חומר רקע - גורמים חיצוניים

:אלימות מבוססת מגדר בישראל איסוף ופילוח נתונים בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא ואמנות בינלאומיות נייר עמדה כתיבה: ליו, הדס בן אליהו-שירין בטשון, לאה גפנג'ר "אלימות על רקע מגדרי היא הפרת זכיוות האדם הנפוצה ביותר בעולם אך הפחות גליוה לעין" - יוניסף- הטריבונל צדק עממי לנשים ונערות واﻟﻔﺘﻴﺎت ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﺸﻌﺒﻴﺔ اﻟﻌﺪل ﻣﺤﻜﻤﺔ The Tribunal for Gender Crimes מרכז רקמן הפקולטה למשפטים לקידום מעמד האשה ע״ש רות ועמנואל רקמן نــســـــــــاء ضــــــــد العـنــــــــف WOMEN AGAINST VIOLENCE ٍثَالـثة عُ قــود ومكَ مْ الت 2024 מרץ EU funded project המסמך הופק בסיוע כספי של האיחוד האירופי. התוכן של מסמך זה הינו באחריותו הבלעדית של הפרויקט ואינו בהכרח משקף את עמדתו של האיחוד האירופי. תוכן עניינים החובה לאיסוף נתונים על פי החלטות ואמנות בינלאומיות א. החלטת העצרת הכללית של האו"ם משנת בעניין מיגור 1994 אלימות נגד נשים ב. יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא SDGs ג. אמנת איסטנבול 09 03 מבוא05 קבוצת עבודה של ארגוני חברה אזרחית בישראל 05 :5 יעד מספר השגת שוויון מגדרי ומאבק באלימות 08 איסוף, פילוח ופרסום נתונים של מקרי אלימות מבוססת מגדר 14 המצב בישראל17 מבט השוואתי על פרקטיקות טובות לאיסוף נתונים א. בריטניה ב. דנמרק 21 סיכום והמלצות 3 מבוא על פי סוכנות האו"ם יוניסף, אלימות על רקע מגדרי היא הפרת זכיוות האדם הנפוצה ביותר בעולם אך הפחות גליוה לעין. ההערכה היא שאחת מכל שלוש נשים ונערות ברחבי העולם 1.תחווה אלימות פיזית או מינית במהלך חייה VAW – Violence( המונחים אלימות נגד נשים ) או אלימות מבוססת מגדר Against Women ) הםGBV – Gender Based Violence( שני מונחים בהם נעשה שימוש לסירוגין כדי לתאר מעשי אלימות פיזיים, מיניים, מילוליים, פסיכולוגיים וכלכליים, או איום באלימות, כפייה ושלילת חירות אשר יכולים להתרחש במרחבים פרטיים או ציבוריים (להלן: תופעת אלימות מבוססת מגדר ו/או אלימות נגד נשים ו/או התופעה). בשנים האחרונות צמח השימוש במונח ) כמונח רחב GBV( אלימות מבוססת מגדר ( VAW)יותר מהמונח של אלימות נגד נשים שכן הוא כולל מעשי אלימות שמבוצעים כלפי נשים, גברים, ונערים אך גם כלפי בני ובנות קבוצות זהות נוספות בגלל מינם, חזותם המגדרית או נטייתם המינית. מומחים מייחסים את התופעה ליחסי כוחות לא שוויוניים בחברה וכפועל יוצא של תחושת עליונות של המבצע כלפי הקורבן, במטרה לגרום לה/לו לתחושת נחיתות או הכפפה. מקורה של האלימות, כאמור, מושרש עמוק במבנים, נורמות וערכים חברתיים ותרבותיים השולטים בחברה ומונצחים על ידי תרבות ומנגנונים של הכחשה והשתקה, ועיקר כמו כן, התופעה 2.הנפגעים ממנה הן נשים מתגברת בעתות של סכסוכים אלימים, אסונות טבע ומצבי חירום הומניטריים או Gender-based violence in emergencies, Unicef. 1 , אלימות מבוססת מגדר, פורטל מועצת אירופה2 .ואלימות נגד נשים ונערות, טרמינולוגיה, הבנק העולמי כגון העלייה החדה במקרי 3,בריאותיים אלימות מצד בן זוג אינטימי בעולם (ובישראל) 4.בתקופת משבר הקורונה התופעה מעסיקה אנשי ונשות מקצוע רבים, אנשי.ות טיפול, משפטנים.יות, משרטטי. ות מדיניות, מקבלי.ות החלטות, מחוקקים. ות וארגונים מקומיים ובינלאומיים אשר מנסים לאמוד את גודלה ולספק פתרונות ומענים לקורבנות. ארגונים בינלאומיים גורסים שמדובר בתופעה חברתית רחבה, וכי המקרים המדווחים למשטרה מייצגים רק את קצה הקרחון ביחס להיקף האלימות פיתוח כלי מדידה 5.הקיימת בחברה בפועל לאומדן התופעה החברתית הרחבה, תיעוד הנתונים המגיעים לרשיוות המדינה ושיפור כלי הדיווח העומדים בפני קורבן האלימות הם נושאים שמעסיקים פורומים וארגונים רבים בעולם ובישראל, וקצרה יריעתו של מסמך זה מלמצות את הדיון בעניינם. מטרת נייר העמדה היא להעלות על סדר היום הציבורי את הצורך בטיוב ‏איסוף, פילוח ופרסום נתונים אודות מקרי אלימות מבוססת מגדר, תוך שימוש במסגרות ‏בינלאומיות, לרבות יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא, המדגישות חשיבות קיומן של מערכות איסוף ‏ופילוח איכותיות להגברת השקיפות ולהובלת החלטות חכמות ומושכלות יותר בתחום. זאת במטרה לצמצם את היקף התופעה.‏ נייר העמדה יתמקד באיסוף, פילוח ופרסום נתונים בנוגע למקרים המדווחים .1 יוניסף, הע"ש3 The Shadow Pandemic: Violence against 4 women during COVID-19, UN Women. The Role of Data in Addressing Violence against 5 Women and Girls, UNFPA- CSW Book, 2021. 4 ,פיזית, מינית, נפשית, פסיכולוגית, כלכלית כחלק מתהליך פיתוח כלי המדידה, 6 .ורוחנית ערכה יוזמת קווים אדומים סקר בקרב הציבור לבירור תפיסות ביחס להתנהגיוות של בני ובנות זוג הכוללות פגיעה מסוגים שונים, ולזיהיו פערים בין תפיסות הציבור לבין נורמות שרוצים לקדם על מנת להפחית את 7.היקפי התופעה השותפות למניעת אלימות בזוגיות, ממצאים- קווים אדומים6 .2022 עיקריים, יוני סקר תפיסות הציבור ביחס לאלימות בזוגיות, ממצאים7 .2022 עיקריים, יוזמת קווים אדומים, יוני ,ו/או הידועים לרשיוות אכיפת החוק בישראל ובראשן משטרת ישראל (להלן גם: נתונים אדמיניסטרטיביים). נייר עמדה זה נכתב מנקודת מבטם של ארגוני חברה אזרחית בישראל העוסקים באופן עקבי בנושא איסוף מידע על אלימות מבוססת מגדר, ‏לרבות באמצעות הגשת בקשות חוזרות ונשנות למידע על פי חוק ‏(להלן: בקשות 1998-חופש המידע, תשנ"ח חופש מידע). כמו כן, הנייר מתבסס על מחקר משווה שנעשה בקרב מדינות אשר בהן מיושמות פרקטיקות טובות לאיסוף, פילוח ופרסום נתונים כאמור. נייר העמדה לא יעסוק במדידת היקף התופעה, אלא כאמור בשיטות איסוף נתונים אדמיניסטרטיביים. על פי דוח מבקר המדינה, הפעם האחרונה בה ביצעו הרשיוות בישראל סקר לאומי למדידת התופעה הייתה בשנת , 2021 . כשני עשורים לאחר מכן, בשנת2001 ,הוקמה ב׳שיתופים׳ יוזמת קווים אדומים מגזרית של עשרות ארגונים -שותפות רב הפועלים יחד, לרבות ארגוני מגזר שלישי, מגזר עסקי ומשרדי ממשלה, המתמקדת ספיציפית בתופעת האלימות בין בני זוג, בדגש על פיתוח כלים למניעתה יוצירת נתונים עדכניים אודות היקפיה (להלן: היוזמה). היוזמה פועלת לפיתוח כלי מדידה (מדד) לתופעה, העומד בסטנדרטים בין לאומיים ומותאם לישראל, שפותח בשיתוף עשרות אנשי מקצוע, מטפלים, חוקרים, ומשרדי ממשלה, במשותף עם הוועדה הבין משרדית לטיפול באלימות במשפחה במשרד הרווחה. בימים אלו מתקיים פיילוט למדד בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר תבצע בהמשך את המדידות השוטפות של היקפי התופעה. כמו כן, המדד מבוסס על פיתוח נוסף שנעשה ביוזמת קווים אדומים, של הגדרה רחבה ומוסכמת של אלימות בין בני זוג בהווה או בעבר הכוללת ביטיוי אלימות שונים כגון: שתלטנות קיצונית, אלימות 5 נדרשו מנקודה זו ואילך לדווח כיצד הן 9.מקדמות את יישום היעדים הללו עוסק בהשגת שוויון מגדרי 5 יעד מספר ואחת ממטרותיו מתייחסת למיגור תופעת האלימות נגד נשים ונערות במרחב הציבורי ). 