חומר רקע - גורמים חיצוניים

סיוע לנשים בשעת חירום דוח מעקב 2025 דצמבר אודות המרכז להעצמת האזרח המרכז להעצמת האזרח הוא ארגון חברה אזרחית הפועל בתחומי הממשל, ועוסק באפקטיביות ,המגזר הציבורי ויכולות הביצוע של הרשות המבצעת. המרכז מתמקד בתהליכי יישום מדיניות ובהיבטים שונים הקשורים לתפקוד הממשל ויכולתו לממש ולהוביל שינויים לטובת הציבור. במסגרת זו, מפעיל המרכז את מיזם ״המוניטור״, הכולל מעקב וניטור אזרחי אחר יישום החלטות ממשלה וחוקי כנסת והנגשתם לציבור. ״המוניטור״ מסייע בהבנת תהליכי ממשל ויישום מדיניות באמצעות יצירת תשתית ידע רחבה, אמפירית ואינטגרטיבית של תהליכי יישום ההחלטות. מטרת ״המוניטור״ היא לקדם את טיוב עבודת הממשל בישראל ולהגביר את ההיכרות והמעורבות האזרחית בתחומי .העשייה של המגזר הציבורי עריכה גרפית: מיכל סמו־קובץ | המשרד לעיצוב גרפי, אוניברסיטת תל אביב אודות שדולת הנשים בישראל .שדולת הנשים בישראל היא עמותה ציבורית הפועלת לקידום חברה ישראלית שוויונית והוגנת כגוף עצמאי ובלתי־מפלגתי, ומאז פועלת לקידום נשים ושוויון מגדרי1984השדולה הוקמה ב־ באמצעות חקיקה, חינוך ומחקר, שינוי מדיניות והעלאת מודעות הציבור בתחום זה. מיום הקמתה שמה לה שדולת הנשים כמטרה להוביל שינוי משמעותי במעמדן של כלל הנשים בישראל, להטמיע שיח שוויוני ומודעות לזכויות נשים ולקדם ייצוג ראוי והולם בזירות השונות במדינה. אנו מאמינות כי שוויון מגדרי הוא אינטרס חברתי ראשון במעלה ותנאי הכרחי לקיומה של חברה ישראלית .דמוקרטית, לצמצום פערים חברתיים וכלכליים ולקידום שוויון בכלל בישראל דו״ח המעקב נכתב במסגרת פרויקט ״המוניטור״ של המרכז להעצמת האזרח המבצע ניטור ומעקב אחר יישום מדיניות הממשלה בשיתוף שדולת הנשים בישראל ,הדוח נכתב ע״י רומי בן משה, בהנחיית מיכל בן משה, סמנכ"לית מדיניות המרכז להעצמת האזרח, ואביטל שטרן, מנהלת פרויקט המוניטור 2024 , יולי2096 על בסיס החלטת ממשלה דוח מעקב 2025 דצמבר סיוע לנשים בשעת חירום תוכן העניינים תקציר 3 2096 טבלה מסכמת — החלטת ממשלה 5 רקע 7 — סטטוס יישום2096 פירוט מרכיבי החלטה 10 חסמים ומאפשרים 12 סיכום, תובנות ומסקנות 14 סיוע לנשים בשעת חירום דוח מעקב3 30.07.2024 מתאריך2096 החלטת ממשלה . סיוע לנשים בשעת חירום : שם ההחלטה להבטיח שלנשים יהיה :" מטרה במילים "רגילות מענה מותאם ומתואם בשעת חירום, באמצעות ריכוז מידע, תיאום בין הגורמים הרלוונטיים והטמעת חשיבה .מגדרית בפעולת הממשלה במצבי חירום נשים נפגעות באופן שונה : הסבר ולעיתים חמור יותר, אך המענה הממשלתי נוטה להיות .כללי, מפוזר ולא מותאם לצרכים הייחודיים שלהן . הרשות לקידום מעמד האישה : גורם אחראי תקציר , על רקע טבח השבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת2024 ביולי , אשר2096 חרבות ברזל, התקבלה החלטת ממשלה מספר מטרתה לגבש מענה ממשלתי כולל לסיוע לנשים בשעת חירום. מדובר בהחלטה דחופה, שבאה לאחר זעזוע עמוק 91 נשים וילדות נרצחו ו־343 :במציאות החברתית בישראל נחטפו לרצועת עזה, כשעדויות רבות מעידות על אלימות מינית שיטתית שהופעלה במהלך המתקפה. אך מעבר לזוועות עצמן, אירועי אוקטובר הדגישו את הפגיעּות המערכתית של נשים בעתות משבר, את היעדר המוכנות של המדינה להגן עליהן, את המחסור במענים מותאמים .ואת השתקת קולן במוקדי קבלת ההחלטות ההחלטה נועדה לתקן את מחדלי העבר ולהחיל מדיניות מגדרית בכל רמות הפעולה בשעת חירום. היא קובעת כי הרשות לקידום מעמד האישה, תשמש גורם מתכלל, ותקים מרכז מידע לאומי לשעת חירום. עוד קובעת ההחלטה שורה של צעדים נוספים: מיפוי כלל גורמי הסיוע הממשלתיים והאזרחיים לנשים; פיתוח כלים דיגיטליים לניהול מידע ומענים; הנגשת זכויות ומוקדי פנייה; גיבוש מדריך לחשיבה מגדרית במצבי חירום; וקידום שיתופי פעולה בין־משרדיים .וציבוריים דו״ח זה בחן את יישום הסעיפים האופרטיביים מתוך 8 מתוך .ההחלטה, והעלה תמונת ביצוע לוקה בחסר סעיפים יושמו3 ,)12.5%( בלבד יושם1 סעיפים, סעיף .)50%( סעיפים לא יושמו כלל4) ו־37.5%( באופן חלקי אף שבוצעו פעולות נקודתיות ובהן פרסום מחוון לאלימות מגדרית, הקמת מוקד סיוע ארצי לנשים וקיום סמינר שנתי, וכן ננקטו צעדים נוספים כגון חיזוק הקשר עם יועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות וקיום ארגוני חברה100שולחן עגול בין־מגזרי בהשתתפות כ־ אזרחית ומשרדי ממשלה. פעולות אלה אינן מהוות יישום מערכתי של ההחלטה ואינן מתכנסות לכדי תשתית פעולה .