חומר רקע
א 'שבט תשפ"
ו |
19.01.2026
היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב
חירום
והפעלתה ב'
מלחמת
התקומה'
סקירת משרד החינוך
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
2
עם פרוץ מלחמת התקומה ,
משרד החינוך נדרש לעמוד ביעד השירות הלאומי–
מתן רציפות ויציבות חינוכית במצבי חירום
מבוא
התאמת המבנה הארגוני
המשרדי לתמיכה במאמצים
המרכזיים של המשרד
הפעלת מנהלת חטופים ונפגעים
ומנהלת מפונים
הקמת מרכזי מפונים"יחד"הפעלת חדר מצב מטה ומחוזות
הפעלת מערך א-פורמאלי ,
חברתי ,הפגות וחמ"
ל מתנדבים
ארצי
הפעלת מוקד
הקמת מוסדות חינוך
ועוד
משרד החינוך הפעיל מערך מקיף אשר כלל:
3
פרוץ המלחמה
אוקטובר2023
תהליך הפקת הלקחים-למידה תוך כדי תנועה
שלב ראשון
פברואר2024
סקר שאלון מקוון לעובדי המטה והמחוזות
בהשתתפות872משיבים
שאלון מקוון לגורמי שטח בהשתתפות1,386
משיבים
ניתוח התוצאות באמצעות כלים אנליטיים מתקדמים
ועיבוד אנושי של אנליסטים ועובדי אגף בכיר
אסטרטגיה ותכנון
הקמת צוות היגוי בראשות המשנה למנכ"
ל וגורמי
המקצוע הבכירים במשרד העוסקים בחירום
ואסטרטגיה
הפקת לקחים עצמאית בכל יחידה ,
בהנחיה וליווי של
אגף החירום במינהל הביטחון בטיחות וחירום ,
לזיהוי
נקודות לשימור ,לשיפור וללמידה
עבודת מטה רוחבית על ידי צוות ההיגוי ,ש בחן את
הממצאים ואיגד מסקנות ולקחים ,
בשיתוף חברת
הייעוץMNS
שלבי התהליך:
תהליך הפקת הלקחים הניב תובנות מעשיות שחלקן יושמו תוך כדי תנועה(
ואף כחלק מפעילות המשרד במבצע
"עם כלביא )"וחלקן יהוו תשתית למוכנות עתידית של המשרד למצבי חירום
שלב שני
דצמבר-
מאי2024
4
כתוצר מסכם של תהליך הלמידה ,נכתב הדו"
ח אשר נועד להיות מסמך"מודל "
המספק תוכנית עבודה ישימה לחיזוק המוכנות המערכתית
של המשרד לקראת אירועי חירום עתידיים
המסמך כולל:
נקודות מרכזיות לשיפור ולשימור
מהלכים מרכזיים שביצע המשרד לטובת מענה לצרכים שעלו
אתגרים משמעותיים שעלו בעת יישום המהלכים
לקחים אסטרטגיים מערכתיים
התייחסות לדוחות מבקר המדינה וליישום לקחים מתקופת הקורונה
מימוש לקחים במסגרת מלחמת'עם כלביא '
תוכנית עבודה ראשונית למימוש הלקחים
דו"ח מסכם
5
מתוך מכלול הפעולות שביצע המשרד ,זוהו חמש נקודות משמעותיות לשימור:
נקודות לשימור
מודל המקצר את זמני
הקמת המוסדות החינוכיים
ומאפשר בעת הצורך לפעול
באופן ישיר להקמת המוסד
מודל עבודה גמיש
לפתיחת מוסדות חינוך
זמניים בחירום
הקמת
כ-
390
מרכזי קליטה
חינוכיים שפעלו בתוך בתי
המלון עבור תלמידים שפונו
אליהם
הקמת והפעלת מרכזי
"יחד "
מנהלת חטופים ונפגעים
אשר ריכזה סיוע למעגלי
הפגיעה השונים ומנהלות
מפונים בים המלח ,
באילת
ובצפון ,
אשר הפעילו מרכזי
חינוך וסיפקו תמיכה כוללת
מודל המנהלות הייעודיות
חמ"
ל אשר פעל על פי
"שעון לחימה "
מוגדר וכלל
העמ"
צ יומיות שאיפשרו
קבלת החלטות ומתן מענה
לאתגרים שעלו מהשטח
הפעלת חדר מצב מטה
ומחוזות
המהלך איפשר קיצור
משמעותי בהעברת
משאבים לגורמים
הרלוונטיים
שימוש במערכת הגפ"
ן
למתן תקציב חירום רשותי
ומוסדי
6
אתגרים ולקחים בחלוקה לסוגיות על
היבטים אנושיים למידה והמשכיות
חינוכית
לוגיסטיקה ,
תפעול
ותשתיות
מערכות מידע
ונתונים
היבטים תקציביים
ומנהליים-גמישות ,
תגמול ורכש בחירום
היבטי תיאום
האתגרים המרכזיים שזוהו בתהליך הפקת הלקחים–סיווג לשש סוגיות על מרכזיות:
7
מתוך מכלול האתגרים המרכזיים שזוהו בתהליך הפקת הלקחים ,
זוהו חמש נקודות משמעותיות לשיפור–
למידה מרחוק והיערכות להספקת שירותי חינוך בחירום מתמשך
חמש נקודות לשיפור
תרחיש הייחוס התייחס
לאירוע חירום של עד חודש-
חודשיים .
