חומר רקע

E-mail: [email protected] ר"יו ,פרץ חגי 'פרופ Prof. Hagai Perets, Chair 18.5.25 טðגדות לתיקון חוק זכויות הסטודðהת (מתקדמים בתארים מגדרית הפרדה) יברסיטאותðי הסגל הבכיר באוðעמדת המועצה המתאמת של ארגו רקע להצעת החוק ט מבקשת להתיר הפרדה מגדרית בלימודי תאריםðהצעת החוק לתיקון חוק זכויות הסטוד .החרדי לציבור הגבוהה ההשכלה גשתðימוק של הðמתקדמים, ב י הסגל האקדמי הבכירðארגו גשת ההשכלה הגבוהה לציבור החרדי מטרה חשובה ומשמעותית הן עבור הציבורðרואים בה ושאðהחרדי והן עבור כלל הציבור, ותומכים באופן מלא בקידום ה ,זאת עם . קידום ,וðלראיית ו תורם להשגתðושא על ידי הרחבת האפשרות להפרדה מגדרית לתארים מתקדמים, איðה מטרות אלו, ואף פוגע בהן, ועלול לפגוע בוודאות גבוהה בציבור רחב של חברי הסגל, במרקם יחסי העבודה בקמפוס, ובכלל זה בזכות להעסקה הוג .האקדמי הסגל לחברות בוודאי ,תð .ו מפרטים במסמך להלןðכפי שא י העובדים של הסגליםðעשתה כל התייעצות עם ארגוð ו מצרים על כך שלאðכמו כן, א ðי קידום וðהאקדמיים לפ י יתð סוח הצעת החוק, ואף כי לאð ושא בוועדתðו רשות דיבור בðה ל .וðות שלðשðסת למרות בקשות חוזרות וðוך בכðהחי ו חוששים כי קיימת איðוהל בוועדות, אðיתרה מזאת, לאור הדיון ש- ,ה לגבי אופן העבודהðהב ים, ולכן הרחבתðים לחלוטין מתארים ראשוðההוראה והמחקר בתארים מתקדמים, שהם שו ה מהותית מההפרדה המגדרית בתואר ראשון )שגםðההפרדה המגדרית לתארים אלו היא שו ו ביקורת רבהðלגביה יש ל .( ט, סעיףðכיום חוק זכויות הסטוד4 )ב(, מגדיר כי לא ייחשב לאפליה קיומם של מסלולי לימוד שיםðפרדים לגברים ולð "מטעמי דת " .(או לצורך קידום אוכלוסיות מסוימות )כדוגמת חרדים ות בסיס לתðים האחרוðמתווה זה שימש בש ו ,יות ייעודיות בהפרדה מגדרית לתואר הראשוןðכ .(בהיקף מוגבל ותחת פיקוח המועצה להשכלה גבוהה )מל״ג תðבפסיקת בג״ץ מש2021 )בג״ץ8010/16 ה חוקיות מתווה ההפרדה הזה. ביתðדוð (ואח׳ המשפט העליון הכיר בצורך לשלב חרדים באקדמיה, אך הבהיר פה אחד כי הפרדה מגדרית בלימודי השכלה גבוהה פוגעת בשוויון – פגיעה בעלת ממד חוקתי– ולכן יש להגביל אותה .ימום ההכרחיðלמי אים מוקפדים תתאפשר הפרדה בתואר ראשון, הריðפסק שאם בכפוף לתð בהתאם לכך שלימודי י ושלישי יישארו משולביםðתואר ש .וללא הפרדה מגדרית למעשה, מל״ג אימצה ה שתאריםðפרדים בתארים מתקדמים, מתוך הבð גישה זו וקבעה שאין לקיים מסלולים ית בשוק העבודה אלא בחירה להעמקהðם צורך בסיסי להשתלבות ראשוðמתקדמים אי .מקצועית הצעת החוק החדשה מבקשת להפוך קביעה זו ולאשר הפרדה גם בתארים מתקדמים– צעד העומד בסתירה חזיתית למתווה האיזון העדין שהתווה בג״ץ. יש לציין כי בג״ץ הדגיש שחריגה E-mail: [email protected] ההפרדה מסלולי את להביא עלולה להפרדה וגעðקבעו בðים שðמן האיזו ,אל תחום האי חוקיות .ומכאן שהצעה זו עלולה לעורר מתח חוקתי משמעותי התומכים בתיקון החוק תם, איסורðמציגים אותו כהכרחי לקידום השכלת חרדים. לטע ,ע בפועל מציבור חרדי שלם לרכוש השכלה גבוהה מלאהðההפרדה בתארים מתקדמים מו וðויות שוות בתעסוקה. יש שטעðומיה, לחופש דת ותרבות, ולהזדמðופוגע בזכותם לאוטו כי טיðהחלטת המל״ג לאסור הפרדה בתארים מתקדמים היא צעד "א- ליברלי" הפוגע בזכות חשבת חוקית לפיðהפרט לבחור את אורח חייו, וכי מל״ג חרגה מסמכותה כשהגבילה הפרדה ש ט. עודðחוק זכויות הסטוד גורסים תומכי החוק כי יש לראות בהפרדה המגדרית התאמה סבירה דרשת לצורך שילוב אוכלוסייה תרבותית ייחודית, בדומהðה להסדרים המאפשרים .ע מתן השירות לאוכלוסייה מסוימתðהפרדה במתן שירות כשהיעדרה מו ,יברסיטאות, יתייחסðי הסגל הבכיר באוðייר עמדה זה, מטעם המועצה המתאמת של ארגוð ות הללו ויציג את ההשלכות השליליות הצפויות מהרחבת ההפרדהðבין היתר, לטע– על ערכי ה הלימודיםðות, ועל מבðהיסוד האקדמיים, על ציבור המרצות והמרצים, על המחקר והמצוי .לתארים מתקדמים (ומרצים מרצות) האקדמי הסגל על השלכות אימוץ הפרדה מגדרית בלימודי מוסמכים יוצר בעיות כבדות משקל בתחום התעסוקה והקידום יסיון העבר מהתð .