חומר רקע

1 הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה : מס' סימוכין2024-042253 סיכום דיון מיום שני, י ' בחשון התשפ"ה , 11.11.2024 :, בנושא ,התמודדות המדינה עם ריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה דוח שנתי נובמבר2024 ( 75 )א חה "כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - בשבוע שעבר הונח דוח מבקר חדש ב .נושא הוועדה קיימה כבר 4 .דיונים על בסיס דוחות קודמים אזרחי ישראל כורעים תחת נטל יוקר המחיה ולא מהיום. השפעתו של יוקר המחיה פוגעת בכולנו, אך פוגעת יותר ב אוכל וסיות מהמעמד הבינוני ו הנמוך ש יכולת ה קנייה שלהם הול .כת וקטנה הפער בי ננו לבין מדינות אחרות הולך וגדל . שיעור מדד מחירי המזון עלה ב- 23% משנת2011 . שיעור עליית מדד הפירות והירקות עלה ב- 37% . כוח הקנייה של הצרכן בישראל נמוך ב- 300% לעומת כח הקנייה של הצרכן באנגליה, צרפת ו ארה"ב .במונחי שכר של שעת עבודה לגבי מוצרים שנבדקו ישנם מוצרים שנשארו באותו מחיר, אך משקלם .ירד הדוח מקיף מאוד ונוגע ל תחומים .רבים ה נושאים מהדוח בהם נ תמקד: *ריכוזיות בשוק המזון, הצריכה והתמרוקים *ייבוא באמצעות המסלול האירופי *שיווק מותגים פרטיים *הפחתת מכסים האחריות הכול .לת היא על שר הכלכלה ושר האוצר ,חברות סופר פארם שופרסל ו אסם לא היו מעוניינות להשתתף בדיון, ו חברת יונילוור טענה שהתאחדות התעשיינים תייצג אותה . רשו ת .התחרות אינה אחראית על יוקר המחיה משרד מבקר המדינה – צחי סעד- מנהל ה חטיבה הכלכלית – י וקר מחיה היא סו גיה כואבת וחשובה ל כל אזרחי המדינה. הוצאות מזון הן חלק מרכזי בסל ההוצאות של המשפחה, ומהוות כ- 20% מכלל ההוצאות . ההוצאה לצריכה פרטית של מזון ומשקאות היא138 מיליארד ₪בשנה .כח הקניה של ה צרכן חלש ב- 300% לעומת מדינות אחרות. יש רווחיות חריגה ,ליבואני מזון וטואלטיקה ו אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הריכוזיות הגבוהה .בתחום המזון בתקופת הדוח בחנו13 חברות וקבוצות מסחריות שפועלות בו- ,זמנית בכמה קטגוריות בתחום המזון ומוצרי צריכה ו חלקן מחזיקות בנתח שוק גדול. שלושה מספקי המזון שולטים ב- 85% מה נתח ב- 20 קטגוריות של מוצרי .מזון משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות התחרות להמשיך ולבחון סוגי מיזוגים חדשים בשווקים ריכוזיים בתחום המזון .עוד ממליץ ה משרד להרחיב את בחינת השפעתם של ה קונגלומרטים גם לאחר מיזוג קיים .בין ספקים הכלים הקיימים לא מספיקים ו נדרש לחזקם ע"י רשות התחרות ומשרדי הממשלה . רשות התחרות היא האחראית על תחרות יות בשוק המזון. הדוח מכוון גם .למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה אנו ממליצים להם לפעול על מנת להסדיר כלים מתאימים בחקיקה לטיפול בהשפעות השליליו ת שנובעות מכוחן של ה קונגלומרטים, כאשר הם מנוצלים .