מתואמת ומתמשכת ממצאי המעקב מצביעים על פערים מהותיים ביישום ההחלטה, ובראשם אי־הקמת מרכז המידע הלאומי שהוא רכיב הליבה של ההחלטה, בשל כישלון הליך הרכש ,והתמשכות תהליכי התיחור. בהיעדר מרכז מידע מתכלל לא בוצע מיפוי שיטתי של גורמי הסיוע, לא פותחו כלים דיגיטליים ייעודיים, לא הוקמו מנגנוני תיאום אפקטיביים בין משרדי הממשלה, ולא גובשה תמונת מצב מבוססת ,נתונים בנוגע לצורכי נשים בשעת חירום. כתוצאה מכך היישום התקדם באופן נקודתי, ללא יכולת תיאום, מדידה .או הערכה אפקטיבית במבחן ההשפעה על המציאות, היישום החלקי והדחוי פוגע באופן ממשי ביכולתן2096 של החלטת ממשלה .של נשים לקבל הגנה, מידע וסיוע מותאם בשעת חירום היעדר מרכז מידע לאומי, מחסור במנגנוני תיאום והיעדר ,כלים דיגיטליים יוצרים מציאות של עיוורון מערכתי שבה נשים ובפרט נשים שנפגעו פיזית ונפשית, נשים מאוכלוסיות מוחלשות, נשים מפונות, בנות זוג של משרתי מילואים ואימהות חד־הוריות, נדרשות לנווט לבדן בתוך מערכות מורכבות בשעה של פגיעות מוגברת. למרות תפקידן המרכזי של נשים בחזית מערכי הסיוע, המענה יושם 12.5% יושם חלקית37.5% לא יושם 50.0% סיוע לנשים בשעת חירום דוח מעקב4 הממשלתי נותר מקוטע, לא מתואם ואינו מותאם דיו .לצרכים העולים מהשטח מניתוח ממצאי המעקב עולים שני חסמים מרכזיים ביישום הראשון הוא אנמיה ניהולית, כאשר ההחלטה .ההחלטה ממנה את הרשות לקידום מעמד האישה כגורם מתכלל ליישומה, אולם מעמדה הארגוני והניהולי המוחלש מעורר ספק ביכולתה לעמוד במשימות שהוטלו עליה. במציאות זו, קיים חשש כי עצם הצבתה כגורם מתכלל מהווה חסם החסם השני הוא התמשכות.ליישום אפקטיבי של ההחלטה תהליכי הרכש, אשר הובילה לכישלון הקמת מרכז המידע הלאומי שהוא רכיב הליבה של ההחלטה ובכך עיכבה את הפעלת המנגנון שאמור היה לתכלל את יתר מרכיבי היישום. לצד חסמים אלו, קיים מאפשר מרכזי בדמות ,מנגנון הדיווח השנתי הקבוע בהחלטה, היוצר חובת דיווח בקרה ורציפות מוסדית, ומספק תשתית מינימלית להמשך .מעקב והנעה של תהליכי היישום לאורך זמן נוכח ממצאים אלה, עולה הצורך הדחוף ביישום ההחלטה 2096 ובהקמת מרכז המידע הלאומי. החלטת ממשלה ,מהווה צעד חשוב, אך כל עוד היא נותרת ברמת התכנון היא אינה יכולה לספק את ההגנה שנשים בישראל זקוקות לה. מימוש ההחלטה הוא לא רק עניין של שוויון, אלא .תנאי לבניית אמון ציבורי וחוסן חברתי־לאומי 5 סיוע לנשים בשעת חירום דוח מעקב 'מס סעיף מרכיב ההחלטה משרד אחראי?מה קורה עם זה סטטוס ג הקמת מרכז מידע לאומי ,— נועד לרכז מידע לשפר את המענה לנשים במצבי חירום, ולתאם בין הגורמים השונים הפועלים .בתחום הרשות לקידום מעמד האישה לאחר פנייה לרשות לקידום מעמד האישה בבקשת חופש מידע נמסר כי בוצע הליך התיחור באמצעות לשם2024 מכרז מרכזי בדצמבר הקמת מרכז מידע. ההליך נכשל .עקב חוסר היענות מצד מציעים לאחר הפקת מסקנות הרשות החלה בהליך תיחור מחודש שעתיד .להסתיים בימים הקרובים 1ג יצירת מיפוי מקיף של גורמי סיוע ממשלתיים ואזרחיים, פיתוח מנגנוני העברת מידע, העלאת מודעות לצרכי נשים בחירום, גיבוש המלצות למתן מענה מיטבי ופעילויות להכנת נשים .לשעת חירום מרכז המידע הלאומי, תחת הרשות לקידום מעמד האישה פורסם מחוון אלימות מגדרית שבוצע בשיתוף פעולה עם הלשכה 1.המרכזית לסטטיסטיקה בנוסף, הרשות פעלה לשם איסוף נתונים אודות ייצוג נשים בוועדות ציבוריות שונות במטרה לקדם ייצוג 2.הולם של נשים 2ג חיזוק והעצמת יכולתן של הרשויות המקומיות לספק מענה מיטבי לנשים בשעת .חירום מרכז המידע הלאומי, תחת הרשות לקידום מעמד האישה בוצע סמינר שנתי בניהול מרכז השלטון המקומי ואיגוד היועצות לקידום מעמד האישה, אשר עסק בהתמודדות של יועצות ברשויות , עם זאת3.המקומיות בעתות חירום לא בוצע המיפוי המקיף של צורכי הנשים ברמה המקומית ושיפור .המענים הקיימים כנדרש בהחלטה הסמינר השנתי מהווה תחילת מענה על דרישות הסעיף, אך אינו מספק .את מלוא המענה הנדרש 3ג הנגשת מידע חיוני לנשים בשעת חירום, תוך יצירת .מערך תמיכה מקיף ונגיש הרשות לקידום מעמד האישה ומרכז המידע הלאומי, תחת הרשות לקידום מעמד האישה הוקם מוקד פניות ציבור שמיועד לפעול בשגרה ובחירום ולסייע 4.