5.2 והפרטי (להלן: מטרה . רשימת היעדים, אתר האו"ם9 קבוצת העבודה של ארגוני חברה אזרחית בישראל : השגת שוויון מגדרי ומאבק באלימות5 יעד מספר נייר העמדה נכתב במסגרת פריוקט ”אג׳נדה " בהובלת עמותת איתך מעכי معك 2030 משפטניות למען צדק חברתי, ובשותפות עם הקרן החדשה - מרכז השל לקיימות ושתיל " הוא פריוקט 2030 לישראל. פריוקט ”אג׳נדה במימון האיחוד האירופי שמטרתו בניית שיתופי פעולה בין מגזריים לקידום יעדי (להלן: יעדי SDGs האו"ם לפיתוח בר קיימא האו"ם), ובפרט היעדים בתחומים של שוויון לקראת - מגדרי, בריאות, אקלים, ומיגור העוני השפעה מוגברת על המדיניות הלאומית והמקומית (להלן: הפריוקט). הוקמה במסגרת הפריוקט 2022 בשנת קבוצת עבודה המורכבת ברובה מארגוני חברה אזרחית, במטרה ללמוד את נושא איסוף, פילוח ופרסום הנתונים בנוגע למקרי אלימות מבוססת מגדר המדווחים לרשיוות בישראל. המפגש הראשון של הקבוצה התקיים בנוכחות משתתפות והייתה בו תמימות דעים לגבי 27 חשיבות הנושא, פערי הידע הקיימים ביחס למידע הנחוץ מהרשיוות השונות, חשיבות שיתוף הפעולה בין הארגונים השונים וגורמי ממשל, וחשיבות העלאתו של הנושא על סדר היום הציבורי. במפגשים שנערכו מאוחר יותר, ‏התקבצה קבוצת עבודה מצומצמת יותר אשר התמקדה בשיתוף מידע אודות נתונים שנאספו במסגרת בקשות חופש מידע שמוגשות לרשיוות, וכן מפגשי דיון ולמידה אודות איסוף, פילוח ופרסום נתונים אודות 2022 התופעה בישראל ובעולם. בנובמבר התקיים מפגש למידה משותף עם משטרת ישראל, בו הוצגו דרכי פעולת המשטרה לאיסוף נתונים וכן סוגיות הנוגעות לפילוח ופרסום של נתונים המגיעים לידי המשטרה ‏8‏.)(להלן: פיילוט עם משטרת ישראל בזום ובו נכחו: יועצת השר לביטחון פנים10.11.22 נערך ביום8 לשעבר, נציגים מאגף התכנון במשטרת ישראל האחראים על מסדי הנתונים, מחלקת אלמ"ב ומדור נפגעי עבירה במשטרה, וכן נציגות ארגוני חברה אזרחית שונים (איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, איתך معك משפטניות למען צדק חברתי, האקדח על שולחן המטבח, יוצו, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, נעמ"ת, נשים נגד אלימות, שוות במכון ון ליר בירושלים). לאחר המפגשים כאמור, גיבשו הארגונים נייר עמדה זה אשר נכתב מנקודת מבטם ועל רקע עיסוקם העקבי בנושא איסוף נתונים ביחס לאלימות מבוססת מגדר מהרשיוות בישראל ובראשן משטרת ישראל. ( מכילים SDGs) יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא יעדים אותם אימצה העצרת הכללית של 17 , בהשתתפות למעלה2015 האו"ם בשנת מנהיגים ומנהיגות מכל רחבי העולם, 80-מ כדי להוביל להתפתחות עולמית בת קיימא נכנסה רשימת 2016 . בינואר2030 עד לשנת היעדים לתוקף וכל המדינות החברות באו"ם 6 : השגת שוויון מגדרי והעצמת כל הנשים והנערות5 יעד רשימת מטרות: לשים קץ לכל צורות האפליה נגד כל הנשים והנערות בכל מקום. ‏ 5.1 לשים סוף לכל צורות האלימות נגד נשים ונערות במרחב הציבורי והפרטי, כולל ‏ 5.2 ‎.סחר, ניצול מיני וסוגי ניצול אחרים למגר את כל המנהגים המזיקים, כגון נישואי קטינות, נישואין בכפייה והטלת מום ‏ 5.3 .באברי מין של נשים ונערות ביתית באמצעות-להעריך ולהכיר בטיפול המתבצע בלא שכר במסגרת המשפחתית ‏ 5.4‏ מתן שירותים ציבוריים, תשתיות ‏מדיניות, הגנה חברתית וקידום אחריות משותפת בתוך משק הבית והמשפחה באופן ראיו ברמה הלאומית.‎ להבטיח השתתפות מלאה ואפקטיבית של נשים ושוויון הזדמניוות למנהיגות בכל ‎‏ 5.5 ‎.רמות קבלת ההחלטות ‏בחיים הפוליטיים, הכלכליים והציבוריים להבטיח גישה אוניברסלית לבריאות המינית, והפריון וזכיוות הפוריות, כפי שהוסכם ‎‏ 5.6 בהתאם לתוכנית ‏הפעולה של ”הוועידה הבינלאומית לאוכלוסייה ופיתוח" ועל ידי פלטפורמת הפעולה של בייג׳ין ומסמכי תוצאות ועידות הסקירה שלהם.‎ א. ‎‏ לבצע רפורמות ולתת לנשים זכיוות שוות למשאבים הכלכליים, כמו גם גישה לבעלות5 ולשליטה על קרקעות ‏וצורות אחרות של רכוש, שירותים פיננסיים, ירושה ומשאבים טבעיים, בהתאם לחוקים הלאומיים.‎ לשפר את השימוש ב"טכנולוגיה מאפשרת", בפרט טכנולוגיית מידע ותקשורת, כדי ב. 5 ‎.לקדם העצמת נשים לאמץ ולחזק מדיניות סבירה וחקיקה הניתנת לאכיפה לקידום השוויון בין המינים ג. 5 .ולהעצמת כל הנשים ‏והנערות בכל הרמות 7 מכילה שני מדדים המתייחסים לאלימות מצד בן זוג אינטימי ומצד מי שאינו בן זוג5.2 מטרה אינטימי. ומעלה שנחשפו לאלימות פיזית, מינית או 15 . שיעור באחוזים של נשים ונערות בנות5.2.1 החודשים האחרונים, לפי סוג12 פסיכולוגית על ידי בן זוג אינטימי, נוכחי או לשעבר, במהלך האלימות ולפי גיל. ומעלה שנחשפו לאלימות מינית על ידי מי 15 . שיעור באחוזים של נשים ונערות בנות5.2.2 . החודשים האחרונים, לפי גיל ומקום התרחשות12 שאינו בן זוג אינטימי במהלך 247 האספה הכללית של האו"ם אימצה את מסגרת המדדים ‏הכוללת2017 ביולי6-ב - אישרה ממשלת ישראל החלטה להטמעת יעדי האו"ם לפיתוח בר2019 וביולי10‏,מדדים קיימא בתוכניות אסטרטגיות של הממשלה, לרבות קביעת מדדים הנוגעים לתחומי הפעולה 11.של כל משרד קיימא. כך, לפי - הלמ"ס מפרסמת מדדים המבוססים על היעדים לפיתוח בר2022 החל ממרץ , המדדים אשר המדינה קרובה להשגתם הם בריאות, 2022 הודעה לתקשורת שהוציאה בשנת חינוך, תעסוקה, מי שתייה ושפכים, בעוד שהיעדים של שוויון מגדרי, עוני ואנרגיה מתחדשת 12.הם יעדים בהם המדינה רחוקה מיישום , הודיעה הלמ"ס שוב כי בכל הנוגע לשוויון מגדרי 2023 כמו כן, בהודעה לעיתונות מאוגוסט ), לא הושג היעד בשל אפלייה נגד נשים, אחוז הנשים המכהנות בבית המחוקקים 5 (יעד 13.הלאומי (הכנסת), ולאור פער מגדרי בשיעור נשים בתפקידי ניהול . יעדים, מטרות ומדדים, אתר האו"ם10 .), המשרד להגנת הסביבה2019( קיימא עולמיים בתוכניותיה- הודעה על החלטת הממשלה להטמיע מדדי פיתוח בר11 .2022 ) בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת, מרץSDGs( קיימא- יעדים לפיתוח בר12 .2023 הודעה לתקשורת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוגוסט13 8 איסוף, פילוח ופרסום נתונים על מקרי אלימות מבוססת מגדר: איסוף נתונים שיטתי אודות תופעת אלימות מבוססת מגדר משרת מספר מטרות 14:עיקריות • ביסוס החלטות אודות הקצאת משאבים, קביעת מדיניות, תוכניות מניעה וסיוע בנוגע למגמות של שיניו בהיקף ואופי התופעה. • מיקוד והערכת אפקטיביות תכניות למניעת אלימות לשיפור המאבק בתופעה, לשיפור המענים הניתנים לקורבנות וניצולות וכן לשיפור תוכניות המניעה והשיקום המיועדות לפוגעים. • סיפוק תובנות מפרספקטיבה של הצטלבות זהיוות שיסייעו בהבנה מי הן הנשים הכי נפגעות וסיפוק מענים אפקטיביים. תוכניות למניעת אלימות מבוססת מגדר חייבות להתבסס על נתונים מקיפים ומהימנים אודות שכיחות, סיבות והשלכות התופעה. הנתונים חשובים לצורך עיצוב התערביוות וגיבוש תובנות לפיתוח אמצעים למניעת אלימות. כמו כן, איסוף שיטתי של נתונים מאפשר פיקוח והערכה של תוכניות המדינה למניעת אלימות וכן הצבעה על אזורים בהם יש צורך בעבודה נוספת. מידע שנאסף מתחנות משטרה, בתי משפט, מוסדות רפואיים, גורמי רווחה, ונותני שירות אחרים בנוסף לסקרים לאומיים, יכול להצביע על הצורך באסטרטגיות חדשות במידה והאסטרטגיות הקיימות הוכחו כלא יעילות לאורך זמן. נתונים מפולחים הם חיוניים גם כדי להעריך את ההשפעה של מיקומים חברתיים שונים והצטלבות של זהיוות, כולל The role of gender-based violence data, Equality Insights 14 ,)מוצא אתני, גיאוגרפיה (עירוני מול כפרי לאום, מוגבלות, זהות מינית, ומעמד הגירה על הקורבנות, יוכולים לאפשר פעולות מניעה ממוקדות יותר. זאת ועוד, איסוף המידע לכשעצמו אינו מספיק יוש צורך בניתוח עקבי של הנתונים והנגשתם, כמו גם הזנתם אל תוך תוכניות, הכשרות ותכנון מדיניות. יותר מכך, יש צורך במערכות שיכולות לפלח נתונים כדי לאפשר זיהיו מדיוק של מי שנמצאות בסכנה 15.