פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 263 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, ט' בטבת התשפ"ו (29 בדצמבר 2025), שעה 12:32 סדר היום: << נושא >> אי אכיפת חוק סימון ארץ מקור של תוצרת חקלאית - בקשה לחוו"ד לפי 21 לחוק מבקר המדינה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר אושר שקלים – מ"מ היו"ר יעקב מרגי חברי הכנסת: יעל רון בן משה מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: איה גייבל – עו"ד, סגנית ליועץ המשפטי, משרד מבקר המדינה ציפי פרידקין – מנהלת אגף תוצרת הארץ, משרד החקלאות וביטחון המזון יעקב (קובי) זריהן – הממונה על הרשות, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בתיה גוטל – מנהלת תכנון ואסטרטגיה, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אריאל דיאמנט – עו"ד, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל דודו קוכמן – עו"ד, נציג, תנועת כפרי האיחוד החקלאי ירון סולומון – מנהל האיחוד החקלאי, תנועת המושבים ירון בלחסן – מנכ"ל, ארגון מגדלי הפירות יהונתן הירשפלד – מנכ"ל, ארגון מגדלי הבקר לבשר שמעון גואטה – חקלאי, חבר מועצה, מושב עלמה אורנה סנדל – מנהלת תחום איכות, ענף הפירות, מועצת הצמחים לירן אביטן – מנהל הרגולציה, איגוד לשכות המסחר משתתפים באמצעים מקוונים נופר טל – עו"ד, היועצת המשפטית, רשת ויקטורי מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין מיטל אליהו – סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> אי אכיפת חוק סימון ארץ מקור של תוצרת חקלאית - בקשה לחוו"ד לפי 21 לחוק מבקר המדינה << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם. היום יום שני, ה-29 בדצמבר 2025, ט' בטבת תשפ"ו. רני גואילי, תמונתו מאחוריי, עדיין חלל בעזה. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא אי-אכיפת חוק סימון ארץ מקור של תוצרת חקלאית. בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. חוק סימון ארץ המקור על תוצרת חקלאית, שהיה לי הכבוד להיות חלק מיוזמיו, נכנס לתוקפו בדצמבר 2023, ממש בפתיחת המלחמה. במסגרת תיקון לחוק הגנת הצרכן, ולפיו מחויבים העוסקים במכירה קמעונאית לסמן באופן בולט ובצמוד למחיר את שם ארץ המקור של התוצרת החקלאית הטרייה. חובת הסימון חלה על פירות וירקות טריים, מוצרי חלב, בשר טרי ודגים, והיא מחייבת גם במכירה מקוונת. כמו כן, חובת הסימון חלה גם על תוצרת חקלאית שנארזת בנקודות השיווק. אכיפת החוק מוטלת על פקחי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. במהלך שנת 2024 הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן ביצעה אכיפה ממוקדת בבתי עסק בתחום המזון בהתאם להוראות החוק החדשות. 77% מבתי העסק שנבדקו נמצאו מפרים את החוק. בנוסף, סקר שפרסם משרד החקלאות בפברואר 2024 הצביע על כך שכ-85% מהמשיבים העידו שהם מעדיפים לקנות תוצרת חקלאית טרייה ישראלית על פני מיובאת. וזה כמובן, בחלק מהמקרים, מותנה בלדעת מהי תוצרת ישראלית ומהי תוצרת חוץ. אני מקיים דיון זה בהמשך למספר בקשות שהגיעו ללשכתי בעניין יישום החוק ואכיפתו. מכיוון שככל הידוע לי מבקר המדינה לא קיים בדיקה בנושא זה מאז תיקון החוק, החלטתי לקיים דיון זה במסגרת בקשה לחוות דעת. הדיון מיועד להצגת אופן יישום החוק והמהלכים לאכיפתו. ככל שיסתבר שיש מקום לפניית הוועדה למבקר המדינה לבצע בדיקה מטעמו, אביא את הנושא להצבעה במועד שייקבע לכך. הדיון כעת מיועד לשמיעת התלונות ולמענים מצד הרגולטורים האחראים, ובראשם הרשות להגנת הצרכן, משרד החקלאות והכלכלה, הגורמים האחרים. אני מודה על ההשתתפות. אני מבקש אולי מי מהחברים שפנו רוצה לפתוח? החברים החקלאים או מישהו מכם רוצה? כן, בבקשה. << אורח >> דודו קוכמן: << אורח >> תודה ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת שוסטר. שמי דודו קוכמן, אני מהאיחוד החקלאי. אני מודה לך על קיום הדיון החשוב הזה. על החוק הזה עמלו הרבה מאוד זמן כדי שהוא יעבור ויהיה חוק בכנסת, אבל למעשה הוא הפך להיות "חוכא ואיטלולא". אנחנו חודשים רבים, או יותר מחודשים רבים, מבקרים ברשתות. ולא רק שהחוק הזה לא נאכף, אלא אפילו נעשה בצורה מופקרת, שהרשתות חלקן אפילו כותבות על מוצרים מסוימים ורושמות שהוא בעצם תוצרת הארץ, או כותבות דברים שאי-אפשר להבין מהם האם זה תוצרת הארץ או תוצרת חוץ. דברים ממש מופקרים. אני בשנתיים האחרונות, כשנסעתי לחו"ל בכמה הזדמנויות, הלכתי לראות מה קורה ברשתות השיווק בחו"ל. הדברים שם מאוד מסודרים, מאוד בהירים בכול מדינות אירופה שביקרתי בהן. וכנראה ששם, א' – יש הקפדה, וב' – יש גם פיקוח. בארץ כנראה שהרשתות מבינות שהפיקוח הוא לא פיקוח והחוק הוא רק המלצה. ואני שמח על הדיון, אבל אני חושב שחייבים לעשות מעשה בעניין הזה כדי לחייב שאזרח במדינת ישראל שרוצה לקנות תוצרת ישראלית, יידע מה זה תוצרת ישראל ומה זה תוצרת של מדינה זרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אני יכול להגיד שמבחינת המערכת השיווקית, קרו בה כמה וכמה דברים בשנים האחרונות, אז החוק הזה הוא איזשהו משהו בתוך הג'ונגל הזה של השיווק, ומשהו שמנסה קצת להכניס את הדברים להתנהגות נורמלית. אבל גם זה, גם החוק הזה שהוא חוק מאוד חשוב והוא חוק בשביל הצרכנים – הוא לא נאכף כמו שצריך. וצרכנים שבאים לכל מיני חנויות של פירות וירקות ולרשתות השיווק, לפעמים הם לא יודעים. ויש לי פה בפלאפון, כבוד היושב-ראש, צילומים מהיום, צילומים מאתמול, מרשתות שיווק שלא מקיימות את החוק הזה ואפילו מטעות את הציבור, כי הן יודעות שהציבור רוצה לרכוש מוצרים מייצור מקומי. וזה מה שמעניין אותנו כחקלאי ישראל. אותנו לא מעניין שיקנו תפוח מיבוא, אותנו מעניין שיקנו תפוח שמייצרים אותו ברמת הגולן. ואנחנו יודעים