פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 829 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו (20 בינואר 2026), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> בחינת מתווה סיוע ייחודי לעיר אילת עקב מצב הלחימה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ולדימיר בליאק משה גפני יוסף טייב מוזמנים: אלי לנקרי – ראש העירייה, עיריית אילת צביקה שפירא – מנהל אגף כלכלה וקשרי חוץ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עופר אליישר – מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים איתי בוצ'ין – רפרנט תשתיות באג"ת, משרד האוצר בתיה זעפרני – סמנכל כספים, חברת נמל אילת שמרי סגל – מנהל חטיבת נמלי הים בהסתדרות, ההסתדרות החדשה עמית מוסלי – ראש מטה סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה מנהל הוועדה: טמיר כהן רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחינת מתווה סיוע ייחודי לעיר אילת עקב מצב הלחימה << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הנושא שעל סדר-היום: "בחינת מתווה סיוע ייחודי לעיר אילת עקב מצב הלחימה– דיון מעקב". מי נמצא פה ממשרדי הממשלה? << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> אני מהאוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום, איתי, מה עם הכסף? ישב פה נציג שלכם והתחייב על מתווה סיוע. << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אנחנו לא יכולים להוביל מקצועית את האירוע הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא צריך להוביל מקצועית – מקצועית הוא מובל. צריך כסף. << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> במסגרת דיוני הוועדה הייתה התכתבות עם משרד התחבורה במיילים בנושא הזה, ומשרד התחבורה יכול לפרט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא הבנתי, איפה הכסף? איזו התכתבות? יש פה כסף, התחייבתם לממן את עלות המתווה – 21 מיליון שקל. מה קורה עם זה? << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> אז אני אומר, במסגרת הדיונים אמרנו שנעשה שיח עם משרד התחבורה למצוא מקור תקציבי. היה שיח עם משרד התחבורה, ומשרד התחבורה יכול לפרט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל בנושא מציאת המקור התקציבי, הייתה התחייבות ב-3 בנובמבר. היום אנחנו ב-20 בינואר. מי כאן ממשרד התחבורה? בבקשה, מה נאמר? << אורח >> צביקה שפירא: << אורח >> אני מרשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה. מדובר בתקציב תוספתי ואין ביכולת של המשרד שלנו להביא את זה כי זאת בעיה כלל ארצית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה כסף צריך להביא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך 21 מיליון שקל למתווה. זה החלק של המדינה. אני לא יודע אם אתה זוכר, אבל ב-3 בנובמבר קיימנו פה דיון וישבו פה נציגי משרד האוצר, משרד התחבורה ומשרד הכלכלה, ונציג האוצר הצהיר פה אחרי שנשאל על-ידי חבר הכנסת שירי לגבי מקור תקציבי של המתווה אחרי שהמתווה הוסכם על כולם, נציג האוצר אמר שימצאו מתווה בין על-ידי פלאט או על-ידי כל דבר אחר. בדיון מעקב שעשיתי בשבוע שעבר התברר שאמרו, אבל מקור תקציבי עדיין לא נמצא והמתווה עדיין לא הושק. לא עשו שום דבר. זאת אומרת עכשיו כבר היינו צריכים להיות בשלב שבו אנחנו בודקים האם המתווה ללא צו הייבוא עובד – כמה אניות הגיעו לנמל בשלב הזה; אף אחד לא עשה שום דבר ושום דבר לא זז, ועברו עוד חודשיים, והנמל האסטרטגי החשוב מאוד, כנראה לא כל כך חשוב. אז איפה הכסף? האוצר אומר לי שמשרד התחבורה איתם בתכתובות, ושאתם יכולים לפרט. אתה, משרד התחבורה, אומר לי שאין כסף, כן? אז מה עושים, משרד האוצר? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם תביאו תקציב לפה בימים הקרובים ויהיו לנו שאלות, אז נשאל את משרד התחבורה או תגידו שצריך לשאול אתכם? << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> באיזה הקשר השאלות? בהקשר למתווה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תקציב המדינה. << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> תקציב המדינה זה אירוע אחר. בהקשר של המתווה אנחנו לא גורם המקצוע שמוביל את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז למה לא אמרתם בהתחלה שאתם לא מתכוונים לעשות כלום? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא רק שלא אמרתם, זה לא ששתקתם – זה שברחל בתך הקטנה אמרתם שאתם הולכים לתקצב את האירוע. אז איפה? << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> כבוד היושב-ראש, במסגרת דיוני התקציב בהקשר לצרכים התקציביים של משרד התחבורה הצענו להם לתעדף את זה בדיוני התקציב; משרד התחבורה בחר לא לתעדף את זה. אז זה לא התקדם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מבין מה זה אומר. למה הוא מתכוון, האנשים של משרד התחבורה? אתם יודעים למה הוא מתכוון? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אני מנהל אגף אסטרטגיה במשרד התחבורה. אנחנו נתנו סיוע של 15 מיליון שקל לתקציב תוספתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל 15 מיליון שקל האלה היו לפני המתווה. כשאנחנו דיברנו על המתווה 15 מיליון שקל האלה - - - מזמן. אני שואל – המתווה היה מאוחר ל-15 מיליון שקל האלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> - - - של משרד התחבורה עם משרד האוצר. אנחנו נגיע לדברים מעניינים. ואז מה קרה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תזכרו שהרב גפני מכיר את כל ההיסטוריה באופן אישי אז לא תוכלו למכור לו סיפורים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז מה קרה? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אין לנו מקור לזה. התקציבים צבועים. אין לנו מקור לדבר הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נציג האוצר אומר לנו שיגיע לפה תקציב, אתם צריכים לנהל דיונים עם משרד האוצר – תורידו כסף מהכסף - - << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> מאיפה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> - - מהכסף שאתם אמורים לקבל בתקציב לצורך המתווה הזה שהוחלט עליו כאן. מה אתם עונים על זה? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אנחנו לא יודעים מה להוריד. יש לנו פרויקטים מאוד חשובים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> וזה לא חשוב? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> חשוב, חשוב. אבל זה משהו - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות. אי אפשר להגיד, זה חשוב, ולמעלה מחודשיים אתם לא עושים כלום. לא עושים כלום – שום משרד ממשלתי לא עושה כלום. כלום ושום דבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא טוען רק נגד משרד התחבורה, הוא טוען גם נגד משרד האוצר. אולי בהתחלה משרד האוצר – הקופה אצלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני גם לא מבין את האירוע הזה שבא נציג של משרד האוצר, ואומר שיהיה מקור תקציבי, ואין מקור תקציבי – חוזר בו מהאמירות. זאת קלות בלתי נתפסת. מי אחראי לזה במשרד האוצר? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> השר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, מתחת לשר. מי באגף תקציבים אחראי על הסיפור הזה? << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> מאגף תקציבים – דנה שהייתה פה בדיון הקודם ואני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה היא, סגן ראש האגף? << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> לא, היא רכזת. מי סגן? עלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי? << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> עלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה עלי? למה הוא לא פה? הוא במשרד? אתה לא יודע? << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני אחזור על מה שאמרתי קודם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין מה אמרת קודם. יושב פה נציג של משרד האוצר, ואומר שיהיה מקור תקציבי. << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> אנחנו ביקשנו ממשרד התחבורה לתעדף את זה בדיוני התקציב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא קשור. הוא אמר בדיון שהוא יבקש ממשרד התחבורה. כי ישבו פה נציגים של משרד התחבורה ושל כולם. << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> משרד התחבורה החליט לא לתעדף את זה בדיוני התקציב שלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אתם לא אמרתם שהתקציב יבוא מתוך התקציב של משרד התחבורה. הנציג שלכם אפילו דיבר על פלאט. פלאט, למי שלא מכיר, זה קיצוץ רוחבי מכל משרדי הממשלה כדי לממן את הסכום האדיר והבלתי נתפס של 21 מיליון שקל שהאוצר לא יודע להביא. הוא דיבר על פלאט אם יהיה צורך; הוא לא דיבר על תקציב ממשרד התחבורה; הוא לא אמר, אנחנו נשב עם משרד התחבורה ונראה איך הם מתעדפים מחדש את התקציב שלהם, אלא הוא אמר שהוא ימצא לזה מקור תקציבי, ואפילו לא ייעד את זה מתוך משרד התחבורה, אלא הוא דיבר על פלאט, זאת אומרת כל התקציבים. אז אם עכשיו משרד האוצר החליט שהוא חוזר בו מההתחייבות – תגידו; שיידעו אנשים באילת, שיידעו העובדים, שיידע ראש העיר, שיידע הציבור במדינת ישראל מה שווה האמירה של משרד האוצר בוועדת הכספים, ויידעו איך להתייחס לזה להבא. אנחנו כבר יודעים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> התשובה שלך היא סגירת נמל אילת – זאת המשמעות של