19................................................. נפש לפי אזור גאוגרפי – כלל האוכלוסייה1,000-: שיעור התמותה ל5 תרשים 20...................... לידות חי לפי אזור גאוגרפי וקבוצות אוכלוסייה1,000-: שיעורי תמותת התינוקות ל6 תרשים : אחוז מטופלים בבריאות הנפש בחלוקה דמוגרפית מבין מבוטחי קופות החולים כללית, מכבי 4 לוח 22.....................................................................................................................................................................)2017( ולאומית יום משחרור מאשפוז 14 : שיעור המפגשים הטיפוליים עם אנשי בריאות הנפש בקהילה תוך7 תרשים 23................................................................................................................................................................................פסיכיאטרי ) שהתנסו אי פעם 18–12 : שיעור התלמידים בישיבות התיכוניות ובתיכונים לנוער חרדי נושר (גיל8 תרשים 24.......................................................................................................................................................................................בעישון ) על פי 18–12 : שיעור התלמידים המעשנים בישיבות תיכוניות ותיכונים לנוער חרדי נושר (גיל9 תרשים 24........................................................................................................................................................................תדירות העישון 26....................................................................................: היארעות סרטן ריאה לפי מין וקבוצות אוכלוסייה10 תרשים : שתיית אלכוהול: אחוז התלמידים ששתו משקה אלכוהולי כלשהו, שלא למטרות קידוש, לפחות פעם 11 תרשים 26................................................................................................................ הימים האחרונים, לפי כיתה ומגזר30-אחת ב 30-: שימוש בחשיש/מריחואנה: אחוז התלמידים שהשתמשו בחשיש/מריחואנה (גראס, קנביס) ב12 תרשים 27........................................................................................................................................הימים האחרונים, לפי כיתה ומגזר 28...............2023 , לפי קבוצות אוכלוסייה15–14 ובני7 : שיעור הימצאות השמנת יתר בילדים בני13 תרשים 28...............: שיעור הימצאות של השמנת יתר על פני גילים שונים – גברים לפי קבוצות אוכלוסייה14 תרשים 29...............: שיעור הימצאות של השמנת יתר על פני גילים שונים – נשים לפי קבוצות אוכלוסייה15 תרשים 29...............2022- ומעלה לפי קבוצות אוכלוסייה וקבוצות גיל ב25 : שיעור הימצאות הסוכרת בקרב בני16 תרשים 32.................................................... נפש לפי אזור גאוגרפי1,000: מספר מיטות האשפוז הכלליות ל־17 תרשים 33...................................... נפש לפי אזור גאוגרפי1,000-: מספר מיטות אשפוז אגף פסיכיאטריה ל18 תרשים 34................................................. נפש לפי אזור גאוגרפי1,000-: מספר מיטות אשפוז אגף שיקום ל19 תרשים 34...................................................... נפש לפי אזור גאוגרפי1,000-: מספר מיטות אגף אשפוז גריאטרי ל20 תרשים –2021 נפש לפי מחוז גאוגרפי, ממוצע1,000-: מספר הרופאים והרופאות המועסקים ל21 תרשים 35...................................................................................................................................................................................2023 35...............2023–2021 נפש לפי מחוז גאוגרפי, ממוצע1,000-: מספר האחים והאחיות המועסקים ל22 תרשים 36.................2023–2021 נפש לפי מחוז גאוגרפי1,000-: מועסקים במקצועות רפואיים אחרים ל23 תרשים 36.....................2023–2021 נפש לפי מחוז גאוגרפי1,000-: מועסקים במקצועות פרא רפואיים ל24 תרשים : המספר הממוצע של מרכזי העל שהקופה מציעה, השוואה של ההסדרים עד ואחרי ספטמבר 25 תרשים 38...................................................................................................................................................................................2023 : המספר הממוצע של כלל בתי החולים (כללי ומרכזי על) שהקופה מציעה, השוואה של ההסדרים26 תרשים 38......................................................................................................................................................2023 עד ואחרי ספטמבר 9 : מספר ממוצע של כלל בתי החולים (כללי ומרכזי על) שהקופה מציעה, השוואה בין פריפריה27 תרשים 39................................................................................................................2023 ומרכז לפי ההסדרים אחרי ספטמבר : המרחק הממוצע העודף לבתי החולים שהקופה מציעה למבוטח לפי סוג קופה, ובריבוד לפריפריה–5 לוח 39........................................................................................... ואחריו2023 מרכז, השוואה בין ההסדרים עד ספטמבר : המרחק הממוצע העודף לבתי החולים שהקופה מציעה למבוטח לפי סוג קופה, ובריבוד למחוז, 6 לוח 40........................................................................................................ ואחריו2023 השוואה בין ההסדרים עד ספטמבר 41.................................2024 : שיעור כיסוי האוכלוסייה לפי מחוז ואופן ההגעה לטיפת החלב – מאי28 תרשים 42.......................................................2024 : נגישות לטיפות החלב לפי מרחק ואופן ההגעה – דצמבר29 תרשים 44.................................................................: פריסת מיטות שיקום (מחלקות) ומרכזי שיקום אמבולטורי30 תרשים גריאטרי) למטופלי שבר צוואר ירך לפי נפה גאוגרפית + : חיזוי שיעור מיטות שיקום (אורתופדי31 תרשים 45..............................................................................................................................................................................2030 בשנת : פריסה גאוגרפית של בתי החולים בישראל לפי גודל (כמות הטיפולים האונקולוגיים) ומרכזי 32 תרשים 47...........................................................................................................................................2022–2018 רדיותרפיה, בשנים 48.......................................: התפלגות טיפולי האונקולוגיה שניתנו בבתי חולים לפי גודל בית החולים33 תרשים 49...................2022–2018 ,: התפלגות טיפולי האונקולוגיה לפי מחוזות בתי חולים ומחוזות מגורים34 תרשים : חלוקה של המחוז שבו מטופלים מקבלים טיפול בקרב מטופלים מהמחוזות חיפה, דרום וצפון, 35 תרשים 49.................................................................................................................................................................2022–2018 בשנים 51...................................: מספר רישיונות חדשים לאחיות שהופקו לחרדים בוגרי האקדמיה הישראלית36 תרשים 53....2022 לעומת2010 : שיעור הערבים מבין מקבלי הרישיונות החדשים במקצועות רפואה נבחרים37 תרשים 54..........................................: שיעורי הייצוג של החברה הערבית בשירות המדינה לפי דרג התפקיד38 תרשים 65.......................................................................................... איזון ע״פ מגדר- : איזון כולסטרול בחולי לב39 תרשים 65.......................................................................................: איזון כולסטרול בחולי לב – ע״פ מגזר ומגדר40 תרשים 67.............................2023–2022 ,: ההוצאות הציבוריות לרווחה כאחוז מהתמ"ג – השוואה בינלאומית41 תרשים 68...............................................2023- ו2022 ,): השינוי בהכנסה הכלכלית ובהכנסה נטו (אחוזים42 תרשים 69...........................2023–2010 ,): תחולת העוני של נפשות, ילדים, ואזרחים ותיקים (אחוזים43 תרשים 69....................2023–2021 ,)) בנפשות, לפי הכנסה נטו (אחוזיםFGT : עומק העוני וחומרת העוני (מדד44 תרשים : השפעת תשלומי ההעברה והמיסים הישירים לצמצום תחולת העוני של משפחות ונפשות 45 תרשים 70......................................................................................................................................................2023–2010 ,)(אחוזים 71.....................2023 ,): התפלגות האוכלוסייה לעומת התפלגות העניים, קבוצות שונות (אחוזים46 תרשים 72...2023 ,) תושבים (אחוזים5,000- תחולת העוני של משפחות ביישובים שבהם יותר מ- : מפת חום47 תרשים 73................................................ (אחוזים), שנים שונותOECD-: תחולת עוני בקרב נפשות, מדינות ה48 תרשים 74.................................... (אחוזים), שנים שונותOECD-: מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה נטו, מדינות ה49 תרשים 75................................: היישובים המרכזיים שבהם מתגורר הציבור החרדי והמדד החברתי־כלכלי שלהם7 לוח 76.......................................................................................................)2022( : התפלגות גילים לפי מגזר50 תרשים 77....................................................................................2022 ,: שיעור זכאים לתעודת בגרות לפי מגזר51 תרשים 77...................................49–25 , גילי2021–2000 ,: שיעור גברים ונשים בעלי תואר אקדמי לפי מגזר52 תרשים 79............) (בש"ח2021 ,: הכנסה חודשית והוצאה חודשית לנפש (תקנית), לפי קבוצת אוכלוסייה53 תרשים 79..............................: הוצאה חודשית על בריאות למשקי בית יהודיים, לפי מידת דתיות של משק הבית8 לוח 80...............................................................2023 ,): תחולת עוני של נפשות, ילדים ואזרחים ותיקים (אחוזים9 לוח 80..........................2023 ,): חלקן של נפשות ומשפחות בכלל האוכלוסייה ובאוכלוסייה הענייה (אחוזים10 לוח 84.....................................................................................: מספר המיזמים בתחומי הפעילות באשכולות54 תרשים 10 תקציר מנהלים אי שוויון בבריאות מתייחס לפערים מדידים במצב הבריאות בין תתי אוכלוסיות הנובעים בין השאר מהבדלים בגורמים חברתיים, כלכליים ופיזיים. מערכת הבריאות עוסקת באופן רציף במיפוי וניטור פערים אלה ובבניית מדיניות וכלים לצמצומם. מידי שנה מפרסם משרד הבריאות את דו״ח השוויוניות בבריאות ומרכז את הנתונים העיקריים המצביעים על פערים אלה, מנתח את הסיבות הפוטנציאליות להיווצרותם פרצה מלחמת חרבות ברזל והשפיעה על 2023 ומתאר צעדי התערבות שנועדו לצמצם אותם. בשנת פערים אלו, אף על פי שהחלה ברבעון האחרון של השנה. ניתן להניח כי השפעותיה של המלחמה על אי ויתכן אף מעבר לה. 2024 השוויון ילוו אותנו גם בשנת השנה הדו״ח מציג נתונים על החברה החרדית וממשיך במעקב אחר החברה הערבית שהדו״ח הקודם התייחס אליה בהרחבה. מגמות עיקריות בתחום אי השוויון במדדי הבריאות מדדי הבריאות העיקריים המוצגים בדו״ח הם מדדי תוחלת החיים, שיעורי התמותה ותמותת התינוקות. מדדים אלה נותחו בקבוצות האוכלוסייה השונות ועל פני אזורים גיאוגרפיים שונים. שנים. לאורך העשור האחרון חלה עלייה בתוחלת 83.3 היא2023- תוחלת החיים ב- תוחלת החיים‰ החיים באוכלוסייה בישראל. שיעור העלייה בתוחלת החיים בקרב קבוצת הנשים הערביות הוא הגבוה ביותר – יותר מנשים יהודיות ויותר מגברים יהודים וערבים. פערי תוחלת החיים בין נשים ערביות לנשים יהודיות הולך ומצטמצם, בעוד הפער בין גברים יהודים לגברים ערבים הולך וגדל. מגמה זו המשיכה גם . השפעת המלחמה על תוחלת החיים ניכרת בעיקר באוכלוסייה היהודית. בקרב הגברים 2023 בשנת הפער בין תוחלת החיים בנטרול הרוגי המלחמה לתוחלת החיים הכוללת את הרוגי המלחמה הוא חודשים. בניתוח גיאוגרפי ניכרים פערים בתוחלת החיים 4 חודשים. בקרב הנשים היהודיות הוא11 בין האזורים השונים. תוחלת החיים באזורי המרכז, תל אביב, ירושלים ויהודה ושומרון (ביהודה ושומרון נמדדו המדדים לאוכלוסייה היהודית בלבד) גבוהה מהממוצע הארצי בעוד שבאזורי חיפה, הצפון והדרום היא נמוכה מהממוצע הארצי. נפש. שיעור 1,000- ל4.4 הוא2023- נפש – שיעור התמותה המתוקנן ב1,000- שיעורי התמותה ל‰ . לאורך העשור האחרון, לא ניכרת מגמה ברורה של ירידה או עלייה2022 לעומת2023 זה ירד בשנת בשיעורים אלו. שיעורי התמותה בחברה היהודית נמוכים משיעורי התמותה בחברה הערבית. לאורך ההפרש 2023 . בשנת19%-29% העשור האחרון ההפרש בשיעורי התמותה בין חברות אלה נע בין . בחינת שיעורי התמותה לפי אזורים גיאוגרפיים 24.4% ובנטרול הרוגי המלחמה על18.6% עמד על מראה תמונה הפוכה להפרשי תוחלת החיים – שיעורי התמותה באזורי תל אביב, המרכז, ירושלים ויהודה ושומרון נמוכים יותר מהממוצע הארצי בעוד באזורי חיפה, הצפון והדרום הם גבוהים יותר ממנו 2023- לידות חי ב1,000- לידות חי – שיעור תמותת התינוקות ל1,000- שיעורי תמותת תינוקות ל‰ . גם במדד זה ניכרת מגמה של ירידה לאורך העשור האחרון. ירידה זו ניכרת גם בחברה2.7 הוא היהודית וגם בחברה הערבית. יחד עם זאת, הפערים בין החברה היהודית והחברה הערבית ממשיכים 16% בחברה היהודית לעומת ירידה של16.7% – שיעור הירידה בחברה היהודית גדול יותר (ירידה של . פערים אלו 2.7 בחברה הערבית). היחס בין שיעורי התמותה בין החברה הערבית לחברה היהודית הוא באים לידי ביטוי בכל האזורים הגיאוגרפיים וגבוהים במיוחד באזור הדרום, שם היחס בין שיעורי תמותת .4-התינוקות עולה ל 11 מגמות עיקריות בתחום אי השוויון בתשתיות בריאות זמינות שירותי הרפואה, נגישותם ואיכותם משפיעים באופן משמעותי על מדדי בריאות האוכלוסייה. נפש בפילוח גיאוגרפי. 1,000-בדו״ח השנה נמשך המעקב אחר שיעור המיטות וכוח האדם הרפואי ל בנוסף יתוארו מהלכי מדיניות בתחומי תכנון כוח האדם בחברה החרדית והערבית, רפורמת הסדרי הבחירה ופריסת תשתיות רפואה המבוססת על ניתוח נתונים. נפש לפי אזור גיאוגרפי ניתן להבחין במגמות הבאות:1,000-בבחינת שיעור המיטות ל . 1.716 הוא עמד על2023-. ב2010-2023 נפש ירד בין השנים1,000- שיעור מיטות האשפוז הכלליות ל‰ השיעורים באזורי הדרום והצפון נשארו יציבים בשנים אלו ונמוכים מהממוצע הארצי, בעוד שבאזורי המרכז, תל אביב וירושלים ניכרת ירידה במדד זה. אזורי תל אביב וירושלים גבוהים מהממוצע הארצי נפש. בשיעור זה ניכרת יציבות בין 1,000- ל0.36 הוא2023- שיעור מיטות האשפוז הפסיכיאטרי ב‰ במרבית אזורי הארץ למעט חיפה וירושלים שם ניכרת שחיקה. באזור חיפה שיעור2020-2023 השנים מיטת אלה הוא הגבוה ביותר ובאזור הדרום הוא הנמוך ביותר. נפש. בשיעור זה ניכרת יציבות יחסית בין 1,000- ל0.10 הוא2023- שיעור מיטות אשפוז השיקום ב‰ , למעט באזור תל אביב שם ניכרת שחיקה. אזור תל אביב הוא האזור בו שיעור המיטות2020-2023 .הוא הגבוה ביותר ובצפון הוא הנמוך ביותר נפש. גם בשיעור זה ניכרת יציבות בין 1,000- ל2.8 הוא2023- שיעור מיטות האשפוז הגריאטרי ב‰ שם ניכרת שחיקה. בתל אביב, חיפה והמרכז- , למעט באיזורי תל אביב והדרום2020-2023 השנים שיעור מיטות אלה הוא הגבוה ביותר ובדרום ובירושלים הוא הנמוך ביותר. נפש ניתן להבחין בפערים הבאים:1,000-בבחינת מספר המועסקים במקצועות הרפואה ל נפש גבוה יותר מהממוצע 1,000- באזורי תל אביב, חיפה והמרכז מספר הרופאים והרופאות הממוצע ל‰ .. בשאר האזורים המספר נמוך מהממוצע הארצי3.9 הארצי העומד על .5.4 באזורי תל אביב וחיפה מספר האחים והאחיות הממוצע גבוה יותר מהממוצע הארצי העומד על‰ באזורי תל אביב, המרכז וחיפה מספר העוסקים במקצועות רפואה אחרים (כגון פיזיותרפיסטים, קלינאי‰ .5.3 תקשורת, תזונאים וכד׳) גבוה מהממוצע הארצי העומד על .5.8 באזורי תל אביב וחיפה מספר העוסקים במקצועות פרא רפואיים גבוה מהממוצע הארצי העומד על‰ נכנסה לתוקפה רפורמת הסדרי הבחירה מול קופות החולים, במטרה להרחיב את השירותים2023-ב הרפואיים העומדים לרשות המבוטחים. הוגדרו קריטריונים חדשים שבהם הקופות נדרשות לעמוד כדי להגדיל את נגישות המבוטחים לבתי חולים, הוספו תחומים שהמבוטח זכאי לקבל בהם שירות ללא קשר להסדרי הבחירה של הקופה שאליה הוא משתייך והוגדרו לקופות החולים קריטריונים שקופים וברורים ליידוע המבוטחים לגבי הרחבת אפשרויות הטיפול. הרפורמה צפויה לקצר את מרחקי ההגעה של מטופלים לשירותי בריאות שונים ובכך לשפר את השירות, בעיקר לתושבי הפריפריה. תחומי פעילות: טיפות החלב, מרכזי 3 במסגרת פריסת תשתיות מבוססות נתונים, בוחן הדו״ח השנה שיקום ומכוני אונקולוגיה: מתגורר באזורים סטטיסטיים הנמצא במרחק - 98% – טיפות חלב – שיעור גבוה מתושבי ישראל‰ ק״מ מתחנת טיפת חלב*. בניתוח גיאוגרפי, המחוז בו הנגישות היא5 הליכה או מרחק נסיעה של עד הנמוכה ביותר הוא מחוז הדרום. 12 בעוד שבמרכז הארץ קיימים לא מעט מרכזי יום, בתי חולים ומרפאות, בפריפריה- מרכזי שיקום‰ הגאוגרפית כמעט שאין מרכזי שיקום. הבעיה המרכזית קיימת דרומית לבאר שבע. במחוז הצפון המצב מעט טוב יותר, אם כי בחינת שיעורי הביקוש מגלה ששיעורי ההיצע דלים יחסית גם הם. מניתוח , שנועד להעריך את הביקוש לשירותי שיקום (בהתבסס על אירועי 2030 הזדקנות האוכלוסייה עד שנת שבר צוואר ירך ושבץ מוחי) בבחינת השיקום הגריאטרי ניכר כי אזורי הצפון, הדרום והבקעה צפויים להיות בלתי נגישים לשיקום גריאטרי ואורתופדי. בתי חולים 4- מהטיפולים האונקולוגיים בבתי החולים בישראל ניתנים ב60%- מרכזים אונקולוגיים – כ‰ – בתי חולים בינוניים נוספים4- נוספים ב20%-גדולים – סוראסקי, תל השומר, בילינסון ורמב״ם. כ סורוקה, הדסה, מאיר ושערי צדק. בנוסף, נמצא כי שיעור החולים הנאלצים לנסוע למחוזות מרוחקים מאזור מגוריהם גבוה בעיקר באזור הדרום. במסגרת תכנון כוח האדם במערכת הבריאות, נבחנה מידת הייצוג של כוח אדם מהחברה החרדית ומהחברה הערבית: שיעור השתלבותה של האוכלוסייה החרדית במקצועות הרפואה - כוח אדם מהחברה החרדית‰ והבריאות נמוך במידה ניכרת בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מצב זה בולט במיוחד בתחומים כמו רפואה, פיזיותרפיה, תזונה ופסיכולוגיה, שבהם לא נרשמה עלייה ניכרת בשנים האחרונות. בכל שנה ניתן מספר מועט של רישיונות מקצועיים בתחומים אלו לאנשי מקצוע חרדים, כאשר מספר הסטודנטים החרדים בלימודי רפואה נושק לאפס. לעומת זאת בתחום הסיעוד ניכרת צמיחה בשנים האחרונות של אחים ואחיות מהחברה החרדית. הסיבה לכך היא בנייתן של תוכניות ייעודיות לסטודנטים מהחברה החרדית, בשונה מתחומים אחרים. התאמתן של תוכניות בתחומים מגוונים לחברה החרדית, יחד עם פרסום מסלולי הלימוד המיוחדים, צפויים להביא להגדלת שיעור כוח האדם מחברה זו. השתלבות החברה הערבית במקצועות הרפואה והבריאות בישראל - כוח אדם מהחברה הערבית‰ משמעותית, כאשר אנשי מקצוע ערבים ממלאים תפקיד מרכזי במתן שירותי הבריאות בישראל. שיעור הערבים העוסקים ברפואה, רוקחות, סיעוד ורפואת שיניים גבוה משיעורם באוכלוסייה. יש לציין כי ממקבלי רישיונות הרפואה בחברה הערבית למדו בחו״ל. לצד שיעורם הגבוה יחסית של הערבים 75% .