שהצרכנים מחפשים את התפוח הזה. אז עושים כל מיני תרגילים בנושא הזה ובסופו של דבר מי שנפגע זה תמיד זה שניים: אחד שהוא בתחילת השרשרת, זה החקלאי; ואחד שהוא בקצה השרשרת, שזה הצרכן. ובאמצע יש מי שחוגג, גורף לכיסו את דמי התיווך, את כול השמות האלה. אצלנו אין חקלאים שקנו חברות תעופה ובתי מלון וכל מיני דברים כאלה. ככה שבסופו של דבר המתכון הזה של הסרת מכסים, ייבוא – שווה עליית יוקר מחיה. לא הורדת יוקר מחיה. זה בסופו של דבר התוצאה, והחוק הזה בא בכוונה להוריד את יוקר המחיה ולחזק את הייצור המקומי, ואני דורש שיהיה פיקוח יותר מסיבי, כמו שהתחילה הרשות להגנת הצרכן שנתנה כבר שניים-שלושה קנסות למי שלא ממלא את החוק הזה. צריך יותר פיקוח, יותר בקרה על רשתות השיווק בנושא הזה. תודה רבה על הדיון החשוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אושר שקלים, אתה רוצה לדבר? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יעל, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אבל רק שאלה. מה שהוא אמר מאוד חשוב. אתה יכול להגיד, לתת איזושהי דוגמה למשל איך הרשתות מטעות או מבלבלות את הצרכן? על איזה שיטות מדובר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה להגיד לך מחוויה אישית. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> שנייה. אני נמצא הרבה בסופרים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> פשוט לא מציינות מאיפה מגיע המוצר. זה הדבר הכי פשוט. פשוט שמים אותו, התפוח זה הדוגמה הכי טובה. שמים תפוח אדום. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> שיש כמה סוגים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן. שמים תפוח אדום. הצרכן קונה לפי העין, הוא לא יכול לטעום אותו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, סתם דוגמה, יש עכשיו גרנד אלכסנדר, יונתן, סמית, חרמון. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן, אבל גרנד אלכסנדר כבר לא מגדלים, חבר הכנסת שקלים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מה? לא משנה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> גרנד אלכסנדר כבר לא מגדלים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> למה? יש את הגדולים, יש את הקטנים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> יש גרני סמית. זה לא גרנד אלכסנדר. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני ממשפחת צנעני. לא משנה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אבל הקטע הוא באדומים ובירוקים. בירוקים יש זהוב, שאנחנו מגדלים, ויש עוד כל מיני זנים שמביאים אותם. והכי חזק זה הסיפור של האדום, של ה"פינק ליידי". כולם התאהבו בפינק ליידי. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> שהוא היקר ביותר בדרך כלל. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> והוא היקר ביותר, אבל שלנו - לא בגלל שאני מגדל תפוח, בשביל הגילוי הנאות - אלא שלנו הוא הכי טעים. וזה אמיתי, ולכן הצרכנים מחפשים את שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אז השאלה, ההטעיה או אי-עמידה בחוק זה לא לציין. עכשיו, האם יש מצבים שבהם ממש לא דוברים אמת או מעוותים? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. סתם, אני נכנסתי לרשת קמעונאית גדולה ועל המדף של האננס היה כתוב "ארץ ייצור: ישראל". אננס, ארץ ייצור ישראל. בגלל שיש להם איזה פתק גנרי כזה "ארץ ייצור ישראל", ברירת המחדל היא ארץ ייצור ישראל, וגם על מה שלא ארץ ייצור ישראל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תוכיחי אחרת. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> התקשרתי, דרך אגב, למוקד שירות לקוחות של אותה רשת גדולה, וכאילו לא בדיוק הבינו מה אני רוצה, נפנפו אותי בעדינות, כן? על פניית האזרח שלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, יש כמה מגדלי אננס. אולי במקרה נפלת עליהם. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> יש לי פה תמונה מאתמול, כבוד היושב-ראש, שזה קוראים לזה בשפה יפה "לעשות משהו מהמקפצה". אז אפילו לא הורידו את המדבקה על התפוח הזה, שהוא מ-Sudtirol. כן, אני בטוח שכבוד היושב-ראש יודע איפה זה Sudtirol. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> (מתלוצץ) Tirol זה דרום הגולן. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> נכון, ממש, אשכרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש שם חיילים אוסטריים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ולמטה כתוב "ישראל". כן? אז מדבקה גדולה של Sudtirol, ולמטה "ישראל". אפילו כבר, אתה יודע, לא מתביישים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. טוב, תודה. בבקשה. << אורח >> אורנה סנדל: << אורח >> אורנה סנדל, מועצת הצמחים. אני עוסקת בנושא הזה הרבה מאוד שנים, לא רק בסימון, בכלל בנושא תקני האיכות וסטנדרטים. שאלת איך בדיוק מזייפים, איך בדיוק עושים שימוש לרעה במדפים שלהם שמציגים תוצרת. אחד הדברים הכי מקובלים זה להשתמש בנספקים של "בראשית", שכולם יודעים שבראשית זה תוצרת ישראלית ואיכותית מאוד, ואורזים באותה תוצרת. הנספקים האלה סחירים, אוקיי? הם ממש סחירים, זה ממש שווה כסף. ואורזים מדף שלם בנספקים של בראשית עם תוצרת מתוצרת חוץ. אוקיי? הכול מתועד. אני פניתי פעם אחר פעם בתלונות, לא לאחרונה אלא לפני שנה ויותר, למי שאמור לטפל בזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אנחנו נשמע את התגובה. כן, בבקשה. << אורח >> יהונתן הירשפלד: << אורח >> יהונתן הירשפלד, מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר לבשר. דבר ראשון, תודה רבה על הדיון הזה, דיון מאוד