שיםð של סגל המרצים, ובפרט פוגע במרצות ו פרדותðיות הðכ לתואר ראשון מלמד כי בפועל התבסס דפוס של י גבריםðשים מהוראה בפð הדרת מרצות . למרות שבג״ץ קבע באופן חד- תןðמשמעי כי על המל״ג והמוסדות להבטיח שלמרצות תי ות ללמד בכל מסגרת ללא אפליה. המציאות בתðהזדמ ו יות המופרדות הייתה שמרצות כמעטðכ טים חרדים הביעו לעיתים דרישותðולא שובצו להוראה בכיתות של גברים חרדים. סטוד ו לכך בדרכים פורמליות ובðעð והעדפות למרצים גברים בלבד, והמוסדות .לתי פורמליות שים, בעוד מרצים גברים לימדו בכיתותð התוצאה הייתה שמרצות הוגבלו בפועל ללמד בכיתות י הסוגיםðמש – .ויות בתעסוקה ובקידום אקדמיðפער הפוגע בשוויון ההזדמ התיקון המוצע, המרחיב את ההפרדה, עלול ציח ואף להחמיר את ההדרה הזוðלה : הוא ישדר ורמה מותרת ומוכרת בחוק, ומכאן קצרה הדרך ללחציםð טים שהפרדה היאðלמוסדות ולסטוד .גוברים להעסיק מרצים גברים ש"מתאימים" להוראה לכל מגדר טיות בתðטים והסטודðיש חשש ממשי שהסטוד ו פרדות יפעילו לחץ לשבץ להם מרציםð יותðכ או מרצות םðלפי מי ולא לפי כישוריהם, כפי שכבר החל לקרות. אם מגמה זו תתפשט לתארים מתקדמים, היא ותðעלולה לערער את עיקרון המצוי בהוראה: בחירת הסגל תושפע משיקולי .מגדר במקום יכולת ומסוגלות אקדמיות, והדבר יפגע באיכות ההוראה והמחקר סתן של המרצות, אלא בðה רק בכבודן ובפרðיש להדגיש כי הפגיעה אי סגל האקדמי כולו . יברסיטאות את החופש לבחור אתðהטלת סייגים על מי יכול ללמד מי, שוללת מהאו רבים יםðהמרצים.ות הטובים.ות ביותר לכל קבוצה. מרצים מצטיי– גברים וגם שיםð – עוðיימ מללמד בת ו.יות או מעשיותðיות שבהן מוטלת עליהם מגבלה מגדרית, בין אם מסיבות עקרוðכ ,וסףðב המציאות בארץ מראה שהקורסים הטובים והמרצים המובילים בתחומם כמעט ולא לוקחים חלק בת ו ותר ללמד בכיתות המעורבות, בעודð פרדות. הסגל המובילðיות החרדיות הðכ שבת ו .פרדות מלמדים פעמים רבות מרצים זוטרים יותרðיות הðכ ירידה ברמת ההוראה ו בת טים החרדים עצמם, שמקבלים השכלה ברמהðה בסטודðיות אלה פוגעת בראש ובראשוðכ ים מחשיפה למיטב החוקרים. זהו מצב שלðהð םðמוכה יותר ואיð " יות סוג בðתוכ"' – כפי שתואר בדו״חות רשמיים– .יקות לבעלי ההשכלה החרדית השכלה פחות איכותיתðהמע E-mail: [email protected] מוכה יותר, בשם ההתחשבותð פרדים ברמהð אין הצדקה ליצור באקדמיה מסלולים .דרטים אחידים לכלל הלומדים והמלמדיםðהתרבותית. השכלה גבוהה חייבת לעמוד בסט ,מעבר לכך העבודה המחקרית של חברי הסגל ,יתðעלולה להיפגע גם היא. באקדמיה מודר ים ועובדיםðי המיðטים משðחים סטודðחוקרים וחוקרות משתפים פעולה בצוותים מעורבים, מ ו מרחיבים בהמשך(. אם תושרש תרבות של הפרדה, האם יצפוðות )כפי שאðבמעבדות מגוו טית חרדית או להðחות סטודðלמשל מחוקר גבר שלא לה י?"פך, מטעמים "תרבותיים האם קבוצת מחקר תיאלץ להיות חד- מגדרית אם יש בה משתתפים חרדים? שאלות אלה לבין ההפרדה בין גשותðמדגימות את ההת מהות עבודת המחקר המדעי ., החוצה גבולות מגדר חים או שותפים למחקר על בסיס מðאקדמיה המפלה בין מ ין תתקשה לתפקד בזירה .ציאל של חוקרות וחוקרים כאחדðלאומית, ותפגע בפוטðהבי מתקדמים בתארים הלימודים תðהפרדה מגדרית משבשת את מתכו ים באופיים מן התואר הראשון, באופן שהופך יישום הפרדהðי והשלישי שוðלימודי התואר הש הליםðמגדרית בהם לבלתי ישים ולבלתי רצוי במיוחד. בתארים מתקדמים, הלימודים מת של תðבמתכו חיה אישיתðרים, מחקר עצמאי והðסמי ומעורבת אקטיבית למידה שילוב תוך– יות המבוססות על הקשבה למרצה ולמידה שהיא פאסיביתðטליות המוðולא בהרצאות פרו באופי י.ה בתואר שלישי - חיהðחה בהðיכר מן "הלימוד" הוא השתלבות בקבוצת מחקר אצל מð חלק ,אישית, עבודה במעבדות סים ושיתופי פעולהðות, השתתפות בכðבקהילות לימוד ומחקר קט .מדעיים במצב דברים זה, להפרדה מגדרית רק בכיתות הלימוד אין כמעט משמעות, מחד, ומאידך עשים המחקר וההוראה תפגע קשות הן בחבריð הרחבה של ההפרדה לכל המרחבים בהם .