לרעה ח"כ דן אילוז– רפורמה דרמטית,חדשה התקבלה שמטרתה לאפשר ייבוא בתחומים של מזון ,ותמרוקים והיא תכנס לתוקף בינואר2025 . לפיקוח מחירים יש מחיר כבד, לעיתים אין חלב וביצים .זמינים על המדף 2 עו"ד ו רו"ח דוד בר- 'מנהל אגף ח – נתוני מפתח : % 23 , 37% שיעור עליית מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) ושיעור עליית מדד הפירות והירקות, בהתאמה בישראל, משנת2011 עד מאי2024 , לעומת שיעורו של מדד המחירים לצרכן שעלה ב- 17% .בלבד 3 ספקי מזון שונים שולטים ביותר מ- 85% מנתח השוק ב- 20 .קטגוריות של מוצרי מזון עד300% כוח הקנייה של הצרכן בישרא ל נמוך לעומת כוח הקניה של הצרכן באנגליה, בצרפת ובארה"ב– .במונחי שכר של שעת עבודה במוצרים שנבדקו 6.9% בלבד נתח השוק הממוצע של המותג הפרטי בישראל לעומת36.1% במדינות נבחרות .באירופה עד6% שיעור עליית מחירי המזון והצריכה בשלושת החודשים הראשונים למלחמה עפ"י בדיקת משרד הכלכלה, הרשות להגנת הצרכן והמועצה הי .שראלית לצרכנות עד380% פער המחירים בין מוצרי ירקות קפואים בישראל בשנת2023 .בהשוואה למדינות באירופה פי4 הגידול בהיקף הצריכה של אננס בישראל. מחירו פחת בכ- 50% לאחר הפחתת המכס ופתיחת .מדינה נוספת ליבוא 403% פער המחירים המרבי של מוצרי האיפור שנדגמו בשנת2023 בין ישראל למדינות נבחרות .באירופה 38 מיליון ₪ החיסכון המצרפי של משקי הבית על מוצרי טונה בעקבות הפחתת המכס, לעומת11 מיליון ₪ .אובדן הכנסות המדינה רשות התחרות הכריזה על חברת ויסוצקי כבעלת מונופולין בשוק התה הירוק ובשוק חליטות הצמחים לאחר יותר מ- 20 שנים בהם לא הכריזה רשות התחרות על בעל מונופולין בענף המזון ומעל 30 שנים בענף מוצרי הצריכה. במסגרת המשאבים הרבים שהשקיעה רשות התחרות ב- 3 שנים האחרונות בענף המזון, היא לא בחנה באופן שיטתי קטגוריות נוספות בתחום המזון ומוצרי הצריכה שיש בהן ריכוזיות גבוהה מבחינת יכולת הספקים להשפיע על התחרות ועל מחיר .המוצרים ישנה ריכוזיות גבוהה בקטגוריות של שמנת .מתוקה ומשקאות סויה בישראל יש לפחות13 חברות וקבוצות מסחריות שהן קונגלומרטים ,בתחום המזון ומוצרי צריכה יש להן כח מול הקמעונאים ומקטעי ההפצה כי הן מחזיקות במוצרים רבים. הן פועלות בו זמנית בכמה קטגוריות. חלק מהחברות אף מחזיקות בנתח שוק משמעותי בקטגוריות שה.ן פועלות בהן מותגים פרטיים הם דבר חיובי והם כ- 25% מסך המכירות ברשתות השיווק שופרסל ו רמי לוי. נתח השוק בישראל הוא6.9% ואילו באירופה– 36.1% , .וזה מסביר את פערי המחירים בין השנים2014- 2022 אנו רואים מגמה חיובית שצריכה לעל .ות יחד עם כניסת ספקים פרטיים ביקשנו מרשות התחרות לקדם את המחקר בנושא המותגים הפרטיים לרבות נסיבות התחזקות המותג הפרטי והשפעתו על התחרות, וכניסתם של ספקים חדשים מלבד המותג הפרטי, וככל שישנו צורך לתת הוראות לקמעונאי למניעת הפגיעה בתחרות כקבוע בסעיף11 בחוק המזון. עוד מומלץ לרשות התחרות ומשרד הכלכלה לבחון את השפעתם של החוקים שעברו על המותג הפרטי והתחזקותו .