במקצועות הבריאות, שיעורם בתפקידי ניהול בכירים במערכת הבריאות ובהתמחויות יוקרתיות נמוך מגמות עיקריות בתחום אי השוויון ברפואה הקהילתית מערך הרפואה הקהילתית המופעל ע״י קופות החולים מהווה תשתית מרכזית לצמצום פערים בריאותיים בכל קופות החולים נעשות פעילויות מגוונות לצמצום אי השוויון. המלחמה העמידה בפני קופות החולים אתגרים משמעותיים כגון טיפול במשפחות מפונים וטיפול משמעותי בתחומי הטראומה ובריאות הנפש הפעילויות העיקריות שבוצעו ע״י קופות החולים: מאוחדת – הפעילה מגוון כלים להתמודדות עם המלחמה כגון מוקדי חירום למענה לאוכלוסייה ‰ המבוגרת, מוקד סיוע נפשי, מוקד ליווי היריון, תהליכים לפיתוח חוסן בקרב צוותים רפואיים וקשר עם אוכלוסיות בסיכון. כמו כן ערכה הקופה סקר לבחינת התנהגויות בריאותיות לאור המלחמה. בנוסף שמה הקופה דגש על הנגשת זכויות רפואיות במטרה לצמצם פערים בערוצים שונים. כללית – גם היא הפעילה מגוון כלים במטרה להתמודד עם השפעות המלחמה. במסגרת זו שמה ‰ הקופה דגש על רציפות הטיפול הרפואי ופתחה מוקדי רפואה באתרי הפינוי של האוכלוסיה, שעסקו גם בקידום התנהגויות בריאות. בנוסף, שמה הקופה דגש על כלים להנגשת שירותים ובהם כלים לטיפול מרחוק. גם כללית פעלה בהעלאת החוסן של הצוותים הרפואיים ופעלה מול משפחות החטופים והשבים. להלן2 *הסבר לשיטת החישוב מופיע בהרחבה בפרק 13 לאומית – הפעילה תוכניות להעצמת הצוותים הרפואיים ובניית החוסן, העלתה את הנגשת השירותים‰ מרחוק והמשיכה להפעיל מערך לוגיסטי של משלוח תרופות במטרה למנוע מהאוכלוסייה לצאת מביתה באזורי סיכון. בנוסף הפעילה הקופה מוקדים לתמיכה נפשית, הפעילה מרפאות ייעודיות וטיפולי רפואה משלימה לאוכלוסיות המפונות, לאנשי המילואים ולבני משפחותיהם. בנוסף, הפעילה מערכת תמיכה וליווי למשפחות החטופים והשבים. במהלך תקופת הלחימה הופעלו מוקדים רפואיים ייעודיים למגוון צרכים דחופים. בנוסף, - מכבי‰ הפעילה הקופה מספר תהליכים לשמירה על הרצף הטיפולי של אוכלוסיות המפונים לאספקה סדירה של תרופות והוקמו מרפאות ייעודיות ביעדי הפינוי. בנוסף, פיתחה הקופה מגוון כלי ניהול מיחשוביים למעקב אחר אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. הקופה גם תגברה את מערך השירותים האדמיניסטרטיביים ופעילויות החוסן לעובדיה. בנוסף לפעילות הקשורה למלחמה פעלה הקופה במטרה לצמצם פערים באיזון מחלות לב כלילית בנשים. במסגרת זו הושקה תוכנית ייעודית שכללה מגוון פעילויות בקרב המבוטחות לצד פעולות הסברה והכשרות לרופאים. ההתערבות הובילה לשיפור במדדי איזון הכולסטרול בקרב נשים חולות לב ולהגברת המודעות. תוכנית התערבות מערכתית לצמצום אי השוויון: הקמת יחידות בריאות באשכולות האזוריים המשיך משרד הבריאות להפעיל תוכנית התערבות רחבת היקף באשכולות האזוריים. לאשכולות 2023-ב האזוריים תפקיד חשוב בצמצום פערי בריאות בהיותם גורם מרכזי בטיפול בגורמים חברתיים סביבתיים המשפיעים על הבריאות (כגון נגישות ותחבורה, זיהום אויר, תזונה, חינוך ועוד). במסגרת זו הוקמו יחידות בריאות בהובלת מתכללי בריאות באשכולות במטרה לעקוב ולהעלות את המודעות למדדי הבריאות של התושבים וליזום מהלכים אזוריים המשפיעים על בריאות האוכלוסייה. את פעילות מתכללי הבריאות אלכא. במסגרת זו הופעלו - באשכולות מלווים משרד הפנים ומשרד הבריאות בשיתוף ארגון ג'וינט תוכניות מגוונות כגון עידוד תזונה בריאה, פעילויות לאוכלוסייה המבוגרת, תוכניות לעידוד פעילות גופנית, פעילות בתחום הגיל הרך ופעילויות נוספות. :1 פרק אי השוויון במדדי הבריאות 15 אי שוויון בבריאות מתייחס להבדלים מדידים במצב הבריאות בין תתי אוכלוסיות. ניתן למדוד אי שוויון בבריאות ולעקוב אחריו באמצעות נתונים והשוואות לאורך זמן. שוויוניות בבריאות היא היעדר הבדלים לא הוגנים שניתן למנוע או לתקן בין קבוצות של אנשים, בין שהקבוצות מוגדרות על בסיס חברתי, כלכלי, דמוגרפי, גאוגרפי או על פי ממדים אחרים של אי שוויון (כגון מין, מגדר, אתניות, מוגבלות או נטייה מינית). ) יש השפעה על תוצאות social determinants of health( לגורמים החברתיים הקובעים את הבריאות הבריאות, והם מהווים רכיב מרכזי בהבטחת השוויוניות בבריאות. אלו הם התנאים שבהם אנשים גדלים, כלומר, שירותי הבריאות הניתנים 1.עובדים, חיים ומתבגרים, והמערך הרחב יותר של כוחות ומערכות אלו מלחמת חרבות 2023 בשנת2.במערכת הבריאות אינם המשפיעים הבלעדיים על בריאות האוכלוסייה ברזל השפיעה על תנאים אלו, אף על פי שהחלה ברבעון האחרון של השנה. מגמות עיקריות בתחום אי השוויון במדדי הבריאות 1.1 לידות1,000- שנים. שיעור תמותת התינוקות ל83.3 היא2023-תוחלת החיים של סה״כ האוכלוסייה ב .4.4 נפש הוא1,000- ושיעור התמותה ל2.7 חי הוא אי השוויון בין אוכלוסיות שונות בחברה מוצא את ביטויו במדדי הבריאות. בחינה של מדדי תוצא בריאותיים – תוחלת חיים, שיעורי תמותה ושיעורי תמותת התינוקות – מגלה פערים המעידים על הבדלים באורח חיים בריא, באוריינות בריאות ובנגישות לשירותים רפואיים. טיפול באי השוויון אמור להשפיע על מדדי הבריאות ולאזן את הפערים בהם. השנה, המחיר הכבד של המלחמה השפיע על התמותה ועל מדד תוחלת החיים. בהשוואה בין אוכלוסיות, החברה היהודית הושפעה יותר מהחברה הערבית. בפירוט להלן נציין את מידת ההשפעה. מגמות במדדי הבריאות: תוחלת חיים, שיעורי תמותה ותמותת תינוקות1.1.1 ,מגמת העלייה בתוחלת החיים והירידה בשיעורי תמותת התינוקות ניכרת לאורך כל העשור האחרון ) שבהן העלייה בתוחלת החיים בלידה נבלמה ובתקופת 2022–2020( למעט בשנות מגפת הקורונה – ללא הרוגי המלחמה 3המלחמה. מחיר המלחמה בולט מאוד – בעיקר בתוחלת החיים ובשיעורי התמותה חודשים. 6-תוחלת החיים הייתה צפויה להיות גבוהה ב 2023–2013 : מדדי הבריאות העיקריים1 לוח מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה Social determinants of health, WHO ]1 County Health Rankings & Roadmaps, What Impacts Health, Explore health topics, University of Wisconsin ]2 .Population Health Institute ] כל שיעורי התמותה המופיעים בפרק זה מתוקנני גיל3 16 . חיילים ואזרחים שנהרגו במלחמה1,250 כוללים2023 הערה: שיעורי התמותה בשנת ניכרת מגמת שיפור בולטת במדד תוחלת החיים (גם כאשר כוללים את הרוגי המלחמה) 2023-ב שנה ללא הרוגי 0.9( שנה0.4-, לפני מגפת הקורונה, ב2019 והיא גבוהה יותר מתוחלת החיים בשנת המלחמה). 65 תוחלת החיים בלידה ובגיל1.1.2 19.4- לנשים ומ22.9- ל22.1- – עליה מ65 ניכרת מגמת שיפור גם בתוחלת החיים בגיל2023 בשנת .65 לגברים. ניכר כי המלחמה לא השפיעה על תוחלת החיים בגיל20.3-ל 2023 לעומת2022 – 65 : תוחלת החיים בלידה ובגיל1 תרשים מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חודשים: 11- עלתה תוחלת החיים ללא הרוגי המלחמה של נשים בלידה בכ2023 לשנת2022 בין שנת עדיין 2022 . בשנת81.7- ל80.9-, בעוד תוחלת החיים בקרב גברים עלתה בכשנה: מ85.7- ל84.9-מ מסך הפטירות), שיעורי התמותה מקורונה היו גבוהים 8.4%( הייתה תמותה גבוהה יחסית מנגיף קורונה יותר בקרב גברים מבקרב נשים. תוחלת החיים לפי קבוצות אוכלוסייה1.1.3 לאורך השנים, ניכר פער בתוחלת החיים בין החברה היהודית לחברה הערבית. הפערים בקרב הגברים גבוהים יותר מאשר בקרב הנשים. תוחלת החיים של גברים ערבים ירדה מאוד בשנות הקורונה, ובשנת ), גבוהה אך במעט מתוחלת החיים 78.2( לפני הקורונה2019 חזרה לרמה שהייתה בה בשנת2023 . תוחלת החיים של נשים ערביות ירדה גם היא בשנות הקורונה, אך במידה2013 לפני עשור – בשנת שנה לעומת 1.3- הייתה עלייה ניכרת בתוחלת החיים, כך שהיא גבוהה ב2023 פחות בולטת, ובשנת שנים – 2.3- עלתה תוחלת החיים בקרב הנשים הערביות ב2013-. סה"כ, מ83.2 ועומדת על2019 . שיעור העלייה בתוחלת החיים בקרב נשים ערביות הוא הגבוה ביותר בעשור האחרון – יותר3%-כ מבקרב הנשים היהודיות ויותר מבקרב הגברים בשתי קבוצות האוכלוסייה. כמו כן, ההפרש בין קבוצות האוכלוסייה בקרב הנשים הולך ומצטמצם, בעוד שבקרב הגברים הוא גדל. 20.3 22.9 20.3 22.9 19.4 22.1 81 85.5 81.7 85.7 80.7 84.8 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 גברים נשים בגיל 65 2023 בגיל 65 2023 ללא הרוגי המלחמה בגיל 65 2022 בלידה 2023 בלידה 2023 ללא הרוגי המלחמה בלידה 2022 17 2023–2013 : תוחלת החיים לפי קבוצות אוכלוסייה2 תרשים מקור: עיבודי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השפעת המלחמה באה לידי ביטוי בעיקר בקרב האוכלוסייה היהודית. ניתן להבחין בפער בין תוחלת החיים בנטרול הרוגי המלחמה לבין תוחלת החיים הכוללת את הרוגי המלחמה. בקרב הגברים פער זה ). כמו כן, 86.1 לעומת85.8( חודשים4 ), ובקרב הנשים על82.4 לעומת81.5( חודשים11 עומד על 3- חודשים בקרב הגברים, וירד בכ4- ב2023-בנטרול הרוגי המלחמה, הפער בין ערבים ליהודים עלה ב .2022-חודשים בקרב הנשים בהשוואה ל נפש מתוקננים לפי קבוצות אוכלוסייה1,000- שיעורי תמותה ל1.1.4 . בחינת4.3 נפש ובקרב יהודים ואחרים על1,000- ל5.1 על2023-שיעור התמותה בקרב ערבים עמד ב נפש) מגלה שיעור תמותה גבוה בקרב ערבים כל 1,000-יחס שיעורי התמותה המתוקננים לגיל (ל . יחס זה עלה בשנות הקורונה, וחזר 29%–17% , בטווח של2023–2013 השנים, לעומת יהודים בשנים . יש לציין כי הפרש זה כולל את 2013-, וזהה ליחס ב2022-, מעט נמוך יותר מב2013- לרמתו ב2023-ב הרוגי המלחמה, שברובם היו יהודים. בנטרול הרוגי המלחמה ההפרש בשיעורי התמותה היה גבוה יותר .2023- ב24%-ומגיע לכ 2023–2013 נפש לפי קבוצות אוכלוסייה1,000-: שיעורי התמותה ל2 לוח מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 78.0 78.2 78.3 80.9 83.2 83.2 79.4 80.7 80.7 81.5 82.4 84.3 85.8 86.1 82.5 83.7 84.3 70.0 72.0 74.0 76.0 78.0 80.0 82.0 84.0 86.0 88.0 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2023 ללא הרוגי המלחמה תוחלת חיים גברים ערבים תוחלת חיים נשים ערביות תוחלת חיים - שני המינים ערבים תוחלת חיים גברים יהודים ואחרים תוחלת חיים נשים יהודיות ואחרות תוחלת חיים - שני המינים יהודים ואחרים 2023 ללא הרוגי המלחמה 2023 2022 2021 2020 2019 2018 2017 2016 2015 2014 2013 5.1 5.1 5.6 6.2 6.1 5.5 5.4 5.6 6.1 6.0 6.0 5.7 - שיעור תמותה ערבים 4.1 4.3 4.7 4.8 4.8 4.7 4.6 4.7 4.9 4.8 4.8 4.8 - שיעור תמותה יהודים ואחרים 24.4% 18.6% 19.1% 29.2% 27.1% 17.0% 17.4% 19.1% 24.5% 25.0% 25.0% 18.8% יחס שיעורי התמותה ערבים לעומת - יהודים 18 לידות חי) לפי קבוצות אוכלוסייה1,000 שיעורי תמותת התינוקות (ל־1.1.5 ניכרת מגמה של ירידה בשיעורי תמותת התינוקות גם בחברה הערבית וגם2023–2013 בין השנים בחברה היהודית. יחד עם זאת, לא צומצמו הפערים במדד זה כפי שמתבטאים ביחסי השיעורים. 2023–1996 : יחס שיעורי תמותת התינוקות חברה ערבית לעומת חברה יהודית ואחרת3 תרשים מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב 1.9 בקרב הערבים ועל5.2 על2023- לידות חי עמד ב1,000-שיעור תמותת התינוקות ל היהודים והאחרים. 2023–2013 – לידות חי לפי קבוצות אוכלוסייה1,000-: שיעורי תמותת תינוקות ל3 לוח מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ייתכן שההסבר להפרש בין היהודים לערבים בשיעור תמותת התינוקות נובע משיעור היענות נמוך יותר לביצוע בדיקות גנטיות, בדיקות אבחנתיות בהריון ומעקב הריון מלא, שיעור גבוה של נישואי קרובים 4.רפואיות כגון ידע ומודעות, עמדות דתיות ועוד-וסיבות פרא )2023–2021 תוחלת החיים לפי אזור גאוגרפי (ממוצע1.1.6 בבחינת תוחלת החיים לפי אזור גאוגרפי, ניכר כי במחוזות צפון, דרום וחיפה תוחלת החיים נמוכה מהממוצע הארצי. ההפרש היחסי באזורי הפריפריה (צפון ודרום) גבוה משמעותית מההפרש באזור חיפה. ומחוז המרכז. חלק 5האזור הגאוגרפי שבו תוחלת החיים היא הגבוהה ביותר היא מחוז יהודה ושומרון מההבדלים בתוחלת החיים במחוזות נובעים מהבדלים בהרכב האוכלוסייה. , משרד הבריאות2022 ] תחומים אלו פורטו בהרחבה בדו״ח אי השוויון בבריאות וההתמודדות עימו לשנת4 ] באזור יהודה ושומרון לא נמדדה תוחלת החיים של האוכלוסייה הערבית. תוחלת החיים המופיעה היא של קבוצת5 האוכלוסייה של יהודים ואחרים בלבד 19 )2023–2021 : תוחלת החיים בלידה לפי אזור גאוגרפי (ממוצע4 תרשים מקור: עיבודי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הערה: , ולפיכך שונה מתוחלת החיים 2023–2021 נתון הממוצע הארצי המופיע בלוח זה הוא ממוצע שנים- . המופיעה בפרק זה2023-ב אזור יהודה ושומרון כולל את תוחלת חיי היהודים והאחרים בלבד.- שיעורי תמותה מתוקננים לפי אזור גאוגרפי1.1.7 1,000-בדומה לתוחלת החיים, הפערים בין האזורים הגאוגרפיים ניכרים גם בשיעורי תמותה מתוקננים (ל נפש). באזורי הפריפריה שיעורי התמותה גבוהים יותר מהממוצע הארצי. מחוז הדרום בולט בשיעורי תמותה גבוהים במיוחד. חלק מהפער נובע משיעור גבוה של אוכלוסייה בדואית באזור הדרום, המאופיינת 6.באורח חיים פחות בריא, שיעור גבוה של תאונות בסביבה הביתית, שיעור נמוך של בדיקות גנטיות וכד׳ נפש לפי אזור גאוגרפי – כלל האוכלוסייה1,000: שיעור התמותה ל־5 תרשים מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הערה: אזור יהודה ושומרון כולל את שיעור תמותת היהודים והאחרים בלבד. 2022 ,] להרחבה – משרד הבריאות, אי השוויון במערכת הבריאות וההתמודדות עימו6 81.9 82.5 84.2 83.7 81.6 84.4 83.5 83.1 80.0 80.5 81.0 81.5 82.0 82.5 83.0 83.5 84.0 84.5 85.0 מחוז צפון מחוז חיפה מחוז מרכז מחוז ת"א מחוז דרום יהודה והשומרון מחוז ירושלים תוחלת החיים בלידה כלל האוכלוסייה ממוצע ארצי 4.6 4.6 4.0 4.3 5.1 3.4 4.2 4.4 0.0 1.0 2.0 3.0 4.0 5.0 6.0 מחוז צפון מחוז חיפה מחוז מרכז מחוז ת"א מחוז דרום יהודה והשומרון מחוז ירושלים שיעור התמותה ל- 1,000 נפש ממוצע ארצי 20 לידות חי לפי אזור גאוגרפי ואוכלוסייה1,000- תמותת תינוקות ל1.1.8 בבחינת שיעורי תמותת התינוקות לפי אזורים גאוגרפיים וקבוצות אוכלוסייה, ניכר שיעור גבוה יותר של תמותת תינוקות בכל המחוזות בקרב ערבים בהשוואה ליהודים. בהסתכלות לפי מחוז, ניכר כי במחוז הדרום הפער בין יהודים ואחרים לערבים הוא הגבוה ביותר, ובמחוז ירושלים הוא הנמוך ביותר. לידות חי לפי אזור גאוגרפי וקבוצות אוכלוסייה1,000: שיעורי תמותת התינוקות ל־6 תרשים מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הערות: מקרים של תמותת תינוקות19–5 שיעור תמותת התינוקות בקרב הערבים במחוז תל אביב מבוסס על- . באזור יהודה ושומרון נמדדו שיעורי תמותת התינוקות מקרב קבוצת היהודים והאחרים בלבד- הפערים במדדי הבריאות – סיכום1.1.9 לאורך השנים ניכר שיפור במדדי תוחלת החיים, שיעורי התמותה ושיעורי תמותת התינוקות באוכלוסיית ישראל. בחינת הפערים במדדים אלו ממשיכה להצביע על פערים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גאוגרפיים – בעיקר בין אזורי הפריפריה למרכז. התנהגות בריאותית בחברה החרדית1.2 בדו״ח השנה, יושם דגש על החברה החרדית. אי השוויון החברתי והכלכלי בישראל בא לידי ביטוי באופן משמעותי בחברה החרדית. כאמור, רבים מהגורמים המשפיעים על הבריאות אינם טמונים במערכת כלכליים בהם אנשים נולדים וחיים. החברה החרדית, -הבריאות אלא מושפעים מהתנאים החברתיים מאופיינת ברמה סוציו אקונומית נמוכה ואורחות חיים ייחודיות המשפיעות גם על הבריאות שלה. מעבר למעמד סוציו־אקונומי נמוך יחסית לאוכלוסייה הכללית, ושיעורי השכלה והשכלה גבוהה נמוכים, החברה החרדית מאופיינת באורחות חיים ייחודיים, שלהם השפעה פוטנציאלית על מדדי הבריאות: 1.9 1.9 1.5 1.8 2.3 2.2 2.6 2 3.6 4 3.6 5.9 9.2 4.2 5.3 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 מחוז צפון מחוז חיפה מחוז מרכז מחוז תל אביב מחוז דרום אזור יהודה ושומרון מחוז ירושלים כלל האוכלוסייה תמותת תינוקות יהודים ואחרים תמותת תינוקות ערבים 21 תזונה – החברה החרדית מתאפיינת בצריכה נמוכה של פירות וירקות לנפש ביחס למספר הנפשות‰ מגודל משק בית ממוצע בכלל61%-בבית – אף שגודל משק בית ממוצע בחברה החרדית גבוה ב זאת ועוד, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, משקי 8. סך ההוצאה על פירות וירקות דומה7,האוכלוסייה 79%( שתייה ממותקת9:בית חרדים מאופיינים בשיעורים גבוהים יותר של רכישת מזונות לא בריאים 93%( באוכלוסייה הכללית), חטיפים51% ממשקי הבית החרדים רוכשים שתייה ממותקת לעומת בחברה החרדית לעומת 78%( באוכלוסייה הכללית), מאפים מתוקים67% בחברה החרדית לעומת באוכלוסייה הכללית). 74% בחברה החרדית לעומת89%( באוכלוסייה הכללית) וממתקים60% ז', המראים שיעור-הרגלי תזונה אלו יתכן ומשתקפים גם בנתוני גובה של ילדים חרדים בכיתות א' ו אימוץ 10. של ילדים בתת גובה בחברה החרדית לעומת ילדים בכלל האוכלוסייה2 הגבוה בערך פי בקרב בני הישיבות קיימת מודעות 11.הרגלי אכילה בריאים הוכח כגורם משמעותי לבריאות תקינה נמוכה לאורח חיים בריא, שמתבטאת בצריכה של מזון אולטרה מעובד המוגש בישיבה ושאינו נדרש לעמוד בתקן מחייב של איכות, יחד עם צריכה מרובה של שתייה מתוקה ומיעוט באכילת פירות 12.וירקות , ניתן לראות 2022- נפש ב100- ומעלה ל25 סוכרת – בניתוח שיעור הימצאות הסוכרת בגילאי‰ .35-64 כי שיעורי הסוכרת בחברה החרדית גבוהים מעט מבאוכלוסייה היהודית בין הגילאים בחברה היהודית 1.8% (לעומת1.9% השיעור בחברה החרדית הוא35-44 בקבוצת הגיל הוא 55-64 ) ובקבוצת הגיל6% (לעומת6.7% הוא45-54 שאינה חרדית), בקבוצת הגיל ). בגילאים הבוגרים יותר השיעור בחברה החרדית נמוך יותר: בקבוצת 15.1% (לעומת16% 13.)37.3% (לעומת35.3% ומעלה הוא75 ) ובגיל27.4% (לעומת26.8% הוא65-74 הגיל מהחברה החרדית עוסקים 26% , פעילות גופנית – החברה החרדית מתאפיינת באורח חיים יושבני‰ בקרב יהודים שאינם חרדים. בבחינת אופי הפעילות נמצא כי33% בפעילות גופנית קבועה לעומת 14. בחברה שאינה חרדית31% עוסקים בפעילות גופנית מאומצת לעומת16% בחברה החרדית רק תופעה זו עלולה להשפיע על פערי הבריאות בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה הכללית. – שיעורי התמותה בעקבות היפגעות בלתי מכוונת 15 תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת‰ בקרב ילדים חרדים, בהשוואה לילדים שאינם1.7 , גבוהים פי2022 בחמש השנים שקדמו לשנת מקרים למאה אלף בהתאמה). מתחת לגיל 2.3 מקרים למאה אלף לעומת3.8( 17–0 חרדים בגילי (משתנה בין הגילים) עבור ילד חרדי 2.2- ל2 הנתון עוד מובהק יותר, ומצביע על סיכון הנע בין פי15 .לעומת ילד יהודי שאינו חרדי בריאות השן – קיימים שיעורים גבוהים של תחלואה דנטלית בקרב ילדים בחברה החרדית, שיעורי ‰ 16.עששת גבוהים יותר ובהתאם, צורך גדול יותר בטיפולים .2023 ,2021 ] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – משקי בית – תכונות כלכליות וצפיפות דיור על פי סקר כוח אדם7 .2023 ,] שנתון החברה החרדית, המכון הישראלי לדמוקרטיה8 –] הדר סמואל, רינה מעוז ברויאר, "הרגלי צריכת מזון ועמדות כלפי התוכנית לסימון מוצרי מזון", מכון מאיירס–ג׳וינט9 .2020 ,ברוקדייל .2023 ,] מדדי גדילה בילדים, עולם הדאטה של משרד הבריאות10 .2024 ,] תזונה בריאה לילדים ולנוער, משרד הבריאות, הורות והורים11 .2024 ,] נתוני אגף התזונה, משרד הבריאות12 .2022 ,] הרישום הלאומי לסוכרת, משרד הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות13 ,"] ד״ר איתן רגב, דב גולדברג, ד״ר תמר הרטום ואדם נשרי, "בריאות, תחלואה וצריכת שירותי בריאות בחברה החרדית14 .2023 ,משרד הבריאות והמכון החרדי למחקרי מדיניות , משרד הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות.2023 ] דו״ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת15 .84 '. עמ2023 ,] שירותי בריאות השן במסגרת סל שירותי הבריאות, דו"ח מבקר המדינה16 22 שיעור התחסנות – החברה החרדית מאופיינת בשיעור כיסוי חיסונים נמוך. הגורמים העיקריים‰ לשיעורי התחסנות נמוכים אלו הם מגבלות לוגיסטיות (הנובעות מקשיי התנהלות עם מספר רב של ילדים, אי התאמה של שעות הפעילות וקושי בקביעת תורים), חששות וחשדנות כלפי היעילות של החיסונים, חוסר מודעות לחשיבות החיסונים ועיתוי קבלתם, ולעיתים גם פעילות ממוקדת של כך לדוגמה, המגזר החרדי הוא המגזר עם שיעור ההיענות 17.מתנגדי חיסונים בקרב החברה החרדית בקרב המגזר החילוני. 29% לעומת14% ומעלה, ועומד על20 הנמוך ביותר לחיסוני שפעת בקרב בני עומד על 2024  בשנתMMR בתחום חיסון הילדים בטיפות חלב, למשל, נמצא כי שיעור ביצוע חיסון 64% בחלק מתחנות טיפות חלב חרדיות בירושלים בהשוואה לממוצע הארצי שעומד על34–13% טיפות חלב בעלות2- מהילדים שאינם מחוסנים בארץ משויכים ל10%- כמו כן, נמצא כי כ18.)2024( 19.אופי אוכלוסייה חרדי במחוז ירושלים בריאות הנפש – כפי שניתן לראות בלוח שלהלן, שיעורי צריכת שירותי בריאות הנפש נמוכים יותר ‰ .