פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 831 מישיבת ועדת הכספים יום שני, א' בשבט התשפ"ו (19 בינואר 2026), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> הצעת כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)(תיקון), התשפ"ו –2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ינון אזולאי – היו"ר ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אכרם חסון חמד עמאר מוזמנים: אלינור דמרי – סגנית בכירה למנהל הרשות, רשות החברות הממשלתיות גונן גומלסקי – יועץ משפטי, רשות החברות הממשלתיות ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: רמי בן שמעון רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)(תיקון), התשפ"ו –2025 << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת כספים, היום יום רביעי, 21 בינואר 2026, ג' בשבת התשפ"ו. ערב יום ההילולה של הבבא סאלי, זכותו תגן עלינו, אמן, ועל כלל ישראל, בעזרת השם. על סדר-היום, הצעת כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)(תיקון), התשפ"ו–2025. מי מציג? << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> אני סגנית מנהל רשות החברות הממשלתיות. אנחנו מביאים בפניכם הצעה לתיקון כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם), בעצם ועדה למינוי רואי חשבון מבקרים בחברות הממשלתיות, שהתפקיד שלה להמליץ על מינוי או ביטול מינויו של רואה חשבון מבקר. ב-20 השנים האחרונות הוועדה פעלה אולי שנתיים, כך שנוצר מצב שבו לא התקיימה רוטציה של רואי חשבון מבקרים בחברות הממשלתיות, ורואי חשבון שבהתאם לכללים צריכים להיות ממונים 6 שנים, מכהנים בחברות 15 ו-20. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה זה קורה? << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> הוועדה היא ועדה של שבעה חברים, שמי שממנה אותה זה שר המשפטים והשר האחראי על רשות החברות הממשלתיות. שבעה חברים שכוללים: שלושה נציגי ציבור שנבדקו על ידי הוועדה לבדיקת מינויים, שאחד מהם הוא היו"ר, שני נציגים מתוך רשימה של ארבעה שמציעה לשכת רואי חשבון, יו"ר מועצת רואי חשבון או נציג משרד המשפטים ועוד יו"ר חברה ממשלתית מכהנת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כלומר, לרואי חשבון יש שלושה נציגים. << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> יש לו שני נציגים מתוך רשימה של ארבעה, כאשר נציגי הציבור בעצמם גם יכולים להיות - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל חוץ מזה, את אמרת שיש את השניים שהם מטעם רואי החשבון - - - << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> מטעם הלשכה, ואחד מטעם המועצה. יו"ר מועצת רואי חשבון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שהוא גם רואה חשבון. << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז שלושה נציגים לרואי חשבון. << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> יכולים להיות להם אפילו יותר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מדבר על המינימום. << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מתוך שבעה? << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> מתוך שבעה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי. למה צריך כל-כך הרבה רואי חשבון בוועדה הזאת? << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> זו ועדה שהתפקיד שלה הוא להמליץ על רואי חשבון מבקרים. צריך שתהיה היכרות מאוד מעמיקה עם עבודת רואה החשבון, עם ההתמחויות שלו, עם ההתאמה שלו לחברות באופן כזה שמי שמגיע לוועדה ורוצה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם הייתי עושה נציגי ציבור, שמקום שניים מלשכת רואי החשבון פלוס אחד שהוא יו"ר, שזה שלושה, לצורך העניין הייתי אומר רוצים עוד? שיהיו יותר נציגי ציבור. אם הם יהיו רואי חשבון, זה בסדר. אפשר לעשות שבנציגי ציבור אפילו יהיו רואי חשבון דווקא, אבל לא לתת לכתחילה את הבסיס החזק הזה לרואי החשבון. לפעמים גם אפשר לחשוב מחוץ לקופסה. << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> הייתה איזושהי הצעה לתיקון לפני שלוש שנים בערך, לנסות ולשנות את המבנה של הוועדה. זה באמת הגיע עד כמעט לוועדת כספים ואז היו בחירות, זה לא עלה. בסופו של דבר הוחלט לקדם תיקון אחר, כשהמטרה העיקרית של התיקון היא לאפשר את יציבות הוועדה, את יציבות הפעולה שלה. כי כשיש שבעה חברים ויש להם ניגודי עניינים והסדרי ניגודי עניינים שונים כאלה ואחרים שהם לא יכולים לדון בחברות, לפעמים זה גורר בעיות בקוורום. מספיק שאחד מהם מתפטר, הוועדה הזאת כבר לא יכולה לפעול. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> ברשותך אני רוצה לשאול, אמרת רק שנתיים מתוך ה-20 שנים הוועדה הזאת פעלה. << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> כן. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> את אמרת גם שהם ממליצים. אולי הם מרגישים שהם מיותרים, אז לא צריך אותם. אם הם רק ממליצים ולא יכולים לקבוע, אז הם לא רוצים להיות חותמת גומי, אולי משהו משובש כאן, או שמביאים ועדה עם שיניים ומכבדים אותה, או שכל אחד עושה מה שהוא רוצה. << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> אנחנו מכבדים מאוד את הוועדה ועובדים איתה בשיתוף פעולה מלא. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> והנה, את אומרת ש-18 שנים לא התכנסה. << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> אבל הסיבה היא לא כי הוועדה החליטה שהיא לא מתכנסת. לא מונה מספר החברים הנדרש. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> מה הסיבה? << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> מי שממנה זה השרים, אז יש כמה סיבות: או שלא מוציאים נציגים או שלא מסכימים על נציגים או שהנציגים שמצאנו, תחת הסדרי ניגודי העניינים מרגישים שהם לא יכולים לתרום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מאמין שניגוד העניינים זו אחת הבעיות הגדולות ביותר. ואולי דווקא בגלל זה צריך להוציא את זה מהמקום של הרואה חשבון, כי כל רואה חשבון יש לו בסופו של דבר את הניגוד עניינים. צריך למצוא את הקריטריונים, שיהיה, לא יודע, אחד שכיום לא מתעסק בראיית חשבון, שיהיה גמלאי, משהו בסגנון הזה – ואז הוא נטול ניגוד עניינים. ככה אני חושב שזה מה שאמור להיות. << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> אז מה שאמרתי קודם, ואני מסכימה, ניסינו לעשות תיקון כזה לפני כמה שנים. זה לא הצליח, זה לא הגיע לדיון בוועדה. ולכן היום אנחנו מנסים לקדם – זה לא אומר שלא צריך לשקול את זה שוב ולקדם תיקון נוסף אולי לכללים ואפשר לבחון את זה. יחד עם זאת, חשוב לנו מאוד גם להעביר את התיקונים הנוכחיים, כי הם כשלעצמם יאפשרו לנו תחת המתווה הקיים כרגע את יציבות הוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואז פעם בכמה זמן, להערכתכם, היא תתכנס אחרי התיקונים האלה? << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> אני אתן עוד כמה השלמות כדי שתבינו. במאי 2025 סוף סוף מונו החברים הנדרשים לצורך חידוש פעולת הוועדה. החל ממאי היא פועלת באופן אינטנסיבי. אנחנו נמצאים עכשיו בינואר, וכבר קיימנו דיונים פעמיים בחודש, כל דיון כמעט שלוש או ארבע שעות. הוועדה קיבלה המלצות בכ-40 חברות ממשלתיות והולכת לתוכנית עבודה מאוד אינטנסיבית לשנת 2026, לעשות בדיקות רוחב ובחינות. היא מתכנסת כמעט כל חודש פעמיים ומגיע חומר מקצועי. ולכן בשביל לשמור את היציבות הזאת, כדי שבעוד שש שנים נוכל גם לקדם רוטציה בצורה הנכונה, אנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כל החברים בה הוחלפו? << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> כל החברים הוחלפו. הכללים הם: שבעה חברים, ששלושה מהם הם נציגי ציבור, כאשר בכללים כבר יש תיקון שהכנסנו מזמן כשנציג ציבור אחד, אם הוא לא מתמנה, עדיין הוועדה יכולה להתקיים. אז כרגע יש לנו שישה חברים, חסר עדיין נציג ציבור אחד, אבל היא יכולה לפעול תחת המתווה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה לא מצליחים להביא? כי אין עדיין הסכמה בין השרים? << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> אני לא יודעת אם אין הסכמה, אבל אנחנו צריכים לקבל מועמד. כרגע עוד לא קיבלנו מועמד לבחינה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם יש לכם בעיה של מועמדים, תפנו ואני אעזור לכם קצת. אני מאמין שאנחנו יכולים למצוא פה, אנחנו אפילו יכולים לפנות מפה לכל מי שרוצה שיגיש את המעומדות שלו. אני מאמין שיש מספיק מעומדים ראויים. לגבי הסכמות – אני לא יכול