תרחיש זה הוביל
להיעדר היערכות פדגוגית
למצבי חירום ממושכים
ובפרט טיוב סוגיית ה'
למידה
מרחוק 'על כלל היבטיה-
פדגוגי ,תשתיתי ועוד
למידה מרחוק והיערכות
להספקת שירותי חינוך
בחירום מתמשך
8
תוכנית
תהוד"ה
חיזוק הוראה דיגיטלית היברידית
במהלך תקופת המלחמה-גיבוש תוכנית סדורה ללמידה מרחוק בשגרה ובחירום
מטרת התוכנית-
חיזוק מיומנות ההוראה בשילוב
דיגיטל
לשיפור אפקטיביות הלמידה מרחוק בשגרה ובשעת חירום.
מהלך
תהוד"ה
הוא תוצר של ועדת היגוי הכללה את המינהל פדגוגי ,המזכירות הפדגוגית ,מינהל טכנולוגיה וחדשנות ,
מינהל עובדי הוראה ולשכת
המדענית הראשית.
תהוד״ה
נועדה לחזק את מיומנויות ההוראה של צוותי החינוך בשילוב כלים דיגיטליים ,
לשיפור האפקטיביות של הלמידה מרחוק ולהבטחת רצף
חינוכי–הן בשגרה והן במצבי חירום.
עיקר פעילות התוכנית התקיימה בשנת תשפ״ד ועד למחצית תשפ״ה .במסגרתה פותחו תלקיטים ,חומרים פדגוגיים וניהוליים לכל שלבי הגיל.
המהלך לווה ונתמך על ידי כלל
המינהלים
במשרד החינוך ,בשיתוף המחוזות והרשויות המקומיות.
משרד החינוך נערך להשלים הטמעה ,
משאבים ולבצע התאמות אל מול כלל נושא'למידה בחירום'.
9
תוכנית תהוד"ה
חיזוק הוראה דיגיטלית היברידית
במהלך תקופת המלחמה-גיבוש תוכנית סדורה ללמידה מרחוק בשגרה ובחירום
מהלך תהוד"ה הוא תוצר של ועדת היגוי שכללה את המינהל הפדגוגי ,המזכירות הפדגוגית ,המינהל הטכנולוגי ,
מינהל עו"
ה ולשכת המדענית הראשית
עיקר פעילות התוכנית בתשפ"ד ועד למחצית תשפ"ה .
חיזוק מיומנויות
ההוראה
הדיגיטלית
של צוותי החינוך
לשיפור איכות
ואפקטיביות
הלמידה מרחוק.
הבטחת רצף
חינוכי פדגוגי
וניהולי בשגרה
ובמצבי חירום
באמצעות שילוב
כלים ותשתיות
דיגיטליות.
פיתוח והנגשת
תלקיטים ותכנים
מותאמי גיל
לתמיכה בהוראה ,
ניהול והובלה
חינוכית בכל
שכבות הגיל.
יצירת תשתית
מערכתית מתואמת
בין כלל
המינהלים ,
המחוזות והרשויות
להטמעה אחידה
ויעילה של המהלך.
מטרות
10
תוכנית
תהוד"ה
חיזוק הוראה דיגיטלית היברידית
מהלכים ותובנות
הקמת ועדת היגוי
בין־מינהלית לגיבוש
מטרות ,
עקרונות וראייה
פדגוגית-
דיגיטלית
משותפת לשגרה ולחירום
הקמת ועדת היגוי וגיבוש
תפיסה מערכתית
ביצוע מיפוי מבוסס
נתונים מוכנות פדגוגית
דיגיטלית וניהולית למורים
בכלל שכבות הגיל.
מיפוי צרכים ,
יכולות
ופערים מערכתיים
פיתוח תכנים פדגוגיים
מותאמים לכלל שכבות
הגיל והמגזרים.
פיתוח תכנים ,
כלים
ותלקיטים ייעודיים
יצירת מענים פשוטים
המתבססים על ידע קודם
של הצוותים ,
מיפוי
פתרונות עבור מורים
חדשים ו ליווי השטח
בה
טמעה במוסדות
החינוך וברשויות
באמצעות המחוזות .
הכשרה ,ליווי והטמעה
מעקב אחר יישום ,
בחינת
אפקטיביות הלמידה
מרחוק ועדכון המהלך
בהתאם לצרכים
משתנים.
בקרה ,
הערכה והתאמות
מתמשכות
הקצאת משאבים וביצוע
התאמות לחיזוק מוכנות
מערכת החינוך ללמידה
בשעת חירום.
יצירת מאגר חומרי
הוראה לבתי הספר
הזמניים.
התאמת הפלטפורמות
הדיגיטליות לשכבו ת הגיל
(בית הספר הווירטואלי)
היערכות מתמשכת
לחירום
משרד החינוך נערך להשלים הטמעה ,
משאבים ולבצע התאמות אל מול כלל נושא'למידה בחירום'.
11
מה הלאה
הדו"ח כולל מסגרת לתרגום הלקחים לתוכניות עבודה ישימות אשר פורטת עבור כל לקח:
ביצוע תוכנית עבודה ליישום הלקחים
בעל האחריות
השותפים
לכתיבת תוכנית
העבודה
תאריך הצגת
התוכנית לאישור
12
סיכום
מערכת החינוך עמדה ביעד הלאומי-מתן רציפות ויציבות חינוכית במצבי חירום
במקביל ,זוהו פערים בתשתיות ,בגמישות ובמוכנות הפדגוגית למצבי חירום מתמשכים
הישג מרכזי:
פערים:
הדו"ח מציע שורת המלצות ישימות לחיזוק מוכנות ,חוסן ותגובה מותאמת של המערכת בעת משבר
יישום המלצות אלו יאפשר למערכת החינוך לפעול באופן
מקצועי ויעיל בכל תרחיש חירום עתיד
הדוח עשוי לשמש משרדי ממשלה נוספים כמודל לתחקיר
אפקטיבי ,
שיחזק את אמון הציבור וישפר את ביצועי המערכת
הציבורית