ביישובים שרוב אוכלוסייתם חרדית, לעומת יישובים שבהם רוב האוכלוסייה לא חרדית : אחוז מטופלים בבריאות הנפש בחלוקה דמוגרפית מבין מבוטחי קופות החולים כללית, 4 לוח )2017( מכבי ולאומית .2017 ,מקור: נתוני האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות , שעסק בתוצאות השלב השלישי ברפורמת בריאות הנפש, העלה כי 2020 דו"ח מבקר המדינה משנת רמת הנגישות והזמינות של שירותי בריאות הנפש באוכלוסייה החרדית אינה מספקת. כמו כן, הדו"ח ציין את הקושי התרבותי הקיים באוכלוסייה החרדית בקבלת שירותים בתחום בריאות הנפש מקופות החולים, והעדפת הפנייה לעמותות פנים קהילתיות כמו: 'בית חם', עמותת 'למרחב' ופרויקט 'אל הנפש' שמפעילה קרן ידידות טורונטו. עוד העלתה הביקורת את חשיבות הרגישות התרבותית והכרת הסוגיות הדתיות והקהילתיות בכל התערבות טיפולית בתחום בריאות הנפש. בהקשר זה מציינת הביקורת שהיו מקרים שבהם מטופלים חרדים לא קיבלו שירותים מפאת חוסר התאמה תרבותית של המטפל, או לנוכח מרפאה שאינה מותאמת לצורכיהם ובקשותיהם לקבלת טיפול מותאם נענו Avraham Jacobson, Sivan Spitzer, Yanay Gorelik and Michael Edelstein, “Barriers & enablers to vaccination in the ]17 .ultra-Orthodox Jewish population: A systematic review”, Frontiers in Public Health, 2023 .] מערך המודיעין – בריאות הציבור ולשכת הבריאות ירושלים18 ,] ד״ר ארז גרטי, "למה חשוב לעודד התחסנות בחברה החרדית?", מתוך כנס השקת תוכנית בריאות בחברה החרדית19 .2024 ,משרד הבריאות, חטיבת בריאות הציבור יישוב מבוגרים ילדים קריית יערים 0.43% 0.15% ירושלים1.79% 0.73% ביתר עילית2.22% 0.66% בית שמש2.43% 1.08% אלעד2.67% 1.21% בני ברק3.1% 0.9% אילת4.06% 3.24% תל אביב – יפו4.08% 2.31% חיפה4.08% 2.6% באר שבע5.36% 3.32% 23 .. אלו ועוד, מהווים את הגורמים לשיעור המטופלים הנמוך בבריאות הנפש בחברה החרדית20בשלילה אינדיקציה נוספת לפער זה הוא שיעור המפגשים הטיפוליים עם אנשי בריאות הנפש בקהילה לאחר אשפוז פסיכיאטרי, כפי שמופיע בתרשים להלן: יום משחרור 14 : שיעור המפגשים הטיפוליים עם אנשי בריאות הנפש בקהילה תוך7 תרשים מאשפוז פסיכיאטרי .2022 ,מקור: התוכנית הלאומית למדדי בריאות בקהילה ניכר כי גם לאחר אשפוז פסיכיאטרי, בני החברה החרדית מגיעים להמשך טיפול בשיעורים נמוכים יותר 60.7–49.4% בהתאמה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית היהודית עם2022–2020 בשנים42.5–42% – . בהתאמה2022–2020 בשנים – סקר ראשון מסוגו שנערך בקרב בני נוער וצעירים במגזר החרדי בחן את שיעורי העישון 21 עישון‰ וההתנסות בעישון. אוכלוסייה זו אינה נכללת בסקרים שנערכו בעשורים האחרונים הבוחנים את HBSC – Health Behaviors in School Aged( התנהגויות הבריאות של תלמידים בגיל בתי הספר ). התלמידים שנכללו בסקר הם תלמידי ישיבות תיכוניות חרדיות ותלמידי תיכונים לנוער Children .)24–17 ) ותלמידים הלומדים בישיבות גדולות במסגרת פנימייתית (גיל18–12 חרדי נושר (גיל מהנתונים עולה כי קיימת תופעה רחבה של עישון בכלל האוכלוסיות שנסקרו. )18–12( ˆ הרגלי העישון בקרב תלמידי ישיבות תיכוניות חרדיות ותיכונים לנוער חרדי נושר כפי שניתן לראות בתרשים שלהלן, קיים שיעור התנסות גבוה בעישון בשני סוגי המסגרות, כאשר בישיבות תיכוניות:54% לעומת80% :שיעור ההתנסות בתיכונים לנוער חרדי נושר גבוהים יותר ,ב70 ] "משרד הבריאות – היבטים ברפורמה להעברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש", מבקר המדינה, דו"ח שנתי20 .797 '. עמ2020 ] דו״ח סקר עישון בקרב בני נוער וצעירים בחברה החרדית, בעבור המחלקה לחינוך וקידום בריאות, חטיבת בריאות21 .2024 ,הציבור, משרד הבריאות והמכון החרדי למחקרי מדיניות 57.5% 42.0% 60.7% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 2022 49.4% 57.5% 42.5% 42.0% 47.1% 60.7% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 2020 2021 2022 24 )18–12 : שיעור התלמידים בישיבות התיכוניות ובתיכונים לנוער חרדי נושר (גיל8 תרשים שהתנסו אי פעם בעישון מקור: דו״ח סקר עישון בקרב בני נוער וצעירים בחברה החרדית, בעבור המחלקה לחינוך וקידום בריאות, .2024 ,חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות והמכון החרדי למחקרי מדיניות 37% – בבחינת שיעור המעשנים במוסדות אלו, ניכר פער בעיקר בקרב התלמידים המעשנים באופן קבוע בישיבות התיכוניות, כפי שניתן 11% מתלמידי התיכונים לנוער חרדי נושר מעשנים באופן קבוע, לעומת לראות בתרשים להלן: : שיעור התלמידים המעשנים בישיבות תיכוניות ותיכונים לנוער חרדי נושר (גיל 9 תרשים ) על פי תדירות העישון18–12 ,מקור: דו״ח סקר עישון בקרב בני נוער וצעירים בחברה החרדית, בעבור המחלקה לחינוך וקידום בריאות .2024 ,חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות והמכון החרדי למחקרי מדיניות ,22) שנים2.24 (עם סטיית תקן של12.43 גיל ההתנסות הראשון בעישון הממוצע במוסדות אלו הוא כאשר בתיכונים לנוער חרדי נושר הגיל צעיר בכשנה לעומת הישיבות התיכוניות. )24–17( ˆ הרגלי העישון בקרב תלמידי ישיבות גדולות . בבחינת הרגלי העישון 77% שיעור הצעירים בישיבות הגדולות שהתנסו אי פעם בעישון עומד על מתלמידי 56% :ניכר שיעור גבוה יותר מהתלמידים בתיכונים לנוער חרדי נושר והישיבות התיכוניות באופן קבוע. גיל ההתנסות הראשונה של תלמידים אלו 32% הישיבות הגדולות מעשנים, מתוכם .23) שנים2.47 שנים (עם סטיית תקן של14.96 עומד על ) שנערך בקרב HBSC( חשוב לציין כי בהשוואה לסקר הבינלאומי הבוחן את התנהגויות הבריאות של בני הנוער תלמידי בתי הספר בחברה היהודית הכללית, יהודית דתית (ממ״ד) וערבית, הממצאים נמוכים יותר בחברה ] לא כולל התנסות בחג הפורים – שבו מקובל בחברה החרדית לאפשר לילדים להתנסות בעישון. יש לציין שעישון22 .בפורים עשוי להשפיע על תפיסת מסוכנות העישון ואף להוביל להתנסויות נוספות אחריו ] לא כולל התנסות בחג הפורים23 25 היהודית. בין השאר, לדוגמה, במגזר היהודי לבדו שיעור המתנסים בעישון סיגריות בין הכיתות ה׳–י״ב הוא ).16% (ושיעור המתנסים בעישון סיגריות אלקטרוניות הוא2413.4% יחד עם שיעורי העישון הגבוהים, ניכר כי המודעות לנזקי העישון גם היא גבוהה בקרב הצעירים בחברה מהצעירים בכל סוגי המוסדות סבורים כי העישון מזיק לבריאות. מבין המעשנים 90% החרדית: מעל 31%- מתלמידי הישיבות התיכוניות ו50% , מתלמידי הישיבות הגדולות55% ,באופן קבוע או מדי פעם מתלמידי התיכונים לנוער נושר היו מעוניינים להפסיק לעשן. בדיקות רפואיות לגילוי מוקדם של מחלות ממאירות – במגזר החרדי ניכרת נטייה נמוכה יותר ‰ ומעלה40 מבני24% לביצוע בדיקת קולונוסקופיה לגילוי סרטן המעי הגס והחלחולת, כאשר רק .25 בקרב האוכלוסייה היהודית53% עברו את הבדיקה, זאת לעומת בתחום בדיקות הממוגרפיה לגילוי סרטן השד נרשמת השתתפות נמוכה יותר בקרב נשים חרדיות מהחילוניות נבדקות, 84% :, כאשר אחוז הנבדקות יורד ככל שרמת הדתיות עולה76–50 בגילי מהנשים החרדיות. נוסף על כך, שיעור הנשים החרדיות 54%- מהדתיות ו75% , מהמסורתיות80% ) לגילוי סרטן צוואר הרחם נמוך במידה ניכרת ועומד עלPAP( שעברו בדיקת משטח צוואר הרחם 26.57–25 בקרב הנשים החילוניות בגילי75% , לעומת41% התנהגות בריאותית בחברה הערבית1.3 שם דגש על פערי הבריאות בחברה הערבית לעומת החברה2022 דו״ח אי השוויון בבריאות לשנת היהודית. השנה נמשיך ונעקוב אחר פערים אלו תוך ניתוח הסיבות הגורמות להם. בהיותה חברה בעלת שיעור גבוה של אוכלוסייה המתגוררת ביישובים במעמד סוציו־אקונומי נמוך, היא מאופיינת ברמת הכנסה נמוכה, שיעורי השכלה נמוכים ומדדי בריאות נמוכים ביחס לאוכלוסייה הכללית והיהודית במדינת ישראל. לצד מאפיינים אלו, ובמידה רבה גם כתוצאה מהם, קיימים פערים משמעותיים בינה לבין החברה היהודית בהתנהגויות בריאות כמו עישון, תזונה, פעילות גופנית וחיסונים: עישון – החברה הערבית מאופיינת בהרגלי עישון כבדים יותר מהמגזר היהודי. להלן מספר נתונים ‰ :2023 משנתHBSC המצביעים על תופעה זו מבוססים על מחקר ) מאלו שהתנסו במוצר עישון כלשהו, התנסו 20.6%( , חמישית272023 משנתHBSC ˆ על פי מחקר ). 10.4%( מאשר בחברה היהודית2 , כמעט פי11 לפני גיל ) מהתלמידים הבנים בחברה הערבית עישנו לפחות 21.8%( ˆ באותו סקר נמצא כי מעל חמישית בחברה היהודית. 12.8% פעם אחת סיגריה אלקטרונית בחודש האחרון לעומת 27.4%- בקרב גברים חרדים ו21%( 37.2% עומד על74–16 שיעור העישון בחברה הערבית בקרב הגברים בני .2816.4% ) מהשיעור הכללי שעומד על5.4%( בקרב האוכלוסייה הכללית). נשים ערביות מעשנות פחות עישון פעיל או סביל הוא גורם הסיכון העיקרי למחלות שונות כגון מחלות לב, כלי דם וסוגים שונים של ) מאובחנים בחולים שמעשנים או עישנו בעבר. 90%–80%( סרטן. הרוב המוחלט של מקרי סרטן הריאה בהתאם, היארעות סרטן הריאה, כלומר ההסתברות לחלות במחלה, בקרב גברים ערבים הוא הגבוה .29)AAPC=0.5%( 2020–1996 ביותר. יחד עם זאת, ניתן לראות מגמת ירידה קלה ומובהקת בשנים .פיש- על בריאותם ורווחתם של בני נוער בישראל – פרופ׳ יוסי הראלHBSC – 2022–2023 ] ממצאי סקר24 .2 ', הלמ"ס. עמ2023 ] רפואה מונעת – חיסונים ובדיקות לגילוי מוקדם של מחלות ממאירות, הסקר החברתי25 .2024 והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, ינואר2023 ,] התוכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה26 .47 '. עמ2023 לשנתHBSC ] מחקר27 .19 . שקף2022 מרגלית. מדדי פערים בבריאות לשנת-] פרופ' רונית קלדרון28 .2 '. עמ2023 ,] סרטן הריאה בישראל. עדכון נתוני היארעות ותמותה, משרד הבריאות29 26 : היארעות סרטן ריאה לפי מין וקבוצות אוכלוסייה10 תרשים .2024 ,, המרכז הלאומי לבקרת מחלות2020–1996 מקור: סרטן הריאה בישראל, עדכון נתוני תחלואה ותמותה, ישראל – אחוז התלמידים בכיתות ה'–יב' ששתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם 30 שתיית אלכוהול‰ הימים האחרונים שלא למטרות קידוש, הוא הגבוה ביותר בקרב החברה הערבית ועומד30-אחת ב באוכלוסייה הכללית. בכיתות ח'–י' צריכת האלכוהול בחברה 21.7% מהתלמידים, לעומת28.5% על מהתלמידים 61.3% היהודית גבוהה יותר, אך בכיתות יא'–יב' קיימת קפיצה ניכרת, העומדת על בחברה היהודית. 43.4% בחברה הערבית ששתו אלכוהול לפחות פעם אחת באותו החודש, לעומת : שתיית אלכוהול: אחוז התלמידים ששתו משקה אלכוהולי כלשהו, שלא למטרות 11 תרשים הימים האחרונים, לפי כיתה ומגזר30-קידוש, לפחות פעם אחת ב .50 '. עמ2023 לשנתHBSC מקור: מחקר – שיעור התלמידים מהחברה הערבית שהשתמשו במריחואנה גבוה מהתלמידים 31 שימוש בסמים‰ מהחברה היהודית בכיתות ז', ט', יא' ויב'. לעומת זאת, בכיתות ח' וי' שיעור זה נמוך בקרב התלמידים מהתלמידים הערבים 6.8% – מהחברה הערבית ביחס לתלמידים מהחברה היהודית. בממוצע גילאי באוכלוסיית התלמידים היהודית מכיתות ז' ומעלה. יחד עם זאת, 6.1%-מעשנים מריחואנה ביחס ל ניתן לראות ירידה בשימוש במריחואנה בקרב תלמידי החברה הערבית בעשור האחרון בשיעור שעמד . 2023 בשנת8.3%-, ל2014 בשנת12.6% על .50 '. עמ2023 לשנתHBSC ] מחקר30 .73 '. עמ2023 לשנתHBSC ] מחקר31 27 : שימוש בחשיש/מריחואנה: אחוז התלמידים שהשתמשו בחשיש/מריחואנה12 תרשים הימים האחרונים, לפי כיתה ומגזר30-(גראס, קנביס) ב .73 '. עמ2023 לשנתHBSC מקור: מחקר ומעלה בחברה הערבית עוסקים בפעילות גופנית, זאת 20- מבני ה34% פעילות גופנית – רק‰ .32 בחברה היהודית60% לעומת 16.5% ויתורים בתחום הבריאות בשל קשיים כלכליים – בחברה הערבית קיים שיעור של‰ באוכלוסייה הכללית6.9% בוויתור על תרופות במרשם רופא בשל קשיים כלכליים, זאת לעומת מהנזקקים לטיפול רפואי, ויתרו על הטיפול בעקבות מצוקה 18.3% ,). יתרה מזאת2.4 (פי ומעלה בקרב 20-) מבני ה24.7%( . כרבע33 מהאוכלוסייה היהודית8.8% כלכלית, זאת לעומת .34 באוכלוסייה היהודית10.4% האוכלוסייה הערבית ויתרו על טיפולי שיניים, זאת לעומת , נמצאו פערים משמעותיים בין האוכלוסייה 2023 תזונה – על פי הסקר החברתי של הלמ"ס משנת‰ מהאוכלוסייה הערבית צורכים חטיפים50.4% :היהודית לערבית במספר תחומים תזונתיים מהאוכלוסייה הערבית 50.7% ; בלבד בקרב היהודים24.6% מלוחים לפחות פעמיים ביום, לעומת בקרב היהודים; רק 25.9% צורכים בשר אדום או מעובד לפחות שלוש פעמים בשבוע, לעומת 34.3% ; בקרב היהודים35.7% מהערבים צורכים לפחות שתי מנות דגים בשבוע, לעומת9.8% ; מהיהודים17.6%-מהערבים שותים לפחות שלוש כוסות שתייה ממותקת ביום, בהשוואה ל מהיהודים. 31.7% מהאוכלוסייה הערבית צורכים לפחות שלוש מנות ירקות ביום, לעומת21.7%-ו בנוסף, האוכלוסייה הערבית מושפעת פחות מסימוני המוצרים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית: בקרב היהודים, 46% מהערבים מדווחים כי הם מושפעים מהסימון האדום, לעומת33.5% רק מהאוכלוסייה היהודית. עם זאת, 42.6%- מהערבים מושפעים מהסימון הירוק, בהשוואה ל33.4%-ו קיימים גם הבדלים חיוביים בהרגלי התזונה בקרב האוכלוסייה הערבית, הכוללים צריכה מוגברת של פירות, מאכלים מדגנים מלאים וקטניות, וכן שימוש בשמן זית כשמן עיקרי לתיבול ובישול. השמנת יתר – בחברה הערבית ניכר כי שיעור השמנת היתר גבוה יותר מהחברה הכללית. תופעה ‰ מבני השבע בשנתון סובלים10.4% 2023 זו ניכרת הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים. נכון לשנת מהבנות סובלים 14.1%- מהבנים ו19.9% 15–14 בחברה הכללית. בגילי8.1% מהשמנת יתר לעומת 31.6% ,2022 . נכון לשנת35 מהבנות בחברה הכללית11.9%- מהבנים ו12.9% מהשמנת יתר, לעומת .2 ', הלמ"ס. עמ2023 ] פעילות גופנית, הסקר החברתי32 .65 . שקף2022 מרגלית, מדדי פערים בבריאות לשנת-] פרופ' רונית קלדרון33 .4 ', הלמ"ס. עמ2023 ] רווחת האוכלוסייה בישראל וויתורים בשל קשיים כלכליים, הסקר החברתי34 מרגלית, רונית. הישיבה השנתית של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, ממצאים נבחרים-] פרופ׳ קלדרון35 9.2024 ,, ממצאים בצל המלחמה2023 לשנת 28 . בחברה הערבית36 בחברה הכללית23.6 במגזר הערבי סובלים מהשמנת יתר, לעומת84–65 מהגברים בגילי .3740% בלבד קיבלו בעבר ייעוץ תזונתי מדיאטנית, זאת לעומת שיעור כפול בחברה היהודית, העומד על20% 2023 , לפי קבוצות אוכלוסייה15–14 ובני7 : שיעור הימצאות השמנת יתר בילדים בני13 תרשים מרגלית, רונית. הישיבה השנתית של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, -מקור: פרופ׳ קלדרון 9.2024 ,, ממצאים בצל המלחמה2023 ממצאים נבחרים לשנת : שיעור הימצאות של השמנת יתר על פני גילים שונים – גברים לפי קבוצות אוכלוסייה14 תרשים .2022 מרגלית, מדדי פערים בבריאות לשנת-מקור: פרופ' רונית קלדרון מהנשים סובלות מהשמנת יתר, 33.3% ,64–20 בקרב נשים ערביות השיעור אף גבוה יותר: בגילי , קיימת מגמת עלייה, והשיעור עומד היום על 15–14 . בגילי84–65 מהנשים הערביות בגילי54.5%-ו מהנערות הערביות. 13.4% .25 , שקף2022 מרגלית, רונית. מדדי פערים בבריאות לשנת-] פרופ' קלדרון36 .3 ', הלמ"ס. עמ2023 ] משקל ודיאטה, הסקר החברתי37 29 : שיעור הימצאות של השמנת יתר על פני גילים שונים – נשים לפי קבוצות אוכלוסייה15 תרשים .2022 מרגלית, מדדי פערים בבריאות לשנת-מקור: פרופ' רונית קלדרון 38. בחברה הכללית18.2% ומעלה חולים בסוכרת, לעומת45- מבני ה26.4% סוכרת – בחברה הערבית‰ .39) חולה בסוכרת49.5%( ומעלה כמעט מחצית מהאוכלוסייה75 שיעור הסוכרת עולה עם הגיל, ובגילי בחולי סוכרת נחשבת לרמת סוכר גבוהה במיוחד, ומעידה על חוסר איזון 9% העולה עלHbA1c רמת מספק של הסוכרת, מה שמגביר את הסיכון לסיבוכי המחלה, כגון פגיעה בעיניים עד עיוורון, כשל כלייתי, בחברה הערבית, נתון זה עומד 44–18 פגיעה עצבית, וכן מחלות לב וכלי דם. בקרב חולי סוכרת בגילי 40.22.4% – ), השיעור אף גבוה יותר3–1 . בקרב המגזר הערבי במצב כלכלי נמוך (דירוג21.3% על בהתאמה. בקרב ילדים, 18.3%- ו12.1% זאת בהשוואה לשיעורים בחברה הכללית, שעומדים על בשיעור כפול מזה 9% העולה עלHbA1c מהמגזר הערבי סובלים מרמת17–2 חולי סוכרת בגילי , 14–10 מחולי הסוכרת בגילי70%של האוכלוסייה הכללית, כאשר בחברה הבדואית הנתון מטפס ל־ באוכלוסייה היהודית שאינה חרדית. נתון זה מעיד על חוסר בשליטה על המחלה ופגיעה 16% לעומת משמעותית במי שמדורגים ברמה סוציו אקונומית נמוכה ובילדים בפרט. ומעלה לפי קבוצות אוכלוסייה וקבוצות גיל 25 : שיעור הימצאות הסוכרת בקרב בני16 תרשים 2022-ב 2022-מקור: משרד הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, הרישום הלאומי לסוכרת, מצב הסוכרת בישראל ב .30 . שקף2022 מרגלית, מדדי פערים בבריאות לשנת-} פרופ' רונית קלדרון38 .2022 ,] הרישום הלאומי לסוכרת, משרד הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות39 .35 . שקף2022 מרגלית, מדדי פערים בבריאות לשנת-] פרופ' רונית קלדרון40 30 בדיקות רפואיות לגילוי מוקדם של מחלות ממאירות – בחברה הערבית ניכרת נטייה נמוכה‰ 40 מבני33% יותר לביצוע בדיקת קולונוסקופיה לגילוי סרטן המעי הגס והחלחולת, כאשר רק בקרב האוכלוסייה היהודית. כאשר בוחנים את 50% ומעלה עברו את הבדיקה, זאת לעומת 40 בלבד מבני27% שיעור הניגשים לבדיקה בחמש השנים האחרונות, הנתון אף נמוך יותר, עם ומעלה בחברה הערבית. גם בתחום בדיקות הממוגרפיה לגילוי סרטן השד נרשמת השתתפות בקרב נשים יהודיות. 79% בלבד לעומת68% , עם76–50 נמוכה יותר בקרב נשים ערביות בגילי ) לגילוי סרטן צוואר PAP( נוסף לכך, שיעור הנשים הערביות שעברו בדיקת משטח צוואר הרחם 41.57–25 בקרב הנשים היהודיות בגילי64% , לעומת40% הרחם נמוך במידה ניכרת ועומד על מכלל הילדים ובני 47%- – ילדים ובני נוער ערבים היוו כ42 תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת‰ 24%-, אף שחלקם בכלל אוכלוסיית הילדים ובני הנוער בישראל הוא כ2022 הנוער שנהרגו בשנת ). ככלל, הסיכון של ילד ערבי להיהרג 48%( הנתון עמד על שיעור דומה של מקרים2021 בלבד. בשנת 3.6( 2018–2022 מהסיכון של ילד יהודי, בין השנים2.7 עקב היפגעות בלתי מכוונת היה גבוה פי מקרים למאה אלף ילדים). משמעות נתון זה היא כי 2.7-מקרים למאה אלף ילדים בהשוואה ל לו שיעורי התמותה של ילדים ערבים היו זהים לשיעורי התמותה בקרב ילדים יהודים, ניתן היה ילדים בשנה. למרות המשקל הגבוה של ערבים בנטל התמותה, המגמה ארוכת הטווח 28-להציל כ מצביעה על ירידה לאורך השנים בשיעורי התמותה מתאונות של ילדים ובני נוער ערבים: שיעורי . אחוז 2008–2010 בהשוואה לשנים28%- נמוכים ב2020–2022 התמותה בחברה הערבית בשנים .37% הירידה בשיעורי התמותה בחברה היהודית גבוה יותר, ועומד על .3–2 ', הלמ"ס, עמ2023 ] רפואה מונעת – חיסונים ובדיקות לגילוי מוקדם של מחלות ממאירות, הסקר החברתי41 2022 ,] המערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים, דו״ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת42 :2 פרק אי שוויון בתשתיות וכוח אדם 32 פתח דבר זמינות שירותי הרפואה, נגישותם ואיכותם משפיעים באופן משמעותי על מדדי בריאות האוכלוסייה. בפרק זה נתאר את המגמות המרכזיות בעולם תכנון כוח האדם והייצוג של החברה החרדית והחברה הערבית בכוח האדם הרפואי, את הרפורמה שנערכה בהסדרי הבחירה והשפעתה על נגישות לתשתיות בריאות, ואת תוכנית התשתיות הלאומית שבמסגרתה מבוצעת פריסת תשתיות על בסיס ניתוח נתונים המצביעים על זמינות השירותים תוך מיקוד בפריסת טיפות חלב, במכוני שיקום ובמרכזי טיפול אונקולוגי נפש לפי אזור גאוגרפי1,000 מספר המיטות ל־2.1 נפש משמש אינדיקטור חשוב בניתוח אי השוויון בין אזורים גאוגרפיים1,000-מספר מיטות האשפוז ל נפש לפי סוגים שונים של 1,000-שונים. בסעיפים הבאים נשווה בין האזורים השונים בשיעור המיטות ל יש לציין כי מספר המיטות בכל מחוז חולק בגודל 43.2023 מיטות אשפוז. כל הנתונים נכונים לסוף שנת האוכלוסייה באותו המחוז. בחישוב זה לא נכללים תושבי אזור יהודה ושומרון. בחישוב ממוצע המיטות הארצי אוכלוסיית יהודה ושומרון נכללת. נפש לפי אזור גאוגרפי 1,000 מיטות האשפוז הכלליות ל־2.1.1 שיעור מיטות האשפוז הכלליות2023 על פי דו"ח של אגף המידע במשרד הבריאות, נכון לדצמבר נפש במדינות 1,000- תושבים. לשם השוואה, ממוצע המיטות ל1,000- מיטות ל1.716 בישראל הוא . בהשוואה אזורית ניכר כי מחוזות הפריפריה – צפון ודרום – מתאפיינים 3.81 היה2022- בOECD-ה נפש. יחד עם זאת, באזורים אלה ניכרת יציבות לאורך השנים במספר 1,000בשיעור נמוך של מיטות ל־ מספר מיטות 2023 , כאשר בשאר האזורים המספר נשחק עם השנים. בשנת2023 עד2010-המיטות מ נפש בדרום ובצפון נמוך מהממוצע הארצי, בעוד בירושלים, חיפה ותל אביב 1,000-האשפוז הכלליות ל הוא גבוה ממנו ובמרכז דומה לממוצע הארצי. נפש לפי אזור גאוגרפי1,000: מספר מיטות האשפוז הכלליות ל־17 תרשים . 2010-2023 ,מקור: מיטות אשפוז ועמדות ברישוי, משרד הבריאות, אגף המידע חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר . 2021 נכונים לינואר2020- ונתוני המיטות ב2016 נכונים לינואר2015-הערה: נתוני המיטות ב הנתונים המופיעים בתרשימים מעוגלים. .2023 ,] מיטות אשפוז ועמדות ברישוי, משרד הבריאות, אגף המידע חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר43 2.2 1.5 2.6 2.0 2.5 1.4 2.2 1.5 2.5 1.8 2.5 1.3 2.0 1.5 2.3 1.7 2.4 1.5 2.0 1.4 2.3 1.7 2.4 1.5 1.9 1.5 2.3 1.7 2.3 1.4 1.72 0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 ירושלים צפון חיפה מרכז תל אביב דרום 2010 2015 2022 2020 2023 2023 ממוצע ארצי מיטות ל- 1,000 נפש 33 נפש לפי אזור גאוגרפי1,000 מספר מיטות אשפוז אגף פסיכיאטריה ל־2.1.2 . לשם השוואה, ממוצע המיטות0.36 נפש הוא1,000- מספר מיטות אשפוז אגף פסיכיאטריה ל2023-ב נפש הוא 1,000-. במחוז חיפה מספר המיטות ל0.67 היה2022- בOECD- נפש במדינות ה1,000-ל . שחיקה זו ניכרת גם 2023 עד2015 הגבוה ביותר לאורך השנים, אך הוא נשחק במידה ניכרת בין השנים במחוזות המרכז, ירושלים ודרום, אך בשיעורים נמוכים יותר. במחוזות צפון ותל אביב מספר המיטות יציב בחיפה ובמרכז גבוה מהממוצע 2023 נפש ב־1,000-לאורך שנים אלו. מספר מיטות אגף פסיכיאטריה ל הארצי, בדרום, בצפון ובירושלים נמוך ממנו ובתל אביב דומה לממוצע הארצי. נפש לפי אזור גאוגרפי1,000: מספר מיטות אשפוז אגף פסיכיאטריה ל־18 תרשים מקור: מיטות אשפוז ועמדות ברישוי, משרד הבריאות, אגף המידע חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע .2010-2023 ,ומחקר . 