חומר רקע - גורמים חיצוניים
עמוד 1 מתוך 3
לכבוד
10/2/2026
חה"כ מירב כהן
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה והשוויון המגדרי
כנסת ישראל
מניעה ואיתור מוקדם של אלימות במשפחה לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה
ב15/2/2026
בהמשך לשאלות שהועלו על ידי הוועדה, נעמת מתכבדת להשי:בך כדלקמן
אלימות במשפחה היא תופעה נרחבת ומתמשכת, שרק חלק קטן ממנה מדווח לרשויות . מדובר
בתופעה
המאופיינת
בתת דיווח
משמעותי ובהחמרה לאורך זמן כאשר אינה מזוהה בשלבים
.מוקדמים מניעה ואיתור מוקדם של א לימות במשפחה אינם פעולה נקודתית, אלא תהליך מערכתי
מתמשך, התלוי ביכולת של המערכ
ו ת והגורמים השונים לזהות סיכון מוקדם ולספק רצף מענה
.אפקטיבי מניעה ואיתור מוקדם הם כלים מרכזיים להצלת חיים, לצמצום פגיעה בילדים ולמניעת
הסלמה.
1.
איך מרחיבים את המעגלים בתחום המניעה והאיתור המוקדם, ואילו מרחבי פעילות ובעלי
?תפקידים יכולים לקחת חלק בהרחבת ההגעה לקהלי יעד נוספים
איתור מוקדם אינו יכול להתבסס על מערכת אחת בלבד. יש להרחיבו לכל מרחב שבו מתקיימת
,אינטראקציה שוטפת עם נשים, ילדים ומשפחות
עלינו לפגוש אותן ב"צמתי חיים" נורמטיביי ם
ולהכשיר את מי שנמצאים בצמתים אל:, כגון:
•
,מערכת הבריאות רופאות ורופאי משפחה, אחיות, טיפת חלב, חדרי מיון, בריאות הנפש
בקהילה, מרפאות נשים והיריון.
•
מערכת החינוך והמסגרות הבלתי פורמליות -
,יועצות ופסיכולוגיות
מורות /גננות ,
שירותים פסיכולוגיים-חינוכיים ,
מנהלי קהילות בישובים בפרט בישובים קהילתיים
סגורים, אנשי
.דת בקהילה
•
בעלי מקצועות "עממיים" כגון קוסמטיקאיות, ספרים/ספריות
•
רשויות מקומיות ושירותים קהילתיים -
מוקד
עירוני , מרכזים קהילתיים, מחלקות
לשירותים חברתיים
•
מקומות עבודה ומסגרות תעסוקה - משאבי אנוש, רפואה תעסוקתית, ועדי עובדים
•
מוקדי סיוע ושירותים דיגיטליים דיסקרטיים.
הרחבת המעגלים מחייבת התייחסות לאיתור אלימות כאל פ ,רקטיקה מקצועית שגרתית
המבוססת על זיהוי סימנים מצטברים ולא רק על אירועי קיצון. ניתן לעשות הכשרות י
י עודיות
לכל הגורמים שהוזכרו לעיל ,להבנת ה
תופעה והכרות עם גורמי הסיוע השונים,
מדינתיים
ובכלל,
,בנוסף
ניתן לעשות הכשר
ו,ת המוניות לדוגמא
במוסדות אקדמאיים
לשלב חובת צפי יה
,בסרטון בנושא
בעת רישום למערכת. בנוסף, לקיים הכשרות כחלק מתוכנית הלימודים
המחייבת
בתיכונים , שתכלול הן.נורות אדומות והן כללים לזוגיות בריאה
2.
?אילו חסמים קיימים להרחבת הפעילות בתחום המניעה והאיתור המוקדם
החסמים מתחלקים
למספר קבוצות:
1)
חסמי תקציב ומשאבים - רוב התקציבים מופנים לטיפול לאחר התרחשות הפגיעה , יש צורך
להפנות
משאבי
ם גדולים הרבה יותר למניעה .
על פי דו"ח מבקר המדינה
מיולי2025
,
התקציב השנתי 60%-כ על עומד במשפחה באלימות לטיפול
מהדרוש, בנוסף לא הוקצתה
תוספת המלחמה בתקופת
.לטיפול באלימות
,יתירה מכך רק1.4%
מהתקציב מיועד
לטיפול
מניעתי,
רוב התקציב מופנה לטיפול.לאחר התרחשות אירועי אלימות
עמוד 2 מתוך 3
2)
חסמים מבניים וארגוניים –
העדר
מער
כת ממוחש
בת אחידה , למשל לריכוז נתוני
מסוכנות. מערכות הגורמים השונים אינן
"מדברות
ביניהן". בהקשר זה יוזכר רק לש ם
דוגמה העדר ממשק בין הנהלת בתי המשפט למשטרה בעניין צווי הגנה (עניי
ן שעלה בד ו"ח
מבקר המדינה ב2009
.)
