פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 185 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, כ"ט בטבת התשפ"ו (18 בינואר 2026), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> ביקור הוועדה בעיר קריית שמונה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר ששון ששי גואטה מוזמנים: נורית צור רבינו – מנהלת מערך תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה ליאת כהן – מנהלת אגף אסטרטגיה, מנהלת תנופה לצפון בני בן מובחר – ראש מועצה אזורית מבואות החרמון אלכס קראצ'ון – סגן ראש העיר קריית שמונה וממונה תיק קליטה ועלייה רפאל סאלב – סגן ראש העיר קריית שמונה הודיה טובול – מנהלת מרכז לצדק חברתי, עיריית קריית שמונה יורם אזולאי – מנכ"ל אשכול רשויות גליל מזרחי רותי קלנר עקרון – מנהלת בית לעסקים בקריית שמונה ואשכול הגליל המזרחי ד"ר נועם יוסף – מנכ"ל מרכז החדשנות גאיה אור נדב – מנהלת שותפויות ופיתוח עסקי, מרגלית סטארטאפ סיטי גליל ומרכז החדשנות גאיה אלי כהן – מנכ"ל המכללה האקדמית תל חי עופר ריבלין – מנכ"ל מנהלת האגרי פודטק בגליל גלעד אהרונסון – בעלים של מפעל החטיפים סופר נייצ'ר סנקס איריס שוסטר – מנהלת מעברים אצבע ענבר בזק – מנכ"לית החברה הכלכלית הגליל העליון הדר גולדנברג – רכזת צוות צפון בארגון ישראל 2050 ישראל קרמר – מנהל תפעול – צפון, ארגון קדמה שחר יפרח – יושב-ראש האגודה הסטודנטיאלית, המכללה האקדמית תל חי יוסי יששכר – בעלים של זיפ דיגיטל, קריית שמונה יעל יששכר – בעלים של סטודיו תמר, קריית שמונה מתן – בעל עסק בקניון, קריית שמונה אשר ביבס – בעל עסק בקניון, קריית שמונה מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ביקור הוועדה בעיר קריית שמונה << נושא >> (ישיבה במרגלית סטארטאפ סיטי) << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בוקר טוב לכולם ובוקר טוב לקריית שמונה. היום ישיבת המשך של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. זו ישיבת מעקב. הבטחנו לכם כאשר הייתם בכנסת שנעשה ישיבת המשך ושנגיע לקריית שמונה כדי לנסות ולראות איך לעזור. התאריך הוא 18 בינואר 2026 כ"ט בטבת התשפ"ו. קודם כול, בוקר טוב לכולם. כיף לבוא לפה. אני לא יודע אם אתם יודעים אבל הייתי מפונה עם החבר'ה מקריית שמונה. קרוב לשנתיים חייתם איתם באילת. בנינו קהילה מצוינת. אני גם בקשר איתם. בדרך דיברתם איתם כדי שיבואו להגיד שלום. אני פה. הדיון נועד בשביל לעזור. אני רואה שני חברים טובים, בני בן מובחר ואילן שוחט שהם חברים אישיים שלי. אנחנו נתחיל את הדיון עם ד"ר נועם יוסף, מנכ"ל מרגלית - גאיה, בבקשה. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> תודה רבה. חברי הכנסת, חברי הוועדה והמכובדים ובעלי עסקים שנמצאים מסביב לשולחן ברוכים הבאים למרגלית סטארטאפ סיטי מייסודו שלו ד"ר אראל מרגלית. אני ד"ר נועם יוסף, מנכ"ל גאיה – מרכז החדשנות מבית מרגלית סטארטאפ סיטי, JVP ומכון המחקר מיג"ל. מרגלית סטארטאפ סיטי מובילה כעשור פיתוח כלכלי-אזורי מבוסס חדשנות וטכנולוגיה לצד פעילויות אימפקט מגוונות כאשר אחת הקהילות הצומחות בה היא קהילת העסקים גלילוקלס, קהילת עסקים שמונה כ-700 עסקים מהגליל והגולן. יושבים כאן סביב השולחן גם חברים שאנחנו מכירים וסייענו להם לפני, תוך כדי וגם היום אחרי השעה הקשה. בשעת המלחמה הנחנו תוכניות צמיחה לעסקים בשעת משבר. לפני מספר חודשים זימנו ואירחנו את השר אלקין ותנופת צפון למפגש בלתי אמצעי עם העסקים המקומיים כדי להנגיש ולהבין איפה החלטות הממשלה פוגשות את השטח. אני ברשותכם אפתח בשלוש נקודות עיקריות שעלו מן השטח גם אז וגם היום בשיחות עם יזמים. הנקודה הראשונה שדרושה לעסקים היא ודאות רב-שנתית. קשה לעסקים להתנהל ללא שקיפות וודאות רב-שנתית. הארכה אוטומטית של תוכניות קיימות בצפון ל-24 ו-36 חודשים קדימה תיתן אפשרות לעסקים שכבר הגישו, והיו תוכניות שכבר נחתמו ואושרו, לעשות את המהלך להקים מפעלים ואת העסקים שלהם. הממדים שאנחנו מציעים הם אופק תמיכה מינימלי של שלוש שנים והגדלת המענק. בדרך כלל התמיכה עומדת על בין 20% ל-40% ואנחנו מדברים להעלות את זה לבין 40% ל-50%. דבר שיוריד את הסיכון העסקי של אותם עסקים לעבור צפון. הנקודה השנייה היא גישור כלכלי של פערי עליות כלומר, סובסידיות ממוקדות. מדובר בפעילות הלוגיסטיות היום-יומיות שאנחנו רואים. עסקים שעברו ועקרו מקריית שמונה למרכז ואנחנו מנסים היום להשיב אותם חזרה אומרים לנו שפינוי פסולת עולה להם 1,700 שקלים בקריית שמונה לעומת 800 במרכז. אם אני מסתכל אפילו על מנת אוכל לעובד שעולה בין 60 ל-70 שקלים בקריית שמונה היא עולה 40 בשקלים באזור המרכז. קשה למשקיעים היום להסתכל קדימה ולהגיד למה לחזור צפונה אם העליות באזורים אחרים נמוכות יותר. על כן סובסידיות בשילוחים ופעילות לוגיסטיות יכולות לעזור לשכנע. אפשר לשים תקרה גג שנתית לעסקים כדי שזה לא יצא מכלל שליטה. נקודה שלישית היא מעבר מתמיכה בעסק לתמרוץ עובדים. כיום תוכניות הסיוע ואנחנו לא נפרט בדיוק את הסעיפים כמו 418 ו-419 מסבסדות רק מעל 16,000 שהוא שכר גבוה. זה לא פוגש את השטח ברוב העסקים האחרים שהם לא הייטק. רוב העובדים הם מתחת לסף הזה. אנחנו מדברים על מענק לעובד ואפשר לדבר על מענק רילוקציה של בין 30,000 ל-60,000, סבסוד של שכר חודשי ל-24 חודשים וחבילת מעטפת לדיור, הכשרה, השמה, חינוך ובריאות. אלה כל הדברים שגם כך אנחנו יודעים שלעובדים היה חסר קודם. אנחנו רוצים לתת להם היום מעטפת שלמה. אני אסכם את דבריי ואומר שבלי ודאות, בלי גישור כלכלי ובלי עובדים לא יהיה שיקום כי זה לא יסגור את הפער התזרימי. אני מודה לוועדה שהגיעה עד כאן ומתכנסת כאן במרגלית סטארטאפ סיטי כי זה חשוב גם לשטח לראות שאתם איתנו. אני אומר בשם היזמים שדיברתי אותם שמעבר לסכום חשוב להם לדעת הממשלה נמצאת באירוע והיא יודעת לתמרץ, לתמחר ולתת רוח גבית. הם לא רוצים להרגיש לבד שהם נושאים בעול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> העלית כל מיני נתונים ואני גם חי קצת את השטח. אני שואל למה פינוי פסולת עולה יותר זול ביישובים אחרים? בדקתם את זה? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> תציגו את עצמכם לפרוטוקול. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> יורם אזולאי, מנכ"ל אשכול גליל מזרחי. אנחנו אחראים על כל פינוי הפסולת. הבעיה המרכזית היא שאתרי הטמנה רחוקים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> איפה אתר ההטמנה הקרוב אליך? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> חגל באזור צמח. גם מפעלי המיון רחוקים. אתה לא יכול להוציא משאיות מהמרחב של רמת הגולן ולשלוח אחת-אחת. אנחנו עושים double ending. אני מביא את המשאית לתחנת מעבר, מעמיס על פול טריילר. האבסורד הוא שלפעמים לנסוע - - - זול יותר עבורי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה זה זול עבורי ומה זה אני מעמיס? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> אני הכוונה לאשכול. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> כאשר אתה במרכז הארץ יש לך מספיק אתרים וגם מפעלי מיון וטיפול שהם קרובים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> טרחנו לקדם מפעל מיון באתר ולקדם היתרים כדי שהמדינה תעזור - - - << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> ביום חמישי האחרון התקיים דיון בראשותו של יושב-הראש. יש אזור שאנחנו בחרנו בו להקמת מתקן למיון וטיפול בפסולות שיחסוך לנו לא מעט מהנסיעות האלה יחד עם רמ"י - - - << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני אוהב שהרשויות נוגעות בדברים האלה כי - - - << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> זה יהיה שייך לרשויות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יפה. רשות שיש לה חברה כלכלית שמרוויחה כסף תדע להחזיר את זה לתושב בחינוך וכל מיני שירותים לתושב. מה שמיוחד הוא שנוכל לשמור על מחיר ולא להיות חזירים כדי לבוא ולעזור לעסקים. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> אנחנו שם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> היה דיון. הוא כלל משרד איכות הסביבה? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> כן. יש שטח ותב"ע מאושרת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> היא מוכנה ומאושרת? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> זה בצח"ר. ביקשנו להעביר את זה לעין זיתים כדי למנוע התנגדויות. זה נמצא בהליך. גם שם יש לנו שטח. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> התב"ע מתאימה? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> התב"ע מתאימה אבל היא צריכה איזושהי התאמה ויש לה פחות התנגדויות. יהיו פחות התנגדויות בעין זיתים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> איכות הסביבה תומכים? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> הם גם יוציאו קול קורא ואנחנו נהיה שותפים. היתרון הוא שהאשכול - - - << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה היעד? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> טווח ההקמה של דברים כאלה הוא בערך בין חמש לשמונה שנים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> זה לא מספיק. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> אין דרך אחרת במדינת ישראל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בשביל זה אנחנו פה. הוא יודע לעשות את הדברים וגם אילן פה. מה שחשוב שנרוץ עם זה. איפה שצריך להפעיל לחץ אנחנו נפעיל ואם נצטרך להפעיל לחץ - - - << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בין אם זו ועדה מחוזית. בוא ניכנס לזה. אם זה הסרת חסמים - - - << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> כל שנה שתקדם זה רווח לתושבים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני רוצה להיות שותף לזה כמו שאנחנו ביחד בדברים נוספים. למה מנות האוכל עולות פה יותר? אני יודע שבצפון המחירים והשירותים עולים פחות. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> גם הדלק בצפון יקר יותר. אני לא יודע להגיד לגבי הצפון שלך בגליל מערבי אבל בצפון שלנו בגליל המזרחי גם הדלק יקר יותר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בני בן מובחר, ראש המועצה מבואות חרמון ויושב-ראש האשכול, בבקשה. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> בוקר טוב לכולם. התמונה הזו שנמצאת בחדר מראה את חברי הכנסת וחברי הוועדה שצריכים לבוא לכאן ולפגוש את בעלי העסקים. מי הגיע? חבר כנסת אחד שנולד פה בגליל. אנחנו מחכים משעה 11:00 והציבור מחכה. יש כאן אירוע של אשפה ואנחנו הסתכלנו על האקוסיסטם ולא על ה"אגוסיסטם". סגרנו את אתר תאנים כדי שחצור הגלילית תתרחב. יכולנו לטפל באתר תאנים ולתת לו לנשום עוד כמה שנים. יכולנו גם לא לתת לכרמיאל פתרון קצה ואז חיי המדף שלנו היו ממשיכים. כמעט כל אופציה שיש לנו כאן עכשיו מתנגשת לנו עם הפיתוח שאנחנו רוצים. ראש פינה היא המקום שנבחר בהסכמת כל המנהלים בצח"ר. האזור קרוב לאזור התעשייה ועומד בכל הקריטריונים. עם זאת ראש פינה עומדת לבנות שכונה בצד של פילון ואז זה יפריע. היא מביעה התנגדות. אנחנו מנסים לראות האם לפני הכמויות שאנחנו קיבצנו את עצמנו נוכל להיות באתר בעין זיתים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> רפי אלמליח מרשות התכנון - - - << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> הוא איתנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הוא יכול לבוא ולקצר לנו את התהליכים. רשות התכנון תעזור לנו בכל התכנון. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> רפי אלמליח אורח פה הרבה, נמצא כאן ומעורב אבל אם יחליט חבר הכנסת גואטה כמו שהוא מחליט בכמה דברים שהוא לוקח אותם ועושה אותם אז הוא יכנס לעסק הזה. נזמין אותך לאשכול הגליל המזרחי, תשב ותראה את הנתונים ואנחנו נשמח. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אביא איתי את רפי. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> רפי הוא בסדר. רפי איתנו. אני רוצה להגיד לך משהו עד שיגיע חבר הכנסת עודד פורר, יושב ראש הוועדה כי אני לא יודע אם אוכל להישאר כאן והוא קריית שמונה. אני רוצה דרכך להגיד תודה, גם אם זה לא פופולרי, לממשלת ישראל. אי אפשר להגיד שלא נעשה כלום. יש כאן דברים שהם מתקדמים. יש כאן מקומות שקיבלו מענה וביום שלישי אנחנו אורחי כבוד ואתה מוזמן למל"ג להעביר את החתימה הסופית לאוניברסיטה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הייתי בישיבות הראשונות איתך. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> נכון. גם אסף מהגליל העליון וגם אביחי התיישבו בשבוע שעבר ברמ"י וסגרו את הסיפור ואנחנו מתקדמים. ביום שלישי אנחנו נהיה במל"ג וביום ראשון שאחרי זה צריך לדאוג שהתקצוב יבוא להחלטת הממשלה. אם לא יבוא התקצוב אנחנו נדחה עוד שנה בפתיחת שנת הלימודים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אעביר את המסר בישיבת הממשלה הקרובה כדי שיבינו שהתקצוב חשוב. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> ברור. אני לא מדבר סתם. אני מדבר לאוזניים קשובות. מעבר לזה הייתה פה מסיבת עיתונאים בקריית שמונה. יושב פה סגן ראש העיר. אביחי נמצא בירושלים. סידרנו לו דירה צנועה כדי שיישאר בירושלים ולא ירד מכם. העסקים בקריית שמונה וקריית שמונה בכלל כעיר בירה של הגליל לא רוצים יותר לדבר ממקום של בכי ונהי. אנחנו לא צריכים להתחנן לממשלת ישראל לבנות תוכניות איך אנחנו עוזרים לאנשי העסקים כאן בקריית שמונה. העסקים האלה לא נותנים מענה רק לקריית שמונה אלא נותנים מענה לכולנו. אם קריית שמונה חזקה אז גם הגליל העליון, גם מבואות החרמון ומטולה יהיו חזקים. במסיבת העיתונאים ביקש ראש העיר תוכנית של עיר ראשה לקריית שמונה. עוד שתי מועצות "תפסו על זה טרמפ". צריך לקחת את התקציב של כולם ולשים אותו בקריית שמונה אבל עם תוכנית מסודרת ואנשים שילוו את התוכניות על מנת להעמיד את העיר הזו על הרגליים. בשבת פקדו אותנו אלפים של מטיילים. היו בחרמון. היית צריך לראות את הפקקים בדרך לחרמון והיית צריך לראות את אגמון החולה. הוא היה מלא. יש לנו אתרים. כל החסמים נמצאים ברגולציה ובממשלת ישראל שתיתן תקציב. תאמינו לי, השר אלקין הוא מצוין. סמוטריץ' הוא מצוין. ראש הממשלה צריך לתת מכה על השולחן ולהגיד קריית שמונה היא עיר ראשה ואני רוצה שהיא תהיה העיר המרכזית בגליל. עד שראש הממשלה לא יקרא לנו אליו או שהוא יבוא וביקשנו ממנו לקיים את ישיבת הממשלה הבאה - - - << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הבנתי שהוא עושה את זה. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> הבנתי את זה גם כן. שיבוא לכאן. יש כאן מה לראות ויש כאן מה לשמוע. אנחנו לא רוצים גבולות מוניציפאליים וגם לא גבולות פוליטיים. אנחנו רוצים לראות את קריית שמונה חזקה ואתה כבן הגליל שנולדת פה יכול בהחלט להוביל את זה. כשאתה רוצה להוביל מהלכים אתה יודע. תודה רבה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה רבה. אלכס, סגן ראש העיר. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> בוקר טוב לכולם וברוכים הבאים לקריית שמונה. אני אלכס, סגן ראש העיר. לפני כשבועיים היינו בכנסת וישבתי עם חבר הכנסת פורר אישית וביקשתי ממנו לקיים את הוועדה הזו כאן אצלנו. אני מברך על זה שהיא מתקיימת כאן. זה לא סוד שאנחנו הולכים לקראת החלטת ממשלה, כפי שציינת. אני לא קורא למה שאנחנו מנהלים מאבק אלא שיח וזעקה תקופה ארוכה. אם יש משהו יפה שיצא מזה הוא שיתוף הפעולה המדהים הזה בין הקיבוצים למושבים לקריית שמונה. אני חושב שכולם מדברים באותו קול. כמו שאמר בני היקר זה לא גבולות פוליטיים ולא מוניציפאליים. יש פה אירוע שהוא לאומי. זה לא רק אירוע שהוא שלנו, הגליליים. אני רוצה להאמין שהחלטת הממשלה שצפויה להגיע בזמן הקרוב תהיה טובה עבור כולם, בני. תודה לכם על התמיכה ואני רוצה להודות לוועדה. אני מאמין שכל פוסט שעלה מתושב כזה או אחר, כל ועדה, כל שיח וכל במה שניתנה לנו דחפו לזה שבסופו של דבר ראש הממשלה יצא ואמר שתוך שבועיים תתקיים ישיבת ממשלה ושם תתקבל החלטה. אני מקווה שאנחנו הולכים לקראת ימים טובים ואופק שייתנו בשורה גדולה לאלה שנמצאים כאן ולאלה שעוד רוצים להגיע ויגיעו. לא מדובר פה רק על הכסף אלא אם אנחנו לא נשלש ונכפיל את עצמנו שום סכום לא באמת יעשה פה שינויים. אני חושב שהמטרה בסוף היא להביא לכאן משפחות חדשות. החלום שלי הוא להחזיר גם את אלה שעזבו אותנו. אני מתגעגע אליהם ברמה האישית. אנחנו קהילה קטנה בסופו של דבר. אני אבקש לשים דגש, ואם תוכל להעביר את זה הלאה, בנושא התיירותי. אני חושב שלא כולם מבינים כולל התושבים שהתיירות היא מחולל שינוי. היא יכולה להביא לכאן משפחות שרוצות לפתוח כאן עסקים והיא יכולה להביא לכאן תיירים ויש כאן המון. ביום שבת הייתי בגן הצפון והיה כיף לראות את זה. היה תור במקדונלד'ס ובסמוקי באר שאני מכור למקום הזה. אתה רואה תורים ואמרתי הללויה. סוף-סוף, איזה כיף. אני אדבר בכובע של הרשות. יש לנו בעיות רבות מול רמ"י. יש לנו קרקעות שיצאנו לשיווק ולא צלחנו איתן. אני לא צריך לספר לך כמה הבירוקרטיה יכולה לחנוק. אני מבקש לעזור לנו עם עוד שטחים ולצאת בקמפיין אגרסיבי שקורא להגיע לגליל ולצרוך מהמקומיים שנמצאים כאן. אני מבקש לעזור עם זה. אני מדבר גם כמי ששייך לאשכול וגם בכובע שלנו כרשות. תמיד היינו נקודת מעבר. 3 מיליון תיירים עוברים כאן כל שנה בפועל אף אחד לא עוצר. אני עובד מהצד שלי, לא מתלונן ולא בוכה. יש לי הרבה עבודה תודעתית לעשות. זו עבודה שאני מסביר לאנשים מה זו תיירות. כל עסק עם פוטנציאל תיירותי צריך מהצד שלכם לעודד אותו. אני מודה שאני צריך עזרה מול רמ"י כדי שיפתחו לנו חסמים. יש לנו שטחי שיווק תיירותיים ומסחר שמחוץ מדבאח שזכה בשטח אף לא ניגש. אני לא יודע מאילו סיבות. יצא בקמפיין מדהים יחד עם כל השותפים כאן. אני אשמח אפילו לשבת בארבע עיניים כדי להסביר לך ולקבל עזרה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני חושב שאחד הדברים, ובני מכיר את זה, שצריך לעשות כדי לפתח את קריית שמונה ולזרז כמו המטמנה שאתם רוצים להקים הוא לעשות מסלול ירוק כמו שעשינו ברפורמה בענף הלול. במסלול הירוק שעשינו ברפורמה בענף הלול חסכנו את כל הבירוקרטיה וחצינו את הכול הרבה יותר מהר. בתור יושב-הראש האשכול, ויושב פה גם המנכ"ל, אתה צריך להגיד בכל הישיבות שאתה רוצה מסלול ירוק. צריך להגיד את זה בכל הישיבות וכאשר ראש הממשלה יגיע לפה אנחנו נעביר לו את המסר. מסלול ירוק לאתר, מסלול ירוק לתיירות. זאת כדי שנצליח לא בעוד חמש או שמונה שנים אלא שנצליח לעשות את האירוע הזה בשנה, שנתיים הקרובות. זה אחד הדברים הבסיסיים לפני כסף. אנשים לפעמים רבים על כסף מול כל מיני משרדים. כסף חשוב. לקריית שמונה ולאזור יש פוטנציאל. יש מקומות שצמודים אליכם שהתרוממו וחזרו ואנחנו צריכים לדאוג לפה. אני מדבר עם חברים שלי שהיו מפונים איתי, יש לי חבר ספר בשם אלירן ויש לי גם חבר פה שיש לו מפעל שלטים. אני מדבר איתם והם אומר שאנשים חושבים לקום וללכת כשתיגמר שנת הלימודים. דיברתי עם ליאור כהן מהעירייה ושאלתי מה באמת אתם רוצים? מה יעזור שהחברים יחזרו ומה יעזור כדי שלכם יהיה טוב? אני חושב שכמו בענף שהיית חלק ממנו, קריית שמונה והאזור פה צריכים להיכנס לפני הכסף למסלול ירוק. לא בעיות מנהל ולא בעיות עם הפקידים של איכות הסביבה. במסלול ירוק יהיו תוך שנתיים היתרים ואנשים עובדים בשטח. אפשר לעשות את זה. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> התחלנו להקים ביחד עם תנופה ומשרד הכלכלה מרכז לקידום כלים בתעשייה - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אתן לחבר הכי טוב שלי, יושב-ראש הוועדה לשבת. הרווחתם שהוא בא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתנצל. היינו צריכים להביא את השרה מירי רגב אחרי שהצלחתי לעבור את כביש שש צפון ביום כזה. אני אפתח בהתנצלות. הייתה תאונה בכביש שש. עמדנו שעה בפקק. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> חבר הכנסת גואטה, המסלול הירוק הוא מצוין. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> גם חבר הכנסת פורר מכיר את הרפורמה. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> המסלול הירוק הוא מצוין. המסלול הירוק הוא רעיון טוב. השאלה היא איך יפנימו ואיך יקבלו את ההחלטה במשרדים הממשלתיים. אני פותח סוגריים בגאווה ובאהבה ענקית ואני אומר ששכונת יובלים הועברה ממבואות החרמון לקריית שמונה ללא ועדת חקירות קרקע וללא שום תנאים. כלום. היא מאוכלסת ויש בה הרבה מאוד משפחות צעירות. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> אני בא משם. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> 671 דונם עברו לקריית שמונה. מקום נוסף שלא צריך שיהיו בו חסמים בכלל הוא מערכת החינוך. מערכת החינוך תביא לכאן צעירים, משפחות וקבוצות הייטק. כולם יבואו לפה. מערכת החינוך כאן צריכה לשנות פאזה. הסקר האחרון, ואני תיכף אתן לחבר הכנסת פורר שהגיע עכשיו לדבר, שנעשה על ידי תל חי מצביע ש-14% בקרב אלה שנשארו בצפון היו מרוצים ממערכת החינוך ובקרב מי שעזב את הגליל ונחשף למערכות חינוך אחרות 47%. איך אתה רוצה שמשפחות יחזרו כאשר הן גילו שהילדים שלהם פתאום לא רוצים לחזור מבית ספר או בבוקר קמים ואומרים אני רוצה כבר להגיע, אני מאחר לכיתה. אנחנו מבקשים זה יקרה פה בגליל. תודה רבה וברוך הבא, חברי היקר. הבאת לכאן את שוקי. שוקי הוא אביו של חבר הכנסת פורר. הוא נמצא שנים רבות בשלטון מקומי עם הרבה מאוד החלטות והובלה של תוכניות רבות בשלטון המקומי שנגעו גם בקריית שמונה וגם באילת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא היה מנכ"ל משרד הכלכלה, התעשייה והמסחר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בני, תודה. אני אומר כמה מילים לפתיחה כי אני חושב שחשוב יותר לשמוע אתכם פה. אלכס, תודה רבה על היוזמה. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו נמצאים פה. כל הזמן מדברים על החזרה של תושבים לצפון, החזרה של תושבים לקריית שמונה והחזרה של תושבים למטולה, למעלה יוסף ומבואות חרמון. יש לי חברים שיש להם פה עסקים כמו חברות סטארטאפ. לא בבניין הזה אבל בצפון בתחום פודטק. יש פה נציגים של משרד הכלכלה? כשהתחילה המלחמה, אחד החברים פנה למשרד הכלכלה לשאול איך מסייעים להם כדי שהם יישארו פה בצפון. לא קיבל תשובה. לא היה לו זמן להתעסק עם זה. הסטארטאפ "הרים אמברקס" ועבר לקיסריה. הוא כבר לא יחזור צפונה. אני לא יודע להגיד את המספרים. ביקשנו את הנתונים מממ"מ ורשות המיסים על מצב העסקים. כדי שאנשים יחזרו לפה צריכה להיות פה תעסוקה. צריכה להיות פריחה של כלכלה. צריכים להיות פה עסקים שהם אחד מגורמי המשיכה הכי משמעותיים. יכולה להיות פה מערכת חינוך מדהימה אבל אם אין לאנשים פרנסה פה הם לא יישארו פה. אלכס סיפר לי שיש חנויות מוציאות דוח Z של הקופה בסוף יום עם 180 שקל. איך אפשר להתקיים כך? אני מבין שהממשלה אמורה להגיע לפה סוף-סוף בשבוע הבא - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> תוך שבועיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תוך שבועיים. אני מקווה שהשבועיים האלה לא ייקחו הרבה זמן. תוכניות ממשלתיות לסיוע חירום לעסקים, בטח בתחום הכלכלה והתיירות, צריכות להיות פה. חייבים לייצר פה מנוע שמביא אנשים לאזור. אם אתה זוכר עשינו את שווקי האיכרים במשרד נגב-גליל יחד עם משרד החקלאות - - - << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> זו הייתה הצלחה גדולה מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה יוצר תנועה של אנשים באזור. הממשלה צריכה לייצר פה תנועה של אנשים עם לפחות אירוע שבועי באזור מסביב למשהו. אחרת זה לא יעבוד. דבר שני הוא מנגנון שמייצר לרשות המקומית פיצוי על אובדן ארנונה. צריך להגיד לעסקים תבואו ותקימו פה את העסק ובמשך תקופה מסוימת כמו שנה תקבלו פטור הארנונה והעירייה תקבל תקציב כפיצוי. חייבים לייצר פה גורם משיכה לעסקים וזה בעיניי הדבר המרכזי. נמצא פה מישהו מממ"מ להציג את הנתונים? << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> יש פה את רות מהבית לעסקים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רות, בבקשה. << אורח >> רותי קלנר עקרון: << אורח >> קוראים לי רותי קלנר עקרון. אני מנהלת את הבית לעסקים בקריית שמונה והגליל המזרחי. זאת אומרת שמי שיצא כרגע ויורם הם הבוסים שלי ברמת הרשויות והפילנתרופיה היא התשתית. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> והממשלה. << אורח >> רותי קלנר עקרון: << אורח >> רגע, רגע. ליאת, אני יודעת שאת פה. כשאני הגעתי לכאן, הגעתי מתוך שיתוף פעולה של הפילנתרופיה ועיריית קריית שמונה. לשם גייסו אותי. כשהגעתי אמרו לי שזה עבור כל הגליל המזרחי. במצגת שאציג כרגע התמקדנו לצורך העניין בקריית שמונה ואני אציג את ההשלכות. אני אגיד שיש כאן מודל שהתחיל מפילנתרופיה ואז המדינה נכנסה ונכנסה בגדול. אנחנו מחכים לראות את זה עובד אבל זה שם ברמת ההרשאות וכולי ואני מקווה שבקרוב. אנחנו מנסים לעשות את מה שאפשר. יש כאן בעלי עסקים בלי שזימנו אותם, חלקם חברים בבית לעסקים ואני אציג קצת נתונים. (הצגת מצגת) לגבי המלחמה. בקריית שמונה 519 ימים לפחות לא היו תושבים. זה לא סיפור שקיים בארץ או בעולם. אמרנו שאולי זה היה בצ'רנוביל אבל אין מקום שבו הוציאו חלק גדול מבעלי עסקים כמעט לשנתיים. זה לא לפתוח עסק מחדש אלא המשמעות היא לפתוח עסק חדש אחרי תקופה כזו. הפינוי של 3.5 קילומטר מהיום למחר הביא לפינוי של 44,000 תושבים מכורח ההחלטה והשלימו ל-60,000 כאלה החליטו לעזוב. 60,000 אלף תושבים פונו מהאזור. נשארו פה משהו כמו 25% מהעסקים ואנחנו מדברים על אזעקות, 300 פגיעות ישירות וכן הלאה. עוד לפני שחזרו התושבים התחילה המחשבה בכל מיני מקומות, כמו שהוועדה מדברת כרגע, שאם לא ייווצר אקוסיסטם של כלכלה אז לא תהיה זכות קיום לכל השאר. התחילו לחשוב מה עושים ואז נולד הרעיון להקים את הבית לעסקים בין השאר. הקושי שנמצאים בו הוא צמצום או ביטול לחלוטין של הפעילות. יש קושי רב בלחזור. מהם המספרים? התקופה שקריית שמונה הייתה סגורה היא הפסד הכנסות ישירות בסדר גודל של 1.5 מיליארד שקל. חזרו לעיר העיר היום פחות מ-70%. דיברנו קודם עם ליאת על הנתונים אבל בלי להגיד נתון כזה או נתון אחר תסתובב אחר כך ברחובות, תסתובב בקניון ובמקומות אחרים אתה תראה שיש כאן פחות מ-70% מהתושבים שחזרו. זה אומר שהיקף הפעילות בהערכה שלנו מתוך המידע ומתוך סקר שעשינו הוא שפחות מ-60% מהעסקים פתחו. כאשר אנחנו אומרים פתחו זה אומר שהמחזורים שלהם בממוצע הם סביב 50%. אם תרצו אחר כך אפשר לדבר על איפה הפער בין הנתונים של הלמ"ס לבין הנתונים שלנו. גם ניצן יכולה להרחיב. אני יכולה להגיד לכם שישבנו בשבוע שעבר ברשות המיסים והבנו שאין הפרדה בין הענקיות כמו נביעות וכן הלאה שהביאו לגידולים גדולים לבין ההשפעה על כל מה שקרה לעסקים הקטנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לכן אנחנו לא רואים את זה במספרי מאקרו. << אורח >> רותי קלנר עקרון: << אורח >> לכן יש נתון מעוות מאוד. אנחנו מדברים עם בעלי העסקים - - - << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> אנחנו לא יודעים כמה תושבים בעיר כי כל מי שגר בתל אביב והורים שלו או סבא וסבתא שלו גרים בקריית שמונה פתאום מ-7 באוקטובר גם הוא גר בקריית שמונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו סופרים את זה לפני מוני המים. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> אנחנו לא מצליחים גם לפני מוני המים. זה בדיוק הדיון עכשיו לקראת החלטת הממשלה לקריית שמונה. אנחנו לא מצליחים בשום דרך לבסס את 70%. הלוואי שהיינו מצליחים. אנחנו לא מצליחים. זה משפיע מאוד על היכולת שלנו לקבל החלטה נורמלית. << אורח >> רותי קלנר עקרון: << אורח >> המדד הכי אובייקטיבי שיש לי ביד הוא מוני מים. אין לנו משהו יותר מדויק וגם הוא מדבר על סדר גודל של 70%. למה המחזורים כל כך נמוכים? מצד אחד ירדו הביקושים כי התושבים לא נמצאים ומצד שני מי שנשאר פה באזור בתקופת הפינוי התרגל לרכוש במקומות אחרים. אתה יודע מה זה לשנות הרגלים לאחר שהתרגלת לספר. החיבור של ההרגלים והתושבים הביא לירידה. דיברת על קופה של 180 שקל אז רואים בעלי עסקים שמראים לך במצלמות שאנשים לא עוברים כמעט. זו עובדה. אנחנו מעריכים שהמספרים הם כאלה. היום יחד עם קרן הפיצויים ורשות המיסים אנחנו מנסים לחבר את המספרים. בקריית שמונה יש לנו סדר גודל של 900 עסקים ברשות לפני ארנונה ורישוי עסקים וכולי ולפי רשות המיסים אנחנו יודעים שיש משהו כמו 1,200 עסקים אז היתרה המשלימה הם רואי חשבון, עורכי דין, ציפורניים ועוגות – אלה מי שהעירייה לא מכירה. סך הכול 1,200. מתוך 900 אנחנו יודעים להגיד שפחות מ-60% חזרו לפעילות. הדבר הראשון שפגשנו כשהתחילו לחזור הוא הנושא התזרימי. נושא של מיצוי זכויות, מקדמות, מסלול אדום, מסלול ירוק. המוטיבציה הייתה – אני יכולה להגיד את זה כי אנחנו חווים את זה ממש יחד – המוטיבציה הייתה נמוכה. בחלקה אנחנו מרגישים שיש סוג של התאוששות. יש הרבה מאוד אי-ודאות. דיברנו על מסלול ירוק ומסלול אדום ויש האי ודאות מה יקבלו, לא יקבלו, יצטרכו להחזיר וכן הלאה. אי ודאות בנוגע למציאות הכלכלית ומה יקרה פה במהלך זה אחד הדברים החשובים לטפל בהם. אני אתייחס לזה. זה מביא להססנות של יזמים ולמשקיעים וגורם לאנשים לחשב מסלול מחדש. בתוך הסיפור הזה נכנס הבית לעסקים. רצינו לבנות פלטפורמה רשותית, אזורית שמתמקדת במאמצי השיקום והצמיחה. לכל הדרך אנחנו רואים שאנחנו סוג של סטארטאפ כי תוך כדי תנועה אנחנו לומדים. דיברנו כל הזמן על שיקום וצמיחה והבנו שאם רק 60% מהעסקים חזרו אז אנחנו צריכים לטפל ולתת עזרה גם לעסקים חדשים. אם לא נעזור לייצר חדשים אז אנחנו שוב בבעיה. אנחנו עושים את זה בשלוש רגליים עיקריות. מתן מידע, ייעוץ וליווי עסקי וגם קידום מדיניות כמו שליאת מכירה. זהו חיבור מהשטח למשרדי הממשלה עם מה שמגיע מלמטה. דיברנו על מה אנחנו עושים עם העסקים. אחד הדברים הראשונים זה להכיר עסק באינטייק באופן פרטני, כל אחד ואחד. בנוגע לקריית שמונה וליישובים המפונים, הנושא הראשון והדחוף היה מיצוי זכויות, מענקים וכולי. כל הנושא של עבודה מול הרשות והמשרדים הוא לנסות להוריד חסמים וזה מתקשר לשיחות הקודמות. חברנו לקרן תקומה של בנק הפועלים. זה היה פילנתרופיה ונכנס בנק הפועלים ומימן תוכנית אדירה ב-5 מיליון שקלים לליווי עסקי. יושבים כאן עסקים שנמצאים בתוך התוכנית הזו בלי להזכיר - - - בנק הפועלים גרם לזה שהוא רוצה גוף אחד בגליל וכך קמה לנו אחות גם בגליל המערבי. בנקודה הזו התחיל רעיון שייתן מענה על צורך וייתן הנגשה בקריית שמונה והגליל המזרחי והיום הגליל המערבי כלומר, כל הגליל. הרעיון הוא לחבר את כל המסלולים שיוצאים מהממשלה לעסקים ולהבין איפה הצורך. תיכף תראו את זה גם בתוצאות. היום בסך הכול בבית לעסקים יש למעלה מ-500 עסקים שאנחנו מלווים בפעילות באשכול ומתוכם מחצית בקריית שמונה. העברנו הכשרות לרואי חשבון. אפילו רואי חשבון באזור כאשר מדברים על מיצוי זכויות לא ידעו להתמודד עם זה והעברנו הכשרות גם לרואי החשבון. אנחנו נמצאים עכשיו במהלך שסוף-סוף השתחרר בביקור של אמיר דהן בקריית שמונה והיום יש שיח מול רשות המיסים. קרן הפיצויים עושה מאמץ היום. כל הפניות במסלול הירוק שוחררו ובמסלול האדום ניתנה קדימות לקריית שמונה ומטולה ונעשים מהלכים לשחרר. גם אם יש הבדלים של 10% ו-20% או אין הבדלים גדולים אז משחררים. זה לגבי הפיצוי והתביעה של המסלול האדום. כמו שאמרנו, בנושא הנגשות של מסלולים יש גם פעילות פרטנית לאפיון העסקים וגם העברה של וויבנרים. אחרי כל מסלול שמסתיים מפרסמים את כמות העסקים. קריית שמונה מהווה נתח משמעותי מעבר לאחוז היחסי כי עשינו כאן עבודת חריש עמוק. הפנינו עסקים מתוך העסקים בקריית שמונה. חשבנו שקודם הם ידאגו להישרדות ורק אחר כך יוכלו לדבר על ליווי עסקי וצריך מוטיבציה אבל למעלה מ-100 בקריית שמונה וקרוב ל-200 באשכול כבר נכנסו לתוכניות של ליווי עסקי. בלי להזכיר שמות, יושב כאן מישהו שבמסגרת הליווי העסקי הצליחו לגייס לו עסקה יפה. שמעתי שאולי זה יגרום לו לצאת מפה אז אני חושבת פעמיים אבל הוא קיבל השקעה יפה. צריך להבין מה זה ליווי עסקי. זה דבר מקצועי מאוד. זה 8200 עוטף לעסק וכולי. נגר בעלי נגרייה שרק מתוך זה שהוא לא מכיר את העניינים הפיננסיים גילה שיש עליו חובות ב-130,000 שקל. הוא גם לא ידע לקחת מקדמות. מהנגר ועד לעסק שקיבל השקעה הגדולה – כל הספקטרום הזה רחב מאוד. שמתי את זה כאן כדי שתראה שיש גם שילוב גדול של תחומי פעילות. אם לא רואים משם אז זה הקמעונאי וזה הייצור והתעשייה והתיירות. בקריית שמונה יש לנו גם וגם והמגוון גדול מאוד. גם אופי העסקים מגוון. יש לנו מעוסקים מורשים, דרך חברה בע"מ, פטורים וזעירים. עוד ניתוח מעניין שעשינו הוא שבדקנו כמה בעלי עסקים וכמה בעלות עסקים יש. כמה בעלי עסקים אתם חושבים שיש מתוך סך העסקים שאנחנו ומלווים? 50% גברים. זה לא אומר שכל השאר נשים. 200 גברים, 164 נשים והשאר לא הגדירו. חשוב להבין שמה שמבדל את האזור הזה הוא שיש פה הרבה מאוד עסקים קטנים. בעסקים קטנים יש הרבה מאוד נשים. אנחנו נותנים מעטפת. זה השקף האחרון ואני מסיימת. אגב, ירדן, מנהל אגף עסקים ותיירות בעירייה, היה אמור להיות פה אבל הוא באגף תקציבים. אני מציגה כאן את המסלולים שמסתכלים עליהם. אחד מהם עוסק בהמשכיות ובשיקום והשני בהאצת העסקים. האלה הדברים שדיברנו שזה פיצויים. בשבוע מגיעות לכאן מי שמטפלות במשרד האוצר בהלוואות בערבות במדינה כדי לנסות לשחרר ולעבוד כדי לעזור למי שצריך. התאמה של הסדרי התשלומים נמצאת כאן. אני חושבת שהזכירו את החלק השני לפני שהגעת. יש כאן בעיה של ביצה ותרנגולת. כאשר אנחנו שואלים את בעלי העסקים מה הבעיה שלהם? אז מצד אחד אומרים העובדים שאין פה מספיק עסקים. יש הרבה עסקים שנסגרו. הזכירו את הסטארטאפים. 84 רק מתחום הפודטק מתוך 200 שהיו פה. נכון, עופר? מצד שני אומרים העסקים שאין לנו מספיק עובדים מקצועיים. אלה הביצה והתרנגולת. העידוד צריך לבוא משני המקומות האלה. כלומר, צריך לעודד אנשים להגיע לכאן וגם לעודד עסקים להגיע לכאן. אחד המהלכים שעושים עכשיו בחיבור עם שירות התעסוקה הוא הנושא – אני לא יודעת מה השם הסופי – אבל כמו שיש בית לעסקים שיהיה בית לתעסוקה או למועסקים. היום לשירות התעסוקה עם כל המיתוג יש דרך לאתר אנשים במרחק ולהביא אותם לפה. הם יודעים לאתר אנשים מקריית שמונה שעזבו וכן הלאה. החיבור צריך לפתור את הביצה והתרנגולת ולא ללכת על משהו רחב מאוד. אם הפודטק היה מאוד חזק אז לנסות לייצר עוגן. הייתה החלטה עכשיו של החטיבה להתיישבות. היא דיברה רק על האזור הכפרי. היא נתנה תמרוץ לעסקים וליזמות במרחב הכפרי עד 150,000 שקל מול כל שקל של מי שמשקיע. אחד הדברים הראשונים הוא שתחשבו על זה גם כאן. לא רק להזרים כסף אלא גם לעודד יזמות וזה אחד הכלים. זהו סיימתי. סליחה אם זה היה ארוך. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> זה דבר שהתחלנו אותו כרגע בהחלטת הממשלה ביחד עם תנופה ומשרד הכלכלה. זה מתוקצב. יש 3 מיליון שקלים כדי להרחיב את זה. אנחנו צריכים שהדבר הזה ימשיך לעבוד לכל אורך החלטת תנופה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זאת אומר הדבר הזה? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> הבית לעסקים. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> זה הציל פה הרבה עסקים. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> הקפיצה הבאה שעליה דיברה רותי אנחנו ביחד עם מנכ"ל משרד הכלכלה. השלב הבא הוא ביזנס-אפ – לחבר בין ההון האנושי. הרבה משאבים נכנסו אבל הם לא באו לידי ביטוי. צריך להיות מקום אחד שמגדיר את העסק, את כוח האדם והמענקים. לצערי הרב, לא מעט מהמסלולים לא פוגשים עסקים בקריית שמונה. המטרה שלנו ביחד עם משרד הכלכלה היא לפרק כל החלטה ולבדוק למה עסק בקריית שמונה לא יכול לגשת לדבר הזה. נתנו פה דוגמה על 16,000 ו-17,000 וזה לא תמיד מתאים. גם תנופה וגם משרד הכלכלה שזו ההחלטה היחידה שיש לנו כרגע – אנחנו לראות שממשיכים את זה לחמש או לכל אורך החלטת שיקום הצפון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הצטרף פה מנכ"ל אוניברסיטת תל חי. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אוניברסיטת קריית שמונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קריית שמונה? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אמור מעתה אוניברסיטת קריית שמונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קודם כול, לא עשיתם עבודה טובה במיתוג עד עכשיו אם אנחנו מתבלבלים בשם. ביקרתי אצלכם לפני שנה וחצי במכללה. דיברנו על מכון מזון שמחכים לו. מה התקדם מאז? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> שמי נורית צור רבינו, אני תושבת יסוד המעלה ומנהלת מערך תעשייה במשרד הכלכלה. לגבי מכרז מכון המזון, היה לנו ספק והוא פשט את הרגל. היינו צריכים לצאת למכרז נוסף. עד ה-22 אפשר לגשת ואני מקווה שייגשו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עד 22 בינואר? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה אותו מכרז? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> כמעט. עשינו קצת הקלות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם זה אותו מכרז אז כנראה שלא יהיה לכם הרבה - - - << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> עשינו הקלות ביעדים ובפרמטרים יחד עם תל חי ומיג"ל שיושבים אצלנו לבחירת השותף העסקי. אני מקווה שתיגש קבוצה טובה. אם לא תיגש קבוצה אנחנו נצטרך יחד עם אגף התקציבים להחליט מה עושים. יש לנו כמה אופציות. אני מקווה שנגיע להסכמה על אחת מהן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> במכרז ניתן מענה לבאגים שהיו במכרז הקודם? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> השתדלנו. המערכת הממשלתית לא קלה. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> זה לא עניין של מערכת ממשלתית. היו גורמים שהתעקשו להכניס שותף עסקי. אתה יודע את זה. זה לא היה תלוי רק בנו. ככול שאלה היו התנאים זה מה שעשינו. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אני מקווה שאם לא נצליח במכרז הזה ירדו מסוגיית השותף העסקי. יש לנו את היכולת לקבל גם החלטות עסקיות. רכשנו את מיג"ל לא מזמן. יש לנו את היכולת לקבל החלטות עסקיות. אנחנו נדע להרים את זה. זה נמרח הרבה יותר מדי זמן. << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> אני רוצה להוסיף על הדברים של אלי. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> תציג את עצמך. << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> עופר ריבלין ממנהלת האגרי פודטק. אני מוסיף מילה קטנה על הדברים של אלי. כשאנחנו בוחנים אקוסיסטמים דומים בעולם כמו סנט לואיס, דנמרק, אוסטרליה, סינגפור והולנד אנחנו מזהים שדווקא אין שותפים עסקיים בהרבה מקומות במכוני המזון. אפשר לעשות את הדבר הזה פה. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> נעים מאוד, נועם מנכ"ל גאיה – מרכז החדשנות מבית מרגלית סטארטאפ סיטי. חבר הכנסת פורר, אני אומר עוד כמה מילים בנוכחותך. חלק מהאקוסיסטם שנבנה כאן בקריית שמונה, וזה לא מקרי שהבניין שנקרא אינטרנשיונל פודטק סנטר, נמצא בלב קריית שמונה. ד"ר אראל מרגלית הקים את זה כחלק מחזון אזורי לעידוד יזמות וטכנולוגיה בתחום הפודטק. היום זה קצת יותר רחב ואנחנו פונים לתחום האקלים שהוא יותר רחב. גלעד אהרונסון יושב פה וברשותכם יוכל לדבר הוא חלק מאקוסיסטם שנבנה כאן ועודדו אותו לפני המלחמה. אנחנו קוראים לממשלה לתת תמרוץ לחברות הייטק. הייטק הוא מנוע אזורי, כלכלי, תעסוקתי וזה ימשוך אחריו. אלה אנשים שמסוגלים גם כלכלית למשוך אחריהם את כל שאר סל השירותים הנלווה כולל חינוך, תחבורה, בריאות וכולי. כדי לתמרץ חברה שהיום מבוססת במקום אחר ואני לא מדבר דווקא על חברות שעזבו אלא חברת הייטק באשר היא ואנחנו רוצים שתבוא לפעול כאן אפשר לתמרץ אותה במענק רילוקשיין ואפשר לתמרץ אותה על ידי רשות המיסים בהקלות מיסים. אם אנחנו רוצים טאלנטים ואנחנו שוברים את המעגל שרותי דיברה עליו של הביצה והתרנגולת ואם אנחנו ניתן הקלה משמעותית במיסוי של לדוגמה ליקווידיישן ואקזיט אז אנשים בעלי אופציות ירצו לעבור לגור בקריית שמונה ואלה אנשים חזקים מטבע הדברים. הם יכולים לכלכל את ההון האנושי שחסר כאן. אפשר גם לתת פטור לחמש שנים ממס הכנסה ולתת תמריץ משמעותי לחברות שינועו לכאן. הדבר הזה ימשוך אחריו את סל השירותים הנלווה. אותו מסלול ירוק שדיברו עליו רגע לפני שנכנסת הוא נכון בכל מיני הגשות שפונים לממשלה. כאשר הפנייה תהיה מחברות ובעלי עסקים מאזור קריית שמונה הם יוכלו לקבל הקלות וגישה פחות בירוקרטית. אם אנחנו מדברים על מכון המזון לדוגמה אז צריך לתת הקלות. לצערנו, זכינו בקול קורא של משרד הכלכלה בנוגע למיקרו תעשייה אבל רשות ההשקעות לא יכלה לשנות ולא הייתה מוכנה לשנות את התבחינים ואז נאלצנו בסופו של דבר לא לממש את הכסף שהוקצה לאזור וחבל. ברשותכם, אציג את גלעד אהרונסון, חבר ושותף ותיק באקוסיסטם. הוא הקים מפעל. הוא לא יגיד את זה כי הוא צנוע אבל המפעל פעל תחת אש. הוא לא הפסיק להיות כאן, לא עזב לרגע והחטיפים שלו יושבים על השולחן. הוא מייצא גם לארצות הברית. אנחנו גאים מאוד בפועלו אבל הוא חווה כיום וחווה בעבר אתגרים משמעותיים. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> תודה, נועם. כמו שנועם אמר קוראים לי גלעד אהרונסון. אני יזם. באתי מתחום התעשייה. אני קרוב ל-30 שנה ועוד מעט 40 שנה בתעשיית המזון. ב-2019 הקמנו סטארטאפ טכנולוגי לפיתוח חטיפים שלא קיימים בשוק שעשויים מירקות וקטניות בלבד בטכנולוגיה שעושה מינימום נזק בתהליך. לשמחתנו, הצלחנו. פיתחנו מעבדה וגם אחרי עשינו פיילוט. תרגישו חופשי לטעום ולאכול. אני רוצה להגיע לנקודה ולהיות קצר כי בסופו של דבר כמו שעופר אמר 84 חברות ברחו ואנחנו נשארו במהלך המלחמה, כמו שנועם אמר. היינו אחת משלוש חברות שנשארו פה ואנחנו ממשיכים לפעול. אני מודה שהחברה הזו לא הייתה קיימת ללא העקשנות שלי כבן המקום שלא זז מכאן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה תושב קריית שמונה? << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> אני היום לא גר בקריית שמונה אלא בשדה נחמיה אבל משנת 1987 אני בקריית שמונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הרבה תושבי קריית שמונה עברו דרך המאפייה. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> המאפייה הייתה בבעלותנו ואביך מכיר את אבי מהתקופות של משרד הכלכלה, אני מניח. אני באתי מתחום התעשייה. הקמנו סטארטאפ טכנולוגי בדיוק מהסיבה שאמרו אין מה לעשות עם התעשייה הישנה. הקמנו טכנולוגיה על תעשייה. כל האזור הזה לא יביא מחר את אינבידיה לפה. אינבידיה לא יבואו ובטח גם לא מיקרוסופט וחברות הענק של התוכנה אבל יש פה משהו אדיר. יש פה יכולת לשלב בין שני דברים. התחילו לעשות את זה בתחום הפודטק ואפשר לעשות את זה בהרבה תחומים אחרים אבל בסופו של דבר צריך לשלב חדשנות עם תעשייה. זה מה שיכול לקרות פה. יש פה בסיס גדול מאוד לתעשייה. קריית שמונה היא מקום שאפשר לעשות פיילוט אבל כלום לא יכול לצמוח - - זה לא סתם ש-80 חברות ברחו מפה. מי שהצליח לשרוד נמצא בקיסריה, כמו שאמר חבר הכנסת גואטה, ולא חזר לפה ומי שלא הייתה אפשרות לשרוד לא שרד. רוב החברות לא שרדו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה קיבלת מהמדינה בשנתיים האלה? << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> אני חייב להודות למס רכוש ואמיר דהן מנהל הקרן. צריך להוריד את הכובע למה שהם עשו בקריית שמונה. הם נתנו פה סיוע בלתי רגיל. נכון שהיום בנקודת הזמן שאנחנו נמצאים יש בעיה אחרי החזרה כפי שרותי דיברה וכולם מכירים. אני מתמקד בתעשייה כי אני לא בא לפתור בעיות. יש פה חכמים ממני וגדולים ממני שבאים לפתור הרבה בעיות אחרות. אני רואה את התעשייה כעוגן משמעותי שיגרום פה לצמיחה. יש פה הזדמנות חד-פעמית להפוך את קריית שמונה לפיילוט לתעשייה. יש פה מצב נדיר שיש פה חדשנות בתחום התעשייה, שהיום היא בעיקר בפודטק אבל היא לא חייבת להיות דווקא בפודטק, שבלי תמיכה של שתי נוספות לרגל של חדשנות לא יצליחו להקים פה כלום. רגל אחת של Scaling, כלומר הגדלת היכולות מטכנולוגיה לתהליכי ייצור אמיתיים והרגל השנייה היא יציאה לשווקים בינלאומית. זו לא בעיה של קריית שמונה אבל קריית שמונה היא המקום לתת פתרון דווקא לתעשיות ישנות שיש להן חדשנות. כל העולם הולך לשם וכל העולם משקיע בפתרונות חדשנות לתעשיות ישנות ואין סיבה שדבר כזה לא יקרה כתוכנית פיילוט בקריית שמונה. המשמעות היא אחת והיא לייצר תוכניות שעוסקות בסקיילינג ולייצר תוכניות שעוסקות ביציאה לשווקים בינלאומיים. יש פה בעיה, כמו שאמר נועם, עם מרכז ההשקעות. עם כל הכבוד למשרד הכלכלה, כל התפיסה של משרד הכלכלה לא תואמת את התקופה שאנחנו נמצאים בה ואני לא רוצה לפגוע חס וחלילה כי יש שם אנשים נהדרים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תגיד מה צריך. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> צריך לעשות תוכנית שעושה סקיילינג וליצור מצב שקריית שמונה היא פיילוט. אפשר להביא לפה את כל מי עבר את שלבי רשות החדשנות ועשה תוכנית חדשנות ואז הוא יוכל להיכנס לתוכנית של סקיילינג בקריית שמונה ויציאה לשווקים בינלאומיים. המשמעות של דבר כזה היא נתינת מענקים לסקיילינג וליציאה לשווקים בינלאומיים ואתה תיצור פה מצב שיבואו לפה תעשיות מקיסריה שהלכו ומתל אביב שהלכו ויתמקמו פה. זה יביא לפה אנשים, זה יביא לפה אוכלוסייה טובה וזה ייצר מקומות תעסוקה. זה אפילו לא עניין של מיסוי. הייתי בשנות ה-80 כאשר עשו הטבת מיסוי ללא תקרה. זה נהדר וטוב. זה מאפשר לאנשים לבוא לגור בקריית שמונה ולא לגור בבית הילל. למה? כאן מקבלים את ההטבה. זה מחזק את העיר. זה משמעותי מאוד. הדבר המשמעותי הוא לתת אפשרות לתעשיות שקיימות בארץ שאין להן אפשרות היום לממן פרויקט של Scaling ואין להן שום אפשרות לממן של יציאה לשוק לבוא כעוגן לקריית שמונה. זה לא תקציב ענק. זה פיילוט. סגן ראש העיר הביא את השר סמוטריץ' שהיה קשוב לרעיון ואמר שהוא לוקח את זה על עצמו. אני חושב שזה צריך להיות מהלך של כל המשרדים כולל משרד הכלכלה ולא לשקוע בתוכניות ישנות וארכאיות. אני לא רוצה להגיד ארכאיות אבל אלה התוכניות של משרד הכלכלה. צריך לשנות תקליט. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. משרד התיירות פה? מי נציג משרד התיירות? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> לא הגיע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא הגיע. זו דוגמה. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> דרך אגב זה משרד שלא היה אף פעם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כששר התיירות אומר שהכי טוב זה לצאת ליוון אז לא מפתיע שנציג משרד התיירות לא מגיע לדיון הזה. יכול להיות שהוא ביוון. בבקשה. << אורח >> איריס שוסטר: << אורח >> אני איריס שוסטר מנהלת מעברים מהמועצה האזורית הגליל העליון. אני רוצה להציף עוד סוגיה שאני רואה שעוד לא דיברו עליה מרוב חדשנות. אני רוצה לדבר בשם מפעלי התעשייה. יש לנו פורום של התעשיינים הגדולים פה שיושבים בשטח המועצה האזורית הגליל העליון וקריית שמונה. אחת המצוקות הכי גדולות עוד לפני המלחמה והמלחמה רק הגבירה אותה היא המחסור בעובדים. חסר פה כוח אדם גם זוטר וגם בכיר. הם לא מגיעים לפה. התעשיינים לא מצליחים לגייס. מאז המלחמה יש מחסור עצום. השאלה ששואלים אותי בכל מקום זה איפה כל העובדים. זו שאלה שאף אחד לא יודע לענות. איפה נעלמו אלפי העובדים. זה לא ברור מאליו שאלה דווקא שהתפנו מקריית שמונה. אולי זה קשור להתפטרות הגדולה. שנה וחצי דיברו על סטודנטים ובגלל שהמכללה לא פה אז אין סטודנטים שיעבדו פה. המכללה חזרה אבל הסטודנטים לא חזרו לעבוד. יש פה מדיניות שלמה שטופחה ביום חמישי האחרון של תמריצים. נותנים פה כל הזמן תמריצים כמו לימודים בחינם, מגורים חינם, קניות בחינם. אין צורך לעבוד. אנחנו מגדלים פה דור שלא יודע לעבוד ולא צריך. המפעלים זועקים הצילו. לפני חודשיים פורסמה מכסה לעובדים זרים וזו פעם ראשונה שהמפעלים באזור הגליל העליון פנו לבקש מכסות לעובדים זרים וסורבו כולם משום שהם מעולם לא העסיקו פלסטינים לפני כן וזה התנאי. אין מודעות בכלל למצוקה הזו פה ולא ניתנות החלטות בהתאם. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> זה מסלול ספציפי למי שהעסיק עובדים פלסטינים. << אורח >> איריס שוסטר: << אורח >> נכון. החבר'ה שלנו ניסו והם חשבו שיצליחו להביא את זה משם. הם לא הצליחו. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> הם לא עומדים בתנאי הסף מלכתחילה. << אורח >> איריס שוסטר: << אורח >> אף אחד לא חשב שאולי צריך להתאים את תנאי הסף. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> יש מסלולים אחרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם אי אפשר להעסיק עובדים ישראלים מה המפעלים אמורים לעשות? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> אתם יודעים שהמשק בתעסוקה מלאה וחסרים עובדים. ב-8 באוקטובר 2023 היו 100,000 פלסטינים שעבדו בישראל וכניסתם נמנעה. מאז משרד הכלכלה פעל רבות בוועדה המיוחדת לעובדים זרים כדי להגדיל והגדלנו את המספרים בצורה פנומנלית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בכמה? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> יש עכשיו 45,000 עובדים זרים בארץ בתחומים שונים וענפים שונים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> במקום 100,000 עובדים יש 45,000? גם כאשר היו 100,000 עובדים פלסטינים היו חסרים עובדים פה. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> אתה בטח מבין שלקלוט עובד זר זה דבר מורכב מאוד. צריך לעשות להם מבחנים אם הם יודעים אנגלית או לא ולהביא אותם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את לא הכתובת בעניין הזה אבל הדבר לא מורכב. אם היו מחליטים שמאפשרים להביא עובדים זרים איפה שחסר עובדים היו באים עובדים זרים. אני חושב שהמדיניות הממשלתית בתחום הזה – וזה לא נושא הדיון – אבל המדיניות הממשלתית בתחום הזה היא מטומטמת לחלוטין. היא מייצרת פה מצב שעובד זר מרוויח יותר מעובד ישראלי ברמות כאלה שאי אפשר לנהל עסק כי אין לך את העובדים הבסיסים. אם אין עובדים אז אין עובדים. אף אחד לא לוקח לעצמו עובד שעולה יותר מעובד ישראלי כי בא לו. אף אחד לא רוצה לשלם יותר. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> נשים את הדיון בצד אבל מבחינה הזו גם לתעשייה, גם לענפי הקמעונאות ומסחר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש מחסור בעובדים בעבודות הבסיסיות. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> נכון. << אורח >> איריס שוסטר: << אורח >> אני אוסיף על זה גם את התיירות. פורום המלונאים פה. יש פה כמה מלונות גדולים וגם הם זקוקים לעובדים זרים. אין שם כבר עובדים יהודים במלונות. הם גם מגישים בקשות ולהם קל יותר לקבל. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> מה הסיבה? אנשים לא רוצים לעבוד? << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> לא רוצים לעבוד במשכורות כאלה. << אורח >> איריס שוסטר: << אורח >> זו שאלה שהאקדמיה צריכה לבדוק או לעשות על זה מחקר. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> אני יכול לענות על זה בתור מעסיק. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני חייב להגיד שאני אוהב חטיפים וחבר הכנסת פורר גם יספר לך, אבל עשית חטיף טעים מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ובריא. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> עזוב בריא. הוא טעים. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> שכחתי להגיד שזו טכנולוגיה מוגנת פטנטים. זה לא סתם שאנחנו יוצאים לשוק בארצות הברית. בתור תעשיין ובתור מי שמחזיק עובדים היום ומחפש עובדים – קודם כל תשלום זה מה שמביא אותם. ברגע שאני משלם אני מביא עובדים. אם תשלם טוב, תביא עובדים טובים. איריס מדברת פה על מצב שהוא מעבר לבעיה של להביא אחד, שניים, שלושה עובדים. אם רוצים להקים עסק של 20 אנשים טובים אז לא נעים להגיד אתה צריך לעשות רילוקשיין היום. לרילוקשיין יש משמעות. אם אתה רוצה להביא משפחה שראש המשפחה מרוויח היום 15,000, 20,000 שקל במרכז הארץ ברוטו לפה אז אתה צריך לעשות רילוקשיין למשפחה, לאישה ולילדים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אין עובדים טובים בצפון? << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> יש אבל לא מספיק. אם אתה מחר רוצה לעשות תוכנית שתייצר פה מצב של צמיחה תעסוקתית איכותית אתה בהכרח תצטרך להביא אנשים. להביא אנשים לא אומר אנשים מבחוץ אלא אנשים כמו הבן שלי והבן של כל אחד מהאנשים פה ולהחזיר אותו. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> זה היה מצב גם לפני המלחמה. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> זה להחזיר את הדור שברח. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> זה נהיה גרוע יותר אחרי המלחמה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> תמיד הייתה הגירה. בתור אחד שהיה מפונה במלחמה, אני אומר לך שאחד שהסיבות שחזרתי לצפון היא לתת דוגמה לאנשים שעזבו כי לא קל לגור בצפון אחרי שגילית את החיים שם. פתאום הבנתי את הפערים. נורית, אני לא יודע איפה את גרה - - - << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> גרתי בקריית שמונה עד לפני ארבע שנים. היום אני גרה ביסוד המעלה אחרי שגרתי ארבע שנים בירושלים. גם אני חזרתי כדי להראות דוגמה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> יש פערים. אני מבין את מה שהוא אומר. יש פערים ואחת המשימות הגדולות היא להחזיר את הילדים שלנו לפה. דיברת על להביא מישהו איכותי מהמרכז שמרוויח 20,000 אבל אני חושב שיש לנו פה אנשים לא פחות איכותיים אם לא יותר עם יכולות שיודעים לעבוד וחרוצים. צריך לראות איך אנחנו מביאים אותם ולשלם להם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הודיה, בבקשה. << אורח >> הודיה טובול: << אורח >> אני הודיה, אני מנהלת את המרכז לצדק חברתי בקריית שמונה ואני אשמח לענות לך. זה לא שאין פה אנשים שרוצים לעבוד. יש פה דור שרוצה לעבוד ויודע לעבוד אבל הוא גם יודע מה מגיע לו. זה הפער שאת מדברת עליו. אלה אנשים שהיו מפונים כשנתיים וחצי לאזורים כמו תל אביב ואפילו טבריה והם הרוויחו שם יותר. הם ראו מה יש לעולם להציע. דיברתם פה על חוגים לילדים ועל חינוך יותר טוב, על תיירות, על ללכת אחר הצוהריים לים או לראות סרט שאין פה. אנשים ישמחו לעבוד פה אבל לקבל את מה שמגיע להם בתמורה וחלק ממה דיבר עליו חבר הכנסת גואטה הוא להביא תעסוקה איכותית לחבר'ה צעירים שסיימו ללמוד פה. אני לא יודעת אם הם פה אבל הם היו בחוץ והם חבר'ה שסיימו מדעי המחשב. אין להם כל כך מה לעשות עם זה בקריית שמונה ולכן הם גם עוזבים. חלק ממה שהצעתי בכנסת זה לתגמל מעסיקים מהמרכז שיעסיקו עובדים בעבודה מהבית או בעבודה היברידית. זה פלסטר מיידי עד שנביא לפה מקומות תעסוקה איכותית. זה קורה עכשיו וכך הם יישארו פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רוצה לשמוע את ענבר ויורם. אני רוצה שתדברו אתם. מאחר שמשרד התיירות לא נמצא פה אז לפחות תגידו אתם ברמת האשכול וברמת האזור מה עושים כדי להביא תנועה של אנשים. הבסיס לדיון פה הוא העסק הקטן והחנות שכבר לא מצליחה להתקיים פה. חלק מזה הוא תנועה של אנשים. זה אולי העזרה הראשונה הכי מהירה שאפשר לייצר פה כאשר עושים תנועה כזו. השאלה מה נעשה בתחום? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> לגבי התיירות, הפרנסה של ל72% מהעסקים בגליל המזרחי מגיעה מעולם התיירות. כמו בקורונה זה הראשון להפסיק והאחרון לחזור וכך גם במלחמה. אנחנו באשכול הגליל המזרחי החלטנו ביחד כל ראשי הרשות לא לחכות לאף אחד. הקמנו מנהלת תיירות אזורית שהתפקיד שלה קודם כול להניע את הכלכלה המעגלית. ראינו את זה עכשיו בדצמבר ביחד עם פילנתרופיה וביחד עם תנופה בפרויקט מאירים את הגליל. זו דוגמה פשוטה לשלושה ימים משותפים. זה התחיל במרוץ בכפר גלעדי, ירד לקריית שמונה, המשיך באירועים בחנוכה ביסוד המעלה ועלה דלתון. זה אקוסיסטם. היו מאות מבקרים. הבנו את הפוטנציאל. החלטנו להקים מנהלת שתסתכל על כל המרחב הזה ותאפשר לנו לעשות אירועים משלימים. מה חסר? חסר את משרד התיירות. בתוך תנופה יש גוף שעוסק - - - משרד התיירות לא נמצא באירוע הזה, לצערי הרב. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> כמו שהוא לא נמצא כאן. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> יחד עם זאת משרד החקלאות בהחלטת הממשלה האחרונה זיהה פה פוטנציאל אדיר. הוא הקצה 26 מיליון שקלים לתיירות חקלאית וזה אחד הדברים המרכזיים. למה שלא יהיה פה כמו טוסקנה. יש פה עשרות חקלאים שיכולים להעלות המקום הזה. בתוך ההחלטה יש 26 מיליון שקלים שנועדו בעיקר כדי לפתור את בעיית הסטטוטוריקה. איפה זה פוגש את קריית שמונה? אין תיירות בקריית שמונה אבל יש תיירות סביב לה. קריית שמונה צריכה להסתכל על תיירות שמזינה תיירות חיצונית כמו – קולינריה, פארקים, אזורים, פסטיבל האקסטרים שאנחנו עושים פה כל אפריל שהוא הופך להיות מסורת. דרך הדבר הזה אנחנו מניעים. יש לנו ארבעה אזורים. יש לנו אזורי מורשת ודת שהם האזור של צפת. יש לנו אזור מים שהוא האזור של הגולן. אזור מרום הגליל הוא אזור היין ואזור קריית שמונה והגליל העליון. כל המרחב פה הוא מרחב שמסתכל באופן אחיד. לקחנו אחריות על עצמנו. היה פאנל של ראשי הרשויות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הממשלה לא באירוע של התיירות? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> כרגע. אני רוצה לסייג שזה כרגע כי ישבו איתנו מתנופה לנסח מה אנחנו רוצים. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> מצחיק אותי שאתה אומר שאנחנו החלטנו לעבוד לבד כי בסוף האשכולות הם חלק מהמדינה, מבחינתי. בנוסף, אנחנו שותפים מלאים במה שכן קרה עד היום ולבסוף אני לא נציגת משרד התיירות אבל אנחנו ממש בשלבי סיום של החלטת ממשלה עם משרד התיירות שחלק גדול ממנה הוא באמת לייצר תשתיות - - - << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> בגלל זה אמרתי כרגע כי הם עובדים על זה. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> בנוסף, אנחנו עושים שם חלק אזורי והכוונה שלנו שזה יהיה באחריות האשכולות. הם כן באירוע פשוט לאט יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ענבר. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> ענבר בזק, חברת כנסת לשעבר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ומנכ"לית החברה הכלכלית. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אני ילידת דן. גדלתי פה באזור. טוב שיורם דיבר על התיירות כי הרגשתי שעוד לא דיברנו מספיק על נושא התיירות. ישנן שתי הצעות שהעליתי אותן כמה פעמים. אני אומרת שאולי אם זה יהיה במספיק פרוטוקולים בסוף יאמצו את זה. אחת, החלטת הממשלה שאפשר לקבל שאפילו לא עולה כסף. להחליט שכל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים בשנה, שנתיים הקרובות עושים את הנופש כאן. יש רשויות מקומיות, משרד החינוך, משרד הביטחון ויש מספיק גופים שעושים נופשים. צריך לקבל החלטה שיהיה נופש אחד בעוטף ונופש אחד בגליל העליון ובגליל המערבי כדי להזרים לפה כסף. דיברתם קודם על הפקקים. בסופי שבוע זה נפלא שיש פקקים חוץ למי שגר פה אבל המשמעות של הפקקים האלה היא אנשים שבאים לשבת. אנשים נוסעים לחרמון לשבת וחוזרים. אנחנו צריכים את לינות. גופים ציבוריים שיבואו וישהו פה לילה או שניים. זו החלטה שאפשר לקבל אותה ואם כבר יש ישיבת ממשלה אני אשמח שזה יעלה שם. חבר הכנסת פורר, משהו שכבר היה בכמה דיונים אצלך על נושא של מענק עבודה מועדפת. אני מבינה שיש פה ממש אתגר כי יכול להיות שגם אם המענק יוגדל הצעירים לא רוצים לבוא לעבוד בענפים האלה. צריך לבחון את זה. אני חושבת שכן יש פה פוטנציאל. << אורח >> איריס שוסטר: << אורח >> את יכולה להגיד על זה מילה? << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> ההצעה שאני כבר שנתיים מנסה לקדם וכל פעם זה נתקל בעיקר בהתנגדויות של האוצר היא לעשות הוראת שעה לחמש שנים שמענק עבודה מועדפת לצעירים בחקלאות, תיירות, תעשייה ובניין יוכפל. פשוט מאוד. מי שיעבוד חצי שנה באזור עוטף עזה וגליל יקבל מענק כפול. שווה לעשות את זה אפילו כפיילוט וכהוראת שעה לתקופה ולראות אם זה יביא צעירים. גלעד אהרונסון דיבר על נושא ההייטק והפודטק. צריך לזכור שלפני המלחמה קריית שמונה הוגדרה בין עשר הערים המובילות בעולם בתחום הפודטק. יש פה פוטנציאל. היה פה כבר משהו שעבד. המלחמה ממש טרפה את הקלפים אבל אם הממשלה תחליט על זה כיעד אפשר להחזיר את זה כי יש פה משהו באזור הזה שעבד מבחינת השילוב של החקלאות, מיג"ל, של אוניברסיטת קריית שמונה ושל כל האקוסיסטם. אם ישקיעו פה את הכסף זה יחזור. דבר אחרון, דיברת על איך מביאים צעירים. הייתי אצלך בדיון לפני שבוע בוועדה על נושא עליות הקרקע. נכון שזה לא דיבר ספציפית על הגליל העליון אלא על אזורים אחרים בצפון אבל אני חושבת שאם יגדירו את הגליל והנגב כאזורי עדיפות לאומית ויחליטו שזוגות צעירים וזוגות שזכאים שעשו שירות לאומי או שירות צבאי יקבלו 70% מערך הקרקע. כל זאת עם התניה שאומרת שהם צריכים לגור באזור לאיקס שנים ולא יכולים למכור את הבית. בגלל מצוקת יוקר המחייה ומצוקת הדיור אני חושבת שאם ייקחו את האזורים האלה ויחליטו שהמדינה משקיעה את הכסף להביא לכאן זוגות צעירים זה כן יביא אותם. זה בכפוף לכל מה שדיברו פה שצריכה להיות תעסוקה איכותית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לגבי ערך הקרקע זה מתחיל מזה שבסוף אומרים 90% הנחה אבל כשאתה קובע ערך קרקע של 4 מיליון שקל ותקרת ההנחה היא 900,000 שקל אז אתה מגיע למחירים לא הגיוניים. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> אני חושב שזה אחד הסעיפים שכן צריכים לדון עליהם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רצית לומר משהו? << אורח >> רפאל סאלב: << אורח >> אני רפאל סאלב, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך. אנחנו עוקבים פעילות של הוועדה הזו ושל שאר הוועדות בכנסת. אני חייב להגיד תודה רבה שהגעתם לפה. אני מתחיל מזה כי אני רואה שעשו לנו "הקיץ של אביה". יש פה שני חברי כנסת כמו בוועדת חינוך שהייתה פה לפני שבועיים. בעיניי, ראוי היה שהיו פה יותר חברי כנסת. גם קריית שמונה כמקום מקומי וגם זה אזור גדול שספג וסופג עדיין בימים אלה. פה המלחמה לא נגמרה. תודה רבה שהגעתם לפה והצבעתם ברגליים. ממכם ודרככם לחברים בקואליציה ובאופוזיציה – תבואו לפה יותר. לא אתם, אלא שהם יבואו לפה יותר. בנוסף, במקביל האבנים הגדולות שאנחנו מדברים עליהן פה כמו רכבת, אוניברסיטה וצריך לדחוף את כל האבנים כמה שיותר מהר שלא יחכו אפילו דקה. יש עניין מיידי. אמרנו תיירות. תיירות מלאכותית היא דבר שאפשר לעשות אותו מיידי. כמו שאמרה ענבר. רשות הטבע והגנים יכולה להזרים לפה אוטובוסים כמו שעושים אוטובוסים מלאכותיים ומעבירים אותם ממקום למקום וצריך להנחית אותם בקריית שמונה או באחד היישובים והם חייבים לקנות שם דברים. זו תיירות מלאכותית כדי להזרים רוח לאנשים. יש תוכניות כאלה. הדבר שעלה לי מקודם כאשר רותי דיברה על העסקים ושיש ייצוג נשי גבוה אז בדנציגר שלנו במגמות הטכנולוגיות יש 65% של בנות ו-35% בנים. בקריית שמונה אנחנו מביאים ייצוג נשי הולם. אני באמת במקווה שזה מכאן דרככם לחברים בקואליציה ובאופוזיציה כי השבוע או בשבוע הבא עולה חוק ההסדרים. חוק ההסדרים היא הזדמנות מצוינת להכניס שם שינויים משמעותיים שנוגעים אלינו. זה בעיקר לקואליציה אבל גם לאופוזיציה יש קצת כוח עם כל מיני אפשריות מאחורי קלעים לעשות שינויים משמעותיים. גם בהיבט של עידוד השקעות הון, גם בהיבטים של - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אסור להיכנס להשקעות הון. << אורח >> רפאל סאלב: << אורח >> יש כל מיני דברים. יש כל מיני דברים שאפשר לעשות. תודה רבה לכם ובהצלחה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הדר גולדנברג. << אורח >> הדר גולדנברג: << אורח >> שלום לכולם. אני הדר, תושבת הגליל המזרחי. אני צעירה מהגליל. היה לי חשוב להגיע לכאן ולייצג בפני כל המכובדים פה את כל הצעירים. אני גם שייכת לארגון מצפינים והתנועה האזרחית ישראל 2050. מאחוריי 3,500 צעירים ותיכף ידברו פה החברים האחרים מהמכללה והאוניברסיטה. אחרי שיתוף ציבור אינטנסיבי מאוד שנעשה נאמרו פה הרבה דברים על תעסוקה, עסקים, תמריצים ומיסוי אז לא אגזול את זמנכם ואעסוק בשני נושאים מרכזים. האחד, הסיפור של דיור. דיברו על האוניברסיטה שתכיל עוד 10,000 צעירים וסטודנטים. יש היום בקריית שמונה מהנתונים שלנו ממשרד השיכון והבינוי ורמ"י הרבה מאוד דיור פוטנציאלי לא ממומש. אנחנו ומדברים על דירות ששייכות לדיור הציבורי שעומדות ריקות בשל אי יכולת לממש אותן מכל סיבות כאלה ואחרות. אני מציעה לנציגים לשקול את הנושא ולחשוב איך לקחת את כל הדאטה הזו ולהפוך אותה לדיור בר-השגה לצעירים עם כל מיני מסלולים גמישים. במידה שהדירות האלה משרתות את הדיור הציבורי תוך התראה של שבועיים או חודשיים לסטודנט אפשר למצוא לו פתרון חלופי אחר. אנחנו נראה פה צעירים שחיים בקריית שמונה וממלאים את העיר וצורכים מהעסקים ונהנים מהנושא הזה. הדבר הנוסף והאחרון הוא סיפור של צמיחה דמוגרפית. אני בהחלט עוד רגע תורמת לצמיחה הדמוגרפית בגליל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעזרת השם. << אורח >> הדר גולדנברג: << אורח >> חשוב בעיניי לנהל בהחלטת הממשלה וגם בהחלטות שמתקבלות בכל המשרדים מי אוכלוסיית היעד. לא תהיה צמיחה דמוגרפית על ידי בני הגיל השלישי בגליל. זה סיפור דרמטי. אני חיה פה בגליל ולאורך כל המלחמה היו צרצרים. הצעירים נעלמו. הסטודנטים חזרו. אנחנו צריכים לראות את האנשים האלה נשארים כאן לאורך זמן. האוכלוסייה של צעירים בני 20 עד 40 היא אוכלוסיית היעד וממנה נגזרות כל ההחלטת המשמעותיות בכל התחומים שאתם הזכרתם כאן בין אם זה תעסוקה, הדיור, ההשכלה, החינוך, התחבורה וכן הלאה. אין לי ספק שיושבים פה אנשים בחדר שהחלטות שהם יקבלו ישפיעו ואנחנו נראה פה בשורות טובות. לי זה חשוב ולכם זה חשוב. תודה רבה. << אורח >> אור נדב: << אורח >> אור נדב, מנהלת שותפויות אסטרטגיות באימפקט במרגלית סטארטאפ סיטי גליל ומרכז החדשנות גאיה. מי אתם חושבים שיבוא לגור כאן אם אין תרבות? אנחנו מדברים על תיירות הרבה סביב השולחן אבל אנחנו, ואנחנו עובדים פה במרגלית סטארטאפ סיטי, עובדים על מרכז יוצר ואוצר ומרכז תרבות. אין כזה דבר שמשלב טכנולוגיה ומשלב מדע ומשלב קהילה ואומנות. זה מרכז תרבות יוצר ואוצר. אני מזמינה את משרדי הממשלה כולם להצטרף אלינו כדי לייצר פה מרקם חיים. זה לא רק הפודטק אלא גם food for the soul. זהו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. ישראל קרמר. << אורח >> ישראל קרמר: << אורח >> שלום. תודה רבה לכם שהגעתם עד לכאן. אני ישראל קרמר. אני גר בקריית שמונה ולפני כן גרתי במשגב עם. אני מנהל תפעול בארגון קדמה. קדמה היא התיישבות צעירים. יש לנו כפרים שנמצאים ממש על הגבול במטולה, במנרה, במשגב עם וכפר סאלד שהקמנו תוך כדי המלחמה. אני חייב להדגיש כמה דברים ואחרי זה חשוב להתייחס לכמה דברים שנאמרו כאן. אחת הסיבות המרכזיות, ואלי ושחר תקנו אם אני טועה, שצעירים מגיעים לכאן לאזור הזה היא קודם כול בגלל הקהילה. יש פה משמעות עצומה לקהילה ואמרתי את זה גם לפני שבוע או שבועיים כשהייתי בוועדה. חשוב להפנות משאבים לארגונים שעוסקים בבניית קהילה. קדמה בונה קהילה של צעירים שבאים להתיישב. אני התחלתי כסטודנט וחיפשתי מקום להיות בו. אני בא מהמרכז ולא מכיר פה אף אחד וחשוב לי להתחבר למקום. זה מה מאפשר לי ולצעירים נוספים להישאר כאן באזור הזה ולפתח את המקום. כמו שהדר אמרה הצעירים הם העתיד של המקום. אם לא נטפל בסיפור של הצעירים ואם לא נתייחס לזה ולצורך המרכזי והראשוני שהוא שייכות של צעירים – אנחנו צריכים להכיר וחייבים להתחבר. חייבים לטפל בעניין הזה בנקודה מרכזית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. ארבל שושן? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> אתה מוותר? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם את החלק הזה. << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> אוכל להתייחס ברשותכם? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה אבל בקצרה. << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> אני שחר יפרח, ראש האגודה הסטודנטיאלית. לפני הסיכום אסכם את מה שאני הבנתי. אני חייב להגיד שכואב לשמוע הרבה דברים פה. אני אתייחס למשהו שאלכס אמר. אמר דיבר על התיירות ועל הדברים שהיו פה בסוף השבוע. העסק הראשון שהוא התייחס אליו הוא מקדונלד'ס. זו הזיה. זו אחת הרשתות הכי גדולות בעולם וזה העסק הראשון שהיה בו תור. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> שם קניתי לילדים. << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> ברור, אני מבין. איפה יש לך לקנות? הרבה דברים סגורים. היום העסקים לא קיימים, לצערי. יש פה מעט עסקים. אם רוצים לשבת לאכול אז יש בכביש 90, יש את סמוקי באר, יש בדפנה. יש פה כמה מקומות ספציפיים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ועוד לא דיברנו על הפרוטקשן שמבקשים מהם. << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> אני שם את זה בצד. אנשים העלו פה איך לאפשר להחזיר צעירים ולהביא צעירים. קודם כול, תשמעו את הצעירים. אני צעיר ואני גר בחיפה. אני לא גר פה. לבת זוגי יש עבודה טובה מאוד עם אופציות קידום. מה שאין פה. עצוב לי להגיד שהיא מורה. למה אני אומר עצוב. יש לה אופציות קידום בחיפה ואין לה פה את אופציות הקידום האלה. פה כולם מורים דינוזאורים ואין לה סיכוי שהיא תתקדם בתוך ההיררכיה בתוך בית הספר. אם אני רוצה לחזור לפה ואני רוצה מאוד לחזור לפה - - - אני חי על הקו הזה ועושה את הנסיעות האלה כמעט כל יום ואני בא לקריית שמונה לאוניברסיטה כי האזור הזה חשוב לי. אני מקדיש את הזמן שלי כי האזור הזה חשוב לי. דרך אגב, המשכתי לתואר שני כדי להמשיך את הפעילות. הייתי בוגר תואר ראשון בתל חי ועתיד להיות בוגר תואר שני באוניברסיטת קריית שמונה כי להשקיע באזור הזה. התייחסו איך מביאים צעירים אבל אף אחד לא שמע אותנו. אף אחד לא דיבר איתנו. יש לנו סקרים ויש לנו נתונים. עשיתי סקר של מעל 1,200 סטודנטים מהמכללה. זה מדגם מייצג מאוד. 54% מדברים על תעסוקה. זאת אומרת שחסרה תעסוקה באזור. איך מביאים תעסוקה. מדברים על התעסוקה שיש פה. אתם מדברים איתי על עובדים זרים לפני שאנחנו מדברים על סטודנטים שהם אופציה מדהימה לעבוד. מה הבעיה? השכר פה הוא שכר מינימום. יש לי חבר שעבר פה בשתיים, שלוש עבודות ולא הצליח לסגור את החודש. התחלתי פה את הלימודים שלי ונכנסתי למינוס. אם אני משווה לסטודנט אחר באוניברסיטת תל אביב או אוניברסיטת אריאל שזה כמעט אותו דבר אז הוא מצליח לסגור את החודש ולהתפרנס בכבוד. יש תוכניות מלגה. פגשנו שני סטודנטים שסיימו ואומרים שהם רוצים לעוף מפה. אחד מהם עובד בסטארטאפ למעלה ואומר שאני לא יודע מה לעשות כי גם אין לי ניסיון. יש לי הזדמנות קטנה לניסיון. יש את אינבידיה אבל נפתחות עשר משרות בשנה. לאנשים אין הזדמנות. יש פה פס ייצור של אנשים מדהימים בתל חי מכמעט כל קשת התעסוקה האפשרית אם זה מדעים, תחום המזון, מדעי המחשב, מדעי החברה והרוח, כלכלנים, עבודה סוציאלית איכותית וחינוך. אני סיימתי תואר בכלכלה ואני מחפש עבודה ואין פה עבודה. יש לי חבר שסיים תואר בחינוך ואומר לי כמה אני יכול לראות בני נוער בשעות הערב במסגרת החינוך הבלתי פורמלי. אני רוצה להקים משפחה. ניקח את כל הדברים האלה. קודם כול, לא לתת מענקים. אומרים שנכפיל את העבודה המועדפת. אבל למה לי? אני אעשה עבודה מועדפת יותר קרוב למרכז וארוויח קצת יותר ואני מקבל את המענק ואמשיך לשנים קדימה. אני לא רוצה פלסטרים אלא אני רוצה שנדבר פה איך אנחנו עושים ניתוח כירורגי. כדי לעשות ניתוח כירורגי צריך להתעסק איך אני משווה כמה שאפשר, ואני יודע שזה לא אפשרי במאה אחוז, את שכר המינימום לכמה שיותר, לתגמל מעסיקים. אתה תשלם 35 שקלים לשעה ואני אשלים לך לעוד עשרה שקלים. סטודנט ירוויח פה 45 שקלים לשעה ואז אנשים ילכו לעבוד במלון גליליון, ילכו לעבוד בכפר גלעדי. כאשר אני מפרסם את המשרות - - - אסף, ראש המועצה דיבר איתי שאין לו עובדים בארומה ואין לו עובדים במלון. אני אומר לו מה אתה רוצה? תשלם כמו שצריך. אני מפרסם וסטודנטים צוחקים לי בפנים. הם אומרים לי אני לא אבוא לעבוד בזה. אני אמשיך לעבוד במכירה באיביי מהמחשב או שאני אמשיך לקבל כסף מאימא ואבא כי זה מה שיש לי ומזה אני אתפרנס. צריך להגדיל את שכר המינימום ויש מספיק דרכים לעשות את זה. דבר שני הוא לקחת את הצעירים האלה עם האש עם העיניים – אני צעיר עם אש בעיניים והחלום שלי לפתוח עסק. זה חלום. אבל אין סיכוי שאני אעשה את זה. למה? עזוב את הרגולציה שהיא מורכבת. אני רוצה לפתוח את זה פה אבל זה לא ישרוד. יש לי אגודת סטודנטים, תנו לי כסף ואפתח מרכז יזמות. אני אביא את האנשים הכי חריפים בשוק ואני אנגיש לסטודנטים בצורה הכי טובה. עם כל הכבוד לאלי, אלי יודע שאני אנגיש הרבה יותר לסטודנטים ממנו. אני ואלי שותפים. הוא השותף הכי מדהים שיכול להיות לי. אני חייב להגיד בפורום הזה. כל פורום שאני אלך אני אגיד שיש לי את האוניברסיטה והמנכ"ל שהם אימא ואבא. אני מאחל לכל יושב-ראש אגודת הסטודנטים. תביאו לי את הכסף ונפתח מרכז יזמות, נקדם אותו ונביא משקיעים. כשאני הלכתי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש גם באוניברסיטה וגם מחוץ לאוניברסיטה. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> שחר, אני חייב להגיד משהו. יש פה מורים מעולים - - - << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> נכון. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> ואיכותיים. אמרתם שהם דינוזאורים. הם בכלל לא דינוזאורים. יש פה הרבה מורים צעירים ומורות צעירות שבמשפט הזה אתם עושה להם עוול. אתה יודע כמה אני מכבד אותך. << אורח >> רפאל סאלב: << אורח >> יש פה מנהלות צעירות שגייסו עכשיו. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> יש פה משהו שקורה וזה לא נכון להגיד את זה. סטודנטים תמיד היו כאן. זו תמיד הייתה הבעיה. המשכורות פה היו תמיד נמוכות. דיברת על צעירים אבל גם אני נחשב לצעיר אז אל תעשה מאיתנו דינוזאורים. אנחנו עדיין צעירים ואוהבים את אותו הדבר. אני שותה ויסקי בסוף השבוע. אנחנו לא דינוזאורים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> איך יש הבדל בין המורים של חיפה למורים של פה? << אורח >> רפאל סאלב: << אורח >> פה יש לה הטבת מס. << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> כשבת הזוג שלי עבדה בכפר בלום היא התחילה לעבוד חודשיים לפני המלחמה או בתחילת המלחמה. היא עבדה בבית ספר בכפר בלום ומשם אני מכיר את העולם הזה. אין אופציות קידום. המנהלים מבוגרים, המורים מבוגרים. בגלל זה אני אומר שאפילו בחינוך אין אופציות הקידום. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נועם, לפני סיכום תאמר דברים. אתה המארח. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> דבר ראשון, אנחנו מתכבדים לארח אתכם ואנחנו קוראים ל"קיץ של אביה" שיוסר. שהשרים שיתכבדו ויבואו למרגלית סטארטאפ סיטי לפגוש את השטח ולפגוש את היזמים ולשמוע את הקולות כי יש היום אתגרים קשים. אנחנו שומעים אותם מסביב לשולחן אבל יש גם פעילויות ומאמצים ממוקדים גם במגזר הפרטי וגם במגזר העסקי שמנסים לתת לדברים מענה כמו רותי והאשכול שעובדים איתנו בצמידות. במרגלית סטארטאפ וגאיה אנחנו עובדים עם כל מי אחד שיושב פה סביב השולחן ואנחנו גאים לומר שיש גם פתרונות לחלק מהדברים. יש לנו היום תוכנית להעסקה מרחוק. אנחנו לוקחים ורותמים את כל חברות הייטק שאנחנו בקשר איתן, חברות צמיחה גדולות במרכז שנכונות להעסיק סטודנטים ובוגרים ומה שנקרא ג'וניורים בשפה ההייטקית כדי שהם יהפכו ברבות הימים סניורים באזור והחברות יוכלו בעתיד לבוא ויהיה כוח האדם הנחוץ. אנחנו עושים את זה למרות שאין לנו שום תמריץ ממשלתי לעשות את זה. אנחנו קוראים לממשלה לתמרץ את אותם מהלכים כי אנחנו רואים שחברות הייטק רוצות לבוא. עכשיו נתנו 3 מיליון שקלים מענקים לשמונה חברות יש לנו עוד שש חברות בפתח שעוברות אל הגליל בזכות מענק מתנופה צפון ורשות החדשנות. 3 מיליון שקלים. זה לא סכום משנה מציאות. אנחנו מדברים על 4.5 מיליון שקלים עבור 16 חברות ויש לנו אפילו עוד יותר מזה יחד עם פרש סטארט שזו חממת הפודטק בקריית שמונה. חברות נכונות ורוצות לעבור לכאן. כל הנושא התעסוקתי וכוח האדם ייפתר ברגע שיהיה תמריץ כלכלי. מענקים מוגדלים לחברות שיעברו לכאן יסללו להן את הדרך. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה להגיד תודה לך, לאראל מרגלית ולמרגלית סטארטאפ סיטי שאתם מארחים אותנו. אני חושב שזו דוגמה טובה ליזם שמחליט שהמקום שלו הוא בגליל. צריך להגיד מילה טובה לאראל. הוא עושה את זה כבר הרבה מאוד שנים. המאבק ליישוב הגליל הוא לא משהו שהתחיל ב-8 באוקטובר. אנחנו נמצאים באירוע בגליל ואני מדבר על הגליל באופן כללי עוד לפני כן אבל המצב היום הוא על סף קריסה, בעיניי. אם היינו נמצאים במצב שאנחנו מאחור עוד לפני 7 באוקטובר והיום אנחנו מדברים באופטימיות על 70% חזרה אז תבינו כמה עשרות שנים הלכנו אחרונה מבחינת נוכחות התושבים. מה שעולה פה גם מהחבר'ה הצעירים וגם ממכם שבסוף התעסוקה, העסקים והיזמות הם דרך להביא לפה אנשים. אין אפשר להביא לפה אנשים בלי שאתה מייצר להם פלטפורמה שהיא לאורך זמן משאירה אותם פה. אתה יכול לתת להם בונוסים בהתחלה ומשהו שימשוך אותם אבל אתה חייב לייצר פה משהו שמשאיר ומה שישאיר אותם זו רק פרנסה. אנחנו נמצאים במצב חירום שצריך עזרה ראשונה לאלה שכבר שפה. אני לא יודע איך אתם גובים ארנונה מעסקים שמסיימים דוח Z עם 180 שקל. אי אפשר לגבות ארנונה מהעסקים האלה. אחד הדברים שחייבים להיות בהחלטת הממשלה עכשיו זה פטור מארנונה לעסקים קטנים לתקופה של שנה עם שיפוי לרשות המקומית. אי אפשר אחרת. אני לא מצפה מהרשות המקומית - - - << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> הסטטיסטיקה אומרת שבארץ כמו שהיה בבאר שבע, ירושלים ובזמנו אצל זאב בילסקי שמדובר בחמש שנים ולא שנה. יש לזה משמעות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מקבל. בוא נתחיל מחודש אחד. חודש לא נתנו. ברמת תפיסת העולם הפטור מארנונה הוא חובה ולא nice to have. הדבר השני הוא ההתייחסות של הממשלה לתחום התיירות בגליל. העובדה שנציג משרד התיירות באופן קבוע מתעלם מנושא הגליל לא פעם ולא פעמיים בישיבות הוועדה, כולל בישיבה הזו שספציפית ביקשנו שיגיע נציג התיירות כי אנחנו מדברים בדיוק על הנושאים האלה, מצביעה על עצימת עיניים של הממשלה לאירוע הזה. את נציגה של תנופה ואני לא יודע מי מכם עובד על החלטת הממשלה אם תהיה כזו בנוגע לקריית שמונה אבל התיירות צריכה להיות חלק משמעותי מאוד בהחלטת הממשלה הזו. זה הדבר שהכי מהר מייצר פה תנועה. אני מדבר על עזרה ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תיירות היא גם תרבות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה בא ביחד. כשאנחנו עשינו את החלטת הממשלה לאילת ובחבל איילות דרשנו שיהיה את כל האקוסיסטם שכולל חינוך, תעשייה, תיירות ותרבות ותמיכה בתיאטרון. בסוף אתה רוצה שיעבור לפה מישהו והוא רוצה גם לראות תיאטרון בערב או הצגת ילדים לילדים והופעה. אלה דברים שהם חלק מזה. בנושא מכון המזון אני חושב שזה ברמה אסטרטגית ולא משהו שיכול להיות עוד פעם במכרז שמחכים שנתיים כדי למצוא לו פתרונות. האזור הזה יהיה עוגן לתעשייה של הפודטק והאגריטק. במקום שזה יעבור עוד שלב הלכנו שני שלבים אחורה. מכון המזון יחד עם האוניברסיטה זה game changer. אם אנחנו מדברים על משהו שישנה מציאות אז זהו אירוע שיכול לשנות מציאות. אסור להשאיר אותו כך. אני מקבל את מה שאמרה ענבר ואני רוצה שזה גם יצא בפנייה למזכיר הממשלה כדי שזה יכנס לתוך הממשלה – כל ההשתלמות הממשלתיות צריכות לעבור לאזור הזה או לעוטף עזה. אני אוהב את העיר אילת. אני חושב שגם שם יש הרבה דברים שצריך לעשות. זה לא קשור. אין סיבה שמשרד ממשלתי יצא לסוף שבוע באילת להשתלמות. הוא בהחלט צריך לעשות את זה פה. אין פה נציג של משרד השיכון, נכון? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> לא. לא הזמנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לפנות למשרד השיכון ולמשרד הקליטה כדי לקבל את מספר הדירות הריקות בדיור הציבורי בקריית שמונה כולל כמה זמן הן עומדות ריקות. חלק עומדות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בהחלטת הממשלה הקרובה. 