החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2026-022577
סיכום דיון
מיום שני, א' בשבט התשפ"ו ,
19.1.2026
:, בנושא
ההתמודדות של גופי ממשל עם מצבי חירום, דוח מיוחד2026
-
היערכות מערכת החינוך
ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל
הח "כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה – מ
פרוץ המלחמה ב-
2023
ובמהלכ
ה , מערכת החינוך נאלצה
להסתגל לפעילות במצב חירום מתמשך שהתאפיינה בפגיעה משמעותית בפעילות הרציפה. למשך
תקופות ארוכות לא ניתן היה לקיים למידה פיזית בבתי הספר בשל היעדר מיגון מתאים של מוסדות
הלימוד או בשל הקושי להגיע למסגרות, זמינות נמוכה של עובדי הוראה וכן פינ וי של יישובים רבים
צמודי גבול לבתי מלון וערים במרכז הארץ. הפתרון המרכזי אשר נתן מענה לאתגרים אלו, הנו
למידה מרחוק אשר נכנס לחיינו לראשונה בתקופה הקורונה. למידה מרחוק הנה למידה מקוונת
.בליווי המורים ובהנחייתם המסתמכת קודם כל על מיומנות דיגיטלית
מערכת החינוך
במצב של מעבר ללמידה מרחוק חייבת להיות ערוכה לכך ולהתכונן אליה בימי שגרה
על מנת שבמצב חירום היא תדע מיד להמשיך ברצף התפקודי. היה מצופה כי3
שנות קורונה יהוו
בסיס להפקת לקחים, היערכות והכנה.
,אולם הביקורת מצביעה על כך כי על אף שמשרד החינוך
,מאז משבר הקורונה
הכיר בחשיבות קידום הלמידה הדיגיטלית בשגרה כתשתית ללמידה מרחוק
ובהחלט נקט מהלכים משמעותיים לקידומה–
רכיבים משמעותיים לשיפור האפקטיביות של
.הלמידה לא מומשו עדיין
תכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקי דום למידה דיגיטלית–
.לא הושלמה קיים
מחסור
בתשתיות טכ
נולוגי ות, חוסר בהכשרת מורים להוראה מסוג זה, היעדר תרגילי היערכות ללמידה
בזמן
חירום, אי-
שילוב למידה דיגיטלית
מרחוק גם בעת שגרה,
מרחבים
מוגנים בב תי הספר
ושמירה על ביטחו
ן התלמידים
.במסגרות הלימוד
משרד מבקר המדינה – בני גולדמן-מנהל חטיבה –
מערכת החינוך היא מרכיב מרכזי בחוסן של
מדינת ישראל בהתמודדות עם מצבי חירום. במצב חירום מתמשך, כמו שחווינו מאז7
באוקטובר
2023
,, האתגר של מערכת החינוך היה לקיים למידה רציפה ואיכותית ככל שניתן במוסדות החינוך
.תוך מענה לצרכים החברתיים והרגשיים של התלמידים
ממצ
אי הדו"ח מלמדים כי הלמידה הדיגיטלית מרחוק
.לא הייתה אפקטיבית מספיק בשעת חירום
הסיבה לכך הייתה בין השאר כי
ה יא לא הפכה לחלק מתהליכי ההוראה הבית ספריים ואף לא
.תורגלה מספיק לקראת שעת החירום
אילן מוריץ-מנהל ביקורת בכיר –
:מטרת הביקורת
בחינת היערכותו ופעולותיו
של משרד החינוך
לקיומה של למידה במצב חירום במערכת החינוך, הן בתחום הלמידה מרחוק הן בתחום הפעלת
בתי הספר, והפעלת המערכת במלחמת חרבות ברזל.
תקופת הביקורת: ינואר2024
-
יוני2025
.
:הנושאים העיקריים שנבדקו *הפקת הלקחים של משרד החינוך ממשבר הקורונה;
*
תשתיות
טכנולוגיות והכשרת מורים ו
תלמידים ללמידה דיגיטלית וללמידה מרחוק;
*תרגילי היערכות ללמידה מרחוק בשעת חירום;
*תקינות המרחבים המוגנים בבתי הספר וההגעה אליהם;
* שינוי מתווה בחינות הבגרות בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
:נתוני מפתח11%
בלבד שיעור בתיה"ס שנמצאו ברמת הצטיידות טכנולוגית גבוהה לצורך קיום
למידה משולבת דיגיטל
ית
בסקר שערך משרד החינוך בפברואר2023
(
480
בתי"ס מתוך4,522
).
