חומר רקע
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2025-210542
סיכום דיון
מיום שני, ט"ז בטבת התשפ"ו ,
05.01.2026
:, בנושא
זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון, דוח מיוחד2024
-
ישיבת מעקב
הח "כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה – בדיון הקודם אשר התקיים ב-
26
בנובמבר2026
ביקשנו מספר
התייחסויות מהגופים הרלוונטיים על מנת לנסות ולקדם את הטיפול בנושא ההולך והמחמיר של
זיהום האווי
ר
.בעקבות שריפת פסולת באזור יהודה ושומרון
לפני כשבועיים תושבי שוהם התבקשו לסגור את החלונות בבתיהם מחשש לזיהום אויר קשה בשל
שריפות פסולת, זהו מצב בלתי נסבל. מדובר באירוע מתמשך המתרחש ביישובים רבים ועל כן חייב
,להישאר על סדר יומה של הממשלה של
צה"ל
, משטרה כב"ה
ושלנו, כמי שאמונים על הביצוע
והקטנת הסבל
.של בני האדם והטיפול הנכון בפסולת
.מטרת הדיון הנה לקבל תשובות על התקדמות, ככל שהייתה, בבקשות אשר יצאו מסיכום דיון זה
למשרד ראש הממשלה הועבר סיכום הדיון ובו ביקשנו מראש הממשלה לקיים דיון על התכנית
האסטרטגית של הדוח הבין משרדי שהוכנה על בסיס החלטת ממשלה592
.
המשרד שאמור לתכלל
את ההחלטות אינו נוטל אחריות, למרות שתפקידו כולל אחריות על היבטים מהותיים כגון החיים
,עצמם
,בריאות הציבור
הסביבה ויישום החלטות שהממשלה קיבלה. היעדרות נציגי המשרד
מהדיון מוצגת כחוצפה נוספת, ויש צורך להתייחס באופן מפורש לעובדה שהם אינם נ
וכחים.
ב 'יקשנו ממשרד האוצר ומהשר סמוטריץ
להאיץ גיבוש תכנית לטיפול ואכיפה .
נציגי המשרד מסרו
,כי הנושא מצוי בטיפול ממשי ולפי
לוחות הזמנים ש
נקבעו לגיבוש התוכנית בטווח הקצר -
היא
הייתה אמורה להיות כבר
מוכנה .
המשרד להגנת הסביבה התבקש לדווח על צעדיו לטיפול מייד י ומכלל הגורמים הרלוונטיים דרשנו
מידע על התקדמות ביצוע החלטת הממשלה592
.
. בכל אחת מהנקודות הללו אבקש לקבל סטטוס עדכני
משרד מבקר המדינה -
ד"ר רויטל גולדשמיד-
מנהלת ביקורת-
אנחנו מתכנסים היום לדיון ליווי
ודיון מעקב אחר דוח הביקורת שפרסמנו בשנת2024
בנושא שריפות פסולת וזיהום אוויר חוצה
גבולות. מדובר בתופעה שנמשכת כ-
20
.שנה וסוגיה שנמצאת על שולחן הוועדה כמעט שנתיים
בהזדמנות זו אנו מבקשים להודות ליו״ר הוועדה על ההתמדה והעקשנות בקידום הנושא. אנו
נוכחים בדיונים, עוקבים אחר הדיונים המקבילים בוועדת הפנים וה סביבה, והשתתפנו בשני
הכנסים שהתקיימו בראש העין, האחרון שבהם בשבוע החולף.
אנו מזהים עלייה בעיסוק בנושא, במודעות הציבורית ובמודעות של כלל הגורמים הרלוונטיים, ואף
,שומעים על קונצנזוס רחב בוועדות באשר לכך שקיימת בעיה ושנדרשת פעולה. בדיונים האחרונים
,ובדיון זה יו״ר הוועדה הביע ציפייה לפרואקטיביות, הצורך בתוכנית פעולה, בגיבוש מודל עבודה
משולב בין הגורמים וביצירת תשתית נורמטיבית שתעניק כלים וסמכויות לפעולה.
