פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 133 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום ראשון, כ"ט בטבת התשפ"ו (18 בינואר 2026), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> סיור בבית חולים פורייה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר חברת הכנסת: מיכל מרים וולדיגר מוזמנים: ליטל הרן – מנהלת אגף משאבי אנוש חטיבת מרכזים רפואיים, משרד הבריאות רויטל אורדן – מנהלת מערך אמבולטורי, משרד הבריאות תאיז בינאס – יחידת נפ"א, משרד הבריאות פיראס חאיז – חטיבת רפואה, משרד הבריאות ד"ר נועם יהודאי – מנהל המרכז, מרכז רפואי פורייה צפון ד"ר האשם חליפה – מנהל מחלקת שיקום ילדים, מרכז רפואי פורייה צפון טל בן יצחק שלו – מנהלת מערך פסיכולוגיה, מרכז רפואי פורייה צפון שמעון סבח – מנהל אדמיניסטרטיבי, מרכז רפואי פורייה צפון מלכה אמר מדמון – מנהלת אחיות, מרכז רפואי פורייה צפון מתנסטירסקי בלה – ס' מנהלת אחיות, מרכז רפואי פורייה צפון שיר פרשוי ברניג – דוברת המרכז, מרכז רפואי פורייה צפון יוסי מלכה – מנכ"ל טלנטק אלונה כהן – יועצת לח"כ וולדיגר אדווה שמר – יועצת לח"כ וולדיגר דור שוורץ – יועץ פרלמנטרי לחה"כ מיכל וולדיגר שיר ששון – דוברת לח"כ וולדיגר גל כהן – דובר הוועדה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור בבית חולים פורייה << נושא >> (התכנסות ודיון) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני פותח את דיון הוועדה. אנחנו נמצאים בבית חולים פורייה. לפרוטוקול, ישיבת ועדה רשמית. עכשיו אני לא בכובע של חבר ועדת הבריאות. אנחנו עכשיו עוסקים בנושא תקציב הקרן לאזרחי ישראל. כיושב-ראש הוועדה החלטתי השנה לתת יותר לשיקום של חיילי צה"ל ומילואים. אין פה ייעוץ משפטי עכשיו, הם היו קופצים ישר כי אנחנו לא יכולים לתת לחיילי צה"ל, אנחנו נותנים לחיילי צה"ל שהשתחררו. כל העם הוא צבא, כל הצבא הוא עם ישראל. אני רואה חובה השנה לעזור למה שחשוב לעם ישראל. כולנו ראינו את הלוחמים הגיבורים שלנו שהשקיעו בלחימה, בהגנה על מדינת ישראל, על עם ישראל לאחר האסון הנורא שהיה לנו ב-7 באוקטובר. אני רואה את זה כחובה, כאחד שאחראי על הוועדה, אחת החשובות מבחינתי. תקציב הגז אמור להיות מעבר להשקעות ממשלה. הממשלה נותנת היום דרך תקציבי בריאות, עוזרת לבתי חולים, לפעמים גם לרווחה. אני קורא לזה מעל ומעבר למה שהממשלה נותנת. אנחנו לא מחליפים את הממשלה, את משרדי הממשלה. שרים שמגיעים לוועדה מבקשים עזרה בתקציבים. אנחנו מודיעים להם מראש שאנחנו לא מחליפים אותם עצמם, אנחנו שואלים מה הם עשו באותו תחום. ההחלטות של הוועדה מתקבלות בוועדה עצמה ועל פי הצרכים של עם ישראל בקצה, בעיקר בפריפריה. אני שם דגש על העניין הזה כאחד שבא מהפריפריה, אני מבין את הקושי, אנחנו מדברים על נגב וגליל בעיקר. אנחנו נותנים לדור העתיד, אלה המטרות של הקרן. אל תקשיבו לתקשורת. אני חייב להגיב לזה. אמרו שנתנו 3% לדור עתיד. נתנו כמעט 70% מכספי הקרן בשנה שעברה לחינוך, ולא 3% כמו שאמרו בכל מיני ערוצים. אין דור עתיד יותר מאשר חינוך, לתת לחינוך. נתנו למועדוני נוער, לכפרי נוער, כפרי סטודנטים. חלק מההשקעות של הקרן הן בחינוך. אנרגיה מתחדשת, אנחנו מחויבים לשמר את האנרגיה לדורות הבאים. מכינות קדם-צבאיות. נקים עוד מכינות. השנה אני רוצה להשקיע בגיוס חרדים, מכינות קדם-צבאיות לחרדים, צריך להכין אותם. כמו שהילדים שלנו הולכים למכינה לפני צבא, גם להם יהיה. יש היום, בודדות ממש. גם ישיבות הסדר ניתן להקים, נראה איך נעשה את זה. הגעתי להסכמות עם האוצר על כיוונים מסוימים. הדבר החשוב הוא השקעה במה שחשוב לעם ישראל, במקומות שאנחנו נופלים בהם. היום בצה"ל, עושים בשיקום את הטיפול היבש יותר, מה מגיע, שחור-לבן. אנחנו רוצים לטפל בנפש של אנשים. לתת לילדי ישראל שגם נפגעו במלחמה. אני אומר גם, כי לא תמיד רואים את זה. השיחות שלי עם הילדה שלי בת העשר מהממות. היא נולדה פה. הטראומה השנייה היא 7 באוקטובר. זה שהם לא מראים את זה, הכי גרוע, כי הם נפגעו. מבחינת הקרן אנחנו משקיעים בעיקר בתשתיות, לא בתפעול שוטף. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא תקנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא תקנים, תפעול שוטף. לא בציוד שוטף, מתכלה וכדומה אלא בתשתיות. היום, אם יש לכם אפשרות לשיקום, אני יודע שאתם חזקים עם המבנה החדש. עשיתי בו סיור, הגעתי לכאן לסיור. אנחנו רוצים לראות איך אנחנו מכפילים ומשלשים את אפשרויות הטיפול. בעיקר לחיילי צה"ל, זה בא ממני. יש רבים שצריכים שיקום וגם טיפול להלומי קרב וכל מי שיגיע בעקבות המלחמה. עדיין לא התחלנו לספור את זה, אני אומר את זה במירכאות. לא התחלנו לספור את הפגועים שיש. אם אתם מציגים משהו אשמח לשמוע על צרכים שלכם, להכפיל את הטיפול. אני יודע שכבר עשיתם פעולות, נשמח להיות שותפים במקומות שצריך. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הייתי פה, זו לא פעם ראשונה, לא שנייה וכנראה גם לא שלישית. מעריכה מאוד את מה שבית החולים עושה, את הצוות. כנראה שנה וחצי לא הייתי, לא הייתי מאז שאתה התמנית, זה שלי. אאחל לך בהצלחה. אומנם, זו שנה וחצי ועדיין, אני מסכימה עם כל מה שאמר יושב-הראש. הקרן עושה נפלא ועשתה נפלא. החלוקה התחילה לפני שלוש שנים, פעם ראשונה שהקרן התחילה לחלק מהרווחים שלה לטובת מדינת ישראל, החברה בישראל. כל שנה מחדש זה מעבר, מעל התקציב הרגיל. כמו שאמר ניסים, זה הולך לא לשוטף, לא לתקנים ולא לתחזוקה שוטפת אלא לתשתיות, שיפוץ מבנים או הקמת מבנים חדשים. לבנות פיל לבן אף אחד לא רוצה, צריך פה כוח אדם. הגענו מהעמק. הייתי בשבוע שעבר במקומות אחרים בבתי חולים אחרים. כוח אדם הוא האירוע המשמעותי ביותר. אשמח לשמוע על זה. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> בהחלט, נתייחס גם לזה. צוהריים טובים וברוכים הבאים. זה ממש לא מובן מאליו שוועדת הכנסת מגיעה למרכז רפואי צפון פורייה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. כדי לא רק לשמוע אלא לראות בעיניים. ד"ר נועם יהודאי, מנהל המרכז הרפואי צפון פורייה. איתי כאן חברי ההנהלה הבכירה. ליטל, נציגת חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתית ופיראס ממשרד הבריאות, שאר חברי הוועדה והסגל התומך. לא ידעתי מה יהיה הפתיח שלך, די קלעת למה שאנחנו עושים פה. מרכז רפואי צפון לא מהיום אלא מהיום שבו הוא קבע את חזונו, וזה היה הרבה לפני 7 באוקטובר 2023, קיבע בתוך החזון שלו את המחויבות שלו לצמצום פערים בבריאות מתוך מחויבות חברתית. המשפט הזה לא נמצא בחזון של אף מרכז רפואי במדינת ישראל ומעבר לזה שהוא נמצא בחזון שלנו, הלכה למעשה זה מה שאנחנו עושים פה. מתוך החזון הזה, עוד הרבה לפני 7 באוקטובר הבנו ששני הצירים המרכזיים שבהם המרכז הזה יעסוק בשנים הקרובות והבאות יהיו ציר השיקום וציר בריאות הנפש. היות שהעבודה הזו כבר החלה אצל קודמי בתפקיד, הגענו למצב שבו בעקבות 7 באוקטובר והצורך האדיר שהתווסף על צורך קיים קודם והפערים שהיו בתחומי השיקום, היינו מסוגלים להאיץ את פתיחת מרכז השיקום, לפחות חלקו, ולתת מענה כבר בשלבים יחסית מוקדמים של המערכה, לתושבים וגם לאנשי כוחות הביטחון. במקביל, ותכף אפרט על זה, עוד לפני 7 באוקטובר הבנו גם שיעסיק