בנוסף חסרים נתונים אחידים ושקופים
על היקף האיתור והמ.ענה
3)
חסמים רגולטורים .העדר
הגדרה רחבה לתופעת האלימות(ך וכ
הטיפול מגיע בד"כ בשלב
מאוחר, שבו נכנסה לתמונה אלימו.)ת פיזית חיסיון רפואי וטיפולי
המגבילים העברת מידע
(הדבר בא לידי ביטוי ב אופן מובהק בנושא מתמודדי נפש מבצעי עבירות). אי הצטרפות
.לאמנת איסטנבול
,בנוסף מהידע המצטבר עולה כי קיימים חסמים
מובהקי:ם נוספים
•
חשש של נפגעות מפני הסלמה, נקמה או אובדן שליטה על ההליך לאחר הפנייה
•
סטיגמה, בושה ותלות כלכלית או משפחתית. (
,כך למשל התפיסה ש"אלימות" היא רק
פיזית וקיימת רק בשכבות מוחלשות, מונעת מנשים במעמד סוציו-
אקונומי גבוה לזהות
את עצמן כנפגעות.)
•
חשש של גורמים בקהילה
(שהוזכרו בשאלה הקודמת), לע סוק בנושא, "לשאול שאלות
קשות", מפחד1
,) של חדירה לפרטיות2
)ש לא ידעו מה לעשות
אם התשובה תגלה כי יש
נם
.דפוסי אלימות
•
טשטוש וחוסר הבנה שלא כל
פנייה לעזר ה משמעותה בהכרח
פתיח
ת הליך אכיפתי , היוצר
הימנעות מפנייה מוקדמת .
•
עומסים כבדים ופערי זמינות במענים טיפוליים, חברתיים ודיור.
3.
מה נדרש לעשות כדי?להסיר את החסמים הללו ולאפשר את הפעילות המניעתית
1)
תקציבים- הוספ ת תקציבים, תוך הפניית חלק
משמעותי
.לפתרונות מניעתיים
2)
חסמים מבניים-
הקמת"מערכות ש"ידברו זו עם זו
. הרחבת מספר מרכזי אלומה
לפריסה
ארצ
ית מלאה.
3)
,ברמה הרגולטורית
קידום ה צעת חוק( להגדרת אלימות במשפחה ר' הצ"ח
ש
נוסח ה על ידי
)נעמת ורקמן
וכן קידום הצ"ח בעניין העברת מידע
במצבי סיכון .
4)
העלאת מודעות- בנוסף יש לפעו
ל להעלאת המודעות בכמה מישורים
•
הכשרות "שומרי סף":
יצירת פרוטוקול פשוט לאנשי מקצוע שאינם עובדים סוציאליים–
איך לזהות נורות אדומות ולאן להפנות בלחיצת כפתור (
,לשם דוגמה נעמת מקיימת הכשרות
שנקראות שומ
ר/
)ת אחותי לגורמים ברצף הנורמטיבי, למשל מוקדני חברת חשמל
•
קמפיינים של "אלימות שקופה "
- העלאת מודעות ל סוגים השונים של
אלימות , מעבר
לאלימות ה
פיזית כלכלית, נפשית ו וכיו"ב(
לרבות למשל
באמצע ים
דיגיטלי)ת.
קמפיין בעניין
,)השימוש בצווי הגנה בפיקוח טכנולוגי (איזוק אלקטרוני (יצוין שקמפיין כזה כבר הובטח על
ידי משרדי ממשלה), וטרם יצא לפועל עד היום
. הכשרות חובה לשופ
טים וצוותי בתי המש
פט .
•
תמריצים למעסיקים:
הכרה בעסקים המפעילים תוכניות
מניעה פנים-
ארגוניות כ"תו תקן
חברתי".
4.
מהם הצרכים והפערים בשטח בתחום הדיווח והפנייה לרשויות?
בסופו של יום
תת
הדיווח משקף פער בין הצורך בפנייה בטוחה, מדורגת ומוגנת, לבין יכולת
.המערכת לספק מענה רציף לאחר הפנייה קיימים פערים משמעותיים בתרגום הדיווח להגנה
אפקטיבית, לרבות סגירת תיקים במקרה של הגשת תלונות , עיכובים במתן צווים והיעדר ליווי
מתמשך. פערים אל ה פוגעים באמון הציבור ועלולים ואף מגבירים תת דיווח עתידי.
