פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 856
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ג' בשבט התשפ"ו (21 בינואר 2026), שעה 8:36
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק חובת דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ"ו-2025 << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
ששון ששי גואטה – היו"ר
אלון שוסטר
חברי הכנסת:
איימן עודה
מוזמנים:
אבינועם ברוכים
–
רח"ט לתשתיות לאומיות ומלאים אסטרטגיים, רשות החירום הלאומית
אבינועם ביר
–
המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים
יובל ליפקין
–
ראש מנהל ביטחון המזון, משרד החקלאות וביטחון המזון
חגית איגרמן
–
לשכה משפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון
אבי רמרז
–
מנהל אגף בכיר ביטחון, חירום וסייבר, משרד החקלאות וביטחון המזון
שי זגדון
–
ראש אגף חירום, משרד החקלאות וביטחון המזון
אורן הרמבם
–
מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה, התאחדות התעשיינים
עודד ארקין
–
רפתן, מועצת החלב
אורן קמה
–
רפתן, מועצת החלב
ייעוץ משפטי:
איתי עצמון
אביגל כספי
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
ד"ר ויקטור ינין
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק חובת דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ"ו-2025, מ/1914 << נושא >>
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
בוקר טוב לכולם. הצעת חוק חובת דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ"ו-2025. איזה כיף לנהל דיון שקשור למשרד החקלאות, המשרד הכי אהוב עליי בעולם, ואנשים ששם הם הכי אוהבים עליי.
יובל, בוא תציג.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
תודה רבה חבר הכנסת גואטה. אנחנו בחוק חובת דיווח מלאי חיטה לבני אדם ומספוא לבעלי חיים. אנחנו מיישמים את המדיניות של רח"ל, רשות החירום הלאומית. אנחנו, משרד הבריאות ומשרד הכלכלה מחזיקים את מלאי החירום של ישראל. יש לנו כמה מטרות מרכזיות. האחת, זה הבטחת ביטחון המזון. אנחנו מכירים את הבעיות, את האתגרים שיש בישראל, עוד רגע נגיע אליהם; להבטיח את הרציפות התפקודית על מנת לוודא שבמקרה שיהיה מעצור כזה או אחר, בנמל כזה או אחר, חווינו דברים משמעותיים במדינה בשנים האחרונות; לתמוך בשרשרת האספקה; וכמובן, לפקח ולאסוף מידע.
האחריות שלנו היא להחזיק את המוצרים שהם חיוניים להבטחת ביטחון המזון. האחד, כמו שאמרתי קודם, זה חיטה למאכל אדם, שזה לחם וכל מוצרי מאפה; והדבר השני זה אחזקת מלאי
מספוא למשק החי, זה כל סוגי הגרעינים למיניהם, שבסוף התוצר הסופי הוא חלב, ביצים ובשר.
הבעיות שאנחנו מתמודדים איתן הן ש-90% מרכיבי חיטה ומספוא מיובאים, הם לא מיוצרים בישראל. זה אתגר מאוד משמעותי. זה לא משהו חדש. כולנו מכירים אותו. הסוגיה השנייה זה אירועים גאופוליטיים. אנחנו מדברים על מלחמות – מלחמת חרבות ברזל, מלחמת רוסיה-אוקראינה, והפנדמיות שקורות כאן – הכוביד שהיה, הקורונה. הן מעכבות סחורות; בעיות בהתנהלות פנימית בנמלים.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מי מעכב סחורות?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
לצערי יש לנו כל הזמן עיכובים ושביתות בממגורות דגון, דברים שקורים כל הזמן. אנחנו מתמודדים. יושב כאן אבי רמרז, הוא מנהל אגף החירום, ביטחון וסייבר במשרד, שמוציא הודעות תכופות לאותם נמלים להפסיק את השביתות ולהמשיך את הדברים האלה, מכיוון שאנחנו נמצאים במדינה ש-90% מהם מגיע ביבוא ואנחנו לא יודעים לייצר את זה בעצמנו.
הסוגיה השלישית, זה שינויים בתרחישי היחוס. ההתפתחויות הביטחוניות שיש פה חדשות לבקרים. יום לאחר התחלת מלחמת חרבות ברזל, מיד אחרי 7 באוקטובר, רשות החירום הלאומית החליטה, ביום, להגדיל את תרחיש היחוס למספר ימי המוכנות שאנחנו צריכים, והיינו צריכים להתכונן. אתה לא יודע להביא כאלה כמויות ביום, וגם לא בכמה חודשים. זה תהליכים שאתה צריך להתמודד איתם.
הדבר האחרון, זה ההבנה שבעת משבר, אנחנו מדינת אי, אנחנו מבודדים ותלויים במלאים שיש בישראל. אנחנו לא יודעים להביא. לא מדובר בקופסת שימורים. תבינו, אונייה שפורקת יכולה להגיע לגובה של מגדל עזריאלי. מדובר באוניות גדולות שמגיעות, ואנחנו מכירים את האתגרים מכל הכיוונים ועל ידי מי אנחנו מוקפים.
אלה האתגרים שיש לנו. אם אנחנו מסכמים את הדברים, אנחנו מסתכלים על המשמעויות. אם אנחנו לא נגיע להסדרה הנוכחית, חוסר יכולת שלנו להבטיח את רמות המלאי בעת חירום, אני אומר את זה מתוך ניסיון של שנתיים וחצי במשרד, אנחנו לא יודעים להבטיח את המלאי הזה, כי אין לנו את המידע ואת הידע הבסיסי שאנחנו צריכים אותו, עוד רגע נגיע לזה; פגיעה ממשית בביטחון המזון של אזרחי ישראל ואספקה של מזון לצה"ל. מדובר במוצר בסיסי. לא מדובר במוצרים שהם מוצרי רשות. מדובר במוצרים בסיסיים למשק החי ולבני אדם; חוסר יכולת שלנו כמשרד לקבל החלטות ולנהל את משבר האספקה; וכמובן, אם לא תהיה לנו תמונת מצב מדויקת של מה שיש במדינה נכון לכל זמן נתון, אנחנו לא באמת יודעים כמה אנחנו צריכים להחזיק.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
למה אתה מתכוון? אני אספר לכם. לפני שהגעתי לכנסת התפרנסתי מזה, אני מכיר את התחום הזה. גם אם באמצע שינה אתה תעיר אותי, אני אגיד לך איפה החסמים, איפה הבעיות, על מה אנחנו משלמים, את כל הדברים האלה, ומאיפה אנחנו מביאים גרעינים. משם האכלתי את הילדים שלי.
אני יודע שאתם מפרסמים מכרזים, משרד החקלאות, על מלאי החירום, וכל מכוני תערובת וכל מיני מחסני אסנה מתחרים על זה, אז אתם בערך יודעים. אני אישית בתור מכון שלקח מכרזים במשרד החקלאות, אני תמיד הייתי מחויב על זה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני מבין שמדובר על מעבר לזה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
4,000 טון תירס או חיטה, מה שביקשתם.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מעבר לחירום, יש מלאי שקיים לשוטף.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
נכון.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לדעתי הרבה מעבר.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אתה רוצה לדעת מה היבואנים מחזיקים במחסנים?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
ברשותכם אסביר, חבר הכנסת גואטה. אנחנו הרבה מאוד שנים מחזיקים מלאים, כפי שמגדירים לנו רח"ל, x טון. אנחנו יודעים להחזיק אצל x אנשים שיוצאים למכרזים x טון. המספר הזה הוא סודי, ויש פה אנשים שלא עברו סיוג, אז אנחנו לא מדברים על המספר.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
על מספר ימים אפשר לדבר?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
גם לא.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני רק רוצה לחדד את השאלה אולי, את ההערה. רח"ל הגדירה כמה זמן, כמה כמות צריך להחזיק?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
לצורך העניין, רח"ל הגדירה, סתם אני אומר מספר, 30 ימים. אנחנו לוקחים את ה-30 הימים, גוזרים מזה בטונאז' שאנחנו צריכים להחזיק עבור אותם מלאים.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
רגע, רגע. אבל איפה אתם מכניסים פנימה, מטמיעים את מה שמסתובב בשוק?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
יופי, זו בדיוק המטרה של החוק. כדי לדעת כמה להחזיק, חבר הכנסת גואטה, אנחנו צריכים להבין מה יש במדינה. יכול להיות מצב תיאורטי שהמדינה מחזיקה מספיק מלאי.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
העסקים הפרטיים.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
העסקים הפרטיים מחזיקים מספיק מלאי, ואנחנו לא באמת צריכים להחזיק מלאי חירום בכלל. יכול להיות מצב שבמדינה אין מלאי, ואנחנו צריכים להחזיק יותר. כלומר, אנחנו לא יודעים, בכל זמן.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אז על איזה בסיס אתם מוצאים את המכרזים במשרד החקלאות?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
על בסיס ההגדרות שמעבירים לנו רח"ל מה אנחנו צריכים להחזיק.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
הם מעבירים את ההגדרות, ולפי זה אתם מוצאים מכרז. אז אתם יודעים כמה יש.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
אנחנו לא יודעים. אנחנו לא יודעים מה יש במדינה, אף אחד ממי שיושב פה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
חברי היושב-ראש, הם שינו את הקונספציה. הם אומרים: אנחנו רוצים להקל טיפה, על ידי ידיעה. ידיעה מונעת פחד. זאת אומרת, עד עכשיו 70 שנים אמרנו: בואו נשמור למדינה קוביית מלאי, מלאי חירום שלנו.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
זה בסדר, זה מצוין.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה בסדר. אבל זה לא הכרחי. כי אם רח"ל מגדירה שאני רוצה לשמור, סתם אני תוקע, ל-40 ימים את מלאי הגרעינים, יש לנו את זה במדינה. יש, זה נמצא במחסנים. ואולי צריך להוסיף לעשרה ימים וכו'. נכון, זאת המטרה?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
בדיוק.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא להחזיק מה שלא צריך.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
ופה, חבר הכנסת גואטה, יש את החקיקה הזו כמענה. אנחנו חייבים להבין, אגב, כמו כל שדה אחר, אם תיקח את הסוגיה של הדלקים, הזיקוק, הגז, אתה חייב לדעת.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
שם יש ידיעה כזאת ברורה?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
כן, כן.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בחוק?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
בחקיקה, כן.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה אותו דבר. אותו דבר.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
כן. אנחנו חייבים כמדינה להבין מה יש לנו, מה אנחנו מחזיקים, כדי להסתכל קדימה. ולכן רשום פה, לאור העובדה כי מדובר בביטחון המזון של ישראל, אנחנו נדרשים להבין בכל זמן נתון, ברמה יומית. מכיוון שאנחנו יכולים לדעת מה נכנס למדינה. מכיוון ש-90% נכנס למדינה, אנחנו מכירים את הכמויות. אבל אותה כמות יכולה להיגמר, בתיאוריה, באותו יום. היא יכולה להישמר שנתיים. היא יכולה לעבור לעבר גבולות ישראל, כלומר לשטחים או לרצועת עזה. אנחנו לא יודעים בכל זמן נתון מה הכמות הקיימת כמענה למצבי חירום.