אותנו ציר בריאות הנפש. בעקבות 7 באוקטובר, גם כאן המהלך הזה קיבל תאוצה, אציג בפניכם איפה זה נמצא היום ומה הפערים שלנו בהקשר הזה. מתוך ערכי הליבה אתייחס לאחד בלבד, זה משהו שלא חרוט על דגלו של כל מרכז רפואי, נושא החמלה. זה אלמנט שמוטמע אצלנו בקרב כל מי שעוסק פה במלאכה, לא רק צוותים רפואיים, גם הצוותים התומכים. לשמחתי הרבה, היום זה נכנס כאלמנט במועצה הלאומית. פרופ' שוקי שמר מוביל את זה ברמה הארצית. יש לנו תרומה רבה בנושא הזה כאן אצלנו. קצת מספרים על מרכז רפואי צפון. המרכז הרפואי שנותן את המענה בגליל המזרחי. אנחנו מונים היום כמעט 450 מיטות, כולל את מיטות השיקום שנפתחו. המיון פעיל מאוד, כולל מיון טראומה פעיל מאוד. היום מעל 90%-95% מהפצועים שמגיעים אלינו, מטופלים במרכז הרפואי ולא מועברים למרכזים אחרים. המרכז פרוס על פני שטח, זה אחד היתרונות שיש לנו בהשוואה למרבית המרכזים הרפואיים במדינת ישראל, מבחינת פוטנציאל הפיתוח שלנו. אנחנו מונים היום קרוב ל-1,800 עובדים. מבצעים קרוב ל-10,000 ניתוחים בשנה, המרכז פעיל בהקשר לגודל שלו. כפי שציינת בפתיח שלך, מחלקת נשים יולדות מאז ומתמיד מהווה מוקד מצוינות אצלנו. הסיפור של המרכז הרפואי הוא ציר הזמן. תבחנו אותי, אין מרכז רפואי במדינת ישראל שציר הפיתוח שלו בשנים האחרונות הוא מקביל לציר הפיתוח של המרכז הרפואי כאן, הודות לעבודה של קודמיי בתפקיד, פרופ' פרבשטיין וגם פרופ' רון. אלה שירותים שלא היו באזור. המשמעות היא שחלק מהאוכלוסייה לא שלא מגיע אליהם או שמחכה להם, אלא חלק לא מבוטל מוותר עליהם. שירותים שפיתחנו והעצמנו במרכז הרפואי בעשור האחרון וביתר שאת בחמש שנים האחרונות. אנחנו מסוגלים להציע היום שירותים מתקדמים כמעט בכל תחום כולל הדברים שבדרך כלל לא צפויים, בין אם אלה צנתורי מוח, אנחנו המרכז השני בצפון בנוסף לנהרייה. ניתוחים רובוטיים. יש לנו פה מרכזי מצוינות לניתוחי לימפה, להשתלות לב מלאכותי. מי היה מעלה בדעתו שבגליל המזרחי מבצעים פעולות כאלה? התשובה היא כן, מבצעים. לצד זה פיתחנו מערך של אקדמיה חדשנות ומחקר פעיל מאוד, חלק מהכלים שבאמצעותם אנחנו מגייסים כוח אדם, ניגע בזה בהמשך. גולת הכותרת היא מרכז שיקום הלמסלי שאי אפשר שלא לראות אותו כשמתקרבים למרכז הרפואי ולא משנה מאיזה כיוון. בניין מרשים, הוא הרבה מעבר לבניין, תכף אפרט על זה עוד. ב-2024 התחילו הניצנים שלו וב-2025 בהיבט של שירותים פתחנו את מכלול השירותים בו. אנחנו עדיין לא בפתיחה מלאה של מרכז השיקום, הוא עדיין בגדר אתר בנייה, עדיין בשלבי סיום של החלק המבני. לצד מרכז השיקום פועל בית חולים כללי שמכיל בתוכו את כל השירותים שיש לבית חולים כללי להציע. הדבר היחיד שאין אצלנו זה נוירוכירורגיה והשתלות. השתלות זה תחום שאני לא חושב שצריך. צריך שיהיה במרכז או שניים גדולים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אמרת שיש השתלות לב מלאכותי? << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> לב מלאכותי כן. זה גישור להשתלות מתקדמות יותר. השתלות כליה, השתלות כבד כרגע לא בסקופ שלנו. נוירוכירורגיה דחופה צריכה להיות בכל מרכז טראומה. אנחנו ערוכים לזה, יש לנו את הצוותים לזה, יש לנו אפילו נוירוכירורג בבית החולים. זה משהו שאנחנו מקווים מאוד שנצליח לשכנע גם את המשרד להתיר לנו לעשות פה ולא לנייד את המטופלים למקום אחר. פרט לכך עמלנו קשות להדביק פערים בכל תחומי הילדים, הפנימית, הכירורגיה. היום אנחנו מסוגלים להשלים מעגלים בתחומים רבים מאוד. זה אומר מכניסה למיון ועד שיקום. לא עד ניתוח והחלמה אחר כך בקהילה. אלא לתת ממש בקמפוס אחד. מטופל שמגיע חלילה, עם אירוע מוחי – יאובחן, יטופל בכל דרך, בין אם תרופתית, בין אם פולשנית באמצעות צנתור מוחי, יאושפז ביחידת טיפול נמרץ שבץ, יקבל מענה על ידי מחלקה נוירולוגית נהדרת ושיקום נוירולוגי. עד לפני חמש שנים לא היה שום דבר מזה. בחמש שנים נסגר מעגל שלם של 360 ובשלוש השנים האחרונות מאז שמרכז צנתורי מוח פועל, זה הציל חיים של יותר מ-300 אנשים שגרים בצפון. זה משנה מציאות. לצד הפעילות הקלינית, פעילות אקדמית, אנחנו מסונפים לפקולטה לרפואה של בר אילן בצפת. הפקולטה הוקמה מתוך מטרה להעצים את כוח האדם הרפואי בצפון. בשנים האחרונות נעשים מהלכים משלימים עם משרד הבריאות והאגף לתכנון אסטרטגי כדי לעודד את מי שלומד שם להישאר בצפון, מה שקודם לכן לא כל כך קרה. יש כמה וכמה תוכניות, אני מקווה מאוד שנראה את הפירות שלהן בשנים הקרובות. במקביל כדי לפתור את סוגיית מקצועות הבריאות, הבנו שבין היתר הסינוף האקדמי חשוב מאוד ויצרנו סינוף אקדמי נוסף לאוניברסיטת חיפה בתחום מקצועות הבריאות. כתוצאה מכך קיבלנו אלמנט של חיבור לרצפת הייצור של המקצועות האלה וגם חיבור לאקדמיה ומחקר ולשיתוף פעולה פורה מאוד ביחד איתם. אפשר לדבר על מבנים ואפשר לדבר על טכנולוגיות, אפשר להביא רובוטים והכול. הכול מתחיל ומסתיים באיכות האנשים. איכות האנשים שעובדים ומרגישים חלק מהמקום ומחויבים למרכז רפואי צפון, אני יכול להתחייב פה, לא נופלים באיכותם מאף מרכז רפואי אחר במדינת ישראל. אנשים באו לפה מכל קצוות הארץ, מתוך שליחות, מחויבות, ציונות, מכל סיבה טובה שיש כדי לעבוד פה ולתרום לתושבי הצפון. הסיבה האחרונה שבגינה הם לא הגיעו, היא כסף. אם מישהו חושב שהדרך להביא אנשים זה רק לפתוח את הכיס, התשובה היא צריך לשלם לאנשים, זה לא מספיק. צריך לתת להם משמעות, לתת להם ערך, מחקר, חדשנות, הוראה, פוטנציאל קידום והם באים. יש פה חבורה יוצאת מהכלל של רופאים, אחיות, של מקצועות בריאות, של אנשי מנהל, אנשי לוגיסטיקה ומערך תומך. הם הסיפור שלנו והם משקפים את פני האזור. אנחנו מטפלים באנשים על ידי אנשים והתמונה אותה תמונה. המבט קדימה שלנו הוא לכיוון של מרכז רפואי משולב, מרכז רפואי כללי, לצידו מרכז שיקום ולצידו מרכז בריאות נפש. יש היום אחד כזה במדינת ישראל וזה שיבא. מרכז צפוני השני במדינת ישראל שיהיה בית חולים משולב יהיה מרכז רפואי צפון, הרבה הודות לזה שיש לנו עתודות לאן להתפתח, גם הודות לזה שכמו שאמרתי בחזון שלנו, אנחנו פועלים לפתח שירותים שהצפון צריך, לא בהכרח את השירותים הרווחיים ביותר, אגיד את זה פה על השולחן. אם זו הייתה המטרה, כנראה ששיקום ובריאות הנפש לא היו נכללים באירוע הזה. אלה שירותים שיש בעייתיות גדולה מאוד בתמחור שלהם, אולי ניכנס לזה בהמשך, זה לא מה שמנחה אותנו. מה שמנחה אותנו אלה הצרכים של האוכלוסייה בצפון. משפט ביניים, דיברנו ומדברים רבות על שיקום הצפון בעקבות השנתיים האחרונות. כמו כל המדינה, הצפון עבר טראומה שעדיין ניכרת בו. התפקיד של המרכז הרפואי בתוך האירוע הזה הוא לא לשקם את הצפון, אלא לבנות מחדש את הצפון. בריאות היא אחד משלושת הנדבכים המשמעותיים באירוע הזה, אתם בוודאי מכירים את זה, יחד עם חינוך שדיברת עליו קודם לכן, יחד עם תעסוקה. בריאות זו הזרוע השלישית שבסקרים שנעשים אל מול התושבים שלנו פה מציינים אותה. חוסן של אוכלוסייה נבנה בין היתר על ידי איכות שירותי הרפואה שהיא מקבלת. אני מאמין שיש לנו תפקיד מרכזי באירוע הזה ביחד עם החטיבה, עם המשרד, לבנות פה רפואה שלא נופלת כהוא זה מהרפואה במרכז הארץ ועל זה אנחנו עובדים, יש לנו שניים מתוך שלושת החלקים של הפאזל. בית חולים כללי שהתפתח מאוד, מרכז שיקום ואנחנו כבר עמלים על