חומר רקע - גורמים חיצוניים
1
תל-
:אביב
רח' הנגב8
, תל אביב, ת"ד2319
:פקס03-6179022
:חיפה
רח' הרצל18, חיפה
:אתרwww.kavlaoved.org.il
:דוא"ל[email protected]
08/02/2026
כ"א שבט תשפ"ו
:לכבוד
ועדת הבריאות
באמצעות האימייל
:הנדון
חשיבות השיקום
התעסוקתי
ו
שילוב ו הכלה של
הלומי
קרב ואוכלוסיות
עם פוסט-
טראומה בעקבות
המלחמה
לקראת דיון שעתיד להתקיים בו
ו עדה ביום9/2/2026
" בנושא מענים טיפוליים לנפגעי פוסט טראומה בעקבות
המלחמה ,"הרינו להגיש
נייר עמדה בשם
קו לעובד והקליניקה לדיני עבודה במכללה למינהל ,
:כדלקמן
1.
קו לעובד
היא עמותה הפועלת מזה למעלה משלושים שנים להגנה על זכויות העובדים והעובדות
המוחלשים במשק הישראלי, בדגש על עובדים מהפריפריה החברתית-
כלכלית בישראל, ישראלים ולא
ישראלים, רובם ככולם לא מאוגדים . העמותה מפעילה מזה שנים ארוכות מוקד פניות ייעודי לעובדים
ישראלים למס ירת מידע וייעוץ בדיני עבודה, ופועלת לקידום סוגיות אשר עולות מהטיפול הפרטני מול מקבלי
,החלטות באמצעות קידום מדיניות, כלים משפטיים
חינוך
.והסברה
2.
הקליניקה
הוקמה בשנת2024
כיוזמה משותפת של קו לעובד ו מרכז משנה, המרכז הקליני למשפט
וחברה בפקולטה למשפטים , המכללה
למנהל ,ומטפלת
בפניות של עובדים ישראלים שמגיעות לקו לעובד
ולקליניקה. לאורך מלחמת "חרבות ברזל" טיפלה הקליניקה בעשרות פניות של משרתי מילואים שהגיעו לקו
.לעובד ולקליניקה, לרבות דרך פרויקט "הפירמה החברתית" במרכז משנה
3.
מלחמת חרבות ברזל הובילה לגידול משמעותי באוכל ,וסיית נפגעי פוסט טראומה בישראל. כך למשל
על פי סקר שערך מבקר המדינה"במחצית הראשונה של מלחמת "חרבות ברזל, כ-3
מיליון איש ואישה
באוכלוסייה הבוגרת סבלו מפוסט טראומה, חרדה או דיכאון
(ביניהם משרתי מילואים, מפונים, שורדי
)אירועי השבעה באוקטובר ועוד1. על פי הסקר ,ל מדדים כמו מגדר (נשים יותר מגברים), חברה (מהחברה
,הערבית יותר מאשר יהודים), ומצב משפחתי (רווקים יותר לעומת מי שבזוגיות), הייתה השפעה מובהקת
כמו גם לרמת הכנסה–
ככל שרמת ההכנסה המדווחת הייתה נמוכה יותר, כך המשיבים דיווחו על יותר
תסמיני פוסט טראומה, חרדה ו.דיכאון
למרות הגידול המשמעותי בתסמינים, שוק העבודה אינו ערוך
.להתמודד עם ההשלכות
4.
נפגעי פוסט טראומה כמו הלומי קרב, שורדי המסיבות, מפונים מיישובי העוטף או הצפון ועוד–
מוכרים
כ
אנשים עם מוגבלות על פי הדין הישראלי וזכאים
,להגנה על פי חוק ו .למענים טיפולים ושיקומיים ,כך למשל
מי שנקבעה לו במוסד לביטוח לאומי נכות רפואית משוקללת בשיעור של20%
לפחות לצמיתות-
עשוי להיות
זכאים לשיקום מקצועי.