של אלימות או בסיכון גבוה אולם, מלאכת איסוף נתונים איכותיים למדידת התופעה אינה נקייה מקשיים ואתגרים. כאשר נעשה שימוש בסקרים לדיווח עצמי ,האתגרים נובעים מהצורך להתמודד עם סטיגמה של קורבנות, קשיי שפה והקשרים תרבותיים, קשיים הנובעים הסכמה עם הגדרות לגבי מה נחשב -מאי אלימות, סוגיות של פרטיות, שמירת מידע, אתיקה, ועוד. לעומת זאת, נתונים אדמיניסטרטיביים שנמצאים במערכות המשטרה ורשיוות המדינה הם זמינים יותר, אבל גם נתונים אלה יכולים להציב אתגרים כדוגמת שימוש בהגדרות לא אחידות של התופעה, כמו גם שאלות של חיסיון ופרטיות. איסוף נתונים אודות התופעה נשאר בגדר אתגר גדול איתו מתמודדות כמעט כל המדינות, ועל אחת כמה וכמה מדינות שסובלות ממשברים הומניטריים או נתונות בסכסוך אלים. Due Diligence Framework, State Accountability 15 Framework for Eliminating Violence against Women, Women’s International League for Peace and Freedom, pages 25-26. 9 החובה לאיסוף נתונים על פי החלטות ואמנות בינלאומיות: 16אתגרים העומדים בפני מלאכת איסוף נתונים איכותיים • קושי במדידת התופעה שכן המדידה מסתמכת על דיווח אישי של נפגעות המתמודדות עם סטיגמה ובושה, קושי לאמוד את גודל הפגיעה וחוסר התאמה של שירותים לצורכי נפגעות. • חוסר אחידות בטרמינולוגיה ואי הסכמה אודות הגדרות ביחס למה נחשב אלימות על רקע מגדרי או אלימות נגד נשים, ללא סט מינימלי של אינדיקטורים להשוואות ולניתוח בין מגזרי. • עמידה בסטנדרטים מינימליים מקובלים לגבי איסוף נתונים איכותיים, כולל אלה הקשורים לדיוק ואמינות. • מחסור במערכות ניטור והערכה של שירותים, תוכניות ופריוקטים להשגת תובנות לגבי 'מה עובד ומה לא עובד'. • שאלות של פרטיות הנפגעות וכן חיסיון בו מחיובים משרדים שונים, כגון משרד הבריאות ומשרד הרווחה. .) (אתגרים באיסוף נתונים על אלימות על רקע מגדרי11 , עמוד5 הע"ש16 האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד ), אשר אומצה על ידי CEDAW ( נשים , 1979 האסיפה הכללית של האו"ם בשנת אינה מכילה את המושג "אלימות מבוססת מגדר" או "אלימות נגד נשים". הצהרת יונה ותוכנית הפעולה שאומצה בוועידה העולמית לזכיוות אדם בווינה מאוחר יותר , שמה דגש מיוחד על תופעת 1993 בשנת האלימות מבוססת מגדר, הכירה בתופעה כהפרה יסודית של זכיוות אדם וקראה 17.)למדינות להילחם בה (להלן: הצהרת יונה The Situation of Women’s Rights 20 Years 17 after the Vienna World Conference on Human Rights, the Geneva Academy, Academy in brief no. 4, June 2014. א . החלטת העצרת הכללית של האו"ם בעניין מיגור אלימות 1994 משנת 18:נגד נשים • בעקבות הצהרת יונה ובהמלצתה, הוציאה העצרת הכללית של האו"ם החלטה ספציפית ומפורטת בעניין מיגור אלימות נגד נשים. מדובר בהחלטה שהציעה לראשונה הגדרה של התופעה, וכללה רשימה לא ממצה של סוגי אלימות נגד נשים, כולל אלימות פיזית ופסיכולוגית במשפחה, התעללות מינית, אונס בנישואין, סחר בנשים, זנות בכפייה, ועוד. מדובר בהחלטה משמעותית אשר הדגישה היבטים חשובים מאוד למאבק באלימות מבוססת מגדר, לרבות חשיבות איסוף נתונים שוטף של המדינות אודות התופעה. להלן עיקרי ההחלטה: 104\48 החלטת העצרת הכללית של האו"ם מספר 18 1994 בעניין מיגור אלימות נגד נשים 10 • הכרה בצורך הדחוף ביישום האוניברסלי של מהלכים למניעת אלימות נגד נשים לנוכח הפגיעה הבוטה שיש לתופעה בזכיוות נשים לשוויון, ביטחון, חירות, יושרה, וכבוד, וקריאה למדינות לפתח מערכות חוק אזרחיות ופליליות כדי להעניש ולפצות על מעשי אלימות, לפתח תוכניות לאומיות למניעת אלימות ולתקצב אותן. • הכרה בכך שקבוצות מסיומות של נשים פגיעות במיוחד לאלימות, בדגש על נשים המשתייכות לקבוצות מיעוט, ובכלל זאת נשים ילידות, פליטות, נשים מהגרות, נשים המתגוררות בכפר או בקהילות מרוחקות, נשים חסרות כל, נשים במוסדות או במעצר, ילדים, נשים עם מוגבלות, נשים מבוגרות, ונשים במצבים של סכסוך מזיון. • הדגשת חשיבות ההכרה בתפקיד ארגוני החברה האזרחית הפועלים למען נשים במדינה וחשיבות שיתוף הפעולה איתן 19.ברמה הלאומית והבינלאומית • כמו כן, ההחלטה הדגישה את החשיבות של ביצוע מחקר שוטף, איסוף נתונים פרטניים וסטטיסטיים על ידי המדינות, במיוחד בנוגע לאלימות במשפחה וביחס לכל סוגי האלימות. כן קבעה ההחלטה כי יש לבצע מחקר אודות סיבות התופעה, חומרתה והשלכותיה על נשים, ואודות אפקטיביות האמצעים למניעה של מקרי אלימות נגד נשים. מידע זה צריך להיות 20.מפורסם בפומבי בעקבות הצהרת יונה הוקם תפקיד הדיווח המיוחד בנושא אלימות נגד נשים, ופותח כלי התלונה הפרטנית, אשר בסופו של דבר אומץ והוסף לפרוטוקול CEDAW על ידי ועדת . 2000 האופציונלי בשנת • של 67/144 זאת ועוד, בהחלטה מספר .6 , עמוד18 שם, הע"ש19 .5 , עמוד18 שם, הע"ש20 האסיפה הכללית של האו"ם משנת , הוטלה על המדינות החובה למנוע, 2013 לחקור, להעמיד לדין, ולהעניש את המבצעים של מעשי אלימות נגד נשים ונערות. המדינות גם חיויבו להבטיח הגנה לנפגעות, לרבות אכיפה נאותה על ידי המשטרה ומערכת המשפט, כמו גם הטלת צווי הגנה וסנקציות פליליות סוציאליים -וסיפוק שירותים פסיכו להן. חובתה של המדינה למנוע מעשי אלימות נגד נשים ונערות ולהגיב בהליך הוגן הפכה כלל של המשפט ‏הבינלאומי המנהגי. כנגזרת מחובתה כאמור, המדינה אחראית גם על פעולותיהם של שחקנים פרטיים, אם היא לא פועלת בזמן כדי למנוע, לחקור ולהעניש מעשי אלימות נגד נשים. החובה לאיסוף מידע ונתונים אודות תופעת האלימות על רקע מגדרי היא חלק מהשיקולים לקביעה, האם מדינה מקיימת את מחיובותה לחריצות ) אותה היא מחיובת due diligence( ראיוה 21.לקיים ללא אפליה . ב : SDGs יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא אחד הדגשים של יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא הוא חשיבות איסוף הנתונים והחובה ברמה מקומית ובינלאומית לדאוג למערכות פילוח נתונים לפי הקטגוריות המוצעות על ידי האו"ם וקטגוריות אחרות שיכולות להיות הצהירה 47/101 רלוונטיות למדינה. בהחלטה הוועדה הסטטיסטית של האו"ם, כי שיפור איסוף הנתונים ופילוחם הוא תנאי יסודי ליישום מלא של מסגרת המדדים של היעדים, 22. הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית כוללת התייחסות 17.18 כמו כן, מטרה מפורשת לחשיבות זמינות הנתונים ביחס לכל המטרות והמדדים: ,17 שנה אחרי הצהרת יונה, הע"ש20 מצב זכיוות הנשים21 .36-37 עמודים . אתר האו"ם22 11 17.18 מטרה קוראת באופן מפורש להגדלה 17.18 מטרה משמעותית של זמינות נתונים איכותיים, ‏מהימנים ואמינים המחולקים לפי הכנסה, מגדר, גיל, גזע, מוצא אתני, סטטוס הגירה, נכות, מיקום גיאוגרפי, ‏ומאפיינים רלוונטיים אחרים לכל מדינה. נקודות חוזק נוספות של היעדים מציוות בחיבור בין היעדים השונים, והעקרון לפיו הצלחת מטרות מסיומות חיונית על מנת להשיג מטרות אחרות. ניתוח מקרוב של היעדים מצביע על כך שהיעדים שזורים אלה , 2030 באלה ולכן על מנת לממשם עד שנת חלק ניכר מהעבודה צריך להתמקד במרחבים המצטלבים בין היעדים. דבר זה מחייב אימוץ ראיה הוליסטית ומערכתית המחברת בין תהליכים שונים, לצד גישת ההצטלביוות ) המכירה בכך Intersectional Approach( שאנשים הם בעלי זהיוות שונות, צרכים וסדרי עדיפיוות שונים, וכן בעלי יכולות משתנות לאורך זמן, באופן המשפיע על חוסנם יוכולתם להתמודד עם סיטואציות ומפגעים שונים. על הצורך בפתרונות משולבים לקידום קיימא מכיר -היעדים ציין האו"ם: "פיתוח בר בכך שמיגור העוני על כל צורותיו וממדיו, שוויון במדינות ובין המדינות, -מאבק באי שמירה על כדור הארץ, יצירת צמיחה כלכלית מתמשכת, כוללת ובת קיימא, וטיפוח הכללה 23."