72%
ו-
48%
שיעור בתיה"ס שבהם חסרו אמצעי קצה ללמידה ולהוראה מרחוק לתלמידים
ולמורים, בהתאמה, על פי סקר מנהלי בתי"ס (סקר המנהלים) שערך משרד מב
קר המדינה.
2
59%
שיעור בתיה"ס שבהם למידה מרחוק משולבת בעת שגרה במידה מועטה או בכלל לא, על פי
( סקר המנהלים795
בתי"ס מתוך1,347
).
39%
שיעור בתיה"ס, על פי סקר המנהלים, שבהם לא כל התלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן
ההתרעה למרחבים המוגנים.
257
ו-
741
מספר בתיה"ס שבה
ם לא היה רכז ביטחון ומ ספר בתיה"ס שבהם רכז הביטחון לא
ע בר
הכשרה מקצועית, בהתאמה.
3.5%
-
17.5%
טווח שיעורי העלייה בין השנים2023
-
2024
בציוני הבגרות הממוצעים במתמטיקה
ברמת4 יח
"ל כתוצאה ממתווה ההקלות לנבחנים במהלך מלחמת חרבות ברזל.
:ליקויים* אי גיבוש תכנית אסטרטגית לאומית רב-
שנתית לקידום למידה דיגיטלית במערכת
החינוך–
על אף המלצות דוח מבקר המדינה שפורסם בשנת2021
בנושא, ועל אף הודעת משרד
החינוך בתגובתו על הדוח כי גיבש תפיסה אסטרטגי
ת ללמידה משולבת דיגיטל כבסיס לת כנית
עבודה לאומית רב-שנתית, נכון
למועד סיום הביקורת המשרד טרם השלים
את הכנתה של ת כנית
.כזו
מומלץ להשלים את גיבושה
ו
לגזור מהתכנית האסטרטגית ת כניות אופרטיביות לקידום
הלמידה הדיגיטלית בכל שלבי החינוך שיכללו יעדים, מדדי הצלחה ומנגנוני מעקב ובקרה .
בנוסף
לקבוע גורם מתכלל שיוביל את התכנית, יתאם בין הגורמים ויקבל החלטות ליישומה ולעדכונה.
* מחסור בתשתיות טכנולוגיות
ללמידה דיגיטלית וללמידה מרחוק-
,לפי סקר מנהלי בתי הספר
בזמן המלחמה היה מחסור באמצעים ללמידה ולהוראה מרחוק, בעיקר בקרב התלמידים (בכ-
72%
מבתיה"ס), אך גם בקרב המורי
ם (בכ-
48%
.)מבתיה"ס מומלץ לרכז את הנתונים על המחסור
באמצעי קצה באופן עיתי,
לבחון את הצורך בשינוי המדיניות לטיפול בהצטיידות באמצעים
ללמידה ד ,יגיטלית
לפעול להשלמת המחסור ,
לוודא את הקמתן של ספריות השאלה בית ספריות
לאמצעי קצה ולפעול להגברת המודעות לקיומן בקרב
ההורים.
*
שילוב מועט של למידה דיגיטלית ולמידה
מרחוק בעת שגרה .
מומלץ לשלב למידה דיגיטלית
ולמידה מרחוק כולל למידה סינכרונית בעת שגרה באופן קבוע ומשמעותי ,
להגדיל את מספר ימי
התרגול
של למידה מרחוק בחירו
ם ו לבצע בקרה הדוקה על ההשתתפות בתרגילי הלמידה מרחוק
בחירום ולאכוף אותה.
*
קשיים
בהגעה למרחבים המוגנים בבתי הספר -
כמעט40%
מהמנהלי
ם
ענו שתלמידיהם לא
הספיקו להגיע בזמן התראה למרחבים מוגנים בשל ריחוק, דרכי גישה צרות, חוסר מקום במרחב
המוגן לכל התלמידים. מומלץ
לעדכן את סקר המיגון הקיים או לבצע סקר מיגון עדכני ובו להש לים
את הנתונים בדבר המרחקים בין המרחבים המוגנים לכיתות הלימוד בכל בתיה"ס . כמו כן לבצע
את הפעולות הנדרשות לצמצום הפערים שיעלו מן הסקר העדכני כך שכל התלמידים יעמדו בזמן
ההגעה הנדרש למרחבים המוגנים.