ולכן החקיקה הזאת, על מנת לקבל החלטות על סמך המידע, על סמך הנתונים של המלאי. נוכל לקבל החלטות מושכלות ולהבין, בתיאום עם כל הגורמים – אנחנו, רח"ל, משרד הביטחון. כרגע רק לדעת. אנחנו רוצים לדעת. אנחנו מחויבים לעשות את כל הגישור, הטכנולוגיה, על מנת לוודא שאותם נתונים לא יזלגו החוצה, ועל זה אנחנו גם מתחייבים. אם צריך להביא לכאן גם את מחלקת המידע של משרד החקלאות וביטחון המזון, נעשה את זה לוועדה. אנחנו יודעים להתחייב על הדבר הזה. אנחנו לא נעשה דברים ולא נוציא את המידע הזה. על מנת לשמור על ביטחון המזון.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אם תדע שלמשל אחד הספקים – מכיר אותם – מחזיקים במלאים שלהם x טון תירס, אז אתה אומר: אני רוצה גם להוריד מהמכרזים של המדינה את הנושא של החזקה של התירס? אתם גם באים איפשהו לחסוך כסף?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
זאת תהיה הנגזרת. אנחנו כרגע עובדים באפלה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אני מכיר קצת את התחום. אני לא נגד. אני אעביר לכם את זה ונקדם את זה, מה שאפשר. אני רק מנסה להבין את הרעיון. אני יודע מה אתם יודעים. אני יודע את המכרזים. אנחנו התמודדנו. יש מכרזים. אמבר מחזיק x טונות בשבילכם. אסם הגליל איקס טונות, מילובר x טונות.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יש פה חיסכון. יכול להיות.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אני יודע. אני מנסה להבין מאיפה הגיע הרעיון.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לדעתי גם לשמור על האיכות.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אנחנו תמיד שומרים על האיכות. מה קורה? אני מחויב להחזיק 4,000 טון תירס. אני מושך מלמטה, ואני ממלא מלמעלה, אז תמיד נשאר לי חומר טרי.
אתה לא הבנת. אני יודע מה יש להם, מידע. אני מנסה להבין אם הם מנסים לחסוך כסף, מה חשיפת מידע. אני מאמין בתמימות של משרד החקלאות, בטוב שהוא בא, גם רח"ל. חלילה, אני לא חולק. אני מנסה להבין מה. יש פה איזה משהו. אני יודע מה אתם יודעים, מה המידע. מה הקאץ'?
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
למה שיהיה קאץ'?
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
יש לכם הכול בידיים.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני הייתי שואל אחרת, הייתי שואל הפוך: איפה היינו 70 שנים? למה עכשיו פתאום?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
זאת השאלה. זאת השאלה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
נכון. והדבר השני, זה שמירת המידע והסודות המסחריים נקרא לזה.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
לזה אנחנו מחויבים.
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
קודם כול, בדיוק זאת השאלה: איפה היינו 70 שנים? אני שנתיים וחצי בתפקיד. השיטה הזאת בשעת חירום כשלה, ומסיבות שכולן נכונות ואמיתיות נגעו במלאי החירום של מדינת ישראל בשנתיים האלה. השחקנים נגעו בלי הפסקה, הזכיינים נגעו בזה בלי הפסקה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
זה מקובל עליי, מה שאתה רוצה לעשות.
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
שנייה. נגעו בלי הפסקה, מסיבות, כמו שיובל הרחיב, כי תורים בנמלים ושביתות ומלחמות שהיו פה. בשעת האמת המלאי לא היה מובטח. זה הכניס אותנו גם לסוג של לחץ, כי לא ידענו באמת מה קורה מעבר לזה במדינה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אבל אני אגיד לך משהו, בתור אחד שניהל. מכוני תערובת, אנחנו גם לא אשמים, בסוף אני צריך להאכיל את החיות. מה הבעיה הגדולה? בסוף זה מגיע ליוקר המחיה, וכל הסיבובים. היו לנו פה דיונים על זה גם בוועדת הכלכלה. הנמלים לא ערוכים לקבל את האוניות. ואז הוא מחכה בים, כמו שאמרת, אם זה בגלל שביתות.
לא מבינים את האירוע. אנחנו משלמים על זה גם ארגזים של כסף, קנסות לנמלים, לחברות ספנות.
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
וזה בדיוק העניין, שאין לנו מידע של מה שקורה ברמה התפעולית במדינה. אנחנו יודעים להגדיר קו אדום מסוים. אנחנו אומרים, אם ירדנו מהקו האדום הזה - -
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אתם ממלאים?
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
- - ואתה כבר יודע שהרמה התפעולית כבר מתקרבת לאיזה קו מסוים, אז אני עכשיו פועל כמו שפעלתי מול רח"ל, ולפני שבוע יצא מכתב מרספ"ן, מנהל רספ"ן, לכל הנמלים. עד סוף מרץ יש קדימות של כל אוניות החיטה והמספוא.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מעולה. אם זה הכיוון, אז זה בסדר.
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
לגבי הנושא הכספי, אני שנייה שם את זה בצד, אני מסתכל מקצועית. זה בצד. אם נצליח שהמדינה תחסוך על זה משהו - - -
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
לך אני אומר, כל הסיפור הזה, זה רק עניין שלנו בתור מדינה לדעת לעבוד יותר טוב ולהתייעל. אין בעיה, הסוחרים של הגרעינים אצלנו הוכיחו את עצמם, אם זה בקורונה ואם זה במלחמה בין רוסיה ואוקראינה.
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
חד משמעית.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
כשחשבו שיהיה מחסור בגרעינים, ידענו להביא ברכבות מרומניה לפה את הגרעינים. המוח היהודי יודע לעבוד מעולה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יש שתי בעיות שאני רואה. אחת היא שמירת המידע. אנחנו דורשים, כמו בתחומים אחרים חיוניים, לדעת מה קורה. המדינה צריכה, חייבת לדעת ולשמור על סוד.
יש עניין אחר. כשהמדינה שומרת עד עכשיו, על פי הקונספציה הקיימת עד עכשיו, היא שומרת, היא אחראית על בלוק הבסיס. קודם כול זה שלה והיא מחליטה. ברגע שמדווחים ואנחנו מסתמכים על המלאי הפרטי, על הרכוש הפרטי של בעלי העסקים, יש חשד סביר ונכון שהמדינה, בזמן אמת, כאשר יהיה חסר לה, היא תיקח, היא תלאים, היא תשתמש, לפי שיקול דעתה, וככה ראוי ברכוש של אחרים.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
אני אשמח להתייחס לזה, חבר הכנסת שוסטר. כרגע הצעת החוק הנוכחית לא נוגעת במצב הקיים, לא מבחינת ההנחיה של רח"ל ולא הסמכויות של משרד החקלאות לפעול בהתאם למידע. החוק הזה רק מסדיר את עצם קבלת המידע, וכמו שהזכרת, גם השמירה שלו, הסודיות והכול.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אם ככה, יש שאלת המשך למשרד החקלאות.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
ברור, אני אענה כבר, אני מנחש את השאלה. בהתאם לממצאים שהחוק הזה יביא, סיכוי סביר שנצטרך לבצע עוד פעולות או להרחיב את החוק הזה או חקיקה אחרת או לפעול בהתאם לסמכויות שכבר נמצאות בחקיקה, ולשנות את היחס הממשלתי, את כל ההתנהלות, בין אם זה של רח"ל, בין אם זה של משרד החקלאות. אבל אנחנו עוד לא בשלב הזה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, רגע, רגע. אבל אז אנחנו מלחיצים את בעלי הרכוש הזה לא לצדק. למה שזה לא יבוא ביחד? זאת אומרת, ההתנהלות מובילה לאזור דמדומים שבו המדינה בצדק ייתכן שתחליט שיותר חשוב בזמן חירום לתת לפה ולא לפה, ואז היא תלאים רכוש של אחרים. אגב, היא יכולה להתחייב שהיא מפצה באופן הגון וכו'.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
אבל זה לא הדיון. אני לא בקיא בתחום הזה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מה זה לא הדיון? זאת המשמעות המיידית של ההחלטה.
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
אני רק אחדד משהו. לגבי המכרזים של היום, המלאי הוא לא של משרד החקלאות ולא של המדינה. אנחנו משלמים על אחסנה. הבעלות של המלאים היא מלאה של הזכיין, של אמבר, מילובר, טחנות הקמח. אם אנחנו נדרשים לפתוח מלאי חירום כזה היום גם בחירום, יש ועדה שהזכיינים נמצאים בה, הם חלק ממנה ואנחנו איתם ביחד.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בעייני זו תשובה. הבנתי.
אז רק עוד שאלה אחת: האם לרח"ל יש איזושהי אפשרות להשתלט על ההגאים בזמן חירום או שהיא נותנת לשוק החופשי לעבוד בכל מזג אוויר?
<< אורח >> אבינועם ברוכים: << אורח >>
אנחנו כ-ומ"ע, ועדת מל"ח העליונה. יש לנו סמכות להנחות את משרדי הממשלה, את הרשויות הייעודיות לפעול ולקחת גם את המלאי הזה. כמובן שהם יקבלו פיצוי וכל מה שצריך וירכשו.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זאת אומרת, זה קיים היום ממילא?
<< אורח >> אבינועם ברוכים: << אורח >>
בטח, מסמכות ומ"ע.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אז אני חוזר בי. אין לזה משמעות. אני אומר את זה לבעלי העסקים המודאגים, כי זה ממילא המצב כיום. נכון שזה מקרב את האפשרות להשתלטות.
<< אורח >> אבינועם ברוכים: << אורח >>
אבל יש לנו הכרח לדעת את המלאי התפעולי גם שנמצא בכל זמן נתון, כי מתוך זה אנחנו מדווחים לשר הביטחון את רמות המלאי של מדינת ישראל, וזה משפיע אחרי זה על קבלת החלטות.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בסדר. גם היום, אם לצורך העניין בעל אמבר כזה או אחר רוצה למכור ל-x, אבל המדינה חושבת שבמצב חירום צריך לקחת חלק מה-x הזה למקום אחר, היא יכולה לעשות את זה?