120 דירות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יכול להגיד שכאשר אנחנו במשרד הקליטה בזמנו לפני עשר שנים רצינו לאכלס אז עשינו מבצע שיפוץ לדירות האלה. בשלושה חודשים שיפצנו ואכלסנו את כל הדירות והורדנו את התור לדיור הציבורי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מופיע בהחלטה הקרובה. יש 120 דירות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מבקש שתעבירו את הנתונים האלה וגם את סקר הצעירים שדיברת עליו. אני חושב שהבית לעסקים הוא יוזמה מוברכת שיכולה לעזור פה אבל אם לא יתנו לכם כלים של כסף כדי לעזור ליזמים - - - חוק עידוד השקעות הון ברשות ההשקעות מחייב 25% ייצוא ועוד כל מיני מגבלות אחרות. אי אפשר עם זה לבנות פה משהו. חייבים לייצר פה מנגנונים של מענקי צמיחה לעסקים - - - << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> זה מה שעשינו. יש מסלול מיוחד לקריית שמונה ול-9-0. מדובר בהרבה מאוד כסף - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> מדובר גם בשכר גובה וגם מסלול - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף במענקים? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> 30 מיליון לפחות היה השנה ואנחנו ממשיכים גם ב-2026. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם מדברים במספרים? << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> אני מסכימה איתך, חבר הכנסת פורר, המספרים הם נמוכים אבל בסוף ההחלטה היא החלטה בסכומים יחסית נמוכים. 12 מיליארד ל-250,000 תושבים שמתוכם כסף הולך לקצרין וגולן. בסוף מדובר בסכום נמוך. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> יש לנו החלטת ממשלה של 610 מיליון רק במשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מכבד את מה שיש וגם את הרצון להגן על הממשלה באירוע הזה. יש פה צורך אחר. צריך להבין שיש צורך אחר שמחייב התייחסות אחרת. לעשות תוכנית של 20 מיליון או 30 מיליון ל-9-0 והאזור זה נחמד. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> אני רוצה להגיד על זה משהו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את לא. אם הכול נפלא אז לא היינו מגיעים לפה לישיבה מיוחדת. לא הכול נפלא. אנחנו יושבים פה כי לא הכול נפלא. אנחנו יושבים פה כי חזרו רק 70% מהתושבים והעסקים פה מתמוטטים. אם כל מה שעשינו עד עכשיו הוא נפלא אז אני אומר שלא. עשיתם דברים טובים וטוב שעשו פה אבל זה לא מספיק. צריך להכיר בזה. כל הזמן להגיד אנחנו מאה אחוז. אני לא בא אליכם בטענות ברמה האישית. אני אומר שאם הממשלה רוצה שחבל ארץ הזה יחיה צריך להכניס את היד לכיס ולהכניס את היד לכיס אחרת. אי אפשר להמשיך לעבוד בפרמטרים האלה וגם לא בפרמטרים שעבדנו ב-6 באוקטובר וגם בלא ב-8 וגם לא ב-10. אנחנו בפרמטרים אחרים. אנחנו באירוע דרמטי. אנחנו אחרי 519 יום של פינוי שהיה פה, התושבים לא חזרו, העסקים מתמוטטים. חייבים להביא תוכנית מחוץ לקופסה במספרים אחרים והמספרים הם לא 20 מיליון שקל ולא 30 מיליון שקל. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> 519 ימי פינוי הם פי 16 - - - << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> שנייה, נועם. משרד הכלכלה ומנהלת תנופה יצאו בהחלטת ממשלה ייחודית של 600 מיליון שקל וקצת יותר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עדיין לא מספיק. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> שנייה, תן לי לדבר. רגע, אנחנו עוד לא פרסמנו את התוצאות של מי שקיבל את הכסף. זה יהיה רק בסוף 2025. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> זה יחד עם נהריה. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> גם ביחד עם נהריה, יחסית לגודל האוכלוסייה של קריית שמונה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, הערת תנופה ומשרד הכלכלה נרשמה שמבחינתם הפתרונות שניתנו עד עכשיו טובים - - - << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> לא אמרנו את זה. אמרנו שהתחלנו לתת את הפתרונות. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> כל הפתרונות שעולים פה תומכים בזה שהפתרונות טובים. יחד עם זאת תמיד נדרש עוד כסף. כאשר הבנו שהבית לעסקים הוא טוב המדינה נכנסה ושמה בו כסף. כשהבנו שצריך שכר גבוה פרסמנו מסלול ייחודי לשכר גבוה. << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> שהוא לא מתאים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבל על הדיון ועל הוויכוח. זאת עמדנו ואנחנו נעביר אותה גם למשרדי הממשלה. הממשלה לא חייבת לקבל את מה שאני חושב. אני כנראה לא סתם לא יושב שם. אנחנו יוצאים לסיור ולביקור בעסקים. חשוב לי לראות את העסקים עצמם. חברים, תודה רבה. (סיור בבתי עסק בקריית שמונה) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא מבקשת פטור מתשלום ארנונה אבל אני רוצה לקבל את התמורה בין אם זה פחים, קרטונייה, מחזור בקבוקים, לסדר פה קצת את הכבישים, לסדר את החנייה ותשלום החנייה. צריך לעודד את העיר כדי שתהיה חוויה אורבנית. זו העיר של הצפון ואנחנו צריכים לעודד אותה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הייתם מפונים וחזרתם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הייתי מפונה. אני גרה בשדה אליעזר. חייתי בין הפינוי לבין לא להיות מפונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בהצלחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> אפשר לראות שהמרכז ישן וריק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יש מניין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הגבייה של החנייה עובדת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עובדת בשיא הכוח. רוב החנויות סגרו במתחם. החנות ליד דולפין היא חנות שעבדה 30 שנה וסגרה. גם כאן הייתה חנות משחקים שעבדה קרוב ל-20 שנה וסגרה. נשארה רק התופרת. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> חבר הכנסת פורר, אני כילדה הייתה קונה בדולפין. אני זוכרת שבגדי ים קונים בדולפין. נראה שהזמן לא נגע במרכז המסחרי הזה. הוא נראה אותו דבר ואני מדברת איתך על שנות ה-80. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא נטוש וזה אמצע היום. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לא תרצו לאכול פלאפל? חצי מנה? << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> לבעלים של הסופר לב העיר יש ירידה של 50% בהכנסות. הסופר כל הזמן עבד חזק. כשפונינו הוא קיבל על עצמו לנהל את כל המפונים למחוז תל אביב לקיבוץ דן. הוא הגיע והחליט שהוא נרתם ונכנס תחת האלונקה. אלה חבר'ה מקומיים. יוסי, ספר על העסק. << אורח >> יוסי יששכר: << אורח >> היינו שנתיים ברעננה בפינוי ועברנו למעלה משישה, שבעה מקומות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היה לך עסק לפני כן? << אורח >> יוסי יששכר: << אורח >> כן. סטודיו תמר שמתמחה במתנות מודפסות, קנבאסים ומתנות אומנותיות. היינו עובדים מהבית והיינו צריכים לפתוח לפני המלחמה. בשבוע שאחרי סוכות היינו צריכים לפתוח פה. זה היה משופץ. זה נשאר כך. הכול הורדנו לפה כדי להתחיל לעבוד. עבדנו תחילה מהבית עם משלוחים במשך שנתיים, שלוש. במשך שנתיים עבדו מרעננה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> והיום? << אורח >> יוסי יששכר: << אורח >> התחלנו פה. לא פשוט בקריית שמונה. כמעט כל המשפחה שלי עזבו. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> זה מה שמשאיר אותו פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה לגבי העסק? יש תנועה? << אורח >> יוסי יששכר: << אורח >> זה לא פשוט. אנחנו עובדים הרבה אונליין. מרעננה הצלחנו קצת למצוא לקוחות שרגילים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך אתה משווק? << אורח >> יוסי יששכר: << אורח >> בעיקר באינטרנט. אני בונה אתרים וזה עוזר לי. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> בתוך העסק אין תנועה. << אורח >> יוסי יששכר: << אורח >> פה אין תנועה. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> לא רק פה אלא במרכז. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קיבלת הטבות לעסק בגלל שפתחת? << אורח >> יוסי יששכר: << אורח >> היה איזה משהו שמקבלים עד 50,000 שקל אבל אשתי לא עברה את הסכומים האלה כי היא הייתה בחופשת לידה. זאת בנוסף לקורונה ואז לא יצא סכום שהיא זכאית לו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עכשיו אתה לא מקבל מענק סיוע? << אורח >> יוסי יששכר: << אורח >> חוץ מזה שהנכס שלנו ונתנו לנו 11,000 שקל לסדר הנכס ועדיין כולו סדקים כי זה לא מספיק ולא היה לי כוח לערער כי זה מורכב. רצינו רק לפתוח ולהתחיל להריץ. אין לי פרנסה. עבדתי 14 שנה במועצה האזורית הגליל העליון מרחוק והם אמרו לי לחזור. לא יכולתי לעשות את הנסיעות האלה ונאלצתי להתפטר. הייתי בלי עבודה והיינו ביחד באותו עסק. לא פשוט פה, באמת. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> חבר הכנסת פורר, אני חושב שהעסק זה מה שמחזיק אותם כי המשפחה עזבה. << אורח >> יוסי יששכר: << אורח >> הוא מחזיק זוג. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> אני מבין שאם העסק לא מתרומם הוא גם בדרך החוצה. אלה האנשים שעוזבים. << אורח >> יעל יששכר: << אורח >> אנחנו נתנו הזדמנות עד יוני, עד סוף שנת הלימודים. אם אנחנו רואים שהמצב ממשיך כך אנחנו גם נעזוב. << אורח >> יוסי יששכר: << אורח >> קשה מאוד פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הקליינטים שלך הם רק פרטיים או שיש גם מוסדיים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרוב פרטיים. << אורח >> יוסי יששכר: << אורח >> הקמתי את העסק שלי זיפ דיגיטל במקביל אליה כבר ברעננה והוא עובד טוב מאוד. העסק בתחום בניית אתרים, כרטיסי ביקור דיגיטליים ו-NFC. אני אומר לך שקשה מאוד לעבוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תצליח. << אורח >> יעל יששכר: << אורח >> האמת שאין פה יותר מדי תנועה של מקומיים. גם אנשים שמגיעים הם אנשים שנמצאים פה על בסיס יום-יומי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה אנשים נכנסים אליכם ביום? << אורח >> יעל יששכר: << אורח >> יש ימים שהקופה לא עומדת אפילו על 100 שקלים. זה עצוב. לפני המלחמה עבדתי יותר טוב מהבית. הייתי עושה משלוחים והיום זה כמעט לא קורה. אנשים לא מחפשים להוציא את הכסף כרגע על מתנות שזה עיקר העסק שלי אלא מחפשים לחיות מהיד לפה. אין פה אנשים חדשים. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> זה הפך להיות מותרות לאנשים. << אורח >> יעל יששכר: << אורח >> אנשים יעדיפו לשים את הכסף הזה על אוכל ואני מבינה אותם. אני רואה את המצב שאין פה אנשים לפי הילדים בבית הספר והגנים. הגן של הבן שלי שהיו בו 45 ילדים היום עומד על 11 ילדים והוא לפני סכנת סגירה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך זה מסתדר עם 70% חזרה? << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> אמרתי לך שזה לא 70%. << אורח >> יוסי יששכר: << אורח >> יש הרבה שלא נמצאים פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנשים רשומים כדי לקבל הטבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. תצליחו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר הכנסת גואטה, איך היה הפלאפל? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> היה טעים מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת גואטה, תסתכל. אין פה נפש חיה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> המקום מת. החנויות סגורות. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> לבחור שהגיע לקריית שמונה יש רעיון לקחת את המקום ולפתוח פה בית קפה בבוקר שמושך סחורה - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לא ראיתי דבר כזה בשום עיר ובשום יישוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין כזו נטישה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> גם לא בעוטף? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> גם לא בעוטף. העוטף חזר לעצמו בכל הכוח. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> חבר הכנסת פורר, אני רוצה שתראה את התחנה המרכזית. הזמן עצר מלכת שם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה עוברים בתחנה? זה מעניין כי גם זה חלק מהתנועה. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> הרבה מאוד חיילים, קשישים שעולים לצפת לבית החולים, תלמידי מכינות. יש פה תנועה ערה. יש לנו כל הזמן שיח על התחנה ומי צריך לשפץ אותה. זו תחנה שלא נגעו בה. עליתי בשנת 90 ומאז היא נראית אותו דבר. יש מריבות מי משפץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת גואטה, תסתכל על התחנה המרכזית. אלה שנות ה-90. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> יש ויכוח נצחי מי משפץ את המקום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לו מוסך? << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> כן. שטיפה ומוסך. לא השתנה פה כלום מאז שנת 1990 כשעליתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא הצליחו לייצר את העיר הזו כעוגן של האזור. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חושב שהעוגן זז לכיוון ראש הפינה והמרכז המסחרי שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המלחמה תרמה לזה. אנשים עברו לשם כי זה הקו שהם יכלו לגור בו ומי שנשאר פה צרך את הקניות שלו שם ועכשיו תתחיל לשנות הרגלים וסדרי עולם. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> יזמים עוצרים ביוקנעם כי אין למה להגיע לפה. הם מקבלים ביוקנעם את אותן ההטבות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נכון. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> למה שהוא יגיע לפה? גם אני לא הייתי מגיע לפה. אפשר לצעוק ציוניות אבל אין לי הטבות אני לא אבוא. הכניסה לקניון היא מפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קרפור עובד פה? << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> פתחו כאן קרפור. הוא לקח החלטה על דעת עצמו שבחודשים הראשונים הוא לא גובה שכירות מאף אחד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא אמר לי ולכן רציתי לבוא לפה. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> הוא סופג על עצמו. אין פה תנועה. זה הקניון הכי גדול והכי חדש בעיר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לדעתי השקר הגדול הוא מספר החוזרים. אין 70%. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> בוודאי. להערכתי יש פה 13,000 תושבים בקושי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתוך כמה? << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> היינו 25,000 שאנחנו יודעים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה אולי ב-50% ולא ב-70%. המספרים הם שקר. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> זה מה שאני טוען. איך אתה יכול להחזיק כעסק? הוא לוקח את השכירות על עצמו. לא פטרו אותו מהארנונה. אמרו לו אל תדאג אתה תקבל את זה במסלול האדום. לא מקבלים. הבירוקרטיה חונקת. אתה כעירייה צריך לעקל עסקים. יש עסקים שאתה צריך לעקל אבל אתה לא מעקל. אתה לא יכול. זה לופ. תקבלו החלטה שאתם מקלים על עסקים פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה יש למעלה? גם חנויות? גם קופת החולים סגורה. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> יש חנויות. יש לך חנות תכשיטים של בן המקום. היא ותיקה מאוד. בתי קפה. חשבנו להעביר את מחלקת הגבייה שלנו לקומה העליונה ולשכור מהם אבל אין להם מספיק מקום. אתה מחפש פתרונות. אנחנו מתכנסים להחלטת ממשלה. שאלו אותי למה לא הצטלמתי עם סמוטריץ'. עד שלא קורים דברים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אל תצטלמו ואל תבואו להצטלם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שלום, מתן. מה תפקידך בכוח? << אורח >> מתן: << אורח >> יש לי שתי חנויות בקניון. אני כבר 13 שנים בקניון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אילו חניות? << אורח >> מתן: << אורח >> אני זכיין של רשת מאניה ג'ינס ונולס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה 13 שנים פה? << אורח >> מתן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה תושב קריית שמונה? << אורח >> מתן: << אורח >> אני תושב קריית שמונה. דור שלישי בקריית שמונה. שירתי בשנתיים האלה 350 ימי מילואים. לא הייתי פה כל התקופה. חזרנו לפני חודשיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הקניון ככה כל הזמן? זה לא בגלל הגשם. << אורח >> מתן: << אורח >> זה המצב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה קליינטים נכנסים אליך ביום? << אורח >> מתן: << אורח >> אני יכול להראות לך קופה על אפס. זו החנות שלי. שיפצתי אותה שלושה חודשים לפני המלחמה. אני חנות לבגדי צעירים וכמו שאתה יודע בקריית שמונה לא נשארו צעירים אז אנחנו בבעיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה הקופה שלך היום? << אורח >> מתן: << אורח >> על אפס מהבוקר עד עכשיו. החנות הייתה עושה 300,000 שקל בחודש עד 6 באוקטובר 2023. זה היה הממוצע החודשי שלי כאן. הייתי בחנות הקטנה שם וארבעה חודשים לפני המלחמה עברתי והגדלתי כי לא היה לי מקום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך אתה שורד? << אורח >> מתן: << אורח >> לא כל כך שורדים כרגע. כרגע אנחנו עוד לא משלמים שכירות לקניון. יש לנו דיל והוא עוזר לנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה משלם ארנונה? << אורח >> מתן: << אורח >> לא רק משלם ארנונה אלא קיבלתי עיקול על שנתיים עוד לפני שפתחתי בסכום של 40,000 שקל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת גואטה, בוא תשמע את הממשלה שלך. הוא שיפץ את החנות לפני תחילת המלחמה. הוא היה עושה מחזורים של 300,000 בחודש. הקופה עומדת על אפס היום. הבעלים מוותר לו על שכר הדירה והוא סופג את זה. אני לא יודע איך הוא מתקיים באירוע הזה אבל ארנונה - - - << אורח >> מתן: << אורח >> גבו רטרואקטיבית שנתיים אחורה על כל תקופה המלחמה שלא גבו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מבקשים ממך ארנונה על המלחמה. << אורח >> מתן: << אורח >> לא רק מבקשים אלא עיקלו את החשבון וקיבלו את הכסף. השקלים הראשונים שעשיתי בקופה הלכו לארנונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גבו מכם אגרת שילוט על השנתיים של המלחמה? << אורח >> אשר ביבס: << אורח >> וגם ארנונה. החנות שלי סגורה כי לא הצלחתי להשכיר אותה וגם עכשיו אני לא מצליח להשכיר אותה בפחות מ-50% מהערך. אני צריך לשלם עליה ארנונה. << אורח >> מתן: << אורח >> 70% מחנויות המסחריות סגורות בעיר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה אנשים נכנסים לפה ביום? << אורח >> אשר ביבס: << אורח >> כלום. אם עשית קופה של 6,000 שקל אז היום יש לך קופה של 1,000 וגם זה במצב טוב. יש לך הפסדים. יש לי עובד של 30 שנה שפיטרתי. אני צריך לשלם פיצויים. כאב לי אבל אין לי עבודה. הוא עובד אצלי מגיל 18, 20 והיום הוא בין 54, 53. אתה יודע מה זה לפטר עובד כזה בלית ברירה. כאב לי. עד היום אני לא ישן בגלל זה. << אורח >> מתן: << אורח >> באוגוסט 2024 הייתה הפעם האחרונה שקיבלתי מענק. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> במסלול הירוק? << אורח >> מתן: << אורח >> אני במסלול האדום כי יש לי עוד חנות וחברה. הייתי במילואים ובגלל שהבעלים של הקניון ויתר לנו על השכירות אז הם אומרים שאתה לא מקבל יותר כלום ונחכה לסוף. תגיש דוח סופי. << אורח >> אשר ביבס: << אורח >> המענק במסלול האדום שילמו עד אפריל. מאפריל כאשר פתחו את הקניון עד אוקטובר אני צריך להביא כסף מהכיס. לא פתחו את הקניון. הקניון נפגע. חצי שנה לא קיבלת כלום. << אורח >> מתן: << אורח >> חצי שנה הקניון היה סגור לשיפוצים כמו שהוא אומר. הקניון קיבל ארבע פגיעות. אף אחד לא מפצה על זה וגם לא פיצו על שנה אחורה. אף אחד לא מפצה את התקופה הזו וגם לא יפצה התקופה הזו. << אורח >> אשר ביבס: << אורח >> אדם שאין לו חסכונות הוא נופל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חד-משמעית. צריך לדאוג שיהיו פה אנשים. אין 70% חזרה לקריית שמונה. << אורח >> מתן: << אורח >> גם אין 50%. יש 2,300 בתי אב פעילים. הוא יכול להגיד לך לפי מונה המים. אני לא יודע איך מ-2,300 בתי אב פעילים מגיעים ל-12,000 או 13,000 תושבים. << אורח >> אשר ביבס: << אורח >> מחירי הדירות פה הם כמו המחירים של עפולה וחדרה. הנדל"ן עלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ראיתי שהחיזבאללה קונה. << אורח >> אשר ביבס: << אורח >> צריך לשחרר 1,000 או 2,000 שטחים ולתת לזוגות צעירים שיגורו פה ולא לעשות ביזנס. אתה חייב להעביר את המים והחשמל על שמך. יש אנשים שזכו בשטחים ועשו מזה ביזנס בעוד שהם גרים בתל אביב וחיפה. צריך שזה יהיה על שמך. אריק שרון עשה מהפך. הוא בנה בלי חשבון. ועכשיו כל מי שזכה בשטח בסכום של 300,000 רוצה היום 1.5 מיליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כולם סוחרי נדל"ן. מתן, תחזיק מעמד. << אורח >> מתן: << אורח >> תעשו סיבוב בקניון ותראו את מספר האנשים. אין אף אחד בקניון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא יודע איך עסק נשאר פתוח. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> הוא אומר לך שהקופה על אפס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היה לי עסק ואני לא יודע לא יודע איך אתה חי. איך אפשר להחזיק כך עסק? << אורח >> אשר ביבס: << אורח >> אנחנו לא באים לבכות כדי לקבל משהו. אנחנו רוצים לדור הצעיר שיוכל לגור. אני לא אתן לילדים שלי לקנות פה דירה. הבן שלי היה בקבע ואמר אבא אני צריך פה בית. אמרתי לו תקנה פה ב-1.5 מיליון שקל? תקנה בעפולה ליד אחותי. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> אנשים לא רואים אופק. עכשיו אין אופק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צריך לתת פה הטבות מפליגות ולא בקמצנות. << אורח >> אשר ביבס: << אורח >> לפני 35 שנה קניתי בית ממענק שחרור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היום אפשר לקנות בזוקה ממענק השחרור. תצליח. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת פורר, בוא תכיר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שלום, מה שמך? << אורח >> מתן: << אורח >> מתן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לכולם קוראים פה מתן. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> זה העסק שלו. << אורח >> מתן: << אורח >> של המשפחה. שלוש החנויות האלה הן שלנו. הטיל השני שנפל הוריד את החנות הזו לגמרי. הכול חדש. סגרנו את החנות הזו כי אין עבודה והפכנו אותה למחסן והחנות השלישית מושכרת לרויאלטי שלא רוצים לחזור. הם רוצים "קבלות" שיש עבודה ואם אני אביא אותם לחודש, חודשיים הם לא יחזרו לעולם. מחכים לראות מה קורה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פה יש עבודה? << אורח >> מתן: << אורח >> אין. יש לי זמן לדבר איתך. זו חנות של 29 שנה שההורים הקימו. אתה מעודכן יותר ממני אז אתה יודע אולי מה קורה ביום רביעי. הייתי אמור להיות שם אבל נשארתי פה כי אין לי ברירה אך אנחנו לא מוציאים משכורות. אין לי למי להוציא משכורות. האחים מתפצלים. אחד הלך לעבוד בכולבו בקיבוץ ואחד הלך לעבוד במלון בקיבוץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה אתה גר? << אורח >> מתן: << אורח >> בכפר בלום. זה המצב כרגע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גובים ממך ארנונה? << אורח >> מתן: << אורח >> אני אגיד לך את האמת? זה לא מעניין אותי כרגע. זה לא מעניין. הלוואי שזו תהיה הסיבה. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> זו דוגמה לאימא שהבן שלה בחר לחזור ולפתוח עסק. ספרי קצת את הסיפור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבן שלי הוא בחור צעיר, אב לשתי בנות קטנות. הוא החליט לפתוח פה עסק תיכף אחרי המלחמה. הוא השקיע מעל מיליון שקל. קוראים לעסק החמנייה. היום הוא לא יודע מה לעשות. הוא פשוט לא יודע מה לעשות. אין תשובות. הארנונה והכול יקר ואין אנשים שיקנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה העסק שלו? בקניון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בקריית שמונה למטה יותר. ההשקעה מדהימה והחנות היא אחת היפות. הבן שלי צריך לפרנס שתי תינוקות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך הוא חי? איך חיים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חיים מהלוואה להלוואה ולנסות עוד קצת ולנסות עוד קצת. כמה הוא יכול? אני לא יודעת איפה הוא ימצא את עצמו. אני כאימא היום אם הוא היה שואל אותי הייתי אומרת לו תסגור ותעבור מפה. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> יש הורים שעודדו את הילדים שלהם לעזוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לי עוד ילד בן 28 שלא עושה כלום וילדה שהייתה מג"בניקית שלוש שנים במילואים בהר בית. מה היא עושה? כלום. אין לנו פה כלום. עסק התחיל עם מעל מיליון שקל ואני לא יודעת לאן הוא יגיע. הוא בחור צעיר. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> הוא היה אופטימי. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> אנחנו חברים טובים מאוד. הוא חשב לעזוב ובסוף התקשר ואמר אני פותח עסק כי אני מאמין במקום. תוך שלושה חודשים אני לא מזהה את האדם. הוא לא מוכן להיות פה ולא יודע מה צופן העתיד. יש לו שני ילדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא עשה פרסומים ומה לא ושום דבר לא עזר לו. זו רשת שעובדת בארץ אבל בקריית שמונה, לצערנו, זה לא תפס. הוא רצה מאוד להביא לפה משהו חדש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> השקר הגדול הוא מספר האנשים שמספרים שחזרו. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> יש פה אולי 40%. זה המספר האמיתי, חבר הכנסת פורר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שיצליח. כואב הלב. גם קרפור אתה רואה שהוא לא עובד כמו סופר רגיל. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> בגלל זה הלכנו איתך לקניון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נסכם. אלכס, תודה על האירוח. אני שמח שהזמנתי אותי לפה אבל אני עצוב לראות את מה שראיתי פה. הדבר הכי בולט כאשר אתה מסתובב ברחוב ובקניון הוא שמי שמספר שיש 70% חזרה הוא מוכר שקרים. אמרת אולי 40% אבל אני לא חושב שגם 40% חזרו לפה. אי אפשר לקיים פה עסקים בלי אנשים. אם לא יעשו פה מהפכה אמיתית עם הרבה מאוד תקציב כדי להחזיר את המקום הזה לחיים מדינת ישראל תפסיד את קריית שמונה. אפשר יהיה לסגור אותה עם מפתח העסק הזה. זה לא יחזיק עוד הרבה זמן. אני לא יודע איך אנשים עוד מחזיקים את החנויות האלה פתוחות בכלל. צריך להוריד את הכובע לבעל העסק שלא גובה מהם שכירות. אם גובים מהם ארנונה שנתיים אחורה ואגרת שילוט על תקופת המלחמה כאשר המקום היה סגור זה מראה שמישהו בכלל לא מבין את האירוע. אנחנו נעביר את המסר בירושלים. << אורח >> אלכס קראצ'ון: << אורח >> אשמח, חבר הכנסת פורר. תודה שהגעתם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>