במתן מענים שונים לצרכי נשים עם זאת, טרם בוצע מיפוי מעמיק של דרכי העברת המידע לנשים .כנדרש בהחלטה https://www.gov.il/he/pages/gender_violence_dashboard_conference_news 1 https://govextra.gov.il/mse/women-gender-violence-final/informationl .מענה לבקשת חוק חופש המידע שהוגשה מטעמם 2 https://www.calcalist.co.il/local_news/article/b1d8z6tqjg 3 https://www.gov.il/he/pages/mental_aid_women_news 4 2096 טבלה מסכמת — החלטת ממשלה יושם חלקית   לא יושם   יושם 6 סיוע לנשים בשעת חירום דוח מעקב 'מס סעיף מרכיב ההחלטה משרד אחראי?מה קורה עם זה סטטוס 4ג פיתוח והטמעה של כלים דיגיטליים לסיוע לנשים .בשעת חירום מרכז המידע הלאומי לא בוצעו פעולות לפיתוח או הטמעת כלים דיגיטליים כקבוע בהחלטה. גם לאחר פנייה לרשות לקידום מעמד האישה בבקשת חופש מידע, נושא זה נותר ללא .מענה ד גיבוש מדריך להטמעת חשיבה מגדרית בעת קבלת החלטות מדיניות .במצבי חירום הרשות לקידום מעמד האישה מפנייה לרשות לקידום מעמד ,האישה בבקשת חופש מידע נמסר כי עם בחירת ספק לביצוע השירותים המנויים בהחלטה תושלם עבודת כתיבת המדריך ויבוצע הליך .שיתוף ציבור ה קידום שיתופי פעולה רב מגזריים והליכי שיתוף ציבור הרשות לקידום מעמד האישה בתחילת המלחמה הרשות לקידום מעמד האישה ערכה שולחן עגול עם נציגים ממשרדי ממשלה וארגוני חברה אזרחית, בנושא ההשפעה הייחודית של המלחמה על אוכלוסיית הנשים לשם גיבוש המלצות לפיתוח מדיניות ותוכניות 5.תומכות לנשים ו הגשת דו"ח פעילות שנתי ביחס לפעילות הקבועה בגוף ההחלטה הרשות לקידום מעמד האישה בתגובה לפנייה לרשות לקידום מעמד האישה בבקשת חופש מידע, צויין כי הדו"ח טרם הוגש נוכח היעדר תשתיות משמעותיות .לביצוע הפעילות הקבועה בהחלטה https://www.gov.il/he/pages/military_wives_round_table_news 5 סיוע לנשים בשעת חירום דוח מעקב7 טבח השבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל' שפרצה בעקבותיו חשפו והעמיקו פערים מגדריים משמעותיים בחברה הישראלית. הפגיעה בנשים במהלך המתקפה הייתה נשים וילדות נחטפו לעזה91 — חסרת תקדים בהיקפה על פי דו"ח הנציגה המיוחדת6. נשים וילדות נרצחו343ו־ למזכ"ל האו"ם, נמצאו ראיות ברורות לאלימות מינית שיטתית במהלך המתקפה, וכן עדויות לכך שהחטופים 7.והחטופות עברו אלימות מינית בשבי המלחמה חושפת מציאות מורכבת ורבת פנים בנוגע למעמדן של נשים בישראל. מחד, נשים לוקחות חלק פעיל ומשמעותי בהגנה על המדינה במגוון תפקידים מקצועיים החל מלוחמות, שוטרות ותצפיתניות, דרך חברות בכיתות .כוננות ועד רופאות וחובשות קרביות ומתנדבות זק"א ליר ון ומכון אדוה מרכז ידי על שנערך מחקר ,מאידך אברט מצביע על נסיגה משמעותית פרידריך קרן בשיתוף במעמדן של נשים בכמה היבטים מרכזיים: השפעתן על תהליכי קבלת החלטות הצטמצמה באופן ניכר, יכולתן להתפרנס נפגעה, והן מתמודדות עם אתגרים גוברים בניסיון לאזן בין עבודה בשכר לטיפול במשפחה. יתרה מכך, המחקר מזהה הידרדרות במצבן הבריאותי והנפשי של נשים, ומתריע על עלייה בסיכון שהן חשופות לו .לחוות אלימות במשפחה , של שדולת הנשים בישראל2025 בסקר הנשים הגדול דיווחו נשים כי מאז אירועי השביעי באוקטובר חלה החמרה משמעותית בתחושת הביטחון, במצב הרגשי וביציבות מהנשים דיווחו על חשש מוגבר לביטחון54% :הכלכלית מהנשים דיווחו על קושי רגשי או תחושת40% ,האישי מהנשים דיווחו על פגיעה בהכנסה או32%בדידות, ו־ באפשרות לעבוד. נתונים אלה ממחישים כי עבור נשים רבות בישראל, מצב החירום אינו אירוע נקודתי אלא ,מציאות מתמשכת, בעלת השלכות עמוקות על חיי היומיום 8.החוסן האישי והיכולת לתפקד בשגרה ובחירום https://www.ceci.org.il/wp-content/ 6 uploads/2024/03/WomenAtWar.pdf https://iwn.org.il/wp-content/ 7 uploads/2024/12/02_report_CRSV_full_report_B_ digital.pdf https://adva.org/wp-content/uploads/2024/02/ budget2024-genderbudget.pdf https://iwn.org.il/%D7%A1%D7%A7%D7%A8- 8 %D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7% 94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-2025/ רקע הפגיעה במעמדן של נשים חמורה במיוחד בקרב נשים המשתייכות לאוכלוסיות מוחלשות, ביניהן נשים החיות בעוני, דיירות הדיור הציבורי, אימהות חד־הוריות, נשים ערביות ובדואיות, שורדות זנות וסחר בנשים, פליטות ומהגרות. קבוצות אלו, שמצבן פגיע גם בשגרה, מתמודדות בעת המלחמה עם אתגרים מורכבים נוספים כמו מצוקה כלכלית חריפה, חוסר ביטחון תזונתי, היעדר מיגון בבתים, קשיים בנגישות למידע ובמיצוי זכויות, ומצוקה 9.