טיםðהסגל והן בסטוד יðבתואר הש- ,עשים באופן זהה לתואר שלישי, כפי שתואר לעילð מחצית מהלימוד והמחקר יðוסף גם המחצית השðאך ב י ה מהותיתðטלית בכיתות לימוד, שוðעשית בהוראה פרוðה, ה ה, המעודדת שיחðית מורכבת מקבוצת דיון קטðמהלימודים בתואר ראשון. הכיתה האופיי .טים עצמםðטים למרצה ובין הסטודðמעמיק ומשמעותי בין הסטוד ,בתארים מתקדמים אלו ה הטבעי של הלימודיםðפילוח מגדרי מלאכותי שובר את המב :המתקדמים , ולא מאפשר הפריית דעת הדדית כך למשל, אם יש בת ו ית מסוימת חמישהðכ שים ושלושה גבריםð טים בסך הכל, מהם שתיðסטוד – פרדות יביאð פיצולם לשתי כיתות לכיתות זעירות, רפטטיביות ובעלות שיח אקדמי דל. הדבר יפגע בלמידה, שכן עיקר ערכם של הלית, בלתי אפשרי להכפילðקודת מבט מðרים הוא בדיון מפרה בין מגוון קולות. גם מðהסמי מגדר לכל פרדתð י כדי לקיים גרסהðה לתואר שðכמעט כל קורס וסד– יהיה זה בזבוז משאבים ומשבר לוגיסטי, במיוחד בתחומים שבהם מספר הסטוד טים קטן ממילא. התוצאה עלולהð ,טים החרדיםðלהיות צמצום משמעותי של היצע הקורסים והפעילויות המחקריות לסטוד ובידוד שלהם מת ו .יברסיטאותðיות הדגל של האוðכ :לדוקטורט או לתזה חיהðה אחד עם אופי ההðה עולה בקðת מלאה, כאמור, איðהפרדה במתכו יתן להגביל זאתð חות מותאמים לתלמידיהם על פי מומחיותם האקדמית, ולאðחים ומðמ לשיקולי מגדר ים רביםðהלים דיוð. קבוצות המחקר עצמן הן, באופן טבעי מעורבות, ובהן מת טיתðחייה, סטודðת הðשים וגברים. מבחיð ,ושיתופי פעולה מחקריים בין כלל חברי הקבוצה י זכאית לעבוד עם החוקר הטוב ביותר בתחום שלהðחרדית לתואר ש– גם אם הוא גבר– בלי חה חלופי פðשתידרש להסתפק במ ט חרדי צריךðה. בצורה דומה, סטודðחות מתאים רק בשל מי שתעמוד לרשותו האפשרות לעבוד עם חוקרת מ .טי לעבודתוðובילה אם תחום מחקרה הוא רלוו E-mail: [email protected] ההפרדה המגדרית מערימה חסמים מלאכותיים י ציוות אופטימלי כזה, ופוגעת באופןðבפ טים, ובדרך העבודה המחקרית של חבריðישיר באיכות ההכשרה המחקרית שמקבלים הסטוד הל ולבחור את קבוצות המחקר. חשוב לציין גם שהעולםðהסגל והחופש האקדמי שלהם כיצד ל לי שאליו התארים המתקדמים מכשיריםðהאקדמי והפרופסיו– בין אם זה עולם המדע, עולם התעסוקה המקצועית או הזיר ה הציבורית – הוא עולם מעורב מגדרית טð. מה יועיל לסטוד פרד", אם עם קבלת התואר הוא יידרש לעבוד בצוות מעורב בחברהðי "בðחרדי ללמוד לתואר ש יתוק הממוðעסקית, במשרד ממשלתי או בבית חולים? ה שך מסביבת עבודה ולמידה מעורבת דרשת עבודהð ים מובילים, שבהםðרק יקשה על הבוגרים והבוגרות להשתלב לאחר מכן בארגו בצוותים .מעורבים וסףð הרחבת ההפרדה לכל שלבי ההשכלה הגבוהה עלולה ליצור מחסום י השתלבותם המוצלחת של בוגרי ובוגרות החברה החרדית בשוק העבודה, ובכך תחטיאðבפ הגבוהה ההשכלה של המוצהרת למטרתה – .ים לכלל המשקðהכשרת בוגרים מקצועיים ומיומ ת עלולים להתקשות לתפקד בסביבת עבודהððבפועל, בוגרים שיורגלו ללימוד בסביבה מסו .ציאליים שיזדקקו לשלבםðית, מה שיפגע הן בהם והן במעסיקים הפוטðמודר האקדמיה של היסוד יðפגיעה בערכי השוויון והחופש האקדמי, מאב התיקון המוצע מוביל לפגיעה ישירה בערך השוויון ים, שהוא אבן יסוד בדמוקרטיהðבין המי הðשים משדר הבחðפרדות לגברים ולð ובמערכת ההשכלה הגבוהה. עצם קיומן של כיתות וך. בית המשפטðויות החיðית והיררכיה סמויה, וסותר את עקרון השוויון בהזדמðמגדרית מוב ה שלðה סכðהעליון עמד על כך שבהפרדה מגדרית טמו שיםð הדרת מהמרחב הציבורי; היא "עלולה להשריש את התפיסה שהמרחב הציבורי והמקצועי "שייכים מטבעם לגברים בלבד ובכך ל ה שים. הרחבת ההפרדה לתארים מתקדמיםð ציח פערים מגדריים ולהשפילð – שהם יותר ומשפיעה גבוהה מדרגה– ט עצמוðה זו. יש לזכור שחוק זכויות הסטודðעלולה להעצים סכ ועד להבטיחð חשבð פרדיםð יעת אפליה במוסדות לימוד, והחריג שמתיר מסלוליםðשוויון ומ פוצה יותר חותרת תחת מסר השוויוןð ורמהðכסטייה מוגבלת מן הכלל. הפיכת חריג זה ל .