העניין. זאת החלטה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם לא מביאים כסף למתווה שאתם הסכמתם לו. משרד הכלכלה לא מוציא צו ייבוא, ומשרד התחבורה עומד ומשתהה – מצד אחד מדבר כמה נמל אילת חשוב; מצד שני גם כן חודשיים ולא קורה כלום. אולי יש תכתובות פנימיות אבל לא עושים שום דבר. לא יודע, לא יודע, זה באמת – זה בלתי נתפס. זאת כזאת אזלת יד. אני מנסה לחשוב על גוף פרטי – אין סיכוי שדבר כזה היה קורה בגוף פרטי. אנשים היו עפים הביתה בשנייה וחצי על הרבה פחות מזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע לך לעשות הפסקה, ולשלוח אותו שיחזרו עם התשובות של האנשים המוסמכים במשרד האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. כמה זמן אתה צריך? << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> מה בדיוק צריך ממני? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך ממך שתדבר עם עלי. אם עלי יכול לבוא לפה זה יהיה מצוין. תגיד לו שאני מבקש, ושהרב גפני מבקש שהוא יבוא לפה וייתן לנו תשובה; ואם לא, והוא לא יבוא לפה כי הוא עסוק מדי, אז בבקשה, שייתן תשובה ברורה לגבי שאלה אחת מאוד פשוטה: ב-3 בנובמבר התחייב פה – ואם הוא רוצה אני יכול לשלוח לו את הפרוטוקול – נציג מוסמך של משרד האוצר, איתי משהו – נכון, מה היה השם שם? תכף נגיד מי זה בדיוק. איתי בוצ'ין. << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> זה אני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה איתי בוצ'ין? אז אתה זה שהתחייב ב-3 בנובמבר? << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> אני זוכר בדיוק מה אמרתי - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה אמרת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמרת עם פלאט, נכון? אתה רוצה שאני אקריא לך? פלאט או משהו אחר – זאת אומרת זה אתה. << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> משהו אחר זה גם תקציב משרד התחבורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, ידידי. כשאתה מדבר איתי על פלאט אתה לא יכול להגיד שזה או פלאט או מתקציב משרד התחבורה. זה לא עובד ככה. << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> במסגרת דיוני התקציב דיברנו עם משרד התחבורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא במסגרת דיוני התקציב. אני אקריא לך בדיוק. איתי בוצ'ין: באמת נשמח לתקצב; עודד פורר שואל: הרי אם היה שיח על זה, יש לכם הערכה תקציבית? איתי בוצ'ין: באמת נשמח לתקצב; עודד פורר: בכמה? איתי בוצ'ין: לא יודע לומר בדיוק, נצטרך לעשות שיח כמו שצריך. יכולים לקחת בתוך האירוע כמה, לא רוצה סתם לזרוק מספרים. שלחו לנו את המתווה – אנחנו בשיח. ואז חוזרים שוב ל-15 מיליון שקל, ואז ברור לחלוטין ש-15 מיליון שקל הוא בזמן עבר. אני שואל: אתה צריך להרים טלפון? איתי: לא, צריכים לשבת, אבל ישבנו שני דיונים; אני שואל: מאיפה חשבתם שהכסף יבוא, ממני? מדברים פה על הרזרבות שלכם. בעמוד 7 לפרוטוקול אתה אומר לי: כבוד היושב-ראש, מבירור – אחרי שביררת – אנחנו נקדם את זה או על-ידי פלאט או על-ידי דבר אחר; ואז הרב גפני שואל: מה זה פלאט? << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> הסברת עכשיו מה זה פלאט. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ברגע שאתה אומר או פלאט או משהו אחר, ואתה אומר שאתם בעד זה, זאת אומרת שאתה נושא באחריות. פלאט זה רק אתה, לא יכול לעשות את זה משרד התחבורה או כל משרד אחר. פלאט רק אתם יכולים לעשות. בפרק הזמן הזה לא עשיתם כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש שתרים טלפון למשרד, תבקש מעלי לבוא לפה, תגיד לו שהרב גפני רוצה לדבר איתו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איתך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לך יש יותר. אנחנו נתכנס שוב ב-12:30 ונשמע את תשובת האוצר, ונראה האם אנחנו יכולים לצאת מפה עם בשורה לאנשים בנמל שמחכים לאירוע הזה או שצריך להגיד להם את האמת, שמדינת ישראל החליטה למשוך ידיה - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> צריך להכיר בנמל אילת תשתית חיונית. בלי זה לא יעזור שום מתווה, הם יבוא פעם אחר פעם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כבר מוכר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אז שייתנו את הכסף, שיפסיקו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדיוק. התחייבו לפני חודשיים, אולי יותר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> התחייבו על הקרח, לא יעזור כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנה, הוכר: הכרה בנמל אילת כנכס לאומי אסטרטגי והכרזה עליו כאזור עדיפות לאומית. זאת החלטה מס' כק-272 מיום 2 באפריל 2012 – כבר