פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 280 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום חמישי, ד' בשבט התשפ"ו (22 בינואר 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> 1. סיור בשדה בריר 2. סיור בשדה בריר ואל פורעה בעקבות ישיבות ועדה בנושא: הליכי קבלת ההחלטות בממשלה בעניין כריית הפוספטים בשדה בריר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר ואליד אלהואשלה חברי הכנסת: יצחק גולדקנופ מוזמנים: יאיר מעיין – ראש עיריית ערד חיים ציטרינבוים – מ"מ, ראש עיריית ערד פנחס מנחם וינגוט – מזכיר, מ"מ ראש עיריית ערד משה קווס – סגן ראש עיריית ערד כפיר לוי – עוזר, ראש עיריית ערד דודי שושטרי – מנהל אגף החינוך אל פורעה, עיריית ערד יצחק גורדון – יו"ר ועדת הכספים, חבר מועצה, עיריית ערד יעקוב זקס – מתנגד למכרה, תושב ערד סיון כהן אביטן – מתנגדת למכרה, תושבת ערד גילי סופר – מתנגד למכרה, תושב ערד מוחמד אבו עייאדה – מנהל בית ספר אל פורעה ב' חליל ג’ברין – ועד מקומי, אל פורעה מוסטפה אל ג’רעדין – ועד מקומי, אל פורעה מוטי בבצ'יק – עוזר השר יצחק גולדקנופ מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רכזת פרלמנטרית: יפעת בן שטרית רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> << נושא >> סיור בשדה בריר סיור בשדה בריר ואל פורעה בעקבות ישיבות ועדה בנושא: הליכי קבלת ההחלטות בממשלה בעניין כריית הפוספטים בשדה בריר << נושא >> << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם, שמי אלון שוסטר ואני יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה. נמצאת היום מנהלת הוועדה גברת פלורינה. אנחנו נמצאים בסיור רשמי של הוועדה לביקורת המדינה. נמצאים איתנו מספר חברים, אלהואשלה, הוא חבר הוועדה, חבר הכנסת גולדקנופ שר השיכון לשעבר, אולי לעתיד. ראש העיר יאיר מעיין וחברים ונכבדים, נשמע אותכם בהמשך. אנחנו כאן מתוך דאגה גדולה. דאגה בריאותית ודאגה לבני אדם שחיים כאן, דאגה לסדר ראוי שצריך להישמר במדינה מתוקנת. אנחנו נשתדל לשמור על כך. חברי הכנסת ברגע שירצו ישתתפו. ראש העיר שהוא המארח שלנו, אולי תפתח בדברי הפתיחה או אם תרצה קודם את המארחים הפיזיים כאן. בכניסה לא נסתר ממני שהמקום הזה, המעבדה היא על שמו של חברי, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. שאלוהים ירחם עליו. היינו ביחד קולגות, ראשי רשויות. אני בשער הנגב והוא בשגב שלום. היה ראש רשות, ראש העיר. ביחד ניהלנו קשרי שותפות יחד עם סן דייגו מתוך גישה של דו-קיום ולמדתי להעריך את איש המדע, איש הנגב, שוכן האוהלים, הצריפים, שהיה כל כך מחויב לבני עמו, הקהילה שלו ונפטר כל כך מוקדם. הלב כואב. אני כל כך גאה על כך שהוא מונצח כאן במקום הזה, כל כך יפה. בבקשה. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> שלום לכולם, ברוכים הבאים. אנחנו נמצאים עכשיו בתחום שיפוט העיר ערד. בית הספר הזה, בית ספר אזורי שנקרא מרכזי שירותים בחברה הבדואית. יש עשרות בכל הנגב במקומות שאין בהם יישובים מוסדרים. מקימים מרכז שירותים בתמ"א, תוכנית מתאר מחוזית מיוחדת שמאפשרת להוציא היתרי בניה למבנה חינוך וציבור ברדיוס של 500 מטרים מהנקודה. זה יתרון, אפשר לבנות מה שרוצים כמה שרוצים בלי שום מגבלות, לא קווי בנין, לא שטחים, עיקרי, אפשר לבנות מה שרוצים. לפני שנה וחצי שר החינוך ביקש מעיריית ערד לקחת אחריות על המוסד, המקום הזה, כל המתחם הזה ולנהל את מערכת החינוך של כפר אל פורעה. כפר אל פורעה, מקים כפר שעדיין לא הוקם, למרות הוא הוכר לפני 20 שנים. בעבר מועצות אחרות בדואיות טיפלו בו, מועצת אל קסום לא רצתה להמשיך לטפל בו בגלל קשיים כלכליים. שר החינוך ביקש, אנחנו מיד הסכמנו. אמרתי לשר יש תנאי אחד. אם אתם עומדים בו, אנחנו עיריית ערד ניקח את זה. התנאי שלנו שילדי אל פורעה יקבלו את אותם תנאי לימוד כמו שמקבלים ילדי ערד. לא נעשה שתי רמות חינוך בעיר. אני לא מדבר על השיעורים, על התוכן הפדגוגי – בזה מקבלים מספיק שעות – אני מדבר על הפיזי. היו פה בעיות של בטיחות, חשמל, של תשתיות. המשרד התחייב להשלים את כל הפערים ולצמצם אותם ואנחנו הסכמנו. בעיר ערד ובאל פורעה בעוד שבכל המדינה מדברים על דו-קיום, פה זה קורה כבר שנה וחצי. אנחנו משתפים פעולה בכל תחומי החיים. תושבי אל פורעה הגיעו לעיר ערד במלחמת עם כלביא כמעט שבועיים. פתחנו את המקלטים של העיר, של כל מוסדות החינוך, הגיעו אלפים ממוסדות החינוך למקלטים. גם בכל אזור התעשייה פתחנו 15-10 מקלטים. לאחרונה אפשר לשאת בשורה לתושבי אל פורעה. היינו העיר היחידה בנגב שקיבלה אליה בדואים במלחמה, עברו פה פיקוד העורף בין הערים ואף אחד לא הסכים לזה. משרד הביטחון שיפץ לנו חלק מהמקלטים באזור התעשייה כדי שיוכלו להיות שם בצורה יותר מסודרת. זה מסר חשוב מאוד לנגב. 50% מתושבי הנגב הם בדואים, חיים ביחד. חיים ביחד אלה לא דיבורים וסיסמאות רק לכנסים. זה יום-יום קורה. הוועדה צריכה להתרשם ממה שקורה פה בערד, בעובדה שבה אנחנו עושים פה שיתוף פעולה כזה. אני רוצה שדודי יאמר מספר מילים. דודי הוא מנהל אגף החינוך. הקמנו אגף החינוך הבדואי בעיריית ערד. 15 עובדים שהם אחראים על כל מה שקורה פה במערכת החינוך. זו מערכת חינוך מקבילה, יש להם את הכול. כמו שיש באגף חינוך רגיל, יש באגף חינוך שלהם. בבקשה דודי. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> שלום לכולם, ברוכים הבאים. מעבר לסיפור של החינוך, יש בקריית החינוך – 3,300 תלמידים, 15 גנים, שלושה בתי ספר יסודיים, תיכון עם 1,000 תלמידים. סך הכול מגיל 18-3. יש יג', יד', עוד שתי כיתות שפתחנו השנה. לא שומעים אנשים, זה כך תמיד. תמיד יש ביקורים של משרד החינוך. שואלים איפה הילדים? יש פה למידה, צוות, מוחמד מנהל בית הספר. יש פה צוותים, תושבים, כמו שנאמר פה בהתחלה. אכפת להם מאוד מהחינוך, מלגור במקום שטוב בו ולקבל את השירותים. פה זה מתחבר למה שיאיר אמר. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> מה קורה עד גיל שלוש? << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> בבית. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> אין מעונות יום פה בכלל? << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> אין עדיין מעונות יום. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> למה? << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> יותר משפחתונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עכשיו אתה מלחיץ אותם. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> דיברנו על זה כשהיינו בסיור בחוץ. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> דודי, הוא מתכוון שאנחנו בשנה הבאה נפתח פה גם מעונות יום. יש רשתות ארציות שפותחות מעונות יום. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> אנחנו פתוחים להכול, לכל השיגעונות של כולם. כל ילד שנמצא פה והוא נמצא בתחום שיפוט של עיריית ערד ובאחריות שלנו – יקבל את המקסימום. הזהרתי אותם לא לעבור בציוני בגרות את עיריית ערד. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> בתוך שנתיים מ-50% ל-80% בגרויות. 80% זכאים לבגרות פה בתיכון. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> דובר בהתחלה גם לגבי ההסעות. אנחנו מתוך ה-3,300-3,200 תלמידים. בסביבות בין 3,000-2,800 תלמידים מגיעים לכאן בהסעות. זה אירוע שלא נתפס. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה? << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> מבקעת קנאים, כל האזור. זה אירוע שלא נתפס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי מנהל את הסעות, אגף חינוך? << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> זה לא אנחנו. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> משרד החינוך מול חברת זכיין. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> בזה אנחנו לא, זה אירוע מדהים, גם תקציבית וגם תפעולית. מעבר לזה שדיברו עם יאיר ועם החברים של עיריית ערד, המטרה שלנו היא לא רק החינוך. המטרה שלנו היא ליצור פה מקום שנותן מעטפת. גם לשפר את העניין של החוגים, בלתי פורמלי אחר הצוהריים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משתמשים בתשתיות האלה? << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> הכנו תוכנית למשרד החינוך, הכנה לצה"ל, הכשרות מקצועיות, מיזמי תיירות. זה המרכז של האזור. אנשים רוצים לעשות נהיגה מונעת, לא צריכים לנסוע לבאר שבע. אני רוצה שהכול יהיה פה, הכשרות מקצועות, דברים כאלה. דרך החינוך הפורמלי נגיע ללא פורמלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סוג של מתנ"ס. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> סוג של מתנ"ס. מרכז צעירים, מרכז גיל הרך. עד היום זה לא קיים. המדינה אולי קצת לא תאהב את זה כי היא צריכה לתת, להשקיע פה יותר כספים. אנחנו פה בשביל הדבר הזה כדי שכל התושבים יקבלו את מה שמגיע להם. לא יגידו אין, אי אפשר, אין מתקן. יש לנו 100 כיתות כמעט, יש מעבדות. אפשר לעשות - - - מהבוקר ועד הלילה. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> תספר לו על הקייטנות שהיו פה בקיץ. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> אתה יכול להציג את עצמך, מאיפה אתה מגיע, איפה למדת? אתה מדבר עברית נכונה. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> אני ניהלתי את המתנ"ס בערד 20 שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דודי שושטרי הוא לא בדואי. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> הוא תושב ערד. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> זה בסדר, לפעמים זה עוזר לי. אנחנו עושים את כל הפעילויות, מה שצריך, קייטנות של החופש. כל הדברים האלה שבעבר לא היו נותנים, לא היו עושים אותם. אנחנו מטפלים בהכול. מה שיאיר אמר, פתחנו במרס בשנה שעברה בית ספר יסודי נוסף במעמד נשיא המדינה. בית ספר עם היתר בניה. הכול פה אלה דברים של פעם. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> שום היתר בניה אין, רק בית הספר החדש עם היתרי בניה. בית הספר החדש על שם נשיא המדינה חיים הרצוג. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> הוא בתקן ושם אנחנו הולכים להרחיב ולהגדיל אותו עוד ועוד עד שימצאו מקום למבנה קבע. נעשה עוד הגדלה. אנחנו נמצאים במצוקה כמו שנאמר פה, על המקלטים, המרחבים המוגנים. לא יודע אם זה קשור לוועדה הזו או לא. חשוב שזה יישמע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קשור. לפני יומיים דיברנו על כך בדיוק בוועדה ביוזמה של חבר הכנסת אלהואשלה. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> נפתח בית ספר בהתחייבות של משרד החינוך ועיריית ערד, קיבלנו היתר בניה שתוך שנה אנחנו מסיימים ממ"דים. כשפינו את התושבים והמפונים מאזור ים המלח, אמרו ניקח משם את הממ"דים. מסתבר שהמדינה חילקה את זה לארבעה אנשים. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> לקחו אותם לקיבוץ מפלסים. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> לקחו אותם למקומות אחרים. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> העבירו אותם לעוטף. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> הסיפור של המיגון, אני רוצה לשים את זה כאן על השולחן, זה חשוב מאוד. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> אנחנו נשמח מאוד אם יהיה דיון כזה בוועדה. משרד החינוך התחייב ואין. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> על מה? << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> בבית הספר החדש הוא התחייב לשים מיגוניות. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> מיגוניות לבתי ספר. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> בלי זה לא קיבלו היתר בניה. הם הוציאו התחייבות לפיקוד העורף שעד הקיץ יהיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נקדם דיון בחינוך. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> כל אחד יעצום את העיניים ויחשוב אם עכשיו יש אזעקה ואין לו לאן ללכת. ילדים מגיל שלוש והלאה, לא לדבר על המורות, מורים, כולם. 3,000 תלמידים כשיש אזעקה פה לא יודעים מה לעשות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההנחיה היא לשכב על הרצפה. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> הכי מוגן שיש, ללכת למקומות מסוימים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דודי, אחת המגבלות המשמעותיות זו העברית, אתה יכול להתייחס לזה? << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> אתמול הייתה לנו ישיבה עם כל המנהלים לגבי גפ"ן, כל התוכניות. הפערים שלנו לפעמים הם לא רק בעברית. גם בשפה הערבית יש להם בעיה בגלל המרחקים. הילדים מגיעים לכיתה א', לאור מה שהם שעברו בגן. אלה דברים מאוד בסיסיים. כל הצרכים שאנחנו מעלים לשטח דרך תוכנית 360 של משרד החינוך, דרך גפ"ן. כל אלה כדי ליצור מצב שאנחנו מקבלים את הילדים כמה שיותר מוקדם. כל העניין של להגיע דרך המשפחתונים, לעשות סדר להורים. הורה ששולח את הילד בשעה 06:00 בגיל שלוש, מעלה אותו להסעה כדי להגיע לכאן בשעה 08:00 כי ההסעה עושה סיבוב, זה לא נתפס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אלה השעות, זה הזמן? << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> 06:00, 07:00 מתחילים. דיברנו על האלימות אתמול. פה אין אלימות בבית הספר. יש 2% שם. אמרתי איך הגעתם? אמרו לי אפילו זה בגלל שילד בגיל שלוש נמצא בהסעה עם ילד בגיל 12 ואלה הורים ומשפחות. למקום יש מורכבות ולכן כל העניין של המיגון, של המבנים הוא קריטי. יש פה בתי ספר 40 שנים. היום מתקן כזה, חדר כזה לפי התקן של משרד החינוך הוא עשר שנים, צריך להחליף. יש פה מבנים לפני 40 שנים שמתחזקים אותם. הדברים של המבנים זה דבר חשוב, העניין של המיגון. יש פה כוח אדם, אין בעיה של כוח אדם בלבד הדברים המקצועיים כמו שיש בכל מקום. הסיפור של המורים המקצועיים לאנגלית, עברית. זו כל קריית החינוך וזה הולך להיות המרכז. יאיר אמר, קיבלנו אחריות על החינוך, זה לא מדויק. פתאום לפני חצי שנה אומרים לי יגיעו מקופת חולים כללית, מקופת חולים לאומית, רוצים לשים מבנים בתוך המתחם. תראה מאיפה מביאים תשתיות. עיריית ערד לקחה לא רק את החינוך, זה גם הרווחה בדרך שמדברים איתנו. זה פיילוט ראשון שעיר יהודית לוקחת אחריות על עיר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מרחב כפרי, בדואים. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> מרחב כפי בתוך תחום האחריות שלה בתחום השיפוט שלה. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> אני מבקש להגיד, חלילה לא בשביל לתקוף. כשהייתי מנכ"ל רשות הבדואים בנינו בית ספר בכפר ח'שם זנה. כפר ח'שם זנה ישב בתחום שיפוט של בני שמעון. מועצת בני שמעון, ועדה מקומית בני שמעון לא רצתה להוציא להם היתר בניה, לא רצו להתעסק עם זה. עד ששכנענו את ראש המועצה והוא הסכים להוציא לנו היתר בניה. בתוך 40 ימים היה היתר בניה לבית הספר כשהמהנדסת אמרה שזה לפחות ארבעה חודשים. גם פה עיריית ערד בעבר לא הסכימה להוציא היתרי בניה בבית הספר באל פורעה. אני הייתי מנכ"ל רשות הבדואים, היינו צריכים להקים בית ספר. אמרו אנחנו לא מתעסקים, לא נקים פה. יותר גרוע מזה, כשנבחרתי וקידמנו להם את היתר הבנייה פה וגם את ההחלטה של שר החינוך לתקצב את בית הספר הזה, כל האופוזיציה הצביעה נגד. נגד היתר הבנייה, גם נגד התקציב שיעבור לילדי אל פורעה. מה אכפת לכם? העירייה משמשת צינור, יש אגף שלם. אף עובד עירייה לא עוסק בזה חוץ מהם. התנגדו לזה. דיבורים לחוד ומעשים לחוד. חובה על כל אדם לתת סיוע לכל שכן, לא חשוב מאיזו דת – יהודי, ערבי, נוצרי. כל אחד שיכול לעזור לשכן תעזור לו. בשבוע שעבר תושב ערד בתעודת זהות, הכתובת שלו בערד, ממשפחת גבוע, עבר מבחנים של משרד הבריאות וקיבל הסמכה כרופא. הוא גדל פה בכפר ואבא שלו, מי שמכיר, אבו סעיד גבוע, לא אדם משכיל. יש לו בן אחד רופא ובן שני בשנה שלישית ללימודי רפואה. הם למדו פה בבית הספר. אם אנחנו נדאג שהם ילמדו כמו שצריך יהיו מהם משכילים רבים, אקדמאים, רופאים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו אחת הדוגמאות היחידות שהיא אחריות על מרחב כפרי. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> ליחידה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוודאי השילוב הזה הוא פנטסטי, מרגש ויפה, וכמו שאמרת, שובר כמה סטריאוטיפים, מיתוסים. הייתי בבאר שבע, בעיר הגדולה, מגדל גבוה וחדש של הכללית ועברתי פרוצדורה. חוץ מהקבלה שדיברה איתי גברת ששפת אימה עברית, האחיות, הרופא, החותך, התופר. אביו, לא שאלתי מאיפה מה, מן הסתם בין היתר מהסביבה. זה דבר מדהים, נכון, חשוב, מרגש. זה רק מחזק. זה סוג של מתאבן רגשי למה שאנחנו עושים פה היום. לדעת מהו המקום הזה הנפלא. פנינה קהילתית, חינוכית, אנושית. אני אבקש מחבר הכנסת אלהואשלה שיש לו משימות חשובות ברמה הלאומית בנושא אלימות והביטחון האישי בחברה הערבית לנסוע צפונה. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ארצה להודות לכולם על הסיור הזה ועל הנכונות לעקוב ולפקח אחרי פעולות והחלטות הממשלה. אני רוצה להודות לראש העיר ערד, חברי יאיר מעיין על האירוח וכמובן על העמידה האיתנה, לצד כל תושביו, תושבי ערד, גם תושבי אל פורעה. אדוני היושב-ראש, היו לנו דיונים רבים על מחירי הפוספטים וגם על הנושא של אל פורעה וזעורה וכל התושבים הבדואים מזרחית לכסיפה. הבדואים חיו מאז קום המדינה ביחסים טובים עם היהודים, יחסים מצוינים. כל האנשים שיושבים כאן בחדר הזה הם בשותפות עם החברה היהודית, עם האוכלוסייה היהודית. הם אנשים במשרדים הממשלתיים וחשוב לנו לשמר את זה גם בעתיד. יש לאחרונה וחבל, כמה חברי כנסת ושרים שמגיעים לכאן ומנסים ליצור אווירה חדשה, אווירה של עוינות. אנחנו לא בקו הזה בכלל. אנחנו במקום אחר של שותפות אזרחית בכלל אזרחי המדינה. אנחנו חושבים ובטוחים שהנגב הוא מקום של כלל אזרחי המדינה, יהודים וערבים, זה הנושא שרציתי להתייחס אליו בהתחלה. לגבי אל פורעה, כמו שאמרנו בתחילת הסיור, זה כפר שיש לתושביו תביעת בעלות והיסטוריה. אמנם הוועדה מפקחת על ההחלטות ולא מיישמת מדיניות או קובעת מדיניות, יש פה שני כפרים שאנחנו רוצים שהממשלה תלך צעד אחד קדימה ותכיר בהם. אנחנו לא מעוניינים שיהיה בשדה בריר מכרה פוספטים, לא של ערד ולא קרוב לכפרים הבדואים, מכיוון שיש תסקירים קודמים. אתה אמרת שאין תסקירים. יש תסקירים. יכול להיות שלא הושלמו. גם אם יהיה תסקיר חשובה לנו בריאות הציבור והמאבק המשותף. דיברת על חברי זכרונו לברכה סעיד אלחרומי. הוא הוביל ביחד עם האנשים בערד ומנהיגות ערד, מאבק משותף. בטח זוכרים את זה, בימים של השר ליצמן כשהיה שר הבריאות. חשוב לנו שנמשיך ביחד עם כל המפלגות. גם אופוזיציה, קואליציה, גם עיריית