2021 נכונים לינואר2020- ונתוני המיטות ב2016 נכונים לינואר2015-הערה: נתוני המיטות ב הנתונים המופיעים בתרשימים מעוגלים. נפש לפי אזור גאוגרפי1,000- ל44 מספר מיטות אשפוז אגף שיקום2.1.3 . החשיבות של זמינות מיטות אגף0.1 נפש הוא1,000- מספר מיטות אשפוז אגף שיקום ל2023-ב שיקום עולה לאור המלחמה עקב העלייה במספר פצועי המלחמה. בחינת הפערים במיטות אלה בין מצביעה על מספר נמוך יחסית של מיטות בצפון ובדרום, ומספר גבוה 2023 האזורים הגאוגרפיים בשנת בין השנים 1,000-יחסית בתל אביב והמרכז. מרבית המחוזות שומרים על יציבות במספר המיטות ל , למעט מחוז תל אביב, שבו ניכרת שחיקה.2023–2015 ,] מיטות אגף שיקום כוללות את המחלקות שיקום כללי, שיקום ילדים, שיקום אורתופדי, שיקום נוירולוגי, שיקום נשימתי44 .שיקום נשימתי ילדים וטיפול נמרץ שיקומי מחוסרי הכרה 0.42 0.28 0.90 0.49 0.36 0.28 0.38 0.27 0.83 0.45 0.37 0.26 0.36 0.27 0.70 0.44 0.36 0.25 0.32 0.28 0.68 0.43 0.36 4 0.36 -0.10 0.10 0.30 0.50 0.70 0.90 ירושלים צפון חיפה מרכז תל אביב דרום 2015 2020 2022 2023ממוצע ארצי 2023 מיטות ל- 1,000 נפש 34 נפש לפי אזור גאוגרפי1,000: מספר מיטות אשפוז אגף שיקום ל־19 תרשים . 2010-2023 ,מקור: מיטות אשפוז ועמדות ברישוי, משרד הבריאות, אגף המידע חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר . 2021 נכונים לינואר2020- ונתוני המיטות ב2016 נכונים לינואר2015-הערה: נתוני המיטות ב הנתונים המופיעים בתרשימים מעוגלים. מיטות. המרכז, שהוקם במטרה לפתור 162 יש לציין כי במרכז רפואי צפון (פוריה) הוקם מרכז שיקומי ובו מחסור ניכר בשירותי שיקום לתושבי הצפון, החל לפעול בהדרגה תוך שיפור הנגישות לשירותי שיקום לתושבי אזור זה. נפש לפי אזור גאוגרפי1,000- מספר מיטות אשפוז גריאטרי ל2.1.4 . מספר המיטות הנמוך ביותר הוא במחוזות2.8 נפש הוא1,000- מספר מיטות אשפוז גריאטרי ל2023-ב ירושלים והדרום.לאורך השנים ניכרת עלייה במספר זה במחוזות חיפה והצפון ושחיקה בירושלים, תל אביב והדרום. נפש לפי אזור גאוגרפי1,000: מספר מיטות אגף אשפוז גריאטרי ל־20 תרשים .2010-2023 ,מקור: מיטות אשפוז ועמדות ברישוי, משרד הבריאות, אגף המידע חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר . 2021 נכונים לינואר2020- ונתוני המיטות ב2016 נכונים לינואר2015-הערה: נתוני המיטות ב הנתונים המופיעים בתרשימים מעוגלים. 0.09 0.04 0.08 0.14 0.20 0.04 0.08 0.04 0.08 0.13 0.20 0.06 0.08 0.05 0.08 0.15 0.17 0.06 0.08 0.05 0.08 0.14 0.17 0.06 0.10 0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 ירושלים צפון חיפה מרכז תל אביב דרום 2015 2020 2022 2023 2023 ממוצע ארצי מיטות ל- 1,000 נפש 2.0 2.3 4.2 3.5 3.8 2.4 1.6 2.3 4.6 3.2 3.4 2.2 1.6 2.5 4.5 3.3 3.2 2.1 1.5 2.6 4.6 3.3 3.2 2.0 2.8 -0.5 0.5 1.5 2.5 3.5 4.5 ירושלים צפון חיפה מרכז תל אביב דרום 2015 2020 2022 2023 2023 ממוצע ארצי מיטות ל- 1,000 נפש 35 מועסקים במקצועות הרפואה והבריאות2.2 .לכוח האדם המועסק במקצועות הבריאות והרפואה תפקיד מרכזי בצמצום פערים במערכת הבריאות נפש, 1,000-המדד הרלוונטי לבחינת פערים במערכת הוא מספר המועסקים במקצועות שונים ל המאפשר השוואה בין אזורים שונים בארץ. הנתונים להלן מתבססים על דוח כוח האדם במקצועות הבריאות ומתייחסים למחוז התעסוקה. 2023–2021 נפש לפי אזור גאוגרפי1,000 מספר רופאים ורופאות ל־2.2.1 אלף בממוצע27- אלף רופאים ורופאות מועסקים בשנה, עלייה מ37.7 היו2023–2021 בממוצע השנים –2012 בממוצע בשנים3.3- נפש עלה מ1,000-. מספר הרופאים והרופאות ל2014–2012 בין השנים נפש במדינות 1,000- ממוצע הרופאים והרופאות ל2022-. ב2023–2021 בממוצע בשנים3.9- ל2014 נפש1,000-. באזורי חיפה, תל אביב והמרכז מספר הרופאים והרופאות המועסקים ל3.7 היהOECD-ה הוא הגבוה ביותר ובאזורי הדרום, ירושלים והצפון הוא הנמוך ביותר. נפש לפי מחוז גאוגרפי, ממוצע 1,000: מספר הרופאים והרופאות המועסקים ל־21 תרשים 2023–2021 2023 מקור: משרד הבריאות, כוח אדם במקצועות הבריאות הערה: סה״כ כולל יהודה ושומרון ומחוז לא ידוע 2023–2021 נפש לפי אזור גאוגרפי1,000- מספר אחים ואחיות ל2.2.2 אלף בממוצע39.3- אלף אחים ואחיות מועסקים בשנה, עלייה מ52 היו2023–2021 בממוצע בין השנים –2012 בין השנים4.9- נפש עלה מ1,000-. מספר האחים והאחיות המועסקים ל2014–2012 בין השנים OECD- נפש במדינות ה1,000- ממוצע האחים והאחיות ל2022-. ב2023–2021 בין השנים5.4- ל2014 . גם במספר האחים והאחיות במחוזות תל אביב וחיפה גבוהים מהממוצע. מחוזות ירושלים, דרום9.4 היה ומרכז נמוכים מהממוצע. 2023–2021 נפש לפי מחוז גאוגרפי, ממוצע1,000: מספר האחים והאחיות המועסקים ל־22 תרשים 2023 מקור: משרד הבריאות, כוח אדם במקצועות הבריאות הערה: סה״כ כולל יהודה ושומרון ומחוז לא ידוע 36 נפש לפי אזור1,000- ל45 מספר המועסקים במקצועות רפואיים אחרים2.2.3 2023–2021 גאוגרפי 30.9- אלף מועסקים במקצועות רפואיים אחרים בשנה, עלייה מ50.8 היו2023–2021 בממוצע בין השנים נפש עלה 1,000-. מספר המועסקים במקצועות רפואה אחרים ל2014–2012 אלף בממוצע בין השנים . יש לציין כי במקצועות אלו לא התבצעה 2023–2021 בין השנים5.3- ל2014–2012 בין השנים3.8מ־ במחוזות תל אביב, חיפה ומרכז מספר המועסקים גבוה מהממוצע OECD-השוואה לממוצע מדינות ה ובמחוזות ירושלים, דרום וצפון נמוך מהממוצע. 2023–2021 נפש לפי מחוז גאוגרפי1,000-: מועסקים במקצועות רפואיים אחרים ל23 תרשים 2023 מקור: משרד הבריאות, כוח אדם במקצועות הבריאות הערה: סה״כ כולל יהודה ושומרון ומחוז לא ידוע נפש לפי אזור 1,000- ל46 מספר המועסקים במקצועות פרא רפואיים2.2.4 2023–2021 גאוגרפי נפש 1,000- מספר המועסקים הממוצע במקצועות הפרא רפואיים ל2023–2021 בממוצע בין השנים . במחוזות תל אביב וחיפה OECD-. גם במקצועות אלו לא התבצעה השוואה לממוצע מדינות ה5.8 היה מספר המועסקים גבוה יותר מהממוצע הארצי, בעוד שבמחוזות המרכז, ירושלים, הצפון והדרום המספר נמוך מהממוצע הארצי. 2023–2021 נפש לפי מחוז גאוגרפי1,000-: מועסקים במקצועות פרא רפואיים ל24 תרשים 2023 מקור: משרד הבריאות, כוח אדם במקצועות הבריאות הערה: סה״כ כולל יהודה ושומרון ומחוז לא ידוע ,] מקצועות רפואיים אחרים: רוקחים, פיזיותרפיסטים, מטפלים ברפואה אלטרנטיבית ומשלימה, מרפאים בעיסוק45 ,אודיולוגים וקלינאי תקשורת, דיאטנים ותזונאים, אופטומטריסטים ואופטיקאים, וטרינרים, כירופרקטים, אוסטאופתים מומחי כף רגל ומטפלים באומנות. ] מקצועות פרא רפואיים: טכנאי ציוד דימות רפואי וציוד טפולי, סייעים לרופאי שיניים, שינניות ובעלי משלוח יד דומה, 46 ,טכנאי פיזיותרפיה וסייעים, טכנאי מעבדה רפואית ופתולוגית, טכנאי תותבים רפואיים ותותבי שיניים, עובדי אמבולנס פקחים בתחום הבריאות הסביבתית והתעסוקתית, טכנאים ועוזרים אחרים, יועצים רפואיים, עובדי בריאות קהילתית ומשלח יד נלווה אחר בתחום הבריאות. 37 2023–2019 נפש לפי אזור גאוגרפי1,000- מועסקים במקצועות בריאות ל2.2.5 , נבחנו מספר מקצועות בריאות2023–2021 נוסף לנתונים שהוצגו להלן שהתייחסו לממוצע בין השנים :2023–2019 פרטניים בין השנים נפש. במחוזות ירושלים ותל אביב 1,000- רופאי שיניים ל0.9 רופאי השיניים: הממוצע הארצי עמד על‰ במחוז המרכז0.8- במחוז חיפה ו0.7 , במחוז הדרום0.5 נפש, לעומת1,000- ל1.1 המספר עמד על נפש. במחוזות חיפה והמרכז הוא עמד על 1,000- רוקחים ל0.9 רוקחים: הממוצע הארצי עמד על‰ במחוז הדרום ושיעור0.5 , במחוז הצפון0.7 במחוז תל אביב, לעומת1.0 , נפש1,000- רוקחים ל1.1 .ממוצע במחוז ירושלים נפש. 1,000- אודיולוגים וקלינאי תקשורת ל0.7 אודיולוגים וקלינאי תקשורת: הממוצע הארצי עמד על‰ במחוזות המרכז0.5 , במחוז חיפה0.8 , במחוז תל אביב0.9 , על1.0 במחוז ירושלים הוא עמד על במחוז הדרום.0.3-והצפון ו נפש. במחוז חיפה הוא עמד 1,000- פיזיותרפיסטים ל0.7 פיזיותרפיסטים: הממוצע הארצי עמד על‰ . במחוז הדרום0.5- במחוז ירושלים ו0.6 לעומת0.8 , במחוזות תל אביב, המרכז והצפון על1.0 על 0.7- ו1.0 נפש. במחוז חיפה הוא עמד על1,000- ל0.6 מרפאים בעיסוק: הממוצע הארצי עמד על‰ .0.6 – במחוזות הדרום והצפון ושיעור ממוצע במחוז ירושלים0.4 במחוזות תל אביב והמרכז, לעומת נפש. במחוז ירושלים הוא 1,000- ל0.3 אופטומטריסטים ואופטיקאים: הממוצע הארצי עמד על‰ ובמחוזות הצפון0.3 . במחוזות חיפה ותל אביב המספר עמד על0.4 ובמחוז המרכז – על0.6 עמד על נפש.1,000- ל0.1 והדרום על 47 רפורמת הסדרי הבחירה והשפעתה על נגישות לתשתיות הבריאות2.3 קידמה חטיבת רגולציה, חדשנות וכלכלה של משרד הבריאות רפורמה בהסדרי2023 בחודש ספטמבר הבחירה מול קופות החולים, במטרה להרחיב את השירותים הרפואיים העומדים לרשות המבוטחים. בתוך כך, הוגדרו קריטריונים חדשים שבהם הקופות נדרשות לעמוד כדי להגדיל את נגישות המבוטחים לבתי חולים ומרכזי על (בתי חולים גדולים המציעים מגוון גדול של שירותי רפואה). לצד זאת, הוספו תחומים שהמבוטח זכאי לקבל בהם שירות ללא קשר להסדרי הבחירה של הקופה שאליה הוא משתייך . נוסף לזאת, הוגדרו לקופות החולים IVF-– ניתוחי נשים, נוירוכירורגיה, שירותי אשפוז בבריאות הנפש ו קריטריונים שקופים וברורים ליידוע המבוטחים לגבי הרחבת אפשרויות הטיפול – הן בערוצים הפיזיים והן בערוצים הדיגיטליים. מעבר להרחבת אפשרויות הבחירה, הרפורמה צפויה לקצר את התורים ולהגביר את האמון של האוכלוסייה בשירותי הרפואה הציבורית לעומת מערכת הרפואה הפרטית. יש לציין כי הרפורמה משפיעה במידה שונה על מספר המרכזים הרפואיים שבהם מבוטחי כל קופה יכולים לבחור, וזאת בהתאם לקופה. קופות חולים מכבי ולאומית אפשרו למבוטחיהן אפשרות בחירה רחבה גם לפני הרפורמה, ולפיכך בהיבט זה היא לא השפיעה עליהם. כללית ומאוחדת לא הציעו למבוטחיהן בחירה רחבה כמו מכבי ולאומית, ובהיבט זה הרפורמה הוסיפה להם אפשרויות בחירה. } השפעת רפורמת הסדרי הבחירה על מערכת הבריאות, משרד הבריאות, מנהל אסטרטגיה ותכנון כלכלי, חטיבת47 .2024 ,כלכלה, רגולציה וחדשנות 38 השפעת הרפורמה על מספר המרכזים הרפואיים המוצעים למבוטחים2.3.1 כאמור, הרפורמה הגדילה את מספר המרכזים הרפואיים שמהם יכולים המבוטחים לבחור לקבל טיפול (למבוטחי כללית ומאוחדת). ההשפעה ניכרת הן בהיבט של מספר מרכזי העל והן בהיבט סך בתי החולים : המספר הממוצע של מרכזי העל שהקופה מציעה, השוואה של ההסדרים עד 25 תרשים 2023 ואחרי ספטמבר מקור: השפעת רפורמת הסדרי הבחירה על מערכת הבריאות, משרד הבריאות, מנהל אסטרטגיה ותכנון כלכלי, .2024 ,חטיבת כלכלה, רגולציה וחדשנות : המספר הממוצע של כלל בתי החולים (כללי ומרכזי על) שהקופה מציעה, השוואה 26 תרשים 2023 של ההסדרים עד ואחרי ספטמבר מקור: השפעת רפורמת הסדרי הבחירה על מערכת הבריאות, משרד הבריאות, מנהל אסטרטגיה ותכנון כלכלי, .2024 ,חטיבת כלכלה, רגולציה וחדשנות . 0.1- וללקוחות מאוחדת ב0.5-מהנתונים עולה, כי ללקוחות כללית עלה מספר מרכזי העל המוצעים ב .1.5- וללקוחות מאוחדת ב2.5-במספר בתי החולים הממוצע עלה המספר ללקוחות כללית ב מניתוח השוואתי בין הפריפריה למרכז עולה כי כמעט ולא קיימת שונות בין מספר בתי החולים הממוצע בכל קופות החולים. למעט במכבי, בכל קופות החולים מספר בתי החולים הממוצע המוצע בפריפריה מעט גבוה יותר לעומת המרכז. 39 : מספר ממוצע של כלל בתי החולים (כללי ומרכזי על) שהקופה מציעה, השוואה27 תרשים 2023 בין פריפריה ומרכז לפי ההסדרים אחרי ספטמבר מקור: השפעת רפורמת הסדרי הבחירה על מערכת הבריאות, משרד הבריאות, מנהל אסטרטגיה ותכנון כלכלי, .2024 ,חטיבת כלכלה, רגולציה וחדשנות השפעת הרפורמה על מרחק ההגעה לבתי החולים2.3.2 בבחינת ההשפעה על מרחק ההגעה, נבחן המרחק העודף הממוצע להגעה לבית החולים. מרחק עודף מוגדר כהפרש המרחק בין בית החולים הקרוב ביותר לכתובת המטופל (בעל יכולת להעניק את הטיפול הנחוץ לו) לבית החולים שבו קיבל המטופל את הטיפול בפועל. לדוגמה – מטופל המתגורר באשקלון, יתכן כי בית החולים הקרוב ביותר למקום מגוריו הרלוונטי לטיפול הנדרש הוא אסותא באשדוד. אם הוא קיבל טיפול בסורוקה בבאר שבע, המרחק העודף שהוא נאלץ לעבור הוא המרחק בין סורוקה לאסותא. : המרחק הממוצע העודף לבתי החולים שהקופה מציעה למבוטח לפי סוג קופה, ובריבוד 5 לוח ואחריו 2023 לפריפריה–מרכז, השוואה בין ההסדרים עד ספטמבר מקור: השפעת רפורמת הסדרי הבחירה על מערכת הבריאות, משרד הבריאות, מנהל אסטרטגיה ותכנון כלכלי, .2024 ,חטיבת כלכלה, רגולציה וחדשנות המרחק העודף התקצר משמעותית עבור כל מבוטחי כללית ומאוחדת. ניתן להבחין כי שיעור השינוי במרחק העודף בפריפריה גבוה יותר משיעור השינוי במרכז – הן בכללית והן במאוחדת. כך לדוגמה – ק״מ).1.6- ק״מ ל11.3- (מ7 עבור מבוטחי כללית הגרים בפריפריה המרחק העודף התקצר פי 40 : המרחק הממוצע העודף לבתי החולים שהקופה מציעה למבוטח לפי סוג קופה, ובריבוד6 לוח ואחריו 2023 למחוז, השוואה בין ההסדרים עד ספטמבר מקור: השפעת רפורמת הסדרי הבחירה על מערכת הבריאות, משרד הבריאות, מנהל אסטרטגיה ותכנון כלכלי, .2024 ,חטיבת כלכלה, רגולציה וחדשנות בבחינת המחוזות, ניכרת ירידה משמעותית בכל המחוזות בקופת חולים כללית. כך לדוגמה במחוז ק״מ. בקופת חולים מאוחדת ניכרת 0.4- ק״מ ל34-ירושלים המרחק העודף של מבוטחי כללית ירד מ ירידה משמעותית בעיקר בצפון ובירושלים. התוכנית הלאומית לתכנון פריסת תשתיות בריאות2.4 הגידול בביקוש לשירותי רפואה, יחד עם הגידול באוכלוסיית ישראל והזדקנות האוכלוסייה, הביא למחסור או לחוסר איזון בחלק מהשירותים המוצעים. במטרה לתת מענה לתופעה זו נבנתה התוכנית הלאומית לפריסת תשתיות בריאות מבוססת נתונים. התוכנית מאפשרת לקבל החלטות מבוססות נתונים אודות המיקום האידיאלי להקמת שירותי בריאות, על סמך מערך מדדים הכולל דמוגרפיה והזדקנות, שכיחות של תחלואה, מרחקי נסיעה מבית המטופל לשירות הרפואי, מדדי ניצולת (היצע או ביקוש) של המכונים , תוארה פריסת 2022 השונים ומפת התחרות של קופות החולים. בדו״ח אי השוויון בבריאות לשנת תשתיות מכוני הדיאליזה ובתי המרקחת על בסיס ניתוח הנתונים. בדו״ח זה נתאר את פריסת טיפות החלב, מרכזים לטיפולים אונקולוגיים ומכוני השיקום. פריסת תחנות טיפת חלב2.4.1 .הטיפול במסגרת תחנות טיפת חלב הוא בעל חשיבות גבוהה לצמצום אי השוויון בשירותי הבריאות הדרכת ההורים בנוגע לאורח חיים בריא, זיהוי מוקדם של תופעות בריאותיות העלולות להופיע בשנות החיים הראשונות ומוקד היוועצות זמין להורים – ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחות תקינה ובשמירה על הבריאות לאורך החיים. לפיכך, קיימת חשיבות גבוהה לזמינות של תחנות טיפת חלב, במיוחד באזורים המאופיינים באוכלוסיות במעמד סוציו־אקונומי נמוך. הניתוח מתבסס על אפשרויות ההגעה לתחנות טיפת חלב ולמרחק מהן. ההסבר לאופן החישוב: נגישות לתחנות טיפת חלב חושבה לפי זמן הליכה ממוצע וכן לפי מרחק נסיעה. בשני המקרים חושבו אזורי שירות על בסיס רשת כבישים/מדרכות (מקור . אזורי שירות חושבו לכל תחנות טיפת חלב ArcGIS שלNetwork Analyst ) בעזרת כליHERE :נתונים 41 ). שכבת אזורי השירות הוצלבה עם שכבת אזורים סטטיסטיים2024 הפתוחות במועד החישוב (מאי (פוינטס מיפוי עסקי), כאשר אזורים סטטיסטיים שנחתכים על ידי אזורי השירות נחשבים נגישים לצורך ניתוח זה, וכך ניתן לחשב את אחוז אוכלוסיית הביקוש הנגישה/לא נגישה לשירות במרחק הנסיעה או שנים כולל, לפי הגדרות הלמ״ס. יש לציין כי השירותים 4 הליכה המחושבים (שכבת הגילים היא לידה עד שנים כולל). יצוין כי לגישה זאת מגבלות דיוק, 5 בתחנות טיפת החלב ניתנים לילדים מגיל לידה ועד גיל במיוחד לגבי חישוב האוכלוסייה הנגישה במרחק הליכה על בסיס אזור סטטיסטי. עם זאת, החישוב עדיין נותן תמונת מצב כללית טובה. מהן בבעלות משרד הבריאות או 47% , תחנות טיפות חלב פעילות806 , בישראל2024 נכון למאי .48)בבעלות רשויות מקומיות (תל אביב וירושלים המספר הגבוה של טיפות החלב מאפשר נגישות גבוהה לשיעור גדול של האוכלוסייה: מהאוכלוסייה מתגוררת באזורים סטטיסטיים המרוחקים מרחק הליכה ברגל מתחנת טיפת 92% ‰ .חלב ק״מ נסיעה ברכב 5 מהאוכלוסייה מתגוררת באזורים סטטיסטיים המרוחקים מרחק של עד98.2% ‰ .מתחנת טיפת חלב ק״מ נסיעה ברכב 20 יתר האוכלוסייה מתגוררת באזורים סטטיסטיים המרוחקים מרחק של עד‰ .מתחנת טיפת חלב יש לציין כי טיפות החלב המופיעות בניתוח כוללות את כלל הבעלויות – משרד הבריאות, רשויות ‰ .מקומיות, קופות החולים והסהר האדום 2024 : שיעור כיסוי האוכלוסייה לפי מחוז ואופן ההגעה לטיפת החלב – מאי28 תרשים מקור: המחלקה לאם וילד, בריאות הציבור ואגף המחשוב, משרד הבריאות מניתוח השוואתי של הנתונים עולה כי כמעט כל האוכלוסייה מתגוררת באזורים סטטיסטיים הנמצאים ק״מ נסיעה מתחנת טיפת חלב. בבחינה של הגעה ברגל לתחנות טיפות החלב, במחוז 20 במרחק של עד הדרום שיעור האוכלוסייה המתגוררת באזורים סטטיסטיים הנמצאים במרחק הליכה מתחנת טיפת חלב } המחלקה לאם וילד, בריאות הציבור, משרד הבריאות48 100% 98% 100% 100% 100% 100% 100% 100% 98% 95% 100% 98% 98% 98% 100% 98% 90% 84% 94% 90% 92% 93% 98% 92% 75% 80% 85% 90% 95% 100% 105% מחוז אשקלון מחוז דרום מחוז חיפה מחוז ירושלים מחוז מרכז מחוז צפון מחוז תל אביב סה״כ שיעור כיסוי אוכלוסייה נסיעה עד 20 ק״מ שיעור כיסוי אוכלוסייה נסיעה עד 5 ק״מ שיעור כיסוי אוכלוסייה הליכה ברגל )עד 15 דקות הליכה( 42 .98% . במחוז תל אביב שיעור זה הוא84% הוא הנמוך ביותר ועומד על במיפוי היישובים שאינם נגישים לטיפות חלב בהתאם לאופן ההגעה, ניתן להבחין בהבדלים בין האזורים 5 השונים: לאורך מישור החוף ובאזור העמקים בצפון הנגישות לטיפות חלב במרחק נסיעה של עד ק״מ גבוהה יחסית. באזור הערבה והדרום, הנגישות נמוכה יחסית (למרות שמרבית האוכלוסייה נמצאת ק״מ מטיפת חלב גם בו). 20 במרחק של עד 2024 : נגישות לטיפות החלב לפי מרחק ואופן ההגעה – דצמבר29 תרשים ק״מ5 נסיעה עד דקות)15 הליכה ברגל (עד 43 ק״מ20 נסיעה עד מקור: משרד הבריאות, מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי ואגף טכנולוגיות דיגיטליות ודאטה – תכנון פריסת טיפות חלב הערה: במפות המוצגות בתרשים, כל יישוב שבו לא קיימת נגישות מיוצג באותה הצורה (נקודה אדומה), ללא תלות בגודל האוכלוסייה בו. לסיכום, רוב האוכלוסייה נהנית מנגישות גבוהה לטיפות החלב. יחד עם זאת, הנגישות הגבוהה אינה ערובה לצריכה מיטבית של שירותי טיפות חלב. לשם כך יש לפעול בערוצים של העלאת מודעות האוכלוסייה לחשיבות המעקב בטיפות החלב. 49 תכנון פריסת מכוני שיקום2.4.2 תכנון תשתיות הבריאות בוחן צרכים עתידיים לאור צפי גידול האוכלוסייה והזדקנותה. אחד התחומים ממיטות 62%( המשמעותיים בהיבט זה הוא תחום השיקום – הרלוונטי בעיקר לאוכלוסיות מבוגרות השיקום בישראל הן מיטות לשיקום גריאטרי). לאור הזדקנות האוכלוסייה, צפויה עלייה בביקוש לשירותי שיקום. בעוד מיטות שיקום נמצאות לרוב בבתי חולים או בבתי חולים ייעודיים, קיימים גם מרכזי שיקום אמבולטורי. שירותי שיקום אלו מסופקים בד״כ במכונים מרכזיים ייעודיים שאליהם מגיע המטופל לטיפול יום. עובדה זו מקשה על מתן מענה מיטבי בפריסת השירותים ברחבי הארץ. שירותי שיקום קרובים לבתי המטופלים יכולים להעלות את ההיענות לטיפול, ולשפר את איכות הטיפול. .} דו״ח תכנון פריסת תשתיות שיקום יפורסם בקרוב49 44 : פריסת מיטות שיקום (מחלקות) ומרכזי שיקום אמבולטורי30 תרשים פריסת מרכזי שיקום אמבולטורי פריסת מיטות שיקום (מחלקות) מרכזי שיקום אמבולטורי‡ מיטות שיקוםˆ ,מקור: תכנון פריסה אופטימלית של מרכזי שיקום ככלי לצמצום פערים ושיפור יעילות הטיפול .2024 ,משרד הבריאות מהניתוח עולה כי בעוד שבמרכז הארץ קיימים לא מעט מרכזי יום, בתי חולים ומרפאות, בפריפריה הגאוגרפית כמעט שאין מרכזי שיקום. באזור הדרום, דרומית לבאר שבע, ניכר שביחס לאוכלוסייה קיימים מעט מרכזי שיקום היכולים לתת מענה שיקומי לתושבים. באזור אילת והערבה אין כלל שירותי שיקום. במחוז הצפון המצב מעט טוב יותר, אם כי בחינת שיעורי הביקוש מגלה ששיעורי ההיצע דלים יחסית גם הם. , שנועד להעריך את הביקוש לשירותי שיקום (בהתבסס על 2030 מניתוח הזדקנות האוכלוסייה עד שנת אירועי שבר צוואר ירך ושבץ מוחי) בבחינת השיקום הגריאטרי ניכר כי אזורי הצפון, הדרום והבקעה צפויים להיות בלתי נגישים לשיקום גריאטרי ואורתופדי. 