ומטשטשת את הגבול בין התחשבות תרבותית לבין אפליה ממוסדת י פגיעה הואðוסף שעומד בפð ערך החופש האקדמי ות היסוד של האקדמיה. ההשכלהðועקרו הגבוהה מבוססת על פתיחות, פלורליזם, קבלת האחר, ומגוון דעות בשיח האקדמי- ערכים יברסליים שמתבטאים בסביבת לימודים ומחקר מעוðאו רב שיםðת, שבה לומדים יחד א .יםðים ומגדרים שוðמרקעים שו ות אלה, משום שהיא יוצרתðוגדת לעקרוðסת הפרדה מגדרית לתארים מתקדמים מðהכ יותðכיתות הומוג דרשתðדווקא במקום בו מתקיים עיקר המחקר והדיון האקדמי המעמיק ו ת ויצירתית. מחקר ופיתוח ידע פורציםðחשיבה מגוו ו ת שבה קולותðמתרחשים בסביבה מגוו טיות פוגעת באותו חופשðטים וסטודðטראקציה בין סטודðים מפרים זה את זה; הגבלת האיðשו .טלקטואלי להחליף דעות ולחקור ללא מחיצות חברתיותðאי וסף, קיים חשש שהוראה לקבוצות בעלðב ות אופי דתי מסויים תביא להתאמה והגבלות ושאים "רגישים" או על אופן ההוראה, כדי להתאיםðים בðאפשריות על חומרי לימוד, ועל דיו פרדות. מצב בו שיקולים דתייםð ורמות דתיות ו/או מגדריותðל- חברתיים מכתיבים את ארגון ותוכן הלמידה סותר את אופן העבודה והעיסוק של חברי סגל באק דמיה שצריכה להיות .חופשית ככל האפשר מלחצים פוליטיים או מגבלות על חקר האמת יות ההפרדה לא מצדיק את הרחבתðיסיון הכושל בתוכðה ן הדיון בהצעת החוק חייב להתחשב ב יסיון שהצטברðבעשור האחרון יות אקדמיותðמתוכ ה מעורבת ובעייתית: מצד אחד, גדל מספרðיסיון זה מעלה תמוð .פרדות לציבור החרדיð ים עבורם ו/או מלווים במלגותðטים החרדים בתואר הראשון שלימודים אלו ממומðהסטוד שירה, רמה אקדמית וחסמיםð פרדות לוּוּ בבעיות שלð יותðי, אותן תוכðמשמעותיות, אך מצד ש ת.עסוקתיים E-mail: [email protected] ,בשורת התוצאה) הðדו״ח מבקר המדי2025 ( שירה בתðקבע ששיעורי ה ו יות אלו גבוהיםðכ :ובמיוחד בקרב גברים חרדיים הדו"ח שסקר בהרחבה את שילוב החרדים באקדמיה, מצא כי שירה של גברים חרדים מהלימודים גבוהים במיוחדðשיעורי ה– שירהðיותר מכפול משיעור ה טים יהודים לאðבקרב סטוד- .חרדים ה הלימודית; גיל ומשפחה; האתגר של השתלבות בסביבהðו פערים בהכðבין הגורמים לכך צוי .אקדמית שלא הייתה תמיד מותאמת לאורח החיים בקהילה עשו ההתאמותðזאת, על אף ש וסף, הðפרדים. בð פרדים ואף קמפוסיםð לרבות הקמת מרכזי לימוד מוכהð רמה האקדמית היא י הלימוד הותאמו כלפי מטה עבורðפרדות, ובמקרים רבים, תכð יותðבחלק גדול מאותן תוכ טים קיבלוðמוך יותר גויסו למסלולים הללו, והסטודð הציבור החרדי, מרצים בעלי פרופיל תואר מת ו יקה השכלה פורמליתðם העðית שאמðכ– אך לא תמיד ברמה שקולה לזו של עמיתיהם בקמפוס הכללי. יש לכך השלכות ישירות על יכולת הבוגרים להתקדם לתארים "פרדתð יים. במילים אחרות, יצירת "אקדמיהðמתקדמים או להשתלב בתחומי תעסוקה תובע לחרדים הייתה לעיתים מתכון לפשרה על האיכות, ופגעה דווקא באוכלוסייה שהיא ביקשה .לקדם ה שבלתיðוסף על כך, הופרכו לאורך הזמן חלק מהחששות שהובעו בתחילת הדרך, ובהם הטעð ,אפשרי לדרוש מחרדים וחרדיות לימודים מעורבים. למעשה טים החרדיםðרבים מהסטוד ות להשתלב בלימודיםðכוð עצמם גילו מעורבים בתארים מתקדמים לאחר שסיימו בהצלחה ותðכוðאי להתקדמות מקצועית. מחקרים מצאו שðו שזהו תðתואר ראשון, במיוחד כאשר הבי ימלית, והן לעצםðתפס כשלב מתקדם ולא חובה מיð יðזו קשורה הן לעצם היותו של התואר הש החשיפה לעולם האקדמי בתואר הראשון– .גדויותðחשיפה שפתחה אופקים ושיככה הת במילי ם אחרות, עבור חלק גדול מבוגרי התואר הראשון החרדי ם, המעבר לסביבה אקדמית משולבת בתואר המתקדם הוא אפשרי ואף טבעי ם עשרות ומאות חרדיםð. ואכן, כבר כיום יש יברסיטאותð)ובפרט חרדיות( הלומדים לתארים מתקדמים במסגרות כלליות, לרבות באו ,כותðקודתיות )מלגות, חוð המחקר המובילות. הם מצליחים להשתלב תוך קבלת התאמות (ותðמכי ללא צורך בהפרדה מגדרית ה היאðכוð. דווקא סיפורי הצלחה אלה מצביעים שהדרך ה יות ההשלמה והליווי לחרדים באקדמיהðשיפור תוכ– לא הרחבת ההפרדה . גישת "ההפרדה ה האפשרות להרחיבהðבחðיות התואר הראשון, אך כשðוסתה למשל בתוכð "לכל אורך הדרך י בתחומים מסוימים )כגוðלתואר ש שי מקצועðן פסיכולוגיה טיפולית, בעקבות מחסור בא גדות מקצועית עזה. המל״ג עצמה, בסופו של דבר, בלמה אתðתקלה בהתð חרדים בתחום( היא ות אחריםðה שהדבר פוגע באיכות ההכשרה ובערכי היסוד, והעדיפה פתרוðהמהלך מתוך הב ות, מלגות ייעודיות ושיתוף פעולה עם המðכגון הרחבת המכי ה מתאימהðכללות החרדיות להכ .