<< אורח >> אבינועם ברוכים: << אורח >>
בהחלט.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אז אין שינוי בעצם. שינוי כמותי מסוים אולי.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
יכול להיות שאנחנו נגיע למסקנה שצריך לעשות איזשהם שינויים בסמכויות, הרחבה של סמכויות. אבל זה לא פה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל השינוי האמיתי הוא במסירת מידע אונליין?
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
כרגע השינוי הוא רק במידע.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מכוני תערובת יצטרכו להביא לכם מידע פעם בשבוע? כל יום? מה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא, פעם בחודש.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
פעם בחודש הם מחויבים לדווח מה יש להם במלאים.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
למה חודש?
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
ויהיה פיקוח לזה?
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
כן. יש את יחידת הפיקוח שלנו על מלאי החירום, שגם ככה כל חודש נוסעת לכל 30 המחסנים שבהם מאוחסנים מלאי החירום כדי לבדוק שני פרמטרים: היבט של כמות והיבט של איכות. זה יורחב גם לאזורים האלה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אמת המידה או יחידות המידה הם חודשים בודדים מבחינת המלאי שרוצים להחזיק. חודש – נראה לי קצת יותר מדי.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
בסוף אנחנו עושים פה גם איזון, מה הנטל על הציבור שצריך לדווח. היינו שמחים שכל יום יהיה דיווח.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
היום עידן ה-AI, המחשבים, כל זה נתון כל רגע. כשהייתי במכון התערובת, אמרתי לכם, הרבה זמן - - -
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
באיזה מכון, שוסטר?
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מפלסים, מקומי.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
היה לכם מכון קטן, של 1,000 טון?
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כן, כן. לפניי היה בחור ארגנטינאי חמוד. אז זה היה רשום בטבלה. זה לא אקסלים, זה בטבלה בנייר. אז היה כתוב – ארגנטינאי, אל תשכחו: מ', ב', ל', א' י'. מבלאי. ארגנטינאים לא יודעים להגיד מ'-ל' בלי איזה ב' באמצע, אז: מבלאי. כל יום אנחנו ידענו כמה יצא.
חבר'ה, זה אוטומטית, מחשבים מדברים אחד עם השני היום.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
חבר הכנסת שוסטר, אנחנו כרגע באפלה טוטאלית. כרגע אנחנו נמצאים בחושך. אנחנו רוצים להאיר את האור, ופעם בחודש מבחינתנו זה המינימום הנדרש.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
לא, לא, זה בסדר. פעם בחודש יש להם את הדוחות האלה בשביל להבין מה אנחנו מחזיקים, גם בלי שום קשר אליכם. עושים עסקאות, זה גם בורסה, מה שווה לנו, לאן זה הולך. יש להם פעם בחודש, הם באירוע הזה של המלאים.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אתה מבין מאיפה אנחנו באים? אתה מהבורסה ואני - - -
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
לא, איזה בורסה. אני לא בורסה, אח שלי. אני אספתי ביצים, מכרתי תערובת. אני בחיים שלי לא שיחקתי בבורסה, פעם אחת אפילו לא. הגרעינים עולים ויורדים, אתה יודע, נסחרים.
<< אורח >> שי זגדון: << אורח >>
אפרופו אתם מדברים פה על כספים. אנחנו הוצאנו שלושה מכרזים בשנתיים האחרונות להגדיל את המלאים וכולם נכשלו. הגענו שם לסכומים אסטרונומיים, וזה לא היה אפקטיבי. שאלתם איפה היינו 70 שינם.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
למה נכשלו?
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
כי לאור ההחמרה של תרחיש הייחוס - -
<< אורח >> שי זגדון: << אורח >>
הכפלה.
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
- - היה צריך אפילו יותר מלהכפיל את כמות הגרעינים. פרסמנו מכרזים עם הכמות החדשה. אולי ניגשו שתי חברות, כשהכמות שהן הציעו הייתה מזערית, אני חושב שהגדלה הייתה של יומיים במקום. אנחנו לא נשים פה את המספרים, אבל מזערית ביותר, כלומר לא ניגשו. לא ניגשו שחקנים. שלושה מכרזים בשנה וחצי. ניסינו. לא הלך.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אז איך זה ילך עכשיו? בכלל יש סיפור עם החיטה, משרד החקלאות, עכשיו אני הולך להיכנס לראש הממשלה על זה. בהסכם עם האמריקאים, אנחנו מתחייבים לקנות חיטה מארצות הברית. החיטה שלהם זה סוג א', היא מיועדת לייצור לחם. זה לא סוג ב', המספוא. אני משלם על האוכל לבעלי חיים, אני מחויב לפי ההסכם עם האמריקאים, יותר יקר מהחיטה שאני קונה לייצר את הלחם בבית מרוסיה. גם נלחמים בחקלאות, גם רוצים לפתוח את הרפורמה וגם מעלים לי את התשומות במכוני תערובת של החקלאים.
לא הבנתי את הרעיון איך אנחנו מתחייבים לקנות מארצות הברית חיטה שהיא הרבה יותר איכותית מהחיטה ברוסיה, ומשלמים עליה עוד 60 דולר יותר, לא שקל-שניים. אין היגיון בזה. הפרה אוכלת יותר טוב מהבן אדם.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל אל תשכח, זאת הצעה שלנו.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
לא, שום הצעה שלנו. אסור לנו. יש הצעות. לא התייחסתי לזה. פתאום נחשפתי לנושא. אבל יותר חשובה לי הרפורמה בחלב, שעוד לא הצלחתי לגמור את זה.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
כן, גם החלב עכשיו - - -. קטן, חלב, הולכים להרוס - - -
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
כן, אבל זה גם. אתה הבנת? אני קונה ב-260 דולר. 260 דולר עולה חיטה ברוסיה, מה שמביאים לפה לפיתות, ללחם וכל הדברים היותר מיוחדים. החיטה מארצות הברית תעלה לנו סדר גודל של 320 דולר, ואני צריך להאכיל את הכבש והפרה. אתה מבין? הם רוצים להוריד תשומות, באים לי עם רפורמה בחלב.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל איפה החיוך של טראמפ, איפה אתם מכניסים, אם אתה משקלל את החיוך?
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
על החיוך של טראמפ אני משלם עוד 60 דולר.
בוא נמשיך, בוא נמשיך, זה דיון אחר.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
חבר הכנסת גואטה, אנחנו באמת באירוע, כמו שגם אמר אבי, אנחנו באפלה. אנחנו רוצים לראות כמה יש לנו. האירועים שאתה מזכיר כרגע לא על הפרק, גם הסיפור של ארצות הברית. אלה דברים חשובים, משמעותיים, גם הרפורמה בחלב. אנחנו כרגע רוצים להתקדם, להבין שבשינוי תרחישי הייחוס של רח"ל, ועם האחריות שלנו כמשרד – אנחנו לא יודעים להחזיק את המלאים האלה. גם היום יש לנו קושי בהחזקה של המלאים שאנחנו אמורים להחזיק אותם.
הזכיר גם מקודם אבי שאנחנו בשנתיים האחרונות מנסים להוציא מכרזים. המכרזים נכשלים מבחינת היכולת שלנו כמדינה להחזיק את אותם מלאים. יצאנו לעבודה משמעותית, השקענו לא מעט כסף, יחד עם אגף חירום, יחד עם פרופסור שמחון ממשרד ראש הממשלה, אבי יוכל להציג את הסקירה הזאת, לחשוב חשיבה אחרת.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
יובל, החוק מצוין. אנחנו ניתן התייחסות להתאחדות התעשיינים, נחזור אליך ונתחיל הקראה. בואו נרוץ כמה שיותר מהר.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
רגע, אבל אני בכל אופן רוצה להקשות עוד בעניין אחד. אני מבין שהמשימה היא לדעת. לדעת, זאת מטרת החוק.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
להגדיר גם.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, לא להגדיר, רק לדעת. ואז יכול להיות שנצטרך להחזיק פחות.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
יכול להיות שנצטרך את זה גם יותר. אתה לא בטוח. יש לך הערכות כמה יש במדינה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מראש אתה מתבסס על הערכות? גם היום מתבססים על הערכות?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
בהחלט, אתה מתבסס על כמה נכנס לך לישראל.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אז יכול להיות שזה לא יעזור באופן משמעותי. יכול להיות שהבעיה שאתם נתקלים, אנחנו נתקלים כמדינה, במכרזים, תמשיך ללוות אותנו.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
היינו יכולים, אם היינו רוצים, להחזיק את כל המלאים. התקציב היה כמעט כמו תקציב משרד החקלאות מבחינת ההחזקה. המספרים הם דמיוניים.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
יש לי שאלה למשרד החקלאות. אתם תוכלו לפרט על אילו מוצרים יחול החוק המוצע?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
א', זה מופיע בתוספת לחוק.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני יודע שזה מופיע בתוספת. אבל - - -
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
אתה רוצה למה, מה שיש בתוספת?
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לפרט.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
לא, קודם כול תגידו באופן כללי על אילו סוגי מוצרים יחול החוק ומה הרציונל שעמד בבסיס הקביעה.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
קודם כול, זה חל על חיטה למאכל אדם, שזה סוג אחד של מוצר שהמשרד מחויב למלאי חירום. הדבר השני זה מזון לבעלי חיים, שפה יש לנו מזון יבש, כל מיני סוגי גרעינים ושומן דקלים, שמן.
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
זה בעצם מה שמרכיב את מנת המספוא. המנה עשויה מכמה חומרים.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
איך שבונים את התערובת.
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
כן.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יש את השמן של אותו מפעל סולבר, נכון?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
לשאלתך, ישבו פה, הקימו פה קבוצה של אנשים, גם משה"מ, גם מהשירותים הווטרינריים, עשו בדיקה מה הם סוגי התערובת, מה נכנס בתוך התערובת, איזה סוג של שמן, אם זה גרעיני תירס או גרעינים אחרים, ופשוט פירטו את זה בתוך.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לדעתי צריך היה להוציא את הפרק המתאים מהעבודה החשובה שעשיתם על ביטחון מזון, ולהגדיר מה החיוני שנחזיק פה מהתחום המסוים. אני מניח שזה מה שעשיתם, לא? לפי מה הגדרתם? בעצם, היועץ המשפטי שואל: מה נכנס בתוך הסיפור הזה? זאת שאלה מאוד חשובה.
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
מה שמרכיב את מנת המספוא שהפרה בסוף מקבלת או התרנגול.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל שאלה שלי היא קצת יותר רחבה: למה רק את זה?