חשוב, לא מובן מאליו. ותודה רבה על החוק, גם בתור צרכן וגם בתור נציג חקלאי. אנחנו מבקשים לבצע בחוק תיקון נוסף. בשר בקר שמגיע מכול מקום בעולם יכול לרדת מהספינה, לנסוע לבית המטבחיים ולפי החוק להיחשב "בשר ישראלי". הציבור שמעוניין ורוצה לתמוך בחקלאות הישראלית, בעצם מוטעה. עכשיו, מה שקורה זה עוד יותר אבסורד: הסוחרים שמביאים את הבקר מחוץ לארץ גוזרים קופון על חשבון הצרכן הישראלי, מאחר ומוכרים את זה כבשר ישראלי, בפרמיה של בשר ישראלי. בשר ישראלי הוא יותר יקר, מאחר ויותר יקר לגדל בשר בארץ – פחות מים, פחות מרעה, פחות שטחים, סובסידיות של המדינה וכיוצא בזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשרות. << אורח >> יהונתן הירשפלד: << אורח >> ופה חייבים לשנות את החוק. כי לא יכול להיות שגם גונבים את הצרכן וגם בעצם אומרים שזו תוצרת ישראלית חקלאית, שזה לא. זה בשר שנשחט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה אומר שזה לא מנוגד לחוק כרגע. << אורח >> יהונתן הירשפלד: << אורח >> נכון, החוק מגדיר שמה שנשחט בארץ, גם אם הוא הגיע לפני חצי שעה מאוסטרליה ומפורטוגל, הוא ישראלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. אוקיי, הערה מעניינת. << אורח >> יהונתן הירשפלד: << אורח >> תודה רבה, אדוני. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בגלל שהוא עובר איזשהו הכשר מסוים? << אורח >> יהונתן הירשפלד: << אורח >> כלום, הגיע מהספינה לבית המטבחיים. יש כאלה שיבואו ויטענו מהצד השני – רגע, אני רוצה להיות פייר כי הם לא פה – "מה קורה אם זה שלושה חודשים בתוך מפטמה? היה איזשהו חקלאי ישראלי שנהנה מזה". אני אשים הכול על השולחן. אבל עדיין, זה לא ישראלי. הוא הגיע לארץ ואת זה צריך להיות מצוין. ארץ מוצא: פורטוגל, whatever, נשחט בישראל. לגיטימי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נוסח החוק אומר: "ארץ הייצור לעניין בשר בהמות ועופות – מקום השחיטה". << אורח >> יהונתן הירשפלד: << אורח >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז את זה צריך לתקן. << דובר_המשך >> יהונתן הירשפלד: << דובר_המשך >> את זה צריך לשנות בדיוק. אין לי בעיה שיכתבו שהוא נשחט בישראל, אבל מאיפה הוא הגיע? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. יש לנו נציגה, נופר טל, נציגה יחידה בעצם מהרשתות, מרשת ויקטורי, שנמצאת בזום. נופר, שלום, תודה שאת איתנו. << דובר_המשך >> נופר טל: << דובר_המשך >> שלום, תודה רבה וכבוד לי להיות פה. תראה, מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד בעד ביטחון תזונתי וחקלאות ישראלית ודוגלת בכך. אבל אני חושבת ש- - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השאלה אם את בעד שמירת חוק? << אורח >> נופר טל: << אורח >> רגע, בוודאי. אוי ואבוי לי אם לא, אני "officer of the court", עורכת דין בסוף. ככה, אתם מדברים פה על אי אכיפת חוק סימון. אז אחד, אני לא יודעת, אתם אומרים אי אכיפה. חבר'ה, מספיק להיכנס לאתר של הרשות להגנת הצרכן לעיצומים כספיים ותראו: שופרסל ראשונה, אחריה יוחננוף, ויקטורי, כול הקמעונאים הגדולים, קרפור – קיבלו עיצומים כספיים בסכומים אסטרונומיים על זה, שלמשל בתפוחים היה איטליה וארצות הברית. לא היה "ישראל" וזה לא היה ישראל, אבל היה עירוב של איטליה וארצות הברית ובשלט היה רשום, סתם דוגמה, "ארצות הברית". אבל יש מדבקות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אירוע אחד כזה בכמה? מהו העיצום הכספי? << אורח >> נופר טל: << אורח >> העיצום הכספי הוא עשרות אלפי שקלים למקרה. זו הטעיה – 45,000 שקלים לכל מקרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברשת שאת מייצגת, גבירתי, האם היא עושה כמיטב יכולתה כדי לעמוד בהגדרות החוק? << אורח >> נופר טל: << אורח >> בוודאי. יש הדרכות מנהלים, יש הנחיות, יש פקחים פנימיים עם דוחות, עם איך מיישמים, איך מתקנים, רואים באיזה סניפים יש בעיות, איפה יכולות להיווצר הבעיות. אבל, וזה ה"אבל" – בסוף אנחנו עוסקים בבני אדם. עכשיו, אנחנו כולנו יודעים שכרגע בגלל ש– ולא ניכנס לדיון הארוך הזה – אבל בגלל שהרבה ישראלים לא מאוד רוצים לבוא לעבוד, אז עכשיו אנחנו עם עובדים זרים וגם שם אני אישית העברתי הדרכות, כולל דפי הדרכה שתורגמו לתאית, להודית, לכול השפות, יש לי בטיגרית הדרכות גם לנושא הזה. העניין הוא שאחד, האכיפה פה היא אך ורק על קמעונאים גדולים. אני לא ראיתי אכיפה על ירקנים, שווקים, אטליזים, דגים, חנויות פרטיות שמוכרות. אין אכיפה בכלל. בכלל. אני בטוחה שאם נבקש מידע, נקבל את זה שלא היו באף אחת מהחנויות האלה. רשתות השיווק כאילו הן היחידות. עכשיו אני רוצה רק להקריא לכם, כי החוק הזה הוא חוק שבסופו נידון בוועדת הכלכלה. בישיבת ועדת הכלכלה ב-10 ביולי 2023, אמנון מרחב, שהיה מנכ"ל משרד הכלכלה אמר ככה: "אין מי שיאכוף את החוק הזה. אני מודיע כאן כמנכ"ל משרד הכלכלה: אין לי פקחים לשלוח לשווקים ולסופרים לאכוף את החוק הזה. ונניח שאני אשלח פקחים - יש לי בודדים. אני מודיע לכם שכשהוא ייכנס למחנה יהודה או לקמעונאי" – טה טה טי טה טה טה, הוא כותב את זה – והוא ממשיך שם ואומר: "החוק הזה הוא חוק לא נכון, הוא חוק שיגרום לעלייה ביוקר המחיה". הוא רושם את זה, "אדוני היו"ר וחברי הכנסת, אין לו הגיון של החוק הזה". עכשיו אני רוצה עוד משהו לומר. כולם מדברים פה על העדפת תוצרת הארץ. אנחנו כרשתות קמעונאיות רצינו לעודד חקלאות ישראלית. זה אמנם היה לפני המלחמה, אבל אני מזכירה לכם, קצת אחרי זה גם נכנסנו ל-7 באוקטובר והחקלאות בעוטף בצפון ובעוטף עזה. החוק הזה לא נועד לעודד חקלאות ישראלית. ובואו לא נתבלבל: הוא התחיל מזה שמייבא את דגי הסלמון אמר שהמחיר שהוא גובה הוא יותר יקר כי הוא