נפשית מתגברת נתונים אלה על מצבן של נשים במלחמת חרבות ברזל אינם תקדימיים, אלא משקפים דפוס מוכר של העמקת פערים מגדריים בכלל, ובפרט בעתות משבר. כבר בדו"ח טרם פרוץ2023 במרץ OECDה־ ידי על שפורסם SIGI המלחמה, דורגה ישראל במקום האחרון בשוויון מגדרי בהשוואה למדינות הארגון, עם רמות גבוהות של אפליה נגד נשים בתחומי המשפחה והחירויות האזרחיות. כמו כן גם משבר הקורונה המחיש כיצד מצבי חירום מעצימים פערים אלה. נשים הוצאו לחל"ת ופוטרו בשיעורים גבוהים יותר מגברים, הפניות למרכזים למניעת אלימות במשפחה זינקו , ונשים דיווחו בתדירות גבוהה יותר על השפעות30%ב־ 10.נפשיות של המשבר, כולל תחושות בדידות ומצוקה WPS – Women, Peace and מדד2025בנוסף, ב־ שמעריך את מצבן של נשים על בסיסSecurity Index ייצוג פוליטי וכלכלי, ביטחון אישי ונגישות לצדק, מציב את מדינות בעולם, ירידה לעומת181 מתוך83 ישראל במקום , אחת השנים הקשות2023 שבו הייתה ב־80המקום ה־ ביותר לביטחונן של נשים בישראל. הדירוג הנמוך נובע ,בין היתר מירידה בייצוג נשים במוקדי קבלת ההחלטות עלייה באלימות כלפי נשים, קשיים בביטחון האישי ונגישות 11.מופחתת לצדק הוגן ועוד אספקט נוסף אשר משפיע עד היום על חיי נשים רבות בישראל הוא שירות המילואים הנרחב במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״ היוצר מציאות חירום מתמשכת עבור אלפי משפחות בישראל, ובהן נשים שנשאו בפועל בנטל האזרחי־משפחתי במלואו. היעדרותם הממושכת של בני הזוג המגויסים מהבית הביאה לשיבוש עמוק בשגרות החיים ולקריסה של חלוקת התפקידים המשפחתית, כך ,שנשים נדרשו לנהל לבדן את משק הבית, לגדל ילדים .שם 9 https://www.ceci.org.il/wp-content/ 10 uploads/2024/03/WomenAtWar.pdf https://news.walla.co.il/item/3796871 11 סיוע לנשים בשעת חירום דוח מעקב8 לספק מענה רגשי בתקופה של חוסר ודאות, ובמקביל 12.להמשיך ולהשתלב בשוק העבודה או לנהל עסק עצמאי מציאות זו ממחישה כי בשעת חירום לא רק החיילים מגויסים, אלא גם העורף המשפחתי וכי היעדר מענה ממשלתי מותאם לצרכים אלה עלול לפגוע בחוסן החברתי .וביכולת ההתמודדות של משפחות לאורך זמן בנושא1845 ממשלה החלטת התקבלה2022 בספטמבר "הטמעת חשיבה מגדרית בגיבוש מדיניות ובקבלת החלטות במצבי חירום". החלטה זו התבססה על המלצות הוועדה המייעצת למטה לביטחון לאומי וקבעה כי יש להטמיע חשיבה מגדרית בעשייה הממשלתית במצבי חירום ולשאוף .לשוויון מגדרי בגופים מקבלי ההחלטות מהותה של הטמעת חשיבה מגדרית היא תהליך המבטיח שכלל המדיניות, התוכניות והפעולות הממשלתיות יכללו התייחסות לצרכים הייחודיים של נשים וגברים באופן שוויוני. במצבי חירום, המשמעות היא לזהות את ההשפעות השונות של המשבר על מגדרים שונים ולתכנן מענים מותאמים שיגנו על אוכלוסיות פגיעות ויחזקו את .החוסן החברתי , וכמענה לאתגרי המלחמה הנוכחית1845 בהמשך להחלטה , המטילה על הרשות2096 ממשלה החלטת התקבלה לקידום מעמד האישה לתאם את תחום הסיוע לנשים .בשעת חירום אולם ההווה מראה כי עדיין קיים היעדר ייצוג משמעותי של נשים במוקדי קבלת ההחלטות. בקבינט המדיני־ביטחוני חברי קבינט (כאשר במשך11 נשים בלבד מתוך2 מכהנות בקבינט החברתי־כלכלי13;)שנתיים הייתה רק אישה אחת חברים (אחת מהן19 מכהנות שלוש נשים בלבד מתוך ומי שנבחרו לעמוד בראש מנהלת14;)משמשת כמשקיפה 16, ובראש הפרויקט האזרחי במלחמה15החטופים והנעדרים היו גברים. כמו כן כי היותן של נשים מיעוט בכנסת ובקרב https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/ 12 DocLib/2025/313/01_25_313b.pdf https://www.gov.il/he/departments/publicbodies/ 13 cabinetleumi https://www.gov.il/he/Departments/publicbodies/ 14 soeco https://govextra.gov.il/minhelet-hatufim/minhelet/ 15 home/about/ https://www.ynet.co.il/economy/article/ 16 ued8j7gqb#google_vignette חברי.ות ממשלה משליך על העדרן של נשים מהדיונים 17.