45 גריאטרי) למטופלי שבר צוואר ירך לפי נפה+ : חיזוי שיעור מיטות שיקום (אורתופדי31 תרשים 2030 גאוגרפית בשנת .2024 ,מקור: תכנון פריסה אופטימלית של מרכזי שיקום ככלי לחיזוי פערים וייעול הטיפול, משרד הבריאות נפש לפי נפה גאוגרפית 1,000-הנתונים בתרשים שלהלן מתארים את שיעור מיטות השיקום ל כהגדרתה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. חשוב לציין שחלוקה זו אינה אופטימלית, ולא תמיד משקפת מיטות שיקום, אף על פי שבפועל 0 זמינות ונגישות לשירותים. כך, למשל, בנפת גליל מערבי מצוין שיש חלק מהמתגוררים בנפה קרובים למרכז השיקום בפוריה. אנו עובדים כעת על עיבודים משוקללים יותר שיאפשרו שיקוף מדויק יותר של הממצאים הללו. 46 50 תכנון פריסת מרכזים אונקולוגיים2.4.3 חולי סרטן חדשים. כיום מרבית הטיפול מתבצע במכונים אונקולוגים32,000-בכל שנה מאובחנים כ בבתי החולים הכלליים. פריסה זו של השירותים עלולה לגרום לפערים, להקשות על המטופל ומשפחתו הנדרשים לנסוע מרחקים ארוכים, להוביל לחלוקה לא נכונה של המשאבים ולהעמיס על בתי החולים. נוסף על כך, בחירום, מטופלים בפריפריה הגאוגרפית יכולים להתקשות להתנייד, ולכן קיימת חשיבות לקבלת טיפולים חיוניים באזור מגוריהם. בשנים האחרונות, תחום האונקולוגיה עבר שינויים רבים באופי השירות והטיפול הניתנים למטופלים. במקום להיות אשפוזי כבעבר, הטיפול הפך בעיקרו לטיפול אמבולטורי הניתן במסגרות של אשפוז יום. האופציות השונות לטיפולים השתפרו והשתכללו, מה שהעלה את תוחלת החיים ואת הצורך של מטופלים לקבל שירותים טיפוליים שונים לאורך זמן רב. שינוי זה, יחד עם הזדקנות האוכלוסייה ועומס בירוקרטי רב על המטפלים, יוצרים עומס רב על הצוות הרפואי בכלל ועל הרופאים בפרט. נוסף על כך, שינויים באופי הטיפול ובהתמקצעות בתחומים שונים הוביל לכך שבמכונים הגדולים קיימים מומחים רבים לכל תחום בנפרד (ריאה, שד וכו׳). עבור מטופלים אונקולוגים, הקרבה למרכז שבו מתבצע הטיפול היא משמעותית. נמצא כי קרבה מסוימת משפרת את יעילות הטיפול ואת ההתמדה בו. לכן, ישנה חשיבות למיקומו של המרכז המטפל ולקרבתו למגורי המטופל. לצורך בחינת פריסת הטיפולים האונקולוגיים, ביצע משרד הבריאות מחקר רטרוספקטיבי שניתח נתונים אודות כלל הטיפולים האנטי נאופלסטיים (הכימיים/ביולוגיים/אימוניים) שניתנו בעירוי בבתי החולים , תוך בחינת פריסת השירותים בהתאם לנתונים גאוגרפיים, גודל 2022–2018 הציבוריים בישראל בשנים מיליון טיפולים 1.7-בית החולים ומרחקי הנסיעה ביחס למקום המגורים של המטופל. בשנים אלו בוצעו כ ימי טיפול בשנה. הטיפולים מופו לפי גודל בית החולים 400,000- בתי חולים ברחבי הארץ – כ23-ב ומיקומו. .2024 ,] תכנון אופטימלי ומבוסס נתונים של פריסת שירותים אונקולוגיים, משרד הבריאות50 47 : פריסה גאוגרפית של בתי החולים בישראל לפי גודל (כמות הטיפולים32 תרשים 2022–2018 האונקולוגיים) ומרכזי רדיותרפיה, בשנים .2024 ,מקור: תכנון אופטימלי ומבוסס נתונים של פריסת שירותים אונקולוגיים, משרד הבריאות מקרא: 2022–2018 אלף טיפולים בשנים200- בית חולים גדול – כ‰ 2022–2018 אלף טיפולים בשנים140–60 – בית חולים בינוני ‰ 2022–2018 אלף טיפולים בשנים50–20 – בית חולים קטן–בינוני ‰ 2022–2018 אלף טיפולים בשנים20 בית חולים קטן – עד ‰ מסמל את קיומו של טיפול רדיותרפיה בבית החולים בתי החולים הגדולים הם שיבא, סוראסקי, בילינסון ורמב״ם. בתי החולים הבינוניים הם הדסה, סורוקה, מאיר ושערי צדק. בתי החולים הבינוניים–קטנים הם שמיר, קפלן, המרכזי בעמק, נהריה, אסותא אשדוד, בני ציון והלל יפה. בתי החולים הקטנים הם כרמל, זיו צפת, ברזילי, לניאדו, המשפחה הקדושה, וולפסון, פוריה ויוספטל. 48 המרכזים הגדולים נמצאים באזור המרכז. באופן כללי קיים ריכוז גדול של4 מתוך3 מהמיפוי עולה כי מרכזי טיפול במחוזות המרכז ותל אביב. : התפלגות טיפולי האונקולוגיה שניתנו בבתי חולים לפי גודל בית החולים33 תרשים .2024 ,מקור: תכנון אופטימלי ומבוסס נתונים של פריסת שירותים אונקולוגיים, משרד הבריאות בתי החולים הגדולים. 4- מהטיפולים ניתנו ב59% .מהניתוח ניכרים הפערים בטיפול בין המרכזים השונים מהטיפולים. 80% בתי חולים העניקו8- בתי החולים הבינוניים. מכאן ש4- מהטיפולים ניתנו ב21% נוסף לזאת, נבדק היחס בין אחוז האוכלוסייה המתגורר בכל מחוז לעומת אחוז הטיפולים בכל מחוז. נמצא כי יחס זה דומה מאוד, ומדובר בהבדלים בודדים לכאן ולכאן. המחוזות שבהם קיים ההבדל הגדול ביותר מהאוכלוסייה במדינת ישראל, ואחוז הטיפולים 11% הם ירושלים וחיפה, כאשר במחוז חיפה מתגוררים מהאוכלוסייה במדינת 13% , ומחוז ירושלים, שבו מתגוררים15% שמתבצעים למתגוררים במחוז זה הוא . בשאר המחוזות, ההבדל בין אחוז 8% ישראל, ואחוז הטיפולים שמתבצעים למתגוררים במחוז זה הוא ).2019 ,באוכלוסייה לאחוז הטיפולים נמוך אף יותר (נתוני האוכלוסייה נלקחו מהלמ"ס זאת ועוד, נבדקה התפלגות הטיפולים עבור מחוזות בתי חולים. כלומר, מה אחוז הטיפולים שעברו בבתי חולים במחוז מרכז, תל אביב, דרום וכו'. הנתונים הושוו לאחוז הטיפולים לפי מגורים של כל מחוז, ונמצאו מהטיפולים מבוצעים למתגוררים בתל אביב, אך בתי החולים בתל אביב 18% ,פערים מסוימים. כך למשל מהטיפולים.32%-מבצעים כ 49 : שיעור הטיפולים האונקולוגיים שניתנו לפי מחוז בתי החולים בהם ניתנו לעומת34 תרשים 2018-2022 ,שיעור הטיפולים שניתנו לפי מחוז מגורי המטופלים .2024 ,מקור: תכנון אופטימלי ומבוסס נתונים של פריסת שירותים אונקולוגיים, משרד הבריאות נוסף לכך, נבדק המרחק בין נפת מגורים למחוז בית חולים המטפל במחוזות המרוחקים. עבור מחוז צפון, חיפה ודרום (נפות גולן, כנרת, עכו, יזרעאל, צפת, חיפה, חדרה, אשקלון ובאר שבע) חושב אחוז הטיפולים שמתרחשים בבתי חולים במחוזות מרכז, תל אביב וירושלים, וכך התקבל אחוז הטיפולים שמתבצעים רחוק מהבית. נראה כי במחוזות הצפוניים (חיפה וצפון), אחוז הנוסעים לבית חולים מרוחק נמוך יחסית .39% – במחוז צפון), בעוד במחוז דרום מדובר באחוזים גבוהים יותר12%- במחוז חיפה ו18%( ,: חלוקה של המחוז שבו מטופלים מקבלים טיפול בקרב מטופלים מהמחוזות חיפה35 תרשים 2022–2018 דרום וצפון, בשנים .2024 ,מקור: תכנון אופטימלי ומבוסס נתונים של פריסת שירותים אונקולוגיים, משרד הבריאות כוח האדם במקצועות הרפואה והבריאות בחברה החרדית ובחברה 2.5 הערבית במסגרת המיקוד בחברה החרדית והמשך המעקב בחברה הערבית, נבחנו שיעורי ההשתתפות של מגזרים אלו בתחומי הרפואה והבריאות. 50 כוח האדם במקצועות הרפואה והבריאות בחברה החרדית2.5.1 מהממוצע במדינות10%- תושבים, נתון הנמוך בכ1,000 רופאים לכל3.3 היו2021 בישראל בשנת , דבר המצביע על כך שרבים מהם מתקרבים 55 . כמעט מחצית מהרופאים נמצאים מעל גילOECD-ה גם במספר האחיות הנתונים מראים פער 51.)2023 מ־OECD-או כבר חצו את גיל הפרישה (לפי דו"ח ה (לפי OECD- בממוצע ב8.5 תושבים, לעומת1,000- אחיות ל5.1 היו בישראל2020 משמעותי: בשנת ). נוסף לכך, גם במקצועות הבריאות ישנם פערי כוח אדם משמעותיים כפי שהוצג בדו״ח בשנת BI נתוני 52.2021 מכלל אוכלוסיית ישראל, צפויה לגדול13.6% שיעורה עמד על2023 האוכלוסייה החרדית, אשר בסוף שילוב חרדים בשירותי הבריאות, שבהם שיעור 53. שנה40 בקצב מהיר ולמנות כשליש מהאוכלוסייה בתוך השתלבותם כיום נמוך מאוד, עשוי להוות דרך משמעותית להתמודדות עם משבר כוח האדם במקצועות הרפואה והבריאות. מהלך זה יכול להוות מקור לכוח אדם איכותי למערכת, ובמקביל לספק לאוכלוסייה החרדית הזדמנות לפרנסה מכובדת ויציבה. שיעור השתלבותה של האוכלוסייה החרדית במקצועות הרפואה והבריאות נמוך במידה ניכרת בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מצב זה בולט במיוחד בתחומים כמו רפואה, פיזיותרפיה, תזונה ופסיכולוגיה, שבהם לא נרשמה עלייה ניכרת בשנים האחרונות. בכל שנה ניתן מספר מועט של רישיונות מקצועיים בתחומים אלו לאנשי מקצוע חרדים, כאשר מספר הסטודנטים החרדים בלימודי רפואה נושק לאפס. במקצוע מהן למדו בחו"ל, בעיקר 44% מהעוסקים בתחום, כאשר1.7% הפיזיותרפיה, נשים חרדיות מהוות רק פיזיותרפיסטיות בלבד, מדובר 136 מתגוררות במחוז ירושלים. בארץ ישנן62.5%-בארצות הברית, ו . 0.9 נפש, בעוד בחברה הכללית השיעור עומד על1000 לכל0.1 בשיעור של מכלל המרפאים בעיסוק בארץ, כאשר כחמישית 6.4% בתחום הריפוי בעיסוק נשים חרדיות מהוות רק מרפאות בעיסוק חרדיות לתחום. 37 ) רכשו את השכלתן בחו"ל. בממוצע, בכל שנה נוספות19.7%( מהן מרפאות 0.45 שיעור המרפאות מהחברה החרדית נמוך במידה ניכרת ביחס לגודל האוכלוסייה, ועומד על 5 נפש, זאת לעומת1,000- ל1.4 עומד על9–0 נפש. שיעור המרפאות בעיסוק לגילי1,000בעיסוק ל־ נפש באוכלוסייה הכללית. 1,000-מרפאות בעיסוק ל מכלל קלינאיות התקשורת, ובממוצע מתווספות 10.6% בתחום קלינאות התקשורת, נשים חרדיות מהוות קלינאיות חרדיות חדשות מדי שנה, כאשר חמישית מהן רכשו את הכשרתן בחו"ל. שיעורן של 45-כ 1000- קלינאיות ל4.6 נפש, זאת לעומת שיעור של1,000- ל1.9 קלינאיות התקשורת החרדיות עומד על נפש באוכלוסייה הכללית. במקצוע הסיעוד צמח בהדרגה מספר הרישיונות החדשים שניתנו לאחיות מהמגזר החרדי החל משנת 54.2023 רישיונות חדשים בשנת237 , מספר שהגיע לשיא של2015 Lafortune, G. et al. “OECD Report on Medical Training in Israel-Towards a Better Governance Structure for Health ]51 .Workforce Planning and Policy Making in Israel”, 2023 2021 ,] פערי כוח אדם במקצועות הבריאות – פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק52 ., המכון הישראלי לדמוקרטיה2023 ] שנתון החברה החרדית53 ., המכון הישראלי לדמוקרטיה2023 ] שנתון החברה החרדית54 51 : מספר רישיונות חדשים לאחיות שהופקו לחרדים בוגרי האקדמיה הישראלית36 תרשים מקור: ד"ר עדי מימון. "שילוב עובדים מהחברה החרדית במקצועות הבריאות". מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד . 2024 ,הבריאות שיעור הסטודנטים החרדים מתוך כלל הסטודנטים לסיעוד דומה לשיעורם של הסטודנטים באוכלוסייה הכללית, נתון המעיד על התועלת הטמונה בתוכניות ייעודיות למגזר החרדי. מכאן ניתן להסיק כי החסם העיקרי להגדלת מספר הסטודנטים החרדים הוא היעדר תוכניות לימוד מותאמות לחברה החרדית, דבר המקטין את שיעור ההשתתפות במקצועות שבהם אין הכשרות מותאמות. תחום הסיעוד מוביל במספר התוכניות הייעודיות לחברה החרדית, המתקיימות בארבעה מוסדות המלמדים סיעוד – באשקלון, נתניה, בני ברק וירושלים. בתחומי הפיזיותרפיה והתזונה לא קיימות תוכניות ייעודיות למגזר החרדי, בעוד שבתחומים כמו ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת קיימות תוכניות ייעודיות – אך לא בפריסה ארצית. תוכניות להפרעות בתקשורת קיימות בבני ברק ובירושלים, ותוכניות לריפוי בעיסוק קיימות רק בבני ברק. מקצוע הפסיכולוגיה יוצא דופן בכך שייצוג הסטודנטים החרדים שלומדים אותו נמוך, למרות שקיים בו מסלול לימודים ייעודי לחרדים. הבדל זה נובע מהצורך בתואר שני לקבלת רישיון, בעוד שבהתאם לפסיקת בג"צ לא מתקיימים לימודים לתואר שני בהפרדה מגדרית. הוספת תוכניות ייעודיות למגזר החרדי, הרחבתן, הנגשתן ופרסום שלהן צפויים להגדיל את שיעורם של סטודנטיות וסטודנטים חרדים במקצועות הבריאות. ערכי החסד והנתינה, שעלו כגורם מניע עיקרי בראיונות עם אנשי בריאות חרדים, עולים בקנה אחד עם מקצועות הבריאות, שבהם העבודה מאפשרת גידול במספר עובדי מערכת הבריאות החרדית יתרום רבות הן 55.לממש את הערכים הללו הלכה למעשה לשיפור שירותי הבריאות בחברה החרדית, והן לעובדים החרדים, שימצאו את פרנסתם במקצוע מכובד. בכך יימצא גם פתרון חלקי למשבר כוח האדם במערכת הבריאות. ., המכון הישראלי לדמוקרטיה2023 ] שנתון החברה החרדית55 0 50 100 150 200 250 1977 1978 1979 1980 1981 1982 1983 1984 1985 1986 1987 1988 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 מספר רשיונות חדשים שנה 52 56 כוח האדם במקצועות הרפואה והבריאות בחברה הערבית2.5.2 השתלבות החברה הערבית במקצועות הרפואה והבריאות בישראל משמעותית, כאשר אנשי מקצוע שיעור הערבים העוסקים 2023 ערבים ממלאים תפקיד מרכזי במתן שירותי הבריאות בישראל: בשנת רוקחים. הנתונים 49%- רופאי שיניים, ו27% , אחיות27% , רופאים25% במקצועות הרפואה עמד על , ואף 22% ) העומד על65–15 האלה מתאימים ביחס לשיעורם של הערבים בקבוצת גיל העבודה (גיל 57.גבוהים מהם 58:למערכת הבריאות ישנם מספר מאפיינים התורמים לעיסוק נרחב של אנשי מקצוע ערבים מאפיין ראשון הוא הערכים ההומניסטיים והאוניברסליים שעליהם מושתת מתן מענה רפואי ושירותי אקונומי -בריאות. אלה תורמים לא רק לתפקידה המיוחד של מערכת הבריאות כמסלול ניעות סוציו לערביי ישראל, אלא אף להיותה מסגרת לשיתוף פעולה בין אנשי מקצוע יהודים וערבים, ולתחום שבו 59.מתן השירותים עולים במידה רבה על הבדלי דת או לאום מאפיין שני הוא העובדה שהמימון של שירותי הבריאות בישראל הוא בעיקרו ציבורי, מה שמקנה לבתי החולים ולקופות אחריות ומשאבים כספיים הדרושים להעסקת אנשי מקצוע בתחום הבריאות ביישובים לפיכך, העוסקים במקצועות אלו באפשרותם לעבוד הן בתחומי היישובים הערביים והן מחוצה 60.ערביים להן. גורם נוסף הוא שישראל אינה מכשירה מספיק אנשי מקצוע בתחום הבריאות כדי לענות על צרכיה (במיוחד ברפואה ורפואת שיניים), ובהתאם לכך, מסתמכת על אנשי מקצועות הבריאות שרכשו את השכלתם בחו"ל. הדבר יצר הזדמנויות לערביי ישראל, שרבים מהם רכשו השכלה מחוץ לישראל – 61.באירופה, במדינות ערב הסמוכות וברשות הפלסטינית מאפיינים רלוונטיים נוספים כוללים את הקושי שעומד בפני ערביי ישראל בהבטחת תעסוקה במסגרות רווחיות מחוץ לתחום הבריאות, כגון חברות היי־טק, התעשיות הביטחוניות ומשרדי עורכי דין גדולים; הנכונות הגדולה יותר של גברים ערבים מגברים יהודים לעבוד בסיעוד; המעמד הגבוה במיוחד של הרפואה באוכלוסייה הערבית; נטייתם של בוגרי רוקחות יהודים להעדיף עבודה בחברות פארמה ולא 62.בתחום הבריאות; ועוד , מספר הרישיונות החדשים שניתנו מדי שנה לאזרחי ישראל, ערבים ויהודים 2022- ל2010 בין השנים כאחד, גדל באופן ניכר בכל אחד ממקצועות הבריאות. בהתייחס להתפלגות מקבלי הרישיונות החדשים , 2022- ב46%- ל2010- ב18%לפי קבוצות אוכלוסייה, ניכר כי שיעורם של הרופאים הערבים זינק מ־ . שיעוריהם של רופאי השיניים והרוקחים 2022- ב44%- ל2010- ב32%-כאשר בסיעוד ניכר גידול מ 63.החדשים לא השתנו במידה ניכרת לאורך שנים אלו Bruce Rosen, Sami Miaari, Brookdale institute & Tel Aviv University, Israeli Arabs and the :] חלק זה מבוסס על המחקר56 health care professions Bruce Rosen, Sami Miaari, Brookdale institute & Tel Aviv University, Israeli Arabs and the health care professions. ]57 .P.1 Bruce Rosen, Sami Miaari, Brookdale institute & Tel Aviv University, Israeli Arabs and the health care professions. ]58 .P.11-12 Burks DJ, Kobus AM. The legacy of altruism in health care: the promotion of empathy, prosociality and ]59 ;humanism. Med Educ. 2012 .Reznik R. Integrating Israel's Arab Citizens in the Healthcare System. The Abraham Initiatives. 2011 ;Reznik R. Integrating Israel's Arab Citizens in the Healthcare System. The Abraham Initiatives. 2011 ]60 Angel Y, Niv-Yagoda A, Gamzu R. Adapting the Israeli national health insurance law to the 21st century– a report .from the 19th Dead Sea Conference. Israel Journal of Health Policy Research. 2021 Bruce Rosen, Sami Miaari, Brookdale institute & Tel Aviv University, Israeli Arabs and the health care professions. ]61 .P. 12 ;Reznik R. Integrating Israel's Arab Citizens in the Healthcare System. The Abraham Initiatives. 2011 ]62 Bruce Rosen, Sami Miaari, Brookdale institute & Tel Aviv University, Israeli Arabs and the health care professions. ]63 .P.8 53 2010 : שיעור הערבים מבין מקבלי הרישיונות החדשים במקצועות רפואה נבחרים37 תרשים 2022 לעומת לימודים בחו"ל משמשים מסלול נגיש למקצועות הבריאות בישראל, הן לאוכלוסייה היהודית והן לאוכלוסייה עמד על 67 , אחוז הלומדים בישראל מקרב בעלי המקצועות המורשים עד גיל2022 הערבית. נכון לשנת רוקחים. 49%- רופאי שיניים ו50% , רופאים42% 75%- למדו בישראל, בעוד ש25% ,2023-מקרב הרופאים הערבים שקיבלו את רישיונות הרפואה שלהם ב למדו בחו"ל (בעיקר במזרח אירופה). לעומת זאת, מקרב הרופאים היהודים שקיבלו את רישיונותיהם נוספים למדו בחו"ל 23%- למדו בחו"ל טרם עלייתם לישראל, ו23% , למדו בישראל54% ,2023 בשנת מהרופאים 68% ,67 , בקרב רופאים מורשים עד גיל2022 בהיותם אזרחי ישראל. יתר על כן, בשנת ). נוסף לכך, בקרב אנשי מקצוע שקיבלו את 58%( הערבים למדו בחו"ל, שיעור גבוה מהשיעור הכולל מהרוקחים למדו בבתי ספר 32%- מרופאי השיניים ו24% , מהרופאים8% ,2022 רישיונותיהם בשנת 64.מקצועיים במזרח התיכון. אלה היו בעיקר ברשות הפלסטינית, ירדן ובמדינות אחרות דוברות ערבית למרות השתלבותם המשמעותית של עובדים ערבים במערכת הבריאות בישראל, עדיין נותרו אתגרים רבים. בתקופות של קונפליקט מוגבר, מוסדות הבריאות אינם חסינים מפני העלייה הכללית ברמות המתיחות בין המגזרים, המשפיעה הן על אינטראקציות בין אנשי מקצוע לבין עצמם, והן על אינטראקציות בין אנשי מקצוע למטופלים. כמו כן, אנשי מקצוע ערבים בתחום הבריאות נמצאים בתת ייצוג בתפקידים בכירים וניהוליים, וכן 2007 מערכת הבריאות עומדת ביעדי הייצוג שנקבעו בשנת65.בהתמחויות הרפואיות היוקרתיות ביותר מהעובדים הערבים בשירות המדינה (לא כולל עובדי 69%-, כ2022 בכמעט בכל הדרגים. נכון לשנת 10% , לפיו2007 הוראה) נמנים על העובדים במערכת הבריאות. היעד שהוצב בהחלטת ממשלה בשנת מעובדי המדינה בכל הדרגים יהיו מהמגזר הערבי, מתגשם בכלל הדרגים במערכת הבריאות, מלבד בדרג . 6.2% הניהול הבכיר, שבו עובדים מהמגזר הערבי מהווים Bruce Rosen, Sami Miaari, Brookdale institute & Tel Aviv University, Israeli Arabs and the health care professions. ]64 .P. 10 .Reznik R. Integrating Israel's Arab Citizens in the Healthcare System. The Abraham Initiatives, 2011 ]65 46% 44% 44% 46% 18% 40% 32% 50% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% רפואה רפואת שיניים סיעוד רוקחות 2010 2022 54 : שיעורי הייצוג של החברה הערבית בשירות המדינה לפי דרג התפקיד38 תרשים , דורית גרון, מחקר תכנון מדיניות לתוכנית מערכתית לבריאות בחברה הערבית NAS , מכוןAdalya מקור: מכון בנושא "הגברת ייצוג החברה הערבית בקבלת החלטות ודרגים בכירים במערכת הבריאות" יש לציין כי ההישגים במקצועות הבריאות המאפיינים את המגזר הערבי המתגורר בצפון הארץ ובמרכזה רווחים פחות בקרב האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בדרום. אתגר מרכזי נוסף בא לידי ביטוי בתת ייצוג בולט של המגזר הערבי במקצועות בריאות הנפש (בעיקר מהערבים שלמדו לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטאות ימשיכו 17% .)פסיכיאטריה ופסיכולוגיה 66. מהיהודים30% לתואר שני באוניברסיטאות, לעומת אתגר עתידי שעומד להשפיע על השתלבותם של רופאים ערבים במערכת הבריאות הישראלי הוא כניסתה לפועל של "רפורמת יציב". "רפורמת יציב" נועדה להסדיר את לימודי הרפואה בחו"ל. ברפורמה או בתי ספר לרפואה נוספים OECD-, רק בוגרי בתי הספר לרפואה במדינות ה2026 נקבע כי החל משנת המוכרים על ידי מדינות מערביות (בעיקר על ידי ארה"ב), יוכלו לגשת לבחינת רישוי. הרפורמה צפויה , ובעיקרם את בוגרי בתי הספר לרפואה מקרב 2026 להקטין את זרם הרופאים החדשים החל משנת המגזר הערבי, שמרביתם נהגו לרכוש את השכלתם בבתי ספר שאינם עומדים בתקן הרפורמה (בעיקר במדינות רומניה, אוקראינה, מולדובה ומצרים). בבחינת התפלגות הרופאים שקיבלו את רישיונותיהם 76% (לא כולל רופאים שהוכשרו בשיתוף עם צה"ל וכאלו שעלו לישראל), עולה כי2022- ל2020 בין ממקבלי הרישיון 20% . ממקבלי הרישיון הערבים למדו רפואה בישראל10%-ממקבלי הרישיון היהודים ו ממקבלי הרישיון הערבים למדו בחו״ל בבתי ספר לרפואה המוכרים ע״י רפורמת יציב. 30%-היהודיים ו ממקבלי הרישיון הערבים למדו בבתי ספר לרפואה שאינם מוכרים 60%- ממקבלי הרישיון היהודים ו5% 67.