פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 507 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו (20 בינואר 2026), שעה 12:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - איסור הפסקת לימודים בשל שירות מילואים), התשפ"ו-2025, (פ/6247), של חה"כ מיכאל מרדכי ביטון << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר סימון דוידסון אכרם חסון חברי הכנסת: מיכאל מרדכי ביטון מוזמנים: ערן יעקב הוליץ – עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד החינוך סא"ל יוסרי זין אלדין – יועץ קמל״ר, משרד הביטחון רס"ן מיכל פטאל – ע׳ קמל״ר, משרד הביטחון ענבר לינהרד – משרד הביטחון אתי אביאב – עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה אמיר וקנין – מנהל תחום בכיר(פיתוח מקצועי פדגוגי), משרד העבודה הדיל יונס – עו"ד, משרד המשפטים שמעון וייס – משרד הנגב והגליל עמרי גולן – עו"ד, מל"ג ליאת יעקבי – תקצוב, מל"ג אלינור אלבוכר – מל"ג ענת לזר – עו"ד, יועצת משפטית, ור"ה בר שהם – עו"ד, צוות מדיניות, פורום נשות המילואים רחלי סונגו – מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - איסור הפסקת לימודים בשל שירות מילואים), התשפ"ו-2025, (פ/6247/25), של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> צוהריים טובים, שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. אנחנו ממשיכים היום את היום אותו הגדרנו כיום הלוחמים ויום משרתי המילואים. אנחנו עושים כאן כמה דיונים בוועדת החינוך בנושא המשרתים כי אנחנו רוצים לחזק את אותה אוכלוסייה שמחזיקה על גבה את מדינת ישראל. מדובר באנשים שהם ובני משפחותיהם מקריבים את החיים שלהם, ואנחנו כמדינה רוצים לתת להם בחזרה כל מה שאנחנו יכולים. מי שנותן מקבל. אם כן, קבענו היום כמה דיונים בנושא הזה, בכל מה שקשור לוועדת החינוך, כדי לסייע ללוחמים ולמשרתי המילואים שלנו. אנחנו עכשיו בדיון שני, ואני מקווה שגם נצליח להעביר היום בקריאה ראשונה את הצעת החוק של חברי היקר, מיכאל ביטון, בנוגע לאיסור הפסקת לימודים של שירות מילואים. אני מבין שהגעתם להסכמות ביניכם. תמי, תני לנו, בבקשה, את הרקע. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לגבי הנוסח – הטיוטה המוצעת פה, ושנמצאת על השולחן, באמת משקפת דברים שסוכמו גם בדיון הקודם ומהדיון הקודם ועד עכשיו, בשיח עם המשרדים, בשתי נקודות: האחת, התוספת בפסקה (8), שמונה, מה שדווקא מופיע ב-(2), שזה הבסיס של הצעת החוק: "תנאים והגבלות לעניין הפסקת לימודים של סטודנט המשרת בשירות מילואים.". זה אומר שייקבעו כללים ייחודיים, גם על ידי המל"ג וגם על ידי מוסדות, המתייחסים לסיטואציות של הפסקת לימודים של סטודנט ששירת במילואים, כך שהיא תהיה שונה מהיחס להפסקת לימודים בסיטואציות אחרות. הדבר השני זה שלגבי הכללים באופן כללי, שהיום יש לגבי סטודנטים שמשרתים במילואים ובני זוג של סטודנטים שמשרתים במילואים, וזה התיקון בפסקה (1) – תהיה הרחבה בעניין הזה, שתחול גם בהקשר הזה, אבל וגם בשאר ההקשרים שבהם יש התאמות והקלות. אני יודעת שיש הערות לנוסח, אבל כרגע דובר על בן זוג לשעבר שיש ילד משותף מתחת לגיל 13, וגם שם הנטל, בסופו של דבר, נופל על אותו הורה אחר של הילד. גם בחקיקה אחרת ראינו שהתחשבו בסיטואציה הזו ונתנו את אותן הקלות. שוב, יהיה פה שיקול דעת בכללים למוסדות לבחון מה כן מתאים לאפשר, מה לא מתאים לאפשר, כפי שעשו לגבי בני זוג. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זו הוספה משמעותית בעצם על כל הסעיף. << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> נכון, זה יחייב אותם להתאים את הכללים בכל העניינים. עלתה נקודה נוספת, וקיבלנו התייחסות מהמל"ג, אבל היא לא נמצאת פה כרגע בהצעת החוק, והיא תשובה לגבי נושא ההחזר כספי, חלקי או מלא, של התשלום בסיטואציה של הפסקת לימודים. אני אשמח שהם יסבירו. אנחנו שאלנו האם יש כללים מיוחדים שחלים במצב שבו הפסקת הלימודים באה בשל שירות מילואים ממושך וההשלכות שלו. בגדול, התשובה היא שלא, אבל את המפורטת נשמע מהם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר הכנסת ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זכות גדולה נפלה בחלקנו, אבל גם בחלקך, להשלים עוד חוק למען מי שנושא על גבו את המדינה. מדובר באותם צעירים בני 20, 30, 40 ו-50. גם כשמנהיגי מדינה לא תמיד ידענו לקבל את ההחלטות הנכונות, הם נשאו על גבם את המדינה במחירים אדירים למשפחה והילדים. הם ראו בעיניים את האירועים השונים, והם התמודדו, נעדרו מהבית, סגרו עסקים, הפסידו ימי למידה, והלימודים שלהם אף נפגעו. אני רוצה להודות לך על כך שנשלים היום את החוק הזה בקריאה ראשונה, ונביא אותו מהר וממש בזריזות לקריאה שנייה ושלישית. ניתן לו עדיפות ונברך על המוגמר. לחוק הזה אפשר גם לקרוא "חוק חגי". חגי הוא סטודנט שפנה אלינו. הוא עשה מאות ימי מילואים. הוא נדרש להביא במכללה מסוימת בעבודה סוציאלית ציון 80. הוא קיבל 79.5, והודח. במאבק הזה השתתף בשותפות מלאה חבר הכנסת סימון דוידסון בעל הלב הגדול. הוא גם ניהל את אחת הישיבות, וגם עשה תחקיר והלך למכללה הזאת. בדין ובדברים עם אותה נשיאת מכללה, היא ביקשה ממני לתת לה לפתור את הדברים בתבונה, והיא באמת עשתה מעשה וטיפלה. לכן, אני גם לא מזכיר את שם המכללה. אני לא רוצה לפגוע בשמם הטוב כי הנשיאה לקחה אחריות וטיפלה. אבל ראינו את הפרצה בחוק הקודם שמסדיר את התנאים לחזרת אנשי המילואים אל האוניברסיטה ולמכללה באופן שהם לא ייפגעו ושיהיה שוויון תנאים מינימלי בין הגופים השונים, שבה אפשר לסיים לו את הלימודים. לא צריך לסיים לאדם שעשה מאות ימי מילואים את הלימודים. צריך לתת לו שנה-שנתיים להשלים את חובותיו לפני שמעיפים אותו מכל מסלול או מכל תוכנית לימודים. הדבר הזה פשוט והגיוני. אנחנו לא נכנסנו פה לדקדוקי עניות של דרישות. אני גם אומר תמיד שמה שטוב לאגף המילואים בצה"ל, טוב גם לי. וכך עשינו את השיח הזה בחוק הקודם כשהבאנו הסכמות בין קמל"ר לוות"ת­-מל"ג וארגוני האוניברסיטאות והמכללות. אותן הסכמות מקובלות עלינו, ובלבד שיש שיניים, יש אכיפה, יש בקרה, ותימנע הפגיעה בסטודנטים שבמילואים. אני רוצה להודות שוב לצוות הוועדה: לאתי ולכולם, על כך שהדברים מתחילים לזוז אחרי שהוועדה חיכתה למנהיג שיזיז אותה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הקודם, חבר הכנסת יוסי טייב, שעשה רבות למען אנשי המילואים ובני ובנות הזוג וקידם איתי חקיקה. מגלגלים זכות על ידי זכאי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מבין שמבחינתך החוק כבר עבר בקריאה שנייה ושלישית. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. מהר, אין לנו זמן. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו בתיקון סעיף 19א לחוק זכויות הסטודנט, שהוא הסעיף שמסמיך לקבוע את הכללים וההתאמות לגבי משרתי המילואים. "בחוק זכויות הסטודנט, בסעיף 19א: (1) אחרי סעיף קטן יבוא: (א1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על סטודנט שבן זוגו לשעבר משרת בשירות מילואים ולהם ילד משותף שטרם מלאו לו 13 שנים"." אני יודעת שיש הערה אחת שנשמעה. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> עו"ד עמרי גולן, הלשכה המשפטית של המל"ג. כמו שאמרתי גם בדיון הקודם, למיטב ידיעתנו, המוסדות להשכלה גבוהה כבר פועלים היום בהתאם לאמור בסעיף הזה, ואנחנו לא מכירים איזשהו צורך ממשי בתיקון. אבל מתוך הכרה בתרומה הייחודית של משרתי המילואים ובני משפחותיהם, אין מבחינתנו מניעה להרחיב את תחולתו של סעיף 19א(א) כך שהוא יסמיך את המל"ג לקבוע כללים גם ביחס לסטודנט שבן זוגו לשעבר משרת בשירות מילואים, ובלבד שיש להם ילד משותף שטרם מלאו לו 13 שנים. מבחינתנו, הנוסח כמו שהוא, מקובל. אני מבין שלשדולה יש איזשהו תיקון קל לנוסח. בואו נשמע מה בדיוק הנוסח ונתייחס בהתאם. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> עו"ד רחלי סונגו, מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים בישראל. קודם כול, אני גם רוצה להגיד תודה ליו"ר הוועדה, ליועמ"שית, למציע מיכאל ביטון ולמל"ג על שיתוף פעולה באמת פורה בנושא זה. אנחנו יזמנו את זה כי ההכרה פה היא שאנחנו מדברים פה על תא משפחתי, וזה לא משנה עכשיו אם זה בת זוג, בת זוג לשעבר או הורות משותפת. כשאומרים רק בת זוג לשעבר, זה לא חל על הורות משותפת. אני רוצה גם להזכיר שבשאר הניסוחים, גם בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, גם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום וגם בחוק החיילים המשוחררים, הם קוראים לזה "הורה או אחר של הילד" – זו המהות. זה גם מה שאני מציעה שיהיה כתוב בסעיף. במקום בת זוג לשעבר, הורה או אחר של הילד, ובלבד שהוא עד גיל 13. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני לא רואה מניעה. ואז הנוסח יהיה: הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על סטודנט שהוא ההורה הוא האחר של הילד משרת בשירות מילואים ויש להם ילד משותף שטרם מלאו לו 13 שנים. נצטרך ללטש. יכול להיות שאפשר יהיה לשלב את זה בתוך סעיף קטן (א) עצמו ולא בסעיף נוסף. בסוף הדגש הוא על הנטל של ההורות המשותפת, שבסיטואציה של שירות מילואים מתמשך נופלת על ההורה שנשאר שהוא גם סטודנט, וזה מצדיק את ההתאמות וההקלות. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> בסוף התיקון הזה מקובל עלינו במהות שלו. הוא נוצר מתוך רצון להבטיח מענה הוגן ומאוזן לצרכי הסטודנטים. אנחנו הולכים אחרי המהות, וגם הנוסח הזה מקיים לגמרי את המהות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תמיד שמחים להסכמות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סעיף (2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא - - -, סעיף קטן (ב) מונה את רשימת הנושאים שהכללים צריכים להתייחס אליהם. להוסיף לכללים גם את העניין של "תנאים והגבלות לעניין הפסקת לימודים של סטודנט המשרת בשירות מילואים.". << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> כמובן שהסעיף הזה מוסכם עלינו. למעשה, זה ייכנס לסעיף המסמיך, ל-19א(ב) כתת-סעיף (8). המל"ג תקיים את התהליך הסדור של התקנת הכללים. זה הליך של חקיקת משנה. אנחנו עושים היוועצות עם המוסדות, עם התאחדות הסטודנטים, ואחר כך זה עובר גם לפרסום להערות הציבור, ולאחר מכן זה מקבל תוקף של חקיקת משנה. זה מה שנעשה, גם בעניין הזה וגם בעניין בני בנות זוג לשעבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האם אתה רוצה לתת ההתייחסות להחזרים הכספיים שביקשנו בדיון הקודם? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> כן. לעניין ההחזרים הכספיים, וכמו שציינו לכם גם במכתב שנשלח אליכם, שכר הלימוד מעוגן היום בתוך דוחות של ועדות ציבוריות שטיפלו בנושא שכר הלימוד. יש לנו את הדוח הראשון, דוח מלץ, ואחר כך דוח וינוגרד. למעשה, הדוחות האלה עוגנו וקיבלו תוקף של החלטת ממשלה. יש שם גם הוראות בעניין הפסקת לימודים. לא בקשר למילואים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל לא כל המוסדות. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> המתוקצבים. אנחנו לא מדברים עכשיו על מוסדות פרטיים, בזה אני בכלל לא יכול לקבוע רגולציה. זה לא שכר לימוד שמפוקח על ידינו, וזה בכלל לא בשולחן שלנו. אבל אם אנחנו מדברים על המוסדות שמתוקצבים על ידי המדינה, כמו שאמרתי, שכר הלימוד נקבע במסגרת אותם דוחות של ועדות ציבוריות. ואם רוצים לתקן, אז אולי צריך להקים באמת ועדה ציבורית. הרבה זמן לא הוקמה ועדה כזו. אפשר ללכת למסלול הזה. אפשר גם ללכת למסלול אחר של חקיקה, כמו שנעשה בשנת 2016. היה תיקון חקיקה שנתן למל"ג סמכות לקבוע כללים לעניין תשלומים נלווים. זה משהו שנלקח מאותם דוחות ציבוריים של אותן ועדות ציבוריות, וניתנה לנו סמכות לקבוע את התעריפים וכללים שנוגעים לתשלומים הנלווים. אפשר לעשות את זה גם פה. שוב, זה לבחירתכם. אלו האפשרויות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עלה פה נושא לגבי זה שיש נשים של חיילים שמשרתים בסדיר, שנמצאים באותה סיטואציה. האם, מבחינתכם, אפשר להכליל גם אותם פה בסעיף הזה? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> סדיר – לא. החוק המסמיך מדבר על מילואים ולא על קבע ולא על סדיר. סעיף 19 מסמיך אותנו בכל הנושא הזה לגבי המילואים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון, הוא מדבר רק על מילואים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נעשה את זה כשהחרדים יתגייסו כי יהיו הרבה אנשים נשואים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה? יש לי, ברוך השם, לא מעט חברים בסדיר שהם נשואים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יכול להיות שאפשר לחשוב על זה, אבל אני רוצה להצביע על ההבדל. כשמישהו משרת בקבע או בסדיר, אז זו שגרת החיים שלו. זאת אומרת, זה ברור שעכשיו זו שגרת החיים במשך שנתיים-שלוש. להבדיל, במילואים שגרת החיים היא רגילה, והוא נקרא למילואים למספר ימים בשגרה. פה השתנתה שגרת החיים וההתארגנות של כל המשפחה השתנתה משמעותית. פתאום הוא משרת במילואים והוא לא נמצא והוא לא שותף. לגבי מי שנמצא בסדיר או בקבע בתפקידים קדמיים – ממילא התא המשפחתי לקח את זה בחשבון, ולכן זה מצב שונה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברור. הם גם קבעו כללים לאנשי קבע. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> רק מילואים. החוק מסמיך אותנו לקבוע למילואים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא בחוק הזה. עשינו על זה דיון לפני שבועיים. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> לגבי הקבע – זה אולי באופן וולונטרי. יש מתווים והמתווים נותנים לאנשי קבע. לא בחקיקה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כללים שלכם במל"ג, לא בחוק. יש לכם בכללים לאנשי קבע. האם יש לכם בכללים גם לסדיר? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא בכללים מכוח החוק. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> אני חושב שאתה מדבר על המתווים. אבל כשאנחנו מדברים על המתווים, זה משהו וולונטרי שנעשה בהסכמה עם המוסדות. נכון, המל"ג בירכה על המתווה הזה. אבל, שוב, זה צריך איזשהו שיח בין כל הגורמים הנוגעים בדבר וצריך ולראות אם יש לשנות משהו במתווה שנוגע בעניין הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה דורש איזושהי בדיקה כי זה לא אחד לאחד. כל הפרק עוסק במשרתי מילואים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האם אפשר יהיה להוסיף את זה בשנייה ושלישית? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה תלוי גם בהיקפים. זה לא בלתי אפשרי. אפשר לכתוב דברי ההסבר שאנחנו נבחן את הרלוונטיות גם לבני זוג של סדירים. אני לא יודעת מה ההיקפים. צריך לבדוק את הנתונים ואת ההצדקה לאור זה שכשמישהי מתחילה ללמוד, ואני אומרת מגדרית כי בדרך כלל אולי זה יהיה המצב, אבל לא תמיד, כשבן זוגה משרת בסדיר, אז מראש התא המשפחתי נמצא בסיטואציה מסוימת ולוקחים את זה בחשבון. השינוי הוא שונה כשפתאום - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון, אבל הם עדיין הרבה יותר במלחמה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יכול להיות כהוראת שעה שמתייחסת לנסיבות חירום. אבל זה דורש בדיקה נפרדת. אי-אפשר על רגל אחת. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני לא אומרת, אבל אני חושבת שזו התייחסות מאוד חשובה של יו"ר הוועדה. אנחנו רואים שלנשים בסדיר יש פחות התייחסות מנשות המילואימניקים, וחשוב מאוד להתייחס לזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האם זה בסדר, מבחינתכם, שנשאיר את זה לקריאה שנייה ושלישית, ושבינתיים תעשו את הבדיקות שלכם? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> לא בחקיקה. שוב, החקיקה פה מוגבלת למה שהסכמנו בוועדת שרים לענייני חקיקה. אומנם הרחבנו פה את עניין בני בנות זוג, ולזה הסכמנו, אבל לגבי כל הנושאים הנוספים זה משהו שאני צריך לבדוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תבדוק. אני לא אומר שנחוקק. אני אומר אם זה בסדר מבחינתכם שנשאיר את זה לבדיקה לקריאה שנייה ושלישית. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> צריך לבדוק איך זה משתלב אולי מתווה. כי, שוב, חשוב להבין. הסמכות שניתנה לנו היא סמכות לאנשי המילואים. לא לקבע, לא לסדיר. ואם יש איפשהו מקום להכניס את הדבר הזה, זה במסגרת אותם מתווים. וכאן יש לנו את נציגי ור"ה. אומנם ור"מ לא נמצאים כאן, אבל צריך לבדוק את ההיתכנות של הדבר הזה מול הגורמים הרלוונטיים במסגרת אותם מתווים. בעיניי, זו האפשרות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם באמת מאוד חשוב לוועדה לבדוק את רלוונטיות העניין של בני זוג של אנשי קבע וסדיר, צריך עוד דיון לפני קריאה ראשונה כדי לבדוק את זה ואת הנתונים ולבחון את ההבדלים, כי זה כן משהו שהוא שונה ממה שגם החוק עסק בו עד עכשיו, וגם הצעת החוק הזו הייתה ב - - -. לאפשר, או שזה יהיה משהו שהוא מוגש בנפרד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אם זה לא יוכל להיכנס בקריאה שנייה ושלישית? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה כן חורג מהמסגרת של מה שעלה פה בהצעת החוק הספציפית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האם אפשר להגיש את זה כהסתייגות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תמיד אפשר. גם על הסתייגות אפשר לטעון נושא חדש. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> אם דנים בחובה, אז, מן הסתם, שירות חובה שווה גם את הקבע. אי-אפשר לעשות עוד הפרדה: מילואים, חובה וקבע. זה פחות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר הכנסת ביטון, האם אתה רוצה את מה שעולה פה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מעכבים. גמישות. מה הבעיה? תכניס מה שצריך. סדיר וקבע זה טוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הם אומרים שצריך לעשות עוד דיון בשביל הדבר הזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה עוד דיון? כולם מסכימים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא כולם מסכימים. זו לא אותה סיטואציה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי לא מסכים? עומרי, למה אתה לא מסכים? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> הסברתי ונימקתי למה יש פה בעיה. שוב, המל"ג קיבלה סמכות לקבוע לאנשי המילואים. לגבי קבע וסדיר – זה לא משהו שעד היום בכלל ניתנה לה סמכות לעסוק בו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש אולי כמה מאות סדירים שלומדים בהשכלה הגבוהה. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> יכול להיות שצריך את זה. לא אמרתי שאין הצדקה, רק הפרוצדורה היא שצריך לקבוע, להסמיך אותנו, כמו שעשו כשהתקינו את ה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איתן כבל היה פה פעם יושב-ראש ועדה בכנסת, והוא היה אומר: אני מדבר איתך מהות, ואתה עושה לי פרוצדורה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יכול להיות שיחליטו שזה מוצדק, אבל כשמישהו נמצא במצב קבוע של שירות יכול להיות שיהיו גם תפקידים אחרים כמו רופאים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה החשש? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> אין לי חשש מהותי. שוב, זאת לא הדרך. צריך לתת לנו סעיף שיסמיך אותנו בחקיקה ראשית לקבוע כללים בכלל אולי לכל עולם הסדירים והקבע. בעיניי, זה לא צריך להיעשות כרגע על הדרך בעניין הזה. צריך לייחד לזה דיונים נפרדים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה אכפת לך להיות מוסמך למשהו? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> אני לא אמרתי שאני לא רוצה להיות מוסמך, להפך. שוב, צריך להסמיך את זה בצורה אחרת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מסמיך אותך, אני לא קובע לך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הרי ההצדקה פה להתאמות נובעת מזה שכשמישהו בשירות מילואים, התא המשפחתי מתארגן אחרת. אבל כשמישהו בשירות סדיר, אז הוא שלוש שנים במצב הזה. זה לא אותו מצב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תמי, לא למדתי משפטים. לא הגעתי למעלות האלה. אבל אולי נעשה סעיף רך בתוך החוק הזה ונפרד, לא מהסעיף המוסכם, שהוות"ת-מל"ג מוסמך להחליט ולהרחיב את הכללים גם עבור סדיר וקבע לפי שיקול דעתו. מה הבעיה? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> לדעתי, צריך להכניס עוד סעיף כמו 19א היום, שמסמיך אותנו לקבוע כללים. לעשות סעיף נפרד ולקבוע כללים רלוונטיים לאוכלוסייה הזאת. שוב, זה דבר שהוא איזושהי הפתעה בדיון הזה עכשיו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא הפתעה. זה חייל סדיר. הוא קיבל אס-אם-אס מחייל סדיר. אנחנו בסדירים. אין הרבה סדירים – זה העניין. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> זה עניין מהותי. זה לא חלק ממה שהיה פה. צריך לבדוק את זה ואת הנתונים. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> אם אין הרבה סדירים, אז יכול להיות שאנחנו לא יודעים מה הצדקה. צריך נתונים תומכים בצורך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הבעיה אם מסמיכים אתכם למשהו? זה נשאר בסמכויות שלכם. מה הבעיה שחוק יסמיך אתכם, לשיקולכם, לקבוע כללים נוספים גם עבור אנשי קבע וסדיר? אתם תקבעו. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> צריך לעשות על זה דיון נפרד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הרבה פעמים כשכותבים רשאי, אחר כך מפרשים את זה כחייב. יש סיבה שהמחוקק קובע הוראה בחוק. אגב, יש להם שיקול דעת לקבוע כללים מבלי שגם נגיד את זה בחוק. הם קובעים כללים בכל מיני עניינים. צריך הצדקה לדבר הזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם כך, אנחנו נגמור את החוק הזה ונזכה את יושב-ראש הוועדה להגיש הצעת חוק, עוד תיקון, ואנחנו נצטרף אליו, וגם את זה נתקן. נוסיף עוד תיקון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האם נתחיל עכשיו עם הצעת חוק חדשה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, צריכים לגמור. נגמור את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמה זמן אתם צריכים כדי להתארגן על מה שאתה אמרת להוסיף את הסעיף הזה? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> לא. זה משהו שמצריך בחינה. שוב, אין לי כאן תשובות לכל דבר ועניין. אנחנו צריכים לבחון את המדיניות ומה אומרים אנשי המקצוע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמה זמן אתה צריך? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> זה יבוא בחקיקה ראשית. זה יגיע לוועדת שרים לענייני חקיקה, וזה יעבור את כל התהליך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האם מההתחלה? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> כן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא טוב. עמרי, תציע לנו עוד רעיון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כשנותנים לאוכלוסייה מסוימת התאמות ולאחרות לא, צריך להצדיק למה אלה כן ואלה לא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו נגיש מייד הצעת חוק. ניתן לצבי סוכות להיות המגיש ואנחנו נצטרף אליו. נבקש פטור מהנחה, ונביא אותה מייד להצבעה בטרומית. נוסיף עוד הסמכה על סדיר וקבע בתחום הזה. התיקון שנביא יהיה שכל החוק הכללי של הסדרת אנשי מילואים באקדמיה, יחול גם על קבע וסדיר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שוב, אי-אפשר דרך זה כי זה באמת עולם שונה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, נביא בנפרד. לא נעכב עכשיו. לא יודעים מה ילד יום פה, לא יודעים באיזה סטטוס נהיה. אנחנו צריכים לגמור