בהתאמה, על פי
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-
1998
, מעסיק
חייב לערוך התאמות במקום העבודה כדי להב.טיח השתלבות של אדם עם מוגבלות
1
על פי ממצאי סקר בריאות נפשית שערך מבקר המדינה נכון לחודש אפריל2024
,
2.5
מיליון ברמ
ת חומרה בינונית, ו-כ-
600
אלף
;ברמה חמורה
2
תל-
:אביב
רח' הנגב8
, תל אביב, ת"ד2319
:פקס03-6179022
:חיפה
רח' הרצל18, חיפה
:אתרwww.kavlaoved.org.il
:דוא"ל[email protected]
5.
,על פי מחקרים
שילוב והכלה של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה תור
מי ם לפריון ולתוצרת במקום
העבודה, וגם משפר
ים את המוטיבציה ומייצר אווירת תמיכה וסולידריות2
,. מעבר לכך ישנה חשיבות
חברתית
עליונה בשילוב אנשים עם מוגבלויות בקהילה, ו ,לאורך השנים מדינת ישראל התחייבה לקדם
פתרונות
רוחביים למימוש זכות השתלבות זו , לרבות הבטחת
השתלבותם בעבודה3.
6.
,יתרה מכן
מלבד פרנסה, מחקרים בתקופת הקורונה הראו כיצד שימור הקשר עם מקום עבודה נותן
משמעות לעובדים, ומשפר את מצבם הנפשי4, וש נתק בין העובדים למעסיק עלול להשפיע משמעותית על
יכולת ההשתלבות
של העובדים מחדש במקום העבודה5.
לצד זאת, מחקרים גם הראו שמצבי חירום מגבירים
את הסכנה לשחיקה במידה גבוהה , ועל מקומות עבודה לבצע התאמות ולאמץ נהלים לשמירה על בריאותם
הנפשית של העובדים בשגרה ובחירום6. מחקרים נוספים הצביעו על כך ש פוסט טראומה יכולה להוביל גם
למחלות כרוניות7.
7.
במהלך המלחמה
ראינו פניות של עובדים שחוו פוסט טראומה
ואיבדו את עבודתם, או התקשו להשתלב
'במקום עבודתם מחדש לאחר היעדרות ממושכת בשל פינוי, שירות מילואים וכד . בין הפונים והפונות היו
בין היתר שורדי
המסיבות ,, מפוני העוטף או הצפון אנשי ונשות מילואים ,ועוד שהתקשו לחזור לחיים
.ולעבודה
בין התסמינים עובדים הפגינו חרדה, דיכאון, נדודי שינה, קוצר רוח, קושי בעבודת צוות, קושי
בעמידה ביעדים, בעמידה במועדים, מצוקה ותחושת בדידות.
8.
,כאמור
שיפור הפתרונות הקיימים לשיקום תעסו
קתי עבור נפגעי פוסט-
,טראומה הכשרת כוח אדם
,מקצועי והבטחת
השתלבותם מחדש בעבודה, יכולה לסייע להם בתהליך החלמתם.
,עם זאת לא אחת
המעסיק עצמו נעדר כלים להתמודדות עם המצב, וגם כשאדם מאובחן עם
פוסט טראומה
, ו
למרות ש מעסיק
מחויב לעשות התאמו
ת
לפי חוק שוויון זכויות
לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-
1998
, מדינת ישראל לא מציעה
הכוונה בדבר ההתאמות, ולא אחת עובדים
פנו אלינו לאחר שפוטרו כתוצאה מכך8.
9.
כך למשל, מפניות שהתקבלו וטופלו בחלקן בקליניקה, עולה כי חלק מהעובדים החוזרים משירות
מילואים ממושך, במיוחד אלה ששירתו באזורי לחימה פעיל ,ים ,מתמודדים עם השלכות נפשיות ,חווים לחץ
חרדה, ירידה בריכוז ובתפקוד ,
לעיתים מאובחנים עם פוסט טראומה ולעיתים ממשיכים לתפקד תוך הדחקה
.או קושי רגשי לא מעובד
במקומות עבודה רבים אין מודעות למורכבות זו ולהתאמות הנדרשות, ו גם כאשר
יש מודעות, מקומות עבודה רבים פ שוט אינם ערוכים לבצע
אותן או לתת ליווי וזמן התאקלמות .