ותרומתו להגברת התחרות ( שיעור היקף היבוא בישראל23.4%) ביחס לתוצר נמוך לעומת הממוצע במדינות ה- OECD ( 47.1% ). לעומת זאת שיעור ההכנסות ממכס בישראל ביחס לתוצר היה גבוה לעומת הממוצע במדינו ת ה- OECD ( 0.21% לעומת0.17% .)הייבוא הוא פתרון שבא לאזן באמצעות הגב תר תחרות. גם לאחר כניסתה של ה רפורמה ליבוא מקביל של תמרוקים על בסיס אישור התאמה לתמרוק ייחוס לתוקף , מוצרי האיפור שנדגמו יקרים עד כ- 403% .לעומת מדינות נבחרות באירופה אנו נבחן בשנה הקרובה את .הרפורמה החדשה מוצרים רבים הנמצאים בשימוש יום יומי נמכרים בשוק ריכוזי שנשלט ע"י מס' ספקים מצומצם. למשל שוק הטיטולים נשלט כמעט לחלוטין ע"י3 ספקים, כך שהמגוון על המדף מצומצם ורמת המחירים צפויה להיות גבוהה. זה רלוונטי גם לגבי משחות שיניים .ודאודורנטים כחלק ממדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה ולהפחתת הנטל הרגולטורי התקבלה באוגוסט 2021 החלטת ממשלה שעסקה בפתיחת המשק ליבוא ולהפחתת יוקר המחיה. תנאי ליבוא במסלול האירופי הוא הוצאת תעודת רישום כיבואן ואח"כ רישום כיבואן נאות. על יבואן להציג תכנית בקרת איכות ובטיחות ש היבואן הרשום מקיים והתחייבות שלפיה הוא יישם את התכנית. אולם כאשר משוחחים עם היבואני ם מבינים מדוע הרפורמה לא הצליחה נוכח 4 .קשיים החברה לירקות קפואים בשוק הקמעונאי היא ספק יחיד – סנפרוסט שבבעלות קבוצת תנובה , והמחיר בארץ הוא יקר . יש חסמים ל יבוא ירקות קפואים, ובכללם חסמים מתוקף תקנות מש רד הבריאות בדבר הימצא ות חיידקים (ליסטריה) שאינה תואמים את המקובל באירופה וחסמי מכס . 3 הם תורמים להפרשי מחירים של למעלה מ- 100% .ברוב מוצרי הירקות הקפואים יש להורי ד מכסים, להסיר חסמים שמגבילים יב וא וכך המחיר יתבטא אצל .הצרכן מאז הדוח הקודם נעשו פעולות שונות להורדת יוקר המחיה ע"י הממשלה, אך הן לא הביאו לתוצאות משמעותיות והמחירים ממ שיכים לעלות. המשק בישראל עדיין מתאפיין בריכוזיות על- .ענפית יתרה בהשוואה לשווקים אחרים כוח הקנייה היחסי של השכר הממוצע בישראל נמוך מכוח הקנייה של השכר הממוצע ב- OECD .גם בכל הנוגע לרכישת מזון ומשקאות שאינם אלכוהוליים ח"כ ולדימיר בליאק – מדובר בנושא אקוטי וכשל של מס' ממשלות ישראל. על משרדי הממשלה לעבוד באופן שוטף ובשיתוף פעולה בנושא. אננס הו א דוגמה לכך שעובדים נכון– המחיר ירד ויש .תוצאות רפורמה לא תסייע, אלא ממשלה מתפק דת. הקבינט הכלכלי התכנס פעמיים ה שנה וזה מוכיח עד כמה הנושא נמצא במרכז העניינים של הממשלה. במשך שנתיים אני נאבק על פרסום דוחות כספיים של חברות מונופול. הנושא עבר בקריאה טרומית בכנסת הקודמת ובקדנציה הנוכחית שר הכלכלה ח סם את קיד ום ה צעת ה חוק. ברגע שחברה פרטית מוגדרת כמונופול– אין .