ערד. נוביל מהלך לבלימת מכרה הפוספטים וכך נצליח לשמור על שני הכפרים וגם על הבריאות של כל הנגב המזרחי. וכמובן כמו שדיבר הבחור בסוף על הנוף המדברי כאן – צריך לשמור עליו, זה האינטרס של כולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בהצלחה במשימה. << דובר >> מוחמד אבו עייאדה: << דובר >> שלום לכולם. אני מוחמד אבו עייאדה, מנהל בית ספר אל פורעה ב'. אחד מבתי הספר שנותנים שירות בקריה כאן לתלמידי הכפר. בית הספר מוגדר כבית ספר יסודי א'-ו', מונה כ-538 תלמידים. יש פה 46 מורים ומורות. תלמידים, כמעט 97% מהם מוסעים ובהסעות משותפות עם שאר בתי הספר. הנושא שדיברתי על הבן של אבו סעיד זה הבוגר של בית הספר הזה. אנחנו גאים בזה שהוא תלמיד שלנו. יש עוד ארבעה בוגרים רופאים. מערכת החינוך כאן פועלת לפי סטנדרטים ולפי הנהלים של משרד החינוך. הנושא של השירותים מאל קסום בעבר היו בעייתיים יחסית ועברנו בגלל זה לעיריית ערד ביוזמת השר ומעיין. אנחנו היום בתחילתו של התהליך, זו שנה שנייה שאנחנו בתהליך. אנחנו מקווים לשירותים יותר ויותר. כפי שאתם רואים מבני בית הספר הם מבני קרוון. איך שאמר דודי, אורח חיים של קרוון הוא בין 10-6 שנים. בית הספר הזה יחסית חדש, מ-2005, נקרא כיום חדש. אנחנו מתמודדים עם בעיות רבות של החזקה למבנים וגם לרשת החשמל וכל הפיתוח בכלל. אין לי מה להוסיף על מה שאמר דודי. התלמידים כאן מייצגים את החברה בגאווה ומשתתפים בכל מיני תחרויות ברמת המדינה. ב-4 בפברואר יש לנו תלמידים שהולכים להציג את בית הספר בבנייני האומה בירושלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יישר כוח. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> באיזו שפה הלימודים פה? << דובר >> מוחמד אבו עייאדה: << דובר >> לומדים בעיקר בשפה הערבית, שפה שנייה עברית ושפה שלישית אנגלית. בשפה העברית אנחנו מכניסים תוכניות מהגפ"ן. התקציב ממשרד החינוך על מנת להגביר ולדבר בפער של השפה כי התלמידים חשופים לעברית רק בבית הספר. בבית הם לא רואים טלוויזיה כמו של פעם, ערוץ אחד וערוץ שניים. היום הם רואים כל מיני ערוצים רק בערבית ולא רואים בעברית בכלל ולא שומעים. אנחנו מכניסים תוכניות בתוך בית הספר על מנת לקדם את השפה ומי שמעביר את התוכניות הם דוברי עברית, שפת אימם. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> למה הם לא רואים את ערוץ אחד וערוץ שניים? << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> רק ערוץ 14 רואים פה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ראש העיר, אני מציע שנחזור לנושא שלשמו התכנסנו ואולי נמפה את הנושאים השונים. החברה סיון העלתה נושא, מדיניות הפוספטים. אחר כך יש שאלה של סדר הנכון של קבלת ההחלטות. כל ההליך הזה, סוגיות ההתיישבות. אני לא יודע מה מוקדם ומאוחר. מי שיש לו פנטזיות על מכרה בשדה בריר צריך להבין שאולי בעבר במאה ה-18 אפשר היה לחשוב שמזיזים את הילידים ימינה, שמאלה כדי שמישהו בבלגיה יוכל לעשות - - זה לא יקרה. יש עניין מרכזי למי שיוזם את הפנטזיה על מכרה, שקודם יתעסק בפתרון שאלת היישובים שיש כאן. זה אירוע גדול. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> להמשיך את הדברים שאמרנו בחוץ. אמרת שהוועדה עוסקת בתהליכים. אני בעניין הזה הגשתי תלונה. פניתי לראש אגף חקירות במשטרה והיועצת המשפטית לממשלה שיפתחו בחקירה פלילית על הפרת אמונים של עובדי מדינה בכירים ביותר שבאופן מודע ומכוון העבירו החלטת ממשלה במחטף. המחטף הזה התנהל ביום חמישי בחצות הלילה כולל מוצאי שבת בחצות הלילה, כולל יום שישי. דקות לפני כניסת שבת פתאום מזכיר הממשלה מדבר שגם הוא שומר שבת. הדבר הכי בוער שהיה באותו סוף שבוע, יותר מהגרעין האיראני היה להעביר את החלטת שדה בריר ביום ראשון, בשיא הבהילות. שם הפעילו מערך של הונאה מכוון. הסתירו מהממשלה את המלצות משרד הבריאות שקובעות באופן חד משמעי שהדבר הזה מסכן חיי אדם. הסתירו את זה מהממשלה. לא רק שהסתירו, מנעו מנציג משרד הבריאות לדבר בממשלה ולא לחינם שר הבריאות יום אחרי החלטת הממשלה שלח מכתב. מה שאני אומר עכשיו הוא כתב, שהוא מתנגד להחלטה שמנעו מהנציג שלו לדבר וזה יתקבל במחטף. ב', נושא איכות הסביבה, הגנת הסביבה. לא ניתן לעשות תסקיר השפעה על סביבה. כשאתה עושה תסקיר השפעה על סביבה הוא צריך להיות לאזור שבו אתה רוצה לעשות את הפעולה. כשאתה עושה את הבדיקה אתה בודק את זה מאוכלוסייה. ממי אתה בודק את זה? התושבים גרים פה. אתה צריך לבדוק את זה עם התושבים הקיימים, הם לא התכוונו לזה. הם התכוונו לעשות בדיקות לכיוון ערד, לכיוון כסיפה. היישוב אל פורעה, עוד לא נקבע איפה הוא, איך אתה יכול לעשות עליו השפעה על הסביבה? הוא עוד לא קיים בסביבה. לא לחינם הם משבשים ומעכבים בכוונה את הקמת יישוב אל פורעה כבר 20 שנים. זה כשלעצמו הוועדה חייבת להתייחס לזה. אני דרשתי מהמדינה, תקדמו את היישוב הזה, למה אתם לא מקדמים אותו? תקדמו את התכנון שלו. רשות הבדואים לא מקדמת אותו. קיבלו הנחיה ממנהל התכנון לא לקדם את אל פורעה. שר החינוך ביקש מאיתנו ותקצב לנו לתכנן להם בית ספר קבע. בית ספר קבע בתחום שיפוט ערד. אני יכול לעשות פה תב"ע ולהקים להם בית ספר קבע. רשות הבדואים אומרת לי לא, מה פתאום. עד שלא יחליטו איפה המחיה לא נדע איפה היישוב. אם לא יודעים איפה היישוב, איפה תעשה לו את בית הספר? לוקחים פה כפר שלם 15,000 תושבים בני ערובה. להקים יישוב זה 20 שנים. הבדואים ב-20 שנים מכפילים את עצמם. אם הם היו 500-200 משפחות, בעוד 20 שנים יכולים להיות 5,000 משפחות, אלה 30,000 אנשים. אף אחד לא יודע להעביר אותם ולפנות, אין דבר כזה. זה כמעט 80%, 70% הסדרה במקום. אם זו הסדרה במקום, על מה מדברים על מכרה, איפה יהיה מכרה? הונו את הממשלה במכוון. מספר שבועות לפני ישיבת הממשלה הייתה ישיבה בוועדה המחוזית שאני חבר בה. ליתר ביטחון ודיוק ויכול להיות שבאותו זמן לא הייתי חבר, זה היה בזמן שאישרו לנו את המינוי. העלו לאישור הוועדה המחוזית את התוכניות מתאר של מישור רותם, להאריך להם את השימוש בתקופה נוספת וציינו לוועדה שמפעלי רותם קיבלו זיכיון לעוד 20 שנים ויש שם עתודות למיליוני טונות, צריך לאשר להם את הבריכה וההרחבה. את המידע הזה הציג לוועדה מחוזית נציג משרד האנרגיה, אותו נציג משרד האנרגיה שבא לממשלה ואמר לממשלה אין עתודות לרותם, אם לא תאשרו את זה