*רכיבים חיוניים בלתי תקינים במרחבים המוגנים - ב-
186
בתי"ס דלתות/חלונות בלתי תקינים
וב-
96
בתי"ס - פתח מילוט בלתי תקין.
רכיבים חיוניים חסרים במרחבים המוגנים - ב-
55%
מביתה"ס אין שירותים, ב-
69%
מביתה"ס
אין מערכת סינון אוויר ו-
87%
מביתה"ס אין מערכת תקשורת. מומלץ לתקן את הרכיבים הבלתי
תקינים
שנמצאו במרחבים המוגנים בבתי הספר ו
להשלים את הרכיבים החיוניים שנמצא כי הם
חסרים במרחבים המוגנים.
*מינו י והכשרה של רכז ביטחון בית ספרי- ב-
257
בתי"ס לא היה רכז ביטחון על אף החובה למנותו
לפי נוהלי המשרד
. ב-
741
בית"ס
רכז הביטחון לא עבר הכשרה לתפקידו
. מומלץ
לבצע בדיקה
מהירה ועדכנית בכל בתי הספר בנושא איושו של תפקיד רכז הביטחון והכשרתו המקצועית .
בהתאם לתוצאות הבדיקה למנות רכזי ביטחון בבתי הספר שאין בהם בעל תפקיד כזה,
ולפעול
להכשרה מקצועית של רכזי הביטחון שנמצאו חסרי הכשרה מתאימה.
חה"כ מאיר כהן–
בעקבות האיומים שעומדים לפנינו יש צורך בריענון המרחבים המוגנים בתוך
בתי ספר
, בפרט במגזר הערבי וב .כפרים הבלתי מוכרים בנגב
משרד החינוך - אריה מור-סמנכ"ל ומנהל מינהל חירום, ביטחון ובטיחות וסייבר – משרד החינוך
היה ערו
ך
למלחמה של3
שבועות בהתאם לתרחיש הייחוס לפני
מלחמת תקומה .האמירה היתה
"
לא נורא אם לא יהיו לימודים במשך3 שבועות"
.
מדובר באירוע שלא תוקצב במשך שנים, למעט
.מס' ערים באזור הדרום בוצע מכרז ונבחרה חברה חיצונית לבדיקת
מקלטים וממ"קים ב-
5,500
בתי ספר בכל רחבי הארץ
, ונמצא פער
של25%
בין כמות התלמידים לשטח המ יגון. לא נעשתה
.בדיקה מעמיקה של כל גני הילדים
:כדי לתת מענה לפערים, יש תכנית הפעלה בחירום שמתייחסת לכמה אפשרויות 1
. הוגדרו
.המקומות המוגנים ביותר
3
2. אם אין מקום לכ
ל התלמידים –
.הלימודים מתקיימים לסירוגין בימים
3. בסמיכות למ
חר.ב מוגן
4.
במוסדות שאין בהם מרחב מוגן– נמצאו אתרים חלופיים, ומ
עבר של תלמידים ממוסד מל א
למוסד שבתפ.וסה חלקית
מערכת ה,חינוך היא המערכת המתורגלת ביותר
.כל בניה של בית ספר חדש עומדת בתקן בתי ספר
.הפכו להיות במהלך המלחמה למתקן לינה
השלמות,מיגון נעשו ע"י פקע"ר
הרשויות.ופילנתרופים
אנו לקראת תהליך מול הרשויות ובתי הספר כדי לבדוק את השינויים היות והסקר
כבר אינו
.רלוונטי
יבוצע עדכון של
המיגון בכל בית ספר ע"י חברה חיצונית, וההערכה היא שיש פער של10%
עבור חצי מטר לתלמיד ולצורך השלמת הפערים נדרש תקצוב . הבדיקה תסתיים בתוך חצי שנה תוך
.רתימת קב"טים ברשויות מסוימות יש כרגע1,200
בתי ספר ש נמצאים בתהליך חיזוק לרעידות
.אדמה100
בתי ספר חוזקו ,
160
בתי
.ספר נפסלו ועתידים להיבנות מחדש
80
בתי ספר חדשים
ממוגנים נבנו .לטובת המפונים
אני חולק לחלוטין על הנכתב בדוח המבקר בנוגע לחוסר מיגון ל-
40%
.מהתלמידים6 פעמים בשנה
מתקיימים
במשרד תרגילים.לתרחישים שונים
בעוד כשבועיים יתקיים תרגיל ארצי של למידה
.מרחוק
רכז ביטחון בית ספרי עובר הכשרה של60
שעות. יש סדר גודל של15%
תחלופה של רכזים.