שום סיבה שהיא לא תחשוף את הדוחות שלה לציבור ח"כ טלי גוטליב – אני מתנגדת לחשיפת הדוחות הכספיים של חברות פרטיות מתוך שמירה על פרטי,ותם. הציבור צריך להצביע ברגליים אנו לא נתערב לחברות פרטיות. הרפורמה החדשה בבסיסה כוללת השתתפות של כל משרדי הממשלה, כולל חקיקה שתאפשר קידום ספציפי. אנו .רוצים להקל על חקלאי ישראל ולמנוע הגבלות על חקלאי ישראל רשות התחרות– איל שפירא-מנהל תחום בכיר תכנון ומדיניות – רשות התחרות היא רשות האכיפה של חוק התחרות וחוק המזון. בשנה וחצי האחרונים התחלנו בהליך בדיקת אכיפה של עמידת ספקים בחוק המזון, והוטלו קנסות באומדן של100 מיליון ש"ח. לאחרונה ה תקבלו החלטות :משמעותיות, כמו רכישת ויילר ע"י שטראוס שלא כדין והוטל על שטראוס קנס , הכרזת מונופול על ויסוצקי היות ו היא לא עמדה בהגדרה של ספק גדול בחוק המזון כתוצאה המחזורים שלה. בנוסף ערכנו חקירה פלילית ביחס לספקים וקמעונאים, .וזה נמצא בסטטוס של שימוע הוכנס איסור מיזוג בין ספקים, והוא פוקע בסוף שנה. יש סמכות להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת, ופרסמנו זאת בש ימוע ציבורי. תיקון נוסף הוא בנוגע לסידור מוצרים ע"י ספקים אצל .קמעונאים ב- 1 בינואר הפטור י בוטל, והם לא יוכלו לסדר אצל קמעונאים למעט אצל קמעונאים שמוכרים55% ספקים קטנים. כ ל מותג פרטי שמיוצר אצל ספק גדול ,נחשב כמוצר של ספק גדול ולכן יש תמריץ לקדם מוצרים של ספק קטן. צעד נוסף שהתבצע הוא חקיק ה ש לפיה וק ח המזון יחול גם .ברשתות פארם צמצום הפטור החקלאי חל ביח ,ס לעופות ומדובר בתיקון משמעותי וכן תיקון יבוא מק ביל 'במס ,תחומים, לרבות מזון נמצא .בהליך של בדיקה יזומה משרד החקלאות וביטחון המזון- יעקב פולג- סמנכ"ל בכיר היחידה לסחר חוץ ושת"פ בינלאומי- המשרד מכין יחד עם משרדי הממשלה האחרים תכנית ביטחון מזון לתושבי ישראל שתוגש בחודש פברואר . השינויים הגאו-פוליטיים והאקלימיים משפ .יעים על היכולת שלנו לספק מזון מדינת .ישראל מתמודדת יפה עם משבר האקלים מכסים הוא אמצעי הגנה על ייצור מקומי של מזון מפני תחרות לא הוגנת. ממוצ ע המכסים בישראל ( אינו גבוה13.7 '), מדינות עם מאפיינים דומים לנו עם ממוצע קרוב. יש מס מוצרים רגישים שאנו מגנים עליהם , ולהם נדרש מכס. במקומות ש בהם צריך לפתוח מכסות, אנו נפתח אך צריך לעשות זאת ברג ישות. התעשי י,ה שלנו מבוססת על יבוא זיתים מירדן אולם הייבוא הפסיק . אנו מ סנ ים .להסדיר זאת כדי לתת גמישות מסוימת לישראל אורי צוק בר-סמנכ"ל אסטרטגיה, חקלאות וביטחון מזון – התהליך כבר התחיל, ואנו עובדים על התכנית בתוך שש קבוצות עבודה משותפות למשרדי הממשלה השונים בצורה רחבה ועמוקה. לקראת סוף השנה יהיה תהליך ו .בינר על מנת לשתף את הציבור יעד הסיום הוא סוף חודש פברואר ויכול להיות ש הוא קצת יתארך. התכנית מתבססת על המלצות משרד הבריאות לתזונה בריאה יותר . צ,ריכת דגים מומלצת יותר מבשר אדום .