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
הלכתם למכוני תערובת לקבל מידע?
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
ד"ר גבי עדין, שהוא משה"מ, שירותי ההדרכה והמקצוע, יחד עם השירותים הווטרינריים, מול מכוני התערובת. זה גם המרכיבים שאנחנו מחזיקים היום למלאי חירום.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בהגדרות של רח"ל אין הגדרות אחרות? פירות, מוצרי לא יודע מה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
רק מה שאנחנו מייבאים.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מה שמייבאים באחוזים ניכרים?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן. מה שגדל בארץ, לא צריך לשמור אותו.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
נראה לי, איך שאנחנו מתנהלים, הכול בסוף נביא ביבוא, לא נגדל שום דבר בארץ.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה גרוע מאוד.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
זה גרוע מאוד, כן.
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
הבעיה באירוע הזה, שמדובר פה במעל 90%-95% יבוא. אם הכול היה גדל בארץ, החוק היה מיותר.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
כן. הם לא מסכימים לתת לנו.
בבקשה התאחדות התעשיינים.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אני מדבר כאן בשם פורום טחנות הקמח בהתאחדות שמייצג את מרבית טחנות הקמח בישראל. ראשית, כמובן שאנחנו כטחנות הקמח תומכים בכל פעולה וצעד שיגדילו את אמינות ואיכות מלאי החירום של חיטת המאכל. מעבר לחשיבות הלאומית לטחנות הקמח יש כמובן גם חשיבות תפעולית, רציפות האספקה ורציפות הייצור.
יש שני נושאים מאוד משמעותיים שאנחנו מבקשים להסב את תשומת הלב אליהם. למען האמת הם עלו כאן בדיון, אבל חשוב לי להדגיש אותם שוב. הנושא הראשון הוא פרטיות המידע. אדוני היושב-ראש, אתה אמרת שבעבר עסקת בתחום.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
לא בקמח, בחיטה. עסקתי בתערובת.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
הבנתי. אבל כמי שהיה במגזר העסקי אתה בוודאי מודע לחשיבות של סודיות המידע, כי ברגע שאתה חלילה מיודע על מידע של המתחרים שלך, יש פגיעה מאוד קשה בתחרותיות.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
זה מידע שיהיה רק אצל רח"ל, משהו שלא ייצא החוצה בשום מצב.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
אמת, ואני מאוד שמח שיובל גם התייחס לכך בדבריו.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
לגבי זה אתה צודק מאה אחוז. אני חשבתי שזה מובן מאליו שהמידע לא ייצא, כי אני מכיר את המסחר.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
וגם, הצעת החוק קובעת סנקציה משמעותית למי שיגרום לכך שהמידע ידלוף החוצה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
נכון, צודק. זה רשום בחוק, היועץ המשפטי אומר.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
ראיתי. רק חשוב להגדיר שייקבע נוהל או תקנות, אני מניח שזה יהיה בחקיקת משנה או בנוהל, איך המידע הזה יישמר ואיך המשרד הולך לפעול. יש כאן נציג של יחידת הסייבר של המשרד.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
היועץ המשפטי עכשיו אומר לי שזאת אחת השאלות שהוא רשם לעצמו. כשממשיכים החוק זה יהיה חייב להיות. אני ראיתי את זה כמובן מאליו. אתה מעלה את זה. אני אמרתי שזה אחד הדברים שחשבתי עליהם כשהתחלנו את הדיון הזה.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
אמרתי בפתח הדברים שלי. דיברתי על זה, התייחסתי לזה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
כן. היועץ המשפטי רשם את מה שאמרת.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
רק מילה על הסודיות. מעבר לזה שיש פה גם חובה על העובדים שמגיע אליהם המידע הזה כמובן לא לגלות אותו החוצה, וזה ברמת עבירה פלילית, אם תראו את הניסוח, זה גם אומר שאפשר לעשות בו שימוש רק לעניין המטרה של החוק הזה. זאת אומרת שגם בתוך הממשלה אי-אפשר להעביר את המידע הזה לצרכים אחרים. ניסינו באמת להגן גם ברמה המשפטית כמה שיותר. ברמה המחשובית זה כבר לא אני.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
אני חושב שזה בדיוק העניין. לא שחלילה מישהו חושד שגורם מתוך המשרד במכוון ייקח את המידע ויעביר אותו החוצה. זה לא החשד. החשש הוא שכבדרך אגב, במסגרת של איזשהו דיון או למטרה שלא קשורה למטרת החוק המידע הזה ייאמר באיזושהי שיחה, באיזושהי פגישה, ואז הוא יתגלגל החוצה בשוק וזה יפגע בתחרותיות.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
בסעיף הסודיות זה מתייחס לזה, שהמידע ישמש רק לצורכי ניהול מלאי חירום של המדינה.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
מצוין, ואנחנו נשמח שזה גם ייקבע באיזשהו נוהל או חקיקת משנה או תקנות, בדרך שבה זה יישמר.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
בזה יטפל כבר היועץ המשפטי. סמוך עליו, הוא יעשה את זה הכי טוב שיש.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
הנקודה השנייה היא זכות הקניין של טחנות הקמח. טחנות הקמח הן חברות פרטיות. הן קונות את החיטה שנשמרת אצלן בטחנות במלאי מכספן הפרטי. אנחנו רוצים להבטיח שהצעת החוק הזאת, בנוסח הנוכחי והסופי שלה, היא תישמר בגדרות העברת המידע בלבד ולא תאפשר לממשלה - - -
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
זה חוק דיווח. אין פה חוק של משהו אחר. אם הם ירצו להרחיב, תבוא לפה ואז נילחם על זה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
רגע, אבל זאת הזדמנות לחדד, שאני אבין או שאתה תבין, בוא נראה, את מה ששמענו כרגע. במצבי חירום, למל"ח, למדינה, יש אפשרות, אני אגיד את זה בצורה בוטה, להשתלט על מלאים ולהשתמש בהם כהבנתה.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
כבר היום. ולא משנים את ההגדרות.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל חשוב שתאמר, החשש שלך, הוא כבר קיים היום. ממילא יש אפשרות בזמן חירום.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
אבל את הנוהל הזה לא משנים במסגרת חוק?
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, בוודאי שלא.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
לא, לא.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
החוק רק מחייב דיווח.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
דבר אחרון, אדוני היושב-ראש. נאמר כאן שהמשרד יצא במכרזים לאחסנה של מלאי. אתם מתכוונים למספוא. אני רוצה להזכיר כאן משהו שגם יובל מכיר באופן אישי. אנחנו כהתאחדות התעשיינים העברנו למשרד הצעה שאמורה לשפר את רמת האיכות של מלאי החירום של חיטת המאכל. בקצרה, ההצעה מדברת על להעביר את מלאי החירום לידי טחנות הקמח. בכך אתה גם מגדיל את רמת הביטחון של מלאי החירום, כי ברגע שמלאי החירום של החיטה נמצא ממש בסמוך לטחנות ולא במחסנים מרוחקים יותר, אז בשעות חירום אין שינוע, אלא הטחנה מיד מושכת את המלאי.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
לטחנה יש יכולת לאחסן את מלאי החירום נראה לך? אתה יודע על איזה מלאים מדובר?
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
אני יודע באיזה מלאים מדובר, ולטחנות יש יכולת. ולמי שאין יכולת, יש אפשרות גם - - -
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אני מכיר טחנות קמח. אני אומר לך שאין לטחנות קמח יכולת.
<< אורח >> אבינועם ברוכים: << אורח >>
אין להן מקום.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אין להן מקום לאחסן את הדברים האלה.
<< אורח >> אבינועם ברוכים: << אורח >>
מילובר - - -
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אין, אין.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
מילובר היא לא טחנת קמח.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
זה לא קשור לחוק.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
וזה לא קשור לחוק. קודם כול, מה שאתה מציע, זה דבר מבורך. אבל זה לא נושא שלנו.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
אבל זה עלה כאן, אז הייתי חייב להגיב.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
רח"ל, בכמות מסוימת אולי באמת אפשר לפתוח ולחשוב מחוץ לקופסה, ולבוא ולעשות את זה.
<< אורח >> אבינועם ברוכים: << אורח >>
ברור, זה פחות שינוע, פחות משאיות.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
כן. בסדר גמור.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
זה גם רמה יותר גבוהה של שמירה לחיטה. כולנו ראינו את דוח מבקר המדינה שנתן ביקורת על רמת החיטה שיש במלאי החירום. שמירה של מלאי החירום של החיטה בידי טחנות הקמח גם תשפר את האיכות שלו.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
תודה רבה לך.
יאללה, בואו נתחיל, שנגמור לכם את זה, לא היום, אבל ביום שני ייגמר, נקווה ,בעזרת ה'.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
הצעת חוק חובת דיווח על מלאי חיטה ומלאי מזון לבעלי חיים לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי, התשפ"ו – צריך להיות כבר 2026.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
נכון.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
פרק א': דיווח על מלאי
הגדרות
1.
בחוק זה –
"בעל מלאי" – מי שבמהלך שנה היה בעלים של מוצר, בכמות שנתית מצטברת הקבועה לצד אותו מוצר בתוספת השנייה;
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני מציע שכבר תקראי גם את התוספת השנייה. היא בעמוד האחרון של הצעת החוק.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
תוספת שנייה
(סעיף 1 – ההגדרה "בעל מלאי")
(1) גרעיני חיטה למאכל אדם – 10,000 טונות או יותר;
(2) מזון יבש לבעלי חיים – 10,000 טונות או יותר;
(3) שומן דקלים מוגן – 60 טונות או יותר;
(4) שמן סובסטוק – 15 טונות או יותר.
"המועד הקובע" – היום האחרון בכל חודש;
"מוצר" – פריט המנוי בתוספת הראשונה;
נקריא אותה גם?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כן. זו ההגדרה של מוצר.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
תוספת ראשונה
(סעיף 1 – ההגדרה "מוצר")
(1) גרעיני חיטה למאכל אדם;
(2) מזון יבש לבעלי חיים:
(א) גרעיני תירס;
(ב) גרעיני שעורה;
(ג) גרעיני דורה (סורגום);
(ד) גרעיני חיטה;
(ה) כוספת סויה;
(ו) כוספת לפתית;
(ז) כוספת חמניות;
(ח) גרעיני זיקוק מיובשים בתוספת מומסים;
(ט) גלוטן תירס להזנת בעלי חיים.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
מה זה כוספת?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
לצורך העניין, אם מביאים כוספת סויה, אז לוקחים את הסויה, מזקקים ממנה את השמנים, וכל היתרה, שזה רוב האחוז, היא הולכת להזנה של בעלי חיים. זאת אומרת זה כל היתרה, כל השאריות.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
שאריות.