חברתית קשורים זה לזה ותליוים זה בזה כפועל יוצא מכך, הפתרונות לתופעת האלימות חייבים להתבסס על ראייה רב ממדית ורב מערכתית, ועל חיבור ליעדים אחרים, כגון החשש מהתגברות התופעה ), 13 בעתות של משברים אקלימיים (יעד מספר ),16 חוזק המוסדות ושלטון החוק (יעד מספר 2030. האו"ם, אתר אג'נדה23 וכן השלכות בריאותיות שיש לתופעה על נפגעות, לרבות על בריאותן הנפשית 24.)3 (יעד מספר . ג אמנת מועצת אירופה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה אמנת איסטנבול:- אמנת איסטנבול מבוססת על ארבעה אדנים של מניעה, טיפול, העמדה לדין, וניטור. מדינות והאיחוד האירופי) 37( גופים38 כיום אישררו את האמנה. בדומה לאמנות אחרות של מועצת אירופה, גם אמנה זו פתוחה 25.להצטרפותן של מדינות מחוץ למועצה מלבד היותה של אמנת איסטנבול האמנה העדכנית והממוקדת ביותר בתחום של אלימות מבוססת מגדר, נקודות החוזק שלה נעוצות בכך שהיא מציעה הגדרות מפורטות של התופעה, מדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה והתיאום בין רשיוות המדינה השונות, חשיבות התמיכה בארגוני חברה אזרחית, 26.ותיאום פעילות וניטור היישום של האמנה האמנה מדגישה חשיבות איסוף נתונים וביצוע מחקר על התופעה על ידי המדינות החברות לצורך יישום המחיוביוות על פי האמנה. לאמנת איסטנבול קובע את החובה 11 סעיף לתמוך במחקר ביחס לכל צורות האלימות הנכללות באמנה על מנת לעמוד על הסיבות וההשפעות השורשיות שלה, שיעורי הרשעה, כמו גם היעילות של האמצעים שננקטו ליישום האמנה. הסעיף קובע את החובה לאסוף נתונים סטטיסטיים או אדמיניסטרטיביים רלוונטיים, מפולחים, במרווחי זמן קבועים על מקרים מכל סוג של אלימות המכוסה על פי האמנה, אוכלוסייה -ובנוסף מחייב מחקרים מבוססי על מנת ליצור נתונים יותר איכותניים , מצגת של2030 מעקב אחר אלימות נגד נשים ואג'נדה24 .ארגון הבריאות העולמי וסוכניוות או"ם פרופ' רות הלפרין קדרי ועו"ד אבישג עוזרד, "אמנת מועצת25 ,"אירופה למניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה מרכז רקמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן. . תקציר אמנת איסטנבול, מרכז רקמן26 12 עוד קובע הסעיף, כי על המדינות27.מהשטח החברות להבטיח כי המידע והנתונים 28.הנאספים זמינים לציבור ומפורסמים לאמנת איסטנבול:11 סעיף איסוף נתונים ומחקר למטרת יישום אמנה זו, המדינות החברות יתחייבו: • לאסוף נתונים סטטיסטיים רלוונטיים 'מופרדים במרווחי זמן קבועים' לגבי כל צורות האלימות הכלולות בתחום אמנה זו; • לתמוך במחקר שדה על כל צורות האלימות הכלולות בתחום אמנה זו ,על מנת לחקור את שורש סיבותיהן ואת השפעותיהן, שיעורי ההרשעה ,כמו גם את יעילות האמצעים הננקטים ליישום אמנה זו. • המדינות החברות ישתדלו לנהל מחקרים מבוססי־אוכלוסייה במרווחי זמן קבועים, על־מנת להעריך את שיעורי התפוצה והמגמה של כל צורות האלימות הכלולות בתחום אמנה זו. • המדינות יספקו לקבוצת המומחים/יות לאמנה את המידע 66 המפורטת בסעיף שנאסף בכפוף לסעיף זה, על־מנת לעודד שיתוף פעולה בין־לאומי ולאפשר מדידה בין־לאומית. • המדינות החברות יבטיחו כי המידע שנאסף בכפוף לסעיף זה יהיה זמין לציבור. Walby, Sylvia "Ensuring Data Collection and Research 27 on Violence Against Women and Domestic Violence: Article 11 of the Istanbul Convention. A collection of papers on the Council of Europe Convention on preventing and combating violence against women and domestic violence", (2016), p.6. ., אמנת איסטנבול11 סעיף28 • מטרותיו של סעיף זה מפורטות עוד יותר בדוח ההסבר של אמנת איסטנבול. בדוח, מועצת אירופה מדגישה את החשיבות של איסוף נתונים באופן שיטתי כפי שמוגדר בפרוטוקולים, כמו גם איסוף של נתונים אחידים עם יחידות מדידה אחידות. הדוח מתייחס לקושי בכך לצד החשיבות, על מנת לאפשר מחקר ומדיניות איכותיים 29:שמשקפים את המציאות " The categories used in the measurement framework within which data is collected should correspond to the categories in the conceptual framework within which interventions by public agencies are developed."30 דוח ההסבר גם מדגיש את הצורך בתיאום בין הרשיוות, משימה המוטלת על הגוף המתאם 31. של אמנת איסטנבול10 בהתאם לסעיף בנוסף, חובה על המדינה לאסוף נתונים באופן האמנה ודוח ההסבר לא מגדירים 32.שוטף את התדירות של "שוטף", אולם ספרות אחרת מצביעה על כך שיש לאסוף נתונים 33.אדמיניסטרטיביים לפחות פעם בשנה Council of Europe, "Explanatory Report to the Council 29 of Europe Convention on preventing and combating violence against women and domestic violence", Council of Europe Treaty Series – No. 210, Istanbul, 11.V.2011, Para. 74-75, P.15. Walby, p.9. 30 Ibid (Walby), p.10. 31 Ibid (Walby), p. 11. 32 Ibid (Walby), p. 11. 33 13 האמנה אינה מתייחסת לפריטים לאיסוף אלא משאירה פעילות זו למדינות. אולם, דוח 34:ההסבר מתייחס לשדות הבאים כמינימום • מין • גיל • העבירה שבוצעה • היחסים בין הקורבן לבין החשוד • מיקום גאוגרפי • נתונים נוספים רלוונטיים, כגון מוגבלות של הקורבן. לסיום, אמנת איסטנבול מחייבת מדינות לפרסם את הנתונים לציבור הרחב. עדיף שהפירסום ייעשה במקום אחד מרוכז שנגיש לכלל, לרבות מקבלי החלטות, אנשי מקצוע, ארגונים חברתיים וכמובן הציבור הרחב (למשל באתר ייעודי) אשר מסודר לפי 35.אינדיקטורים וסיכומים אמנת איסטנבול מציעה כיום את ההגדרות המקיפות והעדכניות ביותר של אלימות מבוססת מגדר. מדינת ישראל אמנם טרם הצטרפה לאמנה, אך ראיו לעמוד על ההגדרות שבאמנה שהפכו לסטנדרט עבור מדינות מתקדמות שרוצות לטפל בתופעה ולאמץ אמצעים למניעתה. כך, על פי אמנת איסטנבול, אלימות מבוססת מגדר מתוארת על ידי טווח רחב של תופעות ואירועים הכוללים אלימות פיזית, מינית, מילולית, כלכלית ופסיכולוגית, בעלי מכנה משותף ברור: כולם מתייחסים למעשים של פגיעה המופנים כמעט תמיד כלפי נשים, נערות יולדות ו/או ילדים, ומקורם בהיעדר שוויון מגדרי וקיומם של פערי כוח חברתיים בין הצד התוקף לצד הנפגע. Council of Europe, Explanatory Report to the Council 34 of Europe Convention on preventing and combating violence against women and domestic violence, Pars. 80, 82. Walby, p. 11. 