ישנו
מחסור בקב"טים בארץ ומספרם עומד כיום על700
(כל קב"ט אחראי על
25
מוסדות) .
בעת קיום של אירוע חירום, הלמידה מרחוק מתחילה ביום ה- 3
לערך. בימים הראשונים מתקיים
קשר מורה-הורה וקשר תלמיד-
.מורה כדי לאתר את התלמידים ולפתור את הבעיות האישיות
מועצה מקומית רמת ישי– אסף אוברלנדר-ראש המועצה – קיימים
,מצבי התגוננות שונים ויש
.מקומות שאין בהם מיגון תקני
.התרגיל השנתי של משרד החינוך מתרגל רעידות אדמה משרד
החינוך מקד ם כלים לחדשנות פדגוגית ויש לחשוב איך הם
לשלב אותם
.עם חירום כמו כן יש לתת
את הדעת על חוסן לצוות י
הוראה בזמן חירום
הואיל והוא מרכיב .את החוסן לתלמידים
עיריית חיפה– עו"ד יהושע ראוכברגר-
מנהל אגף חוסן תמיכה והתנדבות-
בערים הוותיקות70%
.מהמבנים הם ללא מיגון, וחלק גדול מהם לא יעמדו ברעידת אדמה
משרד החינוך– ד"ר איל בן זקן-משנה למנכ"ל –
בהנחיית השר והמנכ"ל
הוכן
דוח הפקת לקחים
מעמיק מאוד על התנהלות משרד החינוך במלחמה שכללו גורמי מקצוע ואסטרטגיה במשרד. הדוח
הוגש למשרד מבקר המדינה וכלל ,: נקודות לשימור ולשיפור מהלכים מרכזיים שביצע המשרד
לטובת מענה לצרכים שעלו ,
אתגרים משמעותיים שעלו בעת יישום
המהלכים ,
לקחים אסטרטגיים
מערכתיים ,התייחסות לדוחות מבקר המדינה וליישום לקחים מתקופת הקורונה ,
מימוש לקחים
במסגרת מלחמת 'עם כלביא' ו
תכנית עבודה ראשונית למימוש הלקחים .
התכלית היא מתן רציפות
ויציבות חינוכית במצבי חירום. כדי לעמוד בתכלית משרד החינוך הפעיל מערך :מקיף אשר כלל
התאמת המבנה הארגוני המשרדי לתמיכה במאמצים המרכזיים של המשרד, הפעלת מנהלת
.חטופים ונפגעים ומנהלת מפונים ועוד
המשרד הקים מרכזי מפונים ובנה מוסדות חינוך תוך מס' חודשים מועט,
בעוד שהוא התכונן למלון
אורחים בת .וך בתי ספר לזמן קצר
שינוי זה יצר אתגר
ים ופערים . תהליך הפקת הלקחים היה תהליך
סדור שהתבצע ב- 2
:שלבים שלב ראשון (פברואר2024
)
-
סקר שאלון מקוון לעובדי המטה
והמחוזות בהשתתפות872
משיבים.
שאלון מקוון לגורמי שטח בהשתתפות1,386
משיבים
ו ניתוח
התוצאות באמצעות כלים אנליטיים מתקדמים ועיבוד אנושי של אנליסטים ועובדי אגף בכיר
אסטרטגיה ותכנון.
שלב שני (דצמבר-
מאי2024
)-
הקמת צוות היגוי בראשות המשנה למנכ"ל וגורמי המקצוע הבכירים
במשרד העוסקים בחירום ואסטרטגיה.
הפקת לקחים עצמאית בכל יחידה, בהנחיה וליווי של אגף
החירום במינהל הביטחון בטיחות וחירום, לזיהוי נקו
דות לשימור, לשיפור וללמידה.