של הבוגרים לשלב הבא של יותר הרחב בתחום שהתרחש ממה גם ללמוד ראוי הפרדה מגדרית במרחב הציבורי . בעשור ועוד ציבורית בתחבורה ,באירועים הפרדה אזורי לקבוע ותðיסיוð האחרון היו– ות שבתיðיסיוð תם העיקרית הייתה שהפרדהðה מתחו עליהם ביקורת חריפה. מסקðהמשפט וכן מבקר המדי ובעת מרצון כן לאפשר השתתפות של ציבור דתיð כזו, גם אם- ,יðשמר זק חברתיð ושאת בחובהð כבד .שים ופוגעת בעקרון שהמרחב הציבורי שייך לכולם בשווהð רמלת הדרתð: היא מ יברסלי וככזו עליה להישמר כמקוםðההשכלה הגבוהה, מעצם טבעה, היא מרחב ציבורי ואו יסיון העבר מלמדð .מפגש בין כל חלקי החברה שהרחבת גבולות ההפרדה גוררת "ר עב שאין לו שובע " – פרדיםð וסף. ואכן, אחרי שהתאפשרו מסלוליםð כל ויתור מוביל לדרישה לוויתור י ולצרף אליה גםðלתואר ראשון באופן חריג, קמו תביעות לאפשר הפרדה גם בתואר הש .במקור כחרדיות הוגדרו שלא אוכלוסיות ד ,וספיםð פרדים גם בתחומי לימודð רישה למסלולים וספים בקמפוס. זהו מדרון חלקלקð לתארים שלישיים, ואולי אף הפרדת מרחבים ושירותים .שמערכת ההשכלה הגבוהה צריכה לעצור בראשיתו E-mail: [email protected] מתח חוקתי וסוגיות משפטיות ות זרקור על הפגיעה בחברי וחברות הסגל ובאופן ההעסקה והמחקרðו הוא להפððעיקר רצו שלהם שלא קיבלו מקום משמעותי וברור בביקורות שהועלו על החוק, וליצור שיח משותף יתן לשלב חרדים באקדמיה באופן אופטימלי בלי לפגוע בחבð ומשמעותי כיצד ר י הסגל .תייחס קצרות גם לצדדים המשפטייםð ועבדותם. עם זאת ההצעה מציבה, כאמור, מתח חריף מול פסיקת בג״ץ וחקיקה קיימת . בפסק הדין בבג״ץ 8010/16 )שאוחד עם העתירות2240/17 , 6500/17 , 8683/17 פסק מפורשות כיð ( הגðלא תו הפרדה מגדרית בתארים מתקדמים .במוסדות האקדמיים פרדות מצומצמות בתואר הראשון, אךð יותðה את האפשרות לתוכðם השאיר על כðבג״ץ אמ הבהיר שזהו.ועד למטרה ספציפיתðאיזון עדין ומוגבל בהיקפו, ש קבע בפסיקת בג״ץðחקיקה ראשית הסותרת עיקרון ש – במקרה זה, עיקרון השוויון והאיסור על הפרדה בתארים מתקדמים– סתðמעוררת שאלות כבדות של שלטון החוק. מחד, הכ .מוסמכת לחוקק; מאידך, על החוק לעמוד במגבלות חוקי היסוד וההלכות המשפטיות ם הצעת החוק מבקשתðמדובר בלגיטימציה בחוק למעשה שיש בו אפליה מגדרית ברורה. אומ למסגר זאת כ"אי- אפליה" )על דרך ההגדרה מחדש מהי אפליה פסולה(, אך מהותית מדובר בסתירה לרוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ה עלð, כפי שפורשה בפסיקת בתי המשפט כמג .עיקרון השוויון הסיכון הוא שהחקיקה תעמוד במבחן בג״ץ ואף תיפסל, מה שיוביל למשבר חוקתי ומוסדי מיותר. יש לתת משקל גם לכך שההצעה ה קיימיםðחותרת תחת חוקי הג : חוק איסור אפליה ) במוצרים ושירותים2000ם סעיף המתיר הפרדה מגדרית מקום שאיð( כולל אמ - עðהפרדה תמ ,שירות מחלק מהציבור ות פיקוח העולותðועד לסיטואציות מצומצמות מאוד ובð אך סעיף זה למשל פרדות בבריכה לציבור דתי(, ומחויבותð מתוך חיוב של פרקטיקה דתית )כגון שעות בהצדקה משמעותית. אין להשוות זאת למהלך כולל במערכת ההשכלה הגבוהה, ועוד בשלבים .המתקדמים שלה חשוב מכך– ויוðחוק שוויון ההזדמ גד אפליה מגדריתð ת בעבודה וחוקים בהעסקה יעמדו בסתירה למצב שבו מוסדות למעשה ירגישו חופשיים להעדיף העסקת מרצה ממ גדר מסוים עבור קבוצה מסוימת . כך י י ,ס משפטי: החוק המוצע יסמיך להפלותððווצר דיסו .בעוד חוקי היסוד וחוקי השוויון אוסרים זאת גם עקרון ה ומיה המוסדיתðאוטו יםðיברסיטאות עומד כאן על הפרק. תומכי החוק טועðשל האו הלי, לא צריכה לכפות על מוסדות )ובפרט לאðשהמל״ג, ברובד מ- ,ורמות ערכיותð (מתוקצבים יברסיטאות עצמןðושיש לאפשר לכל מוסד לשרת את קהלו לפי צרכיו. אולם, יש לזכור שהאו – רבות הלותðי הסגל והðבאמצעות ארגו– גדðמת כפה. הןðות להרחבת ההפרדה, שהיא הערך ה רואות בכך פגיעה בערכי היסוד האקדמיים שלהן ומדרון חלקלק להפעלת לחצים פוליטיים .