על ידי רפורמת יציב .12 ] כ"א במקצועות הבריאות בחברה הערבית, משרד הבריאות, מנהל תכנון אסטרטגי. שקף66 .Bruce Rosen, Sami Miaari, Brookdale institute & Tel Aviv University, Israeli Arabs and the health care professions ]67 :3 פרק אי השוויון ברפואה הקהילתית 56 פתח דבר עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נדרשו קופות החולים האמונות על הטיפול בקהילה להתמודד עם אתגרים רבים ומורכבים. בין השאר, נדרשו להעניק מענה לקהילות המפונות, להקים מרפאות במלונות שבהם שוכנו מפונים, לטפל בפצועי המלחמה ובמשפחות החטופים והשבים, ולהמשיך לספק שירותים שוטפים לכלל המטופלים. כל זאת, תוך תגבור מערך הטיפול לנוכח ההשלכות הבריאותיות והרגשיות של המלחמה וחיזוק החוסן של העובדים, לרבות משרתי המילואים ובני משפחותיהם. בפרק זה נפרוש את המאמצים של קופות החולים והתמודדותן מול אתגרי אי השוויון בראי המלחמה. כל המידע המופיע בפרק זה משקף חומרים שהועברו ע״י קופות החולים. קופת חולים מאוחדת3.1 הופעלו בקופת חולים מאוחדת מגוון תוכניות בתחומים שונים, שמטרתן לצמצם את2024 בשנת הפערים באיכות הטיפול, בשירות ובסביבה הארגונית. המלחמה הציפה את הצורך לחזק את החוסן הבריאותי של כלל האוכלוסייה, בדגש על מחוזות דרום וצפון. התערבויות שנעשו כמענה לצרכים שעלו בעת המלחמה: הפעלת מוקדים בשגרה ובחירום: בחירום – מתן מענה לאוכלוסייה המבוגרת בעת חירום:75+ מוקד‰ במשך מספר חודשים. הוא סיפק שירות24/7 המוקד הוקם בעקבות פרוץ המלחמה ופעל במתכונת 75-במספר שפות. המידע על פתיחתו הופץ באמצעות הודעות טקסט ודוא"ל שנשלחו לכלל בני ה שיחות ביום, כאשר מרבית הפניות עסקו בזימון תורים 50-ומעלה. במהלך פעילותו התקבלו במוקד כ ובהזמנת תרופות לבית. כמחצית מהפונים היו תושבי אזור הדרום. מהם היו 56% מטופלים שנעזרו בשירות, עלה כי153 מסקר שביעות רצון שערכה הקופה בקרב מרוצים או מרוצים מאוד. בבדיקה מדגמית של הפונים שאינם מרוצים, התגלה כי עיקר הבעיות נבעו מקשיים בקידום תורים ומהיעדר טיפול משלים מצד הגורמים שאליהם הופנתה הפנייה. עקב ההסלמה הביטחונית, המוקד שב לפעול במהלך השבועיים האחרונים. מוקד תמיכה נפשית טלפוני וייעוץ בתחום אלימות במשפחה: ‰ על ידי צוותי עבודה סוציאלית ובריאות הנפש ומאז8:30 באוקטובר בשעה7-קו התמיכה הופעל ב 2,533-פועל ברציפות, תוך התאמה למתכונות שונות בהתאם לצורכי השטח. עד כה התקיימו במוקד כ שיחות. נוסף על כך, מופעל קו ייעודי המציע מענה רגשי הכולל עד שלוש שיחות תמיכה טלפוניות ממוקדות שיחות מרחוק, לאחר תהליך 15 עבור מי שזקוק ליותר משיחה בודדת, וכן שירות טיפולי מקיף של עד מיון במערך בריאות הנפש. השירות זמין בעברית, בערבית וברוסית. מוקד ליווי היריון:‰ מוקד היריון ולידה של מאוחדת מספק מענה לנשים הרות ולאחר לידה, והוא פועל מדי יום בין השעות בבוקר ועד חצות, שבעה ימים בשבוע. את השירות מעניקות אחיות ומיילדות המוכשרות בתחומי 8:00 היריון ושלביו, טיפול ביולדת וביילוד, ייעוץ הנקה וייעוץ שינה. הפונות יכולות ליצור קשר ישירות עם הצוות באמצעות שיחה טלפונית, צ'אט או ביקור דיגיטלי, בהתאם להעדפתן. 57 פניות בערוצי השירות השונים. המוקד נגיש72,893 עד לספטמבר, כולל, טופלו2024 במהלך שנת לכל מבוטחות מאוחדת בכל רחבי הארץ, ומציע שירות בשפות עברית וערבית, עם אפשרות לקבל במספר הפניות למוקד. לצד 10% מענה גם ברוסית ובאמהרית. בשנת המלחמה נרשמה עלייה של פניות בנושאי היריון ולידה, התקבלו פניות רבות בנושאים רגשיים כמו חרדה, תחושת בדידות ולחץ, בעיקר מצד נשים שבני זוגן גויסו לשירות מילואים. הנגשת זכויות: במסגרת המאמצים לצמצם פערים ניתן דגש מיוחד על הנגשת מידע אודות זכויות רפואיות למבוטחים. אתר הקופה שודרג, בדגש על תחומי ליבה משמעותיים: אונקולוגיה, סוכרת, ניצולי שואה, דיאליזה ושירותים לאזרחים ותיקים. נוסף לכך, כחלק מתפיסת השירות בקופה, פותחה מערכת המנגישה אוטומטית מידע רלוונטי ללקוח – זכויות וזכאויות במאוחדת ומחוצה לה. מערכת זו מבטיחה כי כל מבוטח יקבל את המידע הדרוש לו אישית בזמן אמת, גם אם אינו יכול לחפש או לפנות באופן יזום כדי לקבל מידע. חוסן לצוותי רפואה: הטיפול בחוסן עובדי מערכת הבריאות הוא סוגיה בעלת חשיבות רבה, במיוחד נוכח האתגרים הרבים קבוצות ייעודיות 120-בעבודתם, בשגרה וביתר שאת בתקופות של מלחמה. במסגרת זו, התקיימו כ לעובדי מאוחדת ממגוון תפקידים, בהובלת עובדות סוציאליות. מטרות הקבוצות: . עיבוד רגשי, מענה בתנאי לחץ וחרדה ופיתוח תחושת חוסן. 1 .. יצירת תחושת שייכות ויחד צוותי, חיזוק קשרים ושימור תפקוד2 . הקניית כלים להתמודדות עם לחץ וחרדה תוך זיהוי מוקדי מצוקה אצל משתתפי הקבוצות, מניעת3 ."תשישות החמלה" וטראומטיזציה משנית מפגשי החוסן התקיימו במספר ערוצים: מפגשים פרונטליים במרפאות, מפגשים פרטניים וקבוצתיים, מפגשים היברידיים עם צוותים ומפגשי ובינר חוצי ארגון שהתרחשו בסמיכות לפרוץ המלחמה. הקבוצות הונחו בהתאם לבקשת ההנהלה ובהתאם לצרכים שעלו מהשטח, ברמה הסקטוריאלית, ברמה המרפאתית או ברמה המחוזית. בקבוצות השתתפו מנהלים, מתאמות שירות, מנהלות סיעוד, רופאים, טכנאיות אולטרסאונד, מקצועות הבריאות, היחידות לאשפוזי בית, בקרה והתפתחות הילד. העובדים דיווחו על שביעות רצון גבוהה וראו . במשובים שנערכו לאחר מפגשי החוסן, שיתפו 7.10-חשיבות בקיום מפגשים אלו סמוך לאירועי ה העובדים כי הכלים שרכשו במפגשים והאסטרטגיות להתמודדות עם לחץ חיזקו את עמידותם הנפשית. כמו כן נצפתה ירידה בהיעדרויות עובדים לאחר ההתערבות, ומנהלים דיווחו על שיפור התקשורת והתפקוד הצוותי במצבי לחץ. קשר יזום עם אוכלוסיות בסיכון: ולפרוץ מלחמת חרבות ברזל נעשתה פנייה יזומה להערכת צרכים עם בני משפחות 7.10 בסמוך לאירועי מהמפונים, עם כל 98% הנרצחים, החטופים והמפונים. אחיות ועובדות סוציאליות יצרו קשר יזום עם משפחות הנרצחים, בני משפחות החטופים והשבים המבוטחים במאוחדת. 58 ומלחמת חרבות ברזל7.10-שינויים בהרגלי הבריאות בעקבות ה במטרה לזהות את הצרכים המשתנים של לקוחות מאוחדת בעקבות המלחמה, נשלח סקר בנושא הרגלי 8.2%( משיבים491 לדואר האלקטרוני ולמסרונים. על הסקר ענו2024 בריאות למדגם מייצג בחודש מאי היענות). תובנות הסקר: ). במחוזות הפריפריה האחוז גבוה יותר במידה ניכרת 2024 מלקוחות מאוחדת מעשנים כיום (מאי17% ‰ .)12.4% ובמחוז מרכז12.8% , לעומת במחוז ירושלים22% ודרום22.9% (צפון המשיבים לסקר נשאלו אם שינו משהו בהרגלי הבריאות בחודשים האחרונים (מאז השבעה באוקטובר).‰ )38%( ) העידו שהם עלו במשקל. עיקר השינוי נמצא במחוז דרום29%( ‡ אחוזים גבוהים מהמשיבים ). אלו שני המחוזות שספגו ירי טילים מעזה בתחילת המלחמה.35%( ובמחוז מרכז ). גם כאן בולטות התשובות של לקוחות מחוז 28%( ‡ אחוזים דומים העידו שהם עושים פחות ספורט ).30%( ) ומחוז מרכז31%( דרום 2% מבין המעשנים היום, ענו שהגדילו את מספר הסיגריות, ועוד33% מהלקוחות, שהם7% ‡ . מהמעשנים כיום) ענו שחזרו לעשן בעקבות המצב11% מהלקוחות (שהם התערבויות: השמנה והפרעות אכילה מאז תחילת המלחמה עלה אחוז הפניות בנושאי אכילה רגשית, עלייה במשקל, עודף משקל והשמנה. נוסף על כך, נצפתה עלייה ניכרת בהפרעות האכילה. קופת חולים מאוחדת נערכת בנושא הטיפול , עת יצא מבחן התמיכה לטיפול בהשמנה, וסוגיית ההשמנה מטופלת 2021 בהשמנה כבר משנת ) קידום בריאות ומניעה 1( :במאוחדת מאז המלחמה ביתר שאת. הטיפול בהשמנה מוגדר בארבעה רבדים , שהוא טיפול בעודף משקל והשמנה בכל מרפאות standard of care-) ה2( ;לכל אוכלוסיית מאוחדת מאוחדת הראשוניות בידי מערך התזונה והדיאטה. כחלק מהטיפול נבנית תוכנית תזונתית מותאמת אישית, המעודדת את המטופלים לפעילות גופנית במקביל. ההתאמה נעשית אישית, כלכלית ותרבותית; מרפאות "שוקלים מחדש" לטיפול בהשמנה במבוגרים ובבני 8 תשלים מאוחדת הקמת2024 ) עד סוף3( נוער וילדים – אחת מכל סוג בכל מחוז. המרפאות מותאמות לטיפול באוכלוסיות המיוחדות של מאוחדת ) להשלמת התמונה, קיימת תוכנית להכנה ולליווי מטופלים גריאטריים, 4( ;בחברה החרדית והערבית שנקראת "בקיצור אנחנו איתך". עישון בתחום העישון שיקפו המרפאות עלייה במספר המעשנים מאז תחילת המלחמה, שתוקפה על ידי הסקר בנושא שינוי הרגלי בהריאות. נבנה רשם עישון, המאפשר לעקוב אחרי כל המטופלים המעשנים, מתי התחילו לעשן ומתי הפסיקו, והכול לפי מאפייני רקע כמו יישוב מגורים, גיל, אשכול סוציו־אקונומי, חברה ומגדר. הרשם מאפשר זיהוי אוכלוסיות ממוקד לטיפול פרואקטיבי. נוסף על כך, מאוחדת מפעילה מגוון שירותים לגמילה מעישון כמו סדנאות, ייעוץ לנשים הרות, ייעוץ אישי טלפוני וייעוץ לבני נוער. תיאום השירות נעשה באמצעות מתאמות בריאות שעברו הכשרה ייעודית, והן יוזמות קשר עם המטופלים ומציעות את השירותים הרלוונטיים. 59 ממוגרפיה , מייד אחרי תחילת מלחמת חרבות ברזל, אובחנה ירידה באחוז הנשים 2023 ברבעון הרביעי של שנת 70.5%-) ומרכז (ירידה מ69.3%- ל72.3%- שנה המבצעות ממוגרפיה במחוזות דרום (ירידה מ74–51 בנות ברמה זו ועדיין לא התרחשה התאוששות, ואילו במחוז מרכז 2024 ). מחוז דרום המשיך בשנת67.9%-ל החלה ההתאוששות, אך עדיין אין חזרה לאחוזים שלפני המלחמה. לים המלח במטרה לתת שירות למפונים ומשם המשיכה 2023 ניידת ממוגרפיה נשלחה באוקטובר בדיקות.5,200לפריפריה החברתית והגאוגרפית, במסגרתה נערכו כ־ קופת חולים כללית3.2 קופת חולים כללית נערכה להתמודדות עם המצב, במטרה לאפשר רצף טיפולי במתן שירותים רפואיים עקורים ומפונים, ביניהם מספר רב של נפגעים, תוך גיוס אנשי צוות ומתנדבים 130,000 למבוטחיה ולמעל נקודות שירות 495-לכל נקודה שבה נדרש לתת שירות. פעילות זו הצריכה הגדלת משאבים ופתיחת כ במהירות שיא בכל הארץ לצורך מענה בתחומים: רפואת משפחה, רפואה יועצת, רפואת ילדים, בית מיליון מבוטחי כללית, תוך קידום 4.8 מרקחת, בדיקות מעבדה ועוד. זאת לצד המשך מתן שירות למעל איכות רפואית, חיסונים ושגרת עבודה בבתי החולים של כללית ובמרפאות הקהילה, כולל בערים תחת אש, כמו שדרות, שלומי, קריית שמונה ועוד. נוסף על כך, תגברה כללית את מספר המרפאות האחודות, הגדילה את מספרן ושיפרה את מוכנותן. שמירה על רציפות הטיפול לכלל המבוטחים ובדגש על אוכלוסיות מיוחדות כללית פעלה כדי לשמור על הרצף הטיפולי עבור מבוטחים שנעקרו מבתיהם, באמצעות מגוון פתרונות מותאמים. המאמצים כללו קשר שוטף עם רכזי בריאות יישוביים, הרחבת פעילותן של אחיות הקשר בקהילה ושמירה על מידע וטיפול רציף למטופלים שעברו ממחוז אחד לאחר. עבור אלו שפונו והועברו לאזור חדש, התקיימו ברגישות שיחות קבלה ואוריינטציה. זאת ועוד, אוכלוסיות מיוחדות מופו ופונו בהתאם לצורכיהן, ונשמר רצף הטיפול עבור חולים אונקולוגיים, כולל הפניה לקבלת טיפולים הקרובים למקום הימצאם. רשימות פרואקטיביות הופקו לזימון מפונים עם מחלות כרוניות מורכבות, ובוצעו התקשרויות יזומות עם חולים מרותקים ועריריים. שיחות יזומות נערכו גם לנשים הרות לצורך מעקב היריון, והוקמו מרפאות ייעודיות למפונים. לדוגמה, הוקמו מרפאות באילת וים המלח, ונדרשו מאמצים רבים כדי לאתר תשתיות, ובעיקר כדי לגייס כוח אדם מקצועי, כולל עבור פתיחת בית מרקחת בים המלח. היחידות להמשך טיפול נערכו ביעילות להמשך טיפול וביזור אשפוז בית אקוטי במחוזות, כאשר מטופלים רבים הועברו מבתי חולים להמשך טיפול בקהילה. הרחבת הנגישות לטיפול הורחבו שירותי רפואת און ליין, הן ברפואת המשפחה והן ברפואה יועצת. ניתנו שירותי רפואה מתקדמים , למתן שירותי ייעוץ מותאמים אישית במגוון מקצועות הרפואה היועצת. BOX מרחוק, כדוגמת כללית אספקת תרופות און ליין הוגדלה במידה ניכרת, ושירות משלוח תרופות עד הבית בחינם ניתן לכולם. החלה חלוקת גנרטורים ביתיים למונשמים ונתמכי נשימה כדי להיערך מראש למצב של הפסקות חשמל. 60 כמו כן, נוספו גנרטורים רבים למרפאות אחודות במחוזות צפון וחיפה, ואף למספר מרפאות מקו חדרה וצפונה. בחלק מהמחוזות החלו להרחיב תשתיות במרפאות אחודות נוספות לקראת קליטת גנרטורים בהמשך. קידום בריאות פעילויות יזומות בנושאי קידום בריאות התקיימו באתרים שבהם שוכנו מפונים, כמו בתי מלון וקיבוצים. במסגרת הפעילויות קוימו הרצאות והדרכות בנושאי אורח חיים בריא, טיפול עצמי בתחום מחלות כרוניות לרבות בנושא סוכרת, חשיבות מעקב ובדיקות לגילוי מוקדם של מחלות, התפתחות תינוקות, ניהול והתמודדות עם מצבי לחץ, מניעת שימוש לרעה בחומרים ממכרים, גמילה מעישון והתמדה בגמילה גם במצב החירום. נוסף על כך, פותחו חומרי הדרכה לקהל, כמו עלון הדרכה להגעה בטוחה למקלט, ממ"ד, מרחב מוגן, כתבות באתר כללית, סרטונים ברשתות החברתיות וביוטיוב, בנושאים: גמילה מעישון והתמדה בגמילה, חשיבות הרגלי אכילה ותזונת המשפחה בתקופה זו, פעילות גופנית למבוגרים, פעילות גופנית למשפחות צעירות, שיטת מיינדפולנס לניהול מצבי לחץ והקפדה על הרגלי שינה בריאים. כללית המשיכה להנגיש שירותי קידום בריאות מרחוק לכל המבוטחים. נצפתה עלייה ניכרת בפניות לקו הייעוץ הטלפוני לגמילה מעישון בתקופה זו, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. סדנאות במבחר נושאי קידום בריאות הועברו מפורמט פרונטלי לוירטואלי, באמצעות תוכנת מייקרוסופט טימס, כדי להנגיש את התוכניות. במקביל, פותחה מערכת חדשה המסייעת להירשם לסדנאות ולעקוב אחריהן. בצורה זו התאפשר למבוטחי כללית להמשיך להשתתף בתוכניות במהלך תקופת החירום ובשגרת החירום. יש לציין שהתוכניות נערכו בשפות עברית, ערבית ורוסית. פעילות מול משפחות החטופים והשבים התקיימה עבודה שוטפת מול חמ"ל החטופים ומשפחותיהם, כמו גם טיפול ממוקד בשבים ובמשפחותיהם. הוכשרו אחיות מתאמות טיפול ששובצו לפי התאמה לאוכלוסייה (ילדים/מבוגרים) וטיפלו גם בתיאום השחרור מבית החולים, קליטה בקהילה וליווי אישי. חוסן עובדים פעילויות יזומות נעשו על מנת להגביר את חוסן העובדים ולהיענות לצרכים שהתעוררו בעקבות המצב. בתקופה הראשונה אחרי פרוץ המלחמה, התקיימה ִסִ דרת ובינרים בשעות הערב, על מנת לתת כלים להתמודדות עם מצבי לחץ בעבודה ובבית, בדגש על כלים לתמיכה בבני משפחה. עובדים שפונו קיבלו מעטפת רציפה, וסופקו פתרונות לעובדים ובני משפחתם שנזקקו לעזרה, תוך גילוי רגישות וגמישות טיפולים בווידאו, לעובדים 7–3 למצבם. נפתחה מרפאת פרסונל, שכוללת טיפולי ייעוץ פסיכולוגי בן , או שנחשפו 7.10.23-שמעוניינים בכך. התקיימו פעילויות ייחודיות לעובדים שחוו טראומה החל מה לאירועים קשים. נפתח "מרחב מרפא" לטיפולי גוף ונפש. נפתחו מועדוניות לילדי עובדים, התקיימו סיורי תמיכה וחיזוק מצד ההנהלה, הכשרות מקצועיות וגיוס כוח אדם ייעודי לטובת הנושא. נוסף על כך, עובדים שגויסו למילואים ונקלטו חזרה לעבודה עם שחרורם קיבלו מענה. המנהלים קיבלו הדרכות כיצד לקבל חזרה לעבודה אנשי מילואים שהשתחררו וחזרו לעבודה, וכיצד ליצור איתם קשר. נערכו פגישות בטימס עם אנשי המילואים עצמם, מפגשים של עובדים סוציאליים עם צוותי מרפאות, ובהם אנשי צוות שחזרו ממילואים. בכל המחוזות התקיימה פעילות לצוותים "מתאווררים בכללית" לצורך התרעננות וחיזוק החוסן 61 קופת חולים לאומית3.3 , מרכזים רפואיים320לאומית שירותי בריאות מספקת שירותי בריאות בפריסה ארצית באמצעות כ־ 1,700 שכירות ושכירים, ועוד כ־3,700 בתי מרקחת ומיליון בדיקות מדי יום. בקופה מועסקים כ־150-כ רופאים עצמאיים. התערבויות שנעשו כמענה לצרכים שעלו בעת מלחמה: "רואים אותי במלחמה" פרויקט "רואים אותי במלחמה" הוא חלק מתפיסה ארגונית שנבעה מהצורך לחזק את התקשורת הארגונית, ההקשבה והיחס האישי לעובדות ולעובדי הקופה. התפיסה יושמה תוך מתן דגש על הפן הרך, האנושי, האישי והרגשי וחיזוק ערכים של הקשבה, העצמה, שיתוף ודאגה לעובדים. בפן האישי, ניתנו תמיכה וסיוע ברמת הפרט, והוענקו כלים להתמודדות נפשית ורגשית. בפן המשפחתי, הוענקו שירותי שמרטפות לילדי העובדים וחולקו חבילות שי למשפחות. בפן הארגוני, ניתנה גמישות ניהולית שאפשרה עבודה מרחוק והשתתפות בפעילות התנדבותית בקהילה, וכל זאת תוך מעורבות אישית של המנכ"ל וחברי ההנהלה. חוסן עובדים העובדות הסוציאליות בקופה סיפקו שירותי תמיכה רגשית. כמו כן, הוקמו קבוצות תמיכה לאוכלוסיות , עובדים שפונו מבתיהם, צוות +60 ייעודיות: הורים של חיילים וחיילות, הורים לילדי גן עד ביה"ס, בני הסיעוד, נציגי מוקדי השירות הטלפוני ועובדים המשרתים במילואים. עם עובדים הנמצאים במצבים מאתגרים התקיים קשר יומיומי. הארגון השקיע בתמיכה פיזית לעובדים ובני משפחותיהם במגוון דרכים. פעילויות גופניות ייעודיות נערכו כדי להפיג לחצים, והוסדרו הסעות לעבודה עבור העובדים. כמו כן, סופקו ארוחות מפנקות ונשלחו מארזים עם חטיפים ופינוקים לסניפים, כדי להקל על העובדים ולשפר את תחושת הרווחה שלהם. בתחום התפקודי ניתנה גמישות ניהולית שאפשרה עבודה היברידית, ושונו שעות הפעילות של המרפאות באזורים מאתגרים. הצוות הניהולי הפגין מעורבות ישירה ותמיכה, כולל ביקורי מנכ"ל ושיחות אישיות עם העובדים. התקיימו הדרכות ייעודיות למנהלים בנוגע לקליטת מילואימניקים בחזרה לעבודה, ויושם פרויקט "מילים טובות" שנועד להעלות את המורל בקרב העובדים. נוסף על כך, סופקו פתרונות תעסוקתיים לעובדים מפונים, ונערכו הרצאות וסדנאות בנושאי בריאות הנפש, טיפולים תרופתיים והתמודדות עם התמכרויות. במישור הכלכלי, עובדים שפונו מבתיהם קיבלו שוברי קנייה לרשתות מזון, ושוברים דיגיטליים חולקו לעובדים שגויסו לשירות מילואים. נוסף על כך, הוצעה הרצאה מיוחדת שעסקה בניהול כלכלי בתקופות 62 .של אי־ודאות, במטרה לסייע לעובדים להתמודד עם אתגרים כלכליים במהלך המלחמה הארגון דאג גם למשפחות העובדים באמצעות מגוון פעילויות, כגון הפעלות לילדים (אוריגמי, ד"ר מולקולה, הופעות בשפה הערבית ועוד) ושירותי שמרטפות לילדי העובדים. מתנות ומארזי שי נשלחו למשפחות העובדים מדי כמה שבועות, וכללו גם חבילות ייעודיות לבני זוג ובנות זוג של מילואימניקים ומשפחות .8 שילדיהם גויסו בצו בתחום הרגשי הוצעו פעילויות להורדת סטרס כמו מיינדפולנס, יוגה ודמיון מודרך, לצד הרצאות מעשירות בנושא התמודדות עם מצב מלחמה, שאותן העבירו פסיכיאטרים ומומחים בחקר המוח. העובדים זכו להוקרה פומבית, כולל חלוקת תעודות הוקרה למילואימניקים, ועובדי הסקטורים השונים קיבלו תמיכה רגשית, תוך הדגשת החשיבות הרבה של תרומתם בתקופה זו. . 2024 אשר נערך במרץ–אפרילBDI הישגיה הניכרים של התוכנית באו לידי ביטוי מובהק בממצאי סקר הסקר בחן את העמדות, התפיסות והמחוברות של העובדים בזמן המלחמה. התוצאות מסתמכות על משיבים, מדגם מייצג של הארגון. ממצאי הסקר מעידים על עלייה ברמות שביעות רצון בהשוואה 1,215 לסקר קודם, ועמדות חיוביות מאוד ביחס להתנהלות הארגון בזמן מלחמה. הממצאים משקפים הלכה למעשה את הצלחת התוכנית "רואים אותי במלחמה". מהמשיבים דיווחו כי רמת 31% .לאחר המלחמה נרשמה עלייה במדדי שביעות הרצון בקרב העובדים שביעות הרצון שלהם ממקום העבודה עלתה בעקבות ההתמודדות עם המלחמה, וממוצע ציוני שביעות מהעובדים ציינו כי 58% , בסקר הקודם. נוסף על כך7.84 , לעומת7.98 הרצון של עובדי הקופה עמד על תפקוד החברה במהלך המלחמה היה מצוין. , 1,000-התוכנית הביאה להישגים משמעותיים נוספים. כמות המשתתפים בפעילויות חצתה את רף ה ונרשמה התנדבות רחבת היקף מצד העובדים הן למען עמיתיהם והן למען הקהילה. הארגון קיבל מכתבי תודה מהעובדים ומבני משפחותיהם, והטיפולים הפרטניים שהוצעו לעובדים שיפרו במידה ניכרת את רווחתם ואת תפקודם. זאת ועוד, נרשמה הצלחה בתהליך קליטתם מחדש של מילואימניקים שחזרו לעבודה, תוך מתן מענה מותאם ותומך לצורכיהם. מענה ללקוחות בחרבות ברזל: בתקופת המלחמה הוקם מוקד שירות לשעת חירום, זמינות השירותים הורחבה, הונגשו פתרונות רפואיים מרחוק ומערך התמיכה הנפשית תוגבר תוך שמירה על תקשורת שוטפת עם הלקוחות, ושמירה על רצף שירותי וטיפולי. של צוותים רפואיים 24/7 זמינות מוגברת של שירותים רפואיים: פתיחת מוקד חירום שכלל מענה‰ .והרחבת שעות הפעילות של מרפאות במיקומים נגישים, גם באזורי קונפליקט הנגשת שירותי רפואה מרחוק: ייעוץ עם רופאים אונליין בתחומים כמו רפואת משפחה, פסיכולוגיה, ‰ ילדים ועוד. כמו כן בוצע מעקב רפואי מרחוק: מעקב אחר מטופלים במחלות כרוניות או לאחר ניתוחים אספקת תרופות ושירותי לוגיסטיקה: המשיך משלוח תרופות עד בית המטופל כדי למנוע הגעה ‰ פיזית למרפאות באזורים עם סיכון גבוה. נוסף לזאת, מטופלים קיבלו סיוע במציאת בתי מרקחת פתוחים, תוך הנחיות והכוונה לבתי מרקחת פעילים וזמינים. תמיכה נפשית ופסיכולוגית: שירותי הייעוץ הטלפוני תוגברו והעניקו תמיכה נפשית זמינה לנפגעי ‰ שיחות ליווי תמיכה לכל דורש, ובמשך מספר חודשים3 חרדה ופוסט־טראומה. ניתנה האפשרות לקיים הופעל קו כוננים של אנשי מקצוע, שנתן מענה מהבוקר עד שעות הלילה. בוצעו ביקורים יזומים של 63 .צוות עובדים סוציאליים וצוות בריאות הנפש והופקו סרטוני הסברה הנגשת מידע והסברה: נשלחו עדכונים ומידע לגבי שירותים זמינים, הנחיות חירום ועצות רפואיות ‰ להתמודדות במצבי לחץ. כמו כן, ההסברה תוגברה דרך רשתות חברתיות עם מידע והנחיות בהתנהלות בחירום בשפות שונות. מעטפת תומכת למשפחות החטופים: פנייה יזומה, תמיכה, טיפול וליווי צמוד למשפחות החטופים ‰ והפצועים. לכל בן משפחה מונתה אחות / עובדת סוציאלית הנמצאת עימו בקשר רצוף וזמינה לכל צורך. מתקיים מעקב רפואי וזימון יזום לבדיקות / טיפולים לבני המשפחה אשר לא הגיעו לביקור אצל רופא משפחה. מרפאות ייעודיות עבור המפונים: נפתחו מספר מרפאות במרכזי מפונים שנועדו לספק מענה רפואי ‰ מיידי. המרפאות פעלו בים המלח, אילת, ירושלים ותל אביב. מרפאות אלו הציעו מגוון שירותים רפואיים באופן סדור מתחילת המלחמה כל ימות השבוע, לרבות רפואה ראשונית, רפואה יועצת (אורתופדיה, א.