עכשיו ייסגרו מפעלי רותם. הסיפור של מפעלי ים המלח זה המעסיק הכי גדול בנגב והכי איכותי בנגב מבחינת רמת שכר. כל מי שעובד שם, רמות השכר אולי כפולות מהשכר הממוצע במשק. אלפי משפחות שעובדות שם ישירות ועוד עשרות אלפים שעובדים כקבלני משנה. אלפי בדואים עובדים במפעלי ים המלח ובמפעלי רותם. אין ספק שזה יהיה אסון גדול לנגב המזרחי אם מפעלי רותם ייסגרו. זה איום סרק שכל פעם מעלים אותו. סליחה שאני אומר, ב-2002 הייתי מנכ"ל משרד האנרגיה. אמרו לנו שדה בריר, אם לא תקדמו אותו, בעוד שנתיים יסתיימו לנו העתודות. בזמנו הם אמרו ארבע, חמש שנים. עברו מאז כמעט 25 שנים. אין אף גורם בממשלה שאומר מה העתודות. אם אותו נציג הציג לוועדה המחוזית שיש שם עתודות של מיליוני טונות, איך אתה מציג לממשלה שבוע, שבועיים אחרי, מידע הפוך בדיוק? על זה אני הגשתי את התלונה. גם על זה, גם על משרד הבריאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הדיון הוא על הפוספטים נטו, זה המינרל הרלוונטי? << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> כן. אתם ועדת ביקורת, אדוני מנהל אגף החקירות במשטרה, איפה עומדת חקירת המשטרה, מה קורה פה? תלונה חמורה מאוד בהרבה מכל מיני טרלולים שחוקרים אותם כל הזמן בתקשורת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למבקר עצמו העברת? << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> גם למבקר העברנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זקס, בקצרה. << דובר >> יעקוב זקס: << דובר >> אני אשתדל, השמטתי כמה דברים ממה שהתכוונתי להגיד. שדה בריר זה המאפיין המודרני של נס פח השמן. יעקוב זקס תושב ערד. אני במאבק הזה מ-1982 יחד עם בייגה. נס פח השמן קורה כאן. ב-1978 חברת הפוספטים הממשלתי דאז הצהירה שרזרבת הפוספטים עומדת לרשותה לעשר שנים. תעשו חשבון כמה זמן עבר מאז ועוד יש. זה קשור בהחלט לדברים האחרונים של ראש העיר. נקודה שניה, מחומרים שאני אוסף מכל העולם, מחקרים מדעיים, כתבות עיתונאיות, כתבה משבוע שעבר נמסרה ליושב-ראש הוועדה, זו בריאות העובדים. במהלך המאבק הוצג מתווה שקרי לציבור ולממשלה שאין תחלואה עודפת. בדיקה, תחקיר שנעשה, לא מצא שום תימוכין לקביעה הזו של הרופאה תעסוקתית במשרד הכלכלה. התברר שזה היה בנוי על שום דבר. עוד נושא שבהחלט אולי לבדיקת המשטרה. הסיבה היחידה שבמדינת ישראל כורים פוספטים, שהחברה הכורה רותם אמפרט כיל, משנים את השם כל יומיים, היא שמקבלים את הפוספטים בחינם. הרכוש שלנו נמסר להם בחינם. הם הצליחו גם לתעתע בוועדה של אהוד ששינסקי ולגרום לכך שהתמלוגים שהם משלמים הם אפסיים. עוד נושא לביקורת המדינה. נושא נוסף לביקורת המדינה – עצם קיום הדיונים כאן, בראשית המאבק 2005, חבר הנהלת כיל רותם דאז אמר לי, אין לכם מה לדאוג בערד, עשר שנים אנחנו לא נכרה כאן, 2005. הסיבה שאנחנו צריכים את ההחלטה החיובית היא, שמניה של חברת פוספטים נקבעת לפי ערך העתודות שברשותה. המאבק שלהם כאן הוא להעלאת ערך המניה. אני לא רוצה שחיי הנכדים שלי בערד יסוכנו על ערך המניה והבונוסים של המנהלים ושל עידן עופר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בזיכיון שיש עכשיו על הכרייה, תחדד לי, מתי הוא מסתיים? << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> ב-2045. << דובר >> יעקוב זקס: << דובר >> מדובר על 2045. << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> לא כולל את שדה בריר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא כולל את שדה בריר. << דובר >> יעקוב זקס: << דובר >> אין כאן זיכיון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם בטעות יהיה פה צו לכריה, זה לא בהכרח שייך למי שהיום כורה. << דובר >> יעקוב זקס: << דובר >> בדיוק הנקודה הזו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני עוד רוצה להזכיר שבדיון אחר שעשינו לגבי ים המלח, משרד האוצר מוביל מהלך של פתיחה דרמתית של תחילת גביה כמו שצריך, מה שלא קיים פה. השאלה מתי הצומת שזה נפתח? << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> הייתה הזדמנות. << דובר >> יעקוב זקס: << דובר >> אלון, אני הגעתי לנקודה הזו בדברים שלי. הזכות, לא זיכיון. הזכות שהם טוענים לה, היא בגלל סעיף בנקודת המכרות המנדטורית. אין חוק מכרות ישראלי, יש פקודה מנדטורית שלפיה הם קיבלו היתר חיפוש ומציאה והם שילמו בעד כל השטח 11,000 שקלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא ביקשתי את הפרטים. אני רוצה לדעת מתי זה נפתח ונסגר? << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> בינואר 2025 הם קיבלו זיכיון חדש ל-20 שנים נוספות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ולא היה שם שינוי ברמת הגביה, תמלוגים? << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> ממש לא. הייתה הזדמנות לעשות את זה ולא עשו את זה. << דובר >> גילי סופר: << דובר >> ללא תמורה. היה דיון בנושא הזה בוועדה אדוני, בינואר בתחילת שנה שעברה ודובר על דיון המשך בסוגיה הספציפית הזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני פה כדי לנסות להבין, כי פעלו נכון בים המלח. << דובר >> יעקוב זקס: << דובר >> כבוד היושב-ראש עוד נקודה אחת, עניין התסקירים. בעולם קיים דבר שנקרא תסקיר השפעה בריאותי שהוא כולל בהרבה יותר כשבריאות מוגדרת לא כהיעדר מחלה אלא המכלול, כולל חברה והכול, שבתוך תסקיר ההשפעה הבריאותית התסקיר הסביבתי הוא פינה קטנה. מדינת ישראל מסרבת למרות מחקרים ועבודות שנעשו בישראל על העניין של תסקיר השפעה בריאותית. מדינת ישראל מסרבת לחוקק את זה ואני מניח שיש מי שחוסם את הפניה לשם. תודה רבה. << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> סיון, נעים מאוד, תושבת ערד. בהקשר של התסקיר אמרת שיבוצע תסקיר ומשם נתקדם. המשרד להגנת הסביבה והצוות שמייעץ למשרד, כבר ניסח הנחיות לתסקיר החדש, אחרי שבוצע תסקיר וכבר יש אישור של הממשלה לתמ"א 14 ב' ששדה בריר וזוהר דרום כלולים בתוכה. בוצעו תסקירים, עכשיו מבצעים שוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו ההחלטה מספטמבר. << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> בספטמבר קבעו שיבצעו תסקיר, שהמועצה הארצית תורה לביצוע תסקיר. אחד הדברים הכי חמורים בדומה למה ששרית אמרה על משרד הבריאות ועל המעורבות של משרדי הממשלה האחרים גם בהקשר הזה, יש חוק שמשרד להגנת הסביבה הוא זה שמנסח את התסקיר. אנחנו מגלים שהמשרד שולח את הנוסח למשרדים האחרים למשרד האנרגיה, למשרד הפנים, לכל מי שנוגע בדבר ומקבלים הערות. יותר חמור מזה שמקבלים הערות ממשרד אנרגיה שמה בינו לבין איכות סביבה? יותר חמור מזה וזה משיחות אישיות עם אנשים, אנחנו מבינים שגם מי שמוביל את צוות התכנון שהוא אדם שמעורב עם כיל כבר עשרות שנים, הוא בעצמו, יש לו אפשרות להעיר על הנוסח של התסקיר. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> של ההנחיות. << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> של ההנחיות לתסקיר. כשאתה מבקש מאיתנו לסמוך על התסקיר שייחתם, אנחנו אומרים יש - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא אמרתי לסמוך. אמרתי שהצומת הבאה כשיהיה משהו. בואו נחכה, נראה. << דובר >> יעקוב זקס: << דובר >> תהליך מלוכלך. << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> אנחנו לא יכולים לסמוך על התהליך כשאנחנו יודעים שהוא נגוע לכל אורכו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להגיד מילה בעניין הזה. אני כן בונה על ההבטחה של מבקר המדינה שהוא נכנס לבדיקה. הוא עשה סקר ראשוני. מאוד חשוב שכמו שראש העיר עשה, העביר את החששות שלו הבוטים, הבהירים, מה שהוא העלה. גם אתם, לגבי תהליך הבחינה הסביבתי והבריאותי כולל ההיררכיה בינם, כולל מה מקובל בעולם, אלה דברים שנכנסים אליהם. זה בדיוק נוגע בשורש הפעולה שלהם, כולל ההפרעה או ההחפפה, הבהלה של משרד א' אל מול משרד ב'. חשוב שבאופן כתוב, מסודר, יגיע למי שצריך להגיע במשרד מבקר המדינה. << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> בנוגע לעניין של המדיניות. אני לא יודעת כמה אתם כוועדה או משרד המבקר יכול לרדת לשורש העניין. ההליך לא הגיוני ולא תקין. אם היום לכיל, הם קיבלו זיכיון ל-20 שנים נוספות, הם יכולים לעבוד, הוכיחו הוכחה כלכלית למפקח על המכרות שהם יכולים לעבוד 20 שנים נוספות עם הפוספט הביטומני. אני לא ארד לפרטים האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איפה זה? << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> במכרות הקיימים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איפה? << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> אורון, צין, רותם וחתרורים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בכמה מקומות. << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> שיש מספיק עתודות ל-20 שנים נוספות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה הפרדוקס הבסיסי שאתם מעלים פה. אם יש לכם, מה אתם רוצים משדה בריר. << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> המדיניות הנוכחית תמ"א 14 ב' שאושרה בממשלה ב-2018, קובעת ששדה בריר וזוהר דרום הם האתרים היחידים לכריה עד שנת 2045. אי אפשר, הדברים האלה לא עובדים ביחד, שתי ההחלטות האלה לא עובדות ביחד. זו הסיבה שאנחנו כתושבי ערד ויחד עם תושבי אל פורעה אומרים, תורידו ותגנזו את שדה בריר וזוהר דרום, זה לא יקרה, אי אפשר להקים מכרות פוספטים מסוכנים, מזהמים, במרכז של רצועה אנושית. אי אפשר, זה לא יקרה. כיל מוכיחים כדאיות כלכלית עד 2045. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הטענה היא כזו. או שיש או שאין. אם אתם טוענים וקיבלתם זיכיון, הטיעון הזה צריך לבסס. את אומרת את השמות והמספרים ואני לא מספיק לרשום. זה לא צריך להיות כך. << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> נעביר הכול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם יודעים להעביר עמוד אחד. לא צריך יותר מ-100 מילים שמבהירות מה הפרדוקס, הבעיה. במקרה הטוב הם עבדו על הוועדה, על התמ"א, הוא אמר שב-2018 החליטה שיש. << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> הם עבדו על כולם לאורך כל הדרך. << דובר >> יעקוב זקס: << דובר >> פינוקיו תשקר לי. << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה לכם. << דובר >> יצחק גורדון: << דובר >> יצחק גורדון, חבר מועצה, יושב-ראש ועדת כספים בערד. לא התייחסת לזה שמשרד האנרגיה הוא זה שמממן את התסקיר. מי שמזמין מקבל ומשרד האנרגיה לא דואג לאיכות הסביבה, זה לא התחום שלו. כדאי לבדוק את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה די מקובל שמי שיוזם הוא משלם. << דובר >> יצחק גורדון: << דובר >> לא משרד איכות סביבה? אמור להיות המשרד איכות סביבה. << דובר >> יעקוב זקס: << דובר >> יש פה החלטה מיוחדת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מישהו אחר צריך לפקח שהוא עושה עבודה נכונה. אם בעל המאה הוא גם בעל הדעה המקצועית, פה מתחילה בעיה רצינית. << דובר >> יצחק גורדון: << דובר >> הוא מזמין ומקבל את מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היה עדיף שגורם חיצוני ניטרלי, מדינתי, יממן ויבצע. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> כל הנחלים זורמים לאותו משרד תכנון. << דובר >> יעקוב זקס: << דובר >> אלון, יש החלטה בעקבות דיונים. הייתה בעבר ועדה משותפת, בריאות סביבה. בעקבות הדיונים שלה הוחלט שתסקיר של שדה בריר יעשה על ידי המדינה ולא על ידי היזם. החוק אומר שהיזם הוא שצריך להגיש את התסקיר על פי ההנחיות והביקורת של המשרד להגנת הסביבה. כאן, עקב תסקיר קודם שהוכח כלא מדויק, נקבע שהתסקיר יוכן על ידי המדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נקבע על ידי הוועדה. הוועדה לא מחליטה. היא יכולה להמליץ או משהו כזה. << דובר >> יעקוב זקס: << דובר >> התקבלה החלטה. << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> בפועל זה מה שקורה. משרד האנרגיה הוא זה שמממן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בניגוד להחלטה? << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> לא, בהתאם להחלטה. הוא זה שמבצע. מה הבעיה? שמשרד האנרגיה הולך יד ביד עם היזם. זה אותו אינטרס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חוזר לספטמבר. בספטמבר המשרד להגנת הסביבה התבקש לבצע הצעה, הנחיות לתסקיר, נכון? << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> נכון. << דובר >> גילי סופר: << דובר >> אנחנו דנים בוועדת ביקורת שאמורה להסתכל אחורה והעיסוק הוא קדימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה לוקח יותר מדי סוגרים. לא מה. << דובר >> גילי סופר: << דובר >> ההחלטה בספטמבר, החלטת מליאת הממשלה הייתה להמשיך בתהליך. נאמר שם בדברי ההסבר שכמובן בהמשך התהליך יש תסקיר, צריך לומר עוד תסקיר, אני מבקש לעמוד על הפגם היסודי בתהליך בהסתכלות רטרוספקטיבית. הפגם היסודי כשנערכה תמ"א, נערך תסקיר לתמ"א. התמ"א אושרה על ידי המועצה הארצית ואחרי זה בכמה פורומים של הממשלה. היא המדיניות העכשווית הקיימת. זה לא שאין מדיניות וב-2022 כמדומני, כשכמעט וניתן האישור הסופי, ניתן הבלם. זה היה תלוי על בלימה. הייתה החלטה מחודשת שלפני שיקודם בריר ייערך דיון לגבי מדיניות הפוספטים וההחלטה בספטמבר הייתה שמתקדמים בלי לערוך את הדיון האסטרטגי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו החלטה גם שלה. הממשלה יכולה לקבוע והיא יכולה לשנות. זו לא הבעיה העיקרית. << דובר >> גילי סופר: << דובר >> שורש העניין לעניות דעתי, התסקיר שקיים הוא לא רק שרותם ערכה, הוא התבסס על נתונים שהחברה סיפקה שהתגלו והתבררו, נהוג לומר שגויים, שקריים, מפוברקים. אורי קוטר הזכיר לי בדרך שמופיע שם שהרוח שם תמיד מערד והלאה. ליצמן יחד עם גבאי שר הבריאות עלו על זה. הנחו את הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה לערוך תסקיר מאפס לפני שהתמ"א מאושרת. פקידי המשרד להגנת הסביבה לקחו את ההנחיה הזו, שמו אותה בצד, חיכו שהשר יתחלף וחזרו למסלול שהם הולכים בו. המתודה הזו שבה כל פעם - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לעצור כדי לבדוק נקודה אחת. תקינות קבלת התמ"א. התמ"א אושרה, נכון? פורמלית. יש תמ"א שמאפשרת על בסיס תסקיר שהוכן באופן לא ראוי. השאלה אם אתם יודעים אם הייתה התמודדות, עתירה לבית משפט או משהו כזה, על אי תקינות קבלת ההחלטה. אני שואל, אני לא יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עיריית ערד הגישה עתירה. << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> זה לא היה על התהליך, זה היה על אישור התמ"א. << דובר >> גילי סופר: << דובר >> הייתה עתירה נגד אישור התמ"א. << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> על אישור התמ"א הכוללת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה הסיבות להתנגדות? << דובר >> סיון כהן אביטן: << דובר >> שלא נבדק העניין הבריאותי. השופטים אמרו, העניין הבריאותי ייבחן תחת תסקיר השפעה על הסביבה. מינהל התכנון יצר את המסמך של מסמך זילבר של חמישה סעיפים מכווצים שאמורים לבדוק את העניין הבריאותי, הסעיפים קטנטנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה מה שעכשיו אמור להיות. אם אני מצליח להבין, חייבים לפשט את זה, יש תמ"א שמבוססת על תסקיר שלא מקובל. עד כדי כך לא מקובל שהממשלה קיבלה את זה שהוא לא מקובל. היא אומרת, האשרור של התמ"א מותנה בקבלת תסקיר חדש. שם אנחנו נמצאים. כל מה שאני רוצה לומר ואמרתי שם, זה לא שהמצב טוב, הוא לא טוב, אחרת לא היינו פה. יש לנו דברים רבים לעשות בחיים. יש לנו הזדמנות להיות על ערש קביעת הנחיות לתסקיר הסביבתי שיש לו השפעות בריאותיות. לראות את התסקיר עצמו ולהיות שותפים. זה רק ערוץ אחד. מה שאנחנו לומדים ומחדדים לעצמנו בביקור הזה, שלכל האירוע הזה יש לפחות שני ערוצים. אחד, ערוץ המדיניות, מה שאת קראת המדיניות, למה צריך את זה, למה לא משלמים על זה תמלוגים, אולי לא יהיה כדאי כלכלית? למה פה כשהסברנו באותות ומופתים, עד כדי כך שקיבלנו את הזיכיון, אני מתרגם את עצמי כדי לזכור מה אני צריך להגיד, אמרנו שמקומות אחרים יש עתודות מינרלים לשנים ארוכות, אז מה רוצים משדה בריר? אולי יש להם הסבר. זה ערוץ נוסף. הערוץ השלישי המקביל, לא מותנה. כל אחד בפני עצמו אמור להיות בלם. שאלת בני האדם שחיים, האינדיאנים החרדים, האינדיאנים הלא חרדים, דוברי העברית ודוברי הספרדית וכולי והתחושה הזו שזה סוג של פיונים שאנחנו משחקים. זה דבר שאני לא רואה בו תקדים. מכירים נימדי, אף אחד לא אוהב אירועים. עכשיו אנחנו צריכים לפנות את בז"ן. במקום כזה או אחר צריך לשים את התזקיקים, להבדיל מתחת לאדמה ומבוקר ועוד. פה מדובר על משהו אחר לגמרי ועל אנשים שחיים על המכרה. לי זה מזכיר את סרטי ההוליווד שמגיעים ורוצים לנפנף את מי שנמצא. אתם יודעים, זה ברור. << דובר >> יעקוב זקס: << דובר >> אלון. עוד שביב נקודה. קיום הדיונים כאן בוועדות התכנון בכל אלה, עולים הון עתק לחברה הישראלית במזומן וכל זה כמו שאמרתי, לערך המניה. גם הישיבה הזו, אני לא יודע כמה עולה לעשות את הישיבה הזו כאן. הישיבה הזו, הדיונים בוועדות המחוזיות, במועצה הארצית זה הון עתק שהולך על כלום כי המכרה לא יהיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. מכל הנימוקים שיש, כל אחד בוכה על מה שהוא עובד, הערוץ שלו. תפקיד המפעל החברה, למקסם. צריך לעשות את זה לפי החוק, על פי הנהלים, תוך התחשבות וכולי. מותר לה לרצות. כל אחד מאיתנו - - - << דובר >> יעקוב זקס: << דובר >> אנחנו נשלם, לא הם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה נכון. אנחנו משלמים גם דברים אחרי שאתה כן רוצה. << דובר >> גילי סופר: << דובר >> ביקשת לפשט. בכל הליך תכנון יש תוכנית מתאר ותוכנית מפורטת. לא יעלה על הדעת שימצאו בשלב התכנון המתארי כל כך הרבה פגמים והתשובה היא – אנחנו נבדוק את זה בשלב של התוכנית המפורטת. זה בדיוק מה שהם עושים. הניסיון מלמד, למרות שפה אני מאמין שהשטח לא ייתן לדבר הזה לקרות, הניסיון מלמד שאם זה עבר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. בבקשה. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> שמי יצחק גולדקנופ, חבר הכנסת. היינו קשורים לנושא הזה גם בעבר כשהיינו במשרד השיכון. גם אז ניסו כמה פעמים להעלות את הנושא על סדר היום. אנחנו אמרנו קיצור חלמיש יחד עם הסביבה כאן, לא נתנו לדברים האלה לעלות על סדר היום והדבר היה מובן. מה שבמדינת ישראל שונה, יודעים יותר טוב לעסוק על נושאים שקורים, ההיסטוריה היסטריה. יש היסטוריה. בהיסטריה אנחנו נוהגים יותר מהר לדון. כשקורה סיפור של שני תינוקות שמתו במעון יום אחד, על זה תדון כל המדינה כי יש היסטריה. פה מדברים על אלפי בני אדם שעלולים להיקשר ולהיות מסורטנים והדברים צריכים להיאמר בפירוש. זה לא עולה על הדעת איך יושבת ממשלה ודנה על הנושא הזה לפני שהם שקלו את העניינים האלה וכל המידות האפשריות איך לעלות את הנושא על סדר היום. לא צריך לברוח מזה, לא לברוח אל זה. זה מנוגד לכל היגיון נורמלי, איך כאן זה קרה, דברים שמנעו אותם עשרות שנים. זה לא כל כך מעניין אם יש להם או אין להם. אני יודע שכשרוצים לבטל את החלב במדינת ישראל, ברגע אחד מבטלים את החלב, סוגרים את הרפתות ומביאים מחוץ לארץ חלב. זה עולה יותר זול, זה יעלה יותר יקר. לא חשוב, זה מה שהחליטו. לא מדובר בחיי אדם, מדובר על פרנסה של בני אדם. עכשיו מתחילים לחשוב אם אפשר לסגור את הרפתות שלא יהיה חלב במדינת ישראל ושזה יהרוס פרנסה. איך אמרת במפעלי ים המלח שמרוויחים? עשרות אלפי אנשים שעומדים במקום. זה נושא מוגזם. אמנם דברים יפים שמענו היום, היה שווה להגיע לכאן, לשמוע את ההתפתחות של החינוך ושל המסגרת כאן של הלימודים, של ההתקדמויות וכל הבגרויות והדברים האלה. זה צריך להיות דבר ראשון במעלה. בכל מקום בכל דלת, במקום של הישיבה הזו וגם הישיבות הקודמות צריכים לצלצל עם הפעמונים האלה בכל מקום ולהגיד רבותיי, אתם נוגעים בחיי אדם, דיני נפשות. בזמן התלמוד, בזמן בית המקדש, דיני נפשות. היה אסור, היו צריכים 71 סנהדרין לעשות. לא הספיק - - - אנשים לעשות. פה הביאו את זה בכתב של ערב שבת, מוצאי שבת - - -. אנחנו היינו שם היום. אני רואה שהציבור מקדיש זמן רב, זה כואב לציבור שנמצא כאן. הצעקה הזו חייבת להישמע בכל מקום ובכל פינה ולא לתת לנושא הזה לרדת מסדר היום עד שאנחנו נהיה בטוחים כולל ועדת ביקורת המדינה ומבקר המדינה, שהדבר הזה לא יעלה יותר על השולחן, על אף שולחן. מדובר פה בחיי אדם. << דובר >> יעקוב זקס: << דובר >> על זה נאמר מילים כדורבנות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קיצור חלמיש. << דובר >> מוטי בבצ'יק: << דובר >> אני מוטי בבצי'ק, עוזר של חבר הכנסת גולדקנופ. הייתי לפני כן עוזר של חבר הכנסת ליצמן, שר הבריאות. מ-2009 אנחנו היינו במשרד הבריאות. ליצמן אמר בוועדות הקודמות כשהגיע, הוא לא הגיע להשתתף פה. הייתה לנו ישיבה פעם אחת עם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה בנושא הזה, הוא אמר בפירוש, יש מספיק מקומות במדינת ישראל שלא צריך להגיע למקום הזה כדי לחפור בו. פרופ' איתמר גרוטו כשהיינו במשרד הבריאות היה אחראי על בריאות הציבור ופרופ' סיגל סדצקי שהייתה בזמננו כשהיינו במשרד הבריאות, כולם הוציאו דוחות והביאו חברות מחוץ לארץ כדי לבדוק את זה. כולם אמרו חד משמעית שהמקום שחופרים בו הוא בעייתי, בריאותי לציבור, לסביבה. כל פעם שהתחילו לדבר על זה, כשניסה מישהו לדחוף בצורה כזו או אחרת להעלות את זה לסדר היום, באותה שניה זה ירד. גם בממשלה הזו, בתחילת כהונת הממשלה חשבו ומישהו ניסה לדחוף, הביאו אנשים חדשים שלא הכירו כל מיני דברים. ייאמר לשבחו של שגריר ישראל באבו דאבי, הוא היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה והביאו לו את זה ליד להעלות את זה לישיבת הממשלה כמו שעשו את זה עכשיו בחטף. הוא לא הכיר שום דבר, הוא העלה את זה לאתר המעטפה. אנחנו ביקשנו אצלו ישיבה עם חבר הכנסת, הוא היה שר השיכון בזמנו. הוא הביא לו את הרעיון וכל הדברים. באותה שניה הוא הוריד את זה מסדר היום וזה לא חזר עד שהלך. כשהוא הלך וכשגולדקנופ - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וגם אתה. << דובר >> מוטי בבצ'יק: << דובר >> ברגע שהוא יצא מהממשלה, הגיעו בדרכים אחרות אנשים, העלו את זה בחזרה לדיון והעבירו את זה במרוצה. אני באותו יום בבוקר דיברתי עם מנכ"ל משרד הבריאות של ישיבת הממשלה, הוא אמר לי אנחנו מתנגדים, אני שולח את פרופ' שרון אלרעי פרייס להגיע לישיבת הממשלה להביע את ההתנגדות לזה ולהגיד שזה מסוכן. מישהו החליט לא לפתוח את הדלת ולתת לה להיכנס לתוך הישיבה ולהביע את התנגדותה. זה היה סעיף אחרון בישיבת הממשלה. הקפיצו את זה מהר לסעיף הראשון כדי שלא יספיקו כל האנשים שאמורים לדבר, להיכנס לחדר של ישיבת הממשלה. מי שמכיר איך הולכת ישיבת הממשלה, יש בכניסה שומר שנותן להיכנס ואומר לך אם זה הסעיף שלך. היא ידעה שזה הסעיף האחרון, הגיעה קצת באמצע ישיבת הממשלה. עדיין לא דנו בזה. אומרים לה לא, זה סעיף אחרון, תחכי בחוץ. לא הכניסו אותה ולא יכלה להביע התנגדות. השרים, אם יגידו מישהו למה לא אמרו בישיבת הממשלה התנגדויות, כי לא נתנו להם להיכנס לישיבה ולהביע את דעתם בנושא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה חברים. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> זה ייקרא פיט 5,000. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה כסף רב נמצא פה, בנוגע לקרן, מצטרף לזה. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> מקווה שהכול מוקלט שתהיה למשטרה קצה חוט עם מה להתחיל. << דובר >> גילי סופר: << דובר >> זה יהיה תיק אמיתי? << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> זה אמיתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פלורינה מנהלת הוועדה, זו ישיבה פורמלית? << דובר >> פלורינה הלמן לוין: << דובר >> כן, בשביל זה הבאנו מקליט וצלם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב מאוד. אני מודה לכם, לתושבי המקום, לאנשים שבאו מרחוק, על הרגעים הנעימים האלה, החמימים, והרגעים היותר קרירים. על אווירת היחד. ראש העיר, מנהל בית הספר והמנהל בפועל, דודי מנהל אגף החינוך הבדואי בעיריית ערד. << דובר >> דודי שושטרי: << דובר >> פורה ערד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה סיפור בפני עצמו, נהדר. << דובר >> יאיר מעיין: << דובר >> תגיד לשמאל בישראל שיש להם מה ללמוד גם מהמתנחלים, איך מתייחסים לשכנים הבדואים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני כל כך אוהב את החיבור שעשינו היום הבין-סקטוריאלי שמראה שיש לנו כל כך הרבה מן המשותף ומן האחריות לא רק לפעילות תקינה שזו ההילה של הוועדה הזו אלא לבריאות הציבור ולחוסן של מדינת ישראל, כך שבעתיד נוכל לראות את הציבורים הכלליים, החרדים והבדואים מתפתחים בשמחה, באורגניות ובהוגנות כלפי הבריאות של עצמם, של נכדיהם, הנינים שלהם ושל הסביבה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>