קיים
חוסר אמון במערכת:
,נשים רבות חוששות שהדיווח יוביל להסלמה ללא הגנה מספקת (למשל
)שחרור מהיר של התוקף מהמעצר.
עמוד 3 מתוך 3
תהליך הפנייה
מתיש ,
יש
צורך לספר את הסיפור
מחדש בכל תחנה בדרך (משטרה, רווחה, בית
)משפט. כזכור מדובר ב
נשים בה
י שרדות ומראש הן
מתקשות לפנות ולעשות צעד , קל וחומר
כשהתהליך מתיש אותן.
פעמים רבות הפנייה נתקלת
בהע
דר מענה מותאם תרבותית
(כך למשל מחסור בנותני שירות דוברי
השפה או כאלה שמבינים את הניו אנסים של הקהילה, כשמדובר בקהילה סגורה או שמרנית
במיוחד .)
בנוסף קיים
מחסור בכ"א ב תחום
העובדים והעובדות הסוציאליות ב תחומי האלמ"ב ובכלל סובל
ולעיתים פונה תאלץ להמתין ולא תקבל מענה בזמן הפנייה או סמוך לכך, דבר שעלול לגרום לה
לחזור ולהסתגר
.ולוותר על בקשת העזרה
5.
מהם הצרכים והפערים בשטח בתחום השלכות המלחמה על אלימות במשפחה (אוכלוסיות
?)'מפונות, פוסט טראומה וכו
,מצבי חירום ומלחמה מגבירים גורמי סיכון לאלימות במשפחה: טראומה, לחץ נפשי וכלכלי
צפיפות מגורים, פוסט
טראומה ושחיקה. אוכלוסיות מפונות, משפחות של משרתי כוחות הביטחון
וילדים חשופים במיוחד .חיילים, בנות/בני
זוג של מילואימניקים, מפונים, בני משפחה וכלל
האוכלוס
יה י סובלים מטראומה ופוסט טראומה מאז השבעה באוקטובר והמלחמה המתמשכת .
מחד גיסא קיימת
קי מת תחושה
שמדובר במצב
זמני
ש
יעבור והיא גורמת לאי פנייה לקבלת טיפול;
מאידך גיסא יש עלייה משמעותית ב
מספ
ר ה
מי
לואימניקים ה
מתקשים
להשתלב חזרה בשגרה
לאחר שהרגישו משמעותיים במילואים. המצב יוצר בלבול ומתחים בזוגיות
ולא מדובר בתופעה
זמנית קצרה. קיימת גם
( נטייה בציבור שלעיתים זולגת גם לגורמים ברשויות) "להבין" אלימות של
לוחמים
שחזרו מהמילואים או חוו טראומה, מה"שעלול "להשתיק
נשים נפגעות, שבכל מקרה
חשות רגשות אשם מראש. לכל אלה יש להוסיף אירועים מז'ורים
שקרו תוך כדי מ לחמה, כגון
פיטורים, גירושין, לידות
.וכיו"ב
בנוסף לכל אלה, בחסות המלחמה היתה עלייה מסיבית ב
התחמשות אזרחי.ת
העלייה במספר כלי
הנשק במרחב האזרחי הכללי מעלה
באופן משמעותי את רמת הסיכון לחיי נשים בבתים אלימים.
ברור כי ,נדרשים מענים ייעודיים לאיתור מוקדם, שילוב איתור אלימות במסגרת טיפול נפשי
שמירה על רצף שירות בין רשויות וחיזוק מענים לילדים.
סיכום
איתור מוקדם ומניעה אפקטיבית מחייבים סטנדרטיזציה של זיהוי
, איתור והפניה
.לגורמי טיפול
יש צורך ב הכשרה שיטתית הן
של אנשי מקצוע , והן של גורמים הנמצאים ברצף הנורמטיבי של
החיים. יש צורך
ב
תשתיות מענ .ה זמינות ורצף שירות מתואם
חייב להיות
חיבור בין איתור לבין
מענה.
ללא ראייה מערכתית מתכללת, גם
ה מערכות
ה מקצועיות
ביותר לא תוכלנה לספ ק מענה
מלא
וכולל. בסו ,פו של יום מניעה אפקטיבית, מחזקת את החוסן החברתי וזולה הרבה יותר למשק
מטיפול במקרה אלימות ב .קצה הרצף