חומר רקע - גורמים חיצוניים
מסמ ך זה מסכם את תוצאות הסקר שנערך ב31.1.2026
בקרב משפחות עמותת עוגן, כמענה לשאלות שהופנו אלינו
ממרכז המחקר של הכנסת לקראת ישיבת וועדת העבודה והרווחה של הכנסת שמתוכננת ל9.2.2026
.
עריכת הסקר,: דניאל ליאת ומיכל .
אישור
: ועד עוגן-
פרוטוקול2.2.2026
חסמים מרכזיים העומדים בפני משפחות אומנה בישראל
מסמך זה מציג חסמים מערכתיים, מקצועיים, משפטיים וכלכליים, המשפיעים באופן ישיר על יכולתן של משפחות האומנה
לספק לילדים סביבה יציבה, בטוחה ומיטיבה לאורך ז .מן
1. חסמים מול משרד הרווחה
1.1
.היעדר מדיניות ברורה בנושא “הבית הקבוע”
מדיניות “הבית הקבוע” שואפת להבטיח לילדים בסיכון סביבה משפחתית יציבה, תוך העדפת שיקום המשפחה הביולוגית
או מציאת מסגרת קבועה על פני השמה ממושכת באומנה זמנית. בפועל, ילדים רבים שוהים באומנה המוגדרת כזמנית
לאורך שנים, ללא קבלת הכרעה באשר לאימוץ. חוסר הוודאות ב אשר למשך השהות והחשש מ“טלטול” הילד למסגרות
אחרות פוגעים ביציבות הרגשית של הילד ובמשפחת האומנה כאחד.
נושא זה, ממצאיו
ומסקנותיו
נדונו בהרחבה בדוח
מבקר המדינה(
מאי2023
.)
1.2
. היעדר תקנות תשלום לאומן
תקנות התשלום לאומן טרם אושרו, דבר היוצר חוסר אחידות משמעותי בהחזרים הכספיים הניתנים למשפחות האומנה
בין הגופים המפעילים השונים.
1.3
. אי עדכון דמי האומנה
דמי האומנה לא עודכנו באופן ריאלי מזה שנים ואינם משקפים את יוקר המחיה ואת העלויות בפועל, דבר המטיל נטל
כלכלי כבד על משפחות האומנה.
1.4
. היעדר מסגרות המשך לבוגרי אומנה
ישנה חשיבות רבה להארכת האומנה מעבר לגיל18
, על מנת לספק לצעירים, וביחוד לחיילים מעטפת משפחתית תומכת
וליווי ,רגשי .כפי שקורה בפועל במקרים רבים
1.5
. חוסר שקיפות והנגשת זכויות
קיים חוסר בהנגשה יזומה וברורה של זכויות, חובות ונהלים. מידע מהותי בתחומים כלכליים, רפואיים, חינוכיים ומשפטיים
אינו מרוכז ואינו נגיש, ולעיתים מתגלה באופן מקרי. חסר מדריך זכויות אחיד וברור למשפחות האומנה, כולל התנהלות
במצבי חירום.
1.6
. היעדר הסדרה רגולטורית עדכנית
קיים חוסר במכרז עדכני ומיושם בפועל. המכרז האחרון פורסם לפני מספר שנים ונועד להסדיר תחומים מרכזיים בתחום
האומנה, אך לא נבחרו לו זוכים והוא לא יושם. כתוצאה מכך נוצר פער מתמשך בהסדרה, באחידות ההתנהלות ובאיכות
המענה הניתן למשפחות האומנה על ידי הגופים המפעילי
ם
(סקר ינואר
2026
).
2
. חסמים מול לשכות הרווחה
2.1
. היעדר רציפות טיפולית-
אי־קיום ועדות תכנון טיפול במועדים הנדרשים, עקב מחסור ותחלופה גבוהה של עובדים
סוציאליים, פוגע ברציפות המעקב ובאיכות הטיפול.
2.2
.אובדן מידע ומעברי תיקים-
.תחלופה גבוהה של עובדים סוציאליים והעברת תיקים בין לשכות גורמים לאובדן מידע
תיקי המשפחה הביולוגית אינם מועברים במלואם, דבר המחייב “התחלות מחדש” ופוגע בהיכרות עם המקר ה וברציפות
.המענים
3
. חסמים מול ההורים הביולוגיים
3.1
.
תחושת משפחות האומנה כי קיים חוסר איזון בין טובת הילד לבין זכויות ההורים הביולוגיים, תוך העדפת זכויות
ההורה ,. לעיתים
גם כאשר קיימות פגיעות חוזרות בקטין.