עליהן ייןðה עðיתרה מכך, פגיעה בשוויון ובחופש מהפליה בתוך קמפוס אי"ימיðפ" ,של כל מוסד בלבד ה עלðים לטובת הגðה שבה המחוקק התערב לאורך השðאלא סוגיה ציבורית ממדרגה ראשו ו מצדיק הפקרת ערכי השוויון והפלורליזםðומיה" איðשים. כלומר, טיעון ה"אוטוð זכויות אף ההצעה ,מסוים במובן .בקמפוסים פוגעת ומיה האקדמית, כי היא כופה על המוסדותðבאוטו פרדים גם אם לפיð מסגרת חוקית חדשה שעלולה לחייבם )או ללחוץ עליהם( לפתוח מסלולים ת תחתðיות מאוזðשיקול דעתם המקצועי אין זה ראוי. עד כה היה למל״ג מרחב לקבוע מדי החוק הכללי– וכך עשתה כשצמצמה הפרד ה לתואר ראשון בלבד – ואילו התיקון יהפוך את .האיזון הזה על ראשו באופן כפוי E-mail: [email protected] לבסוף, ההצעה מתיימרת לבסס זכות להפרדה מטעמי דת, אולם בדברי ההסבר לה עצמה אין גדיות. הרחבת ההפרדה המגדרית תשפיע ללא ספק על המרחבðכל דיון בפגיעה בזכויות ה הציבורי בקמפוסים כמפורט לעיל ובתוך כך תפגע בזכויות וחירויות אחרות. חופש הדת והמצפון הוא אכן זכות יסוד ב ו, אךðשיטת ית להפרדה מגדרית במרחבðמצא זכות מוקðאין ב הציבורי ו כולל אתðאו באקדמיה. ההלכה הפסוקה בישראל קבעה לא פעם שחופש הדת אי תך. כשם שאדם דתי לאðוגד לאמוðעות מעשה רק משום שהוא מðהזכות לכפות על הזולת הימ תו אםðוגדת לאמוðיכול לדרוש שסביבתו תחדל מפעילות המ הדבר פוגע בזולת )למשל, לדרוש וע לא להקרין סרט בשבת בשם רגשות דתייםðמבית קול– דחתה בבג״ץ(, כך גם איןðה שðטע ט חרדי שלא לשבת ליד אישה בכיתה זכות חוקתית גוברת. החופש שלðלראות בדרישת סטוד הðאדם לשמור על אורח חייו הדתי מתקיים בראש ובראשו הגותו שלוðבהת – למשל הזכות יעות, להתפלל, לבחור מוסד לימודים המתאים לערכיוðלהתלבש בצ – אך אין הוא כולל זכות "ן, "האחריםðימיים באופן הפוגע באחרים. במקרה דðות את סדריו הפðלכפות על המוסד לש טיות שאולי ימצאו עצמן מודרות מתחומים מסוימים, וכןðהם המרצות שמודרות, הסטוד הציבור ה פðכללי ש גע מערעור ערך השוויון. יתרה מזו, החברה הישראלית רב -תרבותית ופלורליסטית, אך שים יחדðפלורליזם פירושו מגוון א– יהםðלא הקמת חומות הפרדה בי . .בדלות במקום ליצור שיתוףðהפרדה כאמצעי להשתלבות היא פרדוקסלית: היא משמרת את ה בחוק התומכים יðה לטיעוðמע לאור האמור:ות העיקריות שמעלים תומכי החוקðי לטעðייðיתן להתייחס באופן עð ,לעיל  :ומיה וחופש הבחירהðפגיעה באוטו אכן, בחברה חופשית הפרט וקבוצות מיעוט רשאים לעצב את אורחות חייהם, אולם במסגרת מוסדות ציבוריים יש לקבוע גבולות לטובת ערכים משותפים ה רק "שירות פרטי" אלא זירהðיברסיטה איðשל הרוב. או ו ערךðפרדת איð ט חרדי ללמוד בסביבהðציבורית של ידע. חופש הבחירה של סטוד מוחלט .גובר; עליו להתאזן מול חופשיהם וזכויותיהם של אחרים בקהילה האקדמית פרדים פירושו למעשה פגיעהð כפי שהוסבר, חופש הבחירה של קבוצה אחת ללימודים טיםðטיות, בחופש של סטודðויות של סטודðבחופש של מרצות ללמד ובשוויון ההזדמ טיות ללמוðוסטוד ד בקבוצה מעורבת ובחופש של מרצים ומרצות ללמד ולעבוד האישית הבחירה .מעורבת בקבוצה ה מתרחשת בריקðאי – כאשר היא מצריכה מוסד יתןð יין פרטי. לאðיות מפלה, היא חדלה מלהיות עðות את אופיו וליישם מדיðשלם לש יםðויות כ"מהלך ליברלי", כפי שטועðות החלטה ציבורית המגבילה שוויון הזדמðלכ חלק מהתומכים. לה י פך: הליברליות מחייבת ה על המיעוטðהג (שים, במקרה זהð) .י הדרה, והבטחת מרחב משותף שבו כולם יכולים להשתתף ללא הפליהðמפ חקיקת החוק מפגע ת ומיה וחופש הבחירה של הפרט לקייםðבמרקם האיזון העדין בין האוטו ומיה של מרðאורחות דת, לבין האוטו.