בחלק
מהמקרים אף
נשמעת כלפי העובד ביקורת:
הוא"איטי יותר"
,
"פחות בעניינים"
,
,""לא נעים בצוות
."תוקפני" ועוד
ההתמודדות דורשת לא רק אמפתיה
)(שגם אותה לא תמיד מקבלים העובדים ,, אלא גם כלים
2
כך למשל, על פי" כתבה בפורבסHow People With Disabilities Make A Positive Impact In The Workplace
" מיום
30/1/2024
,
חברות ששילבו אנשים עם מוגבלות היו עם פי2.6
יותר רווח נקי.
3
בין באמצעות החלטת הממשלה מספר2007
מיום14/7/2024, בין בחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-
2022
, בחוק
שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-
1998
ובין באמצעות האמנה הבין-
לאומית בדבר זכויותיהם.של אנשים עם מוגבלות
4 How COVID-19 has tested the concept of value, meaning and purpose in business and ourselves, 24/6/2020.
5 איתמר יקיר, גל זהר, רועי קנת-
" ,פורטל, גבריאל גורדון, ניסן אברהם
ההשתלבות מחדש של מובטלי הקורונה בשוק העבודה ,"
המכון הישראלי לדמוקרטיה , דצמבר2021
.
6 ענת לב-
,אדלר"המחקר שמנפץ את המיתוס: העבודה מהבית שוחקת את הישראלים"
,
YNET
5/12/2025
.
7
,מדור ידע וחדשנות"
( הפרעת דחק פוסט טראומטיתPTSD) תעסוקתית עלולה להוביל להתפתחות מחלות כרוניות"
,
המוסד
לבטיחות וגיהות ,
1/12/2025
.
8
" ,סיון קלינגבייל
מידע פנים מדינה בפוסט-טראומה: אודי כגן במונולוג על המחיר שכל מנהלי החברות בישראל ישלמו
", דה
מרקר
28/8/2025
.
3
תל-
:אביב
רח' הנגב8
, תל אביב, ת"ד2319
:פקס03-6179022
:חיפה
רח' הרצל18, חיפה
:אתרwww.kavlaoved.org.il
:דוא"ל[email protected]
הכשרה ונהלים מסודר
ים, שלרוב אינם קיימים .
חוסר ההכרה במצוקה הנפשית או העדר ההתאמות עלולה
להחריף את מצבו של העובד
.ולפגוע עוד יותר ביכולת ההתמודדות שלו, עד למצבים של אובדן מקום העבודה
10
.
לדוגמה ,
באחת הפניות
עובד ששב ממילואים ממושכים תיאר כי ננזף בפומבי על אי
,עמידה ביעדים
ללא
כל התייחסות להיעדרותו או למצבו הנפשי .
אירוע זה היווה טריגר עבור העובד
שהוביל להחמרה במצבו
הנפשי ולבסוף להתפטרות בפועל, מבלי שמומשו זכויותיו או נבחנו התאמות.
11
.
,בדוגמה נוספת
לוחם מילואים
שחזר לעבודתו בהייטק לאחר מספר סבבים, לרבות לחימה ביישובי
,העוטף
גילה כי לא שובץ עוד לצוות, לא הוקצה לו תפקיד או מקום עבודה, והועלו כלפיו טענות בדבר קשיים
בעבודת צוות ובתפקוד.. טענות אלו היו קשורות, מטבע הדברים, למצבו הנפשי לאחר המילואים
חרף עדכון
המעסיק
לגבי מצבו הנפשי ו למרות
אבחו
נו עם פוסט טראומה ,
במקום העבודה
לא נבחנו התאמות
או תוכנית
השתלבות, והליך הפיטורים בוצע בסמוך לאחר תום התקופה המוגנת ., ללא זמן התאקלמות נוסף
,לאור כל המתואר ,יש לגבש כלים עבור עובדים ומעסיקים ולשפר את פתרונות השיקום התעסוקתי שקיימים
,היום ,כמו גם הכשרת כוח האדם אשר מסייע לעובדים בטיפול ובשיקום כדי לסייע בהשתלבות של עובדים
עם פוסט-טראומה או מוגבלות נפשית במקום העבודה, כדי להכווין את שוק העבודה, ו כדי לסייע בשיקום
ובריפוי של הנפגעים
לאחר המלחמה.