35 אמנת איסטנבול מכילה שלוש הגדרות יסוד 36:מרכזיות לתופעה אלימות נגד נשים Violence Against Women מהווה הפרה של זכיוות אדם ומעשה של אפליה נגד נשים יוהיה משמעו כל מעשה של אלימות מבוססת מגדר שתוצאתו היא, או סביר שתהיה, נזק או סבל גופניים, מיניים, פסיכולוגיים או כלכליים לנשים, כולל איומים במעשים כאמור, כפייה או שלילה שרירותית של חירות, בין אם הוא מתרחש בפומבי או בחיים הפרטיים. אלימות במשפחה Domestic Violence ,כל מעשה של אלימות גופנית, מינית פסיכולוגית או כלכלית המתרחש בתוך המשפחה או התא הביתי, או בין בני זוג נשואים או שותפים בעבר או בהווה, בין אם מבצע העבירה חולק או לא חלק אותם מגורים עם הקורבן. אלימות מבוססת מגדר Gender Based Violence אלימות המופנית כלפי אישה מפני שהיא אישה או המשפיעה על נשים באופן בלתי מידתי. כמו כן, אלימות מבוססת מגדר מתייחסת לכל סוג של פגיעה המופעלת כלפי אדם או קבוצת אנשים בגלל המין העובדתי או הנתפס שלהם, מגדרם, 37.נטייתם המינית ו/או זהותם המגדרית . הגדרות, אמנת איסטנבול3 סעיף 36 . אתר מועצת אירופה 37 14 המצב בישראל היעדר מסד נתונים לריכוז והעברת מידע בין המשרדים השונים: לאור ריביו הגורמים אליהם מגיעים דיווחים על מקרים של אלימות מבוססת מגדר (משרד המשפטים, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה, המשרד לביטחון פנים ורשיוות מקומיות), בפברואר החליטה הממשלה על הקמת ועדה 1998 משרדית שתפעל כצוות בכיר קבוע-בין לתיאום ושיפור מתמיד של המדיניות, נוהלי עבודה, שיתוף פעולה, והצלבת מידע בין כל הגורמים המופקדים על הסיוע למעורבים באלימות במשפחה (נפגעות.ים משרדית). -ופוגעים) (להלן: הוועדה הבין בין המלצות הוועדה הבין משרדית נכללה המלצה להקמת מאגר מידע ממוחשב, לרבות פתרונות לאיסוף והצלבות מידע בין משרדי הממשלה והגופים השונים 38.המעורבים במניעה וטיפול באלימות ממליץ מבקר המדינה 2021 בדוח משנת למשרדי הממשלה השונים (משפטים, ביטחון פנים, בריאות, חינוך, ורווחה) לפעול במשותף להסדרה חקיקתית של העברת המידע בתחום האלימות במשפחה, לרבות הסדרה ספציפית של המורכבות המשפטית הנוגעת להעברות המידע בין הגופים השלטוניים בתחום זה, ליצירת איזון מיטבי המאפשר את שיפור דרכי הטיפול בתחום בתשובתו למבקר 39.האלימות במשפחה המדינה, מסר משרד הרווחה, כי בשנת משרדיות - החלו לפעול שתי ועדות בין2020 ייעודיות לנושא, אשר מטרתן לבחון ולהציע פתרונות מעשיים, בין השאר בנוגע לסוגיות ביקורת חברתית "ההתמודדות עם תופעת האלימות בין בני38 ,2021 , זוג", דוחות על הביקורת בשלטון המקומי, מבקר המדינה .457- ו456 עמוד .460 , עמוד38 שם, הע"ש39 המשפטיות הכרוכות בהעברת המידע ולשימוש בו לצורכי טיפול וקבלת החלטות. הפתרונות לעיל אמורים לתת דגש הן על יצירת מאגר נתונים משותף לצורכי מדידה מסונכרנת של התופעות וזיהיו מגמות, והן על איסוף מידע על מעורבים באלימות במשפחה לצורך זיהיו מוקדם, טיוב הטיפול וסנכרון הפעולות בין הגורמים השונים. אולם למרות המלצת הוועדה הבין משרדית להקים מאגר מידע ממוחשב שיפתור את בעיית הצלבת המידע, ולמרות המלצת מבקר המדינה לפעול להסדרה חקיקתית כדי לאפשר זאת, אין כיום מסד נתונים המרכז מידע בנוגע לדיווחים על התופעה. הפרקטיקה הקיימת היא שכל משרד מרכז את הנתונים במערכת משלו, על פי קטיגוריות ופילוחים שהוא מוצא לנכון כפועל יוצא מכך, ארגוני חברה 40.ושזמינים לו אזרחית שפונים בבקשות לחופש מידע לגורמים שונים, נתקלים בשיטות שונות לאיסוף נתונים על ידי המשרדים השונים. כך למשל, בעוד שמשטרת ישראל נוהגת לפלח נתונים על פי מגדר, פרקליטות המדינה לא נהגה לעשות זאת למרות קיומן של שתי הוראות חוק (חוק שיווי זכיוות האישה ופקודת הסטטיסטיקה) המחייבות 1951 גוף ציבורי העורך דרך קבע איסוף ועיבוד של מידע‎ ‎הנוגע ליחידים, ומפרסמו לציבור, החלה 2021 לכלול התייחסות למין. בשנת הפרקליטות, בשיתוף אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים, מיזם הליך שיתוף ציבור הנוגע לבחינת מדיניותה בדבר פילוח מגזרי, כולל הזנה ואיסוף נתונים מגזריים של חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה. במסגרת ההליך פרסמה הפרקליטות קול קורא לציבור הרחב להגיש עמדות 38 שם, הע"ש 40 15 ותגובות ביחס לשאלת המדיניות בנושא הפילוח המגזרי. לאחר קבלת תגובות מצד גורמים רבים וקיום שולחנות 41.עגולים, הועבר דוח לפרקליט המדינה לאחרונה החליט פרקליט המדינה לאמץ את ההמלצות שהועברו אליו מטעם הצוות שהוקם, הכוללות המלצות לאיסוף ופילוח נתונים ביחס לנאשמים, חשודים ונפגעי עבירה לפי מגדר ולאום, לרבות פילוח לפי קבוצות אוכלוסיה שונות (יוצאי אתיופיה, החברה החרדית והחברה 42.הערבית), וכן הקמת צוות ייעודי לקיומן פיילוט עם משטרת ישראל: (ראו2022 בפיילוט שנערך בנובמבר ) פירטו נציגי המשטרה אודות השנתון 9 הע"ש הסטטיסטי של המשטרה המתפרסם מדי שנה, ובו נתונים כלליים אודות הפשיעה בישראל. העבירות המדווחות בשנתון הסטטיסטי מסווגות לפי ההגדרות בחוק העונשין כעבירות רכוש, עבירות כנגד חיי אדם (רצח, ניסיון לרצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות), עבירות נגד גוף אדם (עבירות חבלה גופנית חמורה, תקיפה ושאר עבירות נגד גוף אדם), עבירות מין (אינוס, מעשה עבירות 43.מגונה, הטרדה מינית, ועוד), ועוד האלימות הנכללות בשנתון כוללות עבירות אלימות גופנית מסוג תקיפה, חבלה גופנית חמורה, רצח, ניסיון לרצח, הריגה, עבירות 44.מין חמורות, שוד, וכן עבירת האיומים כמו כן, משטרת ישראל יכולה לקבל את מלוא הנתונים אודות הקורבן והחשוד שנמצאים במרשם התושבים המנוהל על ידי משרד הפנים, לרבות ארץ לידה, לאום, ., פרקליטות המדינה, משרד המשפטים2021 סיכום שנה41 סיכום התהליך לבחינת המדיניות הרציוה בסוגיה, פילוח תיקי42 .הפרקליטות בהתאם למאפיינים מגזריים, משרד המשפטים .19 , עמוד2021 , השנתון הסטטיסטי, משטרת ישראל43 .46 שם, עמוד44 דת, גיל, ‏מין, מקום מגורים, וכל מידע אחר שנמצא במרשם, אולם אינה מפרסמת את כל המידע הנ"ל. בנוסף קיים מידע לגבי מקום ביצוע העבירה, השעה ואמצעי הרצח. ‏ ביחס למקרי אלימות אשר מוסדרים בחקיקה אזרחית, להבדיל מחקיקה פלילית, אין אפשרות לקבל נתונים מהמשטרה. דוגמא לכך היא הפרת צווי הרחקה על פי החוק 45,1991-למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א עבירות של אלימות נפשית שאינן נכללות בחוק העונשין (דוגמת התעללות בקטינים וכן פירוט 46,)וחסרי ישע על פי פרק י' לחוק לגבי עבירות אלימות אשר טרם הוגדרו בנפרד בחוק, כגון אלימות כלכלית. מידע נוסף שנמצא בידי המשטרה אך אינו מתפרסם לציבור הוא תלונות קודמות על אלימות מצד הקורבן. זהו מידע אשר נעשה בו שימוש פנימי בלבד. ניסיונות חוזרים ונשנים של ארגוני חברה אזרחית לקבל נתון סטטיסטי אודות תלונות קודמות נתקל בסירוב. כך גם לגבי עבירות אלימות בין בני זוג בהן נפתחה יותר מתלונה אחת על ידי הקורבן. בפיילוט עם המשטרה ביקשנו לקבל הבהרה לגבי בעל הסמכות במשטרה המחליט איזה סוג של מידע מפורסם לציבור ואיזה לא, וכן פירוט של נהלים שמסדירים את שיקול דעת המשטרה בנושא, אולם לא קיבלנו מענה. היעדר נהלי עבודה ברורים המפורסמים בשקיפות, מקשה עד מאוד על אפשרות ביצוע בקרה על עבודת המשטרה. למעשה, אין דרך לערער על החלטת המשטרה לפרסם מידע קיים בין אם באופן וולונטרי או על ידי הגשת בקשות חופש מידע, למעט פנייה לבית המשפט בעתירה מנהלית על פי חוק חופש מידע. 1991.- חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א 45 .1977- חוק העונשין, תשל"ז 46 16 הובילה משטרת2014 זאת ועוד, בספטמבר ישראל פריוקט להגברת שקיפות נתוני המשטרה לאזרח. מטרתו המוצהרת של הפריוקט היא פרסום נתוני הפשיעה ופרסום נהלי עבודה משטרתיים על מנת להגביר את אמון הציבור במשטרה. במסגרת הפריוקט מפורסמים נתונים סטטיסטיים לגבי ארבע עבירות בולטות בתחום פשיעת הרכוש (התפרציוות לדירות, התפרציוות לבתי עסק, התפרציוות לכלי רכב וגניבות כלי רכב), נתוני דוחות ואכיפת תנועה, ותאונות לא 47.דרכים במרחב העירוני והבינעירוני ברור מדוע המשטרה לא נוהגת באופן דומה ביחס לעבירות אלימות באופן כללי ואלימות מבוססת מגדר באופן ספיציפי, ומדוע אינה מתעדפת נושא זה. היעדר הגדרה אחידה ומחייבת לכל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים אתגר מרכזי נוסף במאבק בתופעה הוא היעדרה של הגדרה אחידה מחייבת וכוללת בין משרדי הממשלה והגופים השונים העוסקים בתופעה. כך למשל, משרד הרווחה שהוא הגוף הממשלתי המרכזי העוסק בתחום, אינו מתייחס בתוכניותיו למושג אלימות על רקע מגדרי על מגוון צורותיה, אלא מכיר ועוסק רק באלימות בתוך המשפחה. רשיוות שונות מפרסמות דוחות שונים אבל בהיעדר הגדרה אחידה, לא ברור מה נחשב לאלימות ומה נכלל בתוכה. היעדר הגדרה אחידה והיעדר מערכת נתונים אחידה ומשותפת של כלל הרשיוות העוסקות בנושא, לא מאפשרים קבלת תמונה ברורה ומקיפה אודות התופעה, זיהיו מגמות 48.לאורך זמן, ומעקב אחר פוגעים ונפגעות פריוקט הגברת שקיפות נתוני משטרה לאזרח, משטרת47 .ישראל יסמין קופר, רצח נשים ואלימות מגדרית במשפחה, סקירת ידע48 .17-16 , עמודים2019 ,על הטיפול המערכתי בישראל, שיתופים נשים ערביות אזרחיות המדינה: הקושי בקבלת מידע ונתונים אודות מקרי אלימות מבוססת מגדר אשר קורבנותיה הן נשים ערביות אזרחיות המדינה, הוא אף גדול יותר ביחס לקושי בקבלת נתונים כלליים על התופעה. כך, למרות העלייה בנתוני הפשיעה בחברה הערבית ולמרות העלייה במקרי רצח של נשים ערביות (כפי שיפורט להלן), משטרת ישראל אינה מפרסמת בשקיפות נתונים המפולחים לפי לאום ולפי כלי ביצוע העבירה (נשק חם או קר). ארגוני חברה אזרחית נאלצים באופן חוזר ונשנה להגיש בקשות חופש מידע ולעתים אף לעתור לבתי משפט על מנת לקבל מידע בנושא, לאור התנגדות המשטרה למסור מידע על פי לאום. על פי דוחות אחרונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעוד ששיעורן של הנשים הפלסטיניות עומד על ומעלה, שיעורן 18 מכלל הנשים מגיל19% מבין כלל הנרצחות בישראל מגיע לכדי , ושיעורן מבין כלל המקרים בהם הוגשו 58% . כמו73% תלונות קודמות למשטרה עומד על כן, שיעורן מבין תיקי הרצח הלא מפוענחים מבקר המדינה מצביע אף 49.84% מגיע לכדי הוא על ייצוג יתר של נשים פלסטיניות בקרב ), ועל פתרונות 40%( השוהות במקלטים חלקיים בלבד שהמדינה מציעה, כגון: מחסור במקומות פניוים לנשים דוברות ערבית לקראת מחקר שערכו 50.במקלט בדרום הארץ הארגונים נשים נגד אלימות, מרכז אלטופולה ושדולת הנשים בישראל, בנושא טיפול המשטרה במקרי רצח נשים פלסטיניות יוהודיות אזרחיות ישראל, פנו הארגונים בבקשות חופש מידע למשטרה ולפרקליטות. עדו אבגר ואורלי אלמגור לוטן, "ריכוז נתונים לקראת יום 49 המאבק באלימות כלפי נשים: רצח נשים, אלימות כלפי נשים מצד בני זוגן, אלימות במשפחה בעת משבר הקורונה", מרכז המחקר 2020 ,והמידע של הכנסת 38 מבקר המדינה, הע"ש 50 17 בקשות חופש המידע כללו בקשה למידע על מקרים ספציפיים שכללו שמות של נשים נרצחות וביקשו לדעת את סטטוס התיקים (מאמצי חקירה, האם התיק הופנה לפרקליטות והאם הוגש כתב אישום), והאם היו תלונות קודמות במשטרה מצד הקורבן על אלימות. לאחר שני סבבים של בקשות חופש מידע למשטרה שנדחו מסיבות שונות, עתרה עמותת נשים נגד אלימות לבית המשפט המחוזי בירושלים וביקשה סעד עקרוני של פרסום דרך קבע של נתונים כמותיים סטטיסטיים אודות עבירות אלימות כלפי נשים, ובין היתר פילוח על רקע לאום, דת ומעמד בישראל. בסופו של דבר הגיעו הצדדים בעתירה להסכמה והעתירה נמחקה בכפוף למסירת פרטים על המקרים, למעט המידע אודות 51.תלונות קודמות מצד הקורבן על אלימות 2021 זאת ועוד, מהשנתון הסטטיסטי לשנת שפורסם על ידי משטרת ישראל עולה, כי בין עלה מספר תיקי הרצח 2021-2017 השנים , כאשר העלייה היא במקרי 33%-בישראל ב רצח של א.נשים לא יהודים. כמו כן, לפי סקר 2014- הביטחון האישי של הלמ"ס, בשנים בלבד מנפגעי אלימות או איומים 40%-, כ2020 52.באלימות דיווחו כי התלוננו במשטרה שירין בטשון, "טיפול המשטרה במקרי רצח נשים 51 פלסטיניות אזרחיות ישראל", עמותת נשים נגד אלימות, מרכז 2021 ,אלטופולה ושדולת הנשים רוני הרשקוביץ ורמי שוורץ, לקט נתונים על פשיעה 52 .2023 בישראל, מרכז המחקר והמידע בכנסת, פברואר מבט השוואתי על פרקטיקות טובות לאיסוף נתונים הסטנדרטיים הבינלאומיים המפורטים להלן מציעים מפת דרכים למדינות לאסוף נתונים בצורה מדיוקת יועילה ולפרסמם. אמנת איסטנבול הפכה בשנים האחרונות לסטנדרט המוביל גם בתחום של איסוף נתונים, ופרקטיקות איסוף הנתונים של best המדינות החתומות עליה משמשות כפי שנפרט בהמשך. בחרנו practices לבחון שתי מדינות, בריטניה ודנמרק, אשר הצליחו ליצור וליישם מערכת יעילה לאיסוף נתונים. מסיכום הסקירה ההשוואתית עולות שתי נקודות עיקריות עליהן נבנתה שיטת איסוף הנתונים המוצלחת של המדינות: איזה נתונים אוספים והצורך בנתונים אחידים, ולצד זה, תהליך הקליטה של הנתונים מהמשטרה ופילוחם לקראת פרסום לציבור. . א בריטניה בריטניה אשררה את אמנת איסטנבול . לפני תאריך זה ואחריו, המדינה 1.11.2022-ב בנתה והתאימה את מערכותיה בהתאם כאשר קורבן 53.להתחייביוות של האמנה מדווח/ת למשטרה על מקרה של אלימות במשפחה, הרישום נרשם כמקרה של אלימות במשפחה כאשר אין ספק בהתרחשות של אלימות במשפחה, או כ"דורש בדיקת בדיווחים הרשומים כאלימות 54."המשך במשפחה, המשטרה אוספת נתונים בהתאם לפרוטוקול בבריטניה (עליו נרחיב בהמשך). פעם בחודש, הנתונים נאספים מהמשטרה . Home Office Statistics Unit-על ידי ה כוחות משטרה 43-המוסד אוסף נתונים מ טריטוריאליים של אנגליה, וויילס ומשטרת The United Kingdom ratifies the Istanbul 53 Convention, 2022 published 21 July 2022 England Office for National Statistics, Data and 54 analysis from Census 2022, published 25 Nov. 2022, "How domestic abuse data are captured through the criminal justice system" 18 התחבורה הבריטית. לאחר שהנתונים עוברים עיבוד, המאגר הסופי נשלח לרשות 55.