חומר רקע - גורמים חיצוניים
1
4 בנובמבר
2025
לכבוד
י״ג חשוון התשפ״ו
חברי הוועדה לביקורת המדינה
הנדון: יישום לקוי של רפורמות היבוא – מסקנות דו"ח מבקר המדינה והצורך בתיקון מיידי
בשם לובי 99
)חל"צ(, הלובי הציבורי, אנו מבקשות להביא בפניכם את עמדתנו בעקבות דו"ח מבקר המדינה
שפורסם באוקטובר 2025
, אשר בחן את יישום רפורמות היבוא והתקינה האחרונות. כארגון אשר לקח חלק
משמעותי בדיונים על הרפורמות הללו, הן מול משרדי הממשלה והן בוועדות הכנסת, הדו״ח מאשש את
טענותינו לאורך השנים, כי אף שהכיוון נכון, הביצוע בפועל חלקי ומקבע חסמים ישנים. להלן עיקרי עמדתנו:
1.
דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בחן את יישום רפורמות היבוא והתקינה שהושקו מאז 2022
:
"קסיס דה דיז'ון", "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל". מטרתן המוצהרת של רפורמות
אלו הייתה לעבור ממשטר תקינה ישראלי ייחודי ומכביד לתקינה עפ"י המודל האירופי, על מנת להגביר
תחרות מיבוא ולהתמודד עם יוקר המחיה המאמיר. המבקר מציין כי אמנם נעשו צעדים חשובים, אך בפועל
הביצוע היה חלקי, מבוזר ובלתי מתואם, והחסמים העיקריים נותרו על כנם.
2.
דו"ח המבקר מצביע על כך שהרפורמות הללו אמנם הביאו לשינויים חיוביים ראשוניים, אך יישומן בפועל
נותר חלקי ומוגבל. מספר היבואנים הפעילים בישראל עלה ב־32%
מאז כניסת הרפורמה לתוקף, מה שמעיד
על פתיחת השוק לשחקנים חדשים והפחתת חלק מהחסמים, אולם הרפורמה מימשה עד כה 9%
מפוטנציאל היבוא בלבד, ושיעור החשיפה ליבוא בתמ"ג דווקא ירד ל-
27.2%
בלבד – נתון נמוך ביחס
למדינות ה-
OECD
שממחיש כי למרות ההתפתחות הרגולטורית, ישראל נותרה כלכלה סגורה יחסית.
3.
המבקר מתריע גם מפני עודף רגולציה ובירוקרטיה, הנובעים מריבוי מסלולי היבוא – אשר יצרו בלבול
נרחב בקרב היבואנים ובמערך המכס, האריכו תהליכים והקטינו את הוודאות. בנוסף, הנחיות חסרות
ופערי מידע, שנוצרו עקב החלטות רגולטוריות שטרם הושלמו, הפכו את הרפורמה למסורבלת ולמוגבלת
בהשפעתה על התחרות בפועל. כן עולה מהדו"ח כי היקף היבוא המקביל – אחד הכלים המרכזיים להוזלת
מחירים ולהגברת תחרות מול היבואנים הבלעדיים – נותר מצומצם מאוד, וכי מבנה הרפורמה הנוכחי
ממשיך להותיר חסמים מהותיים לכניסת שחקנים חדשים לשוק.
4.
לאור האמור, אין עוררין כי הרפורמה, במתכונתה הנוכחית, אינה יכולה לעמוד לבדה, ללא צעדים משלימים
שיבטיחו את יישומה המלא והורדת המחירים לצרכן. על הממשלה לאמץ במלואו את המודל האירופי,
לבטל את רשימות החריגים והתקנים הייחודיים )למעט במקרים שבהם קיימים שיקולים בטיחותיים
מהותיים( ולהקים גוף מתכלל אשר יפעל לצמצום פערי המידע, לניהול מעקב שוטף וליישום עקרונות של
שקיפות מלאה, לרבות פרסום פומבי של זמני השחרור מהמכס, עלויות הבדיקות, מספר היבואנים הפעילים
ושינויי המחירים לפי ענף.
2
5.
אנו קוראות לוועדה לדרוש ממשרדי הממשלה הרלוונטיים – ובראשם משרד הכלכלה ומשרד הבריאות –
להציג בתוך פרק זמן קצוב תוכנית פעולה מתואמת ליישום מלא של רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב
לישראל" ולבחינת יעילותה בפועל. בנוסף, יש ליישם את המלצת המבקר "להרחיב את הבדיקה ולמדוד את
השפעת הרפורמה על התחרות ועל רמת המחירים בשווקים נבחרים בשיתוף רשות התחרות". על הוועדה
לוודא כי הממשלה מתחייבת ללוחות זמנים ברורים, לקביעת יעדים מדידים, ולפרסום דו״ח התקדמות
פומבי אחת לרבעון.
בברכה,
יעל שכטר-סיטמן
עו״ד נועה זלצמן
לוביסטית ציבורית מנהלת תחום כנסת