בהתאם להחלטת ממשלה592
, המשרד להגנת הסביבה והמנהל האזרחי הוסמכו כגורמים אחראים
מתכללים לנושא, ואנו מבקשים מה
ם עדכונים.
בטווח המיידי והקצר אנו מבקשים עדכונים בארבעה תחומים: תקציב, נורמות, התרעה לציבור
וכיבוי אש.
2
ב עניין התקציב, אנו מצטרפים לפנייה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד האוצר ומבקשים עדכון
בדבר סטטוס בחינת ואישור התקציב
לטיפול בנושא, בסך134
מיליון .₪
,בעניין הנורמות והאכיפה
אנו מבקשים עדכון מהמשרד להגנת הסביבה והמינהל האזרחי על הסטטוס העדכני של תשעת דברי
החקיקה וצווי האלוף
שנקבעו
על ידי השרה כנדרשים לצורך חיזוק ההרתעה
והקנסות , לרבות
התייחסות לפסולת ביתית, כלי אכי פה
ל
פסולת אלקטרוני
ת באיו"ש. ב
עניין ההתרע ה לציבור, אנו
מבקשים ממשרד הבריאות ומהמשרד להגנת הסביבה עדכון על הפעולות שנעשו לשם שיתוף פעולה
בקידום ניטור והתרעה לציבור, נוכח הפערים שעלו בדיונים .
בעניין כיבוי האש, אנו מבקשים עדכון
מכב"ה ומהמ
י
נהל האזרחי על השינויים שחלו מאז הדי
ון הקודם בטיפול בדיווחי שר,יפות
ובכלל
זה בהתייחס לדיווחים המתקבלים במוקד102, שהפך למוקד מרכזי לדיווחי שריפות פסולת.
בעניין הסוגיות ל ,טווח הארוך אנו מבקשים התייחסות לשלושה נושאים מרכזיים: גוף מתכלל
תוכנית פעולה ו״ פינוי
כיסוי ."
דוח הביקורת שלנו הדגיש את החשיבות של קיומה של מדיניות
ב רורה ומינוי גורם ממשלתי מתכלל, והיעדרו של גורם כזה פגע במשך שנים ביכולת להתמודד עם
מפגעי שריפות פסולת .חוצי גבולות אנו מבקשים עדכון מהמשרד להגנת הסביבה ומהמ
י נהל
האזרחי שהוסמכו כגורם
רשמי
ומתכלל בהחלטת592
,
,האם התקיים או צפוי להתקיים שולחן עגול
והאם גובש מודל עבודה משותף כפי שהתבקש. אנו מבקשים לציין את דאגתנו, נוכח ניסיון העבר
משנת2018
, אז ניסיון לקדם החלטת ממשלה בנושא נכשל בשל מחלוקות בין המשרד להגנת
הסביבה למשרד הביטחון, ולהדגיש כי חיי אדם אינם מאפשרים חזרה למצב שבו מחלוקות אינן
נפתרות והמפגע נמשך.
בנוש א תוכנית הפעולה, אנו מבקשים עדכון לגבי טיוטת התוכנית של הצוות
הבין-משרדי , התוכנית
שמקדם השר הנוסף במשרד הביטחון, והיוזמה לאימוץ מסקנות ועדת גרמן. אנו מבקשים להבין
מהמינהל האזרחי ומהמשרד להגנת הסביבה היכן הדברים עומדים, כיצד התוכניות משתלבות זו
בזו, מתי צפו יה עבודת הצוות
הבין-משרדי
להיות מוגשת לממשלה, מדוע טרם הוגשה החלטת
ממשלה, ואילו נושאים כלולים בה.
לבסוף, בנושא ״
פינוי
ולא כיסוי״, התרשמנו מהעבודה של המינהל האזרחי שהוצגה בוועדת הפנים
והסביבה, ואנו מבקשים כי מידע זה יוצג גם בפני ועדה זו. אנו מבקשים עדכון מה מנהל האזרחי
לגבי הפעולות המתבצעות בקידר ובנעלין, ומה נדרש על מנת להרחיב את יישום המודל לאתרים
נוספים.