ולכן יש לעודד גידול דגים במדינה ח"כ יסמין פרידמן- העולם הולך לייצור עצמי, ואנו חייבים לתכנן את המזון שלנו כאן. בינתיי ם .יש לפתוח את הייבוא כמה שיותר 4 משרד ה חקלאות– מירית עמרני- מנהלת תחום בכירה סטנדרטים בשירותים להגנת הצומח ולביקורת – המשרד עובד בשיטה פרו- ,אקטיבית לפתיחת ייבוא והוא עושה זאת בצורה שתאפשר ניהול נכון של הסיכונים. פתחנו39 .מוצרים והכל נעשה בצורה מבוקרת משרד האוצר– עמית גולדמן-רפרנט כלכלה ותעש י יה באג"ת – עיקר הבעיה המבנית של הסכמי סחר טופלה באופן משמעותי בחוק החדש שעתיד לה י כנס בינואר2025 . ברפורמה החדשה הוכנסו .מגוון רחב של מוצרים בתחומים שונים הבעיות שטרם נפתרו הן בתחום הח ק לאות, והן 50% עמ גלת סופר. ועדת ז כו רי ה .יות מתכנסת, ומדובר בנושא שאורך זמן משרד הכל כלה והתעשייה – אנו אר חילף- ממונה על חוקיות היבוא– ניתן לעשות הערכה על היקף .השוק הרפורמה החדשה חלה על מגוון מסוים של 90% מ מוצרי הצריכה בתחום המזון מבחינת .אימוץ רגולציות והקלות על התהליך.סוגיות שעלו בדוח קיבלו מענה ברפורמה החדשה מיכל פינק- מנהלת מערך אסטרטגיה וחדשנות – "רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל כוללת 510 תקנים של מוצרי צריכה וכיסוי של למעלה מ- 90% ( ממוצרי הצריכה מדובר באלפי מוצרים) . ,השינוי הטכני שהתאפשר במלחמה היה במסגרת הוראת שעה כעת אנו בודקים מקצועית את ההיבטים השונים. הרפורמה החדשה שונה מהרפורמות הקודמות, משום ש היא עמוקה יותר .ויסודית היא תאפשר תחרות על המדפים תוך עבודה עם10 .משרדי ממשלה אנו חברים בוועידת ביטחון המזון ו מביאים לשולחנה את סוגיית המגוון כדי לחזק את התעשיי ה המקומית במקומות מסוימים שהיא זקוקה לכך. ד"ר יונתן בצלאל-סמנכ"ל תקציב והמפקח על המחירים – פיקוח - במאי2023 פניתי לחברות לות ו גד .בשוק וביקשתי נתונים על רווחיות ה ן פנו לבג"ץ, ולאחר שנה של מאבק החברות הסירו את העתירה היות ובג"ץ תמך בנו. החבר ות התחילו להעביר את הנתונים על רווחיות ה מוצרים. מדובר במידע סודי, ואנו בתהליכים משפטיים מול אגף מערכות מידע כדי להבטיח ש לא תהיה זליגה של .נתונים החוצה לכן לצערי אין לי עדיין נתונים על רווחיות. הסרנו כעת את כל החסמים, ואנו .מקווים שתוך חודשיים יהיו תוצאות המשרד ש ם .דגש כעת על מוצרים בריאים, כולל הלחם המלא התאחדות התעשיינים בישראל– דודי'מנביץ-יו"ר איגוד תעשיות המזון – מחיר המזון בישראל עלה ב- 20% ללא פ יר ות וירקו ת. ב- 14.5 השנים האחרונות מחירי המזון עלו ע"י היצרנים ב- 1.2% , י .ש שינוי ריאלי נומינלי של המדף מבקר המדינה בדק5 מוצרים במדינות שונות , 2 מ הם היו אבסולוטית זולים יותר מבין החמ.ישה ה מוצר הזול ביותר היה 20% פחות בהשוואה ל .ארה"ב מדובר ב ,מוצר של המונופול הכי גדול והכי דורסני (קוקה קולה). בחלב אין שום מעורבות של יצרן .