על תקציב המדינה הפרדוקס בולט במיוחד לאור העובדה שבחזית הטיפול והסיוע, נשים ממלאות תפקיד מכריע. הן מהוות רוב ,במקצועות חיוניים כמו סיעוד, פיזיותרפיה, פסיכולוגיה עבודה סוציאלית וחינוך. יתרה מזאת, הן מובילות יוזמות התנדבותיות דרך ארגוני החברה האזרחית, מקימות ,חמ"לים ומערכי סיוע, ומספקות תמיכה הומניטרית 18.משפטית ונפשית כך שכדי להבטיח שנשים תקבלנה מענים ייחודיים לצרכיהן בתקופות חירום, הכרחי הצורך בהטמעת חשיבה מגדרית בתהליכי קבלת החלטות, ובפרט איסוף שיטתי של נתונים מפולחים מגדרית. זאת במטרה להעריך את אפקטיביות ההחלטות המתקבלות עבור נשים ולתת מענה למציאות הקיימת של הדרתן ממוקדי קבלת החלטות, תוך שאיפה לשינוי מהותי בתהליכי קבלת ההחלטות והטמעת ראייה 19.מגדרית מקיפה לפי דברי ההסבר של ההחלטה ולפי דיווחים רשמיים של הרשות למעמד האישה, מאז פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״ קיימה הרשות לקידום מעמד האישה שיח שוטף עם יועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות ועם גורמים מהחברה האזרחית, תוך בחינה של צרכי נשים מאוכלוסיות מגוונות. בעקבות בחינה זו זיהתה הרשות כי בעת חירום קיימת דרישה גוברת לליווי והדרכה, לסיוע ,בניהול קהילות חוסן ותמיכה לנשים ברשויות המקומיות .וכן למיפוי צרכים ומתן מענה מותאם לנשים בקהילה בהתאם לכך, הרשות תפעל לתיאום תחום סיוע לנשים בשעת חירום, שיבוצע באמצעות מרכז מידע לאומי כפי בנוסף, צוין כי צוות 20.2096 שהוטמע בהחלטת הממשלה שעות ביממה, אך מבדיקה24 הרשות מעניק מענה רציף של שדולת הנשים בישראל נמצא כי המענה פעיל בימים . ושהשעות יעודכנו במצב חירום17:00–8:00 א'–ה' בין ההתבוננות במדינות כמו שבדיה וקנדה מלמדת על דרכים אפקטיביות להתמודדות עם משברים תוך התחשבות בצרכים הייחודיים של נשים. שבדיה הקימה גוף מיוחד https://adva.org/wp-content/uploads/2024/09/ 17 tkuma-gendermainstream.pdf https://adva.org/wp-content/uploads/2024/02/ 18 budget2024-genderbudget.pdf https://adva.org/wp-content/uploads/2024/09/ 19 tkuma-gendermainstream.pdf https://www.gov.il/he/pages/seder-gov290724 20 סיוע לנשים בשעת חירום דוח מעקב9 ,המשולב בכל מערכות החירום ודואג למענים מתאימים ואילו קנדה פיתחה שיטה לבחינת החלטות ממשלתיות שתי המדינות הדגימו כי הכנה 21."דרך "משקפיים מגדריים מראש, איסוף מידע שיטתי, הכשרת אנשי מקצוע והבטחת השתתפות נשים בקבלת החלטות הם מפתח להתמודדות יעילה יותר עם משברים. אימוץ גישה דומה יכולה לסייע לישראל לספק מענה טוב יותר במצבי חירום ולהאיץ את התאוששות החברה. מחקרים מצביעים על כך שהטמעה מגדרית ושוויון מגדרי הם נדבכים קריטיים לחיזוק החוסן החברתי־כלכלי, וכן תורמים לשגשוג בר־קיימא, צמיחה 22.כלכלית, והתגברות התחרות במשק https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/ 21 nsc_report/he/nsc_report.pdf, https://www.gov. il/BlobFolder/generalpage/nsc_report/he/nsc_ report.pdf https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/ 22 nsc_report/he/nsc_report.pdf, https://www.gov. il/BlobFolder/generalpage/nsc_report/he/nsc_ report.pdf סיוע לנשים בשעת חירום דוח מעקב10 10 — סטטוס יישום2096 פירוט מרכיבי החלטה סעיף ג: הקמת מרכז מידע לאומי סעיף זה עוסק בהקמת מרכז מידע לאומי שיפעל תחת הרשות לקידום מעמד האישה. מרכז המידע נועד לרכז מידע, לשפר את המענה לנשים במצבי חירום, ולתאם בין הגורמים השונים הפועלים בתחום. סעיף זה כולל ארבעה תתי־סעיפים המפרטים את פעילות המרכז בתחומים .שונים שיפורטו בהמשך לא יושם סטטוס מפנייה לרשות לקידום מעמד האישה נמסר כי פעלה לקיומו )של הליך תיחור (בחירת ספק מבין מאגר ספקים מאושרים באמצעות מכרז מרכזי לאספקת שירותי ייעוץ בתחומי תכנון מדיניות והיבטים נלווים, עבור בניית תמונות מצב לאומיות, בנושא המענים לנשים בשעות ושגרות חירום . הליך התיחור לא צלח בשל היעדר היענות2024 בדצמבר מצד מציעים פוטנציאלים. בימים אלה, שנה וחמישה חודשים לאחר אישור החלטת הממשלה, הרשות לקידום מעמד האישה פועלת לביצוע הליך תיחור מחודש, ממוקד .צרכים שעתיד להסתיים בימים הקרובים : המרכז הלאומי לסיוע לנשים1סעיף ג בשעת חירום — מיפוי גורמי סיוע הסעיף מנחה את המרכז הלאומי לסיוע לנשים בשעת חירום לבצע מיפוי מקיף של כלל גורמי הסיוע הממשלתיים .