חב החיים והעבודה של פרטים וקבוצות אחרות  :חופש דת ותרבות חה שאיðשען על הð הטיעון כי חופש הדת מצדיק הפרדה- אפשר לשלב חרדים כלל במסגרת מעורבת. אולם המציאות והמחקר מלמדים שעם תמיכה מתאימה, רבים כן משתלבים בהצלחה גם ללא הפרדה גורפת. חופש הדת מבטיח ,ותיו ולקיים מצוותðלאדם את זכותו להחזיק באמו אבל יק זכות לקייםðו מעðהוא אי ה כבר מתחשבת בציבורðפרדים באופן הפוגע בעיקרון השוויון. המדיð מוסדות ציבור רבים בהיבטים החרדי – וע בקמפוסים החרדיים, בהתחשבותðלמשל, בקביעת לבוש צ ןðים, וכדומה. כל אלו התאמות ראויות שאיðוðה הדתי, במתן כשרות במזðבלוח הש עולות כדי אפ ליה. א ך הדרישה להפרדה מגדרית היא חריגה בהרבה: היא דורשת פרד על בסיס מין, מה שמשליך באופן מהותי על חווייתð למעשה יצירת מסלול .המעורבים כלל של הלימודים ו "זכותðחשוב גם להעיר שחופש הדת אי- על" שבאופן .אוטומטי דוחה הצידה ערכים דמוקרטיים אחרים הבסיס לערכים חוקתיים בישראל – טיתðכמו גם בפסיקת בג״ץ הרלוו– הוא שיש לאזן בין חירויות, ולא לקבוע שאחת ות מגישה להשכלה גבוההðמהן גוברת אפריורית. במקרה זה, זכותם של החרדים ליה יות ייעודיות בתואר ראשון(, ואין הצדקה להרחיבהðסמכת כבר על מתווה מאוזן )תוכð באופן שפוגע משמעותית בזכויות ו טרסים של קבוצות אחרות. גם בהיבטðבאי התרבותי הרחב– החברה הישראלית שואפת לשילוב מכבד של החרדים, שהוא E-mail: [email protected] תוך לשילוב תוביל וכחיתðת "שילוב ללא טמיעה". אולם הצעת החוק הðבבחי הפרדה , .ו מבסס השתלבות אמיתית בחברה הכלליתðשילוב למראית עין בלבד, שאי  :קידום ההשכלה והתעסוקה של חרדים הפרדוקס הבולט הוא שהצעה זו עלולה לפגוע דווקא במטרה המוצהרת שלה. התומכים מצביעים על תחומים כמו פסיכולוגיה או אפשרð ים שאם לאðי לרישוי מקצועי, וטועðדרש תואר שð עבודה סוציאלית, שבהם פרדð יðתואר ש– :שאלת השאלהð ,כמעט לא יהיו פסיכולוגים חרדים וכדומה. ואולם אי פרד שמעולם לא ישב בכיתה עם אישה? האםð יðזה מין פסיכולוג יהיה בוגר תואר ש יוכל לטפל במטופלת אישה? כיצד ישתלב בצוות רב- ?מקצועי בבית חולים לצד עמיתות ה להתמודדות עםðהכשרה מקצועית איכותית דורשת הכ החברה הממשית שבה פועלים. בהקשר ז ה, דווקא התעקשות על הפרדה מלאה עלולה לגזור על בוגריה גטו תעסוקתי – הם יוגבלו לעבודה במסגרת חברה מופרדת )אם קיימת כזו( או יתקשו יכר מהחרדים שכן סיימו תאריםð יסיון מראה שחלקðמאוד בשוק הרגיל. זאת ועוד: ה מתקדמים במסגרות מעורבות מצליחים למצוא מקומות עבודה טובים ואף להשתלב פðבמגזר הציבורי והעסקי הרחב, בעוד שבוגרי המסלולים ה קרובות לעיתים רדים מתקשים יותר בכך. לכן, אם המטרה היא קידום כלכלי- ,חברתי של הציבור החרדי ו בהסתגרות אלאððהפתרון אי בעידוד הסתגלות הדרגתית יתן להרחיבð ,. למשל ות קדםðיות של מכיðתוכ - אקדמיות ייעוד ה ובסיס להשכלהðיות )בהפרדה( כהכ טים חרדים בתארים מתקדמים רגילים, ולהעלותðמעורבת, לספק ליווי ומלגות לסטוד .מודעות בתוך החברה החרדית לחשיבות ההשתלבות גם בסביבה לא מופרדת :פרד ומדומה, יביאו לתוצאה הרצויהð צעדים כאלה, ולא יצירת מגדל שן .יותר אקדמאים ואקדמאיות חרדים המשתלבים כשווים בכל תחומי המשק יות בתואר ראשוןðבפרט, כפי שעולה מדו"ח המבקר, ההפרדה בתוכ לא קידמה במציאות הרחבת השכלה גבוהה של חרדים ולכן אין הצדקה להרחיב את זה לתארים .ציאל יישום והצלחה טובים יותרðמתקדמים, אלא לחפש דרכים אחרות להן פוט  "ט מתיר, ולכן יש הכשר להפרדהðחוק זכויות הסטוד" : טðאמת שחוק זכויות הסטוד פרדים מטעמי דת. אולם יש לזכור כי סעיף זהð כולל סעיף המתיר פתיחת מסלולים תðחקק בשð 2007 ה לקדם שילוב חרדיםðמתוך כוו באופן מידתי .דט פתוחð, ולא כמ בג״ץ8010/16 ,ו פוטר מחובה למידתיות ואיזון עם ערך השוויוןðהדגיש שהסעיף אי ה מוסמכת "לפתוח את הפתח לרווחה" לכל יוזמה של הפרדה בלתיðושמל״ג אי- יתן בכיתות הלימודð מוגבלת. למעשה, בג״ץ פירש את החוק כרוחו: היתר ההפרדה ,וך חרדיðבלבד, רק בבוגרי חי ברורות מגבלות ותחת– זהו מתווה צר .ומצומצם מאוד סטייה ממת סת מבקשת לעשות כןðוי חקיקה, וכעת משהכðווה זה דורשת שי– עליה לקחת בחשבון את כל ההשלכות שפורטו לעיל. אי אפשר להציג את התיקון הזה כהמשך"טבעי " י של החוק הקיים; זהðאו טכ ו וי מהותיðשי של יות ההשכלהðמדי וי שבאופן מוצהר סותר את עמדת בית המשפט העליון ואתðהגבוהה בישראל, שי תפיסת המל״ג את תפקידה. על כן, אין לקבל את הטיעון שהחקיקה הקיימת כבר כון: החקיקה הקיימת והפסיקה הקיימתðמכשירה הפרדה כוללת. ההיפך הוא ה מציבות קווים אדומים שאותם התיקון מבקש ל יקðו להעðסת איðפרוץ, ותפקיד הכ "הכשר" בלתי מוגבל אלא לפעול בזהירות ובהתחש .