מנורבגיה, מסקנדינביה, ואלה מצ'ילה, אז הוא רוצה לכתוב. משרד החקלאות לא היה באירוע. לדעתי, אם אני מסתכלת פה ואני מסתכלת פה נכון, לא היה נציג של משרד החקלאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אני לא הבנתי לאן את חותרת גבירתי, כמו שאומרים השופטים. << אורח >> נופר טל: << אורח >> אני אומרת לדבר כזה: ראשית, אם רוצים לתקן, אני בעד לתקן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו לא בתיקונים, אנחנו באכיפה כרגע. הייתה הערה לתיקונים ונשמעה, נרשמה גם על-ידי ח"כים. << אורח >> נופר טל: << אורח >> אני הייתי שמחה מאוד, אגב דיבר פה הבחור עם פינק ליידי, אז דווקא על התפוחים שלהם יש מדבקות. הרי כול מה שמגיע מחו"ל יש עליו מדבקות. ולכן אני אומרת, אתם אומרים פה שאין אכיפה. אני מציעה שתסתכלו. האכיפה היא אכיפה סלקטיבית לחלוטין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור, ההערה ברורה לגבי הרשתות מול החנויות הקטנות יותר. תודה. << אורח >> נופר טל: << אורח >> זה לא רק חנויות – שווקים. אין שום אכיפה בשווקים. אני מודה לכם ואני אשמח מאוד שתקודם התוצרת החקלאית הישראלית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה, בתיאבון. << אורח >> נופר טל: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, תודה. אנחנו נעבור ליעקב זריהן, אני באמת הייתי רוצה שתשכיל אותנו, איך אתה רואה את הדברים. הממונה על הרשות? << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> אני אשמח, אדוני היושב-ראש, שלום לכולם. כמו שאמרת, בסוף 2023 נחקק החוק, נכנס לתוקף לאחר מכן. ואנחנו על פי הסטנדרט הנהוג ברשות, בחודשים הראשונים עשינו מה שנקרא אכיפה עם אזהרות, ללא הטלת עיצומים כספיים. זה הנוהל אצלנו, לתת לעוסקים להתארגן, להתרגל, להבין ולהיערך בהתאם. בשנת 2024 ערכנו 75 ביקורות, ב-64 מהן נמצאו הפרות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כמה, סליחה? כמה ביקורות ערכתם? << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> 75 ביקורות, מהן נמצאו הפרות ב-64. (מישהו צוחק) עכשיו, צריך להבין, אני שמעתי את הצחוק. מי שעושה את הבקרות ואת הפיקוח על 650,000 בתי עסק, אני התכוונתי להסביר קצת יותר, אבל לאור הגיחוך פה אני רוצה להעמיד דברים בזמן על דיוקם. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא, זה לטובתכם, להפך. << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> אפשר, יש גם דרך לעשות דברים. או להביע ביקורת. זה גם בסדר. << דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >> לא, אין ביקורת עליכם. להיפך. אם מצאתם אחוז כל-כך גבוה - ייאמר לזכותכם. << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> לא, אז אם היית שומע עד הסוף היית מבין שבשאר האכיפה שאנחנו עושים האחוז הוא הרבה יותר גבוה. אבל לא משנה, בוא נגיע לעניין. אנחנו אוכפים את חוקי הגנת הצרכן וחוקים נוספים במעל 650,000 בתי עסק במדינת ישראל. אנחנו עושים את זה במאמץ רב באמצעות בין שמונה לתשעה מפקחים ביום טוב. אוקיי? תעשו את החשבון לבד מה הסיכוי שאני אכנס לבית עסק כזה או אחר. וזה יענה גם לגברת טל, ששאלה קודם למה אנחנו לא אוכפים בשווקים או למה אנחנו לא מגיעים למכולות. הרשות להגנת הצרכן מונה שמונה או תשעה מפקחים, תלוי ביום. ולמרות זאת, במהלך שנת 2025 הטלנו 53 עיצומים בסך של 16 מיליון שקלים, כולם בתחום המזון. כשאנחנו עושים ביקורת הmust- שלנו בביקורת זה ארבע הפרות. אנחנו מתמקדים בארבע הפרות: הצגת מחיר, הבדל מחיר בין המדף לבין הקופה, ארץ המקור של המוצר וזיכוי על משקל אריזה. אלה ארבעת הנושאים שאותם אנחנו מבקרים בכול בקרה שאנחנו עושים בתחום המזון. אנחנו עושים בתחום המזון בממוצע בערך 500 בקרות בשנה. אוקיי? אז 500 בקרות בשנה נבדק הנושא של ארץ הייצור. ואני חושב שזה חוק מצוין, הוא חוק ערכי בעיניי, ולכן אנחנו גם מקפידים עליו. אבל זה הcapacity- שלנו. אלה הן היכולות. אני רוצה לציין עוד משהו. בגלל החשיבות שאנחנו מייחסים לדבר הזה, ובאמת אני רואה בזה חוק ערכי, אין פה, הרי אני לא אחראי על יוקר המחיה ועל רמת המחירים, אני אחראי על חוקים ספציפיים. ובגלל החשיבות של הדבר הזה התחלנו, ביחד עם משרד החקלאות, ופה צריך להגיד להם שאפו, כי הם מימנו את כול הדבר הזה. עשינו, אנחנו עושים עדיין, כבר לא מעט זמן, קמפיין מאוד מאוד רחב בעלות מאוד מאוד גדולה, מיליונים, שתכליתו להסביר לציבור את העניין הזה של סימון ארץ המקור ולתת את החשיבות הנדרשת. אני חושב שהם עשו ביחד איתנו עבודה נפלאה בעניין הזה והמודעות מאוד גדולה ואנחנו משלימים את המהלך הזה. אני אגיד פה בפורום הזה, אנחנו בשלבי סיום של התארגנות למבצע אכיפה שאנחנו עושים ביחד עם משרד החקלאות. מתכננים לעשות אותו בקרוב, רק בעניין של סימון ארץ המקור. עכשיו, שלא תחשבו שזה בגלל הדיון הזה. לא ידענו בכלל על הדיון הזה כשתיכננו את המהלכים. זה היה מתוכנן מראש כי אנחנו חושבים שזה חשוב, וכפי שיצא לנו, אני אפילו אומר את זה בפה מלא, הכבוד לעבוד ביחד עם משרד החקלאות בעניין הזה, וכפי שאמרתי אנחנו נצא בקרוב למבצע בנושא האכיפה. דבר נוסף, אנחנו מטפלים בעוד תחומים שהם קשורים לחקלאות ישראלית ולתוצרת ישראלית, שהם לאו דווקא סימון ארץ המקור. אנחנו רק בשבוע האחרון הטלנו עיצום מאוד גבוה על איזשהו עוסק שנוהג לזייף את שמן הזית, ויש לנו עוד כמה "יצרנים" של שמן זית, שגם הם יקבלו בקרוב עיצומים לאחר חקירה מאוד משמעותית וארוכה שניהלנו בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות. וזה גם כן חלק מהמכלול שבסופו אנחנו עושים באמת כמיטב יכולתנו. וכפי שאתם רואים – דרך אגב, אז פה אנחנו על נושא ארץ מקור. הייתי פה לפחות בחמש או שש ועדות על סימון מחירים, על דברים