הסטטיסטיקה של בריטניה תהליך הקליטה של הנתונים על ידי המשטרה Home Office-כפוף לכללי ההתאמה של ה National - לפשע מתועד והCounting Rules . על מנתCrime Recording Standard לשפר את הדיוק בעת רישום פשעים בהתאם לפרוטוקולים אלה ולצמצם שגיאות, מרכז משתמש Home Office-הנתונים של ה במערכת עם לכידה ממוחשבת אוטומטית automated data( של נתוני פשיעה ). כלומר, הנתונים נאספים באופן capture אוטומטי מטפסי התלונות או הדיווחים של כוחות השיטור ללא עיבוד ידני נוסף, באופן שמאפשר פילוחים שונים ובפרט מאפשר פילוח נתונים לפי קורבנות ולא רק לפי סוגי תלונות (זה חשוב במקרה בו קורבן מגיש.ה יותר מתלונה אחת ולכן אם מאתרים לפי הקורבן, אפשר לראות אם יש תלונות חוזרות). כוחות המשטרה באנגליה 44 מתוך40 56.ובוויילס משתמשים במערכת זו כדי לדווח בנוסף לסוג העבירה, במהלך הקליטה המשטרה אוספת את הנתונים הבאים: גיל הקורבן, לאום, שם, ולפעמים מין. מרכז הנתונים של משרד הפנים מוסיף את מערכת היחסים בין הקורבן למבצע, אבל זה לא נאסף המשטרה 57.על ידי כל כוחות המשטרה מחיובת לאסוף כל אירוע שמדווח על ידי קורבן אלא אם כן יש ראיה משמעותית לכך שלא הייתה הפרה של החוק. Stripe, Nick (2023) User guide to crime statistics 55 for England and Wales: March 2023. Crime levels and trends in England/Wales with detailed information on datasets used to compile crime statistics. Last revised: 20 Jul 2023. Ibid. 56 European Institute for Gender Equality (2018), 57 Data Collection on intimate partner violence by the police and justice sectors: United Kingdom. איסוף הנתונים מפוקח על ידי רשם עבירות של כל תחנת/יחידת משטרה וגופים 58.נוספים מעליו לאחר איסוף הנתונים על ידי מרכז הנתונים, Office for National-הם מתפרסמים על ידי ה ד' המצורפים לנייר -'. נספחים אStatistics העמדה ממחישים כיצד הנתונים מופיעים לאחר פרסומם לציבור. תמונות אלו לקוחות ממערך הנתונים של השנה המסתיימת . קישור מלא לדוח לדוגמה זה 2022 במרץ נמצא כאן. הנגישות לציבור והפילוחים האפשריים של כלל הנתונים הופכים את המערכת באנגליה למערכת שראיוה לחיקיו . . ב דנמרק 23-דנמרק אשררה את אמנת איסטנבול ב במדינה קיים מאגר 59.2014 באפריל מידע לאומי המרכז סטטיסטיקות על עבירות פליליות ומרשם קורבנות הכולל מידע על מקרי אלימות במשפחה. המידע . Statistics Denmark נמצא במאגר בשם מערכת זו הינה מקיפה ומאפשרת גישה לנתונים כלל ארציים על מקרים המדווחים למשטרה ועל ביקורים ועל ביקורים בבתי 60.חולים הנובעים מחשיפה לאלימות ניתן לאתר נתונים עם מספר תעודת הזהות האישי של הפרט וכן מספר ספציפי הניתן לכל תיק. המידע מבוסס על נתונים שנאספו ומדווחים על ידי המשטרה. זה כולל: מגורים (אזור ועירייה), מצב אישי (נשואים, חיים משותפים, גרושים או רווקים), מצב משפחתי, מספר ילדים, רמת השכלה, מצב England Office for National Statistics, Data and 58 analysis from Census 2021, published 20 July 2023, “User guide to crime statistics for England and Wales: March 2023”, Council of Europe, Istanbul Convention: Action 59 against violence against women and domestic violence - Denmark, visited 06 Nov 2023. IRS- Istituto per la Ricerca Sociale, European 60 Institute for Gender Equality (2016), Administrative data collection on violence against women: Good practices, p.24-26. 19 תעסוקתי, קצבאות סוציאליות, הכנסה המערכת המנהלית של המשטרה, 61.ולאום . 2001 שמה פולסאס, הוקמה בשנת מטרתה להסדיר רישום נתונים אחיד ולעדכן את הסטטיסטיקה הפלילית המרכזית לאחר מכן, 62.Statistics Denmark-ב מעבדת ומפרסמת Statistics Denmark 63.את הנתונים בנוסף לדוגמאות של אנגליה ודנמרק, קיימים שני דוחות בינלאומיים נוספים מהם ניתן לשאוב המלצות לאיסוף נתונים: 1 . על ידי מדינות2008-מחקר שנערך ב החברות במועצה האירופית המתבסס 27-על איסוף נתונים על ידי המשטרה מ מצא את 64,מדינות במועצת אירופה הפרקטיקות הבאות כנכונות: • סימון והבלטה באופן מובהק של נתונים על אלימות נגד נשים במשפחה. • תיעוד של המשטרה מיהו הקורבן ומהו גילו. • תיעוד מערכת היחסים בין הקורבן לעבריין. • שימוש במערכות נתונים סטנדרטיות אלקטרוניות. לדוגמה, בשוויץ המערכת אוספת את מין וגילו של הקורבן, מין וגילו של התוקף, הקשר בין הקורבן לעבריין, סוג האלימות, ועוד. במערכת בספרד, המשטרה נדרשת לרשום גם דמוגרפיים של -את המאפיינים הסוציו Council of Europe, Istanbul Convention: Action 61 against violence against women and domestic violence- Denmark. IRS, p. 26. 62 European Institute for Gender Equality, Data 63 Collection on intimate partner violence by the police and justice sectors: Denmark. Aromaa, K., Ruuskanen, E. (2008), Administrative 64 data collection on domestic violence in Council of Europe member states, Directorate General of Human Rights and Legal Affairs, Council of Europe (Strasbourg), p. 10. הקורבן והחשוד, את היחסים ביניהם ואת סוג האלימות, חומרת הפציעות, והפעולות שמבצעת המשטרה. • רישום סוג האלימות. המחקר מצא שלא כל המדינות עושות זאת. בעוד שהמצב בסך הכל חיובי במדינות שהשתתפו בסקר, הדוח מציין כי אין מספיק אחידות בין המשתנים השונים ובין הרשיוות השונות בתוך המדינות וגם בין מדינות. הגדרת המשתנים היא הטרוגנית ואין הגדרות אחידות ולכן ההשוואה בין מדינות היא מוגבלת. כך למשל, בשאלת היחסים בין הקורבן לעבריין: לעיתים ציוינה מערכת היחסים הנוכחית, לעיתים מערכות יחסים בעבר. היו אתגרים דומים עם הסיווג של סוג האלימות, שכן הסיווג המדיוק תליו בהגדרה בחוק העונשין של אותה מדינה (כגון המקרה של אלימות כלכלית שאינה בהכרח מוגדרת בחוק העונשין). לפעמים קיימת הגדרה בחוק, לפעמים לא, ולפעמים ההגדרה קיימת אבל היא אינה ברורה. אפילו נתונים המבוססים על תשובות של "כן" או "לא" לעיתים אינם ברי השוואה. לדוגמה, כאשר המשטרה מתבקשת לציין האם הקורבן הייתה נשואה, תשובה של "כן" אינה מאפשרת לדעת האם היא חיה ביחד או בנפרד מבן זוגה ולכך משמעיוות 65.בתהליך החקירה ובדיווח הנתונים Ibid. 65 20 2 . בדוח הרביעי על יישום ההמלצה ש ל ו ע ד ת ה ש ר י ם Re c ( 2 0 0 2 ) 5 למדינות החברות במועצת אירופה 66,בנושא הגנה על נשים מפני אלימות ממליצים כדלקמן:67 • ,לוודא "האם המשטרה מחיובת על פי חוק על פי צו או על פי הוראה בכתב לתעד את כל מקרי האלימות המדווחים בתוך המשפחה ולחקור מקרים כאלה". • לכל הפחות, רישומי המשטרה צריכים לכלול את המין והגיל של הקורבן והעבריין והקשר ביניהם. • מידע זה צריך להיות מעוגן בדיווח סטטיסטי. • נתונים סטטיסטיים משולבים ומפורטים על כל העבירות הרלוונטיות הן דרך אחידה למדידת מעשי אלימות מדווחים ולזהות את אלה המתרחשים בתוך מערכת יחסים כלשהי בעבר. לדוגמה, באוסטריה, המשטרה מציינת אם העבריין היה בן משפחה או קרוב משפחה, מכר או זר. לכן, הידע על אלימות במשפחה מעוגן בסטטיסטיקות הפשיעה הכלליות וניתן להשוות לאותן עבירות בהקשר אחר. זה דורש רמה גבוהה של הכשרה. Alessandra Decataldo & Elisabetta Ruspini 66 (2016) Gender-sensitive data: the state of the art in Europe. International Review of Sociology, 26:3, 407-423, DOI: 10.1080/03906701.2016.1244930. Hagemann-White, Carol, Prof i.R., Analytical 67 Study of the result of the 4th round of monitoring the implementation of Recommendation Rec(2002)5 on the protection of women against violence in Council of Europe member states, Council of Europe Gender Equality Commission, p. 41-42. • ,למדינות אחרות (למשל איסלנד לוקסמבורג, הולנד, ופולין) יש מערכת נפרדת לרישום עבירות אלימות במשפחה. הן לא שואבות אירועים מנתוני סטטיסטיקת הפשיעה הכללית. תקריות הכוללות אלימות שבהן יש רקע של מערכת יחסים, מסומנות כאלימות במשפחה. חלקן מציגות גם תדירות של עבירות שונות. 