גשיםðבות בכלל הערכים המת והמלצות סיכום יברסיטאות קוראת לדחות את הצעת התיקוןðי הסגל הבכיר באוðהמועצה המתאמת של ארגו ייר עמדה זה פרשð .ט המתירה הפרדה מגדרית בתארים מתקדמיםðלחוק זכויות הסטוד גדות: הפגיעה הצפויה בשוויוןðימוקים הציבוריים, הערכיים והמקצועיים להתðבהרחבה את ה זקðשים באקדמיה; הðובמעמד ה האפשרי לאיכות ההוראה והמחקר ולמעמד הסגל; הפגיעה יהול קבוצות המחקרðבצורת ההעסקה והמחקר של חברי הסגל והחופש האקדמי שלהם ב ;וההוראה אי- סות וההתאמה של ההפרדה עם אופי הלימודים המתקדמים; הסתירהðההתכ ,הפלורליזם ות ðולעקרו האקדמי לחופש מה האזהרה ותמרורי ות ðוהכישלו .עבר ה ברורה כיðמכלול השיקולים מוביל למסק ים על התועלתðזק שבהצעה עולה עשרות מוðה E-mail: [email protected] שבה , ואף עלול לחבל בתכלית שאותה היא מתיימרת לשרת– שילוב האוכלוסייה החרדית .בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה ותðו ממליצים על חלופות מאזðבמקום חקיקה הפוגעת בעיקרי היסוד של ההשכלה הגבוהה, א חרדים לשילוב שיסייעו איðות השוויון והאחדות האקדמית ומבלי לפגוע בתðמבלי לפגוע בעקרו ההעסקה והזכויות של חבר י הסגל :. בין הצעדים הרצויים ות הקדםðחיזוק המכי - אקדמיות הייעודיות ;(פרדות, כשלב מעבר וגשר להשכלה מעורבתð לחרדים )במסגרות כותðיות חוðתוכ וליווי אישיות טיות חרדים בתארים מתקדמים, שיספקו תמיכה אקדמיתðטים וסטודðלסטוד ;הרגיל הקמפוס בתוך וחברתית עידוד מודעות והסברה בתוך החברה החרדית בדבר אפשרויות פשית אð הלימודים הגבוהים, באופן המכין ת המועמדים למציאות המעורבת ומדגיש את ות שבה; וðהיתרו ושאי כישורי תעסוקהð שילוב פרדות, כדי להקלðיות התואר הראשון הðבתוכ ה אחד עם המלצות מבקרðעל מעבר הבוגרים לסביבת עבודה כללית. צעדים אלה עולים בק ות לחרדים להשכלה, לבין שמירה על ערכיðה לשמור על איזון עדין בין מתן הזדמðהמדי יתן לקדם את השתלבות החברהð הפתיחות והשוויון בהשכלה הגבוהה. כך החרדית במערכת והכלכלית האקדמית בצורה בריאה ומקיימת ה לביןðוספות שיחצצו ביð , במקום ליצור הפרדות .שאר חלקי החברה סיכומו של דבר ו פתרון קסם אלאðו, עקרון ההפרדה המגדרית איð, לראיית תרופת שווא שיש ו כחברה וכמערכת אקדמית לשאוף לשילוב שהוא גםðלה תופעות לוואי חמורות. חובה עלי מכבד יðוגם שוויו ות וקðות, חדשðיטין של מצויð. ההשכלה הגבוהה בישראל צברה מו י דמה חברתית. אשר על כן, יש לשמור עליה כמרחב שבו כל אדם– י, דתי, חרדיðחילו– ,יכול ללמוד ללמד ולחקור יחד עם עמיתיו ועמיתותיו, ללא חציצה מלאכותית וללא אפליה. הק י דמה והמסורת יכולות לדור בכפיפה אחת, אך לא דרך הקמת גדרות, אלא באמצעות ה י ,דברות ו קוראים למחוקקים לחזור בהם מהתיקוðות וכבוד הדדי. אðסובל וðן המוצע, ולהצטרף אלי ות משלבים ולא מפלגים, שיעשירו את האקדמיה הישראלית ויחזקוðבמאמץ למציאת פתרו .את לכידות החברה כולה מקורות 1 יין הפרדה מגדריתð. עתירת פורום קהלת לבג"צ בע content/uploads/2017/11/bagatzmalagfinal.pdf - https://kohelet.org.il/wp 2 . גילוי דעת של פורום אפיק https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25_cs_bg_5604782.pdf 3ושא תיקון חוק הסטוð. פסק דין בג"צ בðד יין הפרדðט בע ה מגדרית https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts/16/ 100/080/k61 & fileName=16080100.K61 & type=4 4 ייר עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיהð . - study - separate - amendment - bill - rights - https://www.idi.org.il/media/27187/student tracks.pdf 5 גשת ההשכלה הגבוהה לחרדיםðיין הðה בעð. דו"ח מבקר המדי 5.aspx - https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/8632