חומר רקע
08 פברואר 2026
לכבוד: ח״כ מיקי זוהר,
שר התרבות והספורט
משרד התרבות והספורט, ירושלים
הנדון: התנגדות מקצועית לשינוי תקנות בדיקות הסקר לספורטאים צעירים
נכבדי,
אני כותב לך מתוך אחריות לאומית ומקצועית, עקב חשש כבד לחיי ספורטאים צעירים.
אני מומחה ברפואת ילדים, רופא ספורט, מנהל המכון לרפואת ספורט במרכז הרפואי שיבא. בנוסף, הייתי שנים רבות חבר ובהמשך יו"ר הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בנושא חוק הספורט, ויו"ר הוועדה הרפואית של הועד האולימפי בישראל.
ידוע לי ששנים רבות יש "דיבורים" ותכניות במינהל הספורט, שכעת אולי הבשילו לכדי הצעה מעשית, לשינוי התקנות הרפואיות של חוק הספורט. מתוקף הכרותי המעמיקה עם הספרות הרפואית בנושא זה, ומתוך ניסיוני הרב עם הטיפול בספורטאים במרכז הרפואי שיבא, אני מוצא לנכון להתריע: הכוונה לבטל או לדלל את בדיקות הסקר לספורטאים צעירים היא החלטה חסרת ביסוס מדעי, שתעלה בחיי אדם.
להלן הנימוקים המקצועיים, יחד עם הצעות לשיפור וייעול מבנה בדיקות הסקר התקופתיות.
ההמלצות העולמיות והביסוס המדעי
הספרות הרפואית העולמית תומכת בביצוע בדיקות סקר תקופתיות; שנים רבות שלא דנים בשאלה "אם לבצע", אלא כיצד לבצע, ומה הפורמט המתאים ביותר. המקובל והמומלץ הינו שילוב של שאלון רפואי, בדיקה גופנית ואק"ג במנוחה - לכל הפחות.
המחקר האיכותי ביותר בנושא זה מגיע מאיטליה, שם חל חוק דומה לשלנו, המחייב בדיקה שנתית מאז שנות ה-80. ממחקרים רבים שפורסמו במהלך 20 השנים האחרונות על בסיס מאגרי נתונים קפדניים מאיטליה, עולה שוב ושוב העדות כי בדיקה שנתית במבנה הדומה לשלנו מזהה ספורטאים רבים עם מצבים מסכני חיים, שנדרשים לבירור נוסף או פסילה מספורט כדי להגן על חייהם.
באחד המחקרים מאיטליה, לדוגמא, בחנו מדגם של 15,000 ספורטאים אשר נבדקו מדי שנה. נמצאו 22 מקרים מסכני חיים בבדיקה בשנה הראשונה, 12 נוספים בשנה השנייה, ועוד 17 בשנה השלישית, וספורטאים נוספים בבדיקות בשנים הבאות. כמות הספורטאים התחרותיים בישראל גדולה פי 10 מהמדגם הנ"ל... על בסיס נתונים אלו, אנו צפויים לגלות בישראל220 ספורטאים בסיכון משמעותי בשנת הסקירה הראשונה, ועוד 120 ספורטאים בסיכון בשנה השנייה, ועוד 170 ספורטאים בסיכון בשנה השלישית.
אכן, יש ניירות עמדה ממקומות שונים בעולם הכוללים המלצות לבצע בדיקות ספורטאים בתדירות נמוכה יותר. הטיעון נגד בדיקה מדי שנה הוא תמיד אך ורק כלכלי או לוגיסטי – לא רפואי או מדעי. גם היבט זה נבדק, ומחקרים ממספר מקומות בעולם מציגים יחס עלות-תועלת טוב.
ברפואה, כשיש נתונים, אנו מסתמכים עליהם. ואם אנו טועים – תמיד כדאי לטעות לצד הבטוח.