מזמן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> של מי ההחלטה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> של הממשלה. זה כבר שנים, זה לא משהו חדש. אז אנחנו רוצים לדעת. שיבוא לפה עלי, לא ראינו אותו הרבה זמן; שיבוא ויסביר לנו מה האירוע פה, ונדע. אני מקיים פה דיונים על ריק. עזוב אותם, עזוב אותנו, אבל מגיעים חבר'ה מאילת, מגיעים נציגי עובדים שצריכים לדעת מה קורה פה, ההנהלה צריכה לדעת מה קורה פה, ועד העובדים צריך לדעת מה קורה פה, ראש העיר צריך לדעת מה קורה פה; תושבי אילת, ראוי שיידעו מה קורה פה, ואיך מדינת ישראל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים מתייחסים לנכס האסטרטגי הזה שנמצא בעיר שלהם. שיידעו. צריך לתת להם תשובות, אי אפשר כל פעם לבוא ולשחק את המשחק הזה. אז, אנא, אני רוצה לדעת מה קורה עם 21 מיליון השקל האלה. הם היו צריכים כבר להיות משולמים, המתווה היה צריך לעבוד. אני רוצה תשובה סופית האם משרד האוצר הולך לקיים את המתווה הזה או הולך לזרוק את זה על המשרדים האחרים ולחכות אחרי דיוני התקציב שאנחנו נתחיל עכשיו. ואז התושבים, הנהלת הנמל והעובדים יבינו את האירוע ולפחות יוכלו לכלכל את צעדיהם בתבונה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אין מה לכלכל, אדוני היושב-ראש. אני יכול להגיד מילה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי זה, ראש העיר? בבקשה, ראש העיר. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> קודם כול, אני אגיד שאני חסר מילים אבל אני ממש לא מופתע ממה שקורה. שוב שיחות ודיונים ואמירות על חשיבותו של הנמל, על היותו נכס אסטרטגי למדינת ישראל. גם על אילת אומרים שהיא נכס אסטרטגי למדינת ישראל. אז, תראו: הצהרות לחוד, מציאות לחוד. אנחנו רואים את המציאות הזאת, זאת מציאות עגומה. אני מתבייש. אני מודה שאני מתבייש, ואני מניח שגם אתם מתביישים ממה שקורה כאן. אני יכול לספר לכם שעלי ורותם ביקרו לפני חודש בנמל וראו את הנמל במו עיניהם. הם היו עצובים ממראה הנמל - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כל מי שמגיע לנמל מקבל את העצב הזה. למרות שזה מאוד פסטורלי ויפה, אבל זה מקום שאמור להיות שוקק חיים, ובמקום זה אפשר לשים שם שולחנות ולעשות שם איזה בית קפה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אז מישהו צריך להחליט מה עושים עם הנמל הזה. אני יודע מה אני רוצה מהנמל הזה. אני כראש עיר יודע את חשיבותו של הנמל, יודע שבעתיד הוא חייב להיות עוגן כלכלי מרכזי. הוא כבר היום, אבל אנחנו מתכננים לו תכניות גדולות מאוד. ברור שחייבים להחליט. וכרגע ההחלטה היא, כמו שהרב גפני אמר וכמו שאתה אמרת, אדוני היושב-ראש – סגירת הנמל, זאת המשמעות. בפעם האחרונה שאמרו שסוגרים את הנמל כי אין ברירה כולם הזדעקו. מה זה הזדעקו? מה פתאום, נכס אסטרטגי, אי אפשר לסגור נמל. חשיבות הנמל, היותו שער לאסיה ולאפריקה, למדינות המפרץ וכולי – מילים יפות. כל זה מול המציאות העגומה הזאת, ומה שאנחנו שומעים – מה אני אגיד לכם – זה לא הולך למקום טוב. וכשצריך לבחור מה עושים עם השטח הגדול הזה של הנמל – תזכרו טוב – יש לנו רצועת חוף של 14 קילומטר, ו-5.5 קילומטר מרצועת החוף הזאת תפוסה על-ידי פעילות נמלית. אז בואו נחליט – אנחנו רוצים את הפעילות הנמלית הזאת? מדינת ישראל רוצה נמל כאן או לא רוצה? חייבת להתקבל החלטה כי כרגע האמירה היא – לא חשוב מה מצהירים ראש הממשלה ושרי הממשלה ומה מצהירים כולם – בסוף המציאות היא כמו שאתם רואים אותה: שנתיים וחודשיים תמימים של נמל מושבת. אתם מבינים את זה? אתם מבינים מה קורה למשפחות האלה? מישהו מבין מה קורה עם המשפחות שמושבתות? זה לא רק 130 העובדים הישירים בנמל, סביב הנמל יש עוד כמה מאות שמתפרנסים ממנו; לפחות עשרות, אבל זה כמה מאות. אז לאן זה הולך בדיוק? עוד כמה ישיבות של ועדת הכספים יהיו? כמה זמן עוד יעבור? מה יקרה עם הנמל הזה? אני מתבייש, אין לי מילים אחרות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה צודק לגמרי, אדוני ראש העיר. אנחנו נתכנס – כמה זמן אתה צריך, חצי שעה או יותר? << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> לא יודע, אני אבדוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אז נתכנס ב-12:45. ניתן לך חצי שעה, וניתן לעלי חצי שעה להגיע לפה. ואז נבין מה קורה עם הנמל, אם יש מתווה או אין מתווה. תודה רבה, אנחנו יוצאים להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:15 ונתחדשה בשעה 12:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מחדש את הישיבה. כן, בבקשה. << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> כבוד היושב-ראש, לא הצלחתי להשיג אותו. הוא, כנראה, נמצא בדיונים. כתבתי לו, אבל כשהוא יסיים את הדיון אני מניח שהוא יחזור