3.2
.
חוסר עקביות בקשר עם ההורים הביולוגיים ולחצים לקיום מפגשים ש
לא תמיד
מותאמים למצבו הרגשי של הילד
ו הגורמים לחרדה, מצוקה והתנהגויות
מאתגרות.
3.3
.
מיקום מ
פגשים במ רכזי קשר הסמוכים למגוריי המשפחה הביולוגית ולא בקרבת מקום מגוריו של הילד, המכביד
על הילד ועל משפחת האומנה.
3.4
.
,)צורך תכוף בפנייה לבתי המשפט בנושאים רפואיים וחינוכיים (טיפולים, תרופות, חיסונים, נסיעות לחו״ל
תהליכים ארוכים הפוגעים ביכולת לתת מענה מהיר , גמיש
ומותאם לקטין.
4
.חסמים מול משרדי ממשלה
קיים חוסר הבנה והכרה ביישום חוק האומנה וזכויות הנגזרות ממנו בקרב הפקידות במשרדי הממשלה השונים .
נדרשת הטמעה משמעותית של חוק האומנה וזכויות הילדים ו היכרות עם עולם .משפחות האומנה
•
ביטוח לאומי - העברת פרטים חסויים למשפחות הביולוגיות הגורמים לפגיעה בפרטיות
ילד האומנה ומשפחת
האומנה), קשיים במימוש זכויות שאושרו (כגון תו נכה.
•
משרד התחבורה - קשיים בהנפקת רב־קו עקב דרישות למסמכים שאינם ברי השגה.
•
משרד הפנים - קשיים בהוצאת או חידוש דרכון לילדי אומנה.
בלשכות לעיתים לא מכירים בזכות האומנים להוציא
.דרכונים לילדים
•
משרד החינוך - היעדר סנכרון מערכתי במעבר למסגרת חינוכית חדשה.
•
משרד הבריאות - קשיים בשיוך מנהלי בטיפת חלב ., קשיים בקבלת טיפולים רפואיים (כגון מיון) ובתיאום תורים
אובדן היסטוריה רפואית במעבר מאומנה לאימוץ.
•
המועצה להשכלה גבוהה - חוסר ב
מחקר ,
העמקה אקדמית ולמידה
בתחום הא
ימוץ והא
ומנה
5
.חסמים מול הגופים המפעילים
5.1
.
חוסר אחידות ב
ין הארגונים בכל הקשור ל החזרים
ה
כספי ם למשפחות ( סקר עוגן ינואר2026
)
5.2
.
בירוקרטיה מסורבלת לקבלת החזרים
5.3
.
תחלופה גבוהה של מנחות אומנה
ו
היעדר ליווי מקצועי רציף.
5.4
.
היעדר תוכנית טיפול כתובה וברורה למשפחות רבות
, והעדר חלוקת אחריות ברורה לביצועה
5.5
.
מחסור במערכות דיגיטליות שקופות וידידותיות.
5.6
.
היעדר מעטפת מקצועית מותאמת ל צרכים של משפחות
בחברה הערבית , לילדים חסרי מעמד ולילדים עם
מוגבלויות.
6.
חסמים
משפטיים
6.1
.
פער בין האחריות היומיומית של משפחות האומנה לבין היעדר סמכויות משפטיות בפועל–
נדרש שינוי חקיקה
להענקת סמכויות אפוטרופסות גוף.
6.2
.תחושת חוסר מוגנות והיעדר גיבוי מקצועי ב מיקרים של
הליכים משפטיים.
6.3
.
צורך בהעלאת גיל האומנה עד גיל21, כולל תקופת השירות הצבאי.
7
. ילדים חסרי מעמד
7.1
.
היעדר מעמד משפטי יוצר חסמים חמורים במימוש זכויות בסיסיות בתחומי הבריאות, החינוך והתחבורה.
7.2
.
חוסר ודאות באשר לעתיד הילד והפעלת נהלים שאינם ממוקדי טובת הילד מדגישים את הצורך בהשוואת זכויות
לילדים בעלי מעמד אזרחי.
8
. מעבר מאומנה לאימוץ
המעבר מאומנה לאימוץ מלווה בחוסר ודאות:
*צמצום המעטפת לאחר האימוץ, במיוחד לילדים עם צרכים מורכבים
*היעדר מדיניות סדורה באשר ללוחות זמנים ולבחינת אימוץ עבור ילדים השוהים שנים רבות באומנה.
.
רחוב המזח1
כפר ויתקין4020000
:טל0544773736
[email protected]
www.ogen.info