המשרד להגנת הסביבה -
אלעד עמיחי- סמנכ"ל שלטון מקומי -
המשרד להגנת הסביבה הוא
הגורם המקצועי האחראי על תחום הטיפול בפסולת–
הן כמנחה המקצועי והן כבעל הידע המקצועי
בנושא. הזרוע המבצעית של המשרד בשטחי יהודה ושומרון ה
ו א קמ״ט הגנת הסביבה, שלו יש גם
את הסמכויות לפעול בשטח וגם את היכולת הביטחונית הנדרשת.
לפיכך, התוכנית המקצועית, כפי
שהתבקשה על ידי
הוועדה
,בישיבה הקודמת, גובשה ומיושמת בשטח על ידי קמ״ט הגנת הסביבה
ב.ליווי מקצועי צמוד של אנשי המקצוע שלנו במשרד
התוכנית שעליה דיברנו היא תוכנית מקצועית
מלאה, אשר הוצגה, ולצידה מפת תקציב שאמורה לתמוך ביישומה. נכון לעכשיו, התקציב הייעודי
,טרם התקבל מי שצריך לממן זאת הוא משרד הביטחון אולם למרות זאת התחלנו לפעול באמצעות
תקציב .י המשרד הקיימים
משרד הביטחון –
לב סטרנין–
קמ"ט איכות הסביבה, מתפ"ש- באמצע דצמבר
התכנסה קרן
הניקיון ו הוקצו תקציבים נוספים להמשך הפעילות, הכוללים המשך פעילות של יחידת דוד, יועץ
לאתרי פסולת אלקטרונית
תובע וסייר שמסייעים ליחידת דוד . התקציבים שאושרו אמורים לעבור
למינהל האזרחי בתחילת2026
, והם מיועדים לסיוע בפרויקטים סביבתיים, לרבות כלים כבדים
ופרויקטור. נכון להיום, התהליך נמצא בשלבי סיום המכרזים.
בנוסף, התקיימה לאחרונה פגישה במשרד הביטחון בנוכחות שר הביטחון, שבמהלכה התקבלה
הנחיה לקדם
,תוכנית חירום מיידית ולהוציא אותה לפועל. התוכנית כוללת פינוי פסולת פלסטינית
,שיקום אתרים קיימים
שימוש בתקציבים נוספים לעבודות
ה נדסיות לבעירות פנימיות, וכן העסקת
יועצים נוספים ליישום התוכנית.
בשלב זה נותרת השאלה בנוגע ללוח הזמנים לסגירה התקציבית– נכון לע כשיו, אנו נדרשים לפעול
,על בסיס מכרזים קיימים או מכרזים שחלים באזור .ופועלים לסיים את העבודה במהרה שלב
.החירום המיידי מתבצע בשטח ללא הגבלת תקציבים
מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון -
אסף פדר-
יועץ לראש מנהלת ההתיישבות-
התוכנית
המיידית ממומנת משני מקורות ,עיקריים: ראשית, מקרן הניקיון של משרד ההגנה על הסביבה
שמקנה כספים שכבר נמצאים ברשות המשרד ושנית, הנחיה מ שר
האוצר למצוא
מקורות
תקציביים נוספים, לרבות
ק
יזוזים מהרשו
ת הפלסטינית. התקציבים הקיימים ו
הק ,יזוזים שנקבעו
הכוללים סכום של כ-
200
.מיליון שקל, מבטיחים שאין מגבלות כספיות לביצוע התוכנית לאחר
3
.קבלת אישור האוצר לביצוע קיזוזים, גורמי המנהל האזרחי פועלים כעת להיערכות לפינוי הפסולת
בשלב זה נבחנים מספר מסלולים אפשריים לביצוע הפעולה: שימוש בקבלנים דרך מכרזים קיימים
של המנהל האזרחי, או יצ יאה למכרז חדש לצורך הפינוי. במסגרת עבודת המצב הנוכחית מעריכים
,את האפשרויות כדי לבחור את המסלול התקין והיעיל ביותר, תוך שמירה על הליך חוקי ומסודר
והמטרה הסופית היא לבצע את פינוי הפסולת.