אליי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואין אף אחד אחר אצלכם שיודע לתת תשובה? << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> התשובה זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. זאת אומרת שנינו מתקצבים את האירוע. מי נמצא פה עוד? << אורח >> בתיה זעפרני: << אורח >> אני בתיה זעפרני מנמל אילת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה תפקידך? << אורח >> בתיה זעפרני: << אורח >> סמנכ"לית כספים. אם משרדי האוצר והתחבורה לא מצליחים למצוא מקור תקציבי למימון המתווה אז צריך לעבור לאפשרות השנייה – לשמר את הנמל באמצעות התקנת צו הייבוא כדי שהאניות יגיעו אלינו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, משרד הכלכלה, בבקשה. << אורח >> עמית מוסלי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני ממשרד הכלכלה. אנחנו הצגנו את עמדתנו בארבע הוועדות האחרונות בצורה די מובהקת. אנחנו מתנגדים ליישום צו הייבוא. אני יכול לחזור על הטעמים, אבל לא יהיה צורך בכך. בכל מקרה, אדוני ניסח את זה מצוין - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא יהיה צו ייבוא ולא יהיה נמל. << אורח >> בתיה זעפרני: << אורח >> נכון. << אורח >> עמית מוסלי: << אורח >> הנחנו מתווה על השולחן שהייתה לו הסכמה רחבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> - - - אז מה עושים? << אורח >> עמית מוסלי: << אורח >> משימתנו הייתה גיבוש המתווה. הנושא הזה נמצא אצל משרד התחבורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דרך ההסתכלות הזאת שתפקידי להעביר את זה מפה לפה ואז מכאן לכאן כבר משרד אחר צריך לקחת זה לא דרך נכונה להסתכל על הדברים. למרות שאולי מאפיינת מאוד את עבודת השירות הציבורי, לדעתי זה לא נכון. המשימה הכללית של כל מי שיושב בחדר הזה היא לדאוג שנמל אילת יעבוד. היה פה מתווה שהיה מקובל על כולם. למרות שמשרד האוצר הבטיח לתקצב וחזר בו, אף אחד מהמשרדים לא הרים דגל, לא כיתב את הוועדה, לא הודיע לנו שהמתווה הזה לא קורה – כלום ושום דבר. זאת אומרת אולי הייתה איזושהי תכתובת פנימית ביניכם, אבל השארתם את זה בזה, ובסופו של דבר חלפו עוד חודשיים וכלום לא קרה. זאת אומרת כרגע התשובה של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לאירוע: משרד האוצר, משרד הכלכלה ומשרד התחבורה היא שנמל אילת יחכה או עד שימצאו מקור או עד שמישהו במשרד הכלכלה יבין – לא ברור לי על מה הוא מגן פה בזה שהוא מסרב לחתום על צו הייבוא, אבל יבין שזה מה שצריך לעשות; או שבסוף לא יהיה נמל, אני לא יודע. נחכה לזה מתישהו – אולי יקרה, אולי לא יקרה. הזריקה וגלגול האחריות הזה הוא לא - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה התפקיד של משרד הכלכלה? למה יש משרד כלכלה בממשלה? מה הסיבה? למה צריך אותו? << אורח >> עמית מוסלי: << אורח >> כיוון שאדוני היושב-ראש וגם הרב שאלתם מדוע יש התנגדות - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לי ברור למה יש משרד כלכלה. << אורח >> עמית מוסלי: << אורח >> לא, למה יש התנגדות לצו הייבוא, אני מתכוון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע, שמעתי את זה בישיבות קודמות. עומדת בפנינו ברירה: או שיהיה צו ייבוא או שלא יהיה נמל. אתה חי עם זה? << אורח >> עמית מוסלי: << אורח >> אני לא חי עם זה. אני לא חי עם הרעיון שהייתה התחייבות לתקצב את האירוע הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה מקבל החלטה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל בסוף אין כסף עכשיו. << אורח >> בתיה זעפרני: << אורח >> אבל גם הנימוקים של משרד הכלכלה – אנחנו טענו נגדם, ואמרנו שהנימוקים האלה הם לא הגיוניים. << אורח >> עמית מוסלי: << אורח >> ברשותך, ביקשתי להעלות את זה שוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל משרד הכלכלה גם אמר שאם נראה שהמתווה לא עובד אז נעשה צו ייבוא. זה גם היה חלק מהסיפור. << אורח >> עמית מוסלי: << אורח >> אז גם בדקתי את זה בפגישה הקודמת וגם בדקתי את זה הפעם שוב וגם אחרי הפרוטוקולים. יכול להיות שהניסוח בפגישה ב-3 בנובמבר לא היה מוצלח. אבל בדקתי את זה עוד בפגישה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. אוקיי, אז אתם תמשיכו לעמוד על עיקרון התחרות החופשית והיעדר הפגיעה בתחרות או היעדר הפגיעה באני לא יודע מה, והנמל ימשיך לא לעבוד. בסדר. תוכלו להיות צודקים. << אורח >> בתיה זעפרני: << אורח >> הנמל ייסגר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> העובדים ילכו הביתה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תוכלו להיות צודקים, תוכלו להגיד "צדקנו". פוטרו 130 עובדים אבל אנחנו צדקנו; הנמל לא עובד אבל אנחנו צדקנו; אנחנו מגנים על התחרות החופשית אבל הנמל