(3) שמנים:
(א) שומן דקלים מוגן;
(ב) שמן סובסטוק.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כתוב שמן. שומן או שמן?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
שמן סובסטוק. אתה רוצה להסביר מה זה שמן סובסטוק?
<< אורח >> אבי רמרז: << אורח >>
השמן הוא אחד מהמרכיבים שמאגדים את המנה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מדביקים. יש דברים שמדביקים את התירס עם החיטה. לא מבין יותר מזה.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
את ההגדרה של מנהל אני לא אקריא, כי אנחנו נעשה בה איזשהו שינוי.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כן. היה לנו דין ודברים עם נציגי משרד החקלאות, כמובן בהשתתפות משרד המשפטים, והעברנו כמה וכמה הערות לנוסח. אחת ההערות הייתה לעניין הגדרת המנהל. אנחנו מגבשים תיקון להגדרה הזו, שתבוא לידי ביטוי בסעיף אופרטיבי, שעניינו מינוי של המנהל לעניין החוק הזה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
הכוונה למנהל במשרד?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כן.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
"המשרד" – משרד החקלאות וביטחון המזון;
"פרטים מזהים" – שם בעל המלאי, מספר זהות או מספר תאגיד, מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני;
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
צריך להיות מספר תעודת זהות?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן, פה נוסיף שזה מספר תעודת זהות השר.
"השר" – שר החקלאות וביטחון המזון.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
יש הערות לעניין ההגדרות או לעניין התוספות, כפי שהוקראו?
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני רק רוצה לוודא, שכפי שיש, אני מבין, סנקציות על פרסום המידע הסודי – לא רוצה להגיד סנקציות, אבל איך מוודאים שיש חובת דיווח? יכול להיות שתגיד שעצם זה שזה חוק.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש סעיפי סנקציות גם על אי-דיווח.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
סנקציה מינהלית של עיצום כספי.
2.
(א) מי שבשנה מסוימת היה בעל מלאי, של מוצר מסוים, ידווח למנהל ביחס לכל חודש בשנה העוקבת, את כמות המלאי של כל מוצר שבבעלותו במועד הקובע ואת מיקומו; דיווח כאמור יכלול פרטים מזהים.
(ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר למנהל עד 10 בחודש העוקב למועד הקובע, בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
נסביר. בעל מלאי מתייחס לשנה קלנדרית. זה אומר, שמי שיחזיק איזושהי כמות גדולה של מלאי בשנה מסוימת, ב-1 בינואר בשנה העוקבת הופך להיות בעל מלאי שחייב בדיווח, ואז לפי סעיף 2 מדי חודש הוא צריך לדווח על המלאי שיש לו ביום האחרון של כל חודש. הדיווח כאמור בטופס מקוון עד 10 בחודש העוקב. זאת אומרת, עד 10 בחודש אני צריכה לדווח על המלאי של ה-30 לחודש הקודם.
העניין הזה, של להתייחס לשנה קודמת, נועד כדי שלא תהיה תנודתיות. זאת אומרת, אם חודש אחד החזקתי הרבה וחודש אחד החזקתי מעט, שהתנודתיות לא תהיה ברמה החודשית, אלא ברמה השנתית. אם בשנה מסוימת המלאים שלי ירדו, אז בשנה הבאה אולי אני לא אצטרך לדווח יותר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
יש לי שאלה שעלתה אצלי עכשיו תוך כדי ההסבר, לעניין אופן הדיווח. אתם כתבתם בטופס מקוון שיפורסם באתר אינטרנט של המשרד. אנחנו בחקיקה ראשית כרגע מקבעים את מתכונת הדיווח. הסעיף לא לגמרי ניטרלי טכנולוגית. אתם רוצים לאפשר או להסמיך לקבוע דרכים נוספות לדיווח או להשאיר את הסעיף כפי שהוא?
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כן, גמישות: או בכל דרך שתיתן.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
דרכים נוספות שייקבעו בתקנות?
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כן, בדיוק.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
למשל. אנחנו נוסיף כאן אפשרות לשר לקבוע בתקנות עוד דרכים.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן. ננסח ונקריא.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
הסיפור של השנה הקודמת הוא על כל רכיב ורכיב של דיווח? תירס נגיד?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן. זה מה שאמרנו בתוספת השנייה. יש שם ארבעה רכיבים. לגבי מזון יבש, אם היו לי 10,000 טון, של כלל סוגי הגרעינים. זאת אומרת, אם יש לי חצי מזה תירס וחצי מזה משהו אחר, אני עדיין נכנסת כבעלת מלאי.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
המינימום, הוא כולל?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן, של כל הסוג של היבש, יש לחוד לשמנים ולחוד לחיטת מאכל.
3. (א) בעל מלאי שחלה לגביו חובת דיווח לפי סעיף 2, ידווח למנהל ביחס לשנה שבה היה עליו למסור דיווח חודשי כאמור, את הכמות השנתית המצטברת של כל מוצר שהיה בבעלותו במהלך אותה שנה; דיווח כאמור יכלול פרטים מזהים.
(ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר למנהל עד 31 במרץ של השנה העוקבת, בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד, ויצורף לו אישור רואה חשבון בדבר הנתונים המדווחים בו.
סעיף 3 מדבר על המלאי השנתי, כמה גלגלתי במהלך כל השנה. אם קודם היה לי מלאי ברגע נתון, אז פה יש לי את הראייה היותר רוחבית כמה כל אחד גלגל במהלך השנה, שנוכל לדעת באמת ברמה מצרפית ארצית כמה היה פה.
אני מציעה שגם פה אולי נוסיף את אותו דבר, שהשר יכול לקבוע עוד סוג דיווח דרך.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני רוצה לחדד למה. אני מבין למה צריך כל חודש, כדי לשמור בענייני חירום. אבל למה חשוב לדעת את היקף המחזור של עסק. מזה את יכולה לדעת רק את הנתח שלו בשוק, את העוצמה שלו היחסית.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כי מה שהוא מדווח לי ב-30 לחודש, זה המלאי שלו באותו רגע. זאת אומרת, יכול להיות שב-20 לחודש הוא מפנה כל פעם את המחסן וב-30 אין לו כלום, למרות שבגלגול הוא מגלגל כמויות אדירות.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
הבנתי. יפה. לזהות. אוקיי.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
זה בא לתת את התמונה היותר רחבה כמה סך הכול יש פה במדינה באופן שוטף.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זאת אומרת, המידע השנתי הוא מה עבר בצנרת במשך השנה?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן, המלאי המצטבר.
4. (א) השתכנע המנהל כי קיים חשש ממשי למחסור משמעותי בגרעיני חיטה למאכל אדם, או למחסור משמעותי העלול להביא לפגיעה בהזנת חיות משק במוצרים המפורטים בפריטים (2) ו-(3) לתוספת הראשונה, רשאי הוא, באישור השר, לדרוש מבעל מלאי שחלה עליו חובת הדיווח לפי סעיף 2, אם הדבר דרוש לשם הערכת היקף המחסור או לשם התמודדות עם המחסור המשמעותי האמור, הגשת דיווחים במועדים נוספים, מידע נוסף בקשר למוצרים שבבעלותו, ובכלל זה סך הכמויות המיועדות ללקוחות מתוך המלאי, מלאי עתידי הצפוי להגיע ומועד הגעתו הצפוי, ודיווח בנוגע לסוגי מזון לבעלי חיים שבבעלותו היכולים לשמש כחלופה למוצרים; לעניין זה, "חיות משק" – בעלי חיים שהם או תוצרתם מיועדים לשמש כמזון לבני אדם.
(ב) דרישה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח לכתובת הדואר האלקטרוני שדיווח בעל מלאי לפי סעיף 2; נשלחה דרישה כאמור, ידווח בעל המלאי למנהל בהתאם לאמור בה.
אנחנו נוסיף פה בהתחלה, אחרי דרישה כאמור בסעיף קטן (א): תכלול נימוקים ביחס לקיומו של חשש ממשי למחסור משמעותי. זאת אומרת, שבבקשה יסבירו למה הופעל סעיף 4.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
זה מענה לשאלה שלנו שהעברנו למשרד, לגבי ההנמקה של אותה דרישה שתישלח לבעל המלאי, מכיוון שהעילה שכתובה בסעיף (א) מדברת על חשש ממשי למחסור משמעותי. כלומר, אין כאן עילה מאוד מדויקת שמדברת על מצבי חירום ביטחוניים, אזרחיים, יכולים להיות גם בריאותיים וכו', אלא יש כאן סמכות יותר רחבה.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
אנחנו לא הכנסנו רשימה סגורה כמו מצב מלחמה או מגפה, כי זה יכול להיות גם, כמו שנאמר פה, שביטה בדגון, יכול להיות שיש פתאום איזה נגע בחקלאות, בצורת, דברים שמשפיעים על רמות המלאים פה שהם לא דווקא חירום מבחינת המדינה. לכן היה חשוב לנו להשאיר את זה רחב יותר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
יש לי כמה שאלות לגבי סעיף 4. האם מדובר על דיווח אד הוק או באיזושהי חובה למסור דיווחים מעתה והלאה למשרד?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
לא. הרעיון פה שזה דיווח אד הוק. אבל הוא יכול להיות לא חד פעמי, במובן שיכול להיות שהדרישה תהיה, לדוגמה, בחודש הקרוב לדווח מדי שבוע על המלאי. אבל בסוף זאת דרישה אחת, שתהיה מוגבלת בזמן. זה לא שמרגע שיש את החשש, אז מעכשיו באופן קבוע יצטרכו לדווח על נתונים נוספים. כמובן שלא.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
ומדוע נדרש אישור השר?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
הרעיון פה שזה באמת אירוע חריג. זה מטיל נטל על המפוקחים. אנחנו רוצים לוודא שיש פה עוד גורם, בכיר, שיש לו את השיקולים הרוחביים לאשר את הדבר הזה לפני שיוצאת דרישה כזאת.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
לגבי סעיף (ב). גם כאן הנוסח הוא לא ניטרלי טכנולוגית. אתם מדברים על כתובת דואר אלקטרוני. יכולות להיות עוד דרכים לשלוח את אותה דרישה. יכול להיות שצריך לתת כאן סמכות להוסיף עוד דרכים או לנסח את הסעיף באופן יותר ניטרלי, למשל: תישלח באופן דיגיטלי, לפי פרטים שדיווח בעל המלאי. אפשר לשקול את זה לקראת הדיון הבא.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
זה בסדר גמור.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
אפשר רק להתייחס שוב לעניין הנימוקים, צירוף של הנימוקים? אני לא ראיתי את הנוסח החדש.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
יתפרסם כמובן נוסח, אני מניח שמחר, נוסח מעודכן שכולל עוד תיקונים שדוברו בינינו ובין הייעוץ המשפטי של המשרד, אז כמובן שאתם תיחשפו לנוסח. הרעיון היה שאותו אדם שיקבל את הדרישה יבין מה עילה עכשיו להטלת חובות דיווח נוספות.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
לגבי סעיף (ב). אנחנו נבחן אם נכתוב באופן דיגיטלי או הסמכה לשר לקבוע עוד דרכים.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
צריך לחדד פה את הפער בין שני הסעיפים. בניגוד לטופס, עצם זה שיש חובה ואתה לא יודע באיזה טופס לדווח, שם עוד דרכים, זה קצת פחות בעייתי, כי שוב, הדרישה קיימת ואנחנו יודעים. עכשיו השאלה איך לגשת לזה. פה, עצם הגשת הדרישה החדשה, אנחנו צריכים לוודא בצורה הרבה יותר אקטיבית מצד המנהל שזה מגיע ליעדו, כי אם זה מגיע לדואר הזבל של בעל המלאי, אז אנחנו מפספסים פה.
