פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 496 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, י"ח בטבת התשפ"ו (07 בינואר 2026), שעה 09:03 סדר היום: << נושא >> תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים), התשפ"ה-2025 << נושא >> נכחו: חברת הוועדה: עדי עזוז – מ"מ היו"ר מוזמנים: אפרת לאופר – מנהלת אגף זה"ב, נגישות ובריאות, משרד החינוך ורד יחזקאל – ממונה על היחידה לתלמידים חולים בביתם, משרד החינוך עדי נועם – מנהלת מחלקה בכירה, ייעוץ משפטי, חינוך מיוחד, משרד החינוך לירון בן חקון לוי – מדריכה ארצית, היחידה לתלמידים חולים, משרד החינוך מיכל גלסר – מפקחת ארצית על המערך הטיפולי, האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה ד"ר דינה צימרמן – מנהלת המחלקה לאם, לילד ולמתבגר, משרד הבריאות איה בן דוד – פקידת תביעות תחום ילד נכה, המוסד לביטוח לאומי חנית אסרף – רפרנטית, תחום ילד נכה, המוסד לביטוח לאומי נעם וילדר – עו"ד, המועצה לשלום הילד ד"ר איילת נבט – רופאת ילדים, אחראית על רפואת הילדים, כללית שירותי בריאות קובי בן חמו – מנהל בית ספר שיקומי, בית החולים אלי"ן תמי דורסט – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נלה דוידוב – מנכ"לית, מטה לקידום לחינוך לילדים חולים ערן יונגר – מנהל מערך השטח, ארגון "מנהיגים", ארגון מנהלים שרונה נמר – יו"ר, המטה לקידום החינוך לילדים חולים נעמה אלבז – מנהלת קשרי ממשל, עמותת "גדולים מהחיים" גאולה קשת – חברת אסיפה, עמותת "גדולים מהחיים" אילהאם בשארה – מורה, התוכנית לילדים חולים משתתפים באמצעים מקוונים: רעיה לוי גודמן – מפקחת אוכלוסיות מיוחדות, יו"ר ועדת ערר, חינוך מיוחד, משרד החינוך יעלה ילין – מורה בכירה ומטפלת רגשית בחינוך המיוחד סגנית ליועצת המשפטית לוועדה: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: אתי דנן סגנית מנהלת הוועדה: מירב כהן רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים), התשפ"ה-2025 << נושא >> << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> בוקר טוב, היום ה-7 בינואר. אנחנו נתחיל את הדיון שלנו קודם כל בלציין שאנחנו ביום ה-824 למתקפת ה-7 באוקטובר, ורן גואילי עדיין נמצא כחטוף חלל בעזה. נאחל מפה שהוא יחזור במהרה לקבורה ראויה בישראל. אנחנו היום בדיון ביישום תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים), התשפ"ה-2025. יש לנו כאן את נציגי משרד החינוך. אנחנו נתחיל עם מצגת ועם הנתונים ולאחר מכן אנחנו גם נעבור לארגונים. תתחיל נירה, עורכת הדין של הוועדה, והיא תיתן את הרקע לחיבור. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בוקר טוב לכולם, רק נזכיר, החוק מ-2001, תקנות ראשונות כמו שצריך, מה שנקרא, עברו כאן בוועדה באפריל 2025, נכנסו לתוקף במאי 2025 ובעצם אנחנו כאן לראשונה בישיבה לגבי היישום. את התקנות האלה הקימה מחלקה ייעודית או יחידה ייעודית במשרד החינוך, שאנחנו מצפים לשמוע מהם איך הדברים מתנהלים. שלחנו למשרד החינוך מספר בקשות לנתונים לפני הדיון. הם יציגו את זה תחילה ולאחר מכן אני מניחה שנשמע גם מהחברה האזרחית הערות. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אפרת לאופר, מנהלת אגף בריאות במשרד החינוך. אנחנו מברכות מאוד על הדיון. אנחנו רוצים לומר קודם כל שיש באמת את החוק. אני רק מזכירה שעד לפני תשפ"ב התוכנית הזו הייתה תחת חברה חיצונית – קדימה מדע. לפני כן הייתה עוד חברה, ולפני כחמש שנים מתשפ"ב הועבר לידי משרד החינוך כדי לחזק את הקשר בין התלמיד השוהה בביתו למוסד החינוכי אליו הוא משויך. אנחנו רואים חשיבות מאוד רבה בכל מה שקשור לתלמיד שהוא בתוך מערכת החינוך והוא חולה בבית, ועד כמה זה חשוב כל הרציפות הלימודית שלו גם בבית, וגם חשוב לומר את זה באותה אמירה, החשיבות גם לרציפות הלימודית שלו בתוך מוסד החינוך וחזרתו למוסד החינוך. אנחנו רואים חיבור מאוד חזק להחלמה של ילד ולשיפור. אנחנו לא נכנסים עכשיו למצבים רפואיים. אני מדברת באופן כללי על כך שילדים באמת יחזרו לתוך המוסד החינוכי, בטח אם זה בית ספר בגילים של בני נוער. יש לזה משמעות רבה גם לכלים ולמיומנויות שהם אחר כך ירכשו, כי בסופו של דבר מסיימים להיות תלמידים לקראת גיל 18. הם חוזרים לחיים האמיתיים, לחיים האזרחיים. הם צריכים לקבל כלים ומיומנויות. (הצגת מצגת) זה בעצם החוק. אנחנו רואים שהחוק קובע את זכאותם של תלמידים ששוהים בביתם בשל מחלה מתמשכת מעל 21 יום, יקבלו מענה חינוכי-טיפולי בביתם. אם נעבור לשקף הבא, אנחנו נראה מה מגדיר תלמיד חולה. אנחנו רואים שמה שמגדיר אותו זה שהוא שוהה בביתו עקב מחלה על פי הוראת רופא מעל 21 יום או שהוא חולה במחלה מתמשכת. תלמיד חולה בביתו, כדי שהוא יקבל את הזכאות לתוכנית, הוא צריך להיות משויך לבית ספר, זאת אומרת הוא לא יכול להיות עלום שם אלא הוא צריך להיות משויך לבית ספר. תיכף נדבר על השינויים שעשינו מאז שהתוכנית הועברה. היא נמצאת עכשיו תחת אחריות משרד החינוך, אז אנחנו נציג בשקף הבא שורד תדבר על זה, את כל השינויים ואת כל העדכונים והמענים שאנחנו נותנים היום, ומה השינויים שעשינו במהלך השנים שהתוכנית נמצאת במשרד החינוך. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> בוקר טוב, שמי ורד יחזקאל ואני ממונה על היחידה לתלמידים חולים בביתם. אני אדבר קצת על הרחבת והטמעת החוק, הקצאות, צוותים ומנגנוני מעקב שיש לנו. החל משנת תשפ"ד הוגדלה באופן משמעותי מכסת שעות ההוראה והטיפול בהתאם לשכבת הגיל ולסוג החינוך. לדוגמה, תלמיד בכיתה א'-ב' שקיבל בעבר שבע שעות, היום הוא יקבל 11 שעות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתן בעצם מקריאות מתוך התקנות שהעברנו. ההגדלה הזאת היא כרגע מחויבת על פי התקנות. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> שזה לא תוספת וולונטרית של המשרד אלא אתן מקיימות את לשון התקנות. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> נכון. אנחנו פשוט רוצות להראות גם את השינוי שנעשה במהלך השנים. ברור שזה נכנס לתוך התקנות. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אני מציעה אולי ברמה הטרמינולוגית, הטמעה, כי זה בעצם כרגע הטמעה של התיקון. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> נכון. דבר שני, ישנה עלייה הדרגתית בשיעור המורים המלמדים בתוכנית מתוך המוסד החינוכי שבו לומד התלמיד. זה מאוד משמעותי, ואנחנו באמת פועלים רבות כדי שזה יקרה. למשל בתשפ"ד 53% מהמורים היו מהמוסד החינוכי. בתשפ"ה כבר עלינו ל-62%. תשפ"ו רק התחלנו. כבר יש עלייה אבל עדיין אין לנו את המספר. הורחב מוקד שירות ייעודי ליחידה כולל צוות מענה טלפוני ודואר אלקטרוני, צוות מומחיות פדגוגיות בחלוקה למחוזות אשר אחראיות על בחינת הבקשות, ביצוע שיבוצים ומתן מענה מותאם. כאן אני אגיד שהתוכנית גדלה והתרחבה משתי מומחיות פדגוגיות שהיו בעבר בשנת תשפ"ב. היום יש לנו חמש מומחיות פדגוגיות מתשפ"ג כאשר לכל אחת יש רפרנטית ומשבצת. לדוגמה, תלמיד שנמצא בטיפול אונקולוגי וזקוק לאיזה שהוא שינוי בתוך המערכת שלו, אז יש פה איזו שהיא גמישות. אנחנו יוצרים גמישות ואנחנו מתאימים את המענה לצרכים שלו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> עד כמה מנהלי בתי ספר שבאמת התקנות ממש מרכזו את התפקיד שלהם, הם גם כותבים במפורש שמנהל בית ספר הוא בעצם מרכז האירוע מהבחינה הפדגוגית? עד כמה המנהלים מבצעים את התפקיד שלהם, משתתפים? כי הם קריטיים בתקנות. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> נכון. מנהלי בתי ספר, הצוות הניהולי של בית הספר. ככלל, רוב מנהלי בתי הספר לפי מה שאנחנו יודעים הם באמת בתוך הדבר הזה, מנהלים או הצוות או היועצת, מחנכת. כמובן שיש מקרים שעדיין אנחנו עובדים על גיוס יותר אינטנסיבי של הצוות החינוכי. זה תהליך. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אני רוצה להוסיף, אם אפשר. תיראו, כל הנושא של הטמעה של תוכניות, היום בתוך בית הספר מעבר לתוכנית הנוכחית יש לנו הרבה מאוד נושאים שאנחנו מטפלים בהם עם תלמידים בתוך כיתה. היום מגוון התלמידים בכיתה הורחב מאוד, החל מתלמיד ששוהה בביתו עקב מחלה, וכלה בעוד בעיות אחרות ותפקודים אחרים של תלמידים בתוך כיתה. התפקיד שלנו כמערכת חינוך זה להטמיע את התוכנית, להטמיע את זה גם בקרב צוותי חינוך. אנחנו עובדים בזה. זה תהליך. אני אמרתי את זה קודם גם בשיחות אחרות. אולי חשוב שגם אתם תשמעו. הרבה פעמים למרות שהצוותים לפעמים מכירים ויודעים, הקושי הוא רגע לעשות את החיבור בתפיסה, זה מתאים או לא מתאים? זה קשה מכיוון שיש באמת ריבוי של תוכניות בתוך מערכת החינוך. יש ריבוי של מענים שיש בתוך מערכת החינוך. מעבר לזה אני גם אגיד שההורים שנמצאים בתקופה מאוד אינטנסיבית של מחלת הילד, הרבה פעמים מדברים איתם והם לא קשובים לא בגלל שהם לא רוצים לדעת או להבין. הם כרגע נמצאים באיזו סיטואציה של קשב טיפה מוגבל. אני כן אומרת שנדרשת פה עוד עבודת הטמעה, עבודה מול צוותי חינוך, מול המחוזות. אין ספק, אנחנו שם. יש לנו צוות שמוביל את התוכנית בכל מחוז. יש לנו שמונה מחוזות במשרד החינוך. אני לא אמנה אותם כעת אבל יש לנו צוותים. אנחנו מעבירים גם הכשרות לצוותים הקיימים. אנחנו מעבירים וובינארים, אנחנו מדייקים ומשפרים בדיוק מה שאנחנו מציגים לכם כאן. להגיד שזה כמו שורד אמרה, שאנחנו מגיעים לכלל צוותי החינוך, עדיין לא. ברגע שיש עלייה במספר המורים שמלמדים מתוך בית הספר, זאת אומרת שיש כבר מודעות בתוך מוסדות החינוך. העלייה של המורים שמלמדים מתוך בית ספר בתוך התוכנית אצל התלמידים, זה אומר שהמודעות עלתה. נכון, אנחנו עומדים על קצת יותר מ-60% מורים שהם מלמדים. לא תמיד זה רק עניין של מודעות אבל בהחלט אנחנו רואים עלייה. אנחנו נצטרך להמשיך ולתת ליווי ותמיכה והטמעה של התוכנית בקרב הצוותים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם בעצם יוצרים תוכניות גנריות לכיתות הנמוכות, אני מניחה. אתם יוצרים תוכנית לימודים גנרית לכיתה א' שילמדו בבית של ילד חולה? << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> זה אמור להיות מותאם אישית. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> התוכנית לגמרי מותאמת אישית לכל תלמיד ותלמיד. התוכנית על פי ההנחיות שלנו נבנית על ידי הצוות של בית הספר בשיתוף ההורים. יש לנו את המדריכים שלנו, הרפרנטיות שהן מעורבות בדבר הזה וזה בהחלט מותאם אישית לכל תלמיד. אי אפשר תוכנית גנרית שתתאים לכל הילדים. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> צריך להבין, יש תלמידים שזכאים לתוכנית מלאה בכל השבוע. הם לא מגיעים בכלל למוסד החינוכי. יש תלמידים שעדיין משתלבים ומקבלים חלק מהתוכנית בבית. זה מאוד אישי. המגוון הרפואי של התלמידים שחולים, אולי אחר כך משרד הבריאות יוכל לדבר על זה, משנה מאוד. זה מאוד תלוי. גם מאוד תלוי במשפחה התומכת, עד כמה יש שם משפחה שקשובה, או שהיא חרדה מידי או שהיא קצת יותר פתוחה ורוצה מאוד להוביל שינוי. כל הפרמטרים האלו כל כך אישיים ולכן זו תוכנית ממש אישית, מדויקת וחשובה מאוד. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אפרת, יש לי שאלה בנקודה הזו לגבי המעטפת של ההורים. האם גם ההורים מקבלים איזו שהיא מעטפת? כמו שאמרת, זו שאלה כמה ההורים פנויים. זה גם לא זמנים רגילים באופן כללי. גם הורים עמוסים נפשית בעצמם, וכמובן כשיש גם ילד חולה בבית זה עושה מעמסה גדולה יותר על הבית. אני לא יודעת אם זה חרדה כמו מציאות קשה. השאלה שלי על המדריכות, כמה גם יש מעטפת להורים, שכשאת אומרת שהם לא קשובים, לתת למשל הדרכה או לעשות איזו שהיא החזקה נוספת כדי לאפשר את טובת הילד ואת ההשתלבות שלו ככל הניתן. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> אחד מהתפקידים של המדריכות שלנו בשטח זה יצירת קשר אישי עם ההורים ולהיות התיווך לבית הספר, כי אנחנו מבינים שההורים, אין להם את הפניות הזאת ואי אפשר לדרוש מהם עכשיו לפעול מול בית הספר, אז אחד התפקידים שלה זה לעשות את התיווך הזה. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> תפקיד של מי זה? << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> של המדריכות שלנו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול מה התפקיד של הקב"סים בעניין הזה? הקב"סים של העירייה בתמונה? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> במצבים של רווחה שצריך את הקב"סים, הם שם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> רק של רווחה? בכלל לא מעורבים? ילד בחינוך בבית, הוא מפסיק ללכת לבית הספר. סופרים 21 יום. בדרך כלל ילד נעדר, מודיעים לקצין ביקור סדיר. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> קצין ביקור סדיר, רק אם הוא נעדר ללא אישור ובדרך כלל אף אחד לא מדווח. אם יש אישור מחלה, אף אחד מבית הספר לא יזום ויגיד, אוקיי, יש תוכנית ילדים חולים. אם ילד חולה חצי שנה, אין שום מקום שאותו הורה יכול לראות בבית הספר, אלא אם הוא נמצא במרכז אונקולוגי, אז יש שם באמת את העמותות שיבואו ויתנו, אבל מעבר לזה אותם ילדים לא מגיעים. << אורח >> לירון בן חקון לוי: << אורח >> נלה, אני חולקת עלייך. יש לנו המון פניות מקב"סים שהם נמצאים בתמונה, הם מעורבים במה שקורה בתוך בית הספר ובתהליכים החינוכיים שמתקיימים אל מול התלמידים ובני משפחותיהם, וככל שעולה הצורך והם רואים לנכון, הם יודעים להפנות אותם אלינו לתוכנית. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שהם יכולים להיות פה ממש עזר. לא רק כלי, ממש גשרים כאלה כי הם יודעים איך לדבר עם אותם הורים, להציע להם תוכניות, כי לא תמיד מחנך שהוא או היא עומדת מול 40 תלמידים בכיתה, תוכל לתת. << אורח >> לירון בן חקון לוי: << אורח >> אנחנו לא יודעים איזה תלמיד נמצא בתהליך עם קב"ס, אבל כשקב"ס רואה לנכון שהמקרה מתאים, הוא פונה אלינו ואנחנו עושים את העבודה שלנו אל מול הקב"סים על מנת שידעו על קיומה של התוכנית. << אורח >> גאולה קשת: << אורח >> סליחה, יש לי הערה פה. גולי קשת, עמותת "גדולים מהחיים", אימא גדולה מהחיים לילד שחלה לפני 20 שנה. ברוך השם בריא היום. אנחנו מתנדבים ביחד בעמותה כבר 15 שנה. אני רק רוצה לומר לגבירתי שהילד, לפני שהוא נשאר בבית ללמוד בבית כי לא יכול להגיע לבית ספר, הוא היה בבית חולים. הוא לא נמצא בבית כי לא טוב לו בבית ספר. הוא היה מאושפז. אולי הוא היה מאושפז 21 יום. אני מדברת רק על ילדים אונקולוגים. גם ילד שעבר תאונת דרכים ואחר כך נשאר בבית חצי שנה כי הוא לא יכול להגיע לבית ספר, הוא היה קודם בבית חולים. הוא היה מאושפז קודם ומן הסתם בית הספר יודע על המחלה של הילד בדרך כזו או אחרת, אז כל הנושא של הקב"סים, לדעתי כאן הוא יכול אפילו טיפה לסרבל את העניין. אני מרשה לעצמי לדבר בשם ההורים האונקולוגים. הדבר שאנחנו הכי רוצים זה שיהיה את הקשר הכי ישיר מול בית הספר והקהילה כדי שיוכלו להכיל ולקבל את הילד במצבים הכול כך קיצוניים האלה, מתוך מטרה גם שכשהילד יחזור לבית הספר, תהיה הכלה שלו גם כשהוא מבריא. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> בסדר. בואו נסיים רק שנייה את שאר הנושאים שלנו ואולי אחר כך אנחנו נדבר. אם דיברתם על הקשר עם הורים, אני חושבת שאחד הדברים שהם חשובים, ותסתכלו על סעיף אחד לפני אחרון, זה שפתיחת הפנייה נעשית על ידי הורים ואז יש כבר קשר ישיר עם ההורים שפתחו את הפנייה אצלנו במשרד. << אורח >> נעמה אלבז: << אורח >> זה משהו שאנחנו נלחמנו נגדו כשניסחנו את התקנות, שזה לא יהיה על ההורים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> בואו נעשה סדר בדיון ושנייה נדייק. בעצם המטרה הכי גדולה זה לייצר פה חיבור גם עם המסגרות עצמן וגם עם ההורים. אגב, אנחנו מכירים את זה גם מעולמות אחרים. אני אעשה רגע גילוי נאות. אני ארבעה חודשים בכנסת. לפני כן הייתי בעמותה לנערות וצעירות בסיכון, אבל לפני כן המון שנים באלו"ט, האגודה הלאומית לילדים בוגרים עם אוטיזם. בזמנו היה קדימה מדע והיו שם בעיות מפה עד הודעה חדשה, אז אני שמחה ומברכת מאוד על התקנות האלה. אני כן אגיד שכמו בכל שילוב, הוא יקום וייפול על המנהל ועל המורה. אני חושבת שגם פה מה שהציבור רוצה לדעת זה מה החיבור למורים. אולי תעברי במצגת, אם קיימים נתונים על מה ההטמעה שנעשתה, בכמה בתי ספר, מה הפידבקים שאתם מקבלים ממנהלי בתי הספר? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אחת המטרות שהתוכנית נמצאת בניהול של משרד החינוך זה באמת לייצר מצב שהתלמיד בבית מקבל את הלימודים ואת התוכנית מהמורים בבית הספר שאליו הוא משויך, 64% מורים מתוך בית הספר. יש לנו הבנה ויש תפיסה ומכירים את התוכנית. כמו שאמרתי גם קודם, נדרשת עדיין עבודה לצוותים החינוכיים. אנחנו עובדים בזה. אנחנו עושים הרבה מאוד מליאות ופגישות בתוך המחוזות. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> תפרטי על ההטמעה עם המנהלים. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> כמו שאמרתי, בכל מחוז יש לנו צוות. מעבר לצוות יש מוקד שאחראי. צוות המוקד של משרד החינוך אחראי לקבל את הפנייה מטעם ההורים. זה העניין הרגולטורי. לאחר מכן כל הפניות הללו מתורגמות מבחינת המיקום של ההורים והתלמידים והמשפחות למחוזות שלנו. אנחנו יושבים בסטטוסים קבועים כל שבוע על כל התלמידים של התוכנית, כל שבוע עם כל המחוזות באופן קבוע. הם מכירים ברמת פרט את כל התלמידים במחוז שלהם והם יוצרים את הקשר. כמו שאתן מציינות, אם לא נעשה קשר עם בית הספר או פתאום ההורים אומרים, רגע, אנחנו מייצרים את הקשר הזה באופן מיידי. אנחנו מכירים, זאת המערכת שלנו. אנחנו יודעים לעשות. יש מקומות שבהם זה קל יותר, יש מקומות שבהם באמת אין מידע על הנושא ואז אנחנו מקיימים אותו. לא נתקלנו בשום צוות חינוכי שהתנגד או שלא רצה או שאמר מה פתאום. להיפך. אני רוצה להגיד שמנהלים אומרים, זאת זכות שלנו לבוא ולתמוך ולתת, אבל כמו שאני אומרת, עוד נדרשת עבודה. אם דיברנו על תוכנית אישית, ברור לכם שבית הספר מעורב כי אי אפשר לבנות תוכנית אישית בלי הצוות החינוכי של התלמיד עם שלב החינוך שלו, של הגיל שלו ובית הספר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זאת השאלה, מה קורה עם היתר שהם לא ב-64%, שבעצם מקבלים מורים מאיזה שהוא פול של מורים שהם צוות חינוכי? איך מקבל מענה העניין של המענים הרגשיים שהכנסנו לחוק וביקשנו שיכללו בתוכנית? נראה לי שחייב להיות בטח לילדים היותר צעירים איזה שהוא קשר לבית הספר עצמו גם אם כל המקצועות, הילד לומד אצל מורים - - - << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> 62% מהמורים זה מבית הספר שבו התלמיד לומד, אבל מעל 90% מהמורים הם מורים ממוסדות חינוך אחרים. אם לא מהמוסד החינוכי, ממוסדות חינוך אחרים, זאת אומרת זה אנשים שפועלים בתוך מערכת החינוך ומכירים. נעשה אותו תהליך של בניית תוכנית עבודה. שאר המורים, 10% נוספים הם ממאגר המורים. אלה מורים שהם לא נמצאים בתוך משרד החינוך אבל הם נותנים את המענה דרך מאגר שיש לנו. תוכנית הלימודים תמיד תיבנה עם אנשים שמכירים את הילד ויודעים מה הצרכים שלו. אני רוצה להגיד משהו שהוא נורא חשוב. אנחנו מדברים פה על עבודה מול בתי הספר ואני רוצה להגיד שהחיבור לבית הספר זה עקרון מרכזי ביישום החוק. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כלומר, לא יתכן שילד יהיה בבית שלושה חודשים, הוא לומד מפול מורים או ממורים שהם לא מבית הספר שלו, אבל לא יהיה מצב שמחנך שלו, מורה אחרת, סגן מנהל, מנהל, מישהו מבית הספר שלו לא יגיע ולא יהיה איתו בקשר. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> יש מצבים כאלה. זה לא מושלם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אחד העקרונות בתקנות היה שחייבים לשמור את הקשר הזה. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> הבעיה הראשונית, שטופס הפנייה של ההורים של התוכנית היא 90%–95%. המסגרת לא מגישה כמעט את הבקשות. מה שקורה, הורה מגיש את הבקשה לתוכנית לילדים חולים, היא מאושרת לרוב תוך שבוע-שבועיים. תחשבי שילד עבר מגן לכיתה א'. הצוות לא מכיר אותו, אז ההורה אומר מה הצרכים של הילד. על סמך זה באותו רגע בונים ויאללה, הילד יחכה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, מה פתאום. אחרי שבעה ימים המנהל אמור למסור גם. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> איזה מנהל? אין קשר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לפי התקנות מנהל מוסד החינוך, שבעה ימים אחרי האישור חייב למסור בעצמו מה תוכנית הלימודים. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> לרוב זה לא קורה. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> קודם כל אנחנו פועלים על פי התקנות. אי אפשר לבנות לתלמיד את תוכנית הלימודים בביתו בלי בית הספר. אני אגיד משהו שהוא קצת Out of context מבחינת התוכנית, ואני אספר אולי רק כדי שתבינו את מערכת החינוך. אנחנו לא אומרים שאין קשיים אבל אני רק חייבת לתת דוגמה. אני הייתי מחנכת כיתה הרבה מאוד שנים גם בבית ספר יסודי וגם בחטיבה, וכמחנכת כיתה אני אומרת לכם, לא היה תלמיד אחד או תלמידה אחת בכיתת האם שלי שלא ידעתי עליו כמעט הכול. אני אומרת כמעט כי לא תמיד מספרים לי, אבל ידעתי עליו כמעט הכול. אם תלמיד נעדר מהכיתה שלי מסיבה כזו או אחרת, יש טלפון. מחנכת כיתה אחראית על התלמידים. מתקשרת. הייתי הרבה מאוד שנים עם קולגות, מחנכות, אז צריך לזכור, לא צריך את התוכנית כדי שהמחנכת תהיה בקשר עם התלמידים. זה ברור. זה חלק מהתפקיד שלנו. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> את צודקת ואני גם מאמינה לך במאה אחוז, אבל את יודעת שבמציאות של היום מורות שאגב באמת עושות, חשוב להגיד, עבודה מדהימה וראויות לכל הערכה שיש, באמת הן מתקשות ובצדק כי יש כיתות מאוד מלאות. אגב, בוועדה הזו אנחנו נקיים עוד שבועיים דיון על יישום דוח ועדת שפירא. הן לא יכולות להגיע באמת לכל ילד כמו שאת מתארת. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אני אגיד שקודם כל בסוף זאת כיתת אם. לפחות כמחנכת הרבה מאוד שנים, את מגיעה לכל התלמידים ואף מעבר. יש לנו עוד תפקידים מקצועיים אחרים, אבל אני אומרת ספציפית על מחנכת. אולי אנחנו מדברות על תלמידים שהם באיזה סוג של ממוצע שהוא קצת אחר. אם זה תלמיד שחלילה היה בבית הספר ונפצע בתאונה ומספר חודשים נעדר, אז זה תלמיד שמכירים אותו, אבל תלמיד שנמצא כבר בתוכנית הרבה מאוד שנים, אז תבינו, יכול להיות שהוא כבר זכאי לתוכנית עוד שנה ועוד שנה. שם בעצם אנחנו נדרשים לדיוק קצת יותר פנימי, להרחיב כאן את התפיסה. תלמידים שנמצאים בתוכנית שנה אחרי שנה או מספר שנים, אנחנו באמת שם נדרשים להכווין יותר את הצוותים החינוכיים. זה התפקיד שלנו. אנחנו לא אומרות שכולם באמת נמצאים, אבל זה התפקיד שלנו. בגלל זה במחוזות יש לנו את בעלי התפקידים. התפקיד שלהם במחוזות זה לייצר את הקשר הזה. אני אגיד עוד משהו. כל פנייה שנעשית אלינו באופן נקודתי, כל פנייה אישית אנחנו מטפלים בה ב-100%. יש לפעמים פניות שלצערי לא מגיעות אלינו. אם לא הכרנו אותן, אנחנו לא נדע לטפל, אבל כל פנייה שמגיעה אלינו לתוכנית, לא משנה אם זה במחוז, במוקד או אלינו כמטה, אנחנו מטפלים בה באופן מאוד ממוקד. מה שמוביל אותנו זה החיבור לבית הספר. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> מה זה מבחינתך מטפלים באופן ממוקד? זמן סביר של טיפול? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אנחנו תיכף נתייחס לזה גם בהמשך. יש לנו עוד הרחבות. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> מבחינתי מטפלים בממוקד זה מטפלים באותו רגע. תוך שבוע יש מענה לאותו ילד. ילד שמ-1 בספטמבר עד עכשיו לא מקבל צוות חינוכי, זה לא מטופל. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> כמו שאמרתי, אני חושבת שעל כל נושא כזה או על כל מקרה ספציפי במידה ואנחנו יודעים, אנחנו מטפלים בו. אם יש לך מקרה ספציפי על ילד שמ-1 בספטמבר, אז כמובן אנחנו צריכות לדעת מזה, ויכול להיות שיש לכך עוד מהלכים שצריך לעשות, אבל אנחנו עוד נתייחס. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> מה שמך לפרוטוקול? << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> נלה דוידוב, אני מנכ"לית של מטה לקידום לחינוך לילדים חולים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> בסדר גמור. אני רק מבקשת לתת למשרד לסיים את המצגת ואנחנו נפתח בהקדם לשאלות. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> אני רק אמשיך. זה דברים שכבר אמרנו ואני אחזור. בכל מחוז פועלים מדריכים מחוזיים המנהלים ממשק עבודה שוטף ותיאום פדגוגי עם המוסד החינוכי, צוותי ההוראה וההורים, ומבצעים ליווי מקצועי ומעקב אחר יישום התוכנית בפועל. יש פה תהליך שהוא תהליך מתמשך ודורש שינוי תפיסתי, וזה יקרה בסוף. זה לא רק נוהל. זה לא יושב בנוהל. שינוי תפיסתי זה דבר שלוקח זמן ואנחנו עובדים על זה כל הזמן. אנחנו שמים על זה דגש ואנחנו מבינים את החשיבות של זה. משרד החינוך מעביר סבסוד מלא לרשות המקומית לצורך העסקת תומכות חינוך במסגרת התוכנית. רציפות התוכנית נשמרת גם בתקופת החופשות של מערכת החינוך בהתאם למסגרת החינוכית אליו משובץ התלמיד. קיים פורטל ייעודי בפורטל מוסדות וחינוך לצוותי החינוך, ופורטל ייעודי להורים שנותן שם את כל ההסברים גם לגבי הגשת בקשה וגם מה זה אומר ילד חולה וכו'. בשנת תשפ"ג בוצע מחקר ראמ"ה שבדק את שביעות רצון ההורים. התוצאה הייתה שביעות רצון של למעלה מ-80%, ואנחנו שוקלים כעת מחקר נוסף בעניין הזה. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> על מה מתבסס מדד שביעות רצון הורים? מה השאלות שנשאלו שם? << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> זה היה שאלון ששאל אותם על עבודה מול המומחיות הפדגוגיות, מול המטה, מול מורים בבתי הספר. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> מי שהעביר את המחקר זה ראמ"ה. << אורח >> נעמה אלבז: << אורח >> השאלה מה היקף ההטמעה? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> המחקר עצמו עסק בשביעות רצון ההורים מהתוכנית. 80% הביעו שביעות רצון. זה מחקר ראמ"ה. אנחנו בהחלט שוקלים מחקר נוסף. יכול להיות שגם אנחנו נוכל אולי להטמיע אותו ולעשות מחקר נוסף. << אורח >> נעמה אלבז: << אורח >> כי מדובר ב-80% מתוך אלה שמקבלים את השירות. השאלה היא כמה מתוך ה-100% באמת מקבלים את השירות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם יש נתון שאומר כמה מתוך הילדים הזכאים אכן משתתפים בתוכנית? << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> אני לא קיבלתי את המחקר, ועוד הרבה. השאלה מתי נעשה המחקר? << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> יש לי שאלה כי אני רואה שזה מטריד את כולנו, גם את האנשים שהגיעו, והאמת שגם אותי באופן אישי וגם את צוות הוועדה. מה הנתונים שנאספו? כמה ילדים חולים יש? כמה מקבלים מענה? כמה לא? בכמה בתי ספר נעשתה הטמעה? מה אומרת ההטמעה? כמה כבר התקיימו, כמה ממתינים להיות? האם אתם עושים בקרות? בסוף אנחנו צריכים למדוד אם התוכנית עובדת או לא. אני רוצה רגע גם להגיד. משרד החינוך זה חתיכת אופרציה. להתחיל ולהטמיע דבר כזה, ברור שזה אתגר. אף אחד פה לא חושב שאתם עושות ככה וזה קורה. המטרה היא באמת להבין, אבל אנחנו צריכות נתונים כי אחרת זה מרגיש קצת מריחה כי אנחנו לא מבינים. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> קודם כל הכול מגובה נתונים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אני אשמח לשמוע אותם. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אנחנו נעביר את הנתונים כמובן. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> הוועדה ביקשה מכם להעביר את הנתונים ולא התקבלו אצלנו הנתונים. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> העברנו נתונים. אם לא קיבלתם, תקבלו אותם. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אני מבינה, אפרת, אבל אני רגע רוצה להגיד. המטרה של הכנסת זה לעשות בקרה על עבודת הממשלה. ביקשנו נתונים על מנת לעשות את הבקרה שזו חובתנו. לא קיבלנו את הנתונים. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אז נבדוק למה לא קיבלתם. נאספו נתונים, יש לנו ואנחנו כמובן נדבר. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> זה לא ברור הבקשה? זה נראה לי ברור. אני מבקשת לשמוע נתונים. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> הנה, ורד עכשיו מציגה נתונים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> נהדר, אז בואו נעבור לנתונים. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> למשל בשנת תשפ"ה מספר הפניות היו 4,013 פניות. מספר השלמת מסמכים או דחייה, 1,024. אחוז הדחייה בסופו של דבר היו 25.5. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> 4,013 פניות הוגשו, מתוכן 1,024? << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> 1,024 זה לא נדחו, זה אנשים שביקשו מהם השלמת מסמכים או אישור הורים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> זה המון. אני רוצה רק להגיד שזה באמת משקף שיש בעיית הנגשה כנראה, אם כל כך הרבה נדרשים להשלים מסמכים. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> באוגוסט, טרם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ה הוגשו 433 פניות. אושרו 400. 33 נדרשו להשלמה או דחייה, אז אנחנו מדברים שקרוב ל-400 פניות אושרו. בספטמבר הוגשו 468 פניות, אושרו 387 וכך הלאה. באוקטובר 215 אושרו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מה זה ה-4,013? << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> זה שנתי ועכשיו היא מחלקת - - - << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אנחנו רוצות את השנתי, אז תמשיכו עם השנתי. 4,013 זה שנתי, הוגשו. מתוך זה 1,024 נדרשו להשלמת מסמכים או נדחו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה המון. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> בוודאי שזה המון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> המסמך העיקרי צריך להיות אישור מרופא עם חותמת, מספר רישיון. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> אם מדברים על דחיות, למה נדחו? למשל תלמיד שבחינוך הרגיל הוא מעל גיל 18, הוא לא זכאי לשירות. לא קיים טווח תאריכים באישור הרפואי, אז אנחנו מפנים אותם להביא אישור עם טווח תאריכים. אישור הורים שלא מלא, בלי חתימה של הורים, אז צריך חתימה של הורים כדי להתחיל את התהליך. הליך משפטי, למשל הילד נמצא באיזה שהוא הליך משפטי. את רוצה להגיד על זה כמה מילים, לירון, על ההליך המשפטי? << אורח >> לירון בן חקון לוי: << אורח >> אני אגיד שיש הרבה מקרים שהורים מבקשים בקשות לקבלת זכאות ובסופו של דבר אנחנו לא באמת מכירים את התלמיד ואנחנו לא מכירים את המשפחה. מי שמכיר זה בית הספר. אנחנו לפעמים יודעים שמתנהל איזה שהוא הליך משפטי, בדיעבד, בתהליך עם התלמיד. אנחנו צריכים לדעת שמתן המענה שלנו לא יהווה פגיעה בתהליכים שמתקיימים לטובת התלמיד. בסופו של דבר כולנו מתכנסים כדי לתת מענה שיטיב עם התלמיד, ואם אנחנו ניתן מענה כשאנחנו לא באמת יודעים ובטוחים שהדבר הזה טוב בשבילו, או שיש איזה שהוא צו בית משפט שאומר לנו שאנחנו לא יכולים לתת את המענה, אז פה אנחנו עושים בדיקה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> קצת התבלבלתי. צו בית משפט בסכסוך משפחתי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> התחלת לדבר על זכאויות וסל, אני מניחה, אז שם בית הספר יודע למה הילד זכאי. גם אם ההורים הגישו איזו שהיא השגה ויכול להיות שהוא יקבל יותר שעות או סל מורחב, אז בסדר - - - << אורח >> לירון בן חקון לוי: << אורח >> לא, אבל אני לא מדברת על סלים שהילד מקבל בתוך בית הספר. אני מדברת על כך שמתקיים הליך משפטי שצריך לבדוק אותו - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שעניינו מה? באיזה נושא ההליך המשפטי? << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> גירושים, לרוב כשיש מחלוקת בין ההורים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> מה זה משנה לזכויות? לא הבנתי. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> גם שם לרוב קבעו אם יש חזקה לאותו הורה והילד נמצא במרבית הזמן, שם הוא יוכל לקבל את התוכנית. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> למשל כשיש איזה שהוא עניין עם הרווחה ורוצים להוציא את הילד מהבית, אז אם רוצים להוציא את הילד מהבית כי לילד לא טוב בבית - - - << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אוקיי, אבל כמה כאלה יש מתוך ה-4,000? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> לא, אנחנו רק נתנו דוגמה. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אוקיי, בואו נמשיך עם עוד נתונים. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> סיימנו את תשפ"ה כי בתשפ"ו אנחנו עדיין והרי כל הזמן זה משתנה, אז רק לקבל איזה שהוא מושג. בתשפ"ה הוגשו 4,013 בקשות וכרגע נמצאים קרוב ל-1,000, זאת אומרת קרוב ל-3,000 בקשות אושרו. זה אומר ש-75% מהתלמידים שהגישו בקשה נמצאים בתוך התוכנית, ואותם 25%, כרגע יש איתם איזה שהוא תהליך של בדיקות וכו'. זה מה שורד ציינה, מה הבעיות. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אני רוצה רגע לעצור ולהגיד, אפרת. זה כן חשוב איך מציגים את הדברים. בסוף יושבות פה משפחות שה-25% האלה זה לחצות את ים סוף. אם אימא מגישה בבקשה והיא לא שמה חתימה, כנראה היה לה מספיק על הראש. 25% האלה זה הרבה. יש לך עוד נתונים להגיד מעבר ל-4,013 ו-1,024? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> רק נגיד שגם אם תלמיד לא משובץ במוסד חינוך והוא לא תחת מצבת תלמידים - - - << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> זה ברור. הוא לא יכול לקבל. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> יש לנו גם פניות כאלה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה תלמידים שלמדו בבית? << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> לא, הוא לא משובץ בכלל. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> תחשבו שהיה גם תלמיד שלמד בחינוך ביתי ועכשיו רוצה לעבור והוא לא משובץ לבית ספר. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> יש הרבה ילדים שעוברים ועדות זכאות ואבחון מתוכנית לתוכנית, ועד שקובעים את ועדת הזכאות ואפיון, הילד לא יכול להיות משויך לבית ספר. זה לרוב אותם ילדים שמשעים אותם לאורך השנה עד שמביאים אבחון. הם נופלים בין הכיסאות. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אתן מכירות את זה? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אני רוצה רגע להגיד משהו. תלמיד, כדי להיות בתוך המסגרת של משרד החינוך צריך להיות משובץ למצבת תלמידים, לסמל מוסד, לבית ספר או לגן. במעברים יכול להיות שינוי מהגן לבית ספר, כמובן מיסודי, מעבר דירה, מעבר ממקום למקום, מרשות לרשות ואז כשהוא עובר נגיד מרשות לרשות הוא מוסר מהרשות שבה הוא נמצא, כי הוא מבצע שם איזה שהוא הליך שמסירים אותו כדי לעבור לרשות. לפעמים לוקח זמן, ביורוקרטי, לא תלוי בנו, בתוך מערכות עד שמשבצים אותו לבית ספר, ואם הוא בתוך התוכנית, פה נדרשת באמת עבודה שלנו. אני אגיד לכם שגם אנחנו באמת עובדים בזה, זאת אומרת אין מצב שמגיעה אלינו פנייה שילד לא משובץ. זה ההליכים שזה אצלנו ואנחנו פותרים אותם במידיי. זה מצב לדוגמה שהוא לא משובץ למערכת. זה תפקיד שלנו, ולכל תלמיד כזה אנחנו נמצא בית ספר. כן צריך לקחת בחשבון שהשיבוץ לבית ספר לפעמים לא לוקח מהיום למחר. אנחנו לא ניכנס כאן לכל המרכיבים שיש, אבל אם תירצו נשמיע אחר כך על מקרים שהיו לנו. יש מרכיבים שבהם ההצבה בתוך בית ספר לוקחת קצת זמן. יש לנו תלמיד כזה שעכשיו אנחנו בדיונים, ולקח לנו מספר חודשים עד שמצאנו בית ספר שנוכל להציב אותו כי היו מגבלות נוספות. הכול היה בשיתוף גם עם ההורים, גם עם התלמיד, עם עוד גורמים, עם בית ספר וגם עם אגפים אחרים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> שם ותפקיד לפרוטוקול, בבקשה. << אורח >> נעמה אלבז: << אורח >> נעמה אלבז, עמותת "גדולים מהחיים", ילדים אונקולוגים, בהרבה מקרים המשפחות עוקרות את עצמן ליד בית החולים כי הילד נמצא בהחזקה ובמעקב של מחלקה שנמצאת נגיד במרכז הארץ והם גרים במקום אחר, ואז הוא פשוט גר באזור אחר והוא לא משובץ לא פה, לא שם. ברגע שתהיו מודעים לזה יהיה לכם יותר קל אולי ליישב את הבעיה שהילד לא רשום בשום מקום. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אני ממש מסכימה. לצערי הרב עקב המלחמה היו הרבה מפונים והרבה משפחות שבאמת - - - << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אפרת, אנחנו נחדד את השאלה. אנחנו מכירות את זה בעיקר כרגע משני מקומות, אחד, ילדים חולים כמו שכרגע היא הסבירה, אונקולוגים שגרים במקום אחד אבל מטופלים במקום אחר. אני חייבת להגיד לך שאני מכירה מזמני כעורכת דין צעירה בזמנו באלו"ט. היו ילדים ששנה שלמה לא היה להם שיבוץ כי היו אתגרי התנהגות, כי היו אתגרים נוספים במשפחה. הם עברו מבית ספר אחד, לא הצליח, עברו שם דברים קשים, לבית ספר אחר. היו רגרסיות, נכנסו לאשפוז, יצאו מאשפוז. יש לא מעט ילדים כאלה שנופלים בין הכיסאות. זה לא אחד-שניים, זה כן כבר קבוצה. האם את יודעת להגיד כמה הם באמת? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> כמו שאמרנו, אנחנו יודעים כמה הם לפי הנתונים שנתנו לכם, מפניות אלינו או כשאנחנו מקבלים פניות - - - << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> את סופרת ב-1,024 גם כאלה שהגישו ואת לא נותנת להם מענה כי הם לא משובצים? אני לא בטוחה. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> גם. ברור. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> את סופרת אותם פה? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> נכון. אלו ב-25% שעדיין כרגע נמצאים במצב שהם לא זכאים לתוכנית. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אז זה לא המתנה לזה, זה פסילה. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> לא, לא. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> חלקם בהמתנה להשלמת מסמכים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כמה מתוך ה-1,024 ממש נפסלו? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אין לי את הנתון המדויק. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אותי מעניין האישורים הרפואיים. כשאנחנו קבענו את הסעיף הזה, דובר כאן על אנשים שהם לא רופאים מקצועיים שנותנים, והרעיון היה שתהיה חותמת עם מספר רישיון מרופא, כשהרעיון הוא שהרופא, אנחנו סומכים על מה שהוא כותב. אם הוא כותב שהילד הזה במשך שלושה חודשים לא יכול ללמוד או צריך להיות במנוחה בביתו, אין שאלות, אין הרהורים אחרי הדבר הזה כמו שרופא משפחה היום נותן לי אישור רפואי בלי לפרט מה הסיבה. השאלה היא האם סביב העניין של האישורים הרפואיים אתם מוצאים איזו שהיא בעיה? כי זאת הייתה בעיקרון הכוונה. הרי יש אפשרות לכתוב שהילד צריך להיות בביתו או לחילופין שהילד חולה במחלה מתמשכת, וגם אז אם הרופא כותב את מה שכתוב בתקנות, הוא לא צריך לפרט לכם מה היא המחלה המתמשכת. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> נכון מאוד. קודם כל את צודקת במאה אחוז וזה באמת כדי לפשט להורים. אנחנו מבינים בטח את המצב שלהם. את דיברת פה על שלושה חודשים שהוא כתב. אנחנו לא מדברים על סיטואציה כזאת. אני אתן דוגמה שהיא דוגמה חריגה לאישור רפואי מרופא משפחה, שתלמיד או תלמידה פקדו את בית ספר באופן קבוע, הגישו בקשה לזכאות. עשינו בדיקה ועכשיו קיבלנו אישור רפואי מרופא משפחה שהנ"ל חולה מה-01 בספטמבר עד ה-30 באוגוסט, זאת אומרת הוא לא יכול עקב מחלתו. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> זה אישור גם דיגיטלי. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> ואישור דיגיטלי שהרופא אפילו לא ראה. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> מה זאת אומרת אישור דיגיטלי שרופא לא ראה? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> היום דרך קופת חולים ניתן לבקש אישור רפואי דרך האפליקציה, להגיש בקשה באפליקציה לרופאים. זה שדרוג של קופות החולים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא באופן בלתי מוגבל. זה ספור. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> ברור. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> לתקופה מאוד קצרה. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> ברור לגמרי. אני בכוונה נותנת דוגמת קצה כדי שנבין ממנה. זה לא תופס על הכלל אבל זו דוגמת קצה כדי שנבין מה אנחנו מדברים על מסמך רפואי. אם עכשיו יש לנו תלמיד שההורים הגישו בקשה לזכאות לתוכנית עם מסמך רפואי שכתוב עליו חתימה דיגיטלית מרופא משפחה למשך שנה - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> חתימה דיגיטלית חוקית? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> חוקית לגמרי. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> עם שם הרופא, מספר רישיון. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> אבל החתימה הדיגיטלית היא אחרי השיחה עם רופא שהוא מוציא, ואני יכולה להגיד את זה על עצמי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו לא מדברים על מחלה כרונית. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> מה זה משנה מחלה כרונית או לא? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> תנו לי לסיים את דבריי ואז אני אוכל להבהיר את המסר כדי שאנחנו נבין את זה בצורה מדויקת יותר. תלמיד שמוכר בבית הספר ופקד את המוסד החינוכי באופן קבוע, וב-01 בספטמבר או בתחילת שנת הלימודים ההורים הגישו בקשה לזכאות להצטרף לתוכנית, אנחנו מחויבים. על כל תלמיד כמו שאמרתי, זה החיבור שלנו. זה משרד החינוך. זה התפקיד שלנו, לבדוק אם הוא היה בבית הספר, כי אנחנו רוצים לבנות לו תוכנית אישית. אותו תלמיד שהביא את האישור הזה, אנחנו מדברים עם בית ספר ואנחנו רואים שהוא פקד את בית הספר, היה בבית הספר. יכול להיות שהיו שם קשיים. הרי לא כולם חלילה חולים אונקולוגים. יש לנו גם הרבה מחלות כרוניות ונפשיות. יש לנו עוד מצבים רפואיים רבים. המגוון הוא באמת עצום ואז אתה אומר, רגע, למה עכשיו הוא נכנס לתוכנית והחתימה הדיגיטלית? האם רופא ראה אותו? הרבה פעמים אנחנו מבקשים להבין כי אנחנו רוצים באמת להתאים, לא כי אנחנו רופאות חלילה, לא כי אנחנו יודעות. אנחנו מדברים עם ההורים באופן סדור, אבל כאתה מקבל חתימה דיגיטלית מרופא משפחה שלא ראה את התלמיד - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> איך את יודעת? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> בשיחה עם ההורים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני חייבת להגיד לך, אני לא מבינה את הדבר הזה. רופא של קופת חולים שנתן לילד חופשת מחלה של למעלה מ-21 ימים - - - << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> בשיחת טלפון לרופא הוא מוציא אישור והאישור הוא דיגיטלי. אני מגישה בקשה להוציא אישור רפואי. הרופאה תמיד מתקשרת, הכול בסדר? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> את אומרת "תמיד", אז בואו לא נגיד תמיד. את יכולה להגיד לרוב. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> אין אישור דיגיטלי לשנה בלי שהרופא מאשר. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> בואו רגע נעשה סדר. יש תחומים שהם תחת אחריות משרד הבריאות ויש תחומים שהם תחת אחריות משרד החינוך. במחילה מכבודו של משרד החינוך, זה לא עניינכם. ההורה קיבל את האישור מהרופא, זה שייך לרופא. אם יש בעיות תיפנו למשרד הבריאות. אי אפשר להתערב. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> אני רוצה רק להגיד פה משהו. זה לא כי אנחנו רוצות להתערב או לדעת מה יש לילד. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אז תשאלו את ההורה. זה חשוב מה שאת אומרת, כי אם היה קשר טוב עם ההורה כמו שנטען פה, אפשר לשאול את ההורה מה יש לילד. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> זה רק בפנייה. רק הם התחילו. אנחנו עדיין לא מכירים את ההורים. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> איך לא מכירים? את הרגע אומרת שעל סמך שנה שעברה אתם רואים - - - << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> לא, אני מדברת על פנייה חדשה. דיברנו על פנייה חדשה. לא מכירים את הילד וקיבלנו אישור לשנה שלמה. ברגע שיש אישור דיגיטלי לשנה שלמה - - - << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> חתום על ידי רופא. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> חתום על ידי רופא. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> נגמר. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> אנחנו לא יודעים. המחוז מרים דגל אדום. בית הספר מרים דגל אדום. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> זה לא התפקיד שלכם, שלומו של הילד. אם הרופא אישר - - - << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אני אשמח שורד תסיים. התחושה שזה מייצר זה חוסר אמון. צריך לשים את זה על השולחן. זה מרגיש שמייצרים חוסר אמון למחלה של הילד. גם כשאת מתייחסת לדברים, אפרת, אם הורה מביא מכתב מרופא שהילד שלו חולה, באמת ריבונו של עולם, למה הוא צריך להוכיח במה הילד שלו חולה? מספיק. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אנחנו לא מבקשים מה המחלה, אנחנו מבקשים הבהרה. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> תדייקי על ההבהרה. זה מקפיץ אותם ולא סתם, אז תדייקי כי אולי אנחנו לא מבינות אותך. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> כשאנחנו מדברים גם עם ההורים ואנחנו שואלים אותם, הרופא ראה אותו? אתם בדקתם מה קורה? אני מזכירה את תחילת דבריי. אני חושבת שכולנו תמימי דעים. המטרה שלנו היא לעזור לתלמיד גם ברציפות הלימודית שלו וגם לראות שאם הוא מתאים בחזרה שלו לתוכנית והוא יכול להיות משולב - - - << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אפרת, אני מצטערת, אי אפשר ללכת לצדדים. אני רוצה לשמוע על ההבהרה. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אני לא הולכת לצדדים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> יש צורך בהבהרה או אפשר לוותר על ההבהרה הזו? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> גם בתקנות יש צורך בהבהרה. << אורח >> גאולה קשת: << אורח >> אני לא מבינה איך אפשר לתת מענה נכון לילד אם לא יודעים מה הבעיה שלו. איזה מענה הם יתנו לו, רגשי, מתמטיקה? << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> לא מדובר על מענה, מדובר על זכאות. קודם כל יש זכאות. אחרי זה בתהליך של התאמה הם ידעו את הדברים. לא יתכן שעדה מתקשרת אליי, אני רוצה לקבל אישור פסיכיאטרי לדעת אם הבן שלך קיבל טיפול תרופתי חדש, ויש לי את זה גם מוקלט, ולא רק אצלי, ברוחבי אצל הרבה הורים. לא יתכן דבר כזה. יש לי גם ילד אונקולוגי, יש לי גם ילד עם בעיות. לגבי הילד האונקולוגי הם לא מתייחסים כי אין מה לעשות, אבל ילדים שמאובחנים על הרצף, עם בעיות נפשיות וכאלה, וספציפית אצל ילדים על הרצף עם בעיות נפשיות, עם חרדות הם דורשים לבקש אישורים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> משרד הבריאות נמצא פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני תוהה אם יש לרופאים של קופת חולים איזו שהיא מגבלה? אני יודעת שהרופאים יכולים לקרוא למשל חוות דעת של רופא מקצועי מבית חולים. על סמך זה נותנים את האישור. אין מגבלה? אפשר לתת פשוט חופשת מחלה של שנה? << אורח >> דינה צימרמן: << אורח >> זה תלוי מה שאת אומרת בקשר למה שקורה בדרך כלל ומה שכתבתם בתקנות. בדרך כלל מקובל שרופא משפחה יכול לתת את זה או עד 30 יום או עד 90 יום, ובאיזה שהוא שלב צריך לבוא לרופא תעסוקתי אם אנחנו מדברים על עבודה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, על תלמידים. << אורח >> דינה צימרמן: << אורח >> על תלמידים - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אין כללים. << אורח >> דינה צימרמן: << אורח >> אין כללים חוץ מזה שמתחת לחמישה ימים לא צריך אישור רפואי בכלל, והשאר זה איך שזה כתוב בתקנות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רוצה להבין מה מבחינת קופת החולים חל על רופא של קופת חולים, רופא ילדים? << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> הוא יכול לתת כמה ימי מחלה בלי לראות את הילד, יומיים, שלושה, 21? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> או כשהוא רואה את הילד. << אורח >> איילת נבט: << אורח >> אני רוצה להתייחס. אני ד"ר איילת נבט, אני רופאת ילדים ואחראית על רפואת הילדים בכללית. בדרך כלל אנחנו נותנים אישורי מחלה קצרים, אבל היה וילד באמת נכנס לאירוע של מחלה ממושכת, נפשית, גופנית, לא משנה מה, בשביל לתת אישור כל כך ארוך של שנה, בדרך כלל אנחנו מסתמכים על חוות דעת מקצועית של מומחים. יכול להיות שיש פה רופאים שלא עושים את תפקידם נאמנה. בהחלט אפשר להציף את זה אלינו ואנחנו נבדוק האם ניתן פה אישור שלא כדין מסיבות שהן לא מקצועיות. כמובן שצריך להציף את זה כולל השלכות משפטיות לאותו רופא. בהחלט אפשר לפנות אלינו כגורמים רפואיים, ארגונים רפואיים כדי שנבדוק אם יש לכם שאלה לגבי התוקף של האישור הזה. רופאים בהחלט יכולים לתת אישור מחלה ממושך כתוצאה ממצב רפואי מתמשך. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> תודה רבה, ד"ר נבט. אני רוצה רגע להגיד כדי שנוכל רגע לפתור את הסוגיה. אנחנו מכירות גם מתחומים אחרים שלפעמים אנחנו מזהים נקודה ספציפית של רופא מסוים או משהו מסוים, חלילה מבלי להכתים ומבלי לדעת. אני לא יודעת מה קורה פה ספציפית. אני מכירה את זה מעולמות אחרים. אם אתן מזהות במשרד החינוך שיש בעיה עם מרפאה ספציפית או עם משהו מסוים, אומרת פה ד"ר נבט, תיפנו אליי, אבל אי אפשר שכלל המשפחות ישלמו על זה את המחיר, לכן הדבר הזה צריך להיות ממש במשורה, במקרים חריגים וגם צריך לכמת. מה שלא מודדים אי אפשר לנהל. << אורח >> דינה צימרמן: << אורח >> אני אשמח להגיד טיפה יותר. אני רופאת ילדים שגם עבדתי 30 שנה בקופה אחרת, כמעט כל קופה במדינת ישראל. אנחנו צריכים לעשות הבדל בין הזכאות שהילד צריך להיכנס לזה כי הילד צריך מענה מרבי, ואיזה שהוא מנגנון שלא קיים בתקנות להבהרות על הדרך, כי אם כל המטרה היא לתת לילד מענה מיטבי לצרכים החינוכיים שלו, אז הצרכים החינוכיים ישתנו במצב הרפואי. רוב הפעמים זה לא נכון שנה שלמה שהכול יהיה אותו דבר, ולכן נכון לחשוב על דרכי קשר גם בין המערכת החינוכית והרופא המטפל, דרך ההורים או בדרך אחרת, כך שתהיה איזו שהיא הסתכלות על מה באמת קורה לילד, שהוא מקבל מענה תוך כדי לקיחה בחשבון שאנחנו לא רוצים להעמיס על הרופאים סתם למלא עוד טופס ועוד טופס בשביל הטופסולוגיה. אם אנחנו מדברים על איזה שהוא מענה אישי לילד, מישהו צריך לעדכן את המצב הרפואי, כי מצבים רפואיים, נפשיים ודברים כאלו במיוחד בילדים הם מאוד דינמיים, והמטרה של כולנו צריכה להיות לקדם את הילד. בסוף אנחנו רוצים שהילד תוך כדי המחלה שלו יתקדם, יגדל, יתפתח. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> דינה, אבל זה גם זכות של ההורה אם הוא רוצה לחשוף את הפרטים. לפעמים אותם ילדים הם מגיעים מאלימות ומאונס, ואותם הורים, אין להם את היכולת לבוא ולחשוף. הם אומרים, אוקיי, הילד שלי קיבל זכאות, הצוות החינוכי מכיר. אני חושבת שעוד לפני הזכאות אנחנו מדברים על האישור. היום המנגנון החדש שלהם לשים אותנו בהמתנה, שלום, האישור הוא נכון, הוא לשנה אבל אנחנו מבקשים מהרופא שיתקן את האישור, שהאישור הוא לתוכנית ילדים חולים והילד הזה נכנס למאגר המתנה נוסף. << אורח >> דינה צימרמן: << אורח >> בתור מי שמאוד מעורבת בתהליכים של משרד החינוך לצרכים אחרים בוועדה הבין-משרדית לסייעות ודברים כאלו, אני מבינה מה זה השלמת חיסונים. הורה שלא חתם, אין רשות משפטית לעשות את זה. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> זה ברור, אבל דווקא מה שאת אומרת הוא חשוב כדי להבין, ואמרתי את זה קודם, שאימא או אבא שמגישים בקשה ולא עשו את הדבר הבסיסי ביותר של לחתום, היה להם הרבה יותר מידי על הראש. << אורח >> דינה צימרמן: << אורח >> נכון. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> לכן צריך לעשות להם כמה שפחות על הראש. על החתימה אני מסכימה, צריך להחזיר, אבל בדיוק מאותו מקום צריך להבין שהביורוקרטיה הזו, אין לה מקום במצב שהילדים האלה נמצאים במשפחות שלהם. << אורח >> דינה צימרמן: << אורח >> הדוגמה שהיא הביאה דווקא מהרופאים, היה רופא שלא כתב את הזמן. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אמרה פה גם ד"ר נבט, אם יש בעיה ספציפית עם רופא, עם מרפאה, תיפנו ויתקבל מענה. << אורח >> דינה צימרמן: << אורח >> אנחנו מדברים על שני דברים שונים. היה זמן אחד שהוא כתב את זה לשנה ואולי זה לא נכון, וזה צריך להבהיר מולם. אנחנו מדברים שטכני הגיעה בקשה, הילד צריך ללמוד בבית, בלי שום טווח, אז איך אפשר? << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> כמה כאלה פניות יש? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> זה בתוך ה-25%. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אבל כמה מה-25%? אנחנו מדברות על חצי אחוז. כמה זה מתוכם? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> כמה מתוכם רק האישורים הרפואיים? << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> לא האישורים הרפואיים. מה שהיא אומרת, שפנו בעלמא לתת לו אישור. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אישורים, אנחנו יכולים לעשות מיפוי. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> נשמח, וגם באמת ככה נוכל לקיים את הדיון. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אני רגע לעבור לחברה האזרחית גם ולמשפחות. שרונה נמר, יו"ר המטה לקידום החינוך לילדים חולים, בבקשה. << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> קודם כל תודה לכם, תודה למשרד החינוך שנמצא פה. זה לא מובן מאליו. כל הנושא של האישורים הרפואיים, אני רוצה רק להוסיף דבר אחד. ברגע שמבקשים מהורה, תביא אישור מרופא מומחה, זה אומר שאני רוצה לדעת מתי הילד היה מאושפז, מתי הוא עבר את הניתוח, כל מיני שאלות שנציגות של המוקד שואלות, אז כשאנחנו מעבירים את זה למשרד החינוך, הם מטפלים בזה, אבל כמה הורים באמת נתקלו והיו צריכים להעביר עוד אישור? << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> שרונה, זה אנחנו נאמר לסיכום של הפרוטוקול, שזה יפסק. אי אפשר לטרטר עוד עם הביורוקרטיה. יש את התקנות. הן מאוד ברורות. יש זכאות. מקרים חריגים אפשר לבקש הבהרה. << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> אני מאשר חופשת מחלה לילד עקב מצב רפואי מתאריך עד תאריך. זהו. זה מה שמשרד החינוך צריך ועל סמך זה לאשר. אם אחר כך הילד, באמת יש לו מצב רפואי מורכב וצריך לאשר כל מיני דברים, אפשר אחרי זה לדבר עם בית הספר, לדבר עם ההורים, שזה מוביל לדבר השני. בהרבה מקרים לא מדברים עם ההורים. המשפחה מחכה לאישור, יש בעיה מול בית הספר. בית הספר מדבר עם המחוז, מדברים עם המדריכה המחוזית. ההורים יושבים בבית ומחכים שבוע, שבועיים, שלושה, ארבעה. אף אחד לא מדבר עם ההורים. לא מתקשרים להורים, תקשיבו, זה נמצא כרגע במצב של המתנה, אנחנו נהיה אתכם בקשר, ואז מה קורה? ההורים פונים אלינו – תגידו, אני כבר חודש מחכה, לא קיבלתי תשובה, מה קורה פה? כשאני פונה אז הם אומרים, אה, כן, זה מחכה במחוז. למה אתם לא אומרים? אה, נכון, אנחנו נתקשר להורים ונגיד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הזמן הוא שבעה ימים. << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> זה לא תמיד שבעה ימים. חבל שאין אחוזים קצת יותר מדויקים. יש הורים שמקבלים גם אחרי יומיים תשובה חיובית, אבל יש הורים גם שמחכים חודש ויותר. אין דבר כזה מקרה קצה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יכול להיות שהורה שהגיש בקשה, שהכול חתום, האישור של הרופא תקין ויחכה חודש מטעמים אובייקטיביים? << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> כן, כי אין להם צוות. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> סליחה, אני מבקשת רק לא לדבר בשמנו, בבקשה. לא להגיד אין לנו צוות. אני אומרת, יש לנו צוותים בכל המחוזות. ברגע שפנייה מגיעה אלינו היא מטופלת. כרגע בואו נסתכל על התמונה המלאה. אנחנו מדברים רק על 25% מתוך כלל הפניות, וברור לי לגמרי שה-25% האלו, רבע מהפניות הן באמת מדויקות. ברגע שמגיעה פנייה אנחנו עושים עוד עבודה. אנחנו מטמיעים את זה גם עם הצוותים שלנו. אנחנו מקיימים פגישות אחת לשבוע עם כולם לבדוק מה קורה. גם אנחנו שואלות כמטה, כמנהלות התוכנית את הצוותים, דיברתם עם הילד? דיברתם עם ההורה? הרבה פעמים גם נדרשת עבודה שלנו. גם זה נעשה. יש מקרים בהם אנחנו מבינים שאולי באמת ההורים לא קיבלו איזה שהוא מענה. אנחנו דואגים שהם יקבלו את המענה ואת הטלפון במיידי, לא משנה ממי, אם זה מצוות התוכנית או מבית הספר או מהמפקחת. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> סליחה שאני מתערבת. גם אם לעדכן אותם שלוקח עוד קצת זמן. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אבל אתן שומעות שיש פה פידבק אחר? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אני אגיד גם למה. גם אני הייתי בתקשורת עם הורים באופן אישי מרגע שהתוכנית הגיעה אליי. הרבה פעמים הם לא מחברים. אם את לא אמרת, אני מהתוכנית תלמידים חולים בביתם או מסגרת התוכנית, הרבה פעמים קשה להם לקשר. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> זה בדיוק העניין של לתווך ולהסביר להם. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> נכון, ועל זה אנחנו ממש עובדים עכשיו. זה בדיוק התפקיד שלנו. כל מה שקשור לתיווך, לעבודה שלנו כמשרד מולם. כן חשוב לי לומר עוד משהו בהקשר של מסמך רפואי כזה או אחר. קודם כל אין לנו אפשרות לפנות לקופות החולים. אני לא יכולה לפנות כמשרד חינוך לקופות החולים, אבל כן נעשית עבודה עם משרד הבריאות ודיוק מול משרד הבריאות, ואנחנו עובדים איתם בוועדות נוספות. נכון שיש מחלה. זה יכול להיות כמו שאמרתי, מחלות מגוונות. חשוב מאוד להקשיב לצוות החינוכי. חשוב להקשיב לילד וגם להורים. צריך לשמוע את כל הצדדים, לתת את התוכנית המיטבית לתלמיד. לפעמים גם הורה שהביא את האישור הרפואי המתאים וזה ברור והוא זכאי לתוכנית, אנחנו מנסים לראות שזה נכון לתלמיד בכלל לא להגיע לבית ספר. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> אם רופא רשם, זה לא התפקיד שלכם לבחון את זה ולהתקשר להורה, להגיד, ראינו את הילד בקניון אז אנחנו לא חושבים שהילד שלה חולה. לא יקרה דבר כזה. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> נלה, רק רגע, תיכף את תקבלי גם זכות דיבור אחרי שרונה. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> צריך לזכור שהילד הזה בסוף הופך להיות בוגר שהוא צריך להיות בוגר עצמאי ולרכוש כלים. זאת האחריות שלנו. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אפרת, אני חושבת שההבחנה המבדלת פה היא בין הזמן של ההכרה בזכאות, שפה התקנות כמו שאמרתי קודם, לא מסמיכות אתכם. זה כתוב מאוד ברור איך. מקרים חריגים אתן יכולות לבקש הבהרה, אבל זה לא יכול להיות שיש רבע מהילדים שמחכים. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אנחנו נגיש לכם את הנתון המדויק. לא רבע מהמקרים הם על זה. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אני יודעת לעשות הרבה דברים. קוסמת אני לא. למפות נתונים שלא הגשתם לנו, אי אפשר לדעת. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> את צודקת. אנחנו נעשה את העבודה שלנו ואנחנו נדייק את זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כמה בקשות נדחו והאם יש לכם את הסיבות לדחייה, מתוך ה-1,024? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> חלקם עדיין בתהליך. יכול להיות שחלקם יאושרו לתוכנית. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אפרת, תעני לה בבירור. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אני כרגע לא יודעת לשלוף את הנתונים. אנחנו נעשה את הדיוק בדיוק כמו שנתבקשנו כאן ואתם תקבלו את הנתונים במדויק. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> שרונה. << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> ביקשנו שטופס אישור הורים יהיה דיגיטלי מכיוון שהיום ההורה צריך להדפיס את המסמך, לחתום, לסרוק ולשלוח. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> הם מסתבכים גם עם הפורטל. << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> אם חסרה חתימה, ההורה שוב צריך להדפיס, שוב למלא. ההורים יוצאים לחנות צילום, משלמים כסף כדי לשלוח מסמך, אז אנחנו נורא נשמח שזה יהיה דיגיטלי. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> ורד, אפשר התייחסותך? << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> כן. זה בתהליך. אנחנו עובדים על זה. << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> אבל שזה יקרה כמה שיותר מהר כי זה מקשה בצורה משמעותית. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> זה בתהליך, כבר בשלבים מתקדמים. אנחנו עובדים על זה. התחלנו עם דיגיטציה גם בדברים אחרים בתוך התהליך, עם חתימות של מורים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> מצוין. את יודעת להגיד לנו הערכת זמנים פחות או יותר? << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> רק אתמול דיברתי עם המוקד לגבי הדבר הזה. הוא רק אמר לי, זה בתהליך מואץ. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> הוועדה תשמח לקבל עדכון לגבי סד הזמנים לזה, כי קיבלנו המון פניות על הדבר הזה. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> בסדר גמור. << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> רק עוד דבר אחרון. ילדים שלומדים חלקית, חלק מהזמן הם מקבלים את השירות וחלק מהזמן הם בבית הספר, יש להם סל אישי. הסל האישי הזה, כרגע מה שקורה בהרבה מקרים, הוא פשוט נבלע בתוך בית הספר והילד לא מקבל אותו. אנחנו מבקשים שהסל הזה לא ייטמע בתוך בית הספר ויעלם. אם הילד לא מגיע בכלל או מגיע חלקית זה עדיין הסל של הילד. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> שרונה, לא הבנתי. את מדברת על ילדים עם צרכים מיוחדים, על ועדה בין-מקצועית שמתאימה להם ואז הם נמצאים בבית, לא מגיעה אליהם ההוראה המתקנת? << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> זה מגיע לילדים אחרים. ילדים פשוט מקבלים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אבל זה לא לפי ועדת אפיון וזכאות? << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> זה שלו אבל מה שהמנהלת אומרת, הילד לא מגיע בכלל, אז אני לא יכולה כרגע לתת לו. בית ספר ייקח את זה. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אם הוא נמצא כל הזמן בבית, הוא בכלל לא מקבל את הסל האישי שלו. << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> לא. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> ואם הוא בהיברידיות אז הוא מקבל רק כשהוא מגיע לבית הספר? << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> לפעמים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש גם שעות שמקבלים בבית, של הוראה תומכת, שעות טיפול. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> היא מדברת על ה-50% כרגע, על אותם ילדים שהולכים חלק וחלק לא. כשהם מגיעים למסגרת הם אומרים, אוקיי, בגלל שאתם מגיעים 50%, אין לנו קלינאית ואין לנו מרפאה, וכל אלה הלכו לסל של ילד אחר. יוצא מצב שגם במסגרת הזאת אין, בתוך הבית כי פרא-רפואי חסר, אין מה לעשות, אז הילד לא מקבל פרא-רפואי בבית ולא במסגרת. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> נשמח להתייחסותן של נציגות משרד הבריאות. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> זה יותר קשור לתיווך בין המסגרת. << אורח >> ערן יונגר: << אורח >> אני אשמח גם לספר מה קורה בבתי הספר, בתור מנהל בית ספר. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> כמו שאמרתי, בין בתי הספר יש גם מגוון בין שלבי החינוך, וזה אומר גם בשלבי החינוך בגילים וגם מבחינת המסגרת, האם זו מסגרת של חינוך מיוחד או מסגרת של חינוך רגיל, וגם כאן אנחנו נדרשים לדיוק מול שאר הצוותים. יש בעיה של מטפלים פרא-רפואיים, אין ספק. יש מחסור במדינת ישראל בכלל במקצועות הפרא-רפואיים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> את בעצם אומרת שאת מבחינה בין ילדים שמשולבים בחינוך הרגיל, לא בתוך כיתות תקשורת ששם אין את הבעיה הזו בעצם, רק בבתי ספר שמשלבים? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> בדרך כלל. שם נדרש הטיפול ובאמת אנחנו מכירים את המחסור הזה ממקומות אחרים, מטיפולים אחרים של תלמידים נוספים. זה בדיוק העבודה שלנו. אם תירצו אחר כך, נמצאת איתנו בזום גם נציגה שלנו מאגף החינוך המיוחד שתדבר גם על תלמידים שמאושפזים. אני חושבת שגם כאן זה בדיוק החיבור שלנו, העבודה שלנו בתוך המטה של המשרד. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אשמח לקבל גם על זה דיווח לוועדה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הטיפול הפרא-רפואי יגיע תמיד מהפול של בית הספר, מסל שלו או שלכם יש? איך זה הולך? << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> גם לנו יש במאגר. בתוך המאגר שיש גם מורים, יש לנו גם מטפלים פרא-רפואיים שגם הם נותנים את המענה. << אורח >> גאולה קשת: << אורח >> וזה רק לילדים בחינוך המיוחד או גם לילדים בחינוך הרגיל? פרא-רפואי גם חינוך רגיל. יש אפשרות להמרה משעות הוראה לשעות טיפול. סל אישי זה רק לחינוך מיוחד. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> נכון מאוד. << אורח >> גאולה קשת: << אורח >> וסל אישי בכלל יושב בבית ספר. << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> הערה אחרונה לפרוטוקול, חשוב מאוד. ביקשנו בגלל שיש חוסר במורים, במיוחד מורים לבגרויות, וגם רואים את זה בעוד מקצועות אבל במיוחד בבגרויות, שיאשרו למורים שעות נוספות. זה אומר שמורה שיש לו 100% בתוך בית ספר לא יכול להגיע לבית ללמד את הילד. לא מאשרים להם. זה אומר שיש ילדים שפשוט לא לומדים מקצועות מסוימים בגלל שהמורה, יש לו 100% והוא לא יכול לתת יותר, אז שיאשרו שעות נוספות ואז מורים יכולים להגיע ואתה פותר פה בעיה מאוד משמעותית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש ילדים שלא ניגשים לבגרות בגלל זה? << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> כן, או שאומרים להם, השנה תלמדו מקצוע כזה כי יש לי מורה כזה ואין לי מורה אחר. אולי שנה הבאה יתנו לך. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> יש ילדים שבתקופת בגרות ואין להם מורים כבר מעל חודשיים. << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> יש חוסר במורים כי המורים עושים 100%. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> יש מורים שרוצים לעשות מעל 100%? << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> יש. << אורח >> ערן יונגר: << אורח >> ברור, אבל משרד החינוך לא מאפשר להם. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> תיכף גם ערן יתייחס לזה. אני צריכה שתיתני ממש מילת סיכום או שסיימת? << אורח >> שרונה נמר: << אורח >> סיימתי. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אוקיי, אז אנחנו נעבור לנלה ואחר כך ערן. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> רק לגבי האישור הרפואי הנוסף. אותה המתנה זה שהם מתקשרים ומבקשים מתאריך לתאריך ושהרופא ירשום שההמלצה לתוכנית לילדים חולים. רופא ילדים לא רוצה לתת הפנייה ספציפית של אישור מחלה לתוכנית מסוימת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הם יודעים בכלל מה זה, הרופאים? << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> לא, הם לא יודעים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז למה לדרוש כזה דבר? << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> ואז הילדים האלה בפול של ה-1,024. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> אם יש משהו ספציפי נשמח לדעת מי הפנה, מי דיבר, כי אני לא מכירה. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> אין בעיה. קודם כל אני באמת רוצה להגיד שהעבודה שלכם מדהימה, ומקדימה מדע שבאמת הצלחנו להעביר את זה למשרד החינוך, העבודה שלכם היא מצוינת. לא משהו באופן אישי. אני כמו עכבר ניסיונות. כמו שספגתי מקדימה מדע, גם פה היום. כשאתם באים ואומרים, אנחנו נתנו זכאות ל-X, מצוין שנתתם זכאות. תודה רבה. בפועל כמה מהם מקבלים את התוכנית המלאה? אני אגיד עליי. אני רודפת אחרי סייעת מספר חודשים, ומה אתם אומרים? למה אתם לא פונים לקודקודים? אני לא רוצה לפנות לקודקודים. אני רוצה לדעת מה כל הורה סביר שאין לו את המסוגלות שלי, עובר במערכת החינוך הזאת, או לחלופין הבן שלי, לא היה לו שיבוץ במערכת. התקשרו אליי, הילד שלך לא משובץ למערכת. המתנתי בין שלושה לארבעה חודשים. זה במלחמות, כן? אבל אין תוכנית לילד. הקשר ביניכם לבין ההורים לבין המסגרת הוא בסדר, אבל הוא מאוד קלוש. מנהלות בית הספר מתחלפות, מחנכים מתחלפים. אין קשר בסופו של דבר. דבר נוסף. כשאתם אומרים שגדל מספר של הוראה, נכון, כי אתם מחייבים מורים לתת בין שמונה לעשר שעות כדי לקבל שכר גבוה בתוכנית לילדים חולים. הפול, נכון, גדל. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> אנחנו לא מחייבים מורים. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> המורה שעובד בתוכנית ילדים חולים שהוא לא משויך למסגרת בית הספר, הוא לא יקבל את אותו שכר. יש פער בשכר. אותם מורים נרשמים למערכת בית הספר והם נותנים את השמונה-עשר שעות כדי לתת לתוכנית לילדים חולים ולקבל את השכר הגבוה. דבר נוסף. אתם אמרתם שיש לנו את כל הקבצים, יפתחו לילדים, את התוכנות ואת כל הדברים ללמידה. לא קיים. מורים צריכים להילחם. אני צריכה לתת סיסמה של הילד הקטן שלי שיתחברו. ילדים חולים הם לא כולם באותה רמה. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> כל תלמי שמשויך לבית הספר, בית הספר הרי רוכש. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> הם לא מקבלים. אתם הבטחתם שכל מורה שנמצא בתוכנית יקבל סיסמה לכל התכנים ולכל האפליקציות כדי להתאים את התוכנית לאותו ילד. חומרי למידה, אותו דבר. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> חסרים חומרי למידה ודפים. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> לא ניתנים בכלל. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אוקיי. תרשמו ותתייחסו. אני רק רוצה שכל נציגי הציבור שהגיעו יוכלו לדבר. ערן, בבקשה, רק שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> ערן יונגר: << אורח >> שמי ערן יונגר. נעים מאוד. אני מנהל את מערך השטח ב"מנהיגים". "מנהיגים" זה ארגון המנהלים, ובעצמי ניהלתי תיכון עד לא מכבר בכפר הירוק, הרבה שנים במערכת החינוך. לפני זה כמובן כאיש חינוך, מחנך ורכז שכבות וכו'. אני רק רוצה למסגר את האירוע. כשאנחנו מדברים על ילדים חולים, אנחנו מדברים לא על לימודים בעיניי כאיש חינוך, אלא על החיים שלהם. אם עכשיו יש לי תלמיד או תלמידה, והיה לי, במשבר נפשי, אונקולוגי, והילד הזה כרגע הוא חולה והוא בבית, אני כמורה, אני כמנהל, אם אני לוקח אחריות על הלמידה שלו, זה רק ה-by product. אתם מבינים את זה. הילד הזה צריך תקווה. הוא צריך מישהו שייתן לו תקווה. אני כמורה, כמנהל רוצה לתת לו תקווה, להגיד לו, תקשיב, אני רוצה להשקיע בך. אני בא אליך הביתה. אני אהפוך את העולם. אני אוריד את הירח כי אני רוצה שאתה תחיה ואני רוצה שאתה תחלים. הלימודים זה האמצעי שלי. זה לא המטרה. עכשיו רוצה רגע לתת לכם את המצב בשטח בתור מנהלים, בתור מורים. אני מדבר עכשיו בתור מישהו שפוגש מאות מנהלים וגם כמובן מהניסיון האישי שלי, איפה נמצאות הבעיות בתוך הרצון הטוב, ויש פה רצון טוב והמון עבודה שלכם. אני רוצה רגע לתת את הבעיות. הדבר הראשון הוא להבין. מי שייתן את הפתרון הכי טוב זה המנהלים, למה? כי הם נמצאים בשטח. אני בתור מנהל, אם תיתנו לי את האוטונומיה לטפל בילד, אני אעשה את זה הכי טוב מכולם, ואני אסביר את זה מאוד פשוט. בואו נתחיל וניתן שתיים-שלוש קצה מאוד פשוטות. נקודה ראשונה, מנהלי תיכון. יש לי ילד/ה שהוא צריך לגשת לבגרות. הבגרות לא מעניינת. אותי מעניין הילד שהוא ירגיש משמעות. אני בא למורים שלי, אומר, אני רוצה שתלמדו את הילד. בטח שנלמד אבל מי משלם לנו? כל התיכונים בארץ, משרד החינוך לא משלם להם משכורת אלא הם בבעלויות, רשות, עמותה, רשת. אומר משרד החינוך, לא, לא, בית הספר לא יקבל כסף וייתן למורה כמו שאנחנו עושים בכל הדברים, אלא שהמורה יפתח עוד תיק ועוד מעסיק שנקרא משרד החינוך ואז הוא יקבל כסף על הדבר. למה לכל המורים שלי אני יכול לשלם דרך בית ספר? תנו לי את האוטונומיה. אני אתן למורה שלי משכורת והוא ירדוף אחרי הילד כי הוא רוצה שהילד הזה, עוד פעם תזכרו, לא רק שהוא ייגש לבגרות אלא שהוא יהיה שמח, שהוא יעשה את הפרופסיה שלו. הבנתם את הבעיה? << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> הבנו את הבעיה אבל אני רגע עוצרת אותך. משרד החינוך, היועצת המשפטית ואני כן נשמח להתייחסות לזה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא נשמע משהו בשמיים. הרי זאת בעיה בטוח רוחבית. היא מתייחסת לכל הילדים הגדולים בעצם. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> כל נושא העסקת עובדי הוראה, יש חוקים. הם יושבים במינהל כוח אדם בהוראה במשרד החינוך מול האוצר. אתם צריכים להבין שזה לא משהו שלנו כתוכנית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ברור. קודם כל זה לא חוקי-אב. אלה כללים שאפשר לשנות אותם. << אורח >> ערן יונגר: << אורח >> זה הפרוצדורות שלכם. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> מה שהוא אומר, כן, זה במשרד החינוך. זה כוח אדם בהוראה, העסקת עובדי הוראה לכשעצמם מול האוצר, מול תנאי העבודה שלהם, תנאי השכר שלהם. גם עם ארגוני מורים, לכן זה צד שצריך להעלות. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אבל אתן מבינות שזה מכשול רציני וזה משהו, עם כל הכבוד, זוטות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> למרבה הצער זו גם לא איזו בעיה שהולכת להיפתר. יהיו בעיות כאלה תמיד. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> רק לומר, אמנם אנחנו משרד החינוך. << אורח >> ערן יונגר: << אורח >> אני יודע שאתן לא כל משרד החינוך. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אנחנו בתוכנית. לא את הכול אנחנו יכולים לפתור. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אתן תוכלי להביא את זה אצלכם בתוך המשרד ולחזור לוועדה עם תשובה? אגב, אני לא מקלה ראש. זה משהו שקשה לפתור אותו אבל על פניו אפשר לפתור אותו. פתרנו דברים יותר קשים. << אורח >> ורד יחזקאל: << אורח >> תוך כדי שהוא דיבר רשמנו לפנינו. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> תודה רבה. << אורח >> ערן יונגר: << אורח >> נקודה שנייה שהיא עוד יותר מהותית. אני כבר עובד משרד החינוך. אני ב"אופק חדש". יש לי יסודי, חטיבת ביניים. המורים שלי הם עובדים במשרה מלאה. יש פה מקרה קיצוני. צריך להבין את האירוע. ילד חולה זה מקרה קיצוני. אני פונה למחנכת, אומר לה, בואי אני אתן לך עוד שעות. היא אומרת, בטח שאני רוצה אבל אתה לא יכול לתת לי עוד שעות. אני במשרה מלאה. 60% לפי הסקרים שלנו והבדיקות שלנו, מנהלים אומרים אין לנו מספיק מורים. מה זה אומר? זה אומר שבמצב קיצוני כזה שאין מספיק מורים ומנגד יש ילדים חולים, תעבירו בבקשה תקנת הוראת שעה. תאפשרו למורים לעבוד יותר מ-100% משרה למען הילדים החולים כדי שאני אוכל לגשת אליו הביתה. זה א-ב של היגיון, לא? 100%, אסור לך ללכת עכשיו לעבוד עוד שעות. << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> אותו דבר לסייעות. << אורח >> ערן יונגר: << אורח >> אותו דבר סייעות. אותו אירוע בדיוק. הדבר השלישי והאחרון שנורא חשוב לי רגע שהוועדה תשים לב, וזה אתם צריכים לדעת לדעתי גם לשנות. ילד הוא צריך case manager ואז הכול היה משתנה. מי ה-case manager בבית ספר? קודם כל היועצת. היועצת היא case manager, המנהל הוא case manager. הוא צריך לתת הרי את המענה הכולל. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> היועצת, יש לה רק עוד 10,000 תפקידים במקביל. << אורח >> ערן יונגר: << אורח >> בדיוק. כשיש לי ילד חולה ברור שאני אלך לעשות לו ביקורי בית גם בתור מנהל, גם בתוך מחנך, גם יועצת, אבל כמובן אף אחד לא משלם לי על זה. אני רוצה שתגדירו שעות ל-case manager ואז אני אומר ליועצת שלי, את תעבדי יותר מ-100% משרה, נכון, אבל את ה-case manager, וקיבלת על זה עוד שעה במערכת ואת דואגת שכל אחד ייתן את המענה ויראה את הילד הזה, וזה לא משנה לי אם הוא בכיתה א' או בכיתה י"ב. תנו לנו את האוטונומיה וזה יקרה. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> תודה. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> רק לומר על זה שהתנאים וגובה השכר נקבעו בהנחיית הממונה על השכר באוצר. נקבע שלא ניתן לחרוג מ-100%. << אורח >> ערן יונגר: << אורח >> אתם יכולים להוציא הוראת שעה. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> כמו שאמרתי, נעשה בדיקה, נעלה את זה אצלנו במשרד. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אנחנו נשקול לקיים על זה דיון נפרד וייעודי. תודה. יעלה ילין, מורה בכירה בחינוך המיוחד, מטפלת רגשית. << אורח >> יעלה ילין: << אורח >> שלום, אני אציג את הדברים שלי. כתבתי אותם כי יש לנו זמן מוגבל לדבר ואני רוצה להספיק הכול. אחר כך אני אענה על שאלות אם יהיו. אני בעצמי עד גיל 11, חצי גדלתי בבית חולים אחרי פציעה קשה. עברתי המון ניתוחים, עמוד שדרה, שתלים וכדומה. לא היה אצלי אף פעם מורה או מישהו שביקר אצלי בבית לאורך השנים. אני שמחה ומברכת שהיום המצב הוא שונה, אבל כמו שנידון כאן כרגע על ידי ערן, יש גם כן כל מיני פערים שהילדים צוברים מעצם זה שהם מנותקים מהקהילה, ואני רוצה להציע מענה שיסיר את המחסום הסביבתי המרכזי של הילדים החולים, שזה הבידוד החברתי. בעיקרון לפי אמנת CRPD שישראל חתומה עליה, המדינה מחויבת לאפשר השתתפות, הכלה ושוויון הזדמנויות לבעלי מגבלה באשר הם, ובפועל המדינה באמת מעניקה מענים חברתיים, חינוכיים, קהילתיים לכל האוכלוסיות של ילדים בעלי מגבלה לרבות הנושא של חיברות וסוציאליזציה כדי לשמר את הילדים מתפקדים בחברה, אבל רק למען הילדים החולים זה לא קיים. שם זה לא מיושם כלפי ילדים שחולים במחלות קשות ממושכות או פצועים כפי שהייתי, ובאמת חיים לפעמים שנים, מנותקים מקבוצת השווים ומקשר בין-אישי. הניתוק הסביבתי של ילדים חולים יוצר להם פערים פסיכו-סוציאליים ובין-אישיים משמעותיים שהם פוגעים גם בהתפתחות החברתית, גם בתחושת המסוגלות, במוטיבציה בחיים וביכולת ההשתלבות העתידית בחברה ובשוק העבודה. אנחנו רוצים להכין אותם לחיים. הנה, אני עכשיו עובדת אחרי מעל עשור בבית חולים. ילד שלא מתקשר קשרים חברתיים עם בני גילו עלול לפתח גם כן נסיגה חברתית, הסתגרות, פגיעה בערך העצמי, ואלה תופעות שאנחנו מכירים אותן בספרות. אני לא צריכה להרחיב. אני חושבת שצריך להתחיל ליישם את הפתרון הטכנולוגי שכולנו מכירים כבר למעלה מעשור, שזה הזום. ליצור קבוצות חברתיות שיופעלו על ידי מורים עם הכשרה טיפולית-רגשית, ובקבוצה יהיה אפשר לעשות חיבורים בין הילדים שהם מנותקים תקופות משמעותיות והם כבר לא חלק מהכיתה או שהם נגיד מעל שלושה חודשים כבר לא פוגשים חברים מהכיתה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רוצה רק להגיד שהתקנות מתייחסות לזה באופן ספציפי. יש סעיף 17 שמדבר על שמירת קשר של מוסד החינוך עם התלמיד, אבל גם על זה שהתלמיד צריך להיות מוזמן להשתתף באירועים ופעילויות של המוסד. תוכנית הלימודים אמורה לכלול גם מענים רגשיים שכוללים שמירת קשר, כלומר בהחלט משהו שאנחנו מצפים שיקרה. << אורח >> יעלה ילין: << אורח >> יש ילדים שהם חולים, שהם מרותקים למיטה. היו על ידי בבית חולים ילדים שהיו באים הלוך-חזור עם מאות התקפי אפילפסיה ביום, שהם כמעט לא יוצאים מהבית ולא מבית החולים. זה שהם מוזמנים לבוא לבית הספר זה נחמד, אבל הם לא יכולים להגיע לבית הספר כי הם חיים בגוף שהוא בית כלא של עינויים. כדי להקל על הילדים האלה אנחנו חייבים כן לעשות איזו שהיא קבוצה חברתית שתתאים לילדים כאלה שהם מנותקים תקופה ארוכה. אנחנו נתאים את הגילים ואת הרמה הקוגניטיבית והבשלות הרגשית. תהיה איזו שהיא חשיבה כמובן כדי לעשות התאמות כדי לבנות איזו שהיא קבוצת שווים מפוקחת על ידי משרד החינוך שתועבר על ידי מורים ותאפשר להם לקחת חלק. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אחרי שהוחלט שיש זכאות, מזה המקום של מנהל מוסד החינוך מולכם שהתוכנית תכלול גם את האלמנטים האלה. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אני אשמח לקראת סיום. רעיה נמצאת גם בזום. היא ממש מהשטח. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> לגמרי. יעלה, את רוצה משפט אחרון? << אורח >> יעלה ילין: << אורח >> אני רוצה חמישה משפטים אחרונים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אחד, בבקשה. אנחנו צריכות לנעול ב-11:00. המליאה מתחילה ב-11:00, אז משפט. << אורח >> יעלה ילין: << אורח >> כל הזמן אתם מדברים על הנושא של לשלב את הילד בבית הספר. יש ילדים שהם לא יכולים להשתלב בבית ספר באופן כללי, לכן אנחנו צריכים לעשות להם איזו שהיא התאגדות, איזו שהיא כיתה כזאת שמאפשרת להם לבטא את היכולות שלהם ומאפשרת את ההתפתחות שלהם. לייצר להם עוגן חברתי, לייצר להם שייכות. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> לקחת בחשבון את ההיבט הרגשי והחברתי. בהחלט. אני רוצה להעביר בדיוק להתייחסות הזו את רעיה לוי גודמן, מפקחת אוכלוסיות מיוחדות ויו"ר ועדת ערר, חינוך מיוחד. רעיה, נשמח שתתייחסי גם לדבריה של יעלה. תודה. << אורח >> רעיה לוי גודמן: << אורח >> בוקר טוב, תודה על הזכות לדבר. אני רוצה אחרי הרבה שנים של ניסיון לדבר על השינויים המשמעותיים שקרו מאז שהתוכנית עברה למשרד החינוך. כמי שעובדת היום באחד המחוזות, יכולה להגיד לכם באחריות מלאה שהשיפור בשירות הוא מדהים. ראשית, כל תהליכי ההטמעה מהמחוז למפקחים, מהמפקחים למנהלים, למנהלי אשכולות גנים, לקב"סים, מפגשים וכנסים שעשינו בכל הארץ על מנת להטמיע את החוק. הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו זה על התפקיד שלנו המפקחים. אני מתייחסת לעבודת הפיקוח בשני מובנים, אחד, במובן של פוקח עיניי עיוורים, של המקום של הזכות שלנו ללמד את הזכויות, והדבר השני, המילה פיקוח, לוודא שלושה דברים, אחד הכי חשוב, שהילדים מקבלים שירות מקצועי, מיטבי לפי הצרכים שלהם. השני, שהמורים שגם עליהם יש לנו אחריות עובדים בסביבה מאפשרת, אמינה, נוחה ולא מאוימת, והדבר השלישי שיש לנו באחריות זה לוודא שמשאבי המדינה מגיעים לאן שהם אמורים להגיע ולא מתבזבזים בדרך. מתוך הניסיון שלי אנחנו בנינו מערך של ביקורי בית. נכון שאנחנו לא יכולים לחייב ביקור בית, אבל אנחנו למדנו שביקורי הבית עוזרים מאוד להשביח את השירות במיוחד לילדים שנמצאים תקופות מאוד ארוכות בבית, לפעמים שנים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> בואי נגיע רגע לעיקר כי אנחנו ממש קצרות בדקות. << אורח >> רעיה לוי גודמן: << אורח >> ביקורי הבית הם דבר משמעותי ביותר. ילדים, עבדו איתם מורים במשך שנים, ועם הזמן היה איזה שהוא התרגלות אבל זה בכלל מה שהילדים לא היו צריכים יותר. היו ילדים שבזכות ביקורי הבית הצלחנו להחזיר אותם למערכת בצורה הדרגתית כי היה צריך לבנות גם תוכנית חזרה. בזכות העבודה עם המחוז, עם המנהלים יש רצף שירות מבית החולים לבית, וגם כשהילד חוזר למערכת בזכות התמיכה של שעות תגבור לצמצום פערים - - - << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> רעיה, אני מבקשת שתייחסי למה שיעלה אמרה כי הזמן שלנו קצר ואנחנו רוצים לקבל את ההתייחסות לסיפור של הילדים המאושפזים, כי לא הספקנו לגעת בו כמו שצריך בדיון הזה. << אורח >> רעיה לוי גודמן: << אורח >> בסדר גמור. אנחנו לא רופאים ואנחנו לא פקידים, אנחנו אנשי חינוך מנוסים ומשכילים ויודעים את עבודתנו. אם אנחנו יודעים מה יש לילד, אנחנו יכולים לחזק את ההתאמה של הצוות לצרכים של הילד. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> גבירתי, אני מבקשת ממך לעניין של הרגשי והחברתי כדי שנספיק לשמוע את תשובתך. לצערי יש לנו עוד פחות מדקה. << אורח >> רעיה לוי גודמן: << אורח >> לגבי העניין החברתי, אני אתייחס לעניין. החשיבות הגדולה ביותר היא שילד יהיה מחובר לקבוצה החברתית שלו במוסד החינוכי שבו הוא רשום, לכן שם צריך לעשות את המאמץ. אם אני אתן שתי דוגמאות, אז דוגמה אחת, כשילד חולה חודשים בביתו, מסיבת הסידור נעשתה אצלו בבית עם כל הכיתה. עוד דוגמה, תלמיד חיידר שאנחנו דאגנו לציוד שיתאים לחיידר באישור הרב של אותו מקום, והילד נמצא בשיעורים למרות שהוא נמצא עם אינפוזיה כימותרפית באותה תקופה. מי שפותח ערוץ קטן ומאפשר לנו להגיע, והמדריכים שלנו מגיעים אל השטח, מגיעים למשפחות, מדברים עם המשפחות ועושים את החיבורים. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> רעיה, אנחנו צריכות לסיים. המון תודה לך. קודם כל אנחנו לא הספקנו לשמוע עד הסוף את כל מי שהגיע. גם יהיה דיון המשך. אני מסכמת לנו את הדיון. הוועדה מברכת על תקנות שנועדו להבטיח מתן שירותי חינוך לתלמידים חולים ומאושפזים. הוועדה רואה חשיבות רבה במתן מענה חינוכי וטיפולי וחברתי, תמיכה וליווי לתלמידים חולים כדי להבטיח רצף למידה וקשר ישיר של התלמיד עם בית הספר. הוועדה מודה למשרד החינוך על פעולותיו ביישום התוכנית, וקוראת להמשיך ולתת ליווי ותמיכה לתלמידים החולים ולדאוג להטמעת התוכנית בקרב המורים והמנהלים. הוועדה דורשת ממשרד החינוך להקל את התהליך להורים שנדרשים להשלמת המסמכים הרפואיים ולסייע להם. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לעדכן אותה על סיום תהליך המעבר לשימוש בטופס דיגיטלי, על סד הזמנים. הוועדה מבקשת להעביר אליה בכתב את הנתונים המלאים על היקף יישום התוכנית תוך שבועיים מהיום. הוועדה שמעה מפי הורים לילדים חולים על ביורוקרטיה וקושי לקבל את המענים בשטח. הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון את התלונות שעלו בישיבה ולמצוא את המענים הנדרשים, ולדווח על כך לוועדה. הוועדה תקיים דיון נוסף לאחר קבלת הנתונים ממשרד החינוך. הוועדה תשקול לקיים דיון בנושא העסקת מורים במעל 100% משרה. אני מוסיפה, תודה רבה להורים ולארגונים שטרחו, הגיעו, אספו את הצרכים מהשטח ונתנו את הכול. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>