א.ג, עיניים, עור, קרדיולוגיה, פסיכיאטריה, גניקולוגיה, התפתחות הילד, רפואה משלימה, מקצועות פרא רפואה, עבודה סוציאלית, פיזיותרפיה, רפואה דחופה, וכן שירות טלמדסין, רפואה משלימה, דיגום ועוד), זאת במטרה להבטיח מענה מהיר ומקיף לאנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם. צוותי המרפאה פעלו כדי לתת תחושת ביטחון ולסייע בהתמודדות עם האתגרים הבריאותיים הייחודיים הנובעים מהמצב. טיפולי רפואה משלימה: הוענקו טיפולי רפואה משלימה למפוני צפון הארץ ודרום הארץ, כמו גם ‰ למילואמניקים, נשות המילואמניקים ולמשפחות החטופים. טיפולי הרפואה המשלימה ניתנו ללא השתתפות עצמית. פעילויות אלו החלו בימים הראשונים של המלחמה ונמשכות עד היום בהיקף מצומצם יותר ובהתאם לצרכים המשתנים. באופן שוטף נאספים נתונים אודות הנפגעים, המגויסים והמפונים ובהתאם לעדכונים ניתנים מענים מדויקים. קופת חולים מכבי3.4 במהלך תקופת המלחמה נאלצו אוכלוסיות השוויון להתמודד עם אתגרים משמעותיים בתחום הרפואה בקהילה, וכפועל יוצא של היערכות במצב חירום. קבוצות אלו כוללות בין היתר אוכלוסיות מוחלשות מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית, ממגזרים וממגדרים שונים. מכבי נערכה באופן מיידי למתן שירותי בריאות, ונעשו פעולות על מנת לתת מענה הולם לכלל חבריה ובפרט לאוכלוסיות השוויון, תוך פריסה של שירותים להבטחת טיפול איכותי, הוגן, נגיש ושמירה על רצף טיפולי. התערבויות שנערכו כמענה לצרכים שעלו בעת מלחמה: מרבית השירותים הרפואיים המשיכו לפעול כסדרם והתורים התקיימו כמתוכנן תוך מתן אפשרות לתיאום תור לכל רופא שבו המטופל בוחר, ללא קשר למקום מגוריו או לרופא שאליו משויך. במהלך תקופת הלחימה הופעלו מוקדים רפואיים ייעודיים למגוון צרכים דחופים. מוקד רופאי משפחה לטיפול במרשמים ובפניות דחופות, ומוקד האחיות של "מכבי ללא הפסקה" 24/7 ורופאי ילדים פעל סיפק מענה טלפוני רציף. נוסף לכך, הוקמו מוקדי תמיכה וסיוע נפשי, ובהם מוקד טלפוני בהובלת עובדות סוציאליות וקו סיוע ייעודי למצבי חרדה, שפעלו ללא צורך בהפניה וללא תשלום. 64 הצטיידות בתרופות כדי לשמור על הרצף הטיפולי, ננקטו מספר תהליכים כדי להבטיח זמינות של תרופות. מטופלים יכלו להתייעץ עם מוקד "מכבי ללא הפסקה" בכל מקרה של קושי בתחום התרופות, כולל ייעוץ עם רוקחי מכבי־פארם. עבור מטופלים המתגוררים או שוהים באזורי עימות, הוצע שירות משלוח תרופות עד הבית ללא עלות, בעוד שבאזורים אחרים ניתן שירות משלוחים בהשתתפות עצמית. באזור ים המלח הוקם ארון תרופות לניפוק מיידי במרפאה רב־תחומית בבית מלון, ובטבריה ניתן מענה למטופלים מפונים על ידי צוות רב־מקצועי בבתי המלון. בשדרות הוקמה מרפאה אחודה בשיתוף קופות נוספות בהתאם להנחיות משרד הבריאות. נעשתה עבודה משותפת עם פיקוד העורף, רשויות מקומיות ומכבי־פארם לשילוח תרופות לבתים שבהם הייתה מגבלה בהתניידות. הופקו דוחות ייעודיים לאיתור מטופלים עם מרשמים שתוקפם עומד לפוג, ונעשה יישוג יזום למטופלים בטווחי הלחימה במטרה לוודא שרכשו תרופות, מזון וציוד רפואי. השיחות בוצעו בשיתוף פעולה עם פארם ומטה מכבי.-מכבי POP-UP הקמת מרפאות אחודות ומרפאות כחלק מהתמודדות עם הצרכים המיידיים, הוקמו עבור המפונים מרפאות אחודות במספר אזורים, כגון ים המלח ומצפה רמון. הוזמנו ציוד מותאם ותרופות למרפאות אלו, וצוותים הוכשרו לטיפול במצבי טראומה. הוקמו כדי לתת מענה לצרכים רפואיים ונפשיים דחופים. המרפאות טיפלו במקרים POP-UP מרפאות של פגיעות פיזיות קלות, פגיעות נפשיות, חידוש מרשמים, תסמיני חרדה, מחלות זיהומיות ותסמינים סומטיים שנבעו מלחץ מתמשך. זאת ועוד, ניתנו שירותים למטופלים שנפצעו בקרבות ושוחררו מבתי החולים. התהליך כלל מיפוי המלונות והקהילות, נוכחות רופא ומזכירה במלונות עם ציוד רפואי מתאים, ועדכון המפונים על זמינות השירותים. שיתופי פעולה הוסדרו בין בתי המלון, פיקוד העורף והקהילות, וכן בין קופות החולים, כדי למנוע כפילויות ולמקסם את השירותים הניתנים. פיתוח כלי ניהול מחשוביים פותח דשבורד חצר״מים (חולים עם צרכים רפואיים מיוחדים) שיצר תשתית לניהול מרכזי של מידע רב ומסייע להיערך למגוון מצבי חירום בזמן אמת, ולנהל אוכלוסיית מרותקי בית ובעלי צרכים רפואיים מיוחדים בשעת חירום. שירותים אדמיניסטרטיביים במטרה לשפר את הנגישות והשירות למטופלים, פותחו והורחבו כלים דיגיטליים באפליקציית "מכבי" ". כלים אלו כוללים אפשרות לזמן תור טלפוני לשירותי משרד מרחוק ולבצע פעולות Online ובאתר "מכבי בשירות עצמי, כגון הגשת בקשה להתחייבות, זימון וביטול תורים, קבלת מידע על שעות פעילות של שירותים ומרכזים רפואיים ועוד. חוסן עובדים במהלך התקופה התקיימו פעילויות רבות לחיזוק חוסנם של העובדים. בין הפעילויות התקיימו הדרכות להתמודדות עם שיחות קשות, ושובצו עובדים מפונים לעבודה באזורים קרובים למקום מגוריהם החדש. נוסף על כך, ניתנה תמיכה למשפחות עובדים שגויסו למילואים, וקוימו מפגשי צוות קבועים עם מנהלים לעידוד שיח בנושאים רגשיים והענקת כלים להתמודדות. כמו כן, נוצר ממשק עבודה ייחודי בין מוקד האחיות למוקד העובדות הסוציאליות, שנועד לתמוך בעובדים ולשפר את שיתופי הפעולה בין המוקדים. 65 צמצום פערים באיזון מחלות לב כלילית בנשים – מניעה, אבחון וטיפול מותאם מכלל המגזרים סובלות מתחלואה לבבית באיזון נמוך יותר בהשוואה לגברים, במיוחד 35 נשים מעל גיל בהקשר של היפרליפידמיה – גורם סיכון משמעותי בקרב מטופלים עם מחלה קרדיווסקולרית. נשים מהנשים עם מחלה קרדיווסקולרית עומדות 50%-, רק כ2024 מאוזנות פחות טוב מגברים, נכון לאוגוסט LDL<55 מהגברים, ושיעורן נמוך עוד יותר בערכים המחמירים של64% לעומתLDL<70-100 mg/dl ביעד מהנשים מאוזנות. פערים אלו מתקיימים בכלל המגזרים, 35% , שבהם רק45-54 , במיוחד בגיליmg/dl .קבוצות הגיל והמצבים הסוציואקונומיים, ומדגישים את הצורך בהגברת המודעות למניעה, אבחון וטיפול כדי להתמודד עם האתגר, הושקה תוכנית ייעודית שכללה מסע מסרים מותאם אישית, קמפיין תקשורתי, וובינרים, כתבות בעיתונות ותכניות רדיו, לצד פעולות הסברה והכשרות לרופאים. ההתערבות הובילה נשים 1,873 לשיפור במדדי איזון הכולסטרול בקרב נשים חולות לב ולהגברת המודעות, עם חשיפה של לוובינרים ברשתות החברתיות. : איזון כולסטרול בחולי לב ע״פ מגדר39 תרשים : איזון כולסטרול בחולי לב – ע״פ מגזר ומגדר40 תרשים 08/24 07/24 06/24 05/24 04/24 03/24 02/24 01/24 כלל אוכלוסייה נשים כלל אוכלוסייה גברים 08/24 07/24 06/24 05/24 04/24 03/24 02/24 01/24 מגזר חרדי נשים מגזר ערבי נשים מגזר רוסי נשים כלל אוכלוסייה נשים כלל אוכלוסייה גברים :4 פרק גורמים חברתיים וכלכליים המשפיעים על הבריאות – מגמות עיקריות 67 אי שוויון חברתי כלכלי: עדכון תמונת מצב4.1 הכולל נתונים על68,2023 כבכל שנה, גם השנה המוסד לביטוח הלאומי פרסם את הדו"ח השנתי לשנת הדו"ח מבוסס כולו על הנתונים המנהליים המצויים 2019 ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות. החל משנת בביטוח הלאומי הכוללים את כלל אוכלוסיית ישראל. יודגש כי חלק מהנתונים מתעדכנים גם למפרע, ועל כן נתוני העבר המופיעים בדו״ח לעיתים שונים מנתונים שפורסמו בדו"חות קודמים לגבי אותן שנים. על פי הדו"ח, ההתפתחויות הכלכליות־חברתיות במשק מושפעות מהמצב הכלכלי ומהמדיניות החברתית, הואטה הצמיחה עקב מלחמת "חרבות ברזל" – התוצר 2023 בייחוד באמצעות תשלומי העברה. בשנת בשנת 8.1%- ו2022 בשנת6.5% בלבד, לעומת2% המקומי הגולמי (להלן: תמ"ג) עלה בשיעור של . עם זאת, שיעור התעסוקה עלה, כמו גם השכר הממוצע במשק. לצד אלו נרשמה גם עלייה בהיקף 2021 69.תשלומי ההעברה ההוצאה הציבורית לרווחה בישראל, אשר נמדדת כאחוז מהתמ"ג, היא מהנמוכות במדינות המפותחות. 2023 . בשנתOECD- נקודות האחוז מהממוצע ב6-, השיעור נמוך בכ41 כפי שניתן לראות בתרשים , בשל 15.8% מהתמ"ג לעומת16.6% ,ההוצאה הציבורית לרווחה הייתה גבוהה יותר מבשנה הקודמת 70.הצורך לתמוך בחלק מהאוכלוסייה עקב המלחמה 2023–2022 ,: ההוצאות הציבוריות לרווחה* כאחוז מהתמ"ג – השוואה בינלאומית41 תרשים בישראל מעודכנים 2022 הם לשנתOECD-. נתוני ה9 ', עמ2023 מקור: דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות .2023-ל *הוצאות על זקנה ושארים, נכויות, בריאות, תמיכה במשפחות, אבטלה ועידוד תעסוקה, עזרה בדיור והבטחת הכנסה. ונמוך 2022 , שיעור גבוה מבשנת3.2%- עלתה ההכנסה החציונית התקנית נטו לנפש ב2023 בשנת מהשיעור הממוצע שהיה בעשור הקודם טרום הקורונה. ההכנסה הכלכלית החציונית התקנית לנפש, זו בשנת 6.8% לעומת1.7% בשיעור מתון של2023שאינה כוללת התערבות ממשלתית, עלתה ריאלית ב־ .2022 ., מינהל המחקר והתכנון, הביטוח הלאומי2023 – ] דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות68 .8 '] שם, עמ69 .] שם70 68 בהשוואה להכנסה הממוצעת, עלתה ההכנסה הכלכלית החציונית בשיעור גבוה יותר, כיוון שהשפעת הצמיחה הכלכלית על האוכלוסייה הייתה בשיעורים גבוהים יותר בחלק התחתון של סולם ההכנסות, כמו 71.בשנתיים הקודמות. גם ההכנסה החציונית נטו עלתה בשיעור גבוה לעומת ההכנסה הממוצעת 2023- ו2022 ,): השינוי בהכנסה הכלכלית ובהכנסה נטו (אחוזים42 תרשים .10 '. עמ2023 מקור: דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות ממדי העוני בישראל4.2 ,נזכיר כי מדידת העוני בישראל מבוססת על מדדי עוני יחסיים, כנהוג במרבית מדינות המערב. לפיכך עוני הוא תופעה של מצוקה יחסית אשר מוערכת על בסיס רמת החיים המאפיינת את החברה. קו העוני 3.2%- עלה קו העוני בישראל ב2023 בשנת72.מחושב כמחצית מחציון ההכנסה התקנית נטו לנפש לחודש. קווי העוני לפי גודל משפחה מלמדים שמשפחה של זוג עם ילד או ₪ 3,324-(ריאלית) והגיע ל 73. לחודש, כדי להימצא מעל קו העוני8,808₪ הורה עצמאי עם שני ילדים זקוקים להכנסה של אלף אזרחים ותיקים. 158.5- אלף ילדים ו872.4 מיליון נפשות בעוני, בהן1.98 חיו בישראל2023 בשנת בהיבט תחולת העוני, המוגדרת כשיעור האוכלוסייה החי מתחת לקו העוני, ניכרת ירידה קלה מאוד . תחולת העוני של ילדים 2023 בשנת20.7%- ל2022 בשנת20.8%-בתחולת הנפשות החיות בעוני, מ 0.2-. גם בקרב משפחות ירדה תחולת העוני ב27.9%- נקודת האחוז, והגיעה ל0.2-ירדה מעט גם היא, ב . לעומת זאת, תחולת העוני בקרב אזרחים ותיקים נותרה זהה לשנה 20.1%-נקודות האחוז והגיעה ל 74.43 , כפי שניתן לראות בתרשים12.8% – הקודמת .9 '] שם, עמ71 .] כלומר מתוקננת לגודל משפחה בשל קיומם של יתרונות לגודל המשפחה מבחינת צריכה72 .11 ' ניתן למצוא בדו"ח המלא בעמ2023 ] הרחבה על קווי העוני לפי גודל המשפחה לשנת73 .12 ', ִמִ נהל המחקר והתכנון, הביטוח הלאומי. עמ2023 – ] דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות74 69 2023–2010 ,): תחולת העוני של נפשות, ילדים, ואזרחים ותיקים (אחוזים43 תרשים .12 '. עמ2023 מקור: דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות , בניגוד להחמרה שחלה בשנתיים 2022 האנשים החיים בעוני היו עניים פחות בהשוואה ל־2023 בשנת , נרשמו שיפורים במדדי עומק העוני וחומרת העוני. מדד עומק 44 הקודמות. כפי שניתן לראות בתרשים ) מבטא את המרחק של FGT העוני מבטא את הפער בין הכנסת העניים וקו העוני. מדד חומרת העוני (מדד הכנסות העניים מקו העוני, כאשר הוא מועלה בריבוע. לפיכך המשקל שניתן לעניים יותר, גדול בהשוואה 75.למדד עומק העוני 2023–2021 ,)) בנפשות, לפי הכנסה נטו (אחוזיםFGT : עומק העוני וחומרת העוני (מדד44 תרשים .13 '. עמ2023 מקור: דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות מלמדת על החמרה בעוני ברוב 2023- ל2022 בחינה של תחולת העוני לפני ההכנסה הכלכלית בין הפילוחים (משפחות, נפשות וילדים). לעומת זאת, חלה ירידה קלה בשיעורי העוני לפי הכנסה נטו כפי שהוצג מעלה. הכלים העיקריים והחשובים של הממשלה לשיפור המצב הכלכלי־חברתי של האוכלוסייה, המשפיעים בטווח הקצר אך גם בטווח הארוך, הם תשלומי ההעברה והמיסים הישירים. מהשוואה בלבד 60%-בינלאומית עולה כי התרומה הישירה של התערבות הממשלה בישראל לצמצום העוני היא כ . OECD-מהממוצע ב .] שם75 70 התרומה של תשלומי ההעברה והמיסים2023 , בשנת45 יחד עם זאת, כפי שניתן לראות בתרשים 33.5%, אלו צמצמו את שיעורי העוני של נפשות ב־2022 הישירים לצמצום העוני עלתה לעומת שנת . עלייה זו מקורה בגידול בהעברות שונות, כמו 40.1% לעומת41.2%-, ושל משפחות ב31.9% לעומת גידול בקצבאות הנכות, תשלומי מענקים כמו מענק אכלוס עקב המלחמה, והפעלת הוראת שעה להקלות באבטלה, וכן מגידול בהיקף הקצבאות, כמו תגמולים לנפגעי איבה. עלייה זו באה לאחר ירידה בשנתיים הקודמות עם היציאה ממשבר הקורונה, שם הסיוע הממשלתי צמצם את שיעורי העוני של נפשות יותר מכול הצטמצמה תחולת העוני של משפחות הודות לקצבאות 76.48%- ושל משפחות ב41.1%-ב אזרח וותיק ושארים ושל קצבאות נכות כללית. נציין כי עקב המלחמה דמי אבטלה צמצמו את העוני בשיעור ניכר יותר, וכי מענקי המלחמה ששולמו על ידי הביטוח הלאומי בשנה זו, כמו מענק אכלוס, 77.0.5%-צמצמו את העוני ב : השפעת תשלומי ההעברה והמיסים הישירים לצמצום תחולת העוני של משפחות 45 תרשים 2023–2010 ,)ונפשות (אחוזים .14 '. עמ2023 מקור: דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות עתה יוצג ניתוח של מאפייני האנשים החיים בעוני כפי שמוצג בדו"ח הביטוח הלאומי. מסקנות הניתוח מעלות גם השנה שממדי העוני בישראל אינם אחידים. בהתפלגות על פי מגזר, עולה כי האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית הן העניות ביותר. בהתפלגות על פי מאפיינים דמוגרפיים ותעסוקתיים עולה כי תחולת העוני גבוהה במשפחות מרובות ילדים, במשפחות צעירות, בקרב ילדים, במשפחות עם מעט 78.מפרנסים ועוד. בקבוצות אחדות יש מתאם בין אחדים מהמאפיינים המחמירים את מצב העוני .14 '] שם, עמ76 .15 '] שם, עמ77 .24 '] שם, עמ78 71 2023 ,): התפלגות האוכלוסייה* לעומת התפלגות העניים, קבוצות שונות (אחוזים46 תרשים .23 '. עמ2023 מקור: דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות * המעגל החיצוני מציג את השיעור בכלל אוכלוסייה. המעגל הפנימי מציג את השיעור בקרב העניים. בבחינת ממדי העוני בפריסה גאוגרפית, ממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע בהתאמה, לעומת תחולת 22.6%- ו22.5% ,36.2%-– תחולת העוני של משפחות במחוזות אלו מגיעה ל בהתאמה, הנמוכים בהרבה 15.1%- ו13.8% – העוני של משפחות במחוז מרכז ובמחוז תל אביב . מפת החום המוצגת מטה משקפת את ההבדלים בממדי העוני בין המחוזות 20.1% – מהממוצע הארצי והיישובים בהם. הדו"ח מציין כי ממדי העוני במחוזות וביישובים מושפעים כמובן מהרכב האוכלוסייה החיה בהם. שכיחות גבוהה של עוני קיימת במחוזות וביישובים שבהם שיעור גבוה של אוכלוסייה ערבית או 79.חרדית ובפריפריה הגאוגרפית, רבים מהם יישובי בדואים בדרום הארץ .30 '] שם, עמ79 72 תושבים5,000- תחולת העוני של משפחות ביישובים שבהם יותר מ- : מפת חום47 תרשים 2023 ,)(אחוזים .32 '. עמ2023 מקור: דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות ממדי העוני והאי שוויון בישראל בהשוואה בינלאומית4.3 בישראל מצב העוני חמור80.דו"ח הביטוח הלאומי ערך השוואה בינלאומית של ממדי העוני והאי שוויון . בהשוואה בינלאומית של תחולת העוני לפי ההכנסה OECD-ואי השוויון הכלכלי גבוה ביחס למדינות ה מדינות. בהשוואה של תחולת 36 מתוך11 הכלכלית, בישראל תחולת העוני גבוהה וממוקמת במקום העוני לפני הכנסה נטו, כלומר לאחר התערבות ממשלתית, המצב אף חמור יותר, זאת מאחר שהיקף רשת הביטחון הסוציאלי בישראל נמוך יחסית. הממצאים מראים כי לפי מדידה זו ישראל ממוקמת נקודות האחוז מהממוצע במדינות 8- לפני קוסטה ריקה, עם פער של כOECD-בתחתית מדינות ה 81.48 גבוה יותר מן הממוצע, כפי שניתן לראות בתרשים63%-, כOECD-ה .' ובנספח ב34 '] הרחבה על שיטות החישוב וההשוואה הבינלאומית ניתן למצוא בדו"ח המלא בעמ80 .35–34 ', ִמִ נהל המחקר והתכנון, הביטוח הלאומי, עמ2023 – ] דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות81 73 ** (אחוזים), שנים שונותOECD-: תחולת עוני בקרב נפשות, מדינות ה48 תרשים .35 '. עמ2023 מקור: דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות **לכל מדינה מופיעה השנה המאוחרת ביותר שלגביה יש נתונים זמינים. הנתונים לישראל מוצגים .OECD-. *החישוב נעשה על פי הנתונים המנהליים וסולם השקילות של ה2023 לשנת בהשוואה בינלאומית אי השוויון הכלכלי בישראל גבוה. אחד המדדים המקובלים למדידת אי השוויון , בהשוואת רמת אי השוויון בין המדינות כפי שהוא 49 בהכנסות הוא מדד ג'יני. כפי שניתן לראות בתרשים מתבטא במדד ג'יני של הכנסה תקנית נטו לנפש, רמת אי השוויון בישראל גבוהה, כאשר רמות אי שוויון 82.גבוהות יותר קיימות רק בארצות הברית, טורקיה, מקסיקו, צ'ילה, קוסטה ריקה וליטא .37 '] שם, עמ82 74 ** (אחוזים), שנים שונותOECD-: מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה נטו, מדינות ה49 תרשים .37 '. עמ2023 מקור: דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות **לכל מדינה מופיעה השנה המאוחרת ביותר שלגביה יש נתונים זמינים. הנתונים לישראל מוצגים .OECD-. *החישוב נעשה על פי הנתונים המנהליים וסולם השקילות של ה2023 לשנת החברה החרדית בראי אי השוויון 4.4 בדו״ח השנה, הושם דגש על החברה החרדית. אי השוויון החברתי והכלכלי בישראל בא לידי ביטוי במידה ניכרת בחברה החרדית. כאמור, רבים מהגורמים המשפיעים על הבריאות אינם טמונים במערכת כלכליים שבהם אנשים נולדים וחיים. החברה החרדית -הבריאות, אלא מושפעים מהתנאים החברתיים מאופיינת ברמה סוציו־אקונומית נמוכה ואורחות חיים ייחודיים, המשפיעים גם על הבריאות שלה. בחלק זה יסוקרו מאפיינים עיקריים של החברה החרדית כמו גם פערים בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה, רמת החיים, התעסוקה ותחולת העוני, אשר עשויים להשפיע על פוטנציאל הבריאות של הנמנים עליה. 75 הדמוגרפיה בחברה החרדית4.4.1 מיליון9.842- אוכלוסיית ישראל נאמדה בכ2023 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת רוב הציבור 84. מתוכה12.3%- מיליון נפשות המהווים כ1.2- כאשר החברה החרדית מנתה כ83תושבים החרדי מרוכז בשישה יישובים מרכזיים: ירושלים, בני ברק, בית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית, אשדוד ואלעד, כפי שניתן לראות בלוח להלן: : היישובים המרכזיים שבהם מתגורר הציבור החרדי והמדד החברתי־כלכלי שלהם7 לוח יישוב מספר החרדים ביישוב אחוז החרדים המתגוררים ביישוב מכלל החרדים 85 בישראל אחוז החרדים מכלל 86 תושבי העיר מדד חברתי־כלכלי של יישוב המגורים 87)10–1( ירושלים292,634 24% 29% 2 בני ברק209,710 17% 95% 2 מודיעין עילית86,601 7% 99% 1 ביתר עילית67,147 5.5% 98% 2 אשדוד52,587 4% 22% 5 אלעד48,733 4% 94% 2 מהאוכלוסייה הכללית). כך2 בשנה (בערך פי3.9%-קצב הגידול של האוכלוסייה החרדית עומד על כ והוא 6.2 בחברה החרדית הוא89. פריון הילודה25%- שיעורה יעמוד על כ2065 בשנת88על פי התחזיות ובקרב החברה היהודית שאינה 2.6 הגבוה ביותר בישראל. בחברה הערבית הפריון הממוצע עומד על 56%-. כפי שניתן לראות בתרשים הבא, האוכלוסייה החרדית הינה אוכלוסייה צעירה: כ2.3 חרדית הוא 90. מהאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית30%-, לעומת כ19 מהאוכלוסייה החרדית נמצאת מתחת לגיל להתפלגות הגילים של אוכלוסייה יש השפעה על שירותי הבריאות הנצרכים וכן על פריסת תשתיות הבריאות, סוגי תופעות הבריאות וכד׳. .28.12.23 ., הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת2024 ] אוכלוסיית ישראל בפתחה של שנת83 .16 ', המכון החרדי למחקרי מדיניות, עמ2023 ] דו"ח מצב החברה החרדית84 .36 '] שם, עמ85 .] שם86 , הלשכה המרכזית2021 ] אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה בשנת87 .29.7.2024 .לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת ) תואם את התרחיש הנמוך של הלמ"ס ובהתאם 3.9%( ] קצב הגידול בפועל של האוכלוסייה החרדית בשנים האחרונות88 .לכך המכון החרדי למחקרי מדיניות חישב את התחזית לגודל האוכלוסייה ] שיעור הפריון – מונח המתאר אומדן של מספר הילדים שצפויה אישה ללדת בימי חייה.89 .14 ', המכון החרדי למחקרי מדיניות. עמ2023 ] דו"ח מצב החברה החרדית90 76 )2022( : התפלגות גילים לפי מגזר50 תרשים .19 '. עמ2023 ,מקור: דו"ח מצב החברה החרדית, המכון החרדי למחקרי מדיניות חינוך והשכלה גבוהה בחברה החרדית4.4.2 בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה קיימים פערים בין המגזר החרדי למגזרים השונים בישראל. במערכת החינוך החרדית רוב מוסדות החינוך אינם מכינים לבחינות הבגרות, ואינם מגישים אליהן. נוסף לכך, 91.