מת. אין, לא נכנס שם כלב, אין זבוב, כלום לא קורה שם – אבל אנחנו עומדים על עקרון התחרות החופשית. אנחנו צודקים, יש לנו הדוח של ההוא, ויש לנו נייר העמדה של הזה. 130 איש לא עובדים, אבל אנחנו צודקים, אנחנו מגנים על עקרון התחרות החופשית. בראבו, מחיאות כפיים סוערות לכולם – הכול בסדר. בסוף הם לא עובדים, בסוף העובדים ילכו הביתה, ואתם תמשיכו להיות צודקים עם ניירות וספריות ובלי נמל. זה בדיוק מה שיקרה. איפה ראש העיר? הוא עדיין איתנו? כנראה, לא. אני אומר לך, בתור נציגת הנמל, אנחנו, לצערנו הרב – מי אתם? << אורח >> שמרי סגל: << אורח >> מההסתדרות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אתה גם עוקב. אתה איתנו בדיונים, נכון? אז אני אומר גם לכם: אנחנו ניסינו ככל יכולתנו לעזור. הבאנו את שלושת משרדי הממשלה להסכים פה על מתווה לפני חודשיים. אף אחד מהם לא נקף אצבע כדי לקדם את המתווה; משרד האוצר לא מוכן לשים כסף, המשרדים האחרים לא מוכנים לשים כסף; משרד הכלכלה שגם יכול לעשות צו ייבוא לא מוכן לחתום על צו הייבוא. יש לכולם יופי של הסברים למה הם צודקים, אבל את התוצאה אתם רואים. צר לי – נכשלנו. נכשלנו לעזור לכם. אני לא יודע מה עוד אני יכול לעשות. אם הייתה לוועדה דרך להורות - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לקבל החלטה על צו ייבוא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לנו סמכות כזאת? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לנו סמכות כזאת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע שלא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נו, אז מה נעשה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שההיסטוריה תשפוט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חשוב להבין, חשוב שאתם תחזרו הביתה, חשוב שאתם תחזרו לעובדים שלכם, שאת תחזרי להנהלה שלך, ותגידו - - << אורח >> בתיה זעפרני: << אורח >> שהמדינה נכשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> - - שמדינת ישראל זנחה את הנמל. נכון להיום אין שום משרד ממשלתי שמוכן לנקוף אצבע ולעזור; אין שום משרד ממשלתי שמוכן להגיד מתי יבוא כסף. משרד הכלכלה שהוא היחיד שיכול לתת צו ייבוא מסרב לתת צו ייבוא בגלל כל מיני עקרונות של שוק חופשי ואללה ודוניה. צר לי. כן, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> - - - כשהתקציב מגיע אליך. אם לא יגיע אז הולכים לבחירות. אם יגיע אליך אתה יכול לעצור שם סעיפים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אתה יודע מתי זה יהיה – אנחנו מדברים על עוד חודשיים. אנחנו מדברים על מרץ. בינתיים אנחנו בינואר, פברואר. בסוף מרץ זה כבר פסח. זאת אומרת אנחנו שולחים את העובדים האלה למצב של חוסר ודאות מוחלט. אבל פה צודקים – העיקר שאנחנו צודקים, אנחנו שומרים על התחרות החופשית, מגינים עליה בחירוף נפש. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> כבוד היושב-ראש וכבוד הרב, אני מרשות הספנות והנמלים. אני רוצה להתייחס לצו הייבוא. יש כשל שוק. הנמלים בחיפה ובאשדוד סתומים בכלי הרכב. זה פוגע בשאר המטענים, זה פוגע בעיקר במטען הכללי. אין מקום לאכסן. זאת אומרת יש כאן כשל שוק. אנחנו לא חיים בעולם רק של מכוניות. מרבית המכוניות הן לא מטען חיוני כעובדה; חלק גדול מהן נמצאות חודשים בנמל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל הנמלים מקדמים אותן. המכליות של המכוניות מגיעות קודם ומקדמים אותן, והן עוקפות את כל התור כי זה הכי רווחי לפרוק אותן. לכן אין בעיה במכוניות, יש בעיה בכל השאר: בקרמיקה, בשיש, באלומיניום ובכל הדברים שתקועים בנמל, ואנשים משלמים עליהם ערמות של אניות שתקועות בים. גם על זה הגיעו אלינו פניות. אנחנו יודעים את כל הדבר הזה. אבל יש לך את משרד הכלכלה שאומר לך, אנחנו מגנים על עקרון התחרות החופשית, אנחנו, חלילה, לא נפגע בו. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אני רוצה להוסיף שבמשרד שלנו אנחנו שוקלים לשנות את התור התפעולי ולהעביר את האניות עם כלי הרכב בחיפה ובאשדוד לסוף התור עם האוניות האחרות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יכול להיות שזה מה שיעשה את זה. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אבל עדיין זה לא יהיה פתרון כי יש בעיה עם מקומות האחסנה. שורה תחתונה – שאר המטענים נפגעים, ואנחנו נמצאים בכשל שוק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה אתם רוצים לעשות אחרי שאתם שוקלים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם רוצים צו ייבוא, הם אמרו את זה. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אנחנו נשמח שיהיה צו ייבוא אפילו אם זה לתקופה מוגבלת כדי להראות שאפשר לשנות התנהגות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין לזה שום משמעות אם אנחנו נקבל פה החלטה שאנחנו מבקשים צו ייבוא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תהיה החלטה. אפשר לקבל, אתה ואני, יש לנו רוב. אפשר לקבל החלטה שהוועדה רוצה צו ייבוא. זה אפילו רוב שנמצאים יושבי הראש הנוכחי, העבר והעתיד. אפשר להבטיח המשכיות, מה שנקרא. ראש העיר, אתה נמצא פה? אני רואה שלא. כשראש העיר יוכל לדבר שיעדכן אותנו. << אורח >> שמרי סגל: << אורח >> אני חייב להגיד שהמצב של משפחות שנפגעות הוא לא מצב עתידי של מה שיקרה אם לא יתקבל סיוע - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה כבר עכשיו קורה. << אורח >> שמרי סגל: << אורח >> כבר היום 11 עובדים נמצאים בחל"ת, מתוכם תשעה סיימו את הזכאות שלהם לדמי אבטלה. הם יושבים בבית והמשפחות שלהם בלי הכנסה. ההסתדרות כן מנסה יחד עם הנמל לייצר פתרונות בעבור העובדים האלה. אפרופו תחרות – חלק מהעובדים הועברו לעבוד בנמל אשדוד איזושהי תקופה – גם התקופה הזאת הסתיימה כבר. היכולת שלנו לסייע לעובדים האלה הולכת ומצטמצמת. ראש העיר דיבר על כך שבעתיד הנמל צריך להיות עוגן כלכלי - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בינתיים הוא עוגן שהתנתקה לו השרשרת, נראה לי. הוא צולל למטה, העוגן הזה. << אורח >> שמרי סגל: << אורח >> לא יהיה כוח אדם מקצועי. אלה האנשים המקצועיים שאמורים להיות אחרי שהנמל יחזור לפעולה כדי להפעיל אותו. העובדים האלה ילכו לחפש עבודה במקומות אחרים. ובהיעדר איזשהו סיוע – דיבר ראש העיר << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה העמדה של משרד האוצר על צו ייבוא? << אורח >> איתי בוצ'ין: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא תתנגדו. אני מציע – לדעתי, היה צריך לקבל החלטה על צו ייבוא. בעקבות הדיונים שהתקיימו כאן אנחנו דורשים צו שיהיה צו ייבוא ולשלוח מכתב לשר האוצר ולשר הכלכלה ולנמק את הדבר הזה. הם אשמים בכך שאין נמל; אתם אשמים בפיטורי העובדים. נקבל החלטה. אנחנו יודעים שזה לא בסמכותנו, אלא בסמכות השרים אבל לא להישאר עם זה שאין החלטה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> המילה ייאוש לא מתאימה לוועדת כספים. בסדר, ננקום על ההתנהגות הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא – חלילה, לא ייאוש, אבל כן צריך להסתכל על המציאות בעיניים, ולנו אין סמכויות לפעול ממש ולהורות על הקצאת כסף כזה או אחר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> משרד האוצר לא מתנגד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה שלא עולה לו כסף הוא לא מתנגד בדרך כלל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זאת בעיית הבעיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדרך כלל למה שלא עולה לו כסף הוא לא מתנגד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא רק שהוא לא מתנגד, הוא אפילו מדבר מאוד מעניין בעניין הזה. ומשרד הכלכלה בגלל התחרות שאמרת עליה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התחרות שאיננה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מבין – העובדים נזרקים הביתה, לא יהיו להם דמי אבטלה. מדינה כמו מדינת ישראל שיש לה נמל דרומי – כל אחד מבין מה המשמעות של העניין – לא יהיה נמל. אני לא מבין, הקדוש ברוך הוא נתן לנו משהו, ואנחנו זורקים אותו. פשוט לא להאמין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אסכם את זה ותגיד לי אם מקובל עליך, הרב גפני. זה הדיון החמישי שאנחנו מקיימים בנושא. במסגרת הדיונים עלו כמה עובדות שאין לגביהן מחלוקת: המעמד של נמל אילת כנכס אסטרטגי למדינת ישראל, כעוגן כלכלי לעיר אילת; העובדה שזה למעלה משנתיים הנמל לא עובד בגלל המציאות הביטחונית; העובדה שמדינת ישראל לא השכילה עד היום למצוא פתרון לדבר הזה; והעובדה שיש למעלה מ-130 עובדים שכבר שנתיים לא כל כך מבינים ולא יודעים מה הולך לקרות במקום העבודה שלהם; העובדה שעיקר המטען שהנמל התעסק בו קודם, שזה המכוניות, נותב לנמלים אחרים ולכן גורמים לפקקים גדולים מאוד באותם נמלים, לעומסים ולנזק מצטבר; העובדה שכל משרדי הממשלה הסכימו שאכן מתרחש נזק ושצריך התערבות כדי לעזור לנמל אילת, ושנמל אילת לא יכול לצאת מהמצב הזה בעצמו; העובדה שגובש מתווה שדובר בו על השתתפות של המדינה במחצית מהעלויות של ארבעה ימים נוספים בים, מה שייקח לאותן ספינות מטען של מכוניות שמגיעות מהצד השני, להגיע ולפרוק בנמל אילת – החלק של המדינה בעלות הזאת הוערך על-ידי האוצר ב-21 מיליון שקל, והנהלת הנמל הסכימה להשתתף ברבע נוסף; גם יבואני הרכב הסכימו להכניס יד לכיס ולהשתתף ברבע מהעלות העודפת כדי לאפשר עבודה בנמל. הם כנראה מבינים אפילו טוב יותר ממשרדי הממשלה את הנחיצות של נמל אילת. אחרי שהוסכם על המתווה בהשתתפות ובהסכמת כל שלושת המשרדים