עבודת מטה
רוחבית על ידי צוות ההיגוי, שבחן את הממצאים ואיגד מסקנות ולקחים, בשיתוף חברת ייעוץ.
,מתוך מכלול פעולות שביצע משרד זוהו5
:נקודות לשימור
מודל המנהלות הייעודיות ,
הקמת
והפעלת מרכזי"יחד"
,
מודל עבודה גמיש לפתיחת מוסדות
חינוך זמניים בחירום ,
שימוש במערכת
הגפ"ן למתן תקציב חירום רשותי ומוסדי ו
הפעלת חדר מצב מטה ומחוזות.
האתגרים המ :רכזיים שזוהו בתהליך הפקת הלקחים
היבטים אנושיים ,למידה והמשכיות חינוכית ,
לוגיסטיקה, תפעול ותשתיות ,מערכות מידע ונתונים ,
היבטים תקציביים ומנהליים- גמישות,
תגמול ורכש בחירום
.והיבטי תיאום
4
יש פער בין תחושת העשייה הרבה של המשרד לבין החוויה של התלמיד בעת התחברות לשיעור
.באמצעות זום
מדינת ישראל מובילה ב-
AI
בחינוך ויתקיים כנס
בנושא בחודש הבא. למידה
מרחוק הי א וקטור משמעותי מלמידה בחירום, וכחלק מתכנית העבודה ימונה פרויקטור הואיל
.והנושא חונה בכמה מינהלים
יש יחידה שלמה במשרד שעוסקת בנושא נשירת תלמידים ממסגרות לימודים, ולא היתה ע ליה
.באחוז הנשירה במהלך המלחמה ילדי קריית שמונה בראש מעיניה של מנהלת מחוז צפון של
.המשרד
יובל אוליבסטון-מנהל אגף לפיתוח פדגוגי – ב
מלחמת חרבות ברזל רוב המו
רים י
דעו
לפתוח זום
וללמד
מרחוק ברמה הטכנית, אבל חלק גדול מה
ם לא יודעים ללמד שיעור בצורה מעניי נת, מייצרת
,סקרנות שנותן מקום לכל תלמיד.
'ולכן מס שבועות לאחר פרוץ המלחמה נוצרה הבנה בצורך
לפתח
תפיסה פדגוגית מאוד ברורה בתוך המשרד, שכוללת מענים במגוון רבדים
למורי .ם
ת
כנית ת
ה ודה
לח
יזוק הוראה דיגיטלי
ת היברידית יושבת על שלוש
ה עקרונות מרכזיים: 1
.ת כנית
אסטרטגית
רב-שנתית שמטרתה לשנות את התנהלו
ת המורים והמערכת, בעיקר בשגרה,
וכתוצאה
.מכך בחירום
הרצון היה
להפוך את המורה מטכנאי שיודע
ל ,פתוח זום
ל אדריכל של הוראה
דיגיטלית.
יצאנו עם שאלון מאוד מעמיק שנותן לנו מענה מה הפערים אצל המורים בהקשרים
האלה ו
תשובות טכניות למורים.
2
.הת
כנית נבנתה תוך מיפויים מתמידים עם השטח במהלך המלחמה לאחר
שנשלחו שאלונים
למפקחים ולמנהלים. ה
תובנ
ה שהשפיע
ה על בניית התוכנית הי
יתה שיש הבדל מאוד גדו
ל
מבחינת
היכולות הדיגיטליות ב
ין ה ,אוכלוסיות שונות, בגילאים שונים, באזורים שונים, במקצועות שונים
ו .לכן צריך לתת מענים ממוקדים ולא מענה אחיד לכל המערכת,ואכן ניתנו מענים
,שהוכנו מראש
.לפיתוח מקצועי של המורים ברמה פרסונלית
3
.הת
כנית היא הוליסטית - מטפלת ב
ו זמנית ב ,תכנים, הכשרה
תשתיות ו
עניינים טכנולוגיים , כדי
.שהמענה יהיה מענה כולל ורב שלבי
הבטחת הרצף החינוכי - המטרה הייתה ל
תת מענה לכל הזירות הבית ספריות , ולכן פותחה תפיסה
בנוגע למקצועות לימוד שילמדו לאורך זמן, בפרט מקצועות רגשיים כמו:
,אומנויות חינוך גופני,
ו
מענים ייעוציים ורגשיים שניתנו לתלמידים במקביל.