קיימים הבדלים עמוקים במסלול החינוכי בין גברים לנשים בחברה החרדית במגזר הלא יהודי, 60% בלבד, לעומת16% לפיכך שיעור הזכאים לתעודת בגרות במגזר החרדי עומד על במגזר היהודי הדתי. כמו כן, שיעור הזכאים לתעודת בגרות במגזר 85%- במגזר היהודי הלא דתי ו84% במגזר היהודי88%- במגזר הלא יהודי ו76% לעומת65% החרדי מתוך הניגשים לבחינות הבגרות הוא 92.הדתי והלא דתי .2021 ,] מכון ירושלים למחקרי מדיניות, דגנית לוי – שילוב חרדים בהשכלה הגבוהה91 .104 '] דו"ח מצב החברה החרדית, המכון החרדי למחקרי מדיניות. עמ92 77 2022 ,: שיעור זכאים לתעודת בגרות לפי מגזר51 תרשים .105 '. עמ2023 ,מקור: דו"ח מצב החברה החרדית, המכון החרדי למחקרי מדיניות הבדלים ניכרים קיימים בין בנות לבנים בשיעור הזכאות לתעודת בגרות מקרב התלמידים החרדים. נכון , לעומת שיעור 25.2% , שיעור הבנות הזכאיות לתעודת בגרות מקרב התלמידים החרדים היה2022 לשנת 93. בלבד4.7% הבנים הזכאים, שהיה מהגברים 10.6% מהגברים החרדים הם בעלי תואר אקדמי, לעומת4.1% באשר להשכלה גבוהה, רק מהגברים היהודים הלא חרדים. בקרב הנשים החרדיות המצב טוב יותר, אך עדיין ישנם 30.9%-הערבים ו 22.2% מהנשים החרדיות הן בעלות תואר אקדמי, לעומת13.2% פערים אל מול שאר המגזרים. רק מהנשים היהודיות הלא חרדיות. בקרב הנשים החרדיות נצפה שינוי משמעותי, 44.2%-מהנשים הערביות ו 94. בלבד1.7%-, ואילו בקרב גברים חרדים הוא עלה ב9.3%שיעור הזכאות לתואר אקדמי עלה ב־ 49–25 , גילי2021–2000 ,: שיעור גברים ונשים בעלי תואר אקדמי לפי מגזר52 תרשים .113–112 '. עמ2023 ,מקור: דו"ח מצב החברה החרדית, המכון החרדי למחקרי מדיניות .107 '] שם, עמ93 .112 '] שם, עמ94 78 לפי ניתוח שערך בנק ישראל יש מתאם חיובי בין השכלה נמוכה לתחלואה. בעלי השכלה גבוהה חשופים נוסף 95."פחות לגורמי סיכון בריאותיים ויש להם סיכוי גבוה יותר לדווח כי מצב בריאותם הוא "טוב מאוד לכך, לבעלי השכלה גבוהה אפשרויות תעסוקה ברמות שכר גבוהות יותר – מה שמשפיע על היכולת בהתייחס לחברה 96.לצרוך שירותי רפואה מתקדמים במסגרת שירותי השב״ן וביטוחי הבריאות הפרטיים החרדית, יש לציין כי היא אמנם רוכשת פחות השכלה גבוהה ביחס למגזרים אחרים, אך היא מאופיינת באורח חיים למדני הייחודי לה, אשר ייתכן שממתן השפעה זו. לחברה החרדית מאפיינים ייחודיים, לכן ייתכן כי גורמים אחרים משפיעים יותר על תוצאי הבריאות שלה. תעסוקה ורמת חיים בחברה החרדית4.4.3 ,55.1% מעלה כי שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עומד על2023 דו"ח שירות התעסוקה לשנת ) והן בקרב גברים ערבים 87%( נתון נמוך משמעותית משיעורו הן בקרב גברים יהודים שאינם חרדים . שיעור זה גבוה לעומת שיעור התעסוקה 80.7% ). שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עומד על77.9%( ), וגבוה83.4%( בקרב הגברים החרדים, נמוך במעט משיעור התעסוקה של נשים יהודיות שאינן חרדיות ). 44.8%( אל מול שיעור התעסוקה של נשים ערביות הדו"ח מציין כי כוח העבודה בישראל מגוון יותר מאשר בעבר. הסיבה לכך היא השתתפות של אוכלוסיות 2014 נוספות, ביניהן בעיקר נשים חרדיות וערביות וגם גברים חרדים, אם כי באופן מתון יותר. משנת ובקרב הגברים החרדים שיעור התעסוקה 80.7%- ל68.4%-שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עלה מ שיעורי התעסוקה הנמוכים משפיעים על רמת החיים של משק הבית וקשורים 97.55.1%- ל48.1%-עלה מ בקשר ישיר לרמת ההכנסות וההוצאות שלו. של המכון הישראלי לדמוקרטיה, על פי נתוני משקי הבית 2023 כפי שעולה משנתון החברה החרדית , ההכנסות וההוצאות הממוצעות של משק בית חרדי נמוכים במידה ניכרת מאלו של משק 2021 בשנת בית יהודי לא חרדי, אף על פי שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי עומד על קרוב לפי שניים. 55%-, הכנסה הנמוכה ב₪ 14,978 ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו למשק בית חרדי הייתה פערים גדולים עוד יותר עולים לפי 98.₪ 22,047 מההכנסה ברוטו למשק בית יהודי לא חרדי שעמדה על בעוד ₪ 3,863 , בחברה החרדית היא עמדה על110%-חישוב הכנסה תקנית נטו לנפש אשר נמוכה ב . ₪ 7,407 בקרב החברה היהודית הלא חרדית היא עמדה על ההוצאה החודשית של משקי בית חרדיים נמוכה בממוצע מההוצאה החודשית של משקי בית יהודים בחודש ₪ 13,972 חרדים. על פי נתוני השנתון, ההוצאה החודשית של משק בית חרדי עמדה על-לא ההוצאה החודשית 99.₪ 15,610 חרדי, שבו ההוצאה עמדה על- פחות ממשק בית יהודי לא11% ,בממוצע במשק ₪ 5,157 לנפש במשק בית חרדי לעומת₪ 2,994 ,התקנית לנפש נמוכה גם היא במידה ניכרת בית יהודי לא־חרדי. .2016 ,כלכלי למצב הבריאות", חטיבת המחקר, בנק ישראל-] "הקשר בין המצב החברתי95 .2022 ,] סקר הוצאות והכנסות משקי הבית, הלמ"ס96 .72 ', עמ2023 ] דו"ח שירות התעסוקה לשנת97 .51 ', המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ2023 ] שנתון החברה החרדית98 .52 '] שם, עמ99 79 ) (בש"ח2021 ,: הכנסה חודשית והוצאה חודשית לנפש (תקנית), לפי קבוצת אוכלוסייה53 תרשים .53 ', המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ2023 מקור: שנתון החברה החרדית פערי ההכנסה מוסברים בין היתר על ידי תא משפחתי המבוסס על מפרנסת יחידה או על מפרנסים העוסקים במקצוע שבו רמת ההכנסה היא נמוכה, וכן על ידי שימוש מופחת בהון ובקרנות פנסיה. כמו כן, אפשר שבמציאות הפערים בהכנסות קטנים יותר הודות להכנסות מעבודה לא מדווחת. פערי ההוצאה יכולים להיות מוסברים על ידי ההכנסה הנמוכה יותר, תרבות הצריכה החסכנית והצנועה של החברה החרדית, וכן קיומם של מרחבי צריכה וחסד קהילתיים, המאפשרים לרכוש מוצרים בזול או לקבלם 100.בחינם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בניתוח 2021 כפי שעולה מסקר הכנסות והוצאות של משקי הבית לפי מידת דתיות, המגזר החרדי מוציא פחות באופן ניכר על ביטוח בריאות, רפואת שיניים, הוצאות לשירותי בריאות והוצאות אחרות לבריאות. : הוצאה חודשית על בריאות למשקי בית יהודיים, לפי מידת דתיות של משק הבית8 לוח , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 2021 מקור: סקר הכנסות והוצאות של משקי הבית .52–48 '] שם, עמ100 סך הכול חילוני מסורתי דתי חרדי אחר/לא ידוע בריאות1,014 ±45 1,062 ±71 1,038 ±81 984 ±130 699 ±77 1,100 ±187 ביטוח בריאות416 ±13 430 ±21 438 ±29 403 ±32 284 ±28 438 ±75 רפואת שיניים 206 ±27 192 ±36 220 ±47 268 ±111 168 ±51 118 ±52 הוצאות לשירותי בריאות 146 ±17 180 ±27 117 ±34 99 ±30 93 ±32 187 ±106 הוצאות אחרות לבריאות 246 ±23 259 ±40 263 ±40 213 ±36 152 ±23 357 ±101 80 עוני בחברה החרדית4.4.4 ,33% , תחולת העוני בקרב משפחות חרדיות עמדה על2023 – לפי דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות , לעומת 38.5% . תחולת העוני בקרב נפשות הוא14% – יותר מכפול מהשיעור בקרב יהודים לא חרדים זאת ועוד, בחברה החרדית כמעט כל ילד שני חי בעוני – תחולת העוני 101. בקרב יהודים לא חרדים11.1% 102. מאשר בקרב ילדים יהודים שאינם חרדים3.5 , שיעור הגבוה בכפי45.4% בקרב ילדים חרדים הוא 2023 ,): תחולת עוני של נפשות, ילדים ואזרחים ותיקים (אחוזים9 לוח , מנהל המחקר והתכנון, הביטוח הלאומי. 2023 – שוויון בהכנסות-מקור: עיבוד נתוני דו"ח ממדי העוני והאי .49'עמ בהתאם לנתונים לעיל, שיעור המשפחות החרדיות החיות בעוני מכלל המשפחות החיות בעוני גבוה ואילו שיעור המשפחות 7.8% משיעורן הדמוגרפי. שיעור המשפחות החרדיות מכלל המשפחות הוא , לאחר תשלומי ההעברה והמיסים הישירים. הדבר נכון גם בהסתכלות 12.8% החרדיות החיות בעוני הוא מכלל האוכלוסייה, שיעור הנפשות החרדיות 12.1% על נפשות, בעוד שיעור הנפשות החרדיות עומד על 103., לאחר תשלומי ההעברה והמיסים הישירים22.5% החיות בעוני הוא 2023 ,): חלקן של נפשות ומשפחות בכלל האוכלוסייה ובאוכלוסייה הענייה (אחוזים10 לוח , מנהל המחקר והתכנון, הביטוח הלאומי. 2023 – שוויון בהכנסות-מקור: עיבוד נתוני דו"ח ממדי העוני והאי .53 'עמ אקונומי נמוך משפיע -כלכלי שלובים זה בזה בקשר הדוק. מעמד סוציו-כאמור, מצב בריאותי ומצב חברתי על רמת הבריאות של הפרט, על היכולת להגיע לטיפול, על מדדי בריאות ועל הסיכוי לקיים אורח חיים 104.בריא .24 ', ִמִ נהל המחקר והתכנון, הביטוח הלאומי. עמ2023 – ] ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות101 .49 '] שם, עמ102 .53 '] שם, עמ103 .14 ', עמ2023-24 ] הוועדה לקביעת אסטרטגיית צמצום פערי בריאות בעשור הקרוב: המלצות לתקציב104 חרדי יהודי לא חרדי תחולת עוני של נפשות 38.5 11.1 תחולת עוני של ילדים45.4 12.9 תחולת עוני של אזרחים וותיקים11.2 10.2 חרדי יהודי לא חרדי חלקן של המשפחות בכלל האוכלוסייה 7.8 73.2 חלקן של המשפחות בכלל באוכלוסייה הענייה12.8 50.9 חלקן של הנפשות בכלל האוכלוסייה12.1 65.2 חלקן של הנפשות בכלל האוכלוסייה הענייה22.5 35.1 :5 פרק תוכנית התערבות מערכתית לצמצום אי השוויון: הקמת יחידות בריאות באשכולות האזוריים הקמת יחידות בריאות באשכולות האזוריים5.1 אשכול אזורי הוא איגוד ערים שהוקם במטרה לעודד פיתוח אזורי ושיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות החברות בו. האשכול מבוסס על התאגדות וולונטרית של רשויות סמוכות, אשר הבינו את התועלת , מתוך יוזמה מקומית 2009 מהלך הקמת האשכולות החל בשנת105.והפוטנציאל הטמונים בשיתוף פעולה , משרד הפנים פרסם את הקול הקורא (להלן: קו"ק) 2012 של רשויות גליל מערבי, ולאחר מכן, בשנת 65%- רשויות, המהוות כ170 אשכולות הכוללים12 הראשון להקמת האשכולות. במרוצת השנים הוקמו 106.מכלל הרשויות בישראל . לשפר את איכות החיים של התושבים ולצמצם 1 : מטרות בפעילות האשכולות האזוריים4 למשרד הפנים . לייעל את אספקת השירותים המוניציפליים על ידי איגום משאבים וניצול 2 ,פערים בין הרשויות השונות 107.. לקדם לכידות אזורית4 ,. לפתח אזורים ועשייה בין מגזרית3 ,יתרון הגודל ההתמודדות עם נגיף הקורונה הדגישה את חשיבות הקשר הישיר והשוטף שבין מערכת הבריאות לבין ), WHO( נוסף על כך, על פי ארגון הבריאות העולמי108.השלטון המקומי ובצורך בניהול בריאות מקומי ההשפעה על הבריאות אינה תלויה רק בשירותי מערכת הבריאות, אלא במידה רבה תלויה גם בתנאים הסביבתיים והחברתיים שבהם האוכלוסייה נולדת, גדלה, עובדת, חיה ומתבגרת, ובמערך הרחב יותר תפיסה אזורית וקהילתית של הטמעת בריאות 109.יום-של כוחות ומערכות המעצבים את תנאי חיי היום מאפשרת להתייחס לגורמי סיכון ומשתנים סביבתיים, חברתיים, תזונתיים, פסיכולוגים, פיזיים וכלכליים המשפיעים על בריאות האוכלוסייה, ואכן הרמה האזורית זוהתה כזירת פעילות אפקטיבית וחיונית כדי לאור אלו, חבר ִמִ נהל אסטרטגי במשרד הבריאות לאגף בכיר 110.לקדם בריאות ולמנוע תחלואה כרונית לפיתוח אזוריות במשרד הפנים במטרה להקים יחידות בריאות אזוריות, מתוך הכרה בערך של ניהול בריאות אזורי. פרסמו משרד הבריאות ומשרד הפנים קו"ק לקידום בריאות והזדקנות בריאה ופעילה 2020 בשנת שנים לגיוס מתכלל בריאות אזורי 3 אשכולות לתקופה בת7 באשכולות, אשר היה מיועד לתקצוב והנעת מיזמים בנושא. במענה על הקו"ק, נדרש כל אשכול להציג אסטרטגיית בריאות אזורית הכוללת מיפוי צרכים בנושא הבריאות במרחב האזורי, ותוכנית תלת־שנתית המפרטת יוזמות ופעילויות לקידום דרך אלו ביקשו המשרדים להטמיע תפיסת בריאות אזורית, קרי לקדם את העיסוק 111.בריאות אזורית בבריאות כחלק מן התחומים שבהם עוסקים אשכולות אזוריים, ולפתח תחום של קידום בריאות מתוך ראייה אזורית. עבודת מתכללי הבריאות אמורה לשנות את האזור כולו, למקסם את פוטנציאל הבריאות הטובה בקרב תושבי רשויות האשכול ולקדם תפיסות של "בריאות בכל מדיניות" בפעילות השוטפת של הרשויות המקומיות ובאשכול האזורי, זאת על ידי פיתוח אקוסיסטם מקדם בריאות ברמת האשכולות והפעלת יוזמות המכוונות כדי לשפר את בריאות אוכלוסיית המתגוררים באשכול, בדגש על מתן מענים 112.המותאמים לצורכי האוכלוסייה המקומית ולהעדפותיה .2 '. עמ2019 ,] אשכולות אזוריים בישראל, מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל105 .24 ', עמ2024 ,, אגף בכיר פיתוח אזוריות, משרד הפנים2023–2022 ] אימפקט כלכלי של אשכולות אזוריים106 .2024 ,, אגף בכיר פיתוח אזוריות, משרד הפנים2023–2022 ] אימפקט כלכלי של אשכולות אזוריים107 .10.12.2020 ,] הנחיות לאשכולות האזוריים להגשת מועמדות לקידום בריאות והזדקנות בריאה ופעילה באשכולות108 . Social determinants of health, WHO ]109 ] בריאות באשכולות האזוריים, מסמך רקע על פעילות הבריאות באשכולות, מנהל תכנון אסטרטגי כלכלי, משרד110 .2022 ,הבריאות https://www.gov.il/ .2020 ,] הנחיות לאשכולות האזוריים להגשת מועמדות לקידום בריאות והזדקנות בריאה ופעילה באשכולות111 he/pages/pubappeal-healthy-aging סרא'ג, המיזם לשילוב מתכללות בריאות באשכולות האזוריים, הערכה מעצבת, מכון מאיירס-] הדר סמואל, דנית סובול112 .2 '. עמ2024 ,ג'וינט ברוקדייל 83 בתום השנה הראשונה, ניכר היה כי העשייה מניבה תוצאות משמעותיות בשטח. הפעילות כללה בנייה של תשתיות אזוריות לקידום בריאות, והשתתפו בה ארגונים וגורמים שונים המשפיעים על הבריאות האזורית, כמו קופות חולים ובתי חולים, משרדי ממשלה שונים ועמותות. כמו כן, נוצרו חיבורים לקידום פעילויות ותכנים ברמת הרשויות המקומיות, לרבות תמיכה בהקמת יחידות בריאות רשותיות וסיוע לאור הצלחת המיזם, הקו"ק הורחב לכל 113.בתחילת פעילות עם "אפשריבריא" ברמת הרשות המקומית האשכולות. 12 יחידות הבריאות באשכולות האזוריים מקדמות בריאות דרך שינויים מערכתיים, אשר נעשים באמצעות . הקמת שותפויות ויצירת פורומים של שחקני הבריאות השונים באזור כמו קופות 1 : פעולות מרכזיות5 החולים, עמותות, רשויות ואקדמיה, לטובת איגום משאבים ועשייה משותפת לטובת קידום בריאות . איסוף וניתוח נתונים של בריאות התושבים כמו מדדי בריאות, תזונה והתנהגות בריאות 2 ,התושבים . רתימה של הרשויות ושל השחקנים השונים להשקעה בבריאות 3 ,לצורך מעקב ומיקוד העשייה האזורית . ניצול יתרון הגודל כדי לקדם בריאות ולהוזיל עלויות דרך ריכוז רכש, מיזמים משותפים, 4 ,וחשיבותה . הקמת תשתיות אזוריות המשפרות את הנגישות לשירותי 5 ,קמפיינים ומענים משותפים לחירום 114.הרפואה וקידום הבריאות את פעילות מתכללי הבריאות באשכולות מלווים משרד הפנים ומשרד הבריאות בשיתוף ארגון ג'וינט־ אלכא. הליווי כולל תוכנית מעטפת של ליווי מנגנוני הניהול של המיזם, ליווי עבודת המתכללים באופן קבוצתי ופרטני, איתור פתרונות לחסמי רוחב שעולים מהשטח וקידומם, פיתוח מוקדי ידע ומידול העשייה. כמו כן, מכון ברוקדייל ליווה את המיזם בהערכה מעצבת הבוחנת את מידת ההתאמה בין מטרותיו לבין 115.הפעולות בשטח, וכן בהערכה למיזם כמקרה בוחן של יצירת תפקיד חדש ברמת האשכולות האזוריים הורחבה והתבססה פעילות יחידות הבריאות האזוריות. כמו כן, הועמקה הפעילות מול 2023 בשנת חטיבת בריאות הציבור ואגף התזונה, זאת על ידי פרסום קו"ק של אסטרטגיה ומדיניות תזונה שבו נבחרו אשכולות אזוריים לביצוע פעילות תזונה בריאה רחבה, בליווי מקצועי של לשכות הבריאות המחוזיות 8 והתזונאיות המחוזיות. נוסף על כך, עקב מלחמת 'חרבות ברזל', פורסם קו"ק לכלל האשכולות האזוריים למתן מענה חירום בהיבטי בריאות, וכלל האשכולות קידמו פעילות חירום משמעותית כפי שתפורט מיליון תושבי אשכולות 3.2 , רשויות מקומיות היו שותפות לפרויקט111 ,2023 לדוגמה מטה. בסוף שנת הושפעו מפעילות יחידות הבריאות, כמו גם תושבי רשויות מפונות ומתפנות, וגויסו תקציבים שמינפו את 116.תקציבי משרד הבריאות והפנים באמצעות שותפויות 2023 – פעילות יחידות הבריאות באשכולות5.2 התמקדה בעיקר בתחומי התזונה, זקנה, מודעות ומנהיגות בריאות, קידום בריאות2023 הפעילות בשנת ופעילות גופנית. פעילויות נוספות נרשמו גם בתחומי התפתחות הילד, שיקום, בריאות הנפש, מניעת עישון ואספקת שירותי בריאות ופריסתם. בד בבד, ננקטו פעולות בשדות המניעתיים הקליניים. יחידות הבריאות מקדמות כל העת שיתופי פעולה בין שחקנים ממגזרים שונים לקידום בריאות, והן מגייסות ומעורבות בהקמת תשתיות בנות קיימא אזוריותDATA רשויות חדשות לתנופת קידום בריאות, אוספות ] בריאות באשכולות האזוריים, מסמך רקע על פעילות הבריאות באשכולות, מנהל תכנון אסטרטגי כלכלי, משרד ה�ב11 1 .2022 ,ריאות .04.11.2024 .אלכא-] מתוך ראיון עם מנהל תכנית האשכולות: חנן מגל, ג'וינט114 סרא'ג, המיזם לשילוב מתכללות בריאות באשכולות האזוריים, הערכה מעצבת, מכון מאיירס-] הדר סמואל, דנית סובול115 .2024 ,ג'וינט ברוקדייל .2023 ] מסמך פעולות והצלחות – ביסוס יחידות הבריאות האזוריות, סיכום שנת116 84 : מספר המיזמים בתחומי הפעילות באשכולות54 תרשים . 2023 מקור: מסמך פעולות והצלחות – ביסוס יחידות הבריאות האזוריות, סיכום שנת להלן דוגמאות לפעולות: ), הוקם באשכול גליל 2020 במסגרת קידום בריאות והזדקנות בריאה באשכולות האזוריים (קו"ק‰ ומעלה ויצירת חיבורים עם שירותים פסיכו־סוציאליים60 ועמקים מערך נייד לבדיקות סקר לבני למניעת הידרדרות גילאית; באשכול שורק דרומי הוקם מועדון הבריאות האזורי, מועדון הליכת הבוקר קבוצות 10 – קופות החולים4 אשר כולל קבוצות לקידום אורח חיים בריא בגיל השלישי בשיתוף במסגרת הפיילוט; באשכול הנגב המערבי פותח מודל אזורי והוגדרה תוכנית עבודה ליחידה אזורית להתפתחות הילד בשיתוף רשויות מקומיות, קופות חולים ונוספים, בהתאם לצרכים שמופו בתחום היחידות ההתפתחותיות ברשויות ברחבי האשכול. ) קודמה פעילות תשתיתית 2023 במסגרת קידום מדיניות תזונה בריאה באשכולות האזוריים (קו"ק‰ רשויות, רתימת שותפים ובניית פורומים אזוריים מקצועיים במטרה לשנות את139-מעמיקה בכ התזונה ולהטמיע מדיניות תזונתית באשכול; בוצעו עבודת עומק, הדרכה וליווי לעשרות צוותי חינוך והתערבות במאות גנים ובתי ספר במרחב האשכולות, במטרה לשנות את סביבת המזון; במהלך יצאו יחידות הבריאות באשכולות האזוריים בשיתוף אגף התזונה במהלך חדשני, להקמת 2023 שנת מרכז מידע אזורי לתחום הבריאות, הן בהקשרי הרגלי תזונה ואורח חיים בריא, והן בהקשרים מערכתיים לבחינת מעורבותן של הרשויות בקידום בריאות. המהלך הניב דשבורד עדכני אשר משקף סטטיסטית את הרגלי התזונה של אוכלוסיות האשכול, ומאפשר תכנון מדויק יותר להתערבויות וכלי לרתימת שחקנים ורשויות אחרות. ), הוקמו מיזמי טיולים 2023 במסגרת מענה חירום בריאותי בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' (קו"ק‰ טיפוליים במרחב הנגב לתושבים מפונים וצוותים מטפלים; באשכול גליל מזרחי הוכשרו ותיקים בני האשכול להעברת פעילויות מקדמות חוסן ובריאות בקרב ותיקים מפונים מהאשכול; באשכול המפרץ הוקם מרכז מתכלל אזורי ליצירת רצף טיפולי בית חולים–קהילה, באשכול יהודה ושומרון חבילות בריאות מותאמות תרבותית לתושבים 2,400-פותחו מענים שונים לחירום כמו חלוקה של כ 117.המוגדרים בביטחון תזונתי ירוד, וחיזוק החוסן בקרב בני נוער דרך סדנאות, פעילויות וחומרי הסברה פרסם מכון ברוקדייל את ההערכה המעצבת למיזם. המכון העלה כי שילוב מתכללי 2024 באפריל הבריאות באשכולות נתפס כצעד הכרחי לקידום התחום ברמת האשכולות. התפקיד החדש הביא את השלטונות האזוריים והמקומיים לעסוק בבריאות, וברשויות רבות מונו מתאמי בריאות וניכר שיתוף .2023 ] מסמך פעולות והצלחות – ביסוס יחידות הבריאות האזוריות, סיכום שנת117 85 הפעולה שלהן עם האשכול. על אף הזמן הקצר של הפעלת המיזם, אפשר להבחין בניצני שינוי בתפיסות של בעלי התפקידים ברשויות בנוגע למקומם בשמירה על בריאות התושבים וקידומה. יחד עם זאת, עלה כי רוב הפעילות שנבחנה לא תוכננה מתוך מסגרת של חשיבה תוצאתית, ולא לוותה במדידה סדורה או בהצבת יעדים מדידים לבחינת השפעת הפעילות. עוד נמצא כי משרדי ממשלה ושחקנים נוספים בשדה הבריאות אינם נחשפים די הצורך לקיומן ולפועלן של המתכללים ולערך המוסף שהעבודה האזורית יכולה 118.להניב עבור תחום הבריאות לסיכום, ניכר כי מיזם הבריאות באשכולות מחזק את הקשר לגורמי הביצוע ברמת הרשויות. הפעילות השוטפת של הרשויות משפיעה על אורחות החיים והסביבה הקהילתית והפיזית של התושבים – גורמים שיש להם השפעה ניכרת על הבריאות. השילוב בין ראייה מערכתית של תשתיות בריאות עם ראייה מערכתית של משפיעים חברתיים ופיזיים על הבריאות הוא שילוב משמעותי, ובא לידי ביטוי מעשי בפעילות באשכולות האזוריים. סרא'ג, המיזם לשילוב מתכללות בריאות באשכולות האזוריים, הערכה מעצבת, מכון מאיירס-] הדר סמואל, דנית סובול118 .36 '. עמ2024 ,ג'וינט ברוקדייל :הדו״ח נכתב בשיתוף