והאזרחיים העוסקים במתן מענה לנשים במצבי חירום הסעיף כולל הנחיה לאיסוף מידע מצרפי שישמש את מערך הדיגיטל הלאומי, פיתוח מנגנונים להעברת מידע בין הגורמים השונים, העלאת מודעות לצרכים הייחודיים של נשים בחירום, גיבוש המלצות למתן מענה מיטבי, וקיום .פעילויות להעלאת מודעות בקרב נשים מכלל האוכלוסיות יושם חלקית סטטוס המרכז פרסם מחוון אלימות מגדרית בשיתוף פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהמידע העדכני ביותר בנוסף, הרשות פעלה לשם איסוף23.2024 בו הוא משנת נתונים אודות ייצוג נשים בוועדות ציבוריות שונות במטרה עם זאת, מפנייה לרשות24.לקדם ייצוג הולם של נשים לקידום מעמד האישה נמסר כי טרם הושלם המיפוי המקיף https://www.gov.il/he/pages/gender_violence_ 23 dashboard_news_final . מענה לבקשת חוק חופש המידע שהוגשה מטעמם24 של כלל גורמי הסיוע כפי שנדרש בהחלטה, וכן לא הושלם .פיתוח המנגנונים להעברת מידע בין הגורמים השונים : חיזוק והעצמת יכולות הרשויות2סעיף ג המקומיות סעיף זה מתייחס לפעילות המרכז הלאומי לחיזוק והעצמת יכולתן של הרשויות המקומיות לספק מענה מיטבי לנשים בשעת חירום. הפעילות מתמקדת בשני מישורים: מיפוי צורכי הנשים ברמה המקומית ושיפור המענים הקיימים ברשויות המקומיות, וקיום הדרכות ייעודיות לבעלי תפקידים ברשות המקומית, במיוחד ליועצות לקידום .מעמד האישה יושם חלקית סטטוס בוצע סמינר שנתי בניהול מרכז השלטון המקומי ואיגוד היועצות לקידום מעמד האישה, אשר עסק בהתמודדות , עם זאת25.של יועצות ברשויות המקומיות בעתות חירום לא בוצע המיפוי המקיף של צורכי הנשים ברמה המקומית ושיפור המענים הקיימים כנדרש בהחלטה. הסמינר השנתי מהווה תחילת מענה על דרישות הסעיף, אך אינו מספק .את מלוא המענה הנדרש : הנגשת מידע חיוני לנשים בשעת3סעיף ג חירום סעיף זה עוסק בהנגשת מידע חיוני לנשים בשעת חירום באמצעות יצירת מערך תמיכה מקיף ונגיש. הסעיף דורש ביצוע מיפוי מעמיק של כלל הדרכים להעברת מידע לנשים, בשגרה ובחירום, כולל מתן מענה לנשים שאינן משתמשות באמצעים דיגיטליים. בנוסף, הסעיף מנחה שעות24 להפעיל מוקד סיוע לנשים בשעת חירום שיפעל ביממה בעת הצורך ויספק תמיכה מקיפה בנוגע לזכויות נשים פניותיהן. האחריות לביצוע הסעיף מוטלת על הרשות .לקידום מעמד האישה ומרכז המידע הלאומי יושם חלקית סטטוס הוקם מוקד פניות ציבור שמיועד לפעול בשגרה ובחירום עם זאת, טרם26.ולסייע במתן מענים שונים לצרכי נשים https://www.calcalist.co.il/local_news/article/ 25 b1d8z6tqjg https://www.gov.il/he/pages/mental_aid_women_ 26 news סיוע לנשים בשעת חירום דוח מעקב11 11 בוצע מיפוי מעמיק של דרכי העברת המידע לנשים כנדרש .בהחלטה : פיתוח והטמעה של כלים4סעיף ג דיגיטליים סעיף זה מתייחס לפיתוח והטמעה של כלים דיגיטליים לסיוע לנשים בשעת חירום. הפעילות מתמקדת בשלושה מישורים: יצירת שיתופי פעולה עם גופים המפתחים כלים דיגיטליים רלוונטיים; יצירת מנגנוני תיאום בין מרכזי מידע ;ונותני שירותים ממשלתיים המסייעים לנשים בחירום והקמת מערכת דיגיטלית שתציג תמונת מצב מקיפה של מערך הסיוע לנשים בשעת חירום, כולל יכולות ניתוח .וסינון מידע על בסיס מאפיינים דמוגרפיים וגיאוגרפיים .האחריות לביצוע הסעיף מוטלת על מרכז המידע הלאומי לא יושם סטטוס לא בוצעו פעולות לפיתוח או הטמעת כלים דיגיטליים כקבוע בהחלטה. גם לאחר פנייה לרשות לקידום מעמד .האישה בבקשת חופש מידע, נושא זה נותר ללא מענה סעיף ד: גיבוש מדריך להטמעת חשיבה מגדרית ,בהמשך להמלצות הוועדה המייעצת למטה לביטחון לאומי תפעל הרשות לקידום מעמד האישה, בשיתוף המטה לביטחון לאומי ורשות החירום הלאומית, לגיבוש מדריך ייעודי לשילוב חשיבה מגדרית בתהליכי קבלת החלטות מדיניות במצבי חירום. המדריך יותאם לסוגי איומים שונים, ייושם בכלל מנגנוני החירום, וייתן מענה לצרכים של נשים מאוכלוסיות מגוונות, תוך חיזוק ייצוגן של נשים .במוקדי קבלת ההחלטות לא יושם סטטוס ,מפנייה לרשות לקידום מעמד האישה בבקשת חופש מידע נמסר כי עם בחירת ספק לביצוע השירותים המנויים בהחלטה תושלם עבודת כתיבת המדריך ויבוצע הליך .שיתוף ציבור סעיף ה: קידום שיתופי פעולה רב מגזריים והליכי שיתוף ציבור הרשות לקידום מעמד האישה תפעל לחיזוק שיתופי פעולה רב־מגזריים ולקידום הליכי שיתוף ציבור, ותיעזר ביועצים .ובצוותי מחקר חיצוניים לצורך מימוש משימותיה בתחום פעילות זו תתבצע בתיאום עם אגף ממשל וחברה במשרד .