12
.
:המלצות ליישום מיידי
-
שיפור סל השיקום שמוצע על ידי המוסד לביטוח לאומי, ועל ידי משרד הבריאות, כדי לאפשר השתלבו ת
והכלה במקומות העבודה;
-
הכשרות כוח אדם במרפאות בריאות הנפש בקהילה לסיוע ושיקום תעסוקתי, ו
ב גיבוש המלצות
להתאמות תעסוקתיות לשיפור השילוב וההכלה של עובדים במקומות עבודתם;
-
עידוד משרדי הממשלה השונים לאמץ את תקןISO 45003
שמתייחס לסיכונים פסיכו-
סוציאליים
,בעבודה
כדי להגן על העוסקים בטיפול ובשילוב של עובדים עם מוגבלות נפשית בעבודה
,(עובדי הצלה
עובדי מערכת הבריאות, עובדים במרפאות בריאות הנפש בקופות החולים, עובדים סוציאליים, מדריכי
)'שיקום, וכו;
-
הכרה במקצועות הטיפול במתמודדי נפש ובטיפול המשתקמים כפרופסיה
)(כך למשל מדריכי שיקום;
-
ביטול העסקה שעתית ומעבר לתשלום שכר גלובלי
בייחוד עבור עובדים במקצועות העוסקים בטיפול
ובשילוב של עובדים עם מוגבלות נפשית בעבודה (כך למשל מדריכי שיקום
, עובדות סוציאליות, סייעות
וכיוצ"ב;)
-
שיפור תנאי העבודה של העוסקים בטיפול ובשילוב של עובדים עם מוגבלות נפשית בעבודה ,
וזאת למען
שימור ועידוד כוח אדם איכותי;
-
קידום תקנון לשילוב אנשים עם מוגבלות במקום העבודה
, בדגש על נפגעי פוסט-טראומה , בדומה
למניעת הטרדות מיניות, כדי לייצר
סביבה רגישה לטריגרים ויצירת גבולות ברורים שיבטיחו שהשיח
,יהיה ראוי
הולם ומכבד.
4
תל-
:אביב
רח' הנגב8
, תל אביב, ת"ד2319
:פקס03-6179022
:חיפה
רח' הרצל18, חיפה
:אתרwww.kavlaoved.org.il
:דוא"ל[email protected]
-
מתן סיוע משפטי לנפגעי פוסט-טראומה כבר בשלב השימו
ע : מתן ייצוג משפטי חינם לעובדים עם פוסט
טראומה טרם החלטה על פיטורים, כדי להבטיח שמירה על זכויותיהם ולסייע
בהתמודדות מול
המעסיק. כיום הסיוע שניתן מאוד מצומצם ומותנה ברוב המקרים במבחן הכנסות ובקיומו של הליך
משפטי .
-
אימוץ חקיקה שתגן על עובדים עם פוסט טראומה מפני פיטורים
לאחר
האבחון :
קביעת תקופה מוגנת
מפיטורים
של עובדים לאחר אבחונם עם פוסט-טראומה , במקביל למתן הנחיות וסיוע למעסיק בתהליך
השילוב של העובד. הצעד יאפשר זמן הסתגלות, הפחתת לחצים מצד המע סיק, ושילוב והכלה
הדרגתי
ים
ומבוקר
ים שי
סייע
ו ליציבות תעסוקתית ולשיקום העובד.
,בברכה
דיאנה בארון, עו"ד
מנהלת מדיניות ציבורית ומחקר
קו לעובד
נירה שלו , עו"ד
מנהלת
הקליניקה לדיני עבודה
המכללה למינהל
:העתקים
חברי וחברות ועדת הבריאות
צוות הועדה