מרכז בריאות נפש. את מרכז השיקום כבר ראית, אם תרצו, בשמחה. בכל חודש ובכל שבוע כשאנחנו נכנסים לשם, אנחנו רואים משהו נוסף. בוודאי שווה לראות. באגף הדרומי שלו פועלות נכון להיום מחלקת שיקום גריאטרי, מחלקת שיקום צעירים שכוללת גם חיילים. מחלקת שיקום ילדים, מחלקת שיקום יום. כל סוגי השיקום שהציבור פה צריך, כבר פעילים. יש לנו עוד לאן לגדול, מחלקות נוספות לפתוח, שירותים להרחיב. אנחנו היום מסוגלים לתת את המענים המקצועיים. בתוך מרכז השיקום זיהינו פער. ייקחו לנו כמה שנים עד שנוכל לפתוח את מרכז בריאות הנפש. סיפור הנפש, סיפור החוסן, לא סובל דיחוי. אלה שני צירים של שיקום גופני ושיקום נפשי שהולכים ביחד. בתוך מרכז השיקום אנחנו מקימים בימים אלה מרכז. חוסן זה שם זמני. זה מרכז הטענות שמיועד למשוקמים שמאושפזים, גם לאלה שמגיעים אלינו מהקהילה, לבני המשפחות שלהם ובכלל הציבור פה באזור, כדי שנוכל לקחת חלק במשימה הלאומית של שיקום הבריאות הנפשית של מי שזקוק לכך, לצד המשימה הלאומית של שיקום גופני. כדי לעשות את זה וזה מתחבר גם לסוגיה ששאלת בהקשר של כוח האדם, הקמנו מיזם משותף בין עמותת הידידים של המרכז הרפואי לבין משרד הבריאות. זה נחתם לפני כשנתיים לערך והוא כולל מספר רכיבים. איתנו כאן יוסי מלכה שמשמש היום מנכ"ל טלנטק שהיה שם זמני ונשאר השם הקבוע של המיזם המשותף הזה. המיזם הוא לא רק עמותת ידידים ומשרד בריאות, אלא הוא שיתוף פעולה של קרוב ל-100 גופים שונים מעולמות של תעסוקה, רשויות, מגזר שלישי. כל מטרתם היא לסייע להביא לכאן הון אנושי איכותי שיהיה המוביל של מרכז השיקום ולא רק מרכז השיקום. אלה משפחות שמגיעות איתו, הוא משפיע על הקהילה והחברה מסביב למרכז הרפואי. התחלנו מעולמות השיקום, זה רלוונטי גם לעולמות בריאות הנפש, זה רלוונטי גם למרכז הרפואי הכללי. למיזם הזה יש ארבעה צירי פעולה, גם גיוס צוות, סוג של מעטפת מיקום מחדש לצפון על כל המשתמע ממנה, מגורים, תעסוקת בני זוג, חינוך ועוד. הכשרות מקצועיות, יש לנו שיתוף פעולה עם שיבא, מרכז השיקום בשיבא שמלווה את פתיחת והקמת מרכז השיקום. תוכניות מצוינות, בעולמות של מקצועות בריאות ואחיות, שבהן לוקחים את הסטודנטים המצטיינים בכל אחד מהתחומים האלה מהפקולטות שאנחנו בקשר איתן ומכניסים אותם לתוך תוכנית מנהיגות שכוללת בתוכה תמריצים ותכנים מעבר למקצוע עצמו. המחזור הראשון של מקצועות הבריאות והמחזור הראשון של האחיות כבר עובדים אצלנו. זה לא משהו תיאורטי. הם נקלטו ושדרגו את כוח האדם שעובד אצלנו. הזרוע הרביעית היא כל העולמות של מחקר וחדשנות, הם כלים בתוך ארגז הכלים שלנו כמנהלים פה, לגייס אנשים כדי שיצטרפו אלינו. מרכז בריאות הנפש הוא לא משהו תיאורטי, זה משהו שקורם עור וגידים בימים אלה ממש. סיימנו תכנון ראשוני. אדריכל, מנהל פרויקט, עובדים מעל שנה ביחד איתנו בשיתוף פעולה יוצא מהכלל עם הצוות המוביל של מרכז רפואי מזור. ד"ר לורה שרוני וד"ר קרן גינת שותפות מלאות לתכנון והקמת מרכז בריאות הנפש, כאן במרכז רפואי צפון. שתי מחלקות מתוך מזור אמורות להעתיק את עצמן אלינו. אירוע שאנחנו עובדים ולמדים אותו כל הזמן, בנוסף למחלקה עתידית שלישית תוספתית כשהמרכז הזה יהיה המרכז המתקדם ביותר במדינת ישראל לבריאות הנפש, כבר כולל בתוכו את כל המודלים. אני לא יודע אם נחשפתם אליהם. יש מודלים אשפוזיים חדשים היום של ד"ר לורה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סוטריה. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> נכון. ד"ר לורה שרון מקדמת אותם. שתי מחלקות סוטריה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היינו במזור בסיור. עשינו שם שיתוף פעולה. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> ראיתם את המחלקה שם, כבר עובדת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כמו בכפר שאול. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> גם אצלנו מתוכננות מהיום הראשון שתי מחלקות סוטריה, עוד מחלקה סגורה אחת ובעתיד מחלקה פתוחה. בסך הכול סדר גודל של 75 מיטות במודל אשפוזי שונה לחלוטין ולא רק אשפוזי. זה שיתוף פעולה עם הקהילה, שיתוף פעולה עם פיתוח של כל תחום בריאות הנפש שלוקה בחסר, אגיד זאת בעדינות, בגליל המזרחי נכון להיום. כדי לעשות את זה אנחנו עובדים היום כמו שעבדנו בתחום השיקום ועכשיו אנחנו מנסים לאתר את המטפלים העתידיים שלנו. אם בשיקום לפני חמש ושש שנים פרופסור רון לא היה שולח רופאים שלנו להתמחות במקומות אחרים כדי שיחזרו לפה ויובילו את המחלקות, היום לא היו לנו מחלקות. זה מה שעשינו בשיקום, זה מה שאנחנו מתחילים לעשות היום בבריאות הנפש. איתנו פה גם טל שמובילה - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לאן אתם שולחים אותם? מי הם ולאן אתם שולחים אותם? << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> אנחנו עכשיו בשלבי איתור קודם של המוביל הקליני של בריאות הנפש. היא אמורה לבוא אליי לראיון בשבוע הבא. היא תשמש כסגנית שנייה במזור, היא זו שתוביל את הפרויקט הקליני של בריאות הנפש אצלנו. בעזרתה נאתר את המועמדים הבאים להתמחות כדי לשלוח אותם למחלקות מוכרות להתמחות בבריאות הנפש. זה יכול להיות מזור, יכול להיות מחלקות במרכז הארץ, במעלה כרמל, בשער מנשה וכדומה, כדי לקבל אותם בחזרה בעוד שלוש, ארבע שנים והם יהיו הבסיס שיאפשר לנו לפתוח את המחלקות הבאות. חסרים פסיכיאטרים כמו שחסרים מומחים בשיקום וכמו שחסרים מומחים בעולמות של מקצועות הבריאות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> באותו עניין, איתנו כאן רויטל אורדן. לא הספקת להציג את עצמך. מנהלת מערך אמבולטורי. היא הובילה את זה ביחד איתנו, גם את הפרויקט במזור, השקענו ביחד שם, משרד הבריאות. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> נעים להכיר. מזור מלווים אותנו בעניין הזה. ד"ר גלעד בודנהיימר ראש האגף במשרד הבריאות מלווה צמוד מאוד את הפרויקט הזה. אנחנו מסתכלים עליו מהזווית האשפוזית שלו. אנחנו בית חולים, לא קהילה. << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> מה עם מרפאות החוץ? טיפול יום, אני רואה את הטיפול יום. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> יהיו לו גם מרפאות, זה חלק מהתכנון. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כל המרפאות יהיו בתוך שטח בית החולים או שהן יהיו גם בחוץ? אני שואלת מבחינת החשיבה. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> בעולם של בריאות הנפש אתה יכול לעשות את שיתופי הפעולה האלה, זו פונקציה של כוח אדם. אני לא מומחה לבריאות הנפש, אני רופא אף-אוזן-גרון, מנתח אוזניים במקצועי. לומדים דברים תוך כדי. עולם בריאות הנפש כמו גם עולם השיקום, לא יכול לעמוד לבדו. החלקים שלו לא יכולים לעמוד בפני עצמם וחייבים את החיבור בין כל החלקים כדי להבטיח שמי שמטופל באשפוז יהיה לו את המענה גם ביום שאחרי, אחרת סביר להניח שימצא את עצמו חוזר חזרה. זה חלק מהרעיון. בנושא מרכז בריאות הנפש, אני מבקש להציג את זה בפני הוועדה. זה פרויקט שמשרד הבריאות מוביל אותו. שנים מדברים על העתקה של מזור ממקומה. היו כל מיני מודלים למימון של הקמת מרכז בריאות נפש במרכז רפואי צפון ובמרכז רפואי לגליל. ההערכות היו כנראה אופטימיות מדי, עד כמה שווי הקרקע. היא קרקע אסטרטגית בעכו. היא יושבת במקום טוב שכרישי נדל"ן חושקים בו. זה עדיין רחוק מלהספיק. ממה שאני יודע, אני לא עוסק בזה ביום-יום, משרד הבריאות מוביל את הסיפור של תקצוב הפרויקט הזה, ישנם פערים וכדי שנוכל בסוף התכנון הפרטני לצאת לדרך, ללא קשר לקצב ההתקדמות של הפרויקט במרכז רפואי לגליל, נצטרך לדעת שיש לנו את התקצוב לפרויקט הזה שנכון לפעם אחרונה שהוא תוקצב, הדברים דינמיים, הוא עומד על סדר גודל של כ-120 מיליון שקלים לשתי המחלקות הראשונות שהן קומת יסוד של הפרויקט הזה. אי אפשר בימים אלה וכשהרוחות מנשבות לכאן ולכאן, שלא לדבר על נושא החירום. מרכז רפואי צפון כמו בתי חולים אחרים במדינת ישראל נתן את המענה לאורך כל השנתיים בצורה מיטבית ושמר על רצף פעילות לאורך כל הדרך, כולל במבצע עם כלביא. זו פעם שנייה ושלישית שאני עושה ואמשיך לעשות זאת כל עוד יהיה צורך. אודה לקודמיי בתפקיד שתכננו ובנו בשנים עברו מבנים חדשים לבית החולים, וחשבו על היום שבו יצטרכו שהמקומות האלה יהיו מוגנים. לא מעט מהשירותים הקריטיים במרכז הרפואי שלנו, מוגנים בצורה כזו שלא צריכים לזוז לשום מקום. לא צריכים חניונים, לא צריכים למצוא חלופות, לא צריכים לפנות לבתי חולים אחרים, פשוט סוגרים דלתות. כשאני אומר שירותים קריטיים זה אומר חדר מיון, חדרי ניתוח, טיפול נמרץ, חדרי לידה, פגייה, רנטגן, דיאליזה. אנחנו סוגרים דלתות, נשארים במקומנו וממשיכים לתת מענה לכל הצפון כולל לבתי חולים ולקהילה שנאלצת לסגור את הדלתות שלה ואנחנו קולטים פה את המטופלים שלה. בתחום האשפוז יש לנו אפשרות קרוב ל-200 מיטות אשפוז ממוגנות במרחבים מוגנים, חלקם ותיקים מתחת למבנה הכירורגי וחלקם נולדו ביחד עם מרכז השיקום. מי שתכנן אותו תכנן שהקומה הראשונה שלו ממוגנת באופן מלא והפעלנו אותה במלחמת איראן האחרונה בתנאי אשפוז אולי הטובים שיש היום להציע במרחב מוגן במדינת ישראל. זה לא חניון, אלה מחלקות לכל דבר עם תשתיות, עם פרטיות עד כמה שניתן בחללים כאלה, בוודאי יותר מחניונים. גם להבא, כל מבנה חדש שאמור להיבנות במערכת הבריאות חייב להיבנות בצורה כזו שתאפשר רציפות תפקודית. אנחנו לא יודעים מה ילד יום. איפה הפער? רק להמחשה, המרכז הרפואי שלנו גם היה תחת איום של טילים כולל נפילות של רסיסים בתוך המרכז הרפואי. יש לנו פערים. הפערים הם פערים בתשתיות. מבנה מעבדות שלא עמיד אפילו לא בפני, לא מדבר על טילים מאיראן, על דברים פחות כבדים בהרבה עם כל מיני אלתורי מיגון שלא נותנים מענה. זה גם בנק הדם, כל האזור של גזים רפואיים. יש לנו עדיין פערים שכדי לתמוך במה שסיפרתי לכם קודם אנחנו חייבים לתת להם מענה ובנוסף, מה לעשות, מלחמה זה לא האיום היחיד עלינו. מרכז רפואי צפון הוא בית החולים הכי מאוים בהיבט של רעידת אדמה. אנחנו נמצאים על קו השבר. המבנים פה, חלקם בני 70 פלוס והם לא נבנו בשום תקן שיכול לעמוד ברעידת אדמה. אני מניח ושמעון המנהל האדמיניסטרטיבי יתקן אותי, אולי חוץ ממבנה השיקום שהוא האחרון שנבנה, שאני מניח שבסטנדרטים המחמירים יותר תוכנן כדי להיות עמיד, שאר המבנים פה כולל זה שאנחנו יושבים בתוכו ואני לא בא חלילה להלחיץ, אין שום סיכוי שהם יעמדו ברעידת אדמה, גם אם לא עוצמתית ביותר. גם רעידה פחות משמעותית תביא לנזקים פה. זה משהו שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת. יש בתכנון, התחלנו עם משרד הבריאות לתכנן את מבנה האשפוז החדש של מרכז רפואי צפון, זה בשלבים ראשוניים. אין ספק שזה מבנה שצריך לעמוד בסטנדרטים האלה, גם של מיגון מפני רעידות אדמה וגם מיגון מפני טילים. אנחנו נמצאים באזור היפה ביותר עם הנוף הפסטורלי ביותר, סביבה רגועה מאוד. אנחנו כל הזמן צריכים לחשוב קדימה, מה האזור שלנו צריך. כשאני אומר אזור שלנו, זה לא רק אגן הניקוז הקרוב אלינו. ישנם שירותים שאנחנו נותנים כאן שמשרתים את כלל תושבי הצפון. לצנתורי מוח מגיעים אלינו גם מחיפה כשהמצנתר לא זמין, לניתוחי לב מגיעים אלינו מכל הגליל כי זה המרכז היחיד שנותן את השירות הזה צפונית לחיפה. מרכז השיקום שלנו כמרכז, הוא היחיד שיש בצפון. יש מחלקות טובות. כמרכז מקיף הוא היחיד. אנחנו צריכים להסתכל רחב מאוד ולהיות מסוגלים להמשיך לתת את השירותים האלה. זו הסקירה בגדול. אני ארצה להעמיק מעט על סוגיית כוח האדם. הצגנו את המיזם המשותף שיוסי עומד בראשו. אנחנו מכוונים להגדלת העוגה בצפון. קרי, אנחנו רוצים למשוך לכאן ולכן אמרנו שזה כמו מיקום מחדש, את אנשי המרכז שבעבר לא היה להם היכן לעבוד, או שבחרו לפתוח את הקריירה שלהם דווקא בתל-אביב, אנחנו רוצים להחזיר אותם לצפון. זה לא פשוט. לאור הפערים שיש בעולמות של מקצועות בריאות, בעולמות של מומחים בשיקום, אנחנו צריכים להביא לכאן ולהיות מסוגלים להיות אטרקטיביים בצורה סגולית לנו ולהביא לפה את האנשים. הפרויקט הזה של מרכז השיקום, הוא לא פרויקט של מרכז רפואי צפון והוא לא פרויקט של הגליל המזרחי. הוא פרויקט של מדינת ישראל, הוא הוקם בהחלטת ממשלה. הוא פרויקט לאומי וככזה, אני מדבר בשם אנשיי כאן במרכז הרפואי ובשם האנשים של הצפון כולו, הוא צריך לקבל תעדוף במובן של לדאוג שכל מי שצריך שיקום בצפון יגיע אליו. לדאוג שנוכל לגייס לכאן את כוח האדם שצריך. בינתיים אנחנו עושים עבודה טובה. יושבת פה טל, פסיכולוגית שיקומית, עד לפני שנה היה לנו בכל המרכז הרפואי רבע פסיכולוג, זו לא טעות. כמה יש לנו היום? זה הסיפור, יש לנו תשעה. מרבע פסיכולוג לתשעה, זו צמיחה מצוינת. אני לא האמנתי שנגיע למספרים האלה ואנחנו מצליחים לעשות את זה. גם בתחום של הפרעות בתקשורת, גם בפיזיותרפיה, מרפאים בעיסוק. אנחנו בכיוון הנכון בהקשר הזה. ככל שנצטרך לגדול עוד ולפתוח עוד מחלקות, נצטרך את התמיכה, יותר מהכול. מבנה יש. ציוד הכי מתקדם שיש, צוותים יוצאים מהכלל. אנחנו צריכים שכל מטופל שרוצה להגיע אלינו יוכל לעשות את זה. שלא יהיו חסמים. אין סיבה שיהיו חסמים, השירותים פה ניתנים ברמה הגבוהה שאפשר ולכל אחד, בין אם אלה אנשי כוחות הביטחון, בין אם אלה תושבי הצפון, בין אם אלה תושבי הצפון הרחב יותר, כולם זכאים להגיע ולקבל את הטיפול כאן בלי שיעמידו בפניהם חסמים. אני אומר את זה בעדינות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בקשר למחלקות בריאות הנפש שראינו. 25 מחלקות. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> שלוש מחלקות של 25 כל אחת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 25 סגורות וראיתי 12 כפול שתיים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בבית סוטריה. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> סוטריה היא מחלקה סגורה. זה 12 ו-12. יכול להיות שזה יהיה 12 ו-13 או 14. אנחנו נתיישר לפי המודל. התכנון המקורי היה 25 - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה המודל היום? << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> 14. << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> מחלקות סוטריה הן בין 15-14, הבתים המאזנים הם מעל 12. זה שונה. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> יהיו שתיים של 14, אותה מחלקה תהיה 28, לא 25. זה לא פער גדול. המבנה יתמוך בזה. לצד זה עוד מחלקה סגורה קלאסית קטנה יותר, לא המחלקות של 35, 40 ו-50. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מצליחה להבין למה לכתחילה לבנות? ואני פונה גם למשרד. אם אנחנו חושבים שמחלקות ברוח סוטריה הן המחלקות שצריכות להיראות, כולן, למה לבנות במקום חדש לכתחילה מחלקה שהיא לא ברוח סוטריה? << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> יש לזה תשובה. ישנן עדיין אינדיקציות לאשפוז במחלקה סגורה, בעיקר בפן המשפטי, שפחות מתאימות לדגם סוטריה. << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> הכוונה היא שרוב המחלקות יעברו. מבחינתי אין סיבה למחלקות פתוחות. מי שיכול להיות במחלקה פתוחה יכול להיות בבית מאזן או באשפוז בית או בטיפול יום. נוריד את המחלקות הפתוחות, אני אומרת את - - - המקצועי שלי ואני חושבת שזה גם - - - המקצועי שרווח היום בעולם בריאות הנפש. כשאנחנו מדברים על מחלקות סגורות, אנחנו רוצים שרוב המחלקות יעבדו ברוח סוטריה כאשר אנחנו עדיין משאירים בכל בית חולים יחידה קטנה שהיא לא. מחלקות סוטריה נועדו לתת את המענה גם למקרים שבאופן מסורתי היו במחלקות סגורות. יש נקודות זמן בעיקר סביב התפרצויות אלימות, לא כלל האשפוז, אבל בנקודות זמן מסוימות עבור מטופלים מסוימים המחלקה הסגורה נדרשת עדיין. אנחנו רוצים לצמצם אותה כמה שאפשר. מדובר במודל חדשני, הוא כולל גם את המקרים של אלימות, הוא מצמצם קשירות. זו לא גריפת שמנת, זה לא המצב. אנחנו רואים את מחלקות סוטריה, איך הן מתמודדות עם המקרים היותר קשים. עדיין יש צורך בנקודות זמן מסוימות - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מסכימה איתך. זה לא לפי המספרים. אנחנו עוד לא מדברים על משהו שכבר קבעתם, זה רק משהו גדול מאוד. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> זה עדיין מודל. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוא מדבר על שתי יחידות סוטריה שכל אחת 14 כפול שתיים ומחלקת אשפוז מבוגרים סגורה, 25 מיטות. זה לא ביחס שאת מדברת עליו. זה משהו שמפריע לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בגלל זה שאלתי על זה. אגיד לך מאיפה באה השאלה. גם כשנפגשנו במקומות אחרים כמו מזור, הוצג לנו שהמטרה העליונה היא לעבור למחלקות פתוחות, פחות סגורות. השאלה אם זה נכון לבנות 25 מחלקות סגורות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא 25 מחלקות, 25 מיטות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 25 מיטות, סליחה. שם יש שתי מחלקות פתוחות של 12 מיטות ומחלקה של 25 מיטות של סגורה. איך אתם מגדירים את זה? אחרי זה תרצו לעשות מצ'ינג כדי לפתוח את המחלקות בחזרה. << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> אני לא חושבת שזה נכון. במעבר ממזור למחלקות בפריסה, זה לא פורייה. את זה של מזור אנחנו מתכננים לסגור. מתכננים לפזר את המיטות בכמה מוקדים ואחד מהם זה פורייה. אנחנו כן צריכים לעבור שוב על המספרים. עכשיו שמעתי את התוכנית הזו ביתר פירוט לראשונה כאן בשולחן, ודעתי מוכרת. ככל שאפשר להעביר את המוקד לסוטריה, יותר לטיפולי יום, למרפאות חוץ, להפרעות אכילה, כן ייטב. אלה הדברים שצצים לי כאן, במיוחד אם אנחנו מדברים על בית חולים כללי בצפון. היכולת שלכם להכיל לדוגמה הפרעות אכילה, אנחנו יודעים שמיטות להפרעות אכילה כל כך חסרות, אלה לא המקרים שאנחנו צריכים לראות אותם, גם בהקשר של מדיניות המשרד, בהקשר של איך צבועה המיטה הזו ואיך היא מתוקצבת. אלה דברים שאנחנו צריכים עוד לדבר עליהם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יש לך תחלואה כפולה. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> קחו בחשבון שכשאנחנו מתכננים פה מרכז כזה, הוא לא בא במקום שיש מסביבנו עוד חלופות. אם עכשיו מזור מתכננים לצמצם מחלקות סגורות, לצורך העניין יש מעלה כרמל במרחק, פה אין כלום. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נועם, אסביר לך. ההגדרות של צבוע. סגור ופתוח זה משהו שלא כתוב בשום חוק, זה משהו שעם הזמן. מצב קשה, אין ספק שהוא לא צריך להיות. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> אני מסכים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ברוח סוטריה יכולה להיות מחלקה שאתה קורא לה היום סגורה, זה לא מפריע. אני מסכימה אתך, גם המקרים הקשים יכולים להיות ברוח שיותר נגישה בהרבה, מתאימה בהרבה ל-2026. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> אני מדבר פה כרופא אף-אוזן-גרון שמדבר על פסיכיאטריה ולא כמומחה לבריאות הנפש שמדבר עליה. יש הבדל בין איש צעיר בהתקף פסיכוטי ראשון לבין מישהו שמגיע לאשפוז כפוי על רקע אלימות. << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> אותו הדבר. אני יכולה להגיד לך, רבים מאוד מהאנשים שמגיעים סביב התקף פסיכוטי ראשון הם סוערים מאוד. פעמים רבות סביב אלימות - - - << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> נכון. ועדיין אין בגליל המזרחי ולו מיטה אחת באשפוז שמאפשרת מענה למי שצריך אותה. אין אפילו אחת. איפה הם מוצאים את עצמם? איך בכלל יצאנו לדרך עם הרעיון הזה? גילינו שבמזור ובשער מנשה 40% מהמאושפזים הם בכלל מהאזור פה. זה פער שהוא לא בין משהו שקיים למשהו שאולי יכול להיות יותר טוב אלא בין אפס למשהו שאנחנו צריכים שיהיה פה והמספרים הם כמובן לא החלטה שאנחנו קבענו אותה אלא אנשי המקצוע שישבו וניתחו את תמהיל המאושפזים מהאזור שנמצאים היום במזור, בשער מנשה ומעלה כרמל, זה הפילוח שהם הגיעו למסקנה שנדרש. אני מניח שאם יעשו ירידה עמוקה נוספת לפרטים לאור השינויים שהמערך הזה עובר יכול להיות שהם יגיעו, אפשר - - - << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> אתם בית חולים כללי. ניקח את המודל של הדסה. במחלקה בהדסה לדוגמה, במחלקת הדסה מבוגרים, יש יחידות בתוך המחלקה, היא מאפשרת גם וגם. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> גם וגם. << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> ויש שם את עניין הפרעת האכילה וכל העניין של טיפול משולב גופני ונפשי. אפשר לבוא ולקחת את אותה מחלקה של 25 ולהגיד בסדר, כאן אני עושה יותר הסתגלות למקומות שבהם אני צריך יותר מרכזים רפואיים ותכשירים טיפוליים אינטנסיביים וגם לאפשר את המשהו שהוא יותר, ולצד זה גם את מחלקות סוטריה. כהנחיה מקצועית זה לא המקום לעשות כאן את ההנחיה המקצועית, זה דורש חשיבה. הדברים בנקודות הועלו כאן. << דובר >> ליטל הרן: << דובר >> ליטל הרן, מנהלת אגף משאבי אנוש בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים. אני מתייחסת פה גם מתוך זה שאני מלווה את פרויקט הסוטריה מאז כניסתי לתפקיד. אנחנו עובדים על מחלקות הסוטריה באופן צמוד עם לורה וגם עם פרופסור פסח מהמרכז הירושלמי. בדיוק ברגעים האלה סיימנו את עבודת המטה. נוצר פיילוט, סיימנו את הפיילוט והנחנו לפתחו של ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל אגף פסיכיאטריה במשרד הבריאות עם אנשי החטיבה, ד"ר רמי שגיא שאחראי על בריאות הנפש. ביחד אנחנו אמורים להגיד מה התמהיל הנכון של מחלקות ברוח סוטריה למחלקות אשפוז רגילות. כשאתם הולכים היום למזור, אתם רואים את מחלקת סוטריה, אתם רואים גם את מחלקת מפרשים שנבנתה בסטנדרט של האשפוז הסגור ל-25 מטופלים במחלקה סגורה שאיננה ברוח הסוטריה. כמו