ראש הממשלה, המפעיל את השולחן הרב־מגזרי לחירום יושם סטטוס בתחילת המלחמה הרשות לקידום מעמד האישה ערכה שולחן עגול עם נציגים.ות ממשרדי ממשלה וארגוני חברה אזרחית, בנושא ההשפעה הייחודית של המלחמה על אוכלוסיית הנשים לשם גיבוש המלצות לפיתוח מדיניות 27.ותוכניות תומכות לנשים סעיף ו: הגשת דו"ח פעילות שנתי סעיף זה מנחה את הרשות לקידום מעמד האישה תעביר אחת לשנה, באמצעות השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד ,האישה, דו״ח מסכם על יישום פעילותה בהתאם להחלטה ,אשר יוגש לראש הממשלה, לראש המטה לביטחון לאומי לראש רשות החירום הלאומית ולוועדה לקידום מעמד .האישה בכנסת לא יושם סטטוס לאחר פנייה לרשות לקידום מעמד האישה בבקשת חופש מידע, צויין כי טרם הוגש הדו"ח נוכח היעדר תשתיות .מספקות לביצוע הפעולות המנויות בהחלטה https://www.gov.il/he/pages/military_wives_ 27 round_table_news סיוע לנשים בשעת חירום דוח מעקב12 12 חסמים :חסמים מרכזיים 3 על פי ניתוח ממצאי המעקב ניתן להצביע על אנמיה ניהולית ההחלטה מגדירה את הרשות לקידום מעמד האישה כגורם האחראי והמתכלל של יישום ההחלטה, ומקימה תחתיה מרכז מידע לאומי. מבנה ארגוני זה מייצר נקודת מיקוד אחת לריכוז המאמצים, איסוף ידע, והפצתו. זהו יתרון מהמובן הזה שישנו גוף סנכרון שאמון על תיאום בין הגורמים השונים, ומרכז ידע בנוגע לסוגיה הספציפית הזו. במציאות הנוכחית מעמד הרשות לקידום מעמד האשה חלש באופן המעורר דאגה לגביי יכולתה לשרת את ציבור הנשים בישראל ולעמוד , והחלטות הממשלה השונות המסמיכות אותה. על כן1998–ח"תשנ ,האשה מעמד לקידום הרשות חוק בחובותיה תחת .יש לתהות האם הצבתה כגורם מתכלל בהחלטת הממשלה מהווה מחסום ליישומה התמשכות תהליכי רכש יישום סעיף ג להחלטה, שעניינו הקמת מרכז מידע לאומי לסיוע לנשים בשעת חירום, נפגע באופן מהותי מהתמשכות , אולם2024 תהליכי הרכש. הרשות לקידום מעמד האישה פעלה לקיום הליך תיחור באמצעות מכרז מרכזי בדצמבר ההליך נכשל בשל היעדר היענות מצד מציעים. כישלון המכרז הוביל לכך שמרכיב הליבה של ההחלטה שהוא הקמת ,מאגר ומנגנון מידע לאומי שירכז, יסנכרן ויתכלל את כלל המענים לנשים בשעת חירום לא הוקם. בהיעדר תשתית זו ), ובהם מיפוי גורמי סיוע, העברת4–ג1נמנעה הפעלת הגוף שאמור היה לשמש עוגן יישומי לכל יתר תתי־הסעיפים (ג מידע בין־גורמים ופיתוח כלים דיגיטליים. כתוצאה מכך, יישום ההחלטה התקדם באופן נקודתי, ללא מערכת מידע .מתואמת כפי שנקבע בהחלטת הממשלה ניהול תקציב כאמור, ההחלטה סובלת מאי־בהירות בהסכמה על תקציב בעת קבלתה. היא אינה מפרטת את התקציב הייעודי ליישום כל אחד מהסעיפים, ולא ברור אם התקציב הקיים של הרשות לקידום מעמד האישה מספיק לביצוע המשימות החדשות המוטלות עליה. ללא איגום תקציבי בין־משרדי, כל משרד עשוי להתמקד רק בתחום אחריותו הצר, מה שיקשה על .יצירת מענים משולבים חסמים ומאפשרים סיוע לנשים בשעת חירום דוח מעקב13 13 מאפשרים :מאפשר אחד מרכזי על פי ניתוח ממצאי המעקב ניתן להצביע על מנגנון דיווח למרות היעדר לוחות זמנים מפורטים לרוב הסעיפים, ההחלטה מגדירה דרישה ברורה להגשת דו"ח פעילות שנתי (סעיף ו'). דרישה זו מייצרת מנגנון בקרה תקופתי ומחייב, שעשוי לדרבן את הגורמים המיישמים לפעול לקידום הסעיפים במהלך השנה כדי להציג התקדמות. מנגנון זה מבטיח שהנושא לא "יישכח", ושגם אם ההתקדמות איטית, היא תמשיך .להימדד ולהידרש, תוך יצירת רציפות ומחויבות מתמשכת 14 14 סיוע לנשים בשעת חירום דוח מעקב מעלה תמונה של2096 בחינת יישום החלטת ממשלה תהליך יישום איטי ומוגבל, שאינו תואם את הדחיפות שבה התקבלה ההחלטה. אף שמדובר בהחלטה חדשה , לאור מצב החירום2024 יחסית שהתקבלה ביולי המתמשך שמדינת ישראל נמצאת בו מאז אירועי השבעה באוקטובר, ישנה חשיבות מכרעת ליישום מיידי של הצעדים .האופרטיביים בהחלטה דו״ח זה בחן את יישום הסעיפים האופרטיביים מתוך 8 ההחלטה, והעלה תמונת ביצוע לוקה בחסר. מתוך סעיפים יושמו3 ,)12.5%( בלבד יושם1 סעיפים, סעיף .)50%( סעיפים לא יושמו כלל4) ו37.5%( באופן חלקי מרבית מרכיבי ההחלטה נותרו בגדר כוונה בלבד. זאת ועוד, גם הסעיפים שיושמו באופן חלקי אינם נוגעים ליישום ישיר של ההחלטה (גם אם הם עשויים לתרום למימוש תכלית ההחלטה), אלא מתבטאים בפעולות .