לכן, ככל שכתוב פה בחוק, בחקיקה הראשית, כתובת הדואר האלקטרוני, הוא יודע שהחובה הזאת תגיע אליו לדואר האלקטרוני, הוא יידע לחפש אותה. ולכן צריך לשים לב שפה אנחנו באמת לא אומרים משהו מאוד כללי, אלא אם כן אנחנו אומרים שזה ייקבע בתקנות.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
בכל מקרה, הרעיון פה היה שזה נשלח לפרטי קשר שהוא מוסר לי.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
בדיוק.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
לכאורה זה יכול להיות גם טלפון. אני לא רואה עוד הרבה חוץ מדואר אלקטרוני, טלפון.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
מדובר על פרטי קשר שאותו בעל המלאי שלח למשרד.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
רק צריך לוודא שזה יהיה מאוד ברור, שהדרישה מבעל המלאי תהיה ברורה ושהוא יידע איפה.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
ולכן אולי בהקשר דווקא של סעיף 4 אפשר להשאיר את הדואר האלקטרוני, כי בדואר רגיל אני מניחה שזה לא רלוונטי כשאנחנו במצב חירום וטלפונית זה גם לא זה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
לשיקולכם. אני רק אומר לכם בהסתכלות יותר רחבה על חקיקה, שאנחנו משתדלים לכתוב חקיקה ניטרלית טכנולוגית. כאשר כותבים הוראה כל-כך מדויקת, בדיוק באיזו טכנולוגיה תישלח הודעה, יכולות להיות התפתחויות טכנולוגיות שיהפכו את זה ללא רלוונטי.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן, אז אולי נוסיף פה איזושהי אפשרות לשר להוסיף דברים נוספים?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כן. בכל מקרה, אנחנו נחדד בנוסח שמדובר על פרטים שבעל המלאי מסר?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן, כן, בוודאי.
סעיף 5 – אנחנו מתכוונים גם לעשות בו איזשהו שינוי, אז אני מציעה שנדלג עליו.
פרק ב': פיקוח
הסמכת מפקחים
6.
(א) השר רשאי להסמיך מקרב עובדי משרדו מפקחים, שיהיו נתונות להם סמכויות פיקוח לפי חוק זה, כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה.
(ב) למפקח כאמור בסעיף קטן (א) יוסמך מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש כמפקח;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
האם נדרשת כאן התייעצות עם השר לביטחון לאומי?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
בעקבות הערות שקיבלנו, אנחנו מבקשים למחוק את הנושא של התייעצות עם השר לביטחון לאומי. בתזכיר חוק זאת הייתה עבירה פלילית, ולכן היו פה נושאים של אכיפה פלילית.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
מה העבירה הפלילית?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
האי-דיווח היה כעבירה פלילית. מכיוון שעברנו לעיצומים כספיים בלבד ואין פה בכלל עניין של אכיפה פלילית, אנחנו מבקשים.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
למעט עניין הסודיות.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
למעט עניין הסודיות. אבל זה לא קשור להסמכת המפקחים. לכן אנחנו מבקשים למחוק פה את הנושא של התייעצות עם השר לביטחון לאומי ולהשאיר רק, כפי שהורה השר, את ההכשרה; ותנאי כשירות נוספים, גם רק בסמכות השר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני מבקש להוסיף גם הוראה שמאוד שגורה, שהמשרד יפרסם ברשומות הודעה על הסמכת מפקח לפי הסעיף.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
אז אנחנו נבקש להוסיף סעיף (ג): הודעה על הסמכה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
סמכויות פיקוח
7.
(א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 8 –
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו, מענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען;
(3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה שהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
(ב) אין בסמכויות מפקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין אחר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
מדוע נדרש סעיף (ב)?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
האמת שגם זה עלה בשיחה, ואנחנו בודקים את זה. יכול להיות שאפשר יהיה לוותר על סעיף (ב).
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני שואל עכשיו שאלת המשך: האם הכוונה היא להסמיך מפקחים שכבר עובדים במשרד לגבי תחומים אחרים, שהם גם יפעילו סמכויות פיקוח לפי החוק החדש? או שמדובר על מפקחים שיועדו רק לחוק הזה?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
אנחנו רוצים להשאיר את שיקול הדעת לשר. יכול להיות שזה באמת יהיו אנשים שיהיו ייעודיים לעניין הזה, ויכול להיות שהוא ירצה עוד גיבוי ממפקחים שכבר קיימים במשרד, אם זה הפיצוח או גורמים אחרים שמבצעים פיקוח ואכיפה היום. אם כי, שוב, יכול להיות שאין צורך בהוראה, כי על פניו לא נראה שזה שיש סמכות מכוח אחד בהכרח שולל סמכות מכוח חוק אחר. אז יכול להיות שההוראה הזאת תהיה מיותרת. זה בהתייעצות עם משרד המשפטים. אנחנו נעדכן לקראת הדיון הבא.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
בכל מקרה, נבהיר את זה פה, גם אם זה לא יופיע בלשון החוק, הכוונה היא לא למנוע את האפשרות ממפקח לפעול לפי כמה חוקים, כמה דינים ולהפעיל כמה סמכויות פיקוח במקביל. האם צריך סעיף מפורש או לא? כמו שאמרה חגית, אנחנו נחזור.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
בדקנו וראינו שבחקיקה העדכנית של המשרד לא מופיע סעיף כזה. למשל בחוק האחרון שהוועדה חוקקה, חוק הצבת כוורות לעניין משק הדבש, לא נכתב סעיף כזה.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
נכון. זאת איזושהי תבנית של הסמכת פקחים, ואנחנו כאמור, מול משרד המשפטים נלבן את העניין הזה עד הדיון הבא, אם בכלל יש צורך.
על סעיף 8 אני גם מעדיפה לדלג כרגע, כי גם בו יכול להיות שיהיו שינויים.
פרק ג': אמצעי אכיפה מינהלית
סימן א': הטלת עיצום כספי
הגדרות
9.
בפרק זה, "הסכום הבסיסי" – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לגבי יחיד – 8,000 שקלים חדשים;
(2) לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנה שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 100 מיליון שקלים חדשים – 40,000 שקלים חדשים;
(3) לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנה שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 80,000 שקלים חדשים.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
איך אתם תדעו מה מחזור המכירות השנתי?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
בהמשך יש סמכויות למנהל במסגרת ההליכים של עיצום כספי לדרוש את המידע הרלוונטי לגבי היקף המכירות, כדי שניתן יהיה לקבוע איזה מהסכומים רלוונטי.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני חושב שצריך לכתוב כאן איזשהו סעיף ספציפי לעניין הזה, כי בסוף זו האכיפה המינהלית. אלה סכומי הבסיס של העיצומים הכספיים שאתם תהיו רשאים להטיל בשל הפרת החוק. מה שאני מכיר ממודלים קיימים בחקיקה, אם לא היו בידי הרגולטור נתונים לגבי מחזורי המכירות, אז הוא רשאי לדרוש את המידע הזה. ההוראה ששגורה בחקיקה היא, שאם לא הוכח מחזור מכירות של תאגיד כאמור, רשאי הרגולטור לקבוע את מחזור המכירות לפי מיטב שפיטתו. ככה נכתב בכמה סעיפים שראינו בחקיקה.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
נקבל את המלצת הוועדה ואנחנו נוסיף לחוק סעיף בנוסח הזה.
<< אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>
כלומר, בשוטף הטחנה או הגורם לא מעביר מידע על מחזור המכירות שלו?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
לא. רק אם הוא מגיע למצב שהוא לא מדווח ויש נגדו הליכים של עיצומים כספיים.
עיצום כספי
10.
הפר בעל מלאי הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום הבסיסי, לפי העניין:
אנחנו נבקש להוסיף פה: לפי הוראות פרק זה בסכום השווה לסכום הבסיסי, לפי העניין.
(1) לא הגיש דיווח חודשי, בניגוד להוראות סעיף 2;
(2) לא הגיש דיווח שנתי, בניגוד להוראות סעיף 3;
(3) לא דיווח בהתאם לדרישת המנהל, בניגוד להוראות סעיף 4.
זה הסעיף שקובע את שלושת ההפרות שיש בחוק. הן כולן כמובן מתייחסות רק לנושא הדיווח, שזה המהות של החוק. מי שלא מגיש את הדיווח, בניגוד להוראות, זאת אומרת לא מגיש בכלל, לא מגיש במועד או לא מגיש על כלל המוצרים הרלוונטיים, חלה עליו ההפרה הזאת.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
איך קבעתם את הסכומים?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
הסכומים נלקחו מחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), שנקבע יחסית לאחרונה, שגם שם יש עיצומים דומים על נושא של דיווחים. חשבנו שזה רפרנס טוב שנותן לנו אמת מידה על הנושא של דיווח.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מה תהיה הסנקציה?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
הסכומים של העיצומים הכספיים הם אותו דבר. ליחיד זה 8,000 שקלים. לתאגיד זה 40,000 שקלים אם הוא במחזור מכירות עד 100 מיליון.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
הכוונה על כל הפרה?
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן. יש בהמשך גם סעיפים של הפרה חוזרת, הפרה נמשכת.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
ואם זה בדיוק 100 מיליון, איפה הוא נופל? עד, ועולה על.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
עד ועד בכלל.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
עד – זה כולל. אם הוא בדיוק 100 מיליון, אז הוא ב-(2).