פית
ו י לק ת ח טים–
כיום
בית ספר
יכול
לעבור ללמידה מרחוק ב
רגע,
התלקיטים מוכנים לשליפה
,מידית בלמידת חירום
ו יש
מיפויים ומשובים כל הזמן בהקשר הזה .
כל מורה מחויב ומלל ד בין30
ל-
60
שעות
בשנה
, ש
כולל
ות גם מרכיב
ים
של
למידה מרחוק. הלמידה
היא בעיקר פיזית ו
יש המון משובים ושיח עם המנחה של ההשתלמות סביב הנושאים הללו .
יציר
ת תשתית מערכתית –
המשרד הגדיר מי הן היחידות שאחראיות על כל נושא ונבנה מבנה ארגוני
.מסודר שיעבוד בשת"פ
בפברואר2024
נפתח
אגף
של למידה דיגיטלית, ש אחראי על ההטמעה של
הנושא
בתוך משרד
החינוך. ליבת העשייה שלנו והלמידה הדיגיטלית נמצאת בתו
ך
כל תכניות הלימודים וכל תחומי
תע הד.
יש כיום כ-
15
קורסים דיגיטליים
בפיתוח
לטובת למידה מרחוק לבחינות
בגרות
לשימוש המורים
.והתלמידים כמו כן יש גם פיתוח של קורסים.לגני ילדים שיהיו בשימוש בחירום
ארז רונן-סגן מנהלת מינהל מערכות מידע –
משנת2022
נושא ההצטיידות עבר לאחריות המנהלים
והרשויות באמצעות
תקציבים של הגפן.
בתחילת המלחמה המשרד רכש35,000
מ חשבים שחולקו
לכל משפחה שפונתה
, משפחות מרובות ילדים ועוד. כמו כן חולקו מודמים סלולריים לגישה
לאינטרנט ו מכשירי טלפון סלולריים
כ
שרים
לחרדים לטובת
שיחות טלפון של זום .
האחריות
להשלמת הפערים ה יא של בתי הספר והרשויות. בתי הספר אמורים להוציא את המחשבים
שמשמשים בשגרה, ולחלק אותם לתלמידים בחירו.ם
מועצת התלמידים והנוער הארצית– מיקה שלומוביץ –
אחד מהקשיים שצוינו בדוח הוא התמדת
.התלמידים בלמידה דיגיטלית
רוב התלמידים לא התמידו בלמידה מרחוק, ב שיעורי
זו ,ם
,במשימות.ולעיתים היה צורך בהתערבות ההורים תלמידים שיותר קל להם להתרכז, מצל יחים
יותר בלימודים
ו
בלמידה מרחוק.
ראוי שכבר מגיל יסודי
ת
שולב הלמידה הטכנולוגית והלמידה מרחוק לצורך תרגול משימות
ושימוש
בחירום, הואיל ומדובר במיומנות שצריך לרכוש אותה. חשוב להדגיש ש
ב עניין ההתמדה בתוך
5
הלמידה מרחוק, צריך למצוא בסוף את הדבר שיניע את התלמיד ללמוד.
הלמידה מרחוק יוצרת
.בידוד חברתי. במהלך המלחמה בני נוער שוחחו אחד עם השני כדי לקבל מענה
בנוסף אין
התייחסות ל חוסן הנפשי של
תלמידים בלמידה מרחוק בעקבות ה
מלחמה .אנחנו
מקדמים פרויקט
רגשי של נוער אל נוער
, שבמסגרתו אנחנו מכשירים בני נוער לתת מענה רגשי לחברי.הם
יש לתת את הדעת גם על סוגיית
אמצעי הקצה .