התוכנית המיידית אינה אירוע נקודתי אלא מהלך
מתוכנן לטווח הקצר, הכו
לל פי
נוי פסולת בכפרים בעייתיים ו .הפעלת אנשי מקצוע
בשבועות האחרונים חל
שינוי
משמעותי בשיתוף הפעולה בין כלל הגורמים: כיבוי והצלה נכנסו
לפעילות באופן משמעותי יותר, תוך תיאום צבאי והשתתפות המנהל האזרחי, וקמ״ט
איכות
הסביבה מוביל את השימוש בכלים הנדסיים בשטח. כלל הג ורמים מתייחסים למהלך כאירוע
,לאומי, עם תיאום בין צה״ל, משטרה
כב"ה והמ
י
נהל האזרחי.
תוכנית592
לטווח הארוך -
כוללת הקמת יחידה מתכללת, חיזוק הסאפים ותוספת תגבורים
למחלקות קיימות. משרד הביטחון הנחה מספר פעמים את משרד ההגנה על הסביבה ליישם את
התוכנית, אך היא עד
יין ממתינה לטיפול מקצועי והצבת תקציבים מול אג"ת . משרד האוצר מוכן
לסייע בתהליך הכנסת התוכנית לתקציב, כדי להבטיח יישום מלא ויעיל.
אנו פועלים בשיתוף המנהל האזרחי לבניית מודל שיאפשר הבנה מדויקת של אופן הפעולה, במטרה
לתת מענה למירב הכפרים שבהם מתרחשות שריפות .
איננו מציינים לוחות זמנים ואיננו עוסקים
בהיבט הזמני, שכן המאמץ מתבצע במהירות המרבית האפשרית.
כבאות והצלה לישראל -
טפסר ציון שנקור–
ממ"ז יו"ש- ב חודש וחצי האחרונים נרשמה עלייה
במודעות ובמעורבות בנושא. בעבר, כל פנייה למוקד מהמרכז הייתה מגיעה למוקד שלא היה מ חובר
למידע הרלוונטי, ולכן לא היה ברור על מה מדובר. כיום, כל דיווח על שריפה ביוש מתקבל במוקד
שלי, ואנו יכולים לטפל בו באופן מיידי.
בחלק מהמקרים, אנו מעבירים את הדיווחים לחטיבה
המרחבית, בעיקר במקומות שבהם אין לנו גישה, לדוגמה שטח B בנעלין .בנוסף, המלצנו לצבא
לפתוח נתיב חלופי ולגדר ציר מסוים– תהליך זה כבר נמצא בהתקדמות.
בנושא התקשורת–
יש
שיפור משמעותי, והביצוע גם הוא השתפ,ר
הטיפול במוקדי השריפות נעשה כיום בצורה קרובה
ואינטנסיבית יותר.
.אנחנו משולבים בתוכנית של המשרד להתיישבות
משטרת ישראל -
רפ"ק שי מליחי- ס
' רמ"ד הגנת הסביבה -
מפקד
מחוז ש"י
קיים דיון והנחה
להתמקד בטיפול בעבירות השלכת פסולת ושריפה, תוך מיקוד בחבר ות המייצרות את התופעה, ולא
רק ב
מ
קרים בודדים.
הנושא מחובר לעבירות נוספות, כגון עבירות הלבנת הון ועבירות על חוקי
הגנת הסביבה. בנוסף, הוקמה מפקדה בראשות
קצין אח"מ מחוז ש"י , האחראית על פיקוח האכיפה
,המבצעית
איסוף
ראיות
ו פעולות נוספות ובחינה לאחור של תיקים שהתקיימו או שנגנזו, במטרה
לבחון אם קיימות ראיות מ ספיקות להגיש כתב אישום. קיימים נתונים לגבי תיקים שנגנזו וכתבי
אישום שהוגשו בשנתיים וחצי האחרונות– ניתן להציגם לפי צורך.
