פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 196 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ו (05 בינואר 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> עידוד תעסוקת עובדים ישראלים בענפי המשק השונים וצמצום הצורך בהבאת עובדים זרים, << נושא >>בהשתתפות עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר חברי הכנסת: ששון ששי גואטה רון כץ מוזמנים: מאיר דוד – מנכ"לית שמנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה יפעת סיטרואן – סמנכ"לית אסטרטגיה, משרד העבודה אסף גבע – סגן בכיר לכלכלן הראשי, משרד האוצר אורי יצחקי – אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה שרה דיאמנט – מנהלת תחום בכירה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה נטע בן ישי – מנהלת אגף הכשרה מקצועית בתיירות, משרד התיירות יהודית כרמי – מנהלת תחום עבודה ועובדים זרים, משרד החקלאות וביטחון המזון מיכל ארן – מנהלת אגף בכיר תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד הבינוי והשיכון ברוך שמעון – מנהל תחום תעסוקה ארצי, משרד העלייה והקליטה עינבל משש – מנכ"לית שירות התעסוקה משה יפרח – סמנכ"ל אגף השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה ד"ר גל זוהר – מנהל יחידת המחקר והמדיניות, שירות התעסוקה אדיר פהלבני – ראש מטה, שירות התעסוקה מיטל כהן שבתאי – מנהלת אגף חקלאות וסיעוד מוסדי, רשות האוכלוסין וההגירה נעם גרינברג – מרכז המחקר והמידע של הכנסת מרב פלג גבאי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות, אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל דן ורשבסקי – רכז מקצועות הבנייה, הסתדרות העובדים הלאומית שלומי שטרית – מנהל איגוד האבטחה, ההסתדרות הכללית אורי דורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל אלישע יפרח – מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר מעין אמיר – עו"ד, התאחדות התעשיינים ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל ויויאן בן עמי – חברת ועד מייסד, עמותת דף חדש יקותיאל משי – מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל, עמותת 121 יאיר טיקטין – מנהל חינוכי, קדמה אשר רוכברגר – פעיל, נכה לא חצי בן אדם בקי כהן קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני משתתפים באמצעים מקוונים: איריס שלפצר – משרד הביטחון מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> עידוד תעסוקת עובדים ישראלים בענפי המשק השונים וצמצום הצורך בהבאת עובדים זרים << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב לכולם. יום שני, ט"ז בטבת תשפ"ו, 5 בינואר 2026. אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא עידוד תעסוקת עובדים ישראלים בענפי המשק השונים וצמצום הצורך בהבאת עובדים זרים. ראשית, אנחנו מקבלים בברכה, היא בת בית פה, אתם מכירים אותה מאגף הסיעוד מהדיונים הקודמים. אנחנו מקדמים אותך בברכה, עינבל. אנחנו אוהבים אותך. את מוסיפה פה רבות, תורמת רבות מהניסיון שלך. מנכ"לית שירות התעסוקה. עינבל הייתה בעבר ראש מינהל עובדים זרים. באופן טבעי יש לה יתרון עצום כשהיא מכירה היטב את הצורך בהעסקת עובדים ישראלים בענפי המשק השונים לעומת הצורך בהבאת עובדים זרים לענפים ומקצועות שיש קושי בגיוס עובדים ישראלים. בישיבה היום נשמע את חוקרי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שכתבו מסמך לבקשת הוועדה בנושא. אני מבינה שמשרד העבודה לא השיב לשאלתך. מאיר דוד, לא השבתם למרכז המחקר והמידע. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אמרתי, בוקר טוב. אנחנו שנינו קיבלנו את המכתב רק אתמול. לא ראינו את כל הפנייה בכלל לוועדה. זה הגיע ללשכת שר מנכ"ל. מצטערים. קיבלנו, הכנו נייר. אנחנו גם נגיש את הכול מסודר אחרי זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מצוין, כדי שישלימו את המחקר. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> באמת היה חשוב לנו לבוא ולהציג את הדברים. כן, ראינו את זה רק אתמול. את השאלות של דקלה, רק אתמול ב-12:00 בערך והתחלנו לעבוד על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו רוצים את שיתוף פעולה של המשרד עם הכנסת. אבקש לשמוע על ענפי המשק שקיים בהם מחסור בעובדים, היקף המחסור. השלכות של המחסור על המשק. מיהו הגורם הממשלתי המתכלל את מצב התעסוקה בענפי המשק השונים. מה משרדי הממשלה עושים כדי לגייס עובדים ישראלים כדי לצמצם את הצורך בהבאת עובדים זרים ככל הניתן? את התוכניות שיש היום המיושמות ואלו שבתכנון. גיוס עובדים מאוכלוסיות שונות כמו חיילים משוחררים, עולים חדשים, נכי צה"ל, חרדים, בני מיעוטים, מסתננים ומבקשי מקלט ועוד. בנוסף אבקש לשמוע על המחקר שערך הכלכלן הראשי במשרד האוצר בנושא בעיית מחסור העובדים במשק. תוצג גם מצגת בדיון. נתחיל עם מרכז המחקר והמידע שיציגו את הנושא. בבקשה. << אורח >> נעם גרינברג: << אורח >> תודה רבה גברתי יושבת-הראש. שמי נעם גרינברג אוני חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אנחנו הולכים להציג בפניכם היום את המסמך שכתבנו בנושא עידוד תעסוקת ישראלים בענפי משק שיש בהם אפשרות להעסיק עובדים זרים. כידוע, יש באמת כמה ענפי משק שבהם יש אפשרות להביא עובדים זרים. יש מכסה כללית שקבעה הממשלה בהחלטה בוועדת המנכ"לים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמונה על אישור מכסות לכל הענפים במשק שזכאים לאותם עובדים זרים. באמת מכאן כאשר בוחנים את הדברים עולות כמה שאלות. למשל אילו ענפים נמצאים במחסור של עובדים, מה ההיקף של אותו מחסור ואיך קובעים שענף נמצא במחסור של עובדים? שתיים, מה נעשה כדי לעודד העסקת ישראלים באותם ענפים שבהם נמצא שיש מחסור של עובדים. כדי לבחון את הנושא התחלנו בבחינה של מצב המשק באופן כללי. התחלנו למשל מבחינת נתוני הלמ"ס. אתחיל במספר הבלתי מועסקים במשק, מה שנקרא שיעור האבטלה. אז שיעור האבטלה עומד היום על משהו כמו 3%. משהו שנחשב די נמוך. בנוסף, בדקנו את מספר המכסות הפנויות במשק, כמה מעסיקים מחפשים עבודה. וכאשר מחברים את הדברים ביחד אז יש את היחס של ההיצע והביקוש שעומד כיום על משהו לפי הלמ"ס של 1.9. אז מכאן לא ניתן לראות שיש מחסור כללי של עובדים במשק. אבל כשיורדים לפירוט, ביקשנו לבחון את הנושא מול הגורמים הרלוונטיים במשק. אז ראשית כל גילינו שאין רשימה מסודרת של ענפים שמוסכמת על כולם או מסודרת. עם זאת, כל גוף הציג בפנינו כמה ענפים. נתחיל מהאוצר שאמר שיש מחסור רק בענף הבנייה. לעומת זאת, גורמים אחרים הציגו בפנינו כמה משלחי יד וגם ענפים. למשל ענף התעשייה, עובדים בלתי מקצועיים בכמה ענפים. ניסינו לפנות לגורמים השונים, לשאול מי הגורם שבעצם ממפה את שוק העבודה. לא קיבלנו תשובה ממשרד העבודה שלהבנתנו גורם מרכזי בעניין הזה. עם זאת, כן קיבלנו תשובות משירות התעסוקה ומביטוח לאומי שהציגו בפנינו את המאמצים שלהם בתחום הזה. עם זאת, אנחנו לא יודעים בעצם מה ההיקף מתוך כל המאמצים שהם עושים ומה בעצם היעילות של הצעדים שהם עושים. נציין שלפי נתוני שירות התעסוקה למשל, שיעור המושמים בתוך האנשים שמופנים בענפים שבהם ניתן להעסיק עובדים זרים לא עולה למשל על 10%. עם זאת, שירות התעסוקה כן הציג בפנינו ענפים שיש בהם מחסור. למשל בקרב בוני בתים או קופאים ומוכרי כרטיסים. מכאן בעצם מה שאנחנו מצאנו שאין גורם שבעצם מתכלל את כל הנושא הזה ולא ניתן לעמוד על היקף המחסור באיזה ענף ומה המאמצים באופן כללי שנעשים במשק כדי להביא עובדים ישראלים לאותם תחומים שבהם ניתן להעסיק עובדים זרים. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לקולגה שלי מרב, שתציג קצת יותר על ההשלכות של העסקת עובדים זרים במשק. << אורח >> מרב פלג גבאי: << אורח >> תודה. בוקר טוב, אני מרב פלג גבאי, ממרכז המחקר והמידע. באמת נעם דיבר כבר על ענפים במחסור של עובדים, שזה דבר שאכן מאתגר, גם את הפריון, את הצמיחה, שמירה על רמת מחירים. יש לזה השלכות כמובן רחבות. עובדים זרים זה פתרון טוב לטווח קצר, מאפשר למשק לתפקד ולמלא וואקום בענפים שבהם חסרים הרבה עובדים. יחד עם זה, צריך לזכור תמיד שיש לזה גם השלכות רוחב כמו למשל פגיעה בתעסוקה של ישראלים, בעיקר ישראלים עם השכלה נמוכה ועבודות בשכר נמוך. פגיעה גם בשכר של אותם ישראלים. פגיעה בתמריץ של מעסיקים להשקיע בטכנולוגיה וזה גורם בתורו לפגיעה בפריון, פגיעה בעצמאות של הענפים שנשענים יותר ויותר על עובדים זרים. ואז נשאלת השאלה מה יקרה חלילה במצב חירום. פגיעה גם בהכנסות המדינה ממיסים, כיוון שרוב השכר של העובדים הזרים לא נשאר בארץ. וגם הוצאות ישירות של המדינה, כי העובדים הזרים יוצרים עוד עומס על מערכות הבריאות, הרווחה, החינוך ואכיפת החוק. מתוך כל הסיכונים האלה וגם ממה שנעם הציג, בעצם עולה השאלה מי מתכלל את המידע על הענפים שחסרים בהם עובדים ומה דרכי ההתמודדות עם הדבר הזה, מה נעשה. אז נכון שיש את ועדת המנכ"לים, שהיא בין היתר בוחנת את הנושא הזה. אבל המנדט שלה הוא מוגבל לנושא של עובדים זרים. ואנחנו שואלים מי בוחן את התמונה היותר רחבה מעבר לעובדים הזרים. למשל אפשר להציף פה כמה שאלות, לפרוט את זה. איזה גורם אמון על המיפוי של הענפים ענף-ענף ובודק מה היקף המחסור בעובדים בכל ענף? מה הסיבות למחסור הזה בכל ענף. כי לפי הסיבות גם ייגזרו הפתרונות. איזה צעדים ממשלתיים ננקטו ומה הייתה היעילות שלהם. האם נבדק הכיוון של שיפור תנאי השכר וההעסקה, גם בהיבט הצר וגם בהיבט הרחב של הגדלת רווחת העובדים. שזה נושא שהוא מאוד חזק במחקרים של ה-OECD. מה לגבי פנייה לאוכלוסיות ישראליות בייצוג נמוך? מה אפשר לעשות ומה יכולות להיות התוצאות של זה. ובסופו של דבר שאלה עקרונית, האם צריך גורם מתכלל שיבחן את מכלול האפשרויות ולא רק את הפתרון המיידי יותר של הבאת עובדים זרים. על כל השאלות האלה לא מצאנו תשובה. שוב, משרד העבודה יציג את התייחסותו, אולי משם יבואו התשובות. בכל אופן, ממה שיש בידינו אין באמת תשובה לשאלה מי בוחן את כל הענפים, מרכז את הפעולות לעידוד של תעסוקת ישראלים ובוחן גם את היעילות של הפעולות ומתכנן מדיניות על סמך כל זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אנחנו נעביר את רשות הדיבור בבקשה למנכ"לית. אנחנו נשמח שתתני לנו סקירה וגם תתייחסי לשאלות שהפנינו. תודה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> בוקר טוב לכולם. תודה לגברתי יושבת-הראש גם על ההזמנה להגיע היום לוועדה וגם אפשרות באמת להציג את עבודת שירות התעסוקה. אני קודם כל שמחה לחזור לוועדה. כמו שאמרת, באמת ביליתי פה שעות רבות ועתה בתפקיד החדש. אז באמת אני אנצל את הבמה גם לתת סקירה רגע על מצב שוק העבודה וגם כפי שאמרתי על העבודה בשירות התעסוקה. רגע לפני שאתחיל, נמצאים איתי פה סמנכ"ל מעסיקים בהשמה משה יפרח, שאתם מכירים אותו מהדיונים בוועדה. ד"ר גל זוהר שהוא מנהל יחידת המחקר. הוא השיב על השאלות ששאלתם. ונמצא ראש המטה שלי, אדיר פהלבני. ואני אתחיל. קודם כל, מבחינת מדיניות, המדיניות שלנו היא ברורה. תעסוקת ישראלים היא קודם כל עדיפות לאומית ממדרגה ראשונה וזה באמת לא משנה כמה אתגרים יש במשק וכמה משברים יש במשק. כולנו מבחינת סדרי עדיפויות מוכוונים לתעסוקת ישראלים. המדיניות שלנו כוללת כמובן גם שיקום עם עלויות, גם הכשרת ישראלים, גם הגדלת הפריון. הגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה שהיא קריטית, גם פה זה נאמר. שילוב קבוצות שהיום שיעור התעסוקה שלהם דווקא גדל. אבל אני מדברת על חרדים, ערבים, אנשים עם מוגבלות, עולים חדשים וכמובן אנשים עם חסמים. ויש לא מעט כאלה, לרבות אנשים בסיכום לאבטלה כרונית, שאנחנו מטפלים בהם בתוכנית מעגלי תעסוקה שלנו וגם בזה אני אגע. לגבי עובדים זרים, זה ברור. רק כהשלמה בענפים של Low skills וכמובן כתוספת משלימה בענפים שבהם קיים מחסור. הבסיס כמובן ועמוד השדרה של המשק הישראלי זה תמיד יהיה העובד הישראלי. אחרי שאמרתי את זה אני רגע רוצה להתייחס גם לדברים שעלו כאן. אני חושבת שנושא התעסוקה הוא הנושא הכי מבוזר בממשלה. הוא חונה בהרבה ממשרדי הממשלה, בין במשרד הכלכלה, שירות התעסוקה, משרד העבודה, משרד הקליטה. בהרבה ממשרדים שעוסקים, אני חושבת שאנחנו מנינו לפחות 18 כאלו שעוסקים בתעסוקה בזוויות יותר רחבות, יותר צרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לצערנו זה גם קיים בתעסוקה למוגבלים. הרבה משרדים במקום לעשות תחנה אחת זה מבוזר בהרבה משרדים. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> נכון. ובכל זאת אני רגע אתייחס לחוק שירות התעסוקה שמסדיר את תפקיד שירות התעסוקה, כשהמנדט שם בסעיף 2 לחוק הוא מאוד ברור. כתוב ששירות התעסוקה ירכז ידיעות על המצב בשוק העבודה, על מגמות ההתפתחות בו ועל מנת להסדירו. כמובן גם התפקיד של להשיג עבודה לדורשיה ולהפנות עובדים לדורשיהם. זה בהקשר הזה. אנחנו משתפים פעולה בענייני הכשרות מקצועיות והדרכות בבחירת מקצוע. אלה דברים שמלווים אותנו. האירוע הזה באמת לא רק זה איזה שהוא משפט בחוק. אני חושבת שזה אחריות לאומית שאנחנו מחויבים ונושאים בה כל יום. רגע התייחסות למשק הישראלי. אני לא הולכת להפתיע אף אחד, אבל המשק הישראלי מפגין חסינות שמפתיעה לטובה, גם אחרי הזעזועים הביטחוניים שהיו לנו בשנה האחרונה או בשנתיים האחרונות מאז אוקטובר. שוק העבודה הוא יציב, הוא חזק, הוא הדוק, עם שיעור אבטלה נמוך. גם עם אינפלציה בטווח היעד. כשאני מסתכלת על תחזית ה-OECD קדימה אז היא צופה צמיחה של כ-4.9% בשנת 2026. כמובן כל זה בהובלת המגזר הפרטי שצפוי להניע השקעות, יצירת משרות והתרחבות בענפי ההייטק ומקצועות עתירי מיומנות. אנחנו מקווים לראות גם חזרה של השקעות והון למשק והפחתת ריבית וזה באופן הרחב. כל המגמות אלה אמורות לחזק את שוק העבודה בשנת 2026. אם אני מסתכלת על הפרסומים מאתמול של הלמ"ס אז הם גם מפרסמים שנתוני אוקטובר 2025 מצביעים על מגמה של עלייה גם בשכר של העובדים הישראלים. עלייה נומינלית של 3% וזה לעומת אוקטובר אשתקד. זה בעניין של הנתונים. אם אני מסתכלת גם על משרות של שכירים במשק אז גם יש לנו יציבות ביחס לחודש ספטמבר ואנחנו רואים צמיחה שנתית מרשימה. גם צמיחה של 2.2% בכמות המשרות לעומת אוקטובר 2024. ובסך הכול יש לנו למעלה מארבעה מיליון משרות באוקטובר 2025. אז כל הצמיחה הזאת מעידה כנראה שעל כל ולמרות כל האתגרים הביטחוניים שיש לנו המשק הישראלי ממשך לייצר מקומות עבודה, אפילו בקצב שהוא גבוה מקצב גידול האוכלוסייה וזאת בשורה טובה וחשובה. גם לפי התחזית אנחנו צפויים לעלות ב-1.1% ולייצר עוד מקומות עבודה וגם שיעור יותר גדול של משרות במשק. אם אנחנו אומרים על שוק העבודה ששכר בו עולה, האבטלה בו נמוכה, מספר המשרות גדל לכל שנה. זה שוק שהוא נחשב להדוק מאוד ובמצב כזה הביקוש לעובדים נותר גבוה. לגבי שיעורי התעסוקה, נגעו פה. אז אני אסתכל רגע על שיעור תעסוקה. כשאנחנו מסתכלים על שיעור תעסוקה מגילאי 25 עד 66, אז זה עומד על 78.3%. זה יציב בסך הכול בשנתיים האחרונות. אנחנו רואים עלייה מאוד מעודדת גם במגזר החרדי. עלייה מ-65.6% ב-2015 עלה ל-69.3% ב-2025. גם הנשים קפצו מאוד משמעותית מ-73% ל-77.5%. במגזר הערבי גם עלייה בשיעור התעסוקה מ-57.2% ל-64.5%. עכשיו עוד זרקור רגע, גברתי יושבת-הראש, שחשוב לי לדבר. קודם כל על המאפיינים של דורשי העבודה שנמצאים היום בשירות התעסוקה. בשנה יש לנו למעלה משישה מיליון כניסות לאתר שלנו ובסך הכול נרשמים אצלנו כ-600 דורשי עבודה שמתייצבים בשירות התעסוקה בשנה. אבל שוק העבודה משתנה. וחשוב רגע להבין את התמהיל של דורשי העבודה שנמצאים היום בשירות התעסוקה. אני חושבת שפה יש אירוע שלא הרבה מכירים ומודעים לו. היום קודם כל אנחנו מדברים לרמה לחזרת שגרה. אמרנו, 3% אבטלה שזה אחת הרמות הנמוכות גם ביחס למדינות אחרות. אנחנו מדברים על 161 דורשי עבודה שנרשמו בשירות התעסוקה בנובמבר 2025. אני חושבת שמה שחשוב פה רגע שייאמר זה השינוי בתמהיל דורשי העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה לפרט? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כן. יש גידול בשיעור האקדמאים שמתייצבים היום בשירות התעסוקה. בעלי מיומנויות גבוהות. שינוי עמוק בהרכב דורשי העבודה. כשאני מסתכלת דורש העבודה הממוצע של 2025 הוא משכיל יותר, הוא חזק יותר כלכלית, בטח מזה של 2019. ואנשים מגיעים אלינו היום מהשכבות החזקות ומיישובים ואשכולות חברתיים כלכליים גבוהים. כל רגע מי שחושב שהמענה לענפים השונים במשק שחסרים בהם עובדים, בין בעולם התעשייה והחקלאות והבניין שאנחנו מכירים ובין בעולם המסעדנות שחסרים עובדים, אם המענה חושבים שיינתן באמצעות דורשי עבודה בשירות התעסוקה, אז המענה הוא לוקה בחסר מכיוון שתמהיל דורשי העבודה הוא שונה ואני יכולה רגע עוד להרחיב בנתונים. בהשוואה לנובמבר 2019 אנחנו רואים היום הרבה יותר אקדמאים, הרבה יותר מנהלים. יש לזה אתגרים אחרים כמובן ואנחנו צריכים לטפל בזה. אבל בתוך מה שאני אומרת יש קפיצה מאוד מאוד חדה במספר למשל מפתחי התוכנה שמגיעים, מנתחי היישומים שמגיעים לשירות התעסוקה. בעוד שהמספר של הבלתי מקצועיים כמו עובדי ניקיון, כמו פועלים בלתי מיומנים בתעשייה, דווקא מקומם של אלו הולך ופוחת מאותם אלו שמגיעים אלינו. אחרי שנתנו סקירה מאוד רחבה גם על המשק, גם על שיעור האבטלה, גם על השכר שעולה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הסיבה שמספרם הולך ופוחת? בגלל שהפתרון הם הולכים לעובדים זרים? אלה שהמקצועות השוחקים והפיזיים וכאלה? מה הסיבה שמספרם הולך ופוחת? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז המשק מתחזק ואנחנו רואים את התמהיל כמו שאמרתי משתנה. בסיורים שלי בענפים השונים במשק שאני עושה, בין במפעלים ובין בתעשייה השונה, בדרום ובצפון. אנחנו רואים דרישה וביקוש לעובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באיזה ענפים יש דרישה לעובדים? עוד מעט תשמעי גם את המעסיקים. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> דיברנו פה גם על תעשייה, גם עם מסעדנות, גם על בניין, גם על חקלאות. גם על ניקיון, שאנחנו מכירים. בסיורים השונים שאני עושה אז כן, יש ביקוש לעובדים והיכולת כרגע לתת מענה באמצעות תמהיל דורשי העבודה שנמצאים בשירות התעסוקה הוא נמוך בגלל מה שעכשיו פירטתי. אני אגיד רגע מעבר לכך. אנחנו ממש לאחרונה פרסמנו שני קולות קוראים, אחד בצפון ואחד לכל הארץ, שקורא למעסיקים להעסיק כמובן, להגיש בקשות להכשרות של עובדים ישראלים. זה בשווי כרגע של 13 מיליון שקלים. כרגע מגישים. אנחנו מנסים לתת להם מענה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באיזה מקצועות? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> תעשייה ובכלל החלק הצפוני היה עם תיעדוף לתעשייה, כדי למשוך תעשיות לאזור הצפוני שכולנו מכירים את האתגרים באזור הצפוני ואחד היה רחב בכל הארץ. אנחנו עובדים ביחד איתם. אתם מכירים את הקמפיין שהוביל משרד הכלכלה יחד עם התאחדות התעשיינים שקורא לישראלים לבוא ולעבוד בתעשייה. כרגע נרשמו אלפים בודדים של ישראלים שמעוניינים לעבוד ואנחנו עובדים רגע על הדברים כדי באמת להרחיב את האפשרויות. יש אתגרים כמובן בשוק העבודה, אחרי שתיארתי את המצב צריך גם לומר שיש אתגרים שהם לא רק בנתונים. האתגרים הם גם באנשים. ואני מדברת מצד אחד על המפונים בצפון, מצד אחד על הבינה המלאכותית, מצד שלישי על משרתי המילואים שחוזרים למעגל העבודה. אנחנו לא צופים עלייה במספר דורשי העבודה שמתייצבים אצלנו. אבל יש אתגרים ומענים שצריך לפתח ולתת גם לאותם אלו. בשנה האחרונה השקנו כמה מיזמים. אחד זה היה ממדים לתעסוקה שנועד לתת מענה לאותם מילואימניקים שבמשך שנתיים עבדו בצבא והגנו על גבולות המדינה ועלינו ועל ביטחון מדינת ישראל ואנחנו מלאי הערכה לעשייה שלהם. בנינו תוכנית עם מעטפת שלמה של שירותים שאנחנו נותנים ואנחנו מאוד גאים בתוכנית הזאת. אנחנו נותנים גם ייעוץ תעסוקתי, גם הכשרות וגם כמובן השמות בעבודה שאנחנו מציעים להם. הדבר השני שאנחנו עושים זה תוכנית אית"ן שלנו, תוכנית שנועדה לשמר יציבות בעבודה לאנשים שפוטנציאל, שהם דלת מסתובבת בתוך מעגל העבודה והם פוטנציאל לאבטלה כרונית ואנחנו נותנים להם מענה. זו תוכנית שאנחנו מלווים אצלנו. כמובן תוכנית מעגלי תעסוקה שיש בה הישגים מרשימים. אם אנחנו מדברים על הפחתה של 68% של אנשים היום שמקבלים הבטחת הכנסה בעשור מ-120,000 אנשים שהם מקבלי קצבת הבטחת הכנסה. אנחנו היום נמצאים במקום של 36,000 איש עם פעילות מאוד מאוד ממוקדת, מקצועית והפחתה של כמות האנשים שנמצאים היום ומקבלים את אותה קצבה של הבטחת הכנסה. אז אנחנו רואים שיש איזה שהוא שינוי בתמהיל דורשי העבודה. המשק מתחזק עם אבטלה מאוד נמוכה. דיברתי על שיעור המשרות, דיברתי על שיעור השכר שעולה. אני חושבת שבסך הכול בהסתכלות כלכלת ישראל היא חסינה, היא יציבה. היא אפילו אני אגיד הפתעה מאוד נעימה. אחרי שנים מאוד מאתגרות בין קורונה לבין מלחמה. לצד זאת צריך לתת מענה גם לאתגרים שנמצאים היום בשוק העבודה וחלק מהם עניתי. וגם למחסור בעובדים שעולה בענפים השונים, לרבות כמו שאני מציינת שוב, בעניין חקלאות, תעשייה, מסעדנות, ניקיון וכיוצא באלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מלונאות גם, נכון? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> מלונאות אני זוכרת בתפקידי הקודם קודם את המענה שניתן למלונאים. עם הכניסה המאוד מבוקרת, בסדר, של עובדים זרים. אני זוכרת גם את הפידבקים שקיבלנו. הם היו game changer לענף הזה. צריך רגע להסתכל על התמהיל. אם אנחנו מדברים על ארבע מיליון משרות במשק, אז לפי הנתונים האחרונים של רשות האוכלוסין אנחנו מדברים על מתוך ארבע מיליון משרות שיש במשק יש לנו 227,000 עובדים זרים שמועסקים כרגע בישראל בענפים השונים. באמת אחרי פעילות מאומצת שעושים ברשות האוכלוסין להמשיך ולגייס את אותם עובדים. זה נכון שהייתה פה העלאת מכסות בצורה מבוקרת, אחרי דיונים מקצועיים יחד עם כל הגורמים. מנוהל בוועדת מנכ"לים עם כל השותפים וצריך לזכור שאחרי האירוע המאוד קשה שהיה לנו במדינת ישראל באוקטובר 2023 ויציאה פתאומית של למעלה מ-140,000 פלסטינאים שעזבו את שוק העבודה ואת המשק ביום אחד היה צריך להתגייס ולתת מענה. אני שמחה לגלות שאט אט המכסות הללו מתמלאות. ובסך הכול תמונת המצב כמו שאנחנו רואים אותה היום. שוב פעם אני אומרת, עבודה מאומצת, מדיניות מאוד ברורה. אמרתי תעסוקת ישראלים קודם כל, אבל בענפים שחסר משלימים בעובדים זרים. אמרתי שוב פעם כמשלים ולא תחליף לתעסוקת ישראלים במקום שחסר בצורה מבוקרת ולתכלית שהיא מאוד חשובה. בסוף כולנו פה לאותה מטרה, כדי להניע את המשק קדימה. כדי לאפשר למגזר העסקי להמשיך את הצמיחה שנדרשת במדינת ישראל. נמצאים פה ד"ר גל זוהר, לגבי שאלות. וכמו שאמרתי, משה יפרח, שיכולים רגע להרחיב. מבחינת הנתונים, גל אולי אתה רוצה להשלים במקומות מסוימים? ואז נתייחס לכל השאלות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שנייה רגע. לפני שנמשיך אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לחה"כ ששון גואטה. תודה שאתה מכבד אותנו בנוכחות שלך. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> תודה תודה גברתי יושבת-הראש. בואו נתחיל. קודם כל, צריך להגיד לפעמים מילה טובה. אז אני רוצה להגיד מילה טובה על המנכ"לית המוצלחת, על עינבל משש. הייתי בסיור בכפר יאסיף ובאבו סנאן וישבתי שם והגעתי גם ללשכה שם, הסתובבתי. ומאוד כיף לי שהמנהל של לשכת התעסוקה שם אומר שהם מרגישים את השינוי. מרגישים שיש מישהו שמוביל קדימה, מישהו שנותן פתרונות. ומרגישים את הלשכה שבאמת רצה מאוד קדימה. אז כל הכבוד על מה שאת עושה. תמשיכי ומה שצריך אנחנו פה כדי לתמוך ולהזרים בכל מה שיש. אבל מה שהבנתי מעינבל זה בדיוק מה שאני קצת מרגיש בשטח. את אמרת שמבקשי העבודה קצת השתנו הדברים. נהיו יותר אקדמאים, מפתחי תוכנה וכל מיני דברים כאלה. וזה מסתדר לי עם מה שאני מרגיש קצת בשטח שאני רואה למשל אינסטלטור, שאני אומר לו שמע, אני עכשיו בדיוק מתחיל לבנות לי בית חדש. ואני אומר לו שמע, באינסטלציה. והאינסטלטורים מבטלים, כאילו אין להם, הם לא יכולים לקחת פרויקטים. אין להם עובדים בשביל הפרויקטים. זה אותו דבר גם ישבתי עם איזה נגר שבוע שעבר. אמרתי לו שמע, אני רוצה לעשות ארון קיר ודברים כאלה. הוא אומר לי שמע, תמתין לי חודשיים, שלושה חודשים שאני אוכל לקחת את הפרויקט. אני אומר לו אחי, מה, אתה לא רוצה להרוויח כסף? הוא אומר לי שמע, אין כוח אדם. כמו שעינבל אמרה, זה קצת משתנה. באים יותר אקדמאים, יותר אלה שמבקשים את העבודה ופה אנחנו מרגישים שקצת, אני חושב שאנחנו צריכים לבדוק את זה, אולי לעשות סקר. אני רואה פה גם את מיטל המיוחדת. לבדוק את החבר'ה בתעשייה. לא המפעלים הגדולים כמו משחטות שבאמת נתנו להם פתרונות והיינו בסיורים שם בכל מיני משחטות והתעשייה הגדולה. לבדוק את אנשי המקצוע הקטנים. האינסטלטורים, הנגרים הקטנים, שזה צריך שני עובדים, שפה נראה לי הם באיזה שהיא בעיה. ויכול להיות שגם לא היו חשופים למכסות שנפתחו בעובדים זרים. יכול להיות שהם לא הכירו שהם יכולים להגיש, כי הם לא מחזיקים איזה צבא של יועצים ואנשים שינהלו להם את האירוע הזה. והם די עסוקים כל היום בשביל להביא את היומית שלהם הביתה. אני חושב שדווקא זה מסתדר לי עם כל מה שעינבל אומרת. עם כל הנתונים זה הכי מסתדר. שמבקשי עבודה עכשיו זה יותר מהנדסים, מפתחים, אקדמאים יותר וקצת נשכחו אלה מאחורה, שבאמת צריך יותר את עובדי הכפיים שאלה לא רוצים לבוא לעבוד בידיים, באינסטלציה ובמסגרות ונגריות או כל מיני עסקים מאוד קטנים, שאני חושב שאנחנו צריכים לטפל בזה, גברתי יושבת-הראש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. ניתן להם להמשיך להציג את הנתונים? אחר כך אני רוצה להפנות אלייך גם כמה שאלות. << אורח >> גל זוהר: << אורח >> בוקר טוב. רק להוסיף כמה דברים, המנכ"לית מיצתה באמת את המגמות העיקריות, את הדברים שאנחנו רואים. אחד הדברים המאוד בולטים מבחינתנו זה בעצם מה שאנחנו רואים מגמות בשנים האחרונות. זה בעצם סוג של מגמה מאוד מעניינת מבחינת מחסור בעובדים בשכר נמוך. אנחנו רואים את זה בעצם נתונים שנשאר בצורה מאוד יציבה כבר כמה שנים, אחרי תקופת הקורונה, המחסור הזה בעובדים. לצד עלייה בעצם בקבוצות חזקות יותר בעצם שמתייצבות אצלנו, בעצם עלייה של הכפלה מספר דורשי העבודה שמגיעים מתחום ההייטק לדוגמה בצורה מאוד בולטת. המציאות הזאת בעצם מובילה רק עוד פעם למחסור בכמה קבוצות, בעיקר בהקשר של קבוצות בשכר נמוך. אנחנו רואים בבנייה בצורה משמעותית, בכמה מקומות אחרים, מאוד תלוי באיזה תת מקצוע בפנים, בצורה מדויקת. אבל אלו בעצם בסך הכול הדברים העיקריים שאנחנו רואים. אין טעם שאני אחזור על הדברים. אני חושב שזה היה מאוד מדויק. אלו עיקרי הדברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עוד מישהו מהצוות שלך או שנציג רגע שאלות? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אתה רוצה להתייחס? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> כן. אז בהמשך למה שנאמר, קודם כל נכון שהסיפור המרכזי באמת זה שינוי התמהיל של דורשי העבודה אל מול המשרות, אל מול החוסר במשרות. אבל יחד עם זאת, כמו שאמרה המנכ"לית, זה לא שאין פתרון, הפתרון הוא מוגבל. פתרון מוגבל זה אומר שעדיין שירות התעסוקה יש לו לא מעט פעילויות שאנחנו עושים אל מול אותם ענפים שנמצאים במחסור. אם זה התאחדות התעשיינים שאנחנו עובדים איתם בצורה משותפת עם פרויקטים מאוד גדולים. אני רק יכול להגיד במספר, שירות התעסוקה בחמש שנים האחרונות הצליח להכניס רק למעסיקים שחברים בהתאחדות התעשיינים, כי את זה הצלחנו לבדוק לפי ח.פ שלהם, למעלה מ-14,000 עובדים. זה רק דוגמה אחת. אנחנו עושים למעלה מ-70,000 השמות בשנה בשירות התעסוקה. כשחלקם הלא קטן הוא באמת אותם ענפים של מחסור. אז יש מה לעשות. כמובן אותו OGT שהזכירה המנכ"לית, בסופו של דבר אנחנו מבינים שזה יתרון עצום להכניס למעלה מ-1,000 עובדים למעסיקים שיש יחסי עובד-מעביד מהיום הראשון. אנחנו גם יודעים להגיד שזו הצלחה, כי אנשים נשארים אחרי זה אצל המעסיקים. והמעסיקים מקבלים תגמול עבור אותם עובדים. נשאלה פה שאלה גם לגבי אוכלוסיות. אז דווקא פה נתנו גם תמריץ נוסף למעסיקים שיקלטו אוכלוסיות שנמצאות בחוסר ייצוג או בפחות נמצאים משתתפים בשיעור העבודה. משהו שגם באמת מוכיח את עצמו. המספר המדהים שאמרה המנכ"לית וצריך לשים לב, אם דיברנו על 120,000 דורשי עבודה בהבטחת הכנסה, שזה היה פוטנציאל מאוד טוב לאותם ענפים של מחסור, ירדנו ל-38,000 או 36,000 דורשי עבודה בהבטחת הכנסה. זה דבר שצריך לתחזק אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בכמה זמן זה ירד? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> ב-10 שנים. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> ב-68% מספר בהישג מאוד מרשים של עבודה מאוד מקצועית וממוקדת שנעשית. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אני כן אתן עוד דוגמה קטנה בשביל להבין. התאחדות הקבלנים לצורך העניין אנחנו נמצאים איתם בשיתוף פעולה מאוד טוב גם לייצר הכשרות יחד איתם וגם לגייס. לקחנו לדוגמה את המילואימניקים כמו שאמרה המנכ"לית ונתנו דגש איך אנחנו משלבים אותם בעבודה, מתוך הבנה ומתוך חובה שלנו להחזיר להם במעט שאנחנו יכולים. לא מעט הכשרות בתחום הבנייה, הכשרות מאוד מתקדמות. אם זה רחפנים ודברים אחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי מסבסד את ההכשרות? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> שירות התעסוקה בתקציב שיש לו מנסה לסבסד כמה שיותר. אנחנו, אמרה המנכ"לית, יש יותר מידי גופים שמתעסקים בנושא התעסוקה. זה מבוזר. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אמרתי מבוזר. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> מבוזר. אבל יחד עם זאת אנחנו יודעים לשתף פעולה עם כולם, מתוך ראייה שאחרים הם מכפילי כוח ולא מתחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> בנושא של הכשרות, אם יורשה לי גברתי רגע להוסיף. אז כמובן שאנחנו עובדים ביחד עם משרד העבודה ויחד עם משרד הכלכלה בנושא הכשרות, בין עם הקולות הקוראים שיצאו בשיתוף הכלכלה שתיארתי אותם עכשיו ובין אם נושא הוואוצ'רים של הכשרות שאנחנו עובדים ביחד עם משרד העבודה ומידי שנה יש לנו אפשרות כמובן להכשיר עובדים ישראלים. גם ב-OGT מה שתיארתי שלב אחד וגם במיזמים עצמאיים שאנחנו עושים בשירות התעסוקה. מה שעשינו למשל למשרתי המילואים. וגם בתוכנית השוברים, תוכנית ההכשרות יחד עם משרד העבודה. אני עדיין חושבת שיש לנו מה לשפר ולתקן ולעשות יותר בנושא ההכשרות, בטח בהסתכלות על שוק עבודה משתנה, שוק עבודה עתידי. שוק עבודה שהדבר הכי קבוע בו זה השינוי. ובטח עם האתגרים שיש בשוק העבודה ובטח נושא כניסת הבינה המלאכותית. זה גם אחד האתגרים המאוד גדולים שיש לנו בהסתכלות קדימה על מקצועות שמשתנים והכנה וחיזוק ההון האנושי של מדינת ישראל והדבר חשוב לנו מאוד. ואנחנו עובדים כמובן עם השותפים שנמצאים כאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תכף נשמע אותם. ה-OGT באיזה מקצועות זה? זה מהנדסים? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> לא. בעיקרון פתחנו את זה לכל המקצועות. נתנו בצפון דגש לתעשייה כמו שאמרה המנכ"לית בשביל לחזק את התעשייה בצפון. אבל זה יכול להיות בכל תחום. אמרתי, היתרון ב-OGT שהעובד מתחיל לעבוד מהיום הראשון, הוא מחזיק מעמד. הוא נמצא אצל המעסיק, הכשרה תוך כדי עבודה. אנחנו יודעים גם שהשכר הממוצע שם הוא גבוה יותר ממקומות אחרים. אנחנו נתנו תמריץ, ככל שגובה השכר שהמעסיק משלם לעובד הוא גבוה יותר הוא מקבל תגמול יותר גבוה. זה משהו שמוכיח את עצמו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא מקבל דמי אבטלה כאשר הוא בהכשרה? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> לא, הוא עובד. יש יחסי עובד-מעביד והוא עובד בזמן הזה והוא מקבל שכר. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> ציינו את זה. גם יש שם שני מסלולים: בכשרה בכיתה, הכשרה בעבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן לוקחת ההכשרה הזאת? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> זה תלוי. כי תלוי איזו הכשרה ומה ההיקף שלה. אבל יש שם קריטריונים מאוד ברורים לכמה עובדים, מה גובה השכר. כי אנחנו רוצים לעודד כמובן גם יציבות וגם משרות בפריון יותר גבוה. וגם כמובן לענות לאתגרים של המשק ושל המעסיקים שחשובים לכולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שלוש שאלות להפנות אלייך. מיהם הגורמים הממשלתיים שצריכים להשתתף במאמץ זה ומי ראוי שיוביל אותו? שאלה – תשובה, אם את יכולה להתייחס. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אמרתי, השותפים הברורים זה גם משרד כלכלה, משרד העבודה. כמובן האוצר גם, שמתקצב ושותף. זה בהסתכלות המאוד רחבה על שוק העבודה. ושוב פעם, אמרתי, למשל עברה החלטה ממשלה על זינוק בעלייה לגבי עולים, אז גם שם אנחנו שותפים. אם דיברנו על אנשים עם מוגבלות, אז אנחנו נראה את משרד הרווחה. ולכן יש שותפים. צריך לזכור ששותפים מאוד חשובים זה לא רק משרדי הממשלה. שותפים חשובים בעיניי זה גם המגזר העסקי. אני מדברת על נשיאות המגזר העסקי, כל ההתאחדויות וכל הגורמים השונים במשק. המעסיקים שאותם אנחנו משרתים וצריכים לתת אותם מענים לצרכים שלהם ולכן הם שותפים מאוד חשובים שלנו כדי לגבש את אותם נהלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מי לדעתך צריך להוביל? כמו שאתה אמרת, אתם רואים את זה כמכפיל כוח ולא כתחרות. יש אינטראקציה? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> יש גורם אחד שאמור להוביל את זה, שמתכלל את זה. זה משרד העבודה. הוא צריך להוביל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל יש שיתוף פעולה? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> הוא צריך להוביל. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני דווקא סוברת אחרת, אבל בסדר. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לא משנה, אנחנו לא נתווכח פה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא נתווכח. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> שירות התעסוקה מקומו הטבעי בכלל זה משרד העבודה וזה לא במשרד הכלכלה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני רק מזכירה שהייתם זרוע במשרד הכלכלה בממשלה הקודמת. אבל בסדר, לא נתעסק בזה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אנחנו לא מתווכחים על זה. היום המשרד הוקם מחדש כמשרד וזה בדיוק הייעוד שלו היה, כדי לתכלל את שוק התעסוקה. יפעת תתייחס לזה גם בהרחבה לכל השאלות. בסופו של דבר זה המנדט של משרד העבודה. נכון שיש עוד כל מיני תוכניות מבוזרות בכל מיני משרדים אחרים, תוכניות ממשלתיות בעיקר כמו משרד הקליטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אתה לא חושב שהגיע הזמן שיהיה גוף אחד? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> נכון. אבל כמו שאמרה עינבל, משרד העבודה פורק פעמיים, שלוש פעמים הוא פורק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני זוכרת שזה היה זרוע בכלל. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> הוא פורק שלוש פעמים והוא נבנה מחדש ב-2023. כשהוא נבנה מחדש גם מסיבות קואליציוניות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבעיה שאלה שני שרים שונים. אז בזמנו של חיים כץ זה היה תחת אותו משרד. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> נכון היה שכל הנושא של תעסוקה ירוכז במשרד העבודה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> ומשרד הכלכלה, אבל בסדר. זה לא ייפתר בשולחן הזה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לא הבנתי. לא, זה לא ייפתר. חברים, עזבו את המריבות. אני לא על המריבות. בסופו של דבר אני חושב שנכון שיש משרד אחד שמתכלל את הכול, משרד העבודה מתכלל את הכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא מבוזר. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> זה הבעיה. הביזור הוא אחת הבעיות. חוסר התקציבים עדיין הוא הסיפור השני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה לא חושב שתהיה החלטת ממשלה או איזה הצעת חוק שתעשה גוף אחד? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> הייתה אמורה להיות החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולמה לא מקדמים אותה? בגלל המצב? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אנחנו נשמח ששירות התעסוקה יקבלו את כל התקציבים כי הוא עושה עבודה טובה, אנחנו לא חולקים על העבודה של שירות התעסוקה. אנחנו רק אומרים איך זה צריך להיות. בסדר? החלטת הממשלה שיפעת דיברה עליה לא עברה מסיבות פוליטיות. אני מקווה שבמצב פוליטי אחר יהיה מצב שמשרד העבודה יקבל את כל התכלול של תוכניות התעסוקה והוא יעבוד בשיתוף פעולה עם כל המשרדים כדי לתת את מה שעינבל אמרה, את השירות למשק. אנחנו נתייחס בתורנו, פשוט הדבר הזה עלה כמה פעמים והייתי חייב לענות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה חשוב. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> תראי, אנחנו לא נרכיב את הממשלה, היא קיימת ואנחנו יודעים כל שר והאחריות שלו. אנחנו תחת שר הכלכלה וניתנים לנו המשאבים והכלים דרך משרד הכלכלה בשיתוף פעולה כמובן עם השר ניר ברקת ועם מוטי גמיש מנכ"ל משרד הכלכלה שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק. צריך רגע לשים לב. אני רגע רק נותנת את המענים שניתנים על ידינו. לא אמרתי, אבל שירות התעסוקה יש לנו אחיזה מה שנקרא בשטח בלמעלה מ-70 לשכות שנמצאות בכל מקום שצריך אותנו, לרבות החברה הערבית והחברה החרדית. בפריפריה ובמכרז, ב-70 לשכות מקריית שמונה שבצפון ועד אילת שבדרום. אנחנו מחוברים לצרכים, לשחקנים, לרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צמצמתם לשכות? כמה היו לפני כן? תמיד היו 70? עמדתם על 70? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כן. אנחנו עומדים על 70. אנחנו מאוד מאמינים במודל שהוא מודל גם של טכנולוגיה. זאת אומרת הטכנולוגיה תכניס את הכלים ותשפר את השירות. אנחנו מעבירים אנשים לערוץ הדיגיטלי, לצד כמובן המשאב האנושי. העובדים המסורים שיש לנו בשירות התעסוקה שהם כמובן הם אני אומרת הטכנולוגיה תביא את כלים ותקפיץ לנו את השירות. והאנשים שלנו הם אלו שיביאו את התקווה, כי אנחנו פה מושיטים ומסייעים יד להרבה אנשים שנמצאים או במשבר, כי היום להיות מחוסר עבודה זה משבר. ונמצאים בצמתים תעסוקתיים ואמרתי, אם הם חוזרים לשוק העבודה אחרי שנתיים ושוק עבודה שמשתנה, או שהם נמצאים בתחילת דרכם המקצועית והם צריכים אבחון והכוון תעסוקתי. ואגב, הכנסנו גם כלים חדשים וטכנולוגיים. מערכת הבול שנכנסה גם יחד עם משרד הכלכלה ועם המגזר העסקי שנותנת מענה בהיקף של משרות. ותודה על ההערה. אנחנו כל הזמן נשמח כמובן להרחיב ולהגדיל את האפשרויות גם להכשרות וגם למענים אחרים. אנחנו עובדים על זה מאוד קשה עם האוצר וכל פעם יש התקדמות. עוד קצת קדימה. היינו רוצים יותר, זה נכון. אבל אני לא מכירה משרד ממשלתי אחר שיגיד משהו אחר. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> בלי להיכנס כמובן לוויכוח שמקודם היה כאן, מאיר ידידי, בסוף הגוף הביצועי זה שירות התעסוקה שרואה, כמו שאמרה המנכ"לית, 600,000 דורשי עבודה שונים מגיעים בשנה לשירות התעסוקה. במצטבר יש לנו נתונים על למעלה מ-2.2 מיליון דורשי עבודה. שהנתונים האלה יכולים באמת לקדם אותנו ולקדם אותם, מה הצרכים שלהם. אנחנו עובדים עם למעלה מ-20,000 מעסיקים שונים בשנה, למעלה מ-110,000 משרות. בסוף מי שמחזיק את הידע הזה, בנוסף למה שאמרה המנכ"לית, הפריסה, העובדים המקצועיים, העובדים המגוונים שיש לשירות התעסוקה, אין ספק שזה גוף שיכול לתכלל את כל הנושא הזה של תעסוקה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש עוד שאלה נוספת. כמו אחת שהייתה בתחום באגף לעובדים זרים, האם יש לכם תוכניות לתעסוקת מבקשי מקלט ומסתננים שחיים בישראל? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אנחנו שירות התעסוקה הישראלי. אנחנו נותנים מענים לעובדים ישראלים בשוק ובמשק. הנושא של מסתננים או מבקשי מקלט חונה תחת רשות האוכלוסין וההגירה. והם אלו אולי שיידעו לתת את המענים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי זה היה שיתוף פעולה בנושא. כי עלו כל מיני, בדרום תל אביב יש בעיה. חוסר משווע של אי תעסוקה. וזה על חשבון - - - << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני קצת בחוסר הסכמה לגבי המשפט האחרון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אני לא מדברת על עבודות מזדמנות או עבודות לא חוקיות. הם במעמד לא חוקי גם. מסכימה איתך. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני מכירה כמובן את תופעת ההסתננות. מכירה אותה לבוריה. מהכניסה המאוד אינטנסיבית של כ-17,000 איש בשנה לשנים האחרונות עם אפס, זה גם מדיניות ממשלתית שנוהלה בצורה מוצלחת. והצטברה פה באמת קהילה של מסתננים ששוהה בישראל. הם שוהים ברישיון ס2א5 של רשות האוכלוסין וההגירה. שהוא לא רישיון עבודה, אבל הוא מאפשר להם לעבוד במדינת ישראל. מעת לעת נשמעות הטענות. זה לא היום כמובן תחום העיסוק שלי. אבל מעת לעת נשמעות טענות שהם לא עובדים. אני לא מסכימה עם ההכללה הזאת ועם המשפט הזה או עם הגרסה הזאת שהם לא עובדים. בסוף הם מתפרנסים, הם עובדים, הם עובדים במקומות עבודה שונים. ויכולים להגיד המעסיקים שהם גם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש הרבה מהם שהם לא עובדים והם נופלים על הרווחה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני אשמח שמישהו יציג נתונים מי נופל על הרווחה ובאיזה היקפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקיים על זה דיון. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני יודעת שהם מחזיקים ב-ס2א5, שמאפשר להם לעבוד. ועובדים במדינת ישראל בענפים השונים. יכולים להרחיב גם המעסיקים על זה שהם מעסיקים אותם, כי הם יושבים כאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. קיימנו דיון בעניין עובדים זרים לענף רכב כבד. האם יש לכם תוכניות מסוימות? האם יש לכם הכשרות להכשיר? להסב עובדים לענף רכב כבד? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אז קודם כל בוועדה שהייתי נוכח אז הצגנו נתונים של שירות התעסוקה. לא מעט מהפניות אנחנו צריכים לתת מענה. גם נהגי תחבורה ציבורית וגם נהגים של רכב כבד. אחד הדברים שעלו פה בוועדה ואנחנו גם חווים את זה אצלנו זה הבירוקרטיה או מי אחראי למכון הרפואי, מכון הארבעה מה שנקרא. הם נופלים בין משרד התחבורה למשרד הבריאות. אבל אם אנשים מחכים שנה וחצי לקבל אישור להוציא רישיון. קודם כל אנחנו יודעים שיש למעלה מ-5,000 איש שמחכים. זה פוטנציאל עצום. אלה אנשים שאומרים רוצה אני לעבוד בתחום. מגיעים, ממתינים לקבל את האישור הרפואי. אז קודם כל יש היצע במדינת ישראל כישראלים לעבודה. אבל זה גם מרחיק אחרים שרוצים. אנשים שיודעים שברכב כבד היום משלמים. והיו פה נציגים בוועדה של תחבורה ציבורית ויש שם שכר לא מעט. הם מממנים גם את הלימודים וגם נותנים מענקים. ובסופו של דבר בן אדם יודע ששנה וחצי הוא מחכה עד שיהיה לו אישור להתחיל לקבל את הרישיון, אז מראש הוא בורח מזה. אני חושב שצריך לפתור קודם כל את הבירוקרטיה הזאת. צריך לצמצם את זמן ההמתנה. לא יתכן שמצד אחד חסרים נהגים ומצד שני יש אנשים שממתינים ובאים לבקש עובדים זרים. אז יש הרבה מה לעשות עדיין עם אזרחים ישראלים בנושא הזה. אנחנו גם נותנים מענה, כמו שאמרתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל העלינו את הסוגייה של הכשרות. לעשות הכשרות מקצועיות בענף הזה, שיש חוסר. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> יש. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> יש, יש הכשרות. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> דרך משרד העבודה. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> יש הכשרות מוכרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל דיברנו בתקציב 2026. יש חוסר גם בתקציב. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> יש הכשרות של נהגי רכב כבד, נהגי תחבורה ציבורית במשרד העבודה. למעלה מ-5,000 נהגים עברו הכשרות בשנים האחרונות. כמו שציין משה, אני ישבתי עם משרד התחבורה. יש 23,000 נהגים בעלי רישיונות משא כבד ותחבורה ציבורית שממתינים לאישור רפואי. ברגע שהם יקבלו את האישור הרפואי הם יוכלו להתחיל לעבוד בתחבורה הציבורית וכנהגי משא כבד. להביא עוד נהגים לא צריך. אפילו להכשיר כרגע לא בטוח שצריך להכשיר עוד. המחסור הוא 5,000, יש 23,000 נהגים יוצאי צבא, אלה שעברו הכשרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתה אומר שכולם מסכימים לעבוד בעבודה הזאת, במשא כבד? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לפחות בואי נאמר חלקם מוכנים לעבוד, רק שיתנו להם את האישורים. רישיון יש כבר. עברו, עשו את הקורסים. חסר להם האישור הרפואי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לנו דיון ב-13 בינואר, נראה מה הם מדווחים לנו. אתה יכול להגיד לנו בבקשה כמה מהם נוצלו בתקציב ההכשרות שלהם? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אני לא יודע לגבי התחבורה. יש לנו, לא התייחסתי לתחבורה באופן ספציפי, אבל אני רוצה להגיד לך שכל נושא ההכשרות. יש לי כל כך הרבה דברים להגיד, להתחיל מהתחלה. לגבי הכשרות, רק בהכשרות המקצועיות של נושא בניין, תחבורה וזה, יש למעלה מ-40 מיליון שקלים שמוקצב לזה בשנה לטובת הכשרות של עובדים ישראלים באגף הכשרה מקצועית אצלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתה תוכל לתת לדיון הבא לפי קטגוריות? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> כן, כן. אנחנו נתנו פה על ענף הבניין. יש כ-20,000 בענף הבניין שלומדים במקצועות הבניין, כפי שאמר חבר הכנסת, אף אחד לא רוצה להיות שרברב היום, אבל אנחנו כן מנסים להכניס את יוצאי הצבא לתוכניות לעובדי גבס, לעובדים, מקצועות שונים בענף הבניין כדי לתמרץ אותם להיכנס לשוק. בואו רגע נעשה כאן סקר. מי כאן רוצה שהבן שלו יהיה נגר או שרברב? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כל דיון אנחנו מעלים את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני רוצה להגיד לך, מנכ"ל אנבידיה אתה יודע מה הוא טוען? שהעובדים החדשים, המיליונרים החדשים יהיו האינסטלטורים ושרברבים, אז בואו לא נלגלג עליהם. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> תודה שאמרת את זה, כי זה בדיוק מה שבאתי להגיד. זה מנכ"ל אנבידיה אמר וגם אני חושב. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני יכול להגיד לך, בתפקידי הקודם לפני שנהייתי חבר כנסת, ניהלתי מכון תערובת ושילמתי למסגר יותר ממה ששילמתי למהנדס. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אני יודע, אני מכיר את זה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך, שילמתי לו יותר. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> חברים, אבא שלי עובד בניין. אבא שלי עד גיל 82 עבד בבניין, אני מכיר. כל המשפחה שלי. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> וגם להביא את המסגר הייתי צריך לגנוב אותו מאיזה שהוא מקום. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אני מאוד אשמח שבאמת הצעירים הישראלים ייכנסו למקצועות האלה, יבואו להכשרות המקצועיות שיש לנו במשרד, להכשרות הטכנולוגיות. יש מסלולים אקדמאים במה"ט מעל 800 מיליון שקלים מושקע בסטודנטים לטכנאים והנדסאים. יש מעל 400 מיליון שקלים שמוקצבים לעידוד תעסוקה של חרדים, ערבים, עובדים מעל גיל 50, כאלה שעושים הסבות מקצועיות כדי להכשיר אותם למקצועות נוספים. יש 40 מיליון שקלים בהכשרות המקצועיות לטובת מקצועות נוספים שהם במחסור. אני שוב פעם, קורא גם לדור הצעיר, בואו, באמת תנסו לשנות את המסלולים. היום לא צריך לצאת מהבית כדי להרוויח כסף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם יוצאים בקמפיין? << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> יש לנו קמפיין מיוחד לגבי מסלול של מנהלי עבודה בבניין לחיילים משוחררים. יש כל מיני תוכניות שמפעילים באגף להכשרה והמטרה לדייק את זה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> התחבורה הציבורית גם כל נהגי האוטובוסים, גם זה דרככם? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> כן. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> כי אין הכשרה בנושא הזה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> יש. יש בתי ספר שעושים הכשרה לנהגי אוטובוס. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני עכשיו הולך לקיים דיון, יש ועדת משנה של התחבורה. והם עצרו, כן, הם עצרו את האירוע הזה. לא נכנסים נהגים חדשים. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> בגלל שיש להם בעיות אחרות. בגלל חסמים אחרים שלהם, ולא בגלל שלא רוצים ללמוד. אנחנו נבוא איתך לדיון ונציג את מה שאנחנו עושים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני אזמין אתכם. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> רק לסבר את האוזן על נהגי תחבורה ציבורית. בעבר דרך שירות התעסוקה היינו מממנים לפחות 250 כל שנה. בשנה האחרונה אין ביקוש למימון, כי מי שממן זה חברות ההסעה. זה לא הבעיה של תקציב ולא בעיה של מי יממן את ההכשרות האלה. הם ממנים. אז אני יכול להגיד שממש בודדים מאוד ביקשו מאתנו את המימון, כי זאת לא הבעיה. הבעיה היא כמו שדובר פה וכמו שאמרתי מקודם, הבעיות של המכון הרפואי, ששם תקועים אנשים. זה צוואר הבקבוק. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> כן, כן, אני יודע. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> גברתי, אם תרצי להתייחס לכל השאלות, מההתחלה ועד הסוף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קודם כל נעבור לכלכלן הראשי במשרד האוצר, להציג מצגת. << אורח >> אסף גבע: << אורח >> שלום. קודם כל אני אציג את עצמי, אני אסף גבע, סגן הכלכלן הראשי במשרד האוצר. עשינו לאחרונה איזה שהוא, פרסמנו מיקוד על בעיית המחסור בעובדים זרים. אז מצגת קצרה, אני אציג את עיקר הממצאים. (הצגת מצגת) קודם כל, מה שרואים פה זה את קו המגמה במועסקים במשק, שזה כולל גם ישראלים וגם לא ישראלים. ובניכוי של נעדרים. זאת אומרת, ממש אנשים שעובדים בשטח. שהפוקוס שלנו כשעשינו את העבודה היה מלכתחילה לאו דווקא השוק של המלחמה, אלא גם קודם כל מה קרה בעקבות הקורונה ואז אחר כך גם המלחמה. אז אם מסתכלים לאורך זמן, הנקודות ממש עומדות על הקו. הקו זה קו המגמה ארוך הטווח, בין 13 ו-19. עד הקורונה המשק התנהל כמעט במישרין, המועסקים עלו כמעט בצורה לינארית. ואז היה את השוק הגדול של הקורונה, עם עלייה מאוד גדולה במספר הנעדרים. מה שאנחנו רואים אבל אחרי הקורונה שדי חזרנו, ממש חזרנו לקו המגמה. קצת עברנו מעליו, אבל ממש בצורה זניחה. ואז השוק שוב פעם של המלחמה. ברבעון הראשון היה שוק ממש גדול. מאז איזה שהיא התאוששות, אבל לא התאוששות מלאה, כאשר עדיין מספר המועסקים נמוך משמעותית מקו המגמה. זה נובע הרבה מאוד מהירידה כמובן של עובדים פלסטינים, זה העמודה, הברים האדומים פה. אבל גם של העובדים הישראלים, שירדו מאוד ברבעון הראשון של המלחמה, כשמערכת החינוך הייתה סגורה וכו'. אבל מאז אנחנו רואים התאוששות פלוס יש איזה שהוא גורם ממתן, בין השאר מן הסתם בעקבות העבודה של הוועדה הזאת, של עלייה מאוד ניכרת במספר העובדים הזרים. עלייה שאנחנו מצפים שתמשיך לעלות גם ברבעונים הבאים. כשבמקביל במגמת הירידה או העלייה, זאת אומרת צמצום במינוס של העובדים הישראלים. אבל כשאנחנו עשינו את הניתוח אמרנו אוקיי, הירידה במספר של העובדים לאו דווקא אומרת באופן חד משמעי שיש מחסור בעובדים, כי יכול להיות, ירידה במועסקים יכולה לנבוע או מירידה בהיצע או מירידה בביקוש. יכול להיות שרוצים פחות עובדים במשק ולכן אנחנו רואים פה פחות מועסקים. אז ניסינו לתקוף את השאלה הזאת ביותר מדרך אחת. הדרך הראשונה זה דרך בעצם הנתונים של המשרות הפנויות שהלמ"ס מפרסם. אפשר לראות את זה בקו האדום פה למטה. שוב פעם, לעומת קו המגמה. אפשר לראות עד הקורונה היינו פחות או יותר על קו המגמה. ירידה גדולה בביקוש לעובדים בקורונה, כשעסקים היו סגורים וכו'. אחר כך בהתאוששות מהקורונה היינו הרבה מעל קו המגמה. זאת אומרת, היה ביקוש מאוד גבוה לעובדים והבלגן שהיה אחרי הקורונה כשמעסיקים חיפשו מחדש עובדים. אבל במהלך התקופה הזאת שבין הקורונה למלחמה הייתה רגיעה מאוד משמעותית במשרות הפנויות, ירדנו שוב פעם מתחת לקו המגמה. זה הדרדר עוד יותר במלחמה. אחר כך הייתה התאוששות, אבל עדיין לא הגענו לקו המגמה. זאת אומרת, אנחנו עדיין לא במצב שיש הרבה ביקוש או שיעור מאוד גבוה של משרות פנויות. בקו הכחול למעלה אנחנו יוצרים איזה שהוא פרוקסי לסך כל הביקוש לעובדים במשק, שזה בעצם החיבור של המועסקים פלוס המשרות הפנויות. בעצם זה אמור לענות על השאלה כמה עובדים כלל המועסקים במשק היו רוצים להעסיק. זאת אומרת, אם הם היו יכולים עכשיו, היום למלא את כל המשרות הפנויות שלהם, כמה עובדים היו עובדים. ושוב פעם, אנחנו מסתכלים על זה מול קו המגמה ואנחנו רואים שבמלחמה הייתה ירידה גדולה, אבל לא התאוששנו באופן מלא. זאת אומרת, עדיין יש כאן סימן לביקוש נמוך במשק לעובדים, לאו דווקא גבוה. עוד דרך שניסינו להסתכל, האם יש לנו פה בקשה של ביקוש או היצע, זה דרך השכר. שהתיאוריה אומרת שאם יש לנו ביקוש מאוד גבוה לעובדים והיצע נמוך אז מעסיקים יתחרו על העובדים, מה שיובל לעליית שכר בקצב מוגבר וזה מה שהיינו רואים. אבל זה לא ממש מה שאנחנו רואים. אנחנו חילקנו פה את השכר להייטק וכל שאר המשק. הקו הכחול זה ההייטק ושם אפשר לראות באמת עלייה בקצב מאוד גבוה. המלחמה זה די נכנס לסטגנציה, למרות שבשני הרבעונים האחרונים שנכנסו פה יש כן עלייה. אבל בשאר המשק אנחנו לא רואים מגמה כזאת. למעשה עוד לפני המלחמה, אבל גם בתקופת המלחמה השכר הריאלי, זאת אומרת השכר בניכוי אינפלציה, הוא פחות או יותר בסטגנציה, אנחנו כמעט באותה רמה כמו שהיינו לפני שנתיים. זאת אומרת, שוב פעם, אין כאן אינדיקציה כללית ברמת המקרו, לא ברמה הענפית, למחסור בעובדים שמובילה לתחרות ועלייה בכוח המיקוח של עובדים שיודעים לקחת נתח יותר גדול מהמעסיקים במשא ומתן מולם. זה ברמת המקרו. עשינו גם ניתוח שהוא קצת יותר ברמה הענפית. כאן אני חוזר בעצם לנתון הראשון שהראיתי, של איך כמות המועסקים בכל ענף נראית ביחס לקו המגמה שלה. כי כל הענפים, אנחנו במדינה עם גידול דמוגרפי חיובי. המגמה בכל הענפים האלה היא חיובית. אז שוב פעם, אנחנו רואים פה עד כמה ענף נראה מול קו המגמה שלו במהלך המלחמה. נתמקד בברים האדומים. אז מה שאפשר לראות פה זה שהרבה ענפים פה הם במינוס, רוב הענפים. המינוס הכי גדול פה הוא בענף הבינוי, שזה מוכר וידוע, בעיה ברורה. אבל יש כאן עוד ענפים שהם במינוס. אבל ניסינו גם להשלים את התמונה. כי שוב פעם, זה שיש ירידה בתעסוקה לאו דווקא נובעת מצד ההיצע, יכול להיות שזה גם נובע מצד הביקוש. אז הסתכלנו גם על משרות הפנויות. לראות האם בענפים האלה שבהם ראינו ירידה בתעסוקה היינו מצפים אם יש מחסור שנראה גם עלייה במשרות הפנויות. אבל זה לאו דווקא התמונה. כאן אנחנו רואים בעצם את הסטייה מול קו המגמה בכל ענף במשרות הפנויות. הענף היחיד שבו אנחנו רואים ממש עלייה במשרות הפנויות ביחס לקו המגמה זה ענף הבינוי. זה בצד שמאל. כמעט בכל שאר הענפים או שאנחנו רואים שאנחנו ממש על קו המגמה, זאת אומרת לא משהו חריג. או שאנחנו פשוט במינוס, שהמשרות הפנויות כרגע ברמה נמוכה. אז שוב פעם, אנחנו לא באים ואומרים שבהכרח אין במשרות האלה מחסור בעובדים. הנקודה היא שאנחנו לא רואים פה אינדיקציה ברורה למחסור בעובדים, מלבד בענף הבינוי ששם יש מחסור מאוד ברור וזו בעיה מוכרת ואנחנו רואים אותה גם בנתונים שלנו. זה בגדול הנתונים. אם יש עוד שאלות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם המשרד בוחן את השלכות הרוחב על הגידול במספר העובדים הזרים על תעסוקת ישראלים, על המשק, על החברה ועל עצמאות המשק בשעת חירום? << אורח >> אסף גבע: << אורח >> אני אגיד שזה משהו שדי קשה לעשות אותו בצורה שוטפת. כי כשאנחנו מסתכלים נניח חודש חודש יש הרבה מאוד גורמים שמשפיעים על שיעור התעסוקה, שיעור הבלתי מועסקים, השכר וכו'. אז קשה לנו לעשות את הבידוד הזה של ההשפעה הספציפית שלהם. זה משהו שצריך לבחון יותר לאורך זמן ובצורה יותר מעמיקה. בעבר היו כמה מחקרים שעשו את זה, באקדמיה. שהראו שעלייה בעובדים זרים מובילה בגידול באי השוויון ולירידה בתעסוקה מקורית, של מכון אהרון ושל מומי דהן. אבל אין לנו משהו עדכני. אנחנו כרגע מתכננים לעשות משהו ספציפית על ענף הבניין. אבל אין לנו איזה שהוא ממצא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. לכם יש ממצא? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לנו יש של משרד הבינוי והשיכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אז אחר כך להתייחס. אתה רוצה להתייחס? << אורח >> גל זוהר: << אורח >> כמה דברים קטנים. קודם כל, כמו שנאמר, בעצם אחד הדברים המרכזיים זה להסתכל גם על הפערי היצע ביקוש. אני חושב שזה בעצם, אנחנו חושבים שזה בעצם אחת הנקודות המשמעותיות. זאת אומרת, גם על המשרות וגם על מחפשי העבודה באשר הם. דבר נוסף, בעצם אחד הדברים המשמעותיים זה לנסות בעצם לפרק את זה גם לקבוצות משנה. כי הרבה פעמים נתונים משלימים אחד את השני מכל מיני שינויים. לכן כשאנחנו מנסים להסתכל על הנתונים אנחנו כן יכולים לראות פערים במקצועות מסוימים. למשל במכונאים ומתקנים של כלי רכב אנחנו רואים בעצם שינוי משמעותי כבר בעצם מחסור בעובדים לעומת שנה קודמת, לעומת לפני שנתיים. זאת אומרת, זה תהליכים שכבר נמשכים לאורך זמן. לכן בעצם אחד הדברים המרכזיים זה בעצם לנסות להפריד לפי המקצועות השונים בפנים. אנחנו מסתכלים בעיקר על משלחי היד. אנחנו רואים את זה בבינוי כמובן בצורה משמעותית. עוזרי מכירות וכו'. נהגים אנחנו רואים איזה עלייה שגם נמשכת במחסור. ועוד פעם, ההסתכלות כל הזמן לשים את זה אחד מול השני. ועוד נתון לטעמנו מאוד משמעותי זה ההסתכלות גם אזורית. זאת אומרת, אם אנחנו מסתכלים ברמה ארצית לפעמים אנחנו רואים במרכז עודף של עובדים או במקומות אחרים ובמקומות אחרים אנחנו רואים מחסור משמעותי. למשל בפריפריה בעיקר בתעשייה. ושם אנחנו מבינים. זאת אומרת, אלה פערים שאנחנו צריכים לדעת לסגור אותם, כי ברמת המקרו לפעמים הם מאזנים אחד את השני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. יש שאלה נוספת, האם יש צורך בגורם ממשלתי שיהיה אמון על זיהוי הענפים במחסור, יבחן את המאמצים הנדרשים להגדלת מספר העובדים הישראלים בהם, יעריך את יעילותם של המאמצים שיושמו ויפעל לעיצוב מענים נוספים מעבר להבאת עובדים זרים? אם כן, מיהו הגורם הממשלתי שיהיה אמון על כך ומיהם הגורמים הממשלתיים שצריכים להשתתף בכך? << אורח >> אסף גבע: << אורח >> נראה לי ראוי מאוד שיהיה גוף שיתכלל את ההתעסקות הזאת. אני לא מרגיש שאני בפוזיציה להגיד מי זה צריך להיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, ברור. << אורח >> אסף גבע: << אורח >> היה כאן ויכוח, אני לא הולך לנסות להכריע בו. אבל בהחלט זה משהו שנשמח לסייע בו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מיכל, את יכולה להתייחס בבקשה? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> קודם כל תודה על הדיון הזה, הוא ממש חשוב. אני מיכל ארן, אגף בכיר אסטרטגיה במשרד הבינוי והשיכון. קבועה פה, חיה פה, נושמת פה. אני או הצוות. ועינבל הייתה פעם איתי בשוחות פה ביחד לתוך האירוע. האמת, שפספסתי חלק מדברי הפתיחה, אבל אני משוכנעת, בגלל שעינבל מכירה ממש טוב את המצוקה של ענף הבניין היטב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אניא שמח שתשתתפי ביום שני גם עם מנכ"ל הבינוי. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> בוודאי. אני מכינה את המצגת. אז ככה: אני אגיד כזה דבר, עינבל באמת מכירה את הצורך ואני חושבת שאם אני רוצה לדייק כמה דברים קטנים זה אחד שענף הבניין הוא חריג ביחס להרבה מאוד שיח התעסוקה הקיים פה. הוא קצת ייחודי. ראו את זה בנתונים שעכשיו פורסמו גם כאן. אבל רואים את זה גם במציאות בשטח. המחסור מאוד גדול עדיין. זאת אומרת, אנחנו הרבה אחרי ה-7 באוקטובר, אנחנו במחסור מאוד גדול. ואני חושבת שאם יש קו מרכזי שהמשרד שלנו מנסה עכשיו להוביל זה עניין התמהיל והמגוון. זאת אומרת, אי אפשר רק עובדים זרים, אבל צריך הרבה. ואי אפשר להסתכל אך ורק על מדינות מסוימות בתוך הדבר הזה. זאת אומרת היבטים של מאיפה מביאים, מה המקורות. וכמובן כוח עבודה ישראלי הוא נכס. נדרש. אני אגיד משהו בענף הבניין. הרבה פעמים אתה מתחיל כפועל בעבודה עברית מה שנקרא. אבל אחר כך הופך להיות קבלן. ובעינינו זה מבורך. זה תהליך ממש טוב, אנחנו רוצים לראות כמה שיותר אנשים נכנסים לתוך הענף. אבל הענף גם סובל מדימוי מאוד לא טוב. ואני חושבת שהאירוע של כוח עבודה בתוך הענף הוא לא אירוע של שכר. ולראיה, היו כמה פרויקטים שבוצעו בתוך ענף הבניין. אגב, גם עם חקלאות. כדי לעודד ולהגדיל את השכר. היה עם ביטוח לאומי את המענקים, היה גם השקעה גדולה בהכשרות. אני חושבת שהאירוע הוא לא בהכרח כמה כסף משלמים לך. וגם צריך, דיברת קצת על הגיוון בתוך הדבר הזה. צריך לעשות הפרדה גם בין סוגים של עבודות בתוך בניין. זאת אומרת, לעבוד באתר בניין כקבלן גדול יהיה מאוד קשה לשלב ישראלים בתוך האירוע הזה שלא בתפקידים ניהוליים, אלא בעבודות רטובות. יהיה קשה מאוד לשלב בתוך הענף עובדים ישראלים. לעומת זאת, בקבלני שיפוצים, ויש 5,000 קבלנים רשומים כאלה לפחות, שם נדרש לעשות איזה שהוא מאמץ נוסף ולראות איך מצליחים להביא מעבר לעובדים זרים שגם נפתחה להם הדלת, בכל זאת עובדים ישראלים. כי זה האפיק המובילי להפוך אחר כך בעצמך לקבלן. זה סוג העסקה עם מערכת יחסים הרבה יותר אישית, הרבה יותר משפחתית במובן מסוים ולאורך טווח. לכן צריך למקד מאמצים בהסתכלות שלנו. לא רק להביא עובדים ישראלים לענף, אלא גם מאיפה ולאיזה תחומים. המשרד שלנו מאוד עוסק עכשיו בדבר הזה, במיפוי הזה. כדי לנסות להבין, יש גם עבודה שאנחנו מניעים, לצרכים הכלליים של הענף. פה אני אגיד עוד כמה נקודות חשובות אחרונות בעיניי. א', הנתונים מראים, וזה אובייקטיבי, שככל שנכנסים עובדים זרים לתוך הענף יש גידול במספר העובדים הישראלים שנכנסים לענף. לא פוחת, לא מחליף, סוג אחר של עבודה. התייחסתם פה למנהלי עבודה. מנהלי עבודה באמת במחסור, אבל אין מה להשוות למחסור העובדים בעבודות רטובות. ואנחנו רואים שככל שיש יותר כאלה עובדים זרים, אז דווקא תעסוקת הישראלים גדלה. וזה צריך ללמד אותנו על שינוי התעסוקה שעליו דיברו פה קודם ועל איפה אנחנו צריכים למקד כוח עבודה ישראלי בתוך הענף ולהבין שכנראה הוא לא יהיה תפסן או כנראה לא יהיה ברזלן, אבל רוב הסיכויים שמנהל עבודה, מנהל בטיחות, מנהל צוות אפילו של כוח עבודה כן. ולשם צריך ל כוון. אלה כיווני המסלול שאליהם צריך ללכת. גם אינסטלציה, תחום שמשלם המון כסף. תחום שיש במחסור ואנשים ישימו עליו, על אינסטלטור טוב הרבה מאוד. זה לא מה שיניע את העבודה. אז צריך אולי לייצר איזה שהוא אופק מובילי בתוך הדבר הזה. ודווקא אני חושבת ששירות התעסוקה יודעים לעשות את ההסתכלות הזאת. אני כאילו רוצה רגע להרים ולהגיד בואו נעשה משהו יחד גם. אני חושבת שאנחנו צריכים למתג מחדש את ענף הבניין. אנחנו צריכים לעבוד בתוך ענף הבניין, לפרק אותו לגורמים ולהסתכל כאן מתאים תעסוקת ישראלים. ואם כאן, אז מה המסלול המובילי ואיך אנחנו מניעים ואיך אנחנו משווקים את הדבר הזה יותר טוב. אגב, לא מעניין אותי מי הגוף שאיתנו, מעניין אותי מי שיודע להביא לי את השטח, אני כצרכן בהיבט הזה. להביא את השטח ואת הבירוקרטיה ונעשה את הפעולה הזאת בצורה משותפת, אני שם. דבר אחרון שאני רוצה להגיד בהקשר הזה, אנחנו גם התנסנו באיזה שהוא מיזם שכולל הכשרות והשמה בקצה שלו. גם אנחנו מאותגרים בחלק מהמקצועות למצוא ביקוש. יש אנשים שרוצים. אנחנו מממנים את ההכשרה ואנחנו דואגים להשמה, יחד עם ההתאחדות. חצי שנה יכולה להיות משכורת של 15,000 שקלים בחודש בהתחלה שלה, עם מסלול עלייה. ועדיין יש קושי בביקוש של אנשים, להירשם. ואנחנו מטרגטים מילואימניקים ואנחנו מטרגטים אוכלוסיות מהמגזר החרדי ובטח ערבי. הכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה נרשמו עד כה? << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> תשאלו את עצמכם למה לא רוצים לבוא לעבוד בענף הבניין. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני יודעת למה לא רוצים לעבוד בענף הבניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה, מה הסיבה? << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אני יודע, אני עובר את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, מה הסיבה? את יכולה לפרט? למה בכל זאת לא? << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> קודם כל תפתרו את הבעיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה בעיות אבל? << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> למה הסיבה שישראלים לא רוצים לבוא לענף הבניין. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אז אני רוצה להתממשק לזה ולהגיד. ב-7 באוקטובר היה את האירוע ואנחנו כולנו טקסנו עצות ביחד ואחד הפרויקטים שהיו הוא באמת המענק הכספי הנוסף על העבודה המועדפת שכבר קיימת, יחד עם ביטוח לאומי. והיה קמפיין לנו, משרד הבינוי והשיכון, יחד עם ההתאחדות לגבי המענק הזה של ביטוח לאומי והיה קמפיין למשרד החקלאות. למשרד החקלאות, אני מדברת עכשיו רק על ביקוש, אני לא מדברת בסוף מה יצא מזה ומה הצלחנו. היו שם כל מיני כשלים שניסינו לפתור, לא משנה. אני רוצה לדבר על הביקוש. למשרד החקלאות נרשמו 33,000 ישראלים שהתעניינו. למשרד הבינוי והשיכון 900. זה הדלתא בביקוש בענף הבניין. צריך למתג אותו אחרת, צריך לשפר אותו. ועכשיו הרמת לי להנחתה. כי אני חושבת שאחת הסיבות גם קשורות בשיטת העבודה הקונבנציונלית והצורה שבה אנחנו רגילים לעבוד ואנחנו חייבים לדבר על החדשנות ועל הטעמה של חדשנות בענף הבניין וצורת עבודה חדשנית ומעבר מהאתר למפעל יביא לנו עובדים ישראלים. לכן אנחנו שמים הרבה מאוד דגש השנה בתוכנית שלנו ב-2026. גם פרסמנו תוכנית אסטרטגית מאוד מקיפה בספטמבר לאיך המשרד צריך לעשות את זה. לא קיבלנו את כל התקציב שהיינו רוצים לקבל, אבל זה בסדר, כי אנחנו מתחילים לעבוד. התוכנית היא תוכנית מבחינתנו חומש. בתוכה יש פעילות שאנחנו רוצים להניע. אנחנו רוצים לראות מענקים לקבלנים לחדשנות. אנחנו רוצים לראות מעבר לעולמות תוכן מקצועיים אחרים. והדבר הזה יביא איתו שיטות העסקה שנוגעות לנקודה המדוברת פה עוד בתחילת האירוע ויביא איתו כוח עבודה ישראלי, בטוח, לכל הענף. כי ככל שאנחנו משנים את תנאי העבודה בתוך הענף, שהם באתר והם אינטנסיביים. ואגב, עם הרבה מאוד צורך בבטיחות והכשרות ובגובה ומעבירים, ככל שניתן, את הנטל הזה למפעל, לפס ייצור, ומשנעים אחר כך משם, אנחנו נרוויח הרבה עובדים ישראלים. אני חושבת שבזה טמון, גם במיתוג של הענף כרגע. ואנחנו חייבים להמשיך להביא כוח עבודה זר כרגע. כן, אני רגע רוצה להגיד, אנחנו במחסור עדיין מאוד גדול. הדברים לא סותרים. זאת עבודה של מצד אחד לתת מענה לצורכי השוק כאן ועכשיו ומצד שני הסתכלות אסטרטגיה. זה התפקיד שלי, אני אסטרטגיה. הסתכלות ארוכת טווח על איך מטמיעים חדשנות, איך מתאימים את צרכי השוק בתוך הדבר הזה. ואני מבחינתי אשמח לכל שותפות בתוך האירוע הזה. אנחנו היום ממפים את זה בתוך המשרד. נשמח להביא את המידע שאנחנו אוספים ולעבוד עם מי שאפשר. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> מיכל, זה גם מעוגן בהחלטת ממשלה, נכון? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> חלק מהדברים מעוגנים. חלק מעוגנים בהחלטת ממשלה, חלק יוזמות חדשות. חלק עיגנו בהחלטת ממשלה, כשהיינו צריכים לעגן תקציב או לעבוד משרדים משותף. חלק מהדברים הם יוזמות שהמשרד עכשיו מניע ב-2026 ששריינו להם תקציב ב-2025 ואנחנו מתחילים לעבוד. אז כל שותף בדרך ישמח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בהצלחה רבה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אנחנו בהחלט שותפים שלכם, מיכל. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> אני אשמח להתייחס רגע. אם אפשר, יפעת סיטרואן, משרד העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> אני אשמח שנייה, אני אתחיל בהקשר דווקא של בניין ואז אני אדבר באופן כללי. קודם כל, בענף הבניין באמת זה ענף שמעבר לקושי, האתגר באמת, המחסור שם הוא באמת מאוד אקוטי וצריך להמשיך להביא עובדים זרים. אבל אני כן רוצה לעדכן שיש לנו פרויקט, שנעשה אותו כמובן גם בשיתוף משרד הבינוי, של סנדבוק בעצם רגולטורי. לנסות להביא בעצם חדשנות לענף הבניין במטרה להקל שם גם תהליכים באמת כמו שמיכל פה ציינה, חדשנות כן יכולה להוות איזה שהוא פתרון בטווח קצת יותר ארוך. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> יש לנו קצת פרויקטים מקבילים פה, יפעת, אני ואת נעשה סדר אחר כך. אם מקריאים פרויקטים של המשרד בהקשר הזה ונראה לי כדאי שנתאם. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> אני מדברת על סנדבוק רגולטורי בנושא בטיחות. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אוקיי, אז זה לא סותר, אין בעיה. בטיחות זה אירוע, אני איתך. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> אנחנו אתכם בתיאום ובפגישות. זה ככה רק לגבי הנושא הזה של הבניין. אני כן רוצה שנייה להתייחס לשאלות שהועברו אלינו ובאמת אני מתנצלת שלא העברנו בזמן את התשובות. קודם כל, מבחינתנו משרד העבודה הוא בהחלט הגורם שאמון על מיפוי המצב והבנה איפה יש מחסור, באיזה ענפים חסר עובדים ובעצם ניתוח של ממה נובע המחסור. זה משהו שאנחנו עושים בשגרה ברמה חודשית. מנטרים את הנתונים. כרגע הנתונים הקיימים במדינת ישראל זה נתוני למ"ס. מה שאומר שהנתונים שלנו הם נתונים אגרגטיביים, מבוססים על סקר. אחד מהפרויקטים שאנחנו מובילים השנה ביחד עם משרד האוצר, עם אגף תקציבים, זה לנסות להוביל בעצם תהליך של להתחיל לאסוף מידע מינהלי. העברנו איזה שהיא טיוטה של זה בחוק ההסדרים האחרון, אנחנו מקווים שזה יעבור באמת בכנסת. בעצם זה להתחיל לאסוף ממעסיקים במה העובדים שלהם עובדים ואז נוכל להבין תמונת מצב יותר נכונה על שוק העבודה בזמן אמת. הרעיון זה שזה יהיה בדיווח של טופס 100. זה ייקח כחמש שנים. אני אומרת, זה איזה שהוא תהליך. תהליך ארוך. כדי להכין גם את המעסיקים מתחילים מאיזה שהוא פיילוט השנה. אבל זה איזה תהליך טווח ארוך שאנחנו אומרים המדינה לא יודעת מספיק טוב מה קורה. עשינו השוואה בין לאומית וראינו שבמדינות רבות זה כבר קיים מעל עשר במדינות באירופה. לכן זה משהו שאנחנו קודם כל רוצים להביא לישראל, להתחיל להביא נתונים ברמה מינהלית. זה לגבי איסוף נתונים. יש לנו עוד פרויקטים דיגיטליים של בעצם לאסוף מידע מלוחות מודעות, כדי גם להשלים תמונת ביקושים. להבין איפה באמת יש צורך בעובדים במשק הישראלי ובעצם לדעת האם באמת נובע ממחסור. האם באמת יש ביקוש. פה אסף התייחס קצת, להבין שנייה מאיזה צד. האם יש היצג גדול או ביקוש. ובאמת אנחנו מנסים לעשות איזה שהוא ניתוח. אז גם זה יש לנו פרויקט שהוא מבוסס על ניתוח מודעות. בעצם נעשה כפיילוט וזה מאפשר לנו לקבל תמונת מצב על איזה מקצועות, שוב, זה מוגבל רק ללוחות מודעות, לכן זה לא כל המקצועות שצוינו פה בהכרח, אבל זה כן גם ברמת אזור גיאוגרפי. זה ברמת איך אנחנו תופסים את המיפוי של מצב שוק העבודה ואת התפיסה שלנו. לגבי ענפים במחסור, אז אסף פה התייחס לענף הבינוי, שהוא ענף מובהק ובאמת גם אנחנו מסכימים שזה הענף הכי מובהק שיש בו היום מחסור, למרות שהם קיבלו מכסות מאוד גבוהות שאמורות לכסות את כל הפער שנוצר עקב יציאת הפלסטינאים. ועדיין אנחנו רואים שיש פה מחסור. ולכן שם באמת יש צורך. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> רק המכסה לא מכסה את הפער, חשוב לי להגיד. היא ראשונית מבחינתנו. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> בתיאוריה היא מכסה את הפער של הפלסטינים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> בתיאוריה. היא לא. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> היא פשוט עוד לא מומשה. אני מדברת על המכסה, אני לא מדברת על המימוש. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, לא, גם אני מדברת על המכסה. המכסה מבחינתנו היא אינדיקטור לשוק לאן הוא מכוון גם. והיא כרגע לא נותנת בהכרח את המענה. אני חושבת שכאשר היא נקבעה היא נקבעה במחשבה שיש איזה אי ודאות לגבי הפלסטינים. ועכשיו נראה לי שאנחנו כבר מקבלים תמונה קצת אחרת. אז באמת בענף הבנייה, אני אומרת, זה ענף שאנחנו מסכימים שצריך פה באמת פתרון כזה. אני כן אגיד שעשינו מחקר בנושא הזה, להבין מה היו ההשפעות. ענף הבניין גם לפני כן היו בו פלסטינים והיו שם הרבה בעצם מבחינתנו עובדים לא ישראלים. עשינו מחקר לבדוק מה קרה לשוק העבודה בישראל בעקבות הכניסה של אותם עובדים. ובאמת בענף הבניין ספציפית לא ראינו פגיעה בעובדים ישראלים, אפילו הפוך. באמת ראינו התקדמות גם של העובדים, גם של האוכלוסיות שעבדו ברמה יותר נמוכה ראינו אותם עובדים לתפקידים יותר בכירים וגם האוכלוסייה היהודית הישראלית עלתה לתפקידים עוד יותר בכירים. באמת ראינו שלא הייתה יציאה של עובדים ישראלים, אלא התקדמות. זה כן משהו שהרגיע אותנו לגבי ענף הבניין. אבל זה לא אומר לגבי יתר הענפים וזה לא אומר לגבי השינויים שקרו בשנה האחרונה בהגדלת המכסות באמת מאוד משמעותית בהרבה ענפי משק שאנחנו כן צריכים בעצם לבדוק את זה לפני שמגדילים לעוד מכסות, כדי שלא יפגעו העובדים הישראלים. מה שאסף פה ציין במחקרים קודמים, יש חשש לפגיעה ולדחיקת עובדים ישראלים גם במובנים של ירידה בשכר ממש. זה ממש חשוב. בענף האוכל והאירוח כן ראינו שיש באמת מחסור. הרבה משרות פנויות. אני כן אגיד שהמשרות הפנויות הם לא בהכרח מדברים רק על מחסור. יש משהו בענף המסחר והאוכל והאירוח שבעצם יש בו תחלופה קבועה. כי העובדים שם זה בדרך כלל עובדים לזמן קצר. הרבה פעמים צעירים. לכן זה גם טבעי שנראה שם יותר משרות פנויות. וזה משהו שהוא לאורך זמן. הוא עקבי. ואם באמת בודקים קו מגמה זה משהו שהוא תמיד גבוה ביחס לענפים האחרים ולכן לא בהכרח צריך שם איזה שהוא סיוע. בענף המסחר אני אגיד כן יש בעצם עלייה במשרות הפנויות. אבל א' הם קיבלו מכסה לראשונה, 25,000 שהיא טרם מומשה. לכן צריך לראות. כרגע המחסור עמד על 24,000 עובדים במשרות הפנויות והם קיבלו כבר 25,000 במכסה. לכן אנחנו לא רואים פה איזה שהוא צורך בהתערבות. יותר מזה אני אגיד שמבדיקות שלנו של נתונים איפה אנחנו שמים את העובדים, אנחנו במשרד העבודה עובדים בעיקר עם אוכלוסייה שהיא בעצם לא מובטלת, היא בכלל לא מועסקת. זו אוכלוסייה שבפוטנציאל שלה היא יכולה להיכנס לשוק העבודה. וכן ראינו שלענף המסחר אנחנו מצליחים להכניס. אז גם לשם צריך לשים לב. אנחנו מכניסים גם מתוכניות של חרדים, גם אוכלוסיות של ערבים. כלומר, עם האוכלוסיות שאנחנו מגדירים אוכלוסיות יעד של המשרד אנחנו מצליחים להכניס לשם. לכן גם שם צריך להיזהר ולא להגדיל שם עוד מכסות, כדי לא לפגוע באותן אוכלוסיות. אני כן אגיד שנעשו פה, מיכל קצת ציינה על התהליכים והצעדים שננקטו בתחילת המלחמה. נעשו שני מענקים גם לחקלאות וגם לבניין. אני אגיד ש-א' לא בדקו את האפקטיביות שלהם. ב', אני שומעת מהשטח שהרבה לא הכירו את המענקים האלו. אז להגיד שפרסמו עכשיו באיזה שהוא זה, צריך פה לבחון את זה. בסוף קיבלו את זה ממש מעט אנשים, 3,500 אנשים קיבלו את המענקים האלו. זה כלום. זה נתוני ביטוח לאומי. זה בטח לא איזה משהו שאפשר לבסס עליו תפיסה לא לפה ולא לפה. אנחנו כן מציעים לבחון את התהליך הזה של לנסות לתת תמריצים, לדייק את זה לעובדים שהם לא מועסקים, כדי שלא יהיה קניבליזם בין הענפים. כן ראינו מעברים של עובדים לא מיומנים מענף אחד לענף אחר שיצר מחסור. למשל ענף המסחר חלק מהמחסור שלו נבע מזה שעובדים עברו לענף הבניין. אנחנו לא רוצים לייצר פה מחסור בענף אחר, אלא לחשוב איך מגדילים את העוגה. זה עוד איזה מחשבות שאנחנו מאוד היינו רוצים ללכת לכיוון הזה. אני אגיד שאנחנו במשרד העבודה יש לנו מבחינת השלוחות בשטח, יש לנו 52 מרכזים בעיקר לאוכלוסיות, אבל גם ל-50 פלוס, גם לצעירים, גם למפונים. בעצם להרבה תמהילים. אנחנו פה מנסים באמת קודם כל לדייק ולשלב אנשים שלא עבדו מעולם בשוק העבודה, זה הדבר הראשון. הדבר השני זה כן גם לנסות לשפר את השכר של עובדים קיימים בקרב אותן קבוצות. אז נעשה באמת הרבה. בדקנו גם כמה מתוכם באמת השתלבו בענפים וכן ראינו שהשתלבו גם בענפים האלו שהם במחסור. לכן צריך לבדוק את זה, שהם לא ייפגעו קבוצות האוכלוסייה האלו. מבחינת תקציבים, המשרד שלנו בעצם זה התפקיד של משרד העבודה. התפקיד של משרד העבודה זה לשלב כוח אדם בישראל במקומות עבודה. ובעצם אנחנו כמטרה מנסים קודם כל לשלב במקצועות בשכר יותר גבוה ולכן זה לא תמיד תחליפי וזה נכון גם. אבל אנחנו כתקציב משקיעים בזה שלושה מיליארד בשנה. אז כן חשוב להבין שיש משרד שאמון על זה. זה גם נקבע בהחלטת ממשלה 198, הגדירה לנו גם יעדים של מה אנחנו צריכים למדוד ומה הצורה שצריכה להיות לכל הכשרה שאנחנו עושים. לאיזה שיעורי תעסוקה אנחנו צריכים להביא את האוכלוסיות. אני אגיד שיש לנו פה גם אתגרים. יש שתי קבוצות אוכלוסייה שאנחנו לא מצליחים בעצם להתקדם לכיוון היעד שהוצב לנו עד 2030. זה גם קבוצת הגברים הערבים וגם קבוצת הגברים החרדים. אלה שתי קבוצות שאנחנו לא מצליחים לפצח עדיין איך באמת להביא אותם לתעסוקה. להגדיל את שיעורי התעסוקה שלהם. והן קבוצות עם פוטנציאל. זה הפוטנציאל שלנו במדינת ישראל לאיזה קבוצות אפשר להביא לעבוד. גם במקצועות האלה, ואני אגיד שיש הרבה תהליכים שניסו לקדם בענף הבניין ועוד ענפים, שמנסים להביא את האוכלוסיות האלו. וצריך גם שם להשקיע עוד מאמצים ולחשוב איך אפשר לעשות פה בשיתוף פעולה. ואפשר לחשוב ביחד איך מצליחים בכל זאת להביא לאותם ענפים עובדים ישראלים. בעיקר מלא מועסקים. בעיקר דווקא להכניס עוד אנשים לתוך שוק העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם מנצלים את השלושה מיליארד שקלים? את אמרת בשנה. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> אני אגיד, כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא נוצל במלואו? << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> הניצול התקציבי שלנו מאוד גבוה. אנחנו עמדנו השנה על 91% ניצול. אני כן אגיד שחלק מהתקציב הזה הוא לטובת עידוד תעסוקת הורים. כלומר, תקציב בעצם של סבסוד מעונות יום. גם מבחינתנו כל התפיסה הזאת זה לעודד הורים לצאת לשוק העבודה ואנחנו רוצים לראות את זה משפיע באמת על יציאה של יותר ויותר אוכלוסיות. שידעו שהם מתומרצים על זה ואנחנו מסבסדים. זה הסכום הכי משמעותי. זה 1.9 מיליארד. אז בעצם סכום מאוד משמעותי הולך לכיוון הזה. ויתר הסכומים מחולקים בין לימודי הנדסאות, בעצם הכשרה טכנולוגית. גם שם אנחנו מתמרצים שילוב אוכלוסיות, מקבלים מענקים יותר גבוהים לאוכלוסיות שמסיימות את הלימודים. יש המון תוכניות ייעודיות לקבוצות אוכלוסייה גם בלימודי הנדסאות. גם שם יש פוטנציאל מאוד גדול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה לפרט לגבי אזרחים ותיקים? << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> אין לנו אזרחים ותיקים, יש לנו 50 פלוס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל חשבתם לעשות לגבי אזרחים ותיקים? כי יש הרבה פניות בקרב האזרחים הוותיקים. ואני אומרת שהוא כוח אדם נהדר. יש להם ניסיון. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> בדיוק עשינו מחקר, אנחנו בדיוק הולכים לפרסם השבוע מחקר על אוכלוסיית המבוגרים. באמת בחנו מעל גיל 50, כולל אוכלוסייה של אזרחים ותיקים. וראינו ירידה מאוד גדולה בשיעורי התעסוקה שם בשנתיים האחרונות. אני אגיד, זה לא, משרד העבודה פחות מתעסק עם זה, אבל זה בהחלט משהו שאנחנו נשים עליו זרקור. ממש נפרסם אוטוטו את המחקר. הוא באמת מראה ירידה מאוד משמעותית בשיעורי התעסוקה של קבוצת האוכלוסייה הזאת, ירידה של 50% בערך ביחס לתעסוקה שלהם לפני. זה לא פוטנציאל העבודות האלו, אבל זה בהחלט פוטנציאל תעסוקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, ברור. אבל אני אומרת באופן כללי, הם פונים הרבה. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> בצדק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד הביטחון בזום, נשמע אותו. << אורח >> איריס שלפצר: << אורח >> צוהריים טובים, שמי אירס שלפצר, אני ראש תחום תעסוקה במחוז דן באגף שיקום נכים. קצת לסבר את האוזן, לפני המלחמה עסקנו וטיפלנו בכ-58,000 נכי צה"ל. בעקבות המלחמה נוספו לנו עוד כ-20,000. היום אנחנו מטפלים ב-84,000 נכים. מבחינת התעסוקה אנחנו נותנים הכשרות מקצועיות. אם זה טרום שיקום, קורסים, לימודי תואר ראשון. כל מה שקשור בהכשרה. ייעוץ להכוונה של לימודים, אבחונים תעסוקתיים. אנחנו נותנים גם ליווי בחיפוש עבודה. זה מה שאנחנו נותנים מבחינת העבודה של הכנה לראיונות עבודה. אם זה ליווי ממש אל מול מעסיקים, התערבות במניעת פיטורים. כל המערך של מרגע הפציעה וכל השיקום שלו התעסוקתי השכלתי על מנת להביא אותו לקצה. אני מאוד מתחברת למה שנאמר כאן קודם לכן מהבחינה של הלואו-טק. האוכלוסייה שמגיעה אלינו היום מחרבות ברזל אלה חבר'ה צעירים שבפוטנציאל שלהם ובדרישת העבודה שלהם, אני מתחברת למה שעינבל אמרה, הם רוצים יותר מקצועות היי-טק, פחות הלואו-טק. כן יש דרישה של מעסיקים בשוק העבודה של הרבה מעסיקים שאנחנו עובדים איתם, ותכף אני אפרט קצת מה אנחנו עושים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו רוצים בבקשה שתתמקדי בחיילים משוחררים, נכי צה"ל, כמו הפרויקט מול חברת חשמל. << אורח >> איריס שלפצר: << אורח >> אוקיי. אז אני אתן דוגמה של חברת חשמל. היה לנו פרויקט שנקרא ניצן אור, שהוא קלט למעשה נכים, לא משנה מה הגיל שלהם, כעל תקניים בחברת החשמל. זה היה נהדר. היום אני בקשר עם חברת חשמל מאוד טוב, היום זה קצת השתנה. מה זה אומר? אם בעבר הייתי רוצה לקלוט נכה בשיעור חצי משרה או כל שיעור אחר בתפקיד כזה או אחר בתוך חברת החשמל, היינו עושים איזה שהוא ממשק של תיווך אל מול המעסיק. ראיון עבודה, עובר איזה שהוא מרכז הערכה מאוד מינורי, רופא תעסוקתי ונקלט מיידית כעובד חברת חשמל. היום זה קצת השתנה. זה אומר שאם היום אני רוצה להעסיק בתוך חברת חשמל נכה הוא צריך לעבור דרך מכרז פומבי בקטגוריה של נכה צה"ל. אז זה היה פתרון נהדר. דרך אגב, גם בנק דיסקונט עשינו איתם שיתוף פעולה לפני כמה שנים טובות עם ההסתדרות. הם הקציבו לנו מספר משרות לנכי צה"ל ובאמת שילבו שם מהיום הראשון נכי צה"ל שהם עובדי בנק דיסקונט. היום אנחנו עושים הרבה הכשרות. משרד הביטחון עכשיו סיים שני מחזורים של קורסים לסייבר, עם השמה בקצה. כנ"ל חברת החשמל, צים עושים, רפאל עושים. אנחנו בשיתופי פעולה עם הרבה מאוד מעסיקים שעושים הכשרות בנושא של סייבר. כמובן כפוף למערך הסייבר הבין לאומי עם נציבות שירות המדינה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> התוכניות האלה הן גם לחיילים משוחררים וגם לנכי צה"ל? << אורח >> איריס שלפצר: << אורח >> חיילים משוחררים, במידה והם נפצעו והם מוכרים כנכי צה"ל אז הם נכנסים אלינו. אבל חייל משוחרר אם הוא לא נפצע הוא לא מגיע אלינו. אני מדברת כאן על אגף השיקום בלבד. כולל מילואימניקים שהם עבדו לפני כן ומשהו בעקבות הפציעה השתבש והם אינם יכולים לעסוק במה שעסקו לפני כן, אנחנו פותחים בפניהם אפשרות של קורסים והכשרות אל מול מקומות עבודה. יש לנו שיתוף פעולה נהדר גם עם תעשייה אווירית, משרות שהם פותחים אלינו אנחנו משלבים. יש לנו שיתופי פעולה אם אלביט. גם נתיבי ישראל, יש לנו עכשיו מחזור שמסתיים. הם נותנים אמנם לא השמה בקצה, המון מנטורים של מנהלים בכירים בתוך מקום העבודה שאכן מלווים את הנכים שלנו, שמחפשים עבודה. איזה שהוא מנטורינג עד השמה בקצה בכלל בשוק העבודה מבחינה תעסוקה שכירה מפרנסת. זה מאוד בגדול. מה שכן, לי בתור ראש תחום תעסוקה, כשאני מסתכלת ואני שומעת ומקשיבה מה שקורה כאן בשוק הישראלי, כשאני מלווה מועמד לבדוק ולבחון את עצמו כמתאים לתפקיד זה נחסם קצת באיזה שהם קשיים. אם זה בדרישות התפקיד, אם זה בתהליכי המיון שמקשים. כי אוכלוסיית נכי צה"ל זו אוכלוסייה שהיא שונה במהות שלה, בפציעות שלה, בתפיסתה בעולם העבודה מכלל האנשים עם מוגבלות או גיוון תעסוקתי שקיים בשוק העבודה. אני לא זוכרת מי אמר, אנחנו מוקירים להם תודה. והתחושה שלהם שאכן אנחנו נפצענו, אנחנו נעדרנו מהעבודה, אנחנו נפלטנו משוק העבודה בעקבות המילואים עכשיו, אם זה בגין חרבות ברזל. אנחנו היינו מצפים שכן שוק העבודה יבוא קצת באיזה שהיא אמפתיה או נגישות כלפינו. אז צביעת משרות או הקלה בדרישות התפקיד או בתהליכי המיון היה מאוד מקל על האוכלוסייה, במיוחד אם מדובר, ויש לנו הרבה מאוד פוסט טראומתיים או פגיעות נפשיות, שזה בכלל עולם אחר. עם התאמות רגשיות בעולם העבודה, שזו נישה שאנחנו מציפים אותה. אנחנו עושים את ההתאמות, אנחנו מתווכים את זה אל מול המעסיקים בצורה מאוד ממוקדת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה על הסקירה. יקותיאל משי, בבקשה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> בוקר טוב. תודה על הדיון, חה"כ עטייה. אני יקותיאל משי מעמותת 121, אנחנו מייצגים 50 ארגונים, גם ארגוני מעסיקים וגם מכללות, שעוסקים בעולם התעסוקה ובהכשרה מקצועית. עולם התעסוקה אף פעם לא עניין מקבלי החלטות במדינה. אני רק מזכיר לך, אתי, שלפני שנה וחצי ביטלנו חוק היסטורי ביחד שאמר שמי שמקבל קצבת אבטלה והולך להכשרה מקצועית מקזזים לו 30%. ביטלנו את החוק הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז העברנו. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> ברור. רק מה הייתה ההתייחסות, אני משקף מה הייתה ההתייחסות של המדינה למי שהולך להכשרה מקצועית – להעניש אותו. מאז התקדמנו או הלכנו אחורה. דיברת על גורם מתכלל. אני חושב שאני כבר שלוש שנים בוועדות השונות צועק על גורם מתכלל. נראה לי אני עושה את המזל רגע. כי כל פעם שאני אומר גורם מתכלל מפצלים את זה לעוד כמה דברים. עוד כמה פיצולים בין משרדי הממשלה. בשנת 2023 בגלל הפיצול של משרד הכלכלה ומשרד העבודה לא הוצאה לפועל הכשרה מקצועית אחת. היה סכסוך, אף אחד לא, האוצר - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> בשיתוף מעסיקים. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> בשיתוף מעסיקים כמובן. האוצר חגג כמובן, כי לא היה לו למי להעביר את הכסף. ומאז, כמו שאנחנו רואים את זה, יש שחקנים, יש משרד העבודה. זה השם שלו, משרד העבודה. בתוך משרד העבודה יש האגף להכשרה מקצועית, שזה גם השם שלו. שהוא יודע לעשות. יש להם את מצפן המקצועות, הם בודקים איזה מקצוע נדרש, מה נכון לשים את הכסף. אז מה השאירו להם? את השוברים. בעינינו יש את שירות התעסוקה, שזה שירות תעסוקה, כשמו כן הוא. עם פריסה ארצית. בכל מקום שיש, בכל עיר, בכל מועצה אזורית וכן הלאה. הם יודעים מה קורה בשטח. הם יודעים את העבודה, הם פוגשים את דורשי העבודה ומכירים לא רק את דורשי העבודה המובטלים, הם מכירים גם את האנשים שרוצים לשפר את התנאים שלהם בעבודה, עובדים בשכר נמוך. הם מכירים גם את המעסיקים. אז מה קורה? במקום שהמדינה תגיד אוקיי, יש לי פה אפשרות להכשרה מקצועית, יש לי פה גוף שיודע לתכלל, יודע להסתכל מלמעלה, יודע לנדוד, יודע להעריך. יש גם מחלקת מחקר. ויש גוף שיודע לעשות את זה בשטח. אז התקציבים הלכו למקומות אחרים. לא משנה. אנחנו מנסים לקדם מושג שנקרא יוזמה אזורית. יוזמה אזורית אומרת שלצורך העניין יש גוף כמו שירות התעסוקה, הוא מכיר את דורשי העבודה והוא מכיר את המעסיקים. מישהו צריך לעשות עבודה פרו אקטיבית, ללכת לחבר ביניהם, יחד עם המכללות של משרד העבודה ופשוט להביא את האנשים ביחד ולהוציא הכשרה מקצועית. מה שהיה עד עכשיו בנהלים שונים היה קול קורא. את חייבת לשמוע את זה, אתי. היה קול קורא שהקול קורא קרא למעסיקים מי שרוצה לפתוח כיתה, יעשה כיתה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי יצא הקול קורא? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> זה שלוש שנים כבר הקול קורא הזה. אנשים חיכו שמונה חודשים. מעסיקים, חיכו שמונה חודשים עד שנתנו להם אישור לפתוח את הכיתה. אני לא מכיר כיתה של 50 איש שמחכים ככה עד שיתנו שמונה חודשים את האישור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה משרד אשם? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אני לא מדבר על אשמים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא משנה, מי? צריך לתקן את הטעות, לא? זה שאתה מעלה את זה עכשיו, מה נעשה? זה יכול לחזור על עצמו. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> הנה, מה שצריך לתקן זה שמשרד האוצר, שמשום מה בוחר שוב ושוב באותם נהלים. צריך לקחת תקציב משמעותי, לחזק את משרד העבודה ולחזק את שירות התעסוקה. שירות התעסוקה יהיה להם שירותים שונים, גם לאנשים עם מוגבלות, גם לאנשים שנפלטים. ייבשו אותם, שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל התקציבן של משרד העבודה, הם יכולים לשבת איתו ולהחליט. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אין להם כסף. מה להחליט? אין כסף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש X מסוים. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> התקציב שהוא מתייחס זה תקציב שהועבר ממשרד העבודה למשרד הכלכלה. בעצם כל הפעילות עם הכשרות עם מעסיקים עברה מהמשרד שלנו לפני שנתיים. ולנו נשאר רק בהכשרה מקצועית רק שוברים, שזה לפרט. זה בעצם הכלי. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> זה מוענק למרכזי הכוון. << אורח >> קריאה: << אורח >> ויש מה לשפר שם חבל על הזמן. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> ברור, ברור. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל מה משרד הכלכלה עושה עם הכסף? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> תוכנית השוברים בעינינו גם לא מציאה גדולה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שירות התעסוקה הוא, שר הכלכלה אחראי על שירות התעסוקה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא. אם הכסף עבר למשרד הכלכלה, מה משרד הכלכלה עושה איתו? << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> בזמנו, אני לא יודעת, לפני שנה וחצי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הם פה, לא? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אני אגיד לכם מה עשו איתו, הוקמה מינהלת מעסיקים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הם פה, תן להם. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> לא, מינהלת המעסיקים הוקמה במשרד העבודה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> כן, במשרד העבודה ועברה לכלכלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, בסדר. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> הוקמה מינהלת המעסיקים שהייתה במשרד העבודה. כשהתחלפה הממשלה היא עברה למשרד הכלכלה. הם מייצגים את המעסיקים בישראל. יש שם איזה ועדה שכרגע ההכשרות המקצועיות עוברות 70 מיליון שקלים תקציב שנתי מתוך 150 סך הכול, שהולך 60 למשרד העבודה לשוברים, קצת לשירות התעסוקה. בדיחה לשירות התעסוקה, אנחנו מדברים על 10 מיליון, כשהם יודעים מה קורה בשטח. ו-70 מיליון, הכסף הגדול, מוענק לקול קורא ששם כמו שאמרתי, אנחנו יצאנו בביקורת על הקול קורא הזה. אבל משרד האוצר משום מה מתווה מדיניות ומאמץ את זה. אגב, גם בכפל. כי מי שעשה עד עכשיו את הקול קורא זה היה משרד הכלכלה ושירות התעסוקה קיבל עכשיו תקציב קטן לעשות את אותו דבר, להשתמש באותם כלים של נוהל 1.8. למה כפל? אני לא יודע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו המדיניות, מי שקובע זה שר הכלכלה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> לא. מי שקובע במקרה הזה זה שר האוצר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, כולם שר האוצר. אנחנו יודעים ששר האוצר אחראי על כל המשרדים הממשלתיים. לא חידשת. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> לא שר האוצר, אוקיי. הרפרנטים בתוך משרד האוצר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור, לא חידשת לנו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל בסוף אתי צודקת, זה אותו שר. אם הוא רוצה להעביר תקציב לשירות התעסוקה הוא יעביר לשם. הוא רוצה להעביר למשרד הכלכלה. בגלל זה חשוב לדעת מה משרד הכלכלה עושים עם זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואי נראה, את מתמצאת בתחום, שרה? את עוסקת בעובדים הזרים. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> נכון. אבל אני רק אגיד שיש אצלנו אגף של הכשרות. יש מסלולי הכשרה מקצועיים בהובלת מעסיקים וזה מנוהל במשרד הכלכלה. יש שם תקציב. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אני מילה אתייחס לזה ברשותך. אני מכיר את התקציב. אני מכיר גם הנתונים האחרונים שיצאו משם זה משנת 2023. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> לא, לא, גם בסוף 2023 במשרד הכלכלה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> יש לי את הנתונים. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> יש את האגף. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אני יודע, כן. לא אמרתי שהוקם, יש נתונים מ-2023 האחרונים. יש נתונים מ-2023, היו שם הכשרות. וכמו שאמר חה"כ ששון גואטה, בעיקר לצערי זה עונה, לא לצערי, לשמחתי, זה עונה על הדרישות של המעסיקים הגדולים והבינוניים. כי הם יודעים להתמודד בקול קורא. יש להם את הכוח אדם, הם יודעים לפנות. אבל המעסיק הקטן והבינוני אין לו את האמצעים בשביל להתחיל לאסוף שלושה עובדים מפה, לייצר כיתה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה שבונה את הקול קורא הוא צריך ללכת גם לטובת המעסיקים הקטנים. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אין לזה התייחסות. לכן רוב הכסף הולך למעסיקים הגדולים, וטוב שכך. אבל אם היו נותנים לשירות התעסוקה שיודעים לחבר את האנשים שהם פוגשים אותם בלשכות, אז היו יכולים לייצר גם מענה לעסקים הקטנים והבינוניים. אבל זה לא קורה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> ברשותך מילה אחת. קודם כל, באמת היכולת קיימת בשירות התעסוקה ואנחנו נשמח להרחיב את נושא ההכשרות. אבל צריך להגיד רגע בכנות, נערכו שינויים בנוהל 1.8, יחד עם אגף תקציבים ויחד עם מינהלת המעסיקים וצופים שיהיה שינוי. אגף תקציבים מאוד מאמין ב-1.8 בנוהל המנכ"ל, אז אני צופה שיהיה שיפור ושינוי בתצורה הזאת של ההכשרות. צריך גם זה שייאמר. 1.8 זה משרד הכלכלה. זה נוהל שלהם ביחד עם אגף תקציבים ונכנסנו בו המון שינויים לאחרונה, שאנחנו צופים שהם יובילו לשיפור. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אנחנו ביקשנו חלק מהשינויים האלה וחלק נכנסו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם שותפים לו. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> בסדר, גם זה צריך שייאמר. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> לא, ברור. ה-70 מיליון שקלים חולקו, הקרן לעידוד ענף הבנייה, דיברתם פה על בנייה. קיבלו הרבה כסף ועשו הרבה הכשרות. ברור, אני לא אומר. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> צריך להיזהר לפעמים לשפוך את התינוק עם המים, כי נעשית עבודה ועבודה טובה וחיזקו והכניסו שיפורים ושינויים. אז צריך להגיד גם מילה טובה למשרד הכלכלה על זה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> בהחלט מילה טובה למשרד הכלכלה. ואני אומר, אם היו עובדים ביחד בשיתוף פעולה והכסף היה מגיע הסכומים של התקציבים להכשרה מקצועית היו מגיעים בצורה יותר נכונה זה היה נותן מענה יותר טוב בשטח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעבור לאורי יצחקי, לוועדת המנכ"לים. הפנינו אליך שאלות. אז תיתן את הסקירה וגם תיגע בזה. << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> אורי יצחקי, משרד ראש הממשלה. אני אגיד שלגבי השאלה של ועדת המנכ"לים והבחינה של המאמצים להעסקת ישראלים, הוועדה בעצם קבעה מתודולוגיה שבמסגרתה כל הגדלת מכסה או קביעת מכסה שמהווה עד 115% מהמכסה שהייתה לענף טרם פרוץ המלחמה והשינויים שנהיו בעולם העובדים הזרים, הוועדה תוכל לקבל אותה על סמך הוועדה של המשרד הממשלתי שמלווה את הענף. ובעצם להישען על החלטת הממשלה הקודמת. לצורך העניין נטע פה ממשרד התיירות ביקשה מכסה ששווה 115% וקיבלה אותה על סמך הוועדה של המשרד. << אורח >> קריאה: << אורח >> עם אפשרות לחריגה, עכשיו נגיע. בענפים מסוימים וספציפיים שכמו ששרה נמצאת כאן, משרד הכלכלה בעיקר בא וביקש אותם, זה ענף המסחר והשירותים וענף התעשייה וגם ענף הסיעוד המוסדי שמפוקח על ידי משרד הבריאות. הייתה אפשרות לחריגה והיא בעצם צריכה להיות מבוססת על נתוני למ"ס מעודכנים. המשרד הממשלתי צריך לספק לנו מסמך שמפרט גם נתוני למ"ס, גם את פירוט המצב התעסוקתי בענף. גם את המאמצים שנעשים כדי להעסיק עובדים. ובאמת בהחלטות שהוועדה קיבלה והיו בסך הכול שלושה ענפים שהוועדה קיבלה החלטות כאלה, היא הסתמכה על חוות דעת גם של המשרד המקבל, גם על סמך נתונים לפני תעסוקה וגם פנינו בחלק מהמקרים גם לגופים, בין אם זה שירות התעסוקה ובין אם זה ארגוני עובדים, כדי לקבל חוות דעת שלהם כדי שהיא תוסיף לנו מידע לתמונה. זה בגדול לגבי בחינת המאמצים שנעשים. מבחינת השאלה ששאלתם אותנו על השלכות הרוחב, הוועדה קיבלה מנדט מאוד ספציפי והוא לחלק מכסות בגובה של עד 3.3% מהאוכלוסייה. את השיקולים שהוועדה, שיקולי הרוחב בעצם הממשלה קיבלה בהחלטה שלה לספק מכסה בגובה של עד 3.3% מהאוכלוסייה. הוועדה כמובן לוקחת בחשבון בכל אחת מההחלטות שלה את השיקול של השפעה על עובדים ישראלים. אבל לא רק, גם כל שיקולי הכלכלה האחרים ואת האפשרות באמת את הצורך בעובדים בענף הספציפי. בגדול לגבי השאלה ששאלתם על גורם ממשלתי, זה באמת פחות התחום שלנו. בפן של עובדים זרים באמת משרד העבודה הוא הגורם שעובר בוועדה והעמדה שלו נשמעת בכל אחד מהסעיפים. אז אם יש עוד שאלות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. חה"כ כץ, תודה שהגעת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. קודם כל, הדיון הזה הוא דיון סופר חשוב, כי יש איזה שהיא תחושה שבישראל ישראלים לא רוצים לעבוד. וזה לא נכון. אפשר לראות את הדוגמה על הפרויקט המדהים של שירות התעסוקה ממדים לתעסוקה. לוקחים חבר'ה צעירים, חלקם נפצעו, חלקם לוחמים משוחררים, ועוזרים להם למצוא עבודה במשק הישראלי. ואלו העובדים הכי טובים שהמשק הישראלי יכול לקבל. לצערי, ואני בלופ הזה שנים, עוד כשאורנה הייתה שרת הכלכלה וזה חוזר על עצמו. כל אחד עושה את הכי טוב שלו, אבל זה בנפרד. ועד שלא תתקבל החלטה אמיתית, וזה אתי דווקא אני מחזיר את זה גם אלייך, עד שלא תתקבל החלטה אמיתית פה שיש גורם אחד שמתכלל את האירוע, ואני קצת משוחד, אבל אני אומר, יש פה את המנכ"לית הכי טובה לנושא הזה. תרימו את האירוע. קחו את זה, תאגמו את כל - - - << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> הייתה החלטה של אגף תקציבים באוצר לעשות את זה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז הנה, אני אומר לך, זאת אחריות שלנו. צריכה להתקבל החלטה, צריך לראות שמיישמים אותה. אני במקומך הייתי עושה על זה ישיבת מעקב כל חודש, לראות איך מעבירים את זה. אני יכול לומר לכם כשזה היה אצלנו ואורנה הייתה שרת הכלכלה וזה היה מפוזר בין משרד הכלכלה והכשרות פה והכשרות שם – הדבר הראשון שהיא הייתה זה אגמה את כל, היית שם באזור? זה היה באותו זמן. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, אני הייתי ברשות האוכלוסין באותה עת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נכון. אבל זה מה שעשינו. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני הזכרתי למאיר שמשרד העבודה היה זרוע עבודה בתוך משרד הכלכלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> וזה מה שעשינו. הבנו שאין טעם שזה יהיה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ב-2015 זרוע העבודה היה תחת הרווחה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתי, בסוף צריכה להתקבל החלטה של הוועדה שאומרת יש גוף אחד שאמור לתכלל את הנושא הזה. יש שירות התעסוקה הישראלי. זה מה שהוא צריך לעשות. זה המנדט שלו במדינה. זה טוב שמשרד הכלכלה יש להם תקציב והם עושים גם וזה טוב שכל מי שיושב בחדר עושה גם ומשרד ראש הממשלה והכול בסדר. אבל בסוף כשרוצים לבוא ולדרוש תשובות ובסוף כשרוצים להגיד למישהו למה זה לא נעשה או להגיד למישהו כל הכבוד על משהו כן נעשה אז אין למי לבוא עכשיו. צריך לכנס את כל השולחן הזה, את כל החדר הזה עם הרבה מאוד אנשים טובים. ואין גורם אחד. אני אומר לכם, אם אני הייתי יושב או במקום שר הכלכלה או במקום שר האוצר הייתי רוצה שעינבל תהיה הגורם הזה. להרים לה טלפון להגיד למה זה לא קורה? או להגיד לה כל הכבוד על הפרויקט שעשית. אבל כאשר זה קורה בצורה הזאת אנחנו נמשיך לשבת פה ועובדים זרים ימשיכו להציף את השוק ואנחנו לא נמצא לזה פתרון אמיתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יודע שהנושא הזה גם קיים בתעסוקה למוגבלים. יש 11 משרדים שמטפלים. אין one stop center. אז ברור, צריך לעשות. זה המדינה היא למעלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל זה התפקיד שלנו. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אני אשלח לכם את ההצעה של אגף התקציבים שדיברה על העניין. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תעביר לי אותה גם. זה התפקיד שלנו, לראות איך מיישמים. אם יש המלצה של אגף התקציבים, יש את הצוות שיודע לעשות. התפקיד שלנו זה לראות שבאמת עושים את זה. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אני רק רוצה לציין עוד משהו, כי שאלתי את הגורם שכן מטפל אצלנו במשרד הכלכלה. אז לפני הכול, ספציפית השנה היה מתווה ייעודי לעסקים קטנים ובינוניים. נוסף לזה, אין מגבלה על גודל העסק אבל אפשר לגייס עד 50 עובדים למעסיק אחד. זה אומר שגם אם העסק גדול, באיזה שהוא מקום בסופו של דבר יש לו הגבלה. הדגש הוא על השמה בפריון גבוה לעובד שיש בו מקום לעבוד בו. גודל העסק הוא לא שיקול. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אבל היכולת של העסק הקטן, את מדברת על הגודל, זה אני לא יודע. יש לי את הטבלה שלכם. מי כל אחד הוקצה, כל זה. אבל היכולת של עסק קטן ובינוני לגשת לקול קורא. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> למה לא? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> הקול הקורא הוא מאוד מורכב. עברתי עליו, בירוקרטיה, לא אומר שלא נחוצה. אבל איך יתכן שמעסיק 10-20 עובדים, אין לו את היכולת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעבור לדובר הבא, כי אנחנו צריכים לפנות עוד מעט את האולם. בבקשה דן. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> דן ורשבסקי, יו"ר איגוד מנופאים ורכז מקצועות הבניין, הסתדרות לאומית. יש לי פשוט שאלה פה לכל מי שיושב, שאלה פשוטה. מישהו בתקופה האחרונה פה עבד במקצועות שחסרים בהם עובדים? לא העסיק. מישהו עבד? אוקיי. עכשיו איפה הבעיה? כולם פותרים פתרונות ומביאים פתרונות, מי שבכלל הוא לא עבר את זה על בשרו. למה ישראלים לא רוצים לעבוד במקצועות האלה? פשוט. המקצועות האלה בשנים האחרונות עברו תפנית. מי שהשתלט עליהם זה עובדים זרים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איזה מקצועות? << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> בניין. << אורח >> קריאה: << אורח >> בניין וחקלאות. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> גם מלונות וגם מסעדות. הזרים באים לפה לתקופה קצרה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה לא קצרה. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> שנייה חבר'ה, תנו לי. באים לתקופה קצרה, זה חמש שנים. אוקיי? אני הולך להיות פה כל החיים. אז הם באים לתקופה קצרה. בכמויות. משתלטים על ענף, 12 שעות, בואו, סביר. פועל ישראלי בענף הבניין 182 שעות, זר 236 שעות. העלות של זר היום למעסיק הרבה יותר גדולה מאשר פועל ישראלי. אז איך יבואו ישראלים לענף? מעודדים זרים. העלות של המעסיק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל הוא מקבל הרבה יותר, אז הוא משלם יותר ומקבל יותר. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> זה לא נכון. זה לא נכון. אני אומר לכם שזה לא נכון. שנייה, תנו לי לסיים. אני בא מהענף, אני יודע איך הענף עובד. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אבל המדיניות היא הפוכה, מעודדים תעסוקת ישראלים ובמקום שצריך משלימים בעובדים זרים. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> עינבל, יקירתי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אתה הפכת רק את הסדרים. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אני אביא לך דוגמה. בגלגול הקודם שעבדתי בהסתדרות הכללית הקרן הוציאו קורס עובדים ישראלים, מנהלי עבודה. היה צריך לעשות סטאז' תשעה חודשים. רצו לעבוד כפועלי בניין. את יודעת שאף אחד לא קיבל אותם לעבודה? היו צריכים אחר כך להכשיר אותם כעוזרי בטיחות. כי מי ייקח אותם? תאגיד זר לא יכול. קבלן לא ייקח אותם. קבלני משנה של קבלני משנה? חבר'ה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני לא מכירה את מה שאתה מדבר עליו. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אני מכיר, אני אומר לך. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אבל נשמע שהם נשארו בענף. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> הם נשארו בענף, כי הם הלכו ללמוד מנהלי עבודה, זה כן. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> זה גם טוב. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אבל לא יכלו. עכשיו איפה הבעיה? ובואו נגיד את האמת. חבר'ה, בשביל לשנות משהו, כשלוקחים פה במקום הזה, זה המקצוע שלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז בוא, יש עוד הרבה דוברים. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> כולם דיברו. שנייה, אני הולך לסיים. דקה, בדיוק דקה אני מסיים. איפה הבעיה? אף אמא ואף אבא וגם אני וגם לא אתם לא תשלחו את הילד שלכם לעבוד בעבודה פיזית, קורעת את התחת, בקיץ, בחורף, 12 שעות, והיא לא מתוגמלת. בואו נגיד את האמת, היא לא מתוגמלת. ואיפה הציונים שלנו הולכים לעבוד היום? איפה שעובדים שעות נורמליות, אפשר לקיים משפחה ואפשר גם להרוויח. מה לעשות שבענף הבניין לא נותנים לישראלים לעשות את זה. ואיך אפשר לעשות את השינוי? פשוט, לפני 30 שנה לא האמנתי אני ובטוח רבים מכם, שאפשר לאכלס את הדרום. מי רצה לחיות בשדרות, באופקים? מה עשו? מחיר דיור זול, הנחות במס, עזרה למעסיקים וקליטות. והיה שם כל כך הרבה דברים, כולל לשכת תעסוקה שנכנסה והכול. אותו דבר בענפים שחסרים. אפשר להביא את הישראלים, שעות עבודה קודם כל נוחות. בכל העולם מורידים שעות עבודה, אצלנו מעלים. שתיים, דבר הכי חמור שיש. אני למדתי בבית ספר מקצועי. למה למדתי בבית ספר? לא היה לי בעיות של למידה, היו לי בעיות התנהגות. בבית ספר שאני למדתי היו הרבה אנשים שלא יכלו ללמוד, היה להם קושי. נגרות, מסגרות. כל דבר שקשור, הם יוצאים עם מקצוע. היום איפה אתה תלמד את המקצוע הזה? ללכת למכללה לשלם הון תועפות? << אורח >> קריאה: << אורח >> למשרד העבודה יד בתי ספר מקצועיים. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> במשרד העבודה וזה אני מדבר איתך בית ספר רגיל, תיכון. כמה כאלו יש? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו צריכים עוד מעט לפנות את העולם, אז נעשה סבב. ההסתדרות. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אביתר חנן מההסתדרות. קודם כל, אני מברך את יושבת-הראש על הדיון הזה. אני חושב שזה פעם ראשונה לפחות מאז תחילת המלחמה שמישהו מכנס דיון על תעסוקת ישראלים. כולם כל הזמן וגם עובדים זרים. יש לנו הרבה בעיות במדינה ופעם ראשונה שהנושא הזה מוצב על השולחן וכל הכבוד. אני מקווה שיתנהלו עוד דיונים בנושא וגם דיונים קונקרטיים על הנושאים הספציפיים. אני אגיד שההסתדרות הייתה מתחילת המלחמה הבנו את המצוקה של העובדים. היינו ערים לה. אגב, הייתה מצוקה גם לפני המלחמה בענפים מסוימים, גם בענף הבניין. הייתה מצוקה לפני והיינו ערים וניסינו איכשהו לפעול. בתחילת המלחמה או בחודשים הראשונים למלחמה שלחנו גם מכתב לראש הממשלה, כשהבנו שהולכת לקום ועדת מנכ"לים. ביקשנו שהנושא של הבאת עובדים זרים ייבחן מכמה פריזמות. קודם כל מהפריזמה הכי חשובה, שהבאת עובדים זרים תהיה רק לאחר הצגה שקופה של מחסור מוכח ואובייקטיבי של עובדים בענפים הספציפיים שמביאים להם עובדים זרים. אז בתחילת המלחמה היה באמת מחסור בענף הבניין, ענף החקלאות, שבאמת לא הייתה לא הייתה שום שאלה, לא הייתה שום הסתייגות להבאת עובדים זרים לענפים הללו ועוד ענפים ספציפיים שהעסיקו לפני. אבל לאט-לאט, עם התמשכות המלחמה, אז התחילו לזלוג כל מיני ענפים שלא היו לפני. וגם בכמויות אסטרונומיות שלא היו לפני. נגענו קודם בענף מסחר ושירותים, אז עכשיו יש אישור של 400% מעל מה שהיה קודם ויש תתי ענפים שמעולם לא העסיקו פלסטינים לפני זה בענף מסחר ושירותים. ואנחנו ביקשנו את זה גם כשהגענו לוועדת המנכ"לים, הגענו פעם אחת לוועדת המנכ"לים, אחרי דרישה שלנו. פעם אחת ביקשו את דעתנו מהגדלה של 6,400 ל-12,800 במסחר ושירותים ומאז נעלמו עקבותיהם של ועדת המנכ"לים. לא שאלו את דעתנו על שום דבר. לא לתעשייה ולא להגדלה של 25,000 ולא לשום דבר. אנחנו חושבים שהיה צריך למצות מכסות קיימות לצורך העניין. ועדת המנכ"לים במסחר ושירותים לצורך העניין עדיין לא מוצתה המכסה הראשונה וכבר הגדילו ל-25,000. הכול היה כל כך מהר ואנחנו לא ידענו מה השוק, איך השוק יתנהג בהתאם לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שבוע הבא אנחנו מקיימים דיון על המסחר והשירותים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מחר. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> המצגת והמחקר שעשו פעם ראשונה הכלכלן הראשי זה סוף-סוף מראה איזה שהיא תמונה של המציאות באמת בשטח. שהשכר הריאלי אפילו נשחק מעט באותם ענפים שמביאים עובדים זרים, בענפים ספציפיים, לצורך העניין מסחר ושירותים, תעשייה וכו'. וחשוב שכל הבאה של עובדים זרים תיעשה באמת, ברור לי שהמשרדים שיושבים פה, שירות התעסוקה, משרד העבודה, עושים את העבודה שלהם. אבל בסוף בשיקולים של להביא עובדים זרים, השיקולים האלה לא נבחנים מספיק. נגע פה נציג ועדת המנכ"לים, השיקולים לא נבחנים מספיק. אגב, גם אין להם את המנדט הזה לבוא ולשקול כמה מתמרצים וכמה לא מתמרצים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול להתייחס אחר כך למה שהוא אמר? אם יש לך מה לומר. אם לא, נעבור לדובר הבא. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> לסיכום, אנחנו חושבים שצריך לנצל את המכסות הקיימות. לנסות להיות בשיח גם עם המעסיקים. אגב, בשיח שוטף עם המעסיקים, אבל גם בשיח איתנו. על כל ההחלטות שמקבלים בוועדת המנכ"לים ושלא נקבל אותן רק בדיעבד, באתר אינטרנט אחרי שבועיים-שלושה שמקבלים את ההחלטה. ולראות איך אנחנו בעצם עוזרים ומסייעים לתעסוקה ישראלית. אני אגיד עוד שתי נקודות קטנות, שלא בהכרח לצורך העניין ישראלים נפלטים משוק העבודה. יש עוד כל מיני. יכולים לצמצם להם את המשרה. יש הרבה פעמים שראינו גם בדיונים פה בוועדה שמאושר לצורך העניין להביא עובדים זרים ומהר מאוד אותם עובדים זרים גם זולגים לענפים אחרים. זאת אומרת ההשפעה של הבאת עובדים זרים משפיעה על כלל המשק וצריך להתייחס לזה ככה ולטפל בזה צורה ראויה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. ויויאן, בבקשה. בקצרה. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> ויויאן בן עמי, אני גם בעלת תאגיד עובדים זרים לענף הבנייה ואני גם באה מענף התשתיות. אבל אני באתי במיוחד לפגישה הזאת היום כי העניין של הכשרות זה משהו שאני עסוקה בו כבר שנים, כי יש מצוקה אובייקטיבית. אני באה רק מענף הבנייה והתשתיות, זה הרקע שלי. עשיתי הכשרות עם מכללת אור, כל ההנדסאים יחד עם מנהלי העבודה. עשיתי עם קטארפילר, אני עושה עכשיו מסגרות. כל הזמן בתוך זה. בתוך זה, כי אנחנו חושבים שזה חשוב. המוביליות התעסוקתית שאנחנו רואים כאן בזכות העובדים הזרים היא מבורכת בעיניי. העובדה, כמו שמיכל אמרה, לא הייתה הצלחה בלגייס עובדים לכל, נקרא לזה המקצועות הרטובים. לא הצלחנו להרים שם. אני אומרת את זה גם בשם הקרן לעידוד ענף הבנייה. הם לא פה, אבל זה משהו שצריך לזכור. לא הצלחנו. ניסינו להרים המון קורסים בכל מיני רמות של מימון. זה לא הולך. אנשים לא רוצים לבוא. אני דווקא חושבת שאם אתם כרגולטור יכולים אולי להיכנס כאן בנעליים, אז אולי כאן אפשר לשעות משהו שמשלב בין העובדים הזרים לחבר'ה הישראלים. לעבוד עכשיו כתפסן לא מתאים לו, אבל אולי כן לפקח על קבוצת עבודה או כן להיות עוזר מנהל עבודה. אני רק אסביר בסוגריים, כדי להיות קבלן מוכר יש לך שלוש אפשרויות: אתה יכול להיות מהנדס, אתה יכול להיות הנדסאי או אתה יכול להיות מנהל עבודה. מנהל עבודה אתה צריך ותק ענפי של שנתיים. למרות שעשו איזה שהיא תוכנית, לא ניכנס אליה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש הצעת חוק שהם רוצים לקדם הצעת חוק. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> שנתיים ניסיון ניהולי. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> מצוין. אז בואו ניקח את החבר'ה האלה, ניתן להם ניסיון ניהולי. שיעבדו, אפשר גם להכשיר אותם לקבלן. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> יש הכשרה ספציפית עכשיו עם חיילים משוחררים. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אבל יש, מנהלי עבודה זה לא הבעיה של ענף. יש מספיק מנהלי העבודה והולכים ללמוד מנהלי עבודה. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> אני מדברת על פונקציה שתחבר בין העובד הזר לקבלן למנהל העבודה. מנהל עבודה עסוק בכל ענייני הבטיחות, הוא מת מפחד. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> לא, גם בביצוע והכול. מנהלי עבודה עושים הכול בענף הבניין. הכול. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> בדיוק, יותר מידי. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> בגלל זה גם אומרים שיש חוסר, אבל הרבה הולכים לביצוע. למה יש חוסר בבטיחות? כי הולכים לביצוע, כי שם אין אחריות פלילית. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> נכון, נכון. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אין בעיה, אבל זה לא יפתור את הקישור עם הזה. העובדים הזרים לא יקבלו את העובד הישראלי ולא יקבלו הוראות, כי הם מקבלים הוראות מהקבוצות שלהם. את האמת, הסמכות זה מהם. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> לא, אתה מדבר ספציפית על סינים. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> לא על הסינים, זה כולם. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> יש לי מספיק עובדים זרים. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> ויויאן, את יודעת את האמת, כמה שמעת מעובדים שלך קשה לי לעבודה בזה, אני רוצה עבודה יותר קלה. בתוך ענף בניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דן, אנחנו צריכים לפנות את האולם. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> הרבה. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> נכון. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> הם באים לפה לעבוד והם מתלוננים שקשה להם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואי, רק דקה. נעשה סבב לשורה, לסיכום. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> אם אנחנו נצליח לבנות פונקציה שתחבר בין הקבלן לעובד הזר ולתת בדרך כאן יתרון ותק ענפי לחבר'ה ישראלים, אני חושבת שפיצחנו כאן משהו. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> לתת תמלוגים לעובדים הישראלים ולמעסיקים שמעסיקים אותם. אם במעסיק בענף הבניין לבנות קבוצת ישראלים, סתם נגיד, קודם כל נתחיל מכם. כשעושים פרויקטים של תשתיות. לבנות קבוצות ישראליות. לשים אותם אצל קבלן ישראלי שייקח אותם ישירות אליו ולהגיד לו תשמע, אתה תקבל הטבות – תאמיני לי יבואו חבר'ה ישראלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דן, שווה לעשות דיון נוסף, בגלל קוצר הזמן. צריך לפנות את האולם. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> יבואו, אתי, יבואו. אבל בתנאים של היום לקרוא את התחת בשמש בחורף שאיזה פועל זר יבוא והוא במעמד יותר גבוה ממך, לא יבואו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה דיון בפני עצמו. אני איזום דיון. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. הארגון תומך בעידוד תעסוקת ישראלים ושירות התעסוקה שהוא שותף מרכזי ומשמעותי. הוא מלווה אותנו כבר מאז הקורונה ומסייע. גם היו שיתופי פעולה. כפי ששירות התעסוקה אמר, תמהיל דורשי העבודה השתנה. כל מה שקשור ל-Low skills ובמקרה שלנו עובדי הניקיון שאלה אוכלוסיות מוחלשות שנדרשות לעשות את העבודה הקשה ביותר, פיזית קשה, בשעות לא שעות ועם תדמית נמוכה. יש קושי עצום באמת לגייס עובדים ישראלים חדשים. אנחנו מוכנים ללכת לכל מהלך שבאמת יקדם את התעסוקה. במקרה, במציאות של מחסר מתמשך וחמור של עובדים יש צורך בהליך משלים. אחד, הגדלת המכסות להבאת עובדים זרים. כי אין מה לעשות, צריך למלא את השורות. ואנחנו לצערי קיבלנו מכסה מאוד קטנה ועכשיו המכסה השנייה היא נמצאת בתהליך וגם זה לוקח זמן. מעבר לזה, אנחנו מאמינים ומקדמים גם נושא של חדשנות בענף הניקיון. ומי שיסתובב בכנסת יראה שהכניסו רובוטיקה גם לכנסת וגם למשרדים ממשלתיים. זו יוזמה של הארגון יחד עם החטיבה של החשב הכללי במשרד האוצר. הרעיון הוא גם לקדם את הנושא הזה. אני פה קוראת למשרדים, גם למשרד העבודה, גם למשרד הכלכלה וגם לשירות התעסוקה לבוא ולסייע לנו למתג את הענף הזה. זה אחד. דבר שני, עם מאיר כבר דיברתי בהקשר מסוים, עם קבלני השירות. דבר שני, זה הכשרות. גם עובדי ניקון צריכים הכשרה. אני בניתי תוכנית לימודים לעובדים, למפקחים. פניתי בזמנו לזרוע העבודה, נפנפו אותי בצורה אלגנטית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואת תממני את ההכשרות? << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> לא. צריך למצוא את דרך המלך. גם הרווח של המעסיקים הוא כל כך נמוך, גם העסקת עובדים זרים שהיא העלות גבוהה. צריך למצוא פרטנר, זה צריך להיות בשותפות. אז אני אשמח לכל רעיון. ועינבל, אני יודעת שאת עושה מהפיכות ואני יחד איתך רוצה לעשות גם בתחום הזה את המהפכה הזו עבור הענף. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. מעין, בקצרה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> עו"ד מעין אמיר, אגף עבודה בהתאחדות התעשיינים. אני רוצה גם באמת, תכף אני אתחבר למה שנאמר פה על ידי ורוניקה. אבל להגיד שקודם כל ההעדפה הברורה היא להעסיק ישראלים. גם בתעשייה רוצים להעסיק ישראלים. ובאמת דובר פה קודם, עינבל דיברה על קמפיין ביחד. ויש כל הזמן תוכניות שאנחנו מנסים לקדם. זאת ברירת המחדל וזה מה שאנחנו רוצים. זה יותר נכון מכל הבחינות. ואם נסתכל אפילו ברמה הפרקטית מבחינת צפי של העסקה של עובדים שיכולים להישאר. פחות בירוקרטיה, זה זול יותר להעסיק עובד זר. היינו בדיון לא מזמן שדיברנו על עלויות העסקת העובדים הזרים. ובאמת עלויות לא מבוטלות. אז העדיפות היא באמת להעסקה של ישראלים. לצערנו זה לא מתכנס מהסיבה, יש הרבה סיבות, אבל גם צריך לזכור ששוק העבודה ובכלל העולם המערבי היום השתנה. וגם העדפות של הדור הזה השתנו. אם היום עוזבים את השוק עובדים שיוצאים לפנסיה, עובדים מבוגרים, יש מעט עובדים צעירים שנכנסים. כיוון שהם מעדיפים גמישות ולא רוצים לעבוד במשמרות לילה. זה קשה. או אם אני מתחברת לנושא הרכב הכבד, זה לא רק נושא של בירוקרטיה, אלא זה גם עבודה שהיא קשה. אנחנו יודעים מה זה לעמוד בפקקים, אני מניחה שכולנו. זה להיות כל היום על הכביש, זה לעבוד במשמרות. וזה שינוי שהוא קורה לא רק בישראל, אלא בכל העולם. אני מתחברת גם לזה שנאמר, דובר פה על אחוז האבטלה הנמוך, על 3%. זה אומר שמבחינת דורשי העבודה והתמהיל של דורשי העבודה הוא כזה שבעצם אנחנו באיזה שהוא וואקום. שעם כל הרצון הטוב, שיש פה רצון טוב וגם דובר פה מינהל אסטרטגיות, נכון? << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> אנחנו משרד העבודה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> משרד העבודה, כן, אמרת שאת מנהלת אסטרטגיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו צריכים לפנות את האולם. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני אתכנס. תמיד איכשהו כשאני מתחילה לדבר אז צריך לסיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פעם הבאה אני אתן לך לדבר ראשונה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> היום יש עדיין מחסור של 14,000 עובדים, אפילו שנכנסו 6,000 עובדים זרים. בתעשייה מרוויחים יותר, מרוויחים 120%+130% מהשכר הממוצע במשק. לכן יש תמריץ לבוא לעבוד בתעשייה מבחינת השכר ועדיין יש לנו את הקושי הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אני רק רוצה עוד משפט אחד להגיד, שבמחקר, ששכחתי שזה חשוב. במחקר לא היה זכר לענף הניקיון. הוא בכלל לא נבחן. וזה מדהים איך הענף שלנו תמיד נדחק הצידה ולא נכלל ולא נבחן. והמציאות, הנתונים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה תת ענף. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> זה מחייב התייחסות בהמשך. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני באמת שכחתי להפנות. סליחה גברתי, שכחתי באמת גם להפנות לסקר שלנו, של ההתאחדות. סקר צורכי כוח אדם והכשרות בתעשייה שגם אסף הפנה אליו במחקר שלו. ששם אנחנו באמת מראים את המחסור הכבד. אני מפנה אליו בהקשר הזה, אני חושבת שהוא לא כל כך התיישב בסוף עם התוצאות של המחקר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקיים, בלי נדר, דיון נוסף עם המנכ"לית כשיהיה לה זמן ונמשיך את הדיון. << אורח >> יאיר טיקטין: << אורח >> שלום, קוראים לי יאיר טיקטין, קדמה התיישבות צעירים. אנחנו מיישבים צעירים, 18 עד 35, בגבולות המדינה, 0 עד 10, אזורי עדיפות לאומית. אני רוצה להגיד לכם שיש לנו כפרי צעירים לחיילים משוחררים. אני אתמול מגיע מאחד מהם והם רוצים לעבוד בחקלאות והחקלאים הישראלים לא רוצים להעסיק אותם. הם לא רוצים להעסיק אותם כי הם מעדיפים עובדים זרים. הפתרון הוא מערכתי והוא יושב אצלכם. צריך תמריץ לחקלאים ישראלים שיעסיקו חיילים משוחררים ישראלים. המעסיק צריך תמריץ. לא מספיק העבודה המועדפת שהחייל המשוחרר מקבל. הוא כבר רוצה לעבוד. המעסיק צריך תמריץ, סימן קריאה. אם לא בכל הארץ, לפחות בגבולות המדינה. דבר שני, דיברו פה על ענף הבנייה. דן, לדעתי נפגשתי איתך על זה בעבר. יש לנו גם כפרי צעירים לחיילים משוחררים וגם ש"ש. את שניהם אפשר לנתב לשם. אני לא יודע אם זה יהיה ארוך טווח, אבל יכול להיות שבחור בשנת שירות בגיל 18, יש לנו גם חבר'ה ביהודה ושומרון, שיגורו באיזה כפר ויעשו בינוי וכל מיני דברים, אולי אחרי זה הוא יבחר להמשיך לעסוק בזה גם אחרי שירותו הצבאי. וגם לגבי חיילים משוחררים. אני יודע להביא את הצעירים. לנו יש צעירים, גם ש"ש, גם גרעין נח"ל, גם חיילים משוחררים וגם סטודנטים שרוצים לעבוד בעבודת כפיים. הם יודעים את זה, אנחנו צריכים שהתמריצים האלה יגיעו גם אלינו וגם על המעסיקים. זה הכול, תודה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אגב, בעבר הזה היה. בעבר נתנו תמריצים למעסיקים. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> לפני 10 שנים עבדתי עם צוות בניין ישראלים. לפני 10 שנים, עבדתי אני עם חבר'ה יהודים. עבדו בבניין לפני 10 שנים. היום לא תמצאי דבר כזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עינבל בבקשה, סיכום ואני אחרייך אסכם. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני רוצה כמובן להודות לגברתי על הדיון החשוב. אני באפון ברור אומרת שתעסוקת ישראלים תמיד תהיה בראש סדר העדיפות שלנו. זהו המחויבות שלנו ואני חושבת שזה גם משותף לכל המעסיקים, מגזרים, משרדי ממשלה. וזה בטוח. אנחנו מסתכלים על שלושה מאפשרים במשק, אחד מהם זה המשאב האנושי שהוא כל כך חשוב וזה אחד המשאבים החשובים. אני רק מסכמת את הדברים ממש במשפט. אז דיברנו על שוק עבודה שהוא חסין, יציב, עם אבטלה מאוד נמוכה. דיברנו על התמורות והשינויים שחלים בשוק העבודה, לרבות התמהיל של דורשי העבודה שמשתנה. אני שבה ומדגישה את היתרון שיש לשירות התעסוקה גם בשל הפריסה המאוד רחבה שלו, גם בגלל המשאב האנושי שלו. גם החיבור למיליוני מחפשי עבודה שעברו בשירות התעסוקה לאורך השנים. לעשרות אלפי מעסיקים, למגזרים, להתאחדויות, לכל מי שרלוונטי. וכמובן יש חיבור ייחודי שנמצא בשירות התעסוקה בין הנושא של הביקוש לבין הנושא של ההיצע. שוב אני אומרת, אנחנו מכניסים טכנולוגיות חדשות שיביאו כלים כדי לשפר את הנושא, לצד התקווה שכמובן המשאב האנושי שלנו נושא. שוב פעם, עובדים זרים רק כהשלמה בענפי ה-Low skills, במקומות שחסר. וכמובן הבסיס תמיד יהיה תעסוקת ישראלים והעובד הישראלי, שכולנו מבינים כמה זה חשוב להמשיך את היציבות והצמיחה של המשק. תודה רבה גברתי על הכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. אני מסכמת: הוועדה מודה לך ולצוות המקצועי והמסור של השירות ומברכים אתכם על הפעילות המבורכת של שירות התעסוקה והתוכניות וההכשרות שהוצגו בדיון. הוועדה בדעה כי צריך להיות ולהשקיע מאמץ בגורם מתכלל בישראל בנושא תעסוקת עובדים ישראלים. לגוף זה צריך שתהיה ראייה כוללת על המחסור בעובדים והמשרות הפנויות בכל ענף, כולל תוכניות מסודרות עבור כל ענף ולאוכלוסיות שונות. הגוף שאמור לתכלל מטעם הממשלה את הנושא הוא משרד העבודה, שאמור לנתב את המענים, לבחון את יעילות המענים, לאסוף את כל המידע והנתונים וכמובן שלמשרד העבודה צריכים להיות שיתופי פעולה עם שירות התעסוקה, משרד הכלכלה, המוסד לביטוח לאומי, ההסתדרות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הכלכלן הראשי, בנק ישראל ועוד. ראינו היום שיש ביזור ויש לאחד את כל הגורמים ביחד וליצור שיתופי פעולה, במיוחד עם שירות התעסוקה. הוועדה רואה בחומרה את אי העברת התשובות והנתונים ממשרד העבודה למרכז המחקר והמידע של הכנסת ומבקשת להבא את שיתוף הפעולה של המשרד מול הכנסת ומבקשת להעביר את התשובות בהקדם למרכז המחקר והמידע להשלמת המסמך שכתבו. הוועדה קוראת לשירות התעסוקה ולמשרד הבינוי לשתף פעולה וליצור תוכניות מסודרות לגיוס עובדים ישראלים והכשרות בענף הבנייה. הוועדה בדעה שלשירות התעסוקה יש יתרון בפריסה הארצית הרחבה, במידע ובנתונים, בכלים החדשניים. ויש לנצל זאת וליצור שיתופי פעולה מתאימים. הוועדה תמשיך ותעקוב על הנושא החשוב ומבקשת מכלל הגורמים הרלוונטיים: שירות התעסוקה, משרד העבודה, משרד הכלכלה ויתר הגורמים לשבת ולחשוב על גורם מתכלל אחד ושיתופי פעולה עם כלל הגורמים. תודה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:23. << סיום >>