עפ"י הדוח- לתלמידים רבים אין מחשבים , וזה
.יוצר קושי חברתי מעבר לקושי הלימודי
הנהגת ההורים הארצית–
פז כהן-סגן יו"ר ירושלים –
אנו מברכים על דוח מבקר המדינה ועל
לקיחת אחריות ע"י משרד החינוך. חשוב לייצר מעקב כדי לראות שעניין המיגו ן מיושם ואנו
מבקשים להיות חלק מ
ליווי הסוגיה.. לא היה מענה לנושא המחשוב במזרח ירושלים
המועצה לשלום הילד– עו"ד נ עם
וילדר-יועמ"שית – ה
מועצה ה
וציאה דו"
ח
בנוגע ל זכויות ילדים
,וילדות במלחמה
וה פרק
ה מרכזי
היה בנושא חינוך .הדו"
ח
מבוסס
על נתונים, שיחות עם גורמי
מקצוע מהשטח
ושת"פ ש נעשה
עם נערים ונערות מכל הארץ . מהדוח עולה כי קיימות בעיות
ב מיגון
וב
למידה מרחוק
. כאשר ילד
לא יכול להגיע לבית הספר
כי הוא לא ממוגן כמו ש צריך, הוא נשאר
בבית ,
צופה יותר במסך וזה משפיע עליו חברתית
ו
רגשית. כ
מו כן כ ,שילד לא יכול להתחבר מרחוק
כי אין לו אמצעי קצה מתאימים, הוא חש בידוד חברתי. כלומר יש
,השפעות חברתיות
לימודיות
ו נפשיות על ילדים שראוי לקחת
אותן
בחשבון
ויש להן השלכו
ת
.ארוכות טווח
.סוגיה נוספת שהדוח התייחס אליה היא הנשירה ממערכת החינוך
כשילד לא
יכול להגיע ל
מערכת
או לא
יכול להתחבר דרך המחשב
בעקביות-
,יש נשירה גלויה
ו .לפעמים סמויה שהופכת לגלויה
משרד
ה .חינוך לא ידע לכמת את מספר הילדים שהם לא במערכת לאורך השנים אין למשרד החינוך
מנגנון מדויק לה
ע .ריך את נושא הנשירה
מרכז השלטון המקומי - יוחאי וג'ימה-ראש מינהל בטחון ותפקידים מיוחדים – מיגון פיזי - ת כנית
מגן הצפון מתייחסת ליישובים
שבין9-0
קילומטר מהגדר, ו-
335
מוסדות מטופלים
כעת. כ -
55%
מ המוסדות לקראת סיום
ביצוע או בהמתנה ל
ט ופס4 ו-
45%
מהם
בתכנון.
לאחרונה פורסם קול
קורא ל מיגון
מוסדות חינוך (גני ילדים ובתי ספר) ,ועד עתה
314
בתי ספר
ו מוסדות הגישו
בקשה.
משרד מבקר המדינה –
עו"ד
שירה אבנת-מנהלת ביקורת –
יש שני מעגלים בין למידה בחירום
ולמידה דיגיטלית, שהחפיפה שלהם היא הלמידה מרחוק בזמן החירום.
מי שאחראי על הלמידה
בחירום ., לא בהכרח אחראי על הלמידה הדיגיטלית בשגרה
ההתרשמות היא ש אין עדיין גורם
אחראי לנושא במשרד .
האגף לקידום למידה דיגיטלית הוקם
בתוך המזכירות הפדגוגית
, אולם
אין
לו את הסמכויות להיות אחראי
על כל המשרד,
משום שאינו
יכול לדאוג לאמצעי קצה
ואין לו ראייה
רוחבית על כל המשרד.
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה מו
ק ירה את הוועדה המקצועית הסדורה והמתמשכת להפקת לקחים שנעשית
במשרד החינוך
. יש חשיבות להמשך
.הפעולה הזו
3.
הוועדה מפנה תשומת לב מיוחדת לשיפור משמעותי של מיגון מוסדות חינוך בחברה
הערבית בכלל והבדואית בפרט,
,בסוגיית רכזי הביטחון
ו
ממלא
י
תפקיד ביטחוניים
במוסדות החרדיים.
4.
הוועדה מבקשת
ממשרד החינוך
למקד תשומת לב בתלמידים שאין בידם תשתית מתאימה
ללמידה מרחוק ולילדים מב.ודדים חברתית. הדבר הנכון בשגרה, קל וחומר בחירום
5.
הוועדה
ת
קיים דיון נוסף בעוד כחצי שנה על נתוני המיגון המעודכנים במוסדות החינוך.
הדיון
יעסוק ו בת כנית
ה
לאומית למיגון מוסדות החינוך ובת
ו כנית הלאומית לחיזוק
מוסדות חינוך אל מול רעידות אדמה.