יש כשל אך אין עניין לטפל בו במדינה סך הייבוא מהתוצר הוא23.4 כאשר במדינות ה- OECD הממוצע הוא47 . מתוך100 מיליארד ₪ המוצרים החקלאים הם60 מיליארד.₪ הריכוזיות במדינה היא53.5% - רמת10 הספקים הגדולים נכון לשנת2021 . הריכוזיות ירדה במקצת– נ תח השוק של5 החברות הגדולות ירד ב- 25% . בישראל נתח השוק של מותגים פרטיים הוא6%. הכשל המרכזי שקיים במדינה מתמקד במוצרים שהבסיס ש להם תשומות חקלאיות לתעשיית המזון, משום ש רמת התמיכה של מדינות ה- OECD בחקלאים היא פי20 . מדינת ישראל היתה צריכה לתמוך בחקלאים ב סכום של7.5 ימ ליארד₪ . כשל נוסף הוא מע"מ על מזון, הממוצע במדינות ה- OECD הוא בין0% - 8% ו אילו בישראל הוא בין8% - 17% . ח"כ ואליד אל הואשלה– יש קושי בתקופה הנוכחית להוריד את המחיר י ם, משום שרוב חברי הממשלה עסוקים במלחמה. יש לעשות מאמץ בקרב האנשים ש שו לטים במשק להבין את .המורכבות שאנו חיים במדינה, ולהירתם לכך כמו כן יש חשיבות ש ראש הממשלה יכנס את הוועדה, והממשלה תקבל החלטות קשות בנוגע לאנשים ש .שולטים במשק רשות ההסתדרות לצרכנות- בת אור הופמן-מנהלת מדור תקינה – הדוח מציג רמת ריכ וז יות קשה ובעייתית בשוק המזון בישראל. הריכ וז יות מוציאה את האיזון ביחסי הכוחות בחברה סבירה, ולכן אנו מחזקים את המלצות המבקר .בשוק המזון שורר מצב קשה של יוקר שיש לטפל בו באופן מ י .ידי בכל משק בית יש הוצאה מיותרת בסך 1,000 ₪ .בגלל יוקר המזון אנו לא יכולים להמתין עד להצלחה של הפירוקים כדי להתמודד איתו . הפתרון הוא פיקוח מחירים. יש מגנון שעובד טוב– מוצרים שבפיקוח ש .ההתייקרות שלהם מוגבלת משרד האוצר– ע פרי אשל-רפרנטית פיננסים באג"ת – מסוכן להסתכל על פיקוח מחירי ם כפתרון .קסם ינ סיונות העבר לימדו שנוצרו תוצאות הפוכות שפ ג עו בסופו של דבר בצרכן. ועדת המחיר י ם בו דקת כל סו גי ה לגופה, וההחלטות מפו סר מות באופן פומבי ב.וועדה 5 לובי99 – לינור דויטש – יש ניסיון מצד התאחדות התעשיינים לגרום לנו לחשוב שאנו מדמיינים את על יות מחירי המזון. בשנה האחרונה שטראוס העלתה מחירים ב- 5.5%, תנובה העלתה ב- 6% 'וכו , והם עוד חילקו דיבידנדי ם .לבעלי המניות תוך כדי מלחמה תקציב המדינה האחרון הוא עלבון לאזרח הקטן, אין בו מילה .על יוקר המחיה דוח המבקר מדבר באופן ברור על פירוק מונופולים, כד י לבזר את השוק (כמו תנובה שתחתיה נמצאת סנפרוסט ). אנו בקשר רציף עם הציבור ו מקבלים פניות רבות בנושא . ההוצאה הבאה אחרי דיור היא מזון. כוחו של הציבור מוגבל בשוק ריכוזי, ולכן נדרשת התערבות של הממש .לה וצעדים מכון יסודות– וך בר 'גורביץ-ראש תחום מדיניות ציבורית – 'לאחרונה ערכנו מחקר שבוחן מס .מוצרים. בעשור האחרון נרשמו שינויים תכופים בשוק החמאה במטרה להוריד את יוקר המחיה אולם בתק ופת הניתוח חלה עליה במחיר החמאה לצרכן ב- 14% במ מוצע. מכס הוא כלי שמטרתו להוריד את המחיר לצרכן אך לא באופן אוטומטי, .