מדובר בעניין לאומי, ויש לקדם חקיקה מרתיעה יותר, במיוחד בכל
הקשור למעברים וניסיונות
.השלכה החוק הקיים מאפשר כיום תפיסה במעברים בלבד, ולכ ן יש צורך בחקיקה שתגביר את
היכולת להגיש כתבי אישום, במיוחד בנושאי ניסיון השלכה. במקביל, קיימות פרשיות בטיפול, אך
.איסוף הראיות מוגבל למה שכבר מתבצע
מינהל אזרחי -
רס"ן מאור קריאף-
סגן רע"ן אזרחי- בישיבת השרים שנערכה ב-
18
לדצמבר
הוחלט על הקמת גוף מתכלל של כלל הגופים, שיהיה תחת המנהל האזרחי. במסגרת זאת הוקם
צוות של המנהל האזרחי, המשתף את כלל הגורמים העובדים בשטח–
,כולל המשטרה
כב"ה , קמ״ט
איכות הסביבה, היחידה לפיקוח וכל הגורמים
הרלוונטים.
הוועדה הרלוונטית לעניין זה כללה את
שר הביטח
ון ושר נוסף ממשרד הביטחון.
הצוות מבצע פעולות הכוללות חיתוכי מצב יומיים
לשליטה בתהליכים קצרים, וחיתוכי מצב ארוכים לשליטה בתהליכים ארוכי טווח. בנוגע לעבודות
בנעלין, הצוות עוקב ומנהל את הפעולות באופן שוטף, ובשבועיים–
שלושה האחרונים פעל באופן
מסיבי על שמונה אתר
י פסולת. המנהל האזרחי משמש כגורם הטקטי לביצוע הפעולות בשטח.
משרד האוצר -
עידו מור– רכז מים והגנ"ס באג"ת -
נכון לעכשיו לא הצלחנו להגיע להסכמות עם
המשרד להגנת הסביבה בנוגע לתקצוב הפעולות, לרבות אילו פעולות מתוקצבות ולאילו מטרות
מיועדי .ם הכספים. בפועל אין סיכום מחייב, וכל תעדוף פנימי נעשה על חשבון תחומים אחרים
,קיימת הבנה עקרונית משני הצדדים לתעדף טיפול בשריפות ובפסולת בלתי חוקית ביהודה ושומרון
אך עדיין אין הסכמה מלאה. עם קבלת הסכמה כזו ניתן להתחיל בפעולות מוסכמות כבר בחודשים
הקרובים.
מ קור תקציבי מרכזי בטווח המיידי הוא קרן ניקיון יו״ש. בדיון בדצמבר הוצגו הצרכים, ובאוצר
הוחלט לאפשר קיזוז כספים על פעילויות שבוצעו בעבר, מה שמקל על הקצאת המשאבים ומסייע
4
ביצירת בסיס תקציבי יציב מול המינהל האזרחי. עם זאת, הקרן אינה מספיקה לפעילות קבועה
,ושוטפת
והיישום בפועל טרם הושלם.
מעבר לכך, הבעיה אינה תקציבית בלבד. יש מחסור משמעותי בכוח אדם לביצוע המשימות, לצד
פער אכיפתי ותשתיתי מהותי: פעולות כיבוי שריפות ופינוי פסולת מתבצעות ללא פתרון תשתיתי
מוסדר, ולכן הבעיה נודדת למוקדים אחרים. המחסור ביכולת הטמנה מוסדרת הוא בעיה ידועה
מזה זמן רב ואינו תלוי רק בתקציב.