להביא את זה בוודאות. עכשיו, מהם התיקונים שאתם דורשים? << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> עורך הדין גונן גומלסקי מהרשות יציג את התיקון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> שלום רב, אני עורך דין בלשכה המשפטית ברשות החברות הממשלתיות. כמו שאמרה אלינור, כיום הוועדה יכולה לפעול אם חסר רק חבר, איש ציבור אחד. זאת אומרת, במקום שבעה חברים, יש שישה חברים. אם מישהו מתפטר מעבר לכך, אז הוועדה לא יכולה לפעול יותר. וההצעה שאנחנו מביאים היא שהוועדה תוכל לפעול גם אם מספר החברים בה ירד עד לארבעה, ובלבד שלא יפחת מארבעה, בהם יושב-ראש הוועדה ולפחות חבר אחד שהוא רואה חשבון. זאת אומרת, אנחנו מורידים את המינימום הנדרש לקיומה של הוועדה, לאפשרות פעילותה של הוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז מה זה (ב1)? << דובר_המשך >> גונן גומלסקי: << דובר_המשך >> ארבעה מתוך שבעה, פלוס דרישה שיהיה גם יושב-ראש, ולפחות חבר אחד מבין כלל החברים של הוועדה, שיהיה רואה חשבון על מנת לשמור על היכולת של מישהו להביע עמדה בנושאים המקצועיים של עבודת רואי החשבון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה זה (ב1)? << דובר_המשך >> גונן גומלסקי: << דובר_המשך >> זה בעצם היה (ב1). אנחנו מחליפים את (ב1) הקיים. יש לנו מצבים יותר קיצוניים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שאחרי סעיף (ב1) יבואו - - - << דובר_המשך >> גונן גומלסקי: << דובר_המשך >> בדיוק. זה (ב2). אני אסביר למה זה מצב יותר קיצוני. יש מצב יותר קיצוני כשבחברה ממשלתית, מסיבה כלשהי, אין רואה חשבון בכלל. לדוגמה, חברה חדשה שהוקמה, או חברה שבה רואה החשבון התפטר. הדבר הכי גרוע מבחינתנו כרשות החברות הממשלתיות, גם מבחינתה של החברה, שאין רואה חשבון. זה מצב קיצוני, כי אין ביקורת חשבונאית ופיקוח. ולכן, במצב כזה, זאת אומרת, כשאין רואה חשבון בחברה, אנחנו מבקשים לקבוע שהסף ליכולת של הוועדה לפעול יהיה יותר נמוך ממה שאמרתי קודם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה חריג, גונן. נכון? עזוב את כללי החברות, גם מהתבוננות בדברי חקיקה דומים שמתייחסים בעצם לאותם היבטים. עברתי והסתכלתי וראיתי שבדרך כלל שומרים בתוקף פעולות של מועצות, שומרים על רוב ולא יורדים מתחת לרוב. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> את צודקת. את צודקת לגמרי. אני רק רוצה להסביר שזה מצב שעלול להיווצר, ושבעצם היה בחלק מהחברות, כפי שאלינור הזכירה, כשהוועדה לא הייתה קיימת. אפשר לחיות, אבל זה לא כל-כך טוב, בואו נגיד את זה ככה, מבחינה מקצועית, זה שרואה חשבון מכהן הרבה שנים ולא החליפו אותו, זה לא מצב אופטימלי, רחוק מזה, אבל יש ביקורת חשבונאית בחברה, וזה המינימום הנדרש. בחברות שבהן אין לנו רואה חשבון, לדוגמה, חברה חדשה שהוקמה, או חברה שבה, שוב אני אומר, רואה החשבון התפטר מסיבה כלשהי, והחברה נותרה בלי רואה חשבון, זה מבחינתנו מצב קיצוני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך זה עובד עם בעלי תפקידים אחרים? יועץ משפטי, למשל. יש כללי גם חברות - - - << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> יועץ משפטי – אני לא רוצה לפגוע ביועצים משפטיים, אני יועץ בעצמי – יועץ משפטי, אין בעיה, זה לא עובר את הרשות במובן הזה שלא זקוקים להמלצה חיצונית של ועדה ציבורית. מינוי של רואה חשבון הוא פשוט, מבחינת תהליך, זה גם ביחס לשאלה שנשאלה, הוועדה היא מאוד חשובה, כי היא זאת שממליצה על רואה החשבון שיעלה לאסיפה הכללית. זאת אומרת, ההמלצה שלה זה רואה החשבון שמגיע לאסיפה הכללית של החברה הממשלתית. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כן, ולמה הדירקטוריון לא מתערב במינוי? << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> הדירקטוריון לא מתערב במינוי, כי רואה חשבון המבקר הוא גם מבקר של דירקטוריון, גם בחברות לא ממשלתיות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא, יש מבקר ויש רואה חשבון שהוא מבקר את הנושא של הדוחות הכספיים, שזה שונה. אתם מדברים על רואה החשבון, שהוא מבקר את הדוחות הכספיים. בחברות פרטיות, בדרך כלל זה על ידי הדירקטוריון. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> לא סליחה שאני מתקן. בחברות פרטיות ובעניין הזה זה כמו בחברות ממשלתיות, רואה החשבון המבקר מתמנה על ידי אסיפה כללית, זאת אומרת על ידי בעלי המניות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כן, אבל בהמלצה של הדירקטוריון. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> לא בהכרח. אסיפה כללית רשאית למנות גם לא לפי ההמלצות של הדירקטוריון. ויש בכך היגיון, כי רואה חשבון מבקר, הוא לא רק מבקר של ההנהלה של החברה, הוא גם מבקר של הדירקטוריון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> גם של בעלי המניות. << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> אני רוצה, ברשותך, להוסיף עוד מילה רק לשאלה של היועצת המשפטית. בסוף, הבקשה שלנו לתיקון של הכללים נוגעת למספר החברים הנדרש ליכולת שלה לפעול. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה ברור, אבל כשאת מסתכלת על החקיקה בכלל, וזה לא קיים רק במקום הזה, יש הרבה מאוד מועצות ומרכזים ודברים נוספים שנקבעו בחקיקה, שביחס אליהם נקבע סעיף כזה שמתייחס לתוקף פעולות ובעצם מצביע על דרך הפעולה שבה אין מועצה שלמה או גוף שלם שמתפקד ומה קורה במצב שבו התפנה מקומו של אחד. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אגב, איך זה בחברות עירוניות? תאגידים עירוניים? האסיפה הכללית, בדרך כלל, מורכבת מראש העיר ועוד איזשהו אדם אחד או שניים. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> אני פשוט לא מכיר את המערכת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> שם בעצם לא ועדה ולא - - - << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> אני לא יודע. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ראש העיר בדרך כלל, ועוד שני חברים, למיטב ידיעתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא לא מכיר. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> אני לא מכיר את המערכת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אשאל שאלה אחרת, בהמשך לשאלה של היועצת המשפטית, אתה אומר שבעצם בסעיף (ב2) אנחנו נוריד את הרף לשלושה, נכון? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> שלושה פלוס יו"ר. זה ארבעה. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> אבל רק בנסיבות שאני קורא להן נסיבות חירום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בעצם פחות מהרוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא שלושה פלוס יו"ר. זה שלושה כולל יו"ר. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> נכון, שלושה כולל יו"ר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז אני אשאל אותך שאלה. אין בעיה, רואה חשבון לא. אבל לפחות שיהיו ארבעה בלי רואה חשבון. כלומר, אני מוכן לקבל את זה שאין רואה חשבון, אבל תשאיר את הרוב, כי פה מה שקורה, אתה מוריד אותו מהרוב. << דובר_המשך >> גונן גומלסקי: << דובר_המשך >> אתה חוזר ל-(ב1). << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. (ב1) מצריך רואה חשבון אחד לפחות. אני אומר שאני מקבל את מה שאתה אומר שלפעמים יש בעיה, בוא נוריד את הרואה חשבון, אבל לא נוריד את הרף. כי אני חושב שכן צריך להישאר עדיין רוב. << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> כמו שגונן הנציג, הנושא הזה של מינוי בחברה הוא מינוי, זה מעניינים חריגים מאוד מאוד מאוד בהם, כמו שאמרת, במקום מסוים אנחנו יכולים להביא את כל הנציגים ויש המון אנשים ראויים והם לא חייבים להיות רואי חשבון, אבל בסוף יש גם הסכמות וחתימות של השרים ואלה דברים שיכולים להתעכב. התוצאה של העיכוב הזה היא בעצם שאין שומר סף, שהוא שומר סף מהותי. ואני עונה לשאלה שלך, בחברות ממשלתיות, עצם זה שיש ועדה שממנה, שממליצה על מינוי, שבוחנת את זה מבחינה מקצועית, מנתקת לגמרי את התלות של רואה חשבון מבקר בחברה. עצם זה שהרשות מפקחת ומבקרת את שכר הטרחה, את היקפי השעות, את איך הביקורת נערכת, מנתק את התלות ומאפשר בעיניים שלנו ביקורת הרבה יותר מיטבית. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אז אם כך, למה חייב להיות רואה חשבון? לא חייב להיות בוועדה רואה חשבון. זאת אומרת, יכול להיות גם אדם מן השורה, עורך דין, או לא יודע מה, אדם שיש לו השכלה. << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> יש לנו בוועדה. אגב, יו"ר הוועדה הקודם היה שופט. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יפה. אז ברגע שאתם אומרים שקשה מאוד להשיג רואה חשבון ויש הרבה מאוד ניגודי אינטרסים - - - << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> זה לא מה שאמרנו, לא רק. אל תשכח שאחרי שהשגנו וגם הסדרנו ויש הסדר ניגוד עניינים, השרים צריכים לחתום. אם הם לא חתמו, לא יהיה חבר, לא תהיה ועדה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אז מה אתם מציעים? << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> לאורך השנים בניסיון שלנו, בניסיון שצברנו, לא הצלחנו למנות את מספר החברים הנדרש מסיבות כאלה ואחרות – בחירות, אי-הסכמות, הסדרי ניגוד עניינים. היו לנו שלל דברים באופן כזה שהביא למצב - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אז מה אתם מציעים, שלא יהיו שרים? לא הבנתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> - - - מה שקורה היום ביחס להרבה דברים אחרים, אבל עדיין לא יורדים מרוב. השאלה פה היא למה אתם מבקשים לרדת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הבאתי הצעה שאני חושב שהיא די הוגנת, לרדת מהרוב לא, אבל אין בעיה שבמקרה ואין רואה חשבון זה בסדר במקרה החריג של החריג שאתם מדברים עליו, אבל שיהיה רוב, שהוועדה תישאר ברוב. << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> אני לא שוללת את ההצעה. כיוון שמדובר באמת בחריג, אולי אפשר להגיד - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מקבל את מה שאתם אומרים, אני גם מנסה לשמור על העיקרון הזה של הוועדה ועל כבודה של ועדה שהיא צריכה בכל זאת להישאר עם רוב. הרי יש לנו את הרוב, אמרנו שיושב-ראש וארבעה – ירדנו משישה לארבעה וזה בסדר, בגלל המצב שציירתם אותו. אני חושב שזה לא נכון ולא ראוי להוריד מ-שבעה לשלושה. זה באמת זה כבר זילות של הוועדה. אני אומר, יכול להיות שרואה חשבון אפשר להוריד, למרות שנעשה עוד הקלה, בסעיף (ב1) אמרנו להשאיר את הרואה חשבון, בסדר. אבל בא היועץ המשפטי ואומר, יש מקרים חריגים מאוד שצריך. אני אומר, אין בעיה, לא צריך את הרואה חשבון, אבל בוא נשמר לפחות את הרוב בוועדה הזאת, אני חושב שזה יותר ראוי ויותר נכון. ולכן הצעתי שתעשו בדיקה. גם אנחנו נעשה עוד בדיקה לראות אם יש עוד דברים, עוד מקומות שיש בהם דבר כזה. << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> אני מבינה כל מה שאמרתם. כמובן, נעשה את הבחינה אם זאת תהיה ההחלטה, אבל אולי הצעה נוספת שאומרת שגם אם אנחנו יורדים במקרים חריגים מאוד, אז כל חברי הוועדה צריכים להשתתף בדיון, לעומת מצב של רוב, נגיד. הכללים מדברים על מצב של חברי הוועדה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל איך זה עוזר לכם? זה מחזיר אתכם בדיוק למקום - - - << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. היא אומרת שיש כרגע רק שלושה בוועדה, אז כל השלושה צריכים לההיות. << דובר_המשך >> אלינור דמרי: << דובר_המשך >> כל השלושה יהיו חייבים להשתתף בדיון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה עדיין מנטרל את הרוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה להשתתף בדיון? נוכחים בדיון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בטח. אני עדיין חושב שעדיף לשמר את הרוב. אני אומר לך באמת גם מקום של כבוד לוועדה, אני חושב שזה ראוי ונכון. תבדקו את זה. << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, בואו תבדקו ונבקש מהיושב-ראש - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני תומך במה שהיושב-ראש אומר, כי אם אתם הולכים על כל משתתפים משלושה, זה יהיה יותר בעייתי מאשר רוב, כי אם אחד מהם חולה, כבר דוחים; אחד נוסע לחו"ל, דוחים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> להיפך. זה יקל עליכם, אני חושב. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ההצעה שלו מקלה עליכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תבדקו את זה. אני אבקש מהיושב-ראש שכבר ייכנס לשבוע הבא. תעשו את הבדיקות שלכם עם היועצת המשפטית שלנו ואני חושב שזה הדבר הנכון לעשות. בסדר, שלומית? << אורח >> אלינור דמרי: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר? אוקיי, אני מודה לכולם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:00. << סיום >>