הרלוונטיים: משרד הכלכלה, משרד התחבורה ומשרד האוצר ב-3 בנובמבר בדיון פה, הייתה התחייבות מפורשת של משרד האוצר לממן 21 מיליון שקל, לדאוג למציאת מקור תקציבי גם אם צריך בשביל זה להטיל פלאט, דהיינו, קיצוץ רוחבי על כל משרדי הממשלה. גם נאמר ברחל בתך הקטנה שאם נראה אחרי תקופה של שלושה חודשים שזה לא מספיק יוטל גם צו ייבוא על-ידי משרד הכלכלה. אנחנו גם ביקשנו לקצר את התקופה לחודש וחצי ולבדוק מה קורה. בפועל הסתבר בעקבות דיון מעקב שעשינו, ולא מכיוון שמישהו מהמשרדים יידע אותנו שמשרד האוצר חזר בו מההתחייבות המפורשת שלו להעמיד מקור תקציבי למתווה; ומשרד התחבורה ומשרד הכלכלה לא הצליחו למצוא מקור תקציבי, וגם הם לא טרחו ליידע את הוועדה שהדבר תקוע. הדבר הזה עלה והתברר פה בדיון בשבוע שעבר. ביקשנו וקיימנו השבוע דיון נוסף בתקווה שיבינו את חומרת האירוע ואת גודל השעה, ויצאו מהקופסה שחיו בה בנוחות עד עכשיו, וימצאו לזה פתרון. כל המשרדים הגיעו לפה בלי פתרון. כולם מדברים על החשיבות של הנמל, אבל משרד האוצר בא בלי מקור תקציבי. עכשיו הוא מפנה את זה למשרדים אחרים. משרד התחבורה אומר שהוא חסר אונים, ומשרד הכלכלה מתמיד בסירובו להוציא צו ייבוא למרות שהמתווה לא התקדם, ולכן ממילא גם לא עבד ולא בא מזור. אנחנו שומעים מנציגי ההסתדרות שכבר יש עובדים שסיימו את תקופת החל"ת ונמצאים בבית בלי שכר ובלי שום דבר; עובדים שהוסטו לעבודה בנמל אשדוד באופן זמני – גם הדבר הזה תם, וכרגע יש בעיה. הנזק שזה גורם לעיר קיים, ואין כרגע אף אחד מטעם משרדי הממשלה שאומר, אני מטפל, אני עושה, מסתכל ומישיר מבט לעובדים האלה ואומר, אני דואג לכם; בא לעיר אילת ומחבק אותה ואומר, אתם חשובים לנו, אנחנו נדאג לכם. אין בנמצא מישהו כזה היום. לכן בהתחשב בכל הנסיבות האלה אנחנו, ועדת הכספים, סבורים שנכון להטיל צו ייבוא באופן מידי לתקופה של שלושה חודשים כדי להחיות, לתת סוג של טיפול נמרץ לנמל הזה ולראות מה קורה; לבחון שוב את הנושא תוך שלושה חודשים, ואולי אפשר יהיה למצוא מקור תקציבי למתווה במסגרת דיוני התקציב; אולי אפשר להגיע לפתרון אחר – אני לא יודע. אבל כן לאפשר את העבודה בנמל במהירות האפשרית. לדעתנו, הצו הזה צריך להיחתם ללא דיחוי. אנחנו קוראים לשר הכלכלה לעשות זאת באופן מידי, ואנחנו אומרים בצורה ברורה מאוד שאינה משתמעת לשני פנים שאם זה לא יקרה וימשיכו לתת לנמל אילת לגסוס לאטו, כאשר יגיעו לפה דיוני התקציב אנחנו כחברי הוועדה נדרוש כתנאי את הקידום של הדבר הזה ומציאת פתרון לנמל; לא רק מציאת פתרון, אלא ממש יישום של הפתרון הזה. אני מקווה שזה לא יהיה מאוחר, ואני חושב שאני מדבר בשם כל חברי הוועדה. אנחנו עומדים משתאים נוכח חוסר המעש – ואני באמת משתמש במילה עדינה; וחוסר הנכונות של משרדי הממשלה לעשות את מה שצריך כדי להתערב בהליך הגסיסה האיטית של הנמל. מקובל עליך, הרב גפני? חבר הכנסת בליאק? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מאוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז זאת החלטת ועדת הכספים. אני מקווה מאוד ששר הכלכלה יתעשת ויעשה מה שצריך כדי להציל את הנמל. אנא, נציג אגף תקציבים, תעביר הלאה שהנושא הזה שאגף תקציבים מתחייב בפני הוועדה להעמיד מקור תקציבי למשהו מסוים, ואחר כך הוא חוזר בו ואנחנו מגלים את זה במקרה – אתה יודע, כבר קרה האירוע של ההעברות התקציביות שהצבענו עליהן בדיעבד ולא טרחתם להגיד לנו. אז אני מתלבט ביני לביני מה יותר חמור: האם זה שאתם נותנים לנו להצביע על העברות תקציביות שהכסף כבר עבר או שאתם פשוט מתחייבים שאתם תמצאו מקור תקציבי ולא מעמידים אותו. זאת צורת התייחסות לכנסת ולוועדת הכספים שהיא רחוקה מלהיות ראויה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דבר שהוא לא חוקי הוא תמיד יותר חמור במדרג. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אתה צודק, האמת שאתה צודק. רציתי להגיד שזה הדבר הכי חמור, אבל אז נזכרתי שזה בעצם לא הדבר הכי חמור. אבל אל תחשבו שזה עובר פה מעל הראש של אנשים. בסוף גם אגף תקציבים, עם כל העוצמה והכוח שלו, צריך שיתוף פעולה של הוועדה הזאת. וכאשר יושבים ופשוט באופן בוטה מאוד לא אומרים אמת, חוזרים מהתחייבויות ומזלזלים בתפקיד של ועדת הכספים, בדיונים, בזמן, בזמן של האנשים שמגיעים לפה מאילת, במקרה הספציפי הזה – זה לא אנחנו וזה לא אתם שחוצים את הכביש – זה לא משהו שנשכח. תודה רבה. יש לך עוד משהו להגיד, גברתי? מישהו מכם? << אורח >> בתיה זעפרני: << אורח >> אני רוצה להודות לך על ההבנה ועל הזמן שהושקע פה. מאכזב מאוד היחס של משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. אני הייתי בטוח שתהיה היום בשורה. לצערי, גם אני התאכזבתי. תודה רבה. אנחנו נתכנס לדיון הבא בעוד שמונה דקות, ב-13:20. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:15. << סיום >>