אחרים. אלה, זה הcapacity- שלנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלה מר זריהן? << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> בהחלט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה המדיניות או מה אתם עושים במכירות מקוונות? כי החוק גם מתייחס לאתר האינטרנט של הרשתות הקמעונאיות, שגם שם צריך לציין, אני זוכרת שכשהחוק חוקק נתנו להם גרייס של עוד חודשיים ליישום, זה דבר אחד. ומה המדיניות או מה אתם עושים גם עם מקומות קטנים? מכולות וירקניות שהם לא רשת גדולה, כי ברשת הגדולה מאוד גם קל. << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> לא, אנחנו לא עושים פיקוח רק על רשתות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אז אני שואלת, מה התמהיל או רק מה המדיניות הכללית? << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> יש לנו חלוקה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפי אזורים בטח, לא? << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> גם אזורית, אבל אנחנו מחלקים גם את האכיפה שלנו גם לפי גודל בתי העסק. זאת אומרת, אנחנו אוכפים אחוז מסוים בבתי עסק קטנים, אחוז מסוים בבינוניים ואחוז מסוים בגדולים, כדי שלא יהיו טענות לאכיפה בררנית כפי שנטען כאן. אנחנו עושים גם וגם וגם. אבל מטבע הדברים, כשאני נכנס למכולת ואני מטיל עליה קנס של 30-40 אלף שקלים, שלדעתי זה הרבה אבל נניח, לעומת סופר שאנחנו נכנסים ועושים ביקורת ומטילים עליו קנס של שני מיליון שקלים – אז ברור את מי זה מעניין מה. אף אחד לא מעניין המכולת וזה גם לא מקבל קשב. אבל אנחנו בהחלט אוכפים בכול המנעדים של הגודל. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ופניות ציבור? אם אני מזהה הפרה? << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> פניות ציבור קיבלנו בשנת 2025 בסך הכל 14 תלונות, שעיקרן היה סביב ארץ מקור. סך הכל 14 במהלך שנה שלמה. אנחנו מקבלים בשנה כ-45,000 פניות. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה אני חושבת משהו במודעות של הציבור שזה לא, וזו אולי איזושהי סוגייה, אדוני, עצם העובדה שהציבור לא מתלונן על זה, זה לא בגלל שהוא לא רוצה שהחוק ייאכף או שזה לא מעצבן אותו. הוא פשוט לא מודע. << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> אבל אנחנו רואים, אנחנו רואים תלונות. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז זה כנראה לא מספיק. במבחן התוצאה זה לא מספיק. אולי צריך לחזור על קמפיין, או לעשות משהו. << אורח >> ציפי פרידקין: << אורח >> שמי ציפי פרידקין, אני מנהלת אגף תוצרת הארץ במשרד החקלאות. בקמפיין המשותף שאנחנו השקנו בראשית 2025, אנחנו מביאים לידיעת הציבור את הנושא הזה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתי? << אורח >> ציפי פרידקין: << אורח >> כמה חודשים, נכון? חודשיים-שלושה. הוא יצא כבר בפריים טיים ב-20:00 - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא מתי מגיע לטלוויזיה. << אורח >> ציפי פרידקין: << אורח >> - - בטלוויזיה. כשלמעשה הקמפיין מכוון את הצרכנים: א' – מיידע אותם לגבי החוק וחשיבותו; וב' – מזמין אותם לדווח על הפרות או אי-ביצוע בטופס מקוון. << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> זה מפנה אותם לאתר שלנו. << אורח >> ציפי פרידקין: << אורח >> לאחר השקת הקמפיין קיבלנו 90 תלונות, שזה לא מטאורי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה עדיין. << אורח >> ציפי פרידקין: << אורח >> וכאן באמת החשיבות להעלות את המודעות אצל הצרכנים, כי ככל שנקבל יותר תלונות נוכל למקד גם את משרד החקלאות וגם את הרשות במבצעי האכיפה. וכמובן, שהמודעות היא קריטית כדי שאנחנו נוכל להרחיב את הסימון בפועל. << מנהל >> (היו"ר אושר שקלים) << מנהל >> << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> אני, ברשותכם, רק אסכם את הדברים. בכול ביקורת שאנחנו עושים, אנחנו כוללים גם את הנושא של סימון ארץ המקור. היכולת שלנו היא יכולת מוגבלת וזה under-statement. אנחנו פועלים לשינוי של כמה וכמה דפוסי פעולה אצלנו ברשות, כדי שנוכל להיות יותר אפקטיביים, אבל זה לא יקפיץ את היכולות באופן יותר מדי דרמטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> התקבולים שציינת הם לא נשארים במשק הסגור של האכיפה, נכון? של הקנסות. << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> התקבולים הולכים לאוצר המדינה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הולכים לאוצר המדינה, ופה זה משהו שאני לא יודעת, יש איזה שהם תקדימים סביב זה? << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> יש חלק מהגופים האוכפים במדינה מקבלים חלק מהקנסות שהם אוכפים, אנחנו לא. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אדוני היושב-ראש, זאת יכולה להיות אולי הצעה, שאחוז מסוים מהתקבולים ילך לטובת כוח אדם לשיפור האכיפה. אני לא יודעת אם זה. << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> ההצעה הזו עלתה מספר פעמים, אני חייב לומר בשקיפות שבאוצר לא אוהבים את זה, אבל זה עניין של חקיקה, לא במגרש שלי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה המנגנון, אם יש גוף שעושה את העבודה ויכול אפילו לאכוף יותר, אבל הוא רק צריך את כוח האדם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> שאלה לי אליך, יעקב. יש איזשהו אומדן למשל בפער שבין המחיר לבין התוצרת? מה מבחינת ההעדפה של הצרכן? יש לכם נתונים על זה? << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> תראה, אני לא מתיימר. לנו אין נתונים, זה גם לא תחום המומחיות שלנו. ולכן אנחנו לא יכולים להביע עמדה בעניין