חה"כ מטי הרכבי צרפתי-
מ"מ יו"ר הוועדה-
במסגרת החלטת ממשלה502
ועבודת הצוותים
הבין־משרדיים שהוקמו מכוחה, סוגיית התקציב הייתה אמורה לקבל ביטוי ברור. בפועל, הטיוטה
שהייתה אמורה להיות מוגשת לציבור עד ינואר2024
טרם הוגשה גם נכון לינואר2026
, למרות
פעילות נטענת של צוותים בין־משרדיים ובהם משרד האוצר. לא ברור אם קיים בטיוטה ביטוי
תקציבי, מה היקפו, והאם הוא משתקף בתקציב המדינה לשנת2026
, ומדוע לא ניתן כל ביטוי
לנושא בתקציב2025. מאז פרסום דוח מבקר המדינה ב־2024
התקיימו דיונים, שאילתות ופניות
לשרים, אך ללא תוצר אופרטיבי או יישום בפועל, כאשר האחריות ממשיכה להתגלגל בין המשרדים
כחלק ממחדל מתמשך במשבר פסולת חמור ומוכר. המצב ביהודה ושומרון משקף תופעה רחבה
יותר הקיימת כבר בתוך הקו הירוק וצפויה להחריף בשנים הקרובות. למרות שהנתונים ברורים
,והבעיה ידועה
לא הוקצה לכך תקציב ייעודי בשנתיים האחרונות. לפיכך, השאלה המרכזית היא
האם בטיוטת תקציב2026
,קיים תקציב ייעודי לתוכנית המערכתית הנגזרת מהחלטת הממשלה
שהייתה אמורה להיות מוגשת כבר בינואר2024
וטרם יושמה. מדובר בפגיעה ממשית בבריאות
,הציבור ובקיצור תוחלת החיים המעידה על כשל חמור באחריות הממשלתית.
עידית ס
מן לי - השרה להגנת הסביבה -
כבר לפני יותר משנתיים, עם החשיפה לתופעת ה״טרור
הסביבתי״, קיבלנו החלטה לקחת אחריות מלאה. משמעות הדבר הי יתה תכלול האירוע והקמת
צוות בין-
משרדי, במטרה לגבש תוכנית מסודרת. עם זאת, הובהר לנו כי איננו יכולים להוביל צוות
אח,ד כולל
משום שהסמכויות המרכזיות אינן מצויות בידי המשרד להגנת הסביבה אלא בידי
המינהל האזרחי ומשרד הביטחון. י ש לזכור כי החקיקה הסביבתית הרגילה אינה חלה ביהודה
ושומרון: אין חוק שמירת ניקיון, אין חוק אוויר נקי, ולא ניתן להפעיל את מרב ית כלי האכיפה
הנהוגים בתחומי מדינת ישראל. לכן, אירועים כגון שריפות פיראטיות, פגיעות סביבתיות ופעולות
בלתי חוקיות מטופלים במסגרת מבצעית וביטחונית, ולא בסמכויות האזרחיות הרגילות של
המשרד.
למרות המגבלות, הוקם צוות בין־משרדי בשיתוף המנהל האזרחי ומשרד הביטחון, וגובש מסמך
,מסודר המבוסס על תיאומים והחלטות בין הגורמים. המסמך הוצג לראשי רשויות, לארגוני סביבה
לתושבים ולתקשורת, ומפרט את עיקרי התוכנית. עד לאישו ר התוכנית הכוללת, המשרד להגנת
הסביבה לקח אחריות לתקופת הביניים, הקים את "יחידת דוד" כיחידת מעבר, מבצע תיאום
ובקרה יומיומיים, הקים אתר ייעודי והשקיע כ־40
מיליון ש״ח בפרויקטים–
אף שמדובר בתחומים
שאינם בליבת סמכויותיו. יישום מלא של התוכנית מחייב שיתוף פעולה של משרדים נוספים ואישור
תקציב לשנת2026
.. אף שטרם אושר תקציב כולל, המשרד פעל מתוך אחריות לבריאות הציבור
לסיכום, התוכנית והמסמך קיימים, והמשרד להגנת הסביבה מבצע את חלקו במסגרת סמכויותיו
המוגבלות, בעוד שהאחריות לביצוע המלא ולתקצוב מוטלת על משרדים נוספים, ובר אשם משרד
הביטחון ומשרד האוצר, ואנו מבקשים מהוועדה לדרוש הפעלת סמכויות והקצאת משאבים
למניעת המשך הפגיעה הסביבתית ביהודה ושומרון.