21 • איסוף נתונים סטטיסטיים, במרווחי זמן קבועים, לגבי כל צורות האלימות הכלולות בתחום אמנת איסטנבול. • ניהול מחקרים בקרב האוכלוסייה במרווחי זמן קבועים על־מנת להעריך את שיעור התפוצה והמגמה של כל צורות האלימות הכלולות בתחום אמנה זו. • תמיכה במחקר שדה על כל צורות האלימות הכלולות בתחום האמנה, על מנת לחקור את שורש סיבותיהן ואת השפעותיהן, את שיעורי ההרשעה, כמו גם את יעילות האמצעים הננקטים לצמצום האלימות. • הסדרה מחדש של תהליך הקליטה של הנתונים על ידי יחידות הקצה של המשטרה כך שהנתונים יהיו ברי התאמה לצורכי דיווח העומדים בסטנדרטים -בינלאומיים. בין היתר, מידע סוציו דמוגרפי לגבי הקורבן והחשוד, כולל שם, גיל, מגדר, לאום, מצב משפחתי, מקום מגורים, מערכת היחסים בין הקורבן למבצע, ועוד. • שימוש במערכת עם לכידה ממוחשבת automated( אוטומטית של נתוני פשיעה ) לאיסוף אוטומטי של מידע data capture מטפסי התלונות או הדיווחים של כוחות השיטור ללא עיבוד ידני נוסף, באופן שמאפשר פילוחים שונים ובפרט מאפשר פילוח נתונים לפי קורבנות ולא רק לפי סוגי תלונות. • הגדרת גוף האחראי על פרסום הנתונים באופן שוטף. • הנגשת מידע לציבור • מאגר מידע לאומי המרכז סטטיסטיקות על עבירות פליליות ומרשם קורבנות, הכולל מידע על מקרי אלימות במשפחה. המאגר מאפשר גישה לנתונים כלל ארציים על מקרים המדווחים למשטרה ועל ביקורים בבתי חולים הנובעים מחשיפה לאלימות. • העברת נתונים למוסדות בינלאומיים על מנת לאפשר השוואה בין מדינות. בישראל בולט היעדרה של מדיניות עקבית ואפקטיבית לאיסוף ופרסום שיטתי של נתונים טבלה מסכמת פרקטיקות טובות מהעולם לאיסוף, פילוח ופרסום נתונים אודות אלימות מבוססת מגדר 22 סיכום והמלצות אודות תופעת האלימות מבוססת מגדר, לרבות בכל הנוגע לנתונים אדמיניסטרטיביים המגיעים לידי רשיוות אכיפת החוק. המחסור בנתונים עקביים ומסודרים כאמור לא מאפשר שרטוט מדיניות יעילה יותר למאבק בתופעה, לא מאפשר לבחון את אפקטיביות תוכניות המניעה הקיימות ומקשה על הערכת אפקטיביות המענים הקיימים לטיפול בקורבנות ובפוגעים. המחסור בנתונים אף מקשה על עבודתם של ארגוני החברה האזרחית הרוצים לסייע לקורבנות ולהשפיע על שרטוט המדיניות בנושא. בפועל, למרות קיומה של חובה בחוק לאיסוף ופרסום נתונים, ארגוני החברה האזרחית מוצאים את עצמם לעתים משקיעים משאבים רבים לקבלת נתונים מהרשיוות השונות. בהיעדר גורם מתכלל (בדמות רשות לאומית) ובהיעדר מסד נתונים מרכזי המאגד את הדיווחים לרשיוות המדינה השונות אודות מקרי אלימות מבוססת מגדר, יישום חובת המדינה לאיסוף, פילוח ופרסום נתונים נותר מפוזר, לא אחיד ולא עקבי. הפרקטיקה הקיימת לפיה כל משרד מרכז את הנתונים המגיעים אליו במערכת משלו, יוצר קטגוריות שונות לפילוח ונוקט במדיניות שונה לגבי סוג המידע המפורסם לציבור, היא פרקטיקה שלא מאפשרת מעקב וניטור בסיסיים של המקרים המגיעים לרשיוות השונות ותפקוד הרשיוות ביחס אליהם. לכך מתווספת היעדרה של הגדרה אחידה לתופעה, המסכלת את יכולתה של המדינה לבצע פעולות מניעה, להעריך את מידת האפקטיביות של אותן פעולות וכן כפועל יוצא, מסכלת את יכולת המדינה להגן על נשים נפגעות ומאיומות. דוחות שנתיים אותם מפיק מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביעים על כך שמחצית מהנשים שנרצחו על ידי בן משפחתן היו בקשר עם שירותי הרווחה ו/או בטיפולם, וכשליש הגישו בעבר תלונות ‏למשטרה על אלימות מצד בן זוג. נתון זה הוא חמור שכן הוא מצביע על אחוז גבוה מאוד של נשים אשר רשיוות שונות בישראל היו מודעות להיותן נפגעות אלימות ומאיומות בטרם הירצחן, אולם רשיוות המדינה לא הצליחו להגן עליהן. נתון זה אף חמור יותר ביחס לנשים ערביות מהמקרים 73%-אזרחיות ישראל, שכן ב שבהם הוגשה תלונה קודמת, הקורבן הייתה 68.יהודייה-לא יצא חוזר מנכ"ל מיוחד מספר 2016 בשנת מטעם משרד הרווחה, שעניינו נוהל טיוב 92 התיאום בין משרד הרווחה למשטרת ישראל לגבי נשים שנמצאות בסיכון גבוה. על פי הנוהל, בכל תחנת משטרה תגובש רשימת כלל הנשים בסיכון על רקע אלימות במשפחה לפי דרגת חומרה. הרשימה תהיה באחריות מפקד התחנה ותשמש בסיס לדיון סטאטוס פרטני בהשתתפות גורמי הרווחה, במטרה לוודא תיאום מרבי בין שני הגופים. על פי החוזר, ההנחיות נועדו לשפר את שיתוף הפעולה בין שני הגורמים ולהבטיח מעקב תדיר וסדור אחר נשים הנמצאות 69.בסיכון גבוה על רקע אלימות במשפחה אולם למרות קיומו של הנוהל כאמור, לא מפורסמים נתונים אודות מספר הקורבנות שנוהל הטיוב כן מצליח להציל בכל שנה, .49 מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הע"ש 68 נוהל טיוב התיאום בין משרד הרווחה והשירותים 69 החברתיים ומשטרת ישראל בתחום אלימות במשפחה בדגש על .2016 ,נשים בסיכון גבוה, משרד הרווחה 23 ולא ברור מדוע אחוז הנשים הנרצחות שהיו ידועות למערכת הרווחה או למשטרה ממשיך להיות גבוה, למרות קיומו של הנוהל כאמור. לאור האמור לעיל, אנחנו ממליצות על: • אימוץ הגדרה מחייבת ואחידה בין כל המשרדים של אלימות מבוססת מגדר שתכלול את רצף אירועי האלימות שמתרחשים כלפי נשים, גברים ואוכלוסיות אחרות על בסיס מגדר, ברוח ההגדרות באמנת איסטנבול, ובכלל זה הרחבת הגדרת האלימות בחקיקה כך שתכלול את כל סוגי האלימות השונים. • התאמת מערכות איסוף ותיעוד הנתונים של כלל הגורמים לאור ההגדרה האחידה, והקמת מאגר מידע ממוחשב לאיסוף מידע והצלבתו בין משרדי הממשלה והגופים השונים המעורבים במניעה ובטיפול באלימות. • איסוף, פילוח ופרסום נתונים המאפשרים יצירת תמונת מצב שיטתית וזיהיו מגמות לאורך זמן, כולל פילוח על פי מגדר, לאום (ותת קבוצות מגוונות בתוך קבוצות הלאום, כגון החברה החרדית או האתיופית), גיל, מעמד, זהות מינית, מוגבלות, פיזור גיאוגרפי, סיווג האלימות, האמצעי בו נעשתה העבירה (נשק חם או קר), ותלונות קודמות שהוגשו על ידי הקורבן. • הגדרת סטנדרט דיווח אחיד במשטרה עם הפרטים הנדרשים על מנת לתעד תלונות או תקריות על אלימות ובניית מערכת שתאפשר פילוח אוטומטי לפי קורבנות ושתאפשר זיהיו תלונות קודמות. • פרסום נהלי המשטרה בכל הנוגע למדיניות פרסום מידע לציבור, לרבות מדיניות אי פרסום מידע. • אימוץ תוכנית פעולה והקמת רשות לאומית למיגור ומניעת אלימות מבוססת מגדר שתהיה אחראית על תכלול ותקצוב המאבק באלימות יוצירת האחדה בדרכי איסוף, פילוח ופרסום נתונים בין המשרדים השונים. • היוועצות עם ארגוני חברה אזרחית שעוסקים בנושא באופן קבוע כדי לשפר את מנגנון איסוף הנתונים והפילוח. 24 : נתונים המופיעים לאחר פרסומם לציבור באנגליה-'ד-'נספחים א 25