הזה או אין לנו גם נתונים שאנחנו יכולים על בסיסם לקבל. אני אמרתי, אני רואה בחקיקה הזו חקיקה ערכית, כי תוצרת ישראלית היא תוצרת ישראלית. אני, באופן אישי, מוכן לשלם יותר או משלם יותר על לקנות תוצרת ישראל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> חד משמעית. בסדר, אבל זה כמו, ניקח למשל ענף אחר, קח נגיד את התיירות. אם למשל חופשה באילת היא over-over יקרה, מן הסתם הרבה אנשים מעדיפים גם לנפוש בחו"ל. ברור שאנחנו רוצים להשאיר את הכסף אצל החבר'ה המקומיים שלנו, לצרוך מקומי. << אורח >> יעקב (קובי) זריהן: << אורח >> אז פה אולי למשרד החקלאות יש להם מה לומר, זה לא המגרש שלי ואני, למרות שיש לי עמדה בעניין, היא עמדה אישית לא מקצועית, אז אני לא אפרט אותה כאן. בכל מקרה, אנחנו נשמח וכול משאב שאנחנו מקבלים מופנה לטובת האכיפה בתחומים האלה, כי בסופו של דבר זה באמת מה שמייצר את הערך המוסף לצרכנים, וזה התפקיד שלנו לשמור על הצרכנים. ככה אנחנו עושים. תודה רבה על ההקשבה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי, טוב. משרד החקלאות, ציפי? << אורח >> ציפי פרידקין: << אורח >> הפעילות שלנו למעשה מדורגת. אנחנו רוצים קודם כל בסיוע הרשות להגנת הצרכן להביא לסימון אמין ומשמעותי בנקודות המכירה השונות, ולאחר שנגיע ונשיג את זה, אנחנו רוצים לקדם אצל הצרכן את כול הסיבות שבאמצעותן באמת יידע לתעדף את התוצרת המקומית. יש סיבות רבות לכך. מעבר לנושא של סיוע ותמיכה לכלכלה המקומית ולחקלאים המקומיים, אנחנו יודעים שתוצרת מקומית היא טרייה יותר, אנחנו יודעים שתוצרת מקומית פחות פוגעת בסביבה – היא לא מוטסת, היא לא מושטת לכאן, יש כאן היבטים סביבתיים מאוד משמעותיים. יש כאן היבטים של תמיכה בענף יצרני מאוד משמעותי, שנמצא לרוב בפריפריה. יש כאן את כול הנושא של ביטחון מזון. אנחנו כאן, למעשה, מסייעים לקיומו של ביטחון מזון שזה דבר קריטי מאוד לטווח הקצר, הבינוני והארוך. אבל את כול זה אנחנו נוכל להזמין את הציבור לבצע אחרי שיהיה סימון משמעותי גורף בנקודות המכירה. ולכן הא בהא תליא. אנחנו קודם כל משקיעים בסימון ואחר כך אנחנו נקדם, נטרגט מסרים לציבורים שונים ונביא אותם לבחור, לבצע את הבחירה הנכונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה ממש כמו עם הקמפיין שהיה על "קונים כחול לבן". << אורח >> ציפי פרידקין: << אורח >> בדיוק. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> פה יש באמת, זה ערך לאומי. יש לזה "לוקאל פטריוטיזם". << אורח >> ציפי פרידקין: << אורח >> נכון. אבל זה צריך להיבנות שלב אחר שלב, כי אם היום נשלח את הציבור "קנה ישראלי" והסימון לא יהיה נכון, אז... << מנהל >> (היו"ר אלון שוסטר) << מנהל >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. מר גואטה הצעיר, באת עד לפה ממושב עלמה. אגב, זה שמעון גואטה, אבל אל תתבלבלו עם ראש המועצה. קרוב משפחה? << אורח >> שמעון גואטה: << אורח >> לא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חקלאי. חקלאי שמוריד לנו את הגיל הממוצע בצורה דרמטית, זה חשוב. << דובר_המשך >> שמעון גואטה: << דובר_המשך >> טוב, אז אני ממושב עלמה, אני חקלאי צעיר. 3.7 קילומטרים מהגבול עם ללבנון, כי המדינה עשתה הפרדה עד 3.5, אז אני 3.7. אנחנו מגדלים נשירים, בקר, מטילות. על הגבול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ממ"ד אתה בונה? אפרופו ישיבה קודמת פה. << דובר_המשך >> שמעון גואטה: << דובר_המשך >> המדינה צריכה קצת להיכנס לזה יותר, לממ"דים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, נדבר אחר כך. אוקיי. << דובר_המשך >> שמעון גואטה: << דובר_המשך >> העניין של הסימון הוא חשוב לי, לי אישית כמגדל. כי כשאני נותן את התוצרת, קודם כל, אני לא יכול להגיע לעלויות, לא מתקרב לעלויות של מגדלים בחו"ל, של אירופה, של טורקיה. אין לנו את היכולת להשוות את התנאים הראשונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאתה אומר, שמעון, אתה אומר דברים ברורים. אתה אומר שסימון ארץ המקור הוא זכות עבורך, הוא בכף הזכות, ואתה מזהה ממה שאתה יודע, שהצרכן הישראלי נוטה חסד לייצור המקומי. << דובר_המשך >> שמעון גואטה: << דובר_המשך >> חד-משמעית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וזה מצמצם את התחרות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אתה צריך להגיד שכושר התחרות הוא שונה בינינו לבין החקלאי האיטלקי, לבין החקלאי מארצות הברית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, אבל החוק כרגע לא מרחם על החקלאי, אלא רוצה לחשוף בפני האזרח הצרכן הישראלי את העובדה, והוא ישקלל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ולכן סימון ארץ המקור זה פיצוי קל לפערים המובנים, בגלל השיטה של חקלאות במדינת ישראל. << אורח >> יהונתן הירשפלד: << אורח >> אדוני היושב-ראש, כששמעון מגדל בקר ושומר על השטחים הפתוחים במדינת ישראל, והוא וכמוהו באמת הציונים האמיתיים שנמצאים במקומות שאף אחד אחר לא רוצה להיות בהם, ומגיע הסוחר ומביא בשר, מביא בקר מחוץ לארץ ושוחט אותו בארץ וקורא לזה תוצרת חקלאית – זה סטירה בפנים של המגדלים, שלא יכולים להתמודד עם המחירים האלה. ומה שקורה, וזה כן יוריד את יוקר המחיה, זה שאותם סוחרים שמוכרים את התוצרת שלהם כבשר ישראלי, הם היו מוכרים את זה בפחות אם היה מסומן שזה מגיע מחוץ לארץ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה אמרת, אני מבין את הנקודה, זה דורש אבל שינוי חקיקה. << אורח >> יהונתן הירשפלד: << אורח >> חד וחלק. << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> אלון, אני רוצה להגיד משהו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק תציג, בפרוטוקול לא מכירים