ויש לעשות זאת בחכמה אנו רואים שלאורך הש נים חלו צעדי מדיניות בענ יין הריכוזיות , אבל היא תמי .ד היתה ברמה גבוהה יש חשיבות קר יטית להתא מת כלי מדיניות בהתאם ל ניתוח השוק. הציפ יה שכל הקלה על יבוא תוביל להפחתת המ חיר לצרכן היא ציפ י .ה שאינה מבוססת ההמלצות ה- OECD :לניהול רפורמות ייבוא1. תכנון מפורש, מתואם וכוללני 2. הערכת השפעה לפני מעשה 3. שקיפות ושיתוף הציבור 4. הערכה לאחר מעשה :מבט קדימה לרפורמות הבאות 1. הסרת מכסים היא צעד הדורש פעולה שקופה ואסטרטגית. 2. ענפי הייצור המקומי זקוקים לתכנית אסטרטגית– ?מה היעדים הלאומיים שלהם 3. מה המשמעות האסטרטגית של צעדים חד-צדדיים בזירה הבין- ?לאומית? ולאן זו הולכת איגוד לשכות הסחר– נמרוד הגלילי-מנהל אגף חטיבות ענפיות – היבואנים הם ה וג רם שיכול לחולל תחרות, ולכן יש לראות איך ממשיכים תהליכים של הפחתת מכסים במדי נה. בנוסף יש ור צ ך ,בתמיכות ובסבסוד לחקלאות הורדת מכסים גם על .פירות וירקות עלויות הכשרות על התעשיי ה המקומית והקמעונאים משפיעות באופן מהותי על יוקר המחיה. יש לאפשר לייבוא לגדול,יותר .גם במותג פרטי בנק ישראל– ד"ר איתמר כספי- מנהל יחידת ניתוח מוניטרי – דוח בנק ישראל לשנת2023 ני תח א ,ת השפעות רפורמת הייבוא ו שיעור צריכת המזון זינק בהתאם. קצב אינפלציית מחירי המזון ,בישראל נמוך יותר ממדינות בעולם אולם רמת המחיר י ם לא.השתנתה והיא עדיין גבוהה יותר נמצא שמחירי המותגים הפרטיים נשארו יציבים, וזה מוכי ח שמגוון מחירים יכול להיות כלי לריסון עלית מחירים. במקרים מיוחדים יש לשקול פיקוח מח.ירים משרד הבריאות– פנינה אורן שני דור-ראש שירות המזון הארצי – דוח מבקר המדינה פורסם בערב הרפורמה שעתידה להיכנ ס לתוקף בינואר2025 . מעבר לביטול תקני מזון שלא ביצענו, אימצנו בחצי שנה44 רגולציות בתחומ ים נוספים במזון. אנו נמצאים בתקופת מעבר בת3 שנים שהדין האירופי ממשיך לחיות לצד הדין הישראלי. הרגולציה תחול כדין.אחד על היבואנים והייצור הרחבנו את המסלול האירופי של היב ואן , וכיום ניתן לייבא מזון רגיש (מוצרי גבינה ו שימורים) שמשווק באי רופה ג ם אם אין קשר ליצרן מזון. המדיניות בנוגע ל ליסטריה לא השתנתה, וקיבלנו על עצמנו לעדכן את המדיניות לאחר שנעשה בחינה מסודרת מבלי לפגוע בבריאות הציבור. כל זמן שהמערכת הרגולטורי ת של כלל העוסקים במזון לא הביאה את אירופה אליה ., אנו לא נפגע בציבור אנו אמורים להגיש התייחסות לוועדת הבריאות בכנסת לקראת חודש אוגוסט2025 . הרשות להגנת הצרכן– דודו אבן חן-דובר הרשות - לרשות .