הודעה על כוונת חיוב
11.
(א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל מלאי הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 10 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה - הודעה על כוונת חיוב).
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
(1) המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה;
(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 12, וכי יראו את ההודעה על כוונה לחיוב תשלום כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור בסעיף 13(ד);
(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 14, ושיעור התוספת.
פה זה הסעיף שמנחה את המנהל. כשהוא רואה שיש הפרה והוא מעוניין לפעול להטיל עיצום כספי, צריך לשלוח את ההודעה למי שהפר, לפרט מה בדיוק, בגין מה מבוקש להטיל עליו את העיצום, מה יהיה סכום העיצום, כמובן לפרט לו שיש לו זכות לטעון טענות. ואם הוא לא טוען טענות, ההתראה הזאת הופכת להיות דרישת תשלום כשלעצמה, בלי צורך בדבר נוסף. וכמובן, להודיע גם למפר שיש סמכות להוסיף על העיצום הכספי אם זו הפרה שהיא נמשכת או שהיא חוזרת.
זכות טיעון
12.
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 11, רשאי לטעון את טענותיו בכתב לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
פה, בהתאם להערות הייעוץ המשפטי של הוועדה, אנחנו נבקש לתקן. משך הזמן שיהיה לו להגיב יהיה 45 ימים ולא 30. המנהל יהיה רשאי להאריך בתקופה נוספת של עד 45 ימים.
אני אקריא את הנוסח המעודכן:
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 11, רשאי לטעון את טענותיו בכתב בפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
זה לפי המודל היותר מעודכן של תבנית האכיפה המינהלית.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
כן, שמקובל בחקיקה המעודכנת יותר.
החלטת המנהל ודרישת תשלום
13.
(א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 12, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 15.
(ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
(ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 12, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
בהקראה הבאה אנחנו נבקש כאן להוסיף את הנושא של שיקול דעת לגבי המחזור מכירות.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
זה סעיף שאנחנו נוסיף לקראת הדיון הבא, בנוסח שיתפרסם לקראת.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
אנחנו נוסיף בהתאם להערה שנאמרה קודם.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
14.
(א) בהפרה נמשכת יתווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה אחוז מסך העיצום לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
זאת אומרת, שעל כל יום נוסף שהחברה או הבן אדם לא הגיש את הדוח, נוסף לו 1% מסכום העיצום.
(ב) בהפרה חוזרת יתווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 10, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.
זאת אומרת, מי שחוזר ולא מדווח במהלך שנתיים, אז העיצום הכספי שלו יהיה יותר גבוה.
גם פה קיבלנו איזושהי הערה מהוועדה. אנחנו לקראת הדיון הבא אולי נוסיף פה את הנושא של ההתראה.
<< דובר >> אביגל כספי: << דובר >>
יש סעיף כזה של הפרה נמשכת בכמה חוקים. במודלים הקודמים יותר זה היה 2% ליום. פה זה 1% ליום. זה יכול להצטבר למשהו שמוציא מפרופורציה את, כאילו כבר מתנתקים מהסכומים שקבועים לעיצומים הכספיים, ואפשר להגיע למשהו אסטרונומי. ולכן במודלים החדשים יותר עשינו איזשהו מסגור למה הסכום יכול להגיע. אם זה בדרך של מודיעים, זה רק מהיום שמודיעים למפר, כלומר שהמפר לא צובר סכומי עיצומים מופרזים. דרך שנייה היא לקבוע איזושהי תקרה, שהעיצום הכספי לא יכול להגיע ליותר מפי שלוש או פי חמש. ודרך שלישית, היא שפשוט קובעים תקרה חודשית.
לפי מה שהבנו מהמשרד, אתם מעוניינים בדרך שהיא הודעה למפר.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
של התראה, כן.
<< דובר >> אביגל כספי: << דובר >>
אפילו שההפרה נמשכת תיספר רק מהרגע שנמסרת הודעה למפר על קיומה של ההפרה. זאת הדרך, שזה לא יתנפח לממדים.
<< אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני רוצה רגע להתעכב על הנושא הזה. גוף שלא דיווח עד יום מסוים, למוחרת הוא אמור לשלם קנס כזה או אחר, נכון? זאת המשמעות.
<< דובר >> אביגל כספי: << דובר >>
כן.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
וכל יום נוסף מעלה במשהו עד סכום מסוים. מה קורה אם הוא מדווח כעבור שישה ימים מהמועד האחרון?
<< דובר >> אביגל כספי: << דובר >>
יש לרגולטור הסמכות להחליט אם במקרה כזה ראוי להטיל.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לגיטימי, כן.
<< דובר >> אביגל כספי: << דובר >>
אם זה רק שישה ימים, בדרך כלל, לפי המודל פה, ברגע שהוא מקבל את דרישת התשלום יש לו 45 ימים זכות טיעון וכו'.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
נגיד שיש נפילה בחודש מסוים, והוא ממשיך לדווח כרגיל, אז אני מניח שלא יתעסקו עם הדיווח אחורה. או לא? כי אין לזה משמעות מרחיקת לכת. כעבור חודש אתה כבר אמור לקבל את המידע. זה כבר לא רלוונטי מה קרה בחודש הקודם.
<< דובר >> אביגל כספי: << דובר >>
נכון. אבל שוב פעם, זה ענייני - - -
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
יש פה שתי נקודות. נקודה אחת היא לעצם תיקון ההפרה. זאת אומרת, הוא הפר, המשרד הסב את תשומת ליבו לזה שהוא מפר, והוא תיקן את ההפרה. זו פעולה אחת שהוא צריך לעשות, הוא צריך לעשות אותה מיד, בלי קשר אם יוטל עליו קנס או לא יוטל עליו קנס. עכשיו לעצם המשמעות. באותו חודש הוא לא הפר. זה בדיוק הסיפור אם אני מטיל עליו גם דרישת תשלום, וזה גם זמנים אחרים.
וזה לא קשור אחד לשני. זאת אומרת, עצם זה שהוא תיקן את ההפרה, תיקן אותה בחודש איחור, הוא עדיין ביצע את ההפרה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
צריך לקחת בחשבון, שמה שחשוב לנו, זה לדעת מדי חודש מה קורה.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
לא, זה ברור. אבל - - -
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כשעבר החודש זה כבר לא חשוב כל-כך. זה רק עניין של לחנך את הבן אדם.
<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>
זה גם לחנך, וגם כמו שחגית הסבירה קודם, יש חשיבות לרצף, לידיעת הרצף, מה קרה בכל רגע. אז נכון שאם הוא העביר את הדיווח בסופו של דבר בחמישה ימים איחור, עדיין יש לי את המידע. אבל את המידע עצמו, למרות שכביכול כבר עבר זמנו, לא בטל קורבנו, הוא עדיין רלוונטי.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, החלטתי לעבור מוועדה לוועדה ולדבר על הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית, ברשותכם. אני חושב שכל בן אדם צריך לשמוע על זה וצריך לראות מה עושים. חברים, בשנה שעברה נרצחו אצלנו 250 אנשים. אתמול עיריית סח'נין שבתה. כל החנויות שובתות, כולם, ללא יוצא מן הכלל, כי הם לא רוצים לשלם פרוטקשן. הם לא רוצים לשלם פרוטקשן, אז סגרו את כל החנויות.
אין דבר יותר פוגעני מהאשמה ש-: זו התרבות שלכם. אין דבר יותר פוגעני מזה. למה אני אומר לך את זה? אנחנו, האזרחים הערביים במדינה, משנת 1948 עד שנת 2000, בכל השנים ביחד נרצחו אצלנו פחות מ-250. לא יודע מה המספר, אולי 150, כל השנים ביחד. ביחד. כלומר כל שנה שבעה, שמונה, חמישה אנשים. פחות מהחברה היהודית, פחות. היום בשנה אחת נרצחים יותר מ-250, בשנה אחת.
יש בידי חלק מהאזרחים נשק בלתי-מורשה, שמגיע מבסיסי צבא, ואנחנו זועקים מדם ליבנו שאנחנו רוצים לחיות בחברה ללא נשק. אין שום דבר טוב בנשק הזה, שום דבר. לא יוצא דבר אחד טוב מהנשק הזה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
נשק תמיד היה. מה הביא את הרציחות?
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא היה. הנשק, לפני שנת 2000, היה סוגיה ביטחונית. הפך לסוגיה פלילית. מי שנתפס עם נשק לפני שנת 2000 זה ביטחון, זה השב"כ. היום לא, זה פלילי. ואפילו לא מכניסים לבית הסוהר, עד כדי כך.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מה השתנה? איך השתנה החוק הזה? למה זה השתנה?
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני עכשיו לומד למה שינו את החוק הזה. אני לומד את זה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
בוא נתקן אותו. אנחנו פה יושבים ביחד. אני איתך, כי אני שותף שלך. הינה, אין לי בעיה, שותף שלך לתקן את החוק הזה. צריך שזה יהיה ביטחוני, ולאסוף את הנשק.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה לא חוק, לא חושב שזה חוק.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אז מה? למה זה שונה?
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זאת התייחסות משטרתית אחרת או מדינתית, אני לא יודע.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כן, אבל למה זה השתנה?
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אין דבר כזה. זאת איזו תקנה או איזה משהו.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כל אזרח ערבי לפני שנת 2000, כשהבין שיש סיכוי שיגיעו אליו ויש לו נשק, הוא מבין שהוא ייכנס לבית סוהר לעשר שנים.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
איימן, אני איתך בנושא הזה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מה קרה? תבינו, אנחנו רוצים לחיות עם אפס כלי נשק, אפס.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
צודק.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אם זה נגד ערבים – זה רע, נגד יהודים – זה רע.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
זה רע בכלל.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
במישור הפלילי – זה רע, במישור הביטחוני – זה רע. יש לנו תביעות קשות כלפי ממשלות ישראל. ניאבק בדרך דמוקרטית לא אלימה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
יותר מזה, אני עכשיו נותן לך רעיון. אני מוכן להיות שותף שלך בדיון מהיר, שבאמת נעשה, ונראה לי שגם שוסטר יצטרף.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
בבקשה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
בנושא הזה. אני חותם איתך. תגיד ליועץ שלך, עם היועץ שלי, נחתום ביחד, נעשה דיון בשבוע הבא, למה שינו את זה מהביטחוני לפלילי.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מאה אחוז. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
ואני חושב שנתחיל להביא פתרון. אתה צודק מאה אחוז, אנחנו איתך בנושא. תודה.