גיל ביצוע הבדיקות
מקומות רבים בעולם מציעים להתחיל את הבדיקות מגיל 12. אכן, הספרות הרפואית מעידה כי שיעור מקרי המוות הפתאומי במאמץ בספורטאים נדיר מתחת גיל זה, ואני תומך בהמלצת משרד הבריאות לשינוי התקנות כך שהבדיקות יתחילו בגיל זה. אחדד כי אין כל ביסוס רפואי/מדעי לאי-ביצוע בדיקות בבני נוער. יתרה מזאת, כ-75% מהספורטאים התחרותיים בישראל צעירים מגיל 18, כמו גם חלק ניכר מהספורטאים במאגרי המידע האיטלקיים. ביטול בדיקות בבני נוער תפספס חלק ניכר מאותם מאות מקרים מסכני חיים שהוזכרו מעלה.
זיהוי מצב מסכן חיים בגיל צעיר ככל האפשר מאפשר טיפול והגנה. גילוי אותו ממצא בגיל 18, לאחר שהספורטאי כבר השקיע שנים בבניית קריירה ושאיפות, ואולי כבר משחק בנבחרת ישראל או בקבוצות בוגרים, יגרום למפח נפש אדיר ובזבוז משאבים רבים של הספורטאי, משפחתו והמועדונים.
המציאות בשטח
ידוע היטב שחלק מהבדיקות בתחנות לרפואת ספורט ברחבי הארץ אינן יסודיות מספיק, ושניראות התחנות או העומס יוצרים רושם של "סרט נע". אז שוברים את הכלים ומבטלים את הבדיקות? אל לנו לשפוך את התינוק עם המים, אלא לשפר את מנגנון הבדיקה.
פעילות התחנות אינה מיותרת; אני עד למקרים רבים של ספורטאים אשר מופנים למרכז הרפואי שיבא לשם בירור נוסף של מצבים שזוהו בבדיקות הסקר, רובם לבביים ומשמעותיים.
4. הצעות לשיפור
במקום ביטול המנגנון בשל ליקויים בתפקוד התחנות, יש לפעול לתיקונו:
הקמת מערך אישורים לאומי ממוחשב: יאפשר ניהול רישומים ואישורים מרכזי שימנע מספורטאי שנמצא לא כשיר בתחנה אחת מללכת לתחנה אחרת, כפי שלעתים קורה; הוא יאפשר מעקב אחר מדדי גדילה, ויבנה מאגר נתונים ישראלי מקומי. כך, בעוד מספר שנים נוכל לבחון את יעילות בדיקות הסקר אל מול נתוני אמת מישראל, ולא תחושות בטן
הגברת הבקרה והאכיפה: שלילת רישיונות של תחנות ורופאים שפעלו שלא כדין או על פי אמות מידה מקצועיות. אציין לחיוב את ההתאחדות לכדורגל, אשר ביטלה לאחרונה אישורים של תחנות שלא עמדו בסטנדרד המקצועי הנדרש מבחינתם.
הרחבת השירות לספורטאי: הוספת מידע מקצועי בעת הביקור בתחנה בנושאי זעזועי מוח, תזונה מתאימה, מכות חום, וכדומה.
לסיכום, השאיפה וההצעה לביטול הבדיקות מנוגדות לספרות הרפואית, וללא ספק תגרום לסיכון חיים של ספורטאים צעירים. מתוך הכשרתי, נסיוני הקליני הרב והספרות הרפואית, אני מחדד את החשיבות של בדיקת הספורטאים השנתית, תוך שיפור הביצוע בתחנות באמצעות מחשוב ממשלתי ואכיפה קפדנית. כל שינוי בתקנות רפואיות חייב להתבסס על נתונים מדעיים איכותיים, ולא על שיקולים לוגיסטיים בלבד.
בכבוד רב,
פרופ' גל דובנוב-רז,
מנהל המכון לרפואת ספורט,
המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
מנהל:
פרופ' גל דובנוב-רז מזכירה: עדי, 052-6668784
מייל: [email protected]
לאתר המכון לרפואת ספורט בשיבא