שאמר כאן נועם, לא כל מטופל מתאים להיכנס למחלקת סוטריה. מחלקת סוטריה בהגדרתה עכשיו היא מחלקה סגורה. בוחנים האם היא יכולה להיות מחלקה פתוחה. כשאנחנו מדברים על אשפוז בשנת 2026 בפסיכיאטריה, זה לא אומר סוטריה בלבד. זה משהו חשוב, סטנדרט הבינוי במחלקות הסגורות השתפר בצורה נפלאה ומדהימה שמכבדת הרבה יותר את חוויית האדם. לעניין איך יחליטו לעשות את זה פה. << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> אני עובדת תחת גלעד. גלעד הוא המנהל שלי, תכתבי אותי תוך כדי זה. אדבר עם גלעד. << דובר >> ליטל הרן: << דובר >> אנחנו נסתנכרן. כמו שד"ר יהודאי אמר, לגבי רוב המטופלים, זה לא שלוקחים שתי מחלקות אורגניות מהמחלקה במזור ומעבירים אותן לפה, אלא מלקטים מכל המחלקות את המטופלים שבכתובת המגורים שלהם הם כאן באזור וזה היה התמריץ הראשון. התמריץ השני לפתוח את המחלקות האלה היה מתוך תפיסה שלנו עם מנכ"ל משרד הבריאות עוד לפני אוקטובר 2023, לעשות שילוב של גוף ונפש. השילוב של גוף ונפש נבחן במסגרת ועדת ירקוני. אנחנו פועלים היום להעתקה, לא רק כי צריך לפנות את הקרקע במזור. אלא כי אנחנו מאמינים שהמרכז בנהרייה צריך לשלב בתוכו את המחלקות ממזור ולתת טיפול הוליסטי של גוף ונפש, וזה לא בהכרח רק הפרעות אכילה, אלא כשמטופל מגיע עם התקף פסיכוטי ויש לו גם בעיה של כאבי בטן, לא יקשרו את זה בהכרח לראש כי אין שם גסטרואנטרולוג, אלא גם יגיעו ויטפלו בו במובן הזה. זו סינרגיה בכל התחומים. זו תפיסה של גוף ונפש ביחד כדי למנוע את הנכות הזו שהייתה עד היום בטיפול המופרד. התמהיל, רויטל אני, גלעד ואנשיו, נשב ונעמיק אותו. עוד הדרך ארוכה לשם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רויטל אורחת קבועה בוועדה, היא יועצת שלנו לענייני בריאות. תודה רבה. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> כדאי לשמוע מיוסי. מודל טלנטק זה משהו שנהגה בשולחן עגול באשכול הרשויות לפני שלוש שנים ולאט-לאט קרם עור וגידים. היום מודל טלנטק נלמד על ידי כל גוף בריאות שמתמודד עם אתגר דומה של גיוס כוח אדם. זה אומר כשבשיבא נגב חושבים עכשיו על איך להביא כוח אדם לדרום, הם באים לשולחן הזה סביב האבנים ולומדים את מודל טלנטק. כשקופת חולים כללית מחוז דרום מתמודדים עכשיו עם אותה שאלה, הם באים ללמוד. חשוב לי שתשמעו קצת מיוסי ואנחנו נצא לסיור. << דובר >> יוסי מלכה: << דובר >> תודה שהגעתם. מודל טלנטק עוסק בליבת המערכת, זה ההון האנושי ההכרחי כדי להפעיל פה שירות רפואי כזה או אחר. היום הוא מהווה חסם גדול מאוד. אני תמיד נפעם מהיכולת סביב השולחן העגול פה לדבר על חוזקות של המערכת בצפון. יש למערכת בצפון מסע ארוך לעשות כדי להדביק את הפערים. דוגמה קטנה מהבית האישי שלי. אימא שלי תושבת קריית שמונה, סובלת מדלקת פרקים, היא צריכה לעבור בדיקה. היא ממתינה שלושה חודשים לתור בקופת חולים כללית לגסטרולוג. נא להקשיב, שלושה חודשים לתור וזה היה תור שהיא קיבלה, הוא לא יהיה בקריית שמונה, הוא יהיה בחצור הגלילית. זו אישה שפונתה מהבית, חזרה לביתה וממתינה. יש לנו מסע ארוך לעשות כדי לסגור פערים. היכולת של מנכ"לי בית החולים הזה, לפחות מהרגע שאני הצטרפתי אליו, לייצר תמונה של חוזקות היא מרשימה, הם גם עומדים מאחורי זה. צריך לזכור את התמונה הכוללת. כחברי כנסת אנחנו הרחק מאחור. יש לנו עוד כברת דרך ארוכה מאוד כדי לייצר מערכת בריאות שוויונית שיודעת לתת לאימא שלי בתל-אביב שקיבלה תור מעכשיו לעוד שבוע והיא נוסעת שעתיים לקריית שמונה וזה תור לעוד שלושה חודשים. אתם יכולים לבדוק אותי. קחו את המספר שלה ותבדקו למה היא צריכה לחכות שלושה חודשים לתור. לעניין טלנטק. טלנטק זו לא המצאה שלי, זו עבודה עם גופים רבים מאוד, עם הנהלת בית החולים וגופים רבים מאוד בחברה האזרחית, בראש ובראשונה עם אשכול כנרת והעמקים ו-15 רשויות מקומיות. יד ביד עם אגף תכנון ואסטרטגיה במשרד הבריאות וחטיבת בתי החולים. הוא עונה על הצורך לייצר מרכז מצוינות. אנחנו חושבים שקליטת הון אנושי איכותי זה חלק מפיתוח מצוינת. אנחנו כמו שראיתם, עוסקים גם בשיתופי פעולה עם שיבא ויש לנו שיתוף פעולה משמעותי עם בית חולים שיקומי בבוסטון. אנחנו בונים תוכניות מנהיגות שמצמיחים אותן מלמטה. צעירים שלולא התוכניות האלה לא היו נשארים בצפון, היו עוברים למדינת תל-אביב. אתן לכם דוגמה כי רק נכנסתי לתפקידי לפני שלוש וחצי שנים. יש פה מכללת צפת, מכללה אקדמית לצפת. 40 סטודנטים לפיזיותרפיה. שאלתי מי כאן מגיע מהצפון? הצביעו ארבעה. שניים מהם היו מהחברה הערבית, שני בחורים היו מהחברה היהודית. שאלתי, אתם עוד מעט מסיימים, זו שנה אחרונה ללימודים. אנחנו פותחים פה מרכז שיקומי, מי נשאר פה בצפון? הרימו שתי הבנות הערביות את היד ואמרו אנחנו נשארות בצפון. שאלתי בתדהמה ואמרתי מה זאת אומרת? אמרו לי כן, אנחנו מכוונים לאזור המרכז. ללמדכם שגם כשהם מגיעים הנה וכבר עוברים את תהליך ההכשרה ועושים תהליך סוציאליזציה לצפון, בסוף יש אטרקטיביות רבה כולל פרקטיקות בקליניקות פרטיות שגורמות לאנשים האלה לעזוב. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה אתה עושה? << דובר >> יוסי מלכה: << דובר >> בנינו פה ארגז כלים שהוא ארגז כלים לטובת ההנהלה שיש בו גם תמריצים ומענקים שהם לא החלק המשמעותי, הם בהחלט חלק חשוב. לראשונה הם ניתנים למקצועות בריאות, מענקים. בנינו פה סל הכשרות. אם יש פה רצון, צורך של המרכז לעשות קפיצת מדרגה במיומנות או מקצועיות בתחום שלא היה עד כה, אנחנו מממנים יציאה להכשרות ביחד עם ועדת השתלמויות, ששמעון עומד בראשה. אנחנו בשיתופי פעולה עם שיבא, זה מייצר אטרקטיביות רבה מאוד. זו בהחלט מעטפת שלא מובנת מאליה ולא ניתנת במקומות אחרים. אנחנו ליווינו יותר מ-20 משפחות בדרך כזו או אחרת במעבר שלהן למרחב שלנו. זה כולל הכול כולל הכול ואנחנו נמצאים עכשיו בתהליך של בניית מקבצי קרווילות שמראש משפחות יוכלו להיכנס. אם זה משפחות דתיות לקיבוץ לביא, משפחות חילוניות לבית קשת או לקיבוץ דגניה. זה מהלך שאנחנו שולטים עליו ביחד עם החטיבה להתיישבות. בהקשר של פתיחת מרכזי בריאות נפש בבית חולים גליל ופה במרכז רפואי צפון, המהלך של טלנטק הגיע וטוב שהוא הגיע אבל הוא הגיע מאוחר. היינו צריכים לרוץ ספרינט אדיר כדי להדביק את הצורך של ההנהלה לפתוח מרכז שיקום מיד כשהבניין מוכן. את התהליך של בריאות הנפש צריך להתחיל אתמול. זה אומר שמשרד הבריאות צריך לייצר צוות חלוץ. צריך לתת למרכז הרפואי צפון משאבים לממן, לשלוח מתמחים, להשלים את ההתמחות שלהם כדי שכשהבניין יהיה מוכן הם יוכלו להצטרף. זה אומר דברים רבים מאוד שהתחלנו בטלנטק מאוחר, וטוב שהתחלנו מאוחר מאשר בכלל לא, אבל המהלך הזה הוא נכון גם לגבי בית חולים גליל – אל תיקחו כמובן מאילו את האמירה שהצוות של מזור יעבור אוטומטית לפורייה או לגליל. התשובה היא לא. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בהכרח לא. << דובר >> יוסי מלכה: << דובר >> אני אומר את זה באחריות, התשובה היא לא. בוודאי לא החיפאים, בוודאי לא אלה שנמצאים דרומית, הם לא יבואו. צריך לבנות תוכנית שתאפשר את זה. אלה פסיכולוגים רבים, מקצועות בריאות רבים. בית חולים גליל הולך לפתוח שמונה מחלקות, זה מטורף. אירוע גדול. << דובר >> ליטל הרן: << דובר >> שם זו כן העתקה של כוח אדם. גם שם יהיה לנו - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה שם? איפה כן תהיה העתקה? << דובר >> ליטל הרן: << דובר >> בנהרייה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מנהרייה לפה. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> לא. ממזור לנהרייה. << דובר >> ליטל הרן: << דובר >> נהרייה קולטים את בית חולים מזור על כלל המשאבים שלו, לתוך הקמפוס. אני אפרט אחרי יוסי. << דובר >> יוסי מלכה: << דובר >> מילה אחת, כי ד"ר יהודאי נגע בזה. המרחב הזה קלט למעלה מ-30,000 מפונים במהלך פינוי צפון, כמו שאתם יודעים. המרכז הזה הפך להיות מרכז משמעותי מאוד. אחרי מלחמה, המרכז הזה, המרחב הזה הוא לא חלק משיקום צפון. צריך להבין שבתוכניות של הממשלה, אפס עד תשע נכלל, אנחנו לא שם, וגם בתוכנית של 3 מיליארד הנוספים נכון לעכשיו. אני יודע שיש מחלוקות משפטיות, כן, לא, על גבולות הגזרה, אנחנו לא שם. המשמעות הפשוטה היא שכאשר אנחנו עומדים להקים מרכז חוסן שאין במרחב, מרכז חוסן הוא תקנה סטטוטורית, משרד הבריאות מעביר כסף להפעלת מרכז משאבים לבריאות הנפש כמו שעשו בקריית שמונה, במרכז משאבים שנותן שירותים לגולן ולגליל. במרחב שלנו זה לא ייאמן, למרות הטילים שהוא ספג ולמרות עשרות אלפי תושבים שפונו לפה, אין מרכז בריאות נפש. אנחנו יוזמים עכשיו, יוזמה של הנהלת מרכז רפואי צפון, הקמה של מרכז איתנות. אמרנו מרכז איתנות כי חוסן זו תקנה וזה כסף שאין לנו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי. התחלת להגיד שאם תקימו מרכז חוסן, לא ייתנו לך? << דובר >> יוסי מלכה: << דובר >> אנחנו עומדים להקים מרכז חוסן במרכז השיקום שייתן את החלק הנפשי בריאותי, בריאות הנפש. החלק הזה לא מתוקצב על ידי המדינה. המדינה לא משקיעה אגורה במרחב שלנו כי אנחנו לא חלק מאותו מרחב גיאוגרפי שהוגדר. אנחנו נסמכים על פילנתרופיה מצוינת. כמו שאתם יודעים פילנתרופיה טובה לשנה, לשנתיים, אולי לשלוש. וגם הכסף שגויס לא מספיק לנו. לא סביר בשום קנה מידה שמרכז שיקום מהמפוארים והחשובים שנותן פה מענה לכל הגליל, יגיעו לפה מנהריה. כבר מגיעים, מנהרייה ומאזורים, לקבל פה טיפול. אנחנו צריכים לחפש פילנתרופיה כדי לממן מרכז חוסן או מרכז איתנות. << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> איפה מרכז החוסן? << דובר >> יוסי מלכה: << דובר >> מרכז השיקום באגף הצפוני שלו שעוד לא נפתח, הולך להיות מרכז חוסן עם שלוחות בקהילות. אנחנו בשיתוף פעולה עם אשכול, כנרת והעמקים. הולכים לייצר את המוקד במרכז רפואי צפון עם זרועות - - - << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> יש מרכזי חוסן של משרד הבריאות בכל הצפון. << דובר >> יוסי מלכה: << דובר >> אין באזור שלנו, באחריות אני אומר לך, מרכז חוסן. אין. את יכולה לבדוק את זה. אין מרכז חוסן באזור כנרת והעמקים. << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> אני אבדוק את זה. << דובר >> יוסי מלכה: << דובר >> מוזמנת לבדוק. אנחנו נכנסים לוואקום. אתם כחברי ועדה - - - << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> מרכז חוסן עובד על נוהל חרדה, זה עד 24 מפגשים ואחרי זה 36, בתקווה שלא יהיו לנו עוד. מרכזי חוסן זו לא תוכנית פעולה. מרכזי חוסן נועדו לתת מענה בשעת חירום, בשעת מלחמה. אני מנסה לעבוד אתכם, אני מנסה להבין כדי לראות איך אני עוזרת, חלילה לא משהו אחר. מרכזי חוסן נועדו לתת בזמן מלחמה, בשעת חירום, לאוכלוסייה שנמצאת תחת מתקפה, מענה לאוכלוסייה שלא קלינית, נגדיר את זה כך. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> איננה בריאות הנפש. << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> לא מתמודדת עם הפרעה נפשית מאובחנת. לתת מענה, לחזק. יש לה כמה, את הרגל הטיפולית והרגל הקהילתית, חוסן קהילתי. היא עובדת תחת נוער חרדה שממומן על ידי משרד הבריאות וביטוח לאומי. אלה מרכזי חוסן. כשאני מסתכלת ומנסה להבין את הצורך, יכול להיות - - - אנחנו עדיין תחת מתקפה וכנראה שאנחנו נהיה האוכלוסייה שתחת מתקפה כל הזמן, אני מנסה להבין איתכם מה הצורך של אוכלוסיית היעד. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> את צודקת רויטל. מרכז חוסן בתוך בית חולים זה פחות. הוא בדרך כלל לא יושב בבית החולים, זה לא אמור לשבת בבית חולים, הוא אמור לשבת בקהילה. לא אמור להיות שם בכלל. << דובר >> יוסי מלכה: << דובר >> אסביר ברשותכם. מרכז חוסן מטפל לא רק בעת חירום. מרכז חוסן מכשיר יועצים חינוכיים, עובדים סוציאליים. את יודעת כמה מילואימניקים יש במרחב שלנו במשפחות שנמצאות בטראומה? אני מזמין אותך לבוא. עשינו פה תהליך של חודשים, של שולחן עגול שנמצאים בו נציגי משרד הבריאות, נציגי משרד הרווחה ונציגי הרשויות המקומיות, מנהלי מחלקות הרווחה. ביקרנו בכל מרכזי החוסן שאת מכירה. אנחנו יודעים בדיוק מה זה מרכז חוסן. לא קמתי בבוקר ואמרתי בא לי להציג לוועדת האושר מרכז חוסן. אנחנו יודעים מה זה מרכז חוסן ויודעים מה התפקיד שלו. לתפקיד שלו יש שגרה כל השנה כל השנים, כדי להימנע ממצב שהמשפחות יגיעו למה שהן מגיעות לצערי הרב, בין אם אלה פצועים. את יודעת כמה יש לנו באגף השיקום, פצועים במרחב, את יודעת מספרים? המספרים שלנו, רשמית של אגף שיקום משרד הביטחון, מדברים על 7,500 חיילים פצועים במרחב שלנו. הם מסיימים את השיקום הפיזי, הם צריכים לקבל מזור. איפה שמשרד הביטחון דואג, הוא דואג. צריך את המשפחה שלהם, את המשפחה היותר מורחבת. המוקד יהיה במרכז שיקום כי יש לנו מתקנים נהדרים. יש לנו בריכה שיקומית להידרותרפיה. יש לנו מתקנים רבים מאוד שאנחנו יכולים לנצל עבור זה. ברור לגמרי וזו גם ההסכמה עם הרשויות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יכול להיות שהכוונה היא מרכזי טיפול יום בפוסט טראומה, לאו דווקא יכול להיות חוסן. יש פה ניגוד מושגי. זה מה שאני מדברת איתך, על מרכזי יום בטיפול בטראומה. זה משהו אחר. << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> צריכים להבין האם מדובר פה באוכלוסייה קלינית או אוכלוסייה שאינה קלינית. זו אוכלוסייה לא קלינית. << דובר >> יוסי מלכה: << דובר >> היא לא. במרכז, שיקום קלינית ובחוץ זו אוכלוסייה אחרת. << דובר >> טל בן יצחק שלו: << דובר >> מה שלא הזכירו פה, זו אוכלוסייה שהיא קלינית למרכז השיקום, היא כביכול לא קלינית לבריאות הנפש, וזה אנחנו פוגשים מעט - - - אנשים שמגיעים למרכז שיקום, אנחנו פוגשים אותם לא מעט. הם מגיעים עם כותרת פיזית למזלם. הם מחכים זמן רב. מגיעים אלינו ולאט-לאט מתברר שמה שהם צריכים, את המענה הנפשי שלא קיים. הרבה מהחברים האלה נמצאים פה. << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >> לפתוח מענה נפשי קיים. לא על הדרך, לא כאילו. אומרים לי יש כאן אנשים שסובלים מבעיה נפשית. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם רק אמרו בינתיים. << דובר >> טל בן יצחק שלו: << דובר >> אנחנו מתחילים, התחלנו עכשיו. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> רק הטרמינולוגיה של על הדרך וכאילו, לא קיימת אצלנו. כשאנחנו מתכננים משהו כזה, זה פרי של עבודה אינטנסיבית מול כל הגורמים. זיהוי הפערים, איתור המשאבים. אנחנו כבר התקדמנו. יש פילנתרופיה ששמה בתור התחלה 1 מיליון דולר על זה, מתוך הבנה של הצורך ואנחנו נצא לדרך. לעגלה הזו צריך להצטרף כל מי שהנושא הזה נוגע לו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קצת התבלבלתי לרגע עם הכובע שלי כחבר ועדת הבריאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם חשבתם לקדם תוכניות עם תעדוף למילואימניקים או בוגרי שירות כדי להביא לכאן כוח אדם כחלק מהתוכנית שלך. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> ייעודי. מה הייתה השאלה? << דובר >> יוסי מלכה: << דובר >> הוא שאל אם אנחנו מקדמים תוכניות ייעודיות שמקדמות מי שעושה שירות לאומי אזרחי ומילואימניקים לטובת הכוח אדם שנדרש. << דובר >> ליטל הרן: << דובר >> יש קורסים של חדשנות למילואימניקים. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> היכן שזה אפשרי אנחנו בעד. אנחנו לא מכירים את הערוצים לנתב ספציפית - - - היא לא קיימת. אני לא הגורם האקדמי. ניסינו להבין האם ישנו ערוץ שיכול לתעדף, באקדמיה אין ערוץ כזה. אם יש 100 מועמדים לחוג לפיזיותרפיה ויש 40 מקומות, הם לא יכולים להקצות ל-40 מקומות אלה בהכרח אוכלוסייה שאתה מתכוון אליה. זו תחילת המשפך. אני נמצא בסיומו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסיום אין אפשרות לייצר? << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> הלוואי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> חסר כוח אדם, כל מי שיבוא, ברוך הבא. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> מבחינתנו אנחנו מאוד בעד. << דובר >> יוסי מלכה: << דובר >> זה אירוע של מחסור גדול. בוודאי אם יבואו מילואימניקים או בוגרי שירות לאומי אדרבה. הם ייהנו מכפל הנחה. לא קיבלנו קרקעות, הקצו לנו מגרשים לעזור לאנשי צוות. מילואימניקים כמו שאתה יודע, מקבלים 10% הנחה על מגרש אם הם מקבלים במרחב הכפרי. הם יוכלו לקבל כפל הנחות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נדבר על זה, יש לי חקיקה בכנסת על הנושא הזה. בעזרת השם נעשה ונצליח. << דובר >> ליטל הרן: << דובר >> כיף לשמוע את חברי הכנסת מדברים גם ברמת המחויבות לתושבי הצפון, גם בהבנה של האתגרים שלנו במרחב. זה המקום להגיד גם ליוסי ולשמעון, למלכה וד"ר יהודאי, להשתהות מהראייה שלה האקוסיסטם כפתרון לבעיית כוח האדם. הבעיה להביא לפה את האנשים היא לא הבעיה. אין פה מחסור בתקנים, יש פה מחסור במעטפת שאפשר לספק כדי שבן-אדם יעתיק את החיים שלו, של אשתו וילדיו או את הד"ר שיגיע לכאן לטובת זה. דבר שני לגבי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא אספיק לסיור אתכם, אני חייב לצאת. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> תוך כדי הליכה. (סיור מרכז רפואי פורייה) << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> הבניין הגריאטרי הישן מיועד להריסה וממנו צפונה ולכיוון הכנרת יקום מרכז בריאות הנפש כולל נוף לכנרת. << דובר >> ליטל הרן: << דובר >> המקום היחיד עם נוף לכנרת - - - << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> זה היה אתר בנייה. זו אולי העונה היפה ביותר לראות את בקעת יבניאל. נוף שנשקף מכל אחד ואחד מחדרי האשפוז בבניין הזה. זה חלק בלתי נפרד מההחלמה ומהשיקום של האנשים. אנחנו נלך לשיקום. - - - רציתי שתפגשו איש כוחות הביטחון שמטופל פה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> למטה זו הבריכה? << דובר >> ליטל הרן: << דובר >> עוד לא נפתחה. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> הבריכה שם. השיקום יום נמצא למטה. בואו ניכנס למחלקת ילדים - - - הכול מרווח, מזמין, לא סטנדרט אשפוזי רגיל לבית חולים. ד"ר חליפה, מנהל מחלקת שיקום ילדים, נותן את המענה לילדים מאושפזים, גם לילדים בשיקום יום. נכון להיום יש לך שמונה, תשעה? << דובר >> האשם חליפה: << דובר >> באשפוז יום ירדנו לחמישה, יש לנו עוד 24 ילדים בשיקום יום. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> בין 30 ל-40 ילדים מטופלים כאן כשהחלופה עד לפני שנה וחצי לכולם הייתה לוינשטיין. << דובר >> האשם חליפה: << דובר >> הכי צפוני היה בית לוינשטיין. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> זו מציאות אחרת לגמרי. צפון זה אומר שיש לך? << דובר >> האשם חליפה: << דובר >> צפון יש לי מבקעת בית שאן ויש לי ילדים מהגולן, מצפת. ליד נהריה - - - - << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> כל הגליל. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מגיעים כל יום הלוך ושוב מאשפוז יום? << דובר >> האשם חליפה: << דובר >> כי אין מענה בצפון. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> בילדים יש נטייה יותר ככל שזה מתאפשר, די מובן. כשהחלופה הייתה לוינשטיין הם היום מוותרים כי יש עוד ארבעה ילדים בבית או שצריכים לתת להם מענה. אנחנו נתנו את הפתרון לזה. תציצו איך נראים - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כמה האכלוס פה, התפוסה? << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> יש לי 15 מיטות אשפוז ובשיקום יום השמים הם הגבול. המקסימום שהצלחנו להגיע אליהם היו שמונה או תשע מתוך ה-15. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בגלל כוח אדם? << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> גם. וגם כי יש נטייה יותר למשפחות להעדיף שיקום יום. לצידם יש עוד 20, 24. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה לא תראה אותם בתור המתנה. מי שצריך יש לו מקום. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> החסם פה לא יהיה חסם של מקום. החסם פה יהיה חסם של האם קופה מפנה או לא מפנה, זה יהיה החסם - - - בפעם האחרונה היה אתר בנייה. מחובר אליו אולם ריפוי בעיסוק, חצר טיפולית. זה לא רק גן משחקים. כל אחד מהמתקנים הוא מתקן שיקומי לכל דבר ועניין. ילדי הצפון, במקום לנסוע על בסיס יום-יומי או להעתיק את המשפחה למגורים באזור רעננה, מגיעים לכאן. כל הצפון, כולל חיפה וצפונה, מגיעים לכאן. זה לתת מענה לפערים בבריאות הלכה למעשה. << דובר >> האשם חליפה: << דובר >> אני יכול להוסיף. הייתה לנו ילדה מראש פינה, אחרי שפעת קשה. קיבלה מנינגיטיס, דלקת בקרום המוח. האימא, יש לה עוד חמישה ילדים בבית. כשהילדה צריכה את השיקום, הגיעה ליומיים וסירבה אשפוז, אמרה, יש לי משפחה, אני לא יכולה. אני הבאתי אותה לשיקום יום גם אם היא צריכה את כל השיקום האינטנסיבי. האימא אומרת יש לי משפחה, עוד חמישה ילדים קטנים, אני לא יכולה לטפל בהם, אני צריכה את השיקום יום. אם לא היה לנו שיקום יום פה, שיקום ילדים הם היו הולכים למרכז לבית לוינשטיין וגם זה היה מונע מהם לטפל בילדה בשנה שעברה. דלקת בקרום המוח, אלה דברים שקשים. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> תחבורה ציבורית שלוש שעות. זה עדיין עדיף על רעננה. רעננה זה חצי יום. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רעננה או שאתה ישן או שאתה לא ישן שם. << דובר >> נועם יהודאי: << דובר >> תודה רבה לכם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה לכם, יישר כוח גדול. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>