אותך. << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> ירון בלחסן, רמות נפתלי, מזכיר ארגון מגדלי הפירות. קודם כל, באמת יישר כוח על החוק הזה, הוא חוק מאוד מאוד חשוב והמטרה שלו בהחלט זה להגן על המגדלים, על הישראלים ועל החקלאות הישראלית. והראיתי לך, אלון, וגם נאמר פה, שלצערנו, החוק הזה לא מיושם, ומגדילים חלק, גם רשתות השיווק, להכניס פרי מיובא בתוך אריזות ישראליות, כדי להטעות את הצרכן. לא מספיק שהם לא מסמנות, הן מכניסות פרי מיובא לתוך אריזה ישראלית כדי להטעות את הצרכן על-מנת לקדם את המכירות של חו"ל. עכשיו, לעצם העניין, אני רציתי פה להעלות איזשהו רעיון, אני לא יודע איך הוא מתחבר לחוק, אבל במשרד לאיכות הסביבה נהוג, יש מה שנקרא מתכונת של "נאמן איכות הסביבה". אני, כשהייתי מזכיר מושב, אני הייתי נאמן איכות הסביבה. קיבלתי דוחות, עשיתי השתלמות של שלושה ימים והלכתי ופעלתי במרחב האזור שלי, בגליל העליון, ובפרט במושב שלי. עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות והייתה לי גם סמכות אגב, כן? את הדוחות האלה העברתי אותם לפקח האזורי והם עשו, מבחינה משפטית, הם עשו מה שהם צריכים לעשות. אני פה פונה לוועדה, ואני מבקש לבחון את הנושא: אם לרשות להגנת הצרכן יש בעיות של כוח אדם ואין להם תקנים – בואו אנחנו, הציבור, שאנחנו מכירים את המדפים, אנחנו יודעים להבדיל אם זה נציגים של ענף הפירות או של ענף הירקות, שיודעים להבדיל מה זה בצל הולנדי או מה זה בצל ישראלי, או התפוח מארצות הברית או התפוח הישראלי או מאיטליה. בואו תנו לנו את הסמכות ואנחנו נתגייס למשימה הזאת. אני הראשון שמוכן להירתם למשימה הזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני עוצר אותך רק כי זה גאוני וברור. << דובר_המשך >> ירון בלחסן: << דובר_המשך >> ואני מבטיח לכם להביא לכם הרבה מאוד תוצאות, להעביר הרבה מאוד דוחות לרשות, ותראה איך הם יפעלו בעניין הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם כי רק נגיד שלפי מה ששמענו, יש אפשרות להיכנס לאתר ולדווח. אבל אני מבין. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> אדוני, זה כבר קיים. לירן אביטן מאיגוד לשכות המסחר, אני מייצג פה את רשתות שיווק המזון בנוסף לנופר שהופיעה פה מקודם. האמת, אני חייב לומר בכנות מלאה, שחוץ מפריקת קיטור והוצאת זעם, לא ברור לי על מה הדיון. שמענו כאן מהרשות להגנת הצרכן ומגורמים נוספים: החוק נאכף, קנסות ניתנים. ההאשמות, סליחה, כדאי מאוד שיהיה מאחוריהן בסיס, לאי עמידה והפרה של החוק בזדון – אני מאוד הייתי נזהר בהאשמות האלה. האם יש הפרות שלא במתכוון? כן. דוגמה: למשל, במעדניות ואיפה שיש גבינות ובשר יש הרבה פחות הפרות, נכון? למה? כי שמה יש ויטרינה, רק העובד של הרשת נוגע, ואם נופל בטעות השלט הקטן הוא מחזיר אותו. איפה יש את הבעיה יותר? באזור הפתוח של הפירות והירקות כמו שנאמר פה. המצוקה של כוח האדם, אדוני, כבר ידועה, אני לא אחזור על הדברים עוד פעם. האם בטעות, חלילה, יש צרכן שלא שם לב ולוקח תפוח ממקום א' ושם אותו במקום ב'? כן, זה יכול לקרות. ועוד פעם, זה לא במזיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מיתמם, אדוני. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> אז ההאשמות האלה שמביאים אריזות שהן כביכול כחול לבן, מחליפים את האריזה, זה נשמע לי סליחה. << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> אבל נתנו כאן דוגמה של תפוח עם שתי מדבקות. תפוח מ-tirol. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> וגם העלות הכלכלית של זה נשמעת לי מופרכת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אדוני יקבל שלל תמונות להוכיח שקשה לעשות את בהיסח הדעת. בסדר, אז אתה עושה את עבודתך, 100%. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> אז יש קנסות, יש את המלשינון של משרד החקלאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הדיווחון. << דובר_המשך >> לירן אביטן: << דובר_המשך >> יתכבד כול אזרח כאן שרואה את הבעיה שידווח. אני לא מבין מה רוצים מרשתות שיווק המזון, בנוסף שהן משתדלות לעמוד בחוק כמה שאפשר, ושלא יעלה פה על הדעת שמישהו מפר את החוק במזיד או בזדון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 100%, תודה. תודה רבה. << אורח >> שמעון גואטה: << אורח >> אם אתה עובר בפס לבן אתה עובר על החוק, ולא משנה אם זה בטעות או לא. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> ומקבלים על זה קנסות, כמו שאומר החוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, תודה רבה. אני ברשותכם מבקש מעורכת הדין איה גייבל, סגנית ליועץ המשפטי של מבקר המדינה. הוא עסוק כרגע בעניינים אחרים, בבג"צ, אבל את פה. אז בואי תספרי לנו איך אתם רואים את הסוגייה. << אורח >> איה גייבל: << אורח >> כמובן שהסוגיה הזאת עלתה גם במשרד שלנו. מבקר המדינה שקל את העניין הזה, את הנושא, בחן אותו, והוא מתכנן כנראה השנה לבדוק אותו בנושא, דוח ביקורת שיתפרסם עוד השנה. יש כל מיני עניינים טכניים, אם אנחנו נראה שזה יהיה בעייתי, אגב, זה אמור להתפרסם במסגרת הדוח על סוגיות בהגנת הצרכן, על המועצה להגנת הצרכן. ואם לא נצליח אז אנחנו נבדוק את זה במסגרת מטלה לשנה הבאה בנושא עם מכסים ומכסות על תוצרת חקלאית. אז בכל מקרה, הנושא הוא על סדר היום של משרד מבקר המדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאת אומרת שהנושא של סימון ארץ המקור יבוא כך או אחרת על שולחן סדר היום בשנה הבאה. << דובר_המשך >> איה גייבל: << דובר_המשך >> השנה או השנה הבאה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השנה זה? << דובר_המשך >> איה גייבל: << דובר_המשך >> 2026. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> או 2027. << אורח >> איה גייבל: << אורח >> כן. התוכנית היא עבודה כבר מאושרת, זה אמור להיכנס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, אז ההערה הזאת חשובה. אם יש עוד מישהו שרוצה לומר לנו משהו, אם לא אני אסכם. סליחה, נכון, עורכת הדין נופר טל, מהניצחון, רשת הניצחון. << אורח >> נופר טל: << אורח >> אני רק רוצה להגיד, תראו, עוד פעם, הדיון הזה הגיע למחוזות אחרים ומשרד החקלאות וגם אני רואה את הפרסומים. ואגב, אם תיכנסו לאתר של הרשות להגנת הצרכן, שבאמת בשנה האחרונה הפך להיות נגיש, הממשק שלו נגיש בצורה לאזרחים להגשת תלונות, לפניות, וזה מבורך אגב בעיניי. עכשיו אני רק רוצה לומר, אם כבר, וזה חשוב לי להגיד את זה: החקלאות הישראלית הייתה מקור לגאווה. זאת אומרת, היינו הולכים בסופרים בחו"ל ורואים את התוצרת הישראלית על המדפים ואומרים "זה שלנו". ולצערי הרב, בשנים האחרונות אני הולכת בסופרים, או אצל הירקנים בישראל ורואה דרום אפריקה ואיטליה ואפריקה וספרד. דיברו פה רמת הגולן, יישובי ספר. התפוחים של רמת הגולן, בראשית, חרמון – לא רוצה לעשות פרסומת – הם הטעימים ביותר שיש. הם יותר טעימים מכול התפוחים שמגיעים. ואגב, אני גרתי באיטליה, דוברת איטלקית, מייצגת גם חברות איטלקיות, ועדיין אומרת: אין על התוצרת הישראלית. האם צריך לטפל בחקלאות הישראלית וביטחון מזון? כי אגב, אם תבדקו את פערי המחירים, אני לא בטוחה שהיבוא הוזיל משהו. ולכן אני אומרת, אבל זה לא החוק הזה. החוק הזה לא נועד, בניגוד למה שנטען כאן, להגן על התוצרת הישראלית. זה אגב בעיניי חבל שלא. אני האמנתי שזאת צריכה להיות המטרה, שצריכים לסמן בדגל את כול התוצרת הישראלית והיתר זה יבוא. אבל זה לא החוק ומשרד החקלאות לא היה חלק מתהליך החקיקה. ולכן אני אומרת: האם צריך לקדם את החקלאות הישראלית? בהחלט. זה לא החוק. ודבר שני, ואני שוב אומרת, אנחנו נשמח שאם כבר יש אכיפה. אגב, מה שאמר פה הבחור על זה ששמים באריזות, זה אמירות מאוד חמורות והוא אמר שיש לו תמונות, אני אשמח לראות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נופר, זה לא אמירות, זה מגובות ב-AI אותנטי. << אורח >> נופר טל: << אורח >> אמירות מאוד חמורות. זו עבירה פלילית מבחינתי, אתה יודע, יש עוולות חוק מסחר, זה לא רק עבירה על החוק הזה. הרי אנחנו כול מוצר בסופר צריך לסמן עליו ארץ מקור. השמן זית - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נופר, אנחנו רושמים אותך בתור יקירת החקלאות הישראלית, ובתודה על הייצוג הנאמן. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> היא תקבל בכנס של משוב, אנחנו נדאג שהיא תקבל, כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אנחנו נסכם, אלא אם כן סגן יושב-ראש הכנסת רוצה לומר משהו? אוקיי. אני אסכם ברשותכם. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אפשר מילה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוודאי. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן, כי נופר, שחבל שהיא לא נמצאת פה והיא נשארה בזום ביום גשום, אז לגיטימי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יצא לך חרוז יפה ביום סגריר זה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> יום סגריר זה, ואנחנו מברכים על הגשם ואנחנו מברכים על מנות הקור, ועל המרעה שיהיה, נכון? אנחנו מברכים על כול זה, הולכת להיות באמת שנה מבורכת. אבל, נכון אומרת נופר, שהחוק הזה הוא חוק של סימון ארץ המקור. אבל מאיפה הוא נולד? למה נדרשנו לחוק הזה? מי שהוביל את החוק הזה זה הארגונים החקלאים. הם הובילו את החוק הזה, הם התחילו לקדם את החוק הזה לפני שש שנים. למה משרד החקלאות נרתם? מהסיבה הפשוטה, שאנחנו מוצאים את עצמנו כול פעם מחדש, כול כמה חודשים, ולפנינו רפורמה אדירה, שהולכת לפגוע קשה בענף החלב. ואחת הרגליים העיקריות של החוק הזה זה יבוא. ולכן אנחנו נדרשים לנושא הזה. ואם כבר, אז כבר. אם לא היה יבוא, באמת לא צריך את החוק הזה ולא צריך את האכיפה ולא צריך את כול הדברים האלה. בסופו של יום, חקלאי ישראל יכולים לספק את כול התוצרת החקלאית הטרייה, למעט שלושה דברים שאנחנו לא יכולים, אנחנו לא מתיימרים: אחד זה בשר בקר, שתיים זה חיטה, גרעינים, ושלוש זה דגים. שלושת אלה אנחנו לא. מיקום המדינה זה כבר ככה. כול היתר, אם המדינה תיתן לנו את הכלים, תתמוך במגדלי התפוחים, תתמוך בחקלאים שמגדלים בעוטף ירקות וכול הדברים האלה – תהיה פה רק תוצרת מקומית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וזולה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אורי, תודה רבה. אנחנו נסכם. ראשית תודה על ההשתתפות מהצפון, ההולך ומשתקם אני מקווה, וממרחבי הארץ. הוועדה מכבדת את פעילותה של הרשות להגנת הצרכן באמצעות כוח האדם המצומצם שעומד לרשותה, ומפרגנת לשיתוף הפעולה הקבוע עם משרד החקלאות. הוועדה מצפה מהרשות להגביר את האכיפה על סימון ארץ הייצור, ארץ המקור, ושמענו גם על תוכניות בתחום. הוועדה דורשת ממשרד הכלכלה ומשרד האוצר להקצות כוח אדם נוסף לביצוע פעולות האכיפה, שהן כולן קודש לטובתו של הצרכן הישראלי, איכות המזון, השקיפות והאמת בפרסום, ובסופו של דבר המחיר וביטחון המזון. הוועדה מבקשת מהרשות להגנת הצרכן להעביר אליה בתוך שישה שבועות את תוצאת מבצע האכיפה המתוכנן. עם קבלת העדכון תחליט הוועדה על המשך הטיפול בסוגיה. הוועדה מציעה לרשות להגנת הצרכן לבחון את הרעיון, שהועלה כאן לעידוד השותפות של הציבור בפיקוח על הנושא, או לפחות להנגיש לו עוד יותר את האפשרויות להיות שותף בנושא. הוועדה תעקוב אחר סדר היום של מבקר המדינה לשנה-שנתיים הקרובות, כפי שציינה נציגת המבקר. אני מודה לכולם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:25. << סיום >>