עקיפות ובפעילות שוטפת שאינה ייעודית לה ,תחקיר המוניטור מגלה כי הרשות לקידום מעמד האישה האמונה על תכלול ההחלטה, קידמה מספר צעדים ראשוניים ביישומה. בין אלה ניתן למנות את הקמת מוקד פניות ייעודי, פרסום מחוון לזיהוי אלימות מגדרית, וקיום סמינר מקצועי ליועצות מגדריות. עם זאת, פעולות אלה מספקות מענה חלקי בלבד ואינן משקפות יישום מערכתי ומקיף של ההחלטה כנדרש. הליקויים המרכזיים כוללים היעדר מיפוי שיטתי של השירותים הקיימים, אי־פיתוח כלים דיגיטליים תומכים, חוסר במנגנוני תיאום אפקטיביים בין ,משרדי הממשלה, מחסור בהכשרות מקצועיות מקיפות ואי־הטמעת מערכות לאיסוף נתונים מגדריים. כל אלה הם מרכיבים הכרחיים למימוש אפקטיבי ומשמעותי של .ההחלטה, וללא השלמתם נותר היישום לקוי וחסר מעבר לנתונים היבשים, ממצאי הדו״ח מצביעים על .כשל ניהולי ותפיסתי באופן יישום ההחלטה בעת חירום ההתבססות המרכזית על הליכי רכש בירוקרטיים מורכבים ובהם המכרז להקמת מרכז המידע שנכשל ונותר ללא מענה אינה יכולה לשמש כהצדקה לאי ביצוע גם בתקופת מלחמה מתמשכת. היעדר קידום של חלופות ביצוע מיידיות או התקשרויות חירום מעיד על פער בין הדחיפות המוצהרת של ההחלטה לבין ההתנהלות בפועל. בנוסף, העמימות התקציבית המתוארת בדו״ח מעוררת סימני שאלה באשר לקיומם ולהיקפם של משאבים ייעודיים הנדרשים למימוש ,ההחלטה. התוצאה היא ששנה וחצי לאחר קבלת ההחלטה המערכת עדיין פועלת במצב של עיוורון מערכתי, ללא תמונת מצב מבוססת נתונים וללא מיפוי שיטתי של צרכים קריטיים בקרב אוכלוסיות היעד השונות של נשים (נשות מילואים, נשים מפונות, נפגעות פעולות איבה, נשים .)מוחלשות ועוד במבחן ההשפעה על המציאות, חשוב להדגיש כי היישום הינו פגיעה2096 החלקי והדחוי של החלטת ממשלה סיכום, תובנות ומסקנות יושם 12.5% יושם חלקית37.5% לא יושם 50.0% ממשית ביכולתן של נשים לקבל הגנה, מידע וסיוע מותאם בשעת חירום. טבח השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו המחישו עד כמה הפגיעּות של נשים בעתות משבר היא מערכתית ורב ממדית: נשים נפגעו פיזית ונפשית, לרבות נפגעות אלימות מינית, והן מתמודדות ,במקביל עם השלכות כלכליות, תעסוקתיות, נפשיות ,פיזיות וקהילתיות כבדות. היעדר מרכז מידע מתכלל מחסור במנגנוני תיאום בין משרדיים והיעדר כלים דיגיטליים ייעודיים יוצרים מציאות שבה נשים נדרשות "לנווט לבד" בתוך מערכות מורכבות בשעה של פגיעות מוגברת. פגיעה זו חריפה במיוחד עבור נשים שנפגעו פיזית ונפשית מאירועי השבעה באוקטובר, ובכללן נפגעות אירועי ,פסטיבל הנובה, וכן עבור נשים מאוכלוסיות מוחלשות נשים מפונות, בנות זוג של משרתי מילואים ואימהות חד הוריות, המתמודדות עם עומסים אזרחיים, כלכליים 15 15 סיוע לנשים בשעת חירום דוח מעקב ונפשיים חסרי תקדים ועוד. למרות תפקידן המרכזי של נשים בחזית מערכי הסיוע במקצועות הטיפול, החינוך וההתנדבות, המענה הממשלתי נותר מקוטע, לא מתואם ,ואינו מותאם דיו לצרכים העולים מהשטח. בנסיבות אלו יישום ההחלטה במלואה, בלוחות זמנים ברורים, בתקצוב ייעודי ובפיקוח פרלמנטרי אפקטיבי, אינו בגדר המלצה מדינית, אלא תנאי בסיסי לחוסן החברתי ולמחויבות .המדינה להגנה על אזרחיותיה פערים נוספים שעלו במהלך התחקיר כוללים את חוסר ,ההתייחסות למענים ייעודיים בתחומי התעסוקה, הדיור הבריאות הנפשית או המיגון הפיזי. תחומים שהודגשו ,כחיוניים כבר במשבר הקורונה והוזכרו בדו״חות לאומיים ,אך לא קיבלו ביטוי אופרטיבי בהחלטה הנוכחית. בנוסף ,ההחלטה לא מבדילה בין סוגי חירום שונים (ביטחוני ,כלכלי, אזרחי) או בין צורכי קבוצות שונות של נשים .מה שפוגע ברלוונטיות של מענה אחיד לכלל המצבים ,מאז קבלת ההחלטה, התנאים בשטח השתנו ואף החמירו הלחימה נמשכת, ימי המילואים רק מתארכים, מפונים רבים .לא חזרו לבתיהם, והציבור מתמודד עם עייפות משברית דווקא משום כך, ההחלטה הפכה לרלוונטית ודחופה עוד יותר. העיכוב ביישום סעיפיה אינו תוצאה של קוצר זמן בלבד, אלא של היעדר מנגנוני תיאום מחייבים, לוחות .זמנים מוסכמים ותקצוב ייעודי לכל מרכיב התקבלה במענה לצורך אמיתי2096 החלטת ממשלה ודחוף, אך היא לא תוכל להביא לשינוי מהותי כל עוד תישאר ברמת התכנון. יישומה המלא אינו רק עניין של ,מדיניות ציבורית נכונה, הוא תנאי הכרחי להגנה על נשים לחיזוק החוסן החברתי, וליכולת של המדינה להתמודד .עם מצבי חירום באופן צודק, רגיש ומושכל