מניעת זליגת פסולת מיו"ש-
אנחנו פועלים בשני מישורים מרכזיים. הראשון הוא תקצוב והרחבת
פעילות"יחידת דוד "
- יחידת המעברים. היחידה
מתוקצבת כיום, ואנו אף מקצים לה תוספת
תקציבית להרחבת הפעילות. בישראל קיימים למעלה משלושים מעברי פסולת מוכרים, לצד
מעברים פיראטיים רבים שאינם ידועים, וחלק מהפעילות שלנו מתמקד בבלימה ובצמצום
ההיקפים, כאשר מדובר לעיתים בהיקפי פעילות של מאות אלפי שקלים בשנה לכ
ל גורם פיראטי.
ברמה הלאומית, מדי שנה מיוצרות בישראל למעלה מ-
7.5
מיליון טונות של פסולת בניין, שמתוכן
כ-
1.5
מיליון טונות מושלכות בשטחים פתוחים וגורמות לזיהום מים, קרקע ואוויר. חלק ניכר
מהפסולת הזו עובר דרך מעברים, בתעבורה חוקית ובלתי חוקית. במסגרת סמכויותינו , אנו
אחראים על תחום המעברים: תקצוב יחידת דוד, ניהולה והפעלתה השוטפת.
במקביל, מקודם חוק פסולת בניין, שהוא מהלך רחב ומשמעותי-
שינוי עומק של ממש בשוק
הפסולת בישראל. קיימות לגביו הסכמות, גם בוועדת הפנים והגנת הסביבה, כולל הסכמות
תקציביות, והוא צפוי לעלות לסי כום דיון ולהצבעה. החוק נועד לפגוע באופן שיטתי בשוק הפסולת
הפיראטי, בין היתר באמצעות אמצעי ניטור, אכיפה וטכנולוגיה.
5
בנוסף, תקצבנו והקמנו אתרים מוסדרים לפסולת בניין, שאליהם הפסולת אמורה להגיע.
זהו צעד
,הכרחי, משום שנדרש גם פיתוח של מתקני קצה לטיפול בפסולת ביהודה ושומרון. בהתאם לכך
טיוטת הצעת המחליטים כוללת הקמה ש
ל מתקני קצה, בהם שני מתקני השבה
,וכן אתרים נוספים
כחלק מהסדרה רחבה של שוק הפסול .ת
חה"כ
שרון ניר - יש פה חוסר הבנה בסיסי
שיש פה אירוע
חירום שפוגע בביטחון הלאומי של אזרחי
תנידמ לארשי ו .בזכות של כל אזרח לנשום אויר נקי
הפסולת עולה על גדותיה וכתבתי לשרה להגנת
הביבסה רבכ בפברוא
ר
2024
אתליאש אשונב רורט יגולוקא. םייתנש ורבע ו היינו רוצים לראות צעדי
חירום אשונב הזה אלו ןייל לש הדובע הרודס לש דרשמ הזכ וא רחא. רורטב יגולוקא םילפטמ ומכ
רורטב םידעצבו םיריהמ. תאז שערוריי
ה וגישה מזלזלת.