לסיפור הזה? בבקשה.
<< אורח >> עודד ארקין: << אורח >>
שלום, בוקר טוב, לסיפור שמתקשר לחיטה. אני מנהל רפת במשואות יצחק, שותפות של משואות יצחק וקטיף. לצידי אורן קמה מהמגזר המושבי, ממושב אביגדור. זה טוב שאתם מדברים על מלאי חירום לחיטה. אבל יכול להיות שלא יישארו בעלי חיים שיצרכו את החיטה הזאת אחרי הרפורמה המתוכננת הנוראית ששר האוצר מתכנן. כשאני עושה את החשבון על הרפורמה הזאת, אני ממליץ לבעלים שלי לסגור את הרפת, ואני מדבר על רפת קיבוצית גדולה, 850 פרות. זה לא רק שהמושבניקים המסכנים בפריפריה יסגרו, גם הקיבוצים.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מה אתה מדבר? בנינו עכשיו סככה חדשה.
<< אורח >> עודד ארקין: << אורח >>
חבל על הכסף. חבל על הכסף.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
כולם יישחטו. השבוע אמרתי לאוצר: שברתם אותי, אני מסכים לרפורמה. אמרו לי: באמת? ברק היה אצלי במשרד. אמרתי לו: כן, זהו, חאלס, נשברתי, בואו נסגור. אין בעיה עם רפורמה, רק דבר אחד יש לי. הוא אומר לי: אין בעיה, אם זה דבר אחד, נסתדר. אמרתי לו: תפדה לי את כל המכסות חלב, גם של הקיבוץ וגם של המושבניק. הוא אמר לי: לא, זה לא בא בחשבון. אמרתי לו: אז לא עשינו עסקים. אמרתי לו: מה, אתה מסתלבט עליי? קיבוצים יישחטו לפני שאני אשחט בכלל. אין קשר. יש התיישבות. זה לא קיבוץ, זה לא מושב.
<< אורח >> עודד ארקין: << אורח >>
אנחנו באנו, כמו שבאים לפה למחות על כל מיני דברים שאינם קשורים.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
צודק, מאה אחוז, אני שמח שבאתם, ברוכים הבאים.
<< אורח >> עודד ארקין: << אורח >>
באנו למחות על הסיפור הזה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
ועשיתם רעיון טוב. משבוע הבא לא תיפתח פה שום ועדה בכנסת ישראל, ויישבו חקלאים. כמו שהיה עם משפחות החטופים, שהעבירו את המסר ועשו עבודה, אני רוצה חקלאים. כל ועדה שתיפתח, נתפוס להם חצי שעה, ושעה, ופיליבסטרים.
<< אורח >> אורן קמה: << אורח >>
אני רוצה רגע להוסיף. אני ממושב אביגדור, בעלים של רפת. אנחנו נמצאים 20 קילומטרים ממעבר ארז. אנחנו נחשבים גם כן מאוד קרובים לרצועה. חוץ מזה שאני עוסק בחקלאות, אני איש מילואים כבר 30 שנה. אני עושה בימי שלום בין 80 ל-120 ימי מילואים. במלחמה הזאת סגרתי עכשיו 550 ימים. ב-7 באוקטובר, בצורה שאני יכול להגיד בדיעבד חסרת אחריות, אני הזנחתי את הרפת שלי, עזבתי אותה, השארתי אותה עם ארבעה עובדים זרים, עזבתי את המשפחה שלי, שמתי אותם בממ"ד, קראו לי מהיחידה, ואני כבר ב-9 בבוקר התייצבתי, כשביד אחת אני מנסה איכשהו לחלוב פרה וביד שנייה אני מחזיק נשק והורג מחבלים. אבל הסתבר לי, כשחזרתי מהמלחמה, שמי שמנסה לשחוט לי את הפרה זה משרד האוצר ולא החמאס.
אנחנו צריכים להבין שסגירת רפתות לא יכולה להיות, בייחוד אחרי 7 באוקטובר, כשראינו שלא שולחים לנו אוכל ולא שולחים לנו מזון. עד היום נמל אילת סגור, אני מזכיר לכולם. טיל אחד באשדוד וטיל אחד בנתב"ג – אין לנו מה לאכול.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
צודק. כל העולם למד. טראמפ עשה מסיבת עיתונאים בשבוע שעבר. כולם חשבו שהוא ידבר על איראן, הולך לדבר על איזה משבר עולמי. אתם יודעים על מה היה הדיון של טראמפ? על משבר החלב במדינה שלו. הוא משקיע עכשיו.
מה רוצים פה? להביא חורבן להתיישבות ולחקלאות, לרמוס מפעל של 70 שנים ולהחזיר אותנו אחורה. אתה מבין? עדיף שתתפרק המדינה, אני אומר לך אמיתי. מפרקים, פוגעים בחקלאות. בוא נפרק את המדינה כבר, שישלטו עלינו לא יודע מי.
הוא משקיע 60 מיליארד דולר כדי לבנות מחדש את משק החלב בארצות הברית ברפתות הקטנות. יש תוכנית מסודרת של טראמפ. עכשיו הוא משקיע, הוא נותן להם סבסודים, הוא נותן להם כסף להקים את הרפתות הקטנות. ופה, במדינת ישראל, החליטו להרוס.
<< אורח >> אורן קמה: << אורח >>
אבל גם בארץ זה קורה. גם בארץ זה קורה. תראו מה קורה בענף השום. תראו מה קרה בענף המדגה. תראו מה קורה עם החמאה ומה קורה עם הבשר. עכשיו מסבסדים מחדש שיינטעו בחזרה עצי זית בשביל שיהיה שמן זית, אחרי שפתחו את המכסים. התעלול הזה יעלה הרבה מאוד כסף למדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אי-אפשר. שמן זית – עוד אפשר לנטוע עץ. אי-אפשר להחזיר את הפרות. אם אנחנו נפגע, לא יהיה שום חלב.
<< אורח >> אורן קמה: << אורח >>
- - - שנשחטת לא תייצר חלב.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
לא תייצר חלב. להקים מחדש – 20 שנה.
<< אורח >> עודד ארקין: << אורח >>
חבר הכנסת גואטה, רק רוצה לתקן. המפעל הזה, הוא כבר עוד מעט בן 150 שנים. אני דור שישי לחקלאים מיישבי מזכרת בתיה שהקימו את המפעל הזה, ודור שישי לחולבי פרות בארץ ישראל. לא רוצה להיות דור אחרון. הבן שלי עובד איתי ברפת.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אתה לא תהיה, לא תהיה.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
יש פה מפעל מפואר שרוצים לרסק. חבר הכנסת שוסטר עד וחבר בהצגה של התוכנית הלאומית לביטחון מזון, שאחד הדברים המרכזיים שלה הוא ייצור מקומי, בטח של חלב. כשאנחנו מסתכלים קדימה, לצערי אני אומר את זה, אגף התקציבים באוצר הוא חלק משמעותי וניכר מהדבר, ואתה ראית את זה אצלך בוועדה, חבר הכנסת שוסטר. אני מקווה מאוד שתסכים מדינת ישראל לא לוותר על הייצור המקומי שלה, ותבנה ותאמץ את התוכנית הלאומית לביטחון המזון ל-2050. המדפים פשוט יהיו ריקים, אם אנחנו לא נטפל בזה היום.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
אנחנו איתכם. לא יקרה. הגעתם לוועדה הנכונה. חברי הכנסת איתכם. זה פשוט בן אדם מלמעלה שכופה, ובעזרת ה' זה לא יקרה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ששי, היושב-ראש, אני רוצה לדבר דברי אמת, אין לי זמן, אני לא מציע שאנחנו נשלה את עצמנו. אמר שר החקלאות לפני כמה חודשים שגם אם תעבור הרפורמה בממשלה, אנחנו נעצור את זה בכנסת. המבנה המשטרי בישראל הוא כזה, שהממשלה, קרי העומד בראשה, יושב-ראש הדירקטוריון שלנו, של המדינה, הוא בעצם יכול לשלוט.
ולכן, כשאתה אומר "זה שלמעלה", אתה התכוונת לשר האוצר, שהוא מוליך אותנו בשאול יגונה. יש מעליו למעשה רק אחד שיכול לעצור, זה ראש הממשלה. אני מעריך שאחרי שיושב-ראש הכנסת לא פיצל את הרפורמה המעוולת הזו, המטופשת הזו, ועדת הכנסת לא תפצל. יותר חמור, יש סיכוי ממשי שזה לא יגיע לכאן, כי פה זה ייעצר. פה זה ייעצר, גם את זה צריך להגיד בצורה ברורה, אלא יעבור לאוהד טל כזה או אחר.
זה עומד לפתחו של ראש הממשלה. מוזר שזה המצב. זה מצב קלאסי לתת לכנסת, להתאגדות הזאת, לקואליציה המרגשת הזו, מקיר לקיר לקבל החלטה כאן ולעצור את הטירוף הזה, שאגב, צריך להגיד, הוא משולב, משלב, ממלא התפקיד באוצר יחד עם השר במקרה הזה. אני מקווה שהכוחות הפוליטיים בהקשר הזה יוכלו להשפיע על ראש הממשלה. תודה.
<< אורח >> אורן קמה: << אורח >>
אני רוצה להוסיף שאנחנו לא נגד רפורמה ואנחנו לא נגד שינויים. אבל שיבוא לדבר איתנו בצורה מסודרת ולא כשהסכין נמצאת לנו על הצוואר. אנחנו מוכנים להשתנות, ואנחנו מוכנים להוזיל ולדבר.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
מאה אחוז.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה נעשה ב-15 השנים האחרונות?
<< אורח >> אורן קמה: << אורח >>
על כל שרשרת הערך, מהזרע ששמים באדמה ועד הקופה. אנחנו מוכנים לדבר על כל השרשרת, כשאנחנו בפנים. אנחנו לא חפים. אבל צריך לבוא ולדבר איתנו בצורה מסודרת ולא כשהאקדח על הרקה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
צודק.
תודה רבה שבאתם. תמשיכו. יש לכם עכשיו חודשיים לישון פה בכנסת, תביאו עוד איזה 1,000 איש איתכם, עם חולצות ועם שלטים.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ועם הפרה חומה.
<< יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >>
גם פרות נביא לפה. כל הכבוד שבאתם, אנחנו איתכם. תודה רבה.
נראה לי שאנחנו התקדמנו מאוד יפה. בעזרת ה' ביום שני נסיים לכם את האירוע. תודה לכל מי שהגיע, הישיבה הסתיימה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 9:56. << סיום >>