יש נגיעה קטנה בפיקוח על מחירים הוצאנו גילוי דעת לכל הקמעונאים על כך שצרכן יכנס לאתר האינטרנט ויראה מה הם אותם מוצרים שנמצאים בפיקוח, ואנו מתאימים את האכיפה שלנו בהת אם. כל קמעונאי בוחר את המחיר במידה והמוצר אינו בפיקוח ., ויכול להיות שוני במחירים בין סניפים 6 יש ירידה של שימוש הצרכנים באפליקציות לבדיקת מחירים. אנו עובדים כרגע על פרויקט גדול, שמבוסס על ת שתית של אמזון , שיקח את הנתונים וי תעדף אותם לטובת אכיפה ולטובת מחקר כדי לראות את התהליך עבור מחיר ספציפי לאורך השנים .כרגע אין את היכולת לעשו ת זאת. יש תקציב להקמת המערכת, אולם אין תקציב לתחזוקה. חוק שקיפות המזון לא השתנה, קיב לנו650 הערות מהציבור ואנו כרגע מעבדים אותם. שר הכלכלה הנחה אותנו לעלות את האכיפה ב נוגע ל תוויו ת .בסופרים משרד מבקר המדינה - צחי סעד-מנהל חטיבה – התאחדות התעשיינים ברא ה יקום מקביל שאין בו מחירים גבוהים וריכוזיות גבוהה . הצבענו על: נתונים של יכולת הקניה ביחס לשכר שעת ,עבודה נתונים לגב ,י הריכוזיות13 חברות וקבוצות מסחריות שהן קונגלומרטי ם , 3 ספקי מזון גדולי ם ששולטים ב- 85% מסך המכירות וקטגוריות מזון רבות שיש בהן ריכוזיות ברמה גבוהה מעל ל- 50% ויותר. הצי.בור ישפוט בסופו של דבר אנו שמחים שיש רפורמה בדרך, ויתר הצעדים שפורטו חשובים. מעבר לזה תמונת המצב של הריכוזיות הגבוהה ל א השתנתה במיוחד בשימוש כלי האכי פה הקיימים האלה, ולכן הדוח ממליץ .לשקול תיקוני חקיקה בדרכים אחרות כדי להביא לתוצאות משמעותיות בעתיד הנראה לעין התאחדות חקלאי ישראל- אורי דורמן-מזכ"ל – החקלאים מחרפים את נפשם יום יום כדי לספק מזון לאזרחים, ולא חסר שום מוצר ה על .מדף הורדת מכס, ייבוא ותמיכות יש י רות אינם מתאימים משום ש הם גרמו לייבוש החקלאות בארץ. יש ללכת לכיוון אחר- חיזוק החקלאות המקומית באמצעות הורדת מחיר המים ו הקצאת.עובדים הפורום למאבק בעוני– עו"ד בקי קשת – ביטוח לאומי מצא ש- 30% מאזרחי המדינה המבוג רים מוותרים על ארוחות כי הם לא מס ו גלים לש לם על קנית מזון . מצב החירום המשמעותי ה זה מחייב את משרדי הממשלה לפעול .בהקדם :בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות 1. הוועדה מודה לכל.המשתתפים בדיון 2. הוועדה תקיים ישיבת מעקב בחו דש פברואר שבמהלכה משרד הכלכלה והתעשייה יעביר את ה דיווח על נתוני ה רווחיות. 3. הוועדה תייחד דיון לנושא החקלאות בחודש אפריל 2025 . 4. הוועדה סבורה שיש חוס ר תיאום בנתונים בין משרד מבקר ה דמ ינה לבין איגוד תעשיות המזון, ולכן היא מבקשת שיפגשו .כדי לצמצם את הפערים בסיום הישיבה"יו ר הוועדה פנה לנציגי משרדי הח לק .אות בבקשה לבדוק את סוגית ניהול ענף הדיג יש נן .ספינות דיג שגוררות את המכמורת והדגים נלקחים שולמ ו פיצויים ע"י משרד האוצר, גרטו ספינות דיג ונשארו כיום16 .ספינות כמו כן הועברו 4 ימ ליון ₪ ממשרד האנרגיה כדי לעקוב ש ספינות אינן דגות .בשדה שאינו מוכרז יו"ר הוועדה מבקש להדגיש את הסכנה הגדולה לסביבה במידה ויתנתק הכבל והוא יפגע ב צינור גז של המדינה . יש זמנים בהם לא ניתן לדוג כי הדגים משריצים, ו מעקב שלGPS .יסייע גם בכך