משרד האוצר -
עידו מור– רכז מים והגנ"ס באג"ת - לגבי החלטת הממשלה והצוות הבין-
,משרדי
איני קובע שלא היה נציג אוצר, אך מאחר שמדובר בתהליך ותיק ההחלטה הועברה אלינו
להתייחסות. מעיון בהחלטה עולה כי רבים מ הצעדים מחייבים החלה של הדין הישראלי ביו״ש או
התאמות משפטיות מהותיות, בעיקר באחריות משרד האוצר, וכן שסמכויות פיקוח ואכיפה אינן
קיימות כיום ביו״ש. תקצוב התוכנית תלוי במכלול גורמים, ובהם היכולת לקדם תשתיות בכפוף
לדיני הסביבה. הטיוטה מפורטת מאוד ודורשת טיפול ר חב, וברור שהשלמתה תחייב תקצוב
שמקורותיו טרם הוסדרו. נוהלו דיונים ערב תקציב המדינה ולאחריו, אך אין לכך ביטוי תקציבי
בפועל. בשנת2025
הנושא לא הוגדר כדרישה תקציבית, וב־2026
כן נכלל ונרשם. מדובר בדיון בין-
משרדי שאינו הסיבה להיעדר התקצוב, ואני סבור שעדיין ניתן
,להגיע להסכמות ולהקצאת תקציב
מתוך רצון טוב של כלל המשרדים.
מועצה מקומית שוהם -
בן פרץ-
מחזיק תיק הבריאות בשוהם- נייד ת ניטור פועלת באופן קבוע
ומשרד הבריאות מפרסם הנחיות. השרה הייתה בשטח והביעה רצון כן לסייע, אך הבהירה שאין
לה כיום יכולת לפעול ביו״ש. במבחן התוצאה מדובר בחוסר לקיחת אחריות. הגורם היחיד שיכול
לשנות את המצב הוא צה״ל, וזה לא עניין של תקציב– גם הקצ אה של סכומים גדולים לא תועיל
ללא יישום נכון. שר הביטחון כבר הגדיר את המצב כאסון, ויש כאן טרור סביבתי. יו״ש אינה
מטופלת כראוי, התושבים סובלים, והמשרד להגנת הסביבה פועל במגבלות קשות עם
כ-
15
מפקחים
.בלבד. ללא כניסת צה״ל לאירוע, המצב לא ישתנה5,500
בני אדם נהר גים מדי שנה, ואנחנו
מחויבים להציל את התושבים. כאחראי על בריאות הציבור, אני אומר: יש להכניס את הנושא
לפקודות כהנחיה מחייבת של מערכת הביטחון– זה הפתרון היחיד.
דפנה רבינוביץ–
ראשת המועצה - כשנמדדים ערכי בנזן גבוהים חייבות להיות
הנחיות ברורות
ומהלכי פעולה בשטח. לא ייתכן שראש רשות יידרש לממן ניידת ניטור מכספי המועצה ללא מטרה
.מוגדרת וללא הנחיות מסודרות
אם מדובר ב מצב חירום–
נשאלת השאלה היכן פיקוד העורף, ואם
מדובר בשכונה או ביישוב שלם–
.מי קובע זאת, שכן זיהום אוויר אינו מכיר גבולות מוניציפליים
,כל ראשי הרשויות צריכים לשאול: גם אם הגיעה ניידת ניטור, מה עושים איתה בפועל? בלי תכלול
בלי הנחיות ובלי אחריות ברורה–
עצם
הניטור לא פותר דבר.
המשרד להגנת הסביבה - רמי רוזן – מנכ"ל המשרד – אנחנו משתפים פעולה עם משרד הבריאות
בנושא, ותהיה ישיבה בקרוב ונתכלל הנחיות לאזרחים.
ב:תום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר אגף התקציבים, כפי שהתחייב בדיון, להעביר בתוך 0
1
ימים
התייחסות כתובה
לש דרשמה לתוכנית הבין-משרדית , בדגש על הסעיפים
.התקציביים של כלל התוכנית
3.
הוועדה מבקשת
ממשרד הביטחון ומהמ
י
נהל האזרחי ריבעהל ךותב 0
1 ימים
חוות דעת
מסודרת שתבהיר את המצב הקיים, את ההתייחסות למשבר, את יישום החלטת הממשלה
ואת התוקף התקציבי של התוכנית שמתגבשת במשרד הביטחון.
4.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב דועב שדוח, תשקבמו
מהשרה
להגנת הסביבה
להפעיל את
סמכותה המיניסטריאלית, יחד עם השר במשרד הביטחון, על מנת להגיע להסכמות ולסגור
את הנושא.