חוקים. וגם יבינו את הרמז לבד. אם מישהו יפגע בסדירים או באנשי קבע, אנחנו נבוא בלי חוק לשבור לו את הראש – בהקרנה. לא כמו בימין. אצלנו במרכז-שמאל, אנחנו עושים את זה בעדינות. חבר הכנסת סוכות, תתקדם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנו. << אורח >> בר שהם: << אורח >> נעים מאוד. בר שהם, פורום נשות המילואימניקים. קודם כול, שמחנו לראות שנוסח הצעת החוק עודכן כך שהוראות סעיף19א יחולו גם על בני זוג לשעבר של משרתי מילואים שיש להם ילד משותף מתחת לגיל 13. אנחנו גם רוצות בהזדמנות הזאת להודות ליושב-ראש הוועדה וליועצת המשפטית, וכמובן למל"ג ולחבר הכנסת ביטון, על שיתוף הפעולה הטוב בהקשר הזה. חשוב לנו כמובן להדגיש שצריך לקדם את הצעת החוק הזאת בהקדם האפשרי. אני רוצה לתת דוגמה כדי שכולנו לפני ההצבעה נכיר גם את הנפשות הפועלות מאחורי הצעת החוק הזו. אני רוצה לספר לכם על פנייה שהגיעה לפורום מסטודנטית גרושה, בת 27, אם לשני ילדים קטנים, שלומדת לתואר במינהל עסקים במוסד להשכלה גבוהה באזור ירושלים. בן הזוג לשעבר משרת שירות מילואים ממושך, וכשהוא במילואים כל הנטל של גידול הילדים והטיפול וההשגחה היום-יומיים מוטל על אותה סטודנטית. יצא כך שבימי לימודים, שבהם בן הזוג לשעבר היה לוקח את הילדים אליו, היא הייתה צריכה לטפל בילדים ונוצר לה עומס חריג בלימודים כתוצאה מזה. היא לא יכלה להשתתף בלימודים והיא הייתה צריכה לחזור על קורסים ולהאריך את הלימודים שלה. ולכן, אני רוצה שכולנו נבין למה השינוי הזה הוא מאוד מאוד חשוב. הוא חשוב בדיוק בשביל אותה סטודנטית וסטודנטיות וסטודנטים נוספים שנמצאים באותה סיטואציה. הפגיעה בלימודים לא נובעת רק מהיעדר בן הזוג עצמו, אלא גם מעצם העובדה שההורה השני לא יכול לשאת בנטל הטיפול בילדים בזמן שהוא נמצא בשירות מילואים ממושך. ולכן, התיקון הזה הוא כול כך חשוב ואנחנו מברכות עליו. אנחנו גם מצטרפות כמובן לדיוק של שדולת הנשים לגבי המונח. אנחנו מציעות, כמובן יחד איתן, שהמונח יהיה: הורה או האחר של ילדם, כפי שקבוע בחוקים אחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם כן, נעבור להצבעה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם אתה מגיש את החוק הבא, ואני אצטרף אליך או שאתה רוצה שאני אגיש? מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חייב לומר לך שבסוף זה אירוע כואב. כי עשינו פה דיונים על משרתי הקבע ונשות משרתי הקבע חוות הרבה מאוד דברים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נוסיף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסוף גם הם וגם נשות הסדיר, ובטח בתקופה של מלחמה מול אנשי הקבע והסדיר, זה אירוע מאוד נצרך. אני כן הייתי מעדיף לחכות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא כדאי. בסך הכול, מעט סדירים בצה"ל לומדים באקדמיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל הקבע זה הרבה. עשינו פה לפני שבועיים דיון והם ישבו פה ודיברו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו נדרוש את הזכויות שלהם לפי חוק. תביא לי מישהו בקבע שפגעו בו, ואני אטפל בו עד שיהיה חוק. אני אהיה החוק בשבילו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם כן, נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה ראשונה כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? אף אחד. הצבעה הצעת החוק אושרה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> פה אחד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חזק וברוך. אתי אומרת שאני לא יכול להצביע. אני החלפתי מישהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ההצעה אושרה ותעלה להצבעה במליאה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איש יקר וצנוע, תודה שהיית איתנו בהצבעה הזו. אפילו לא דיברת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכיף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:15. << סיום >>