חומר רקע - גורמים חיצוניים
מענה לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, לקראת דיון שיערך ב-
15.2.2026
:
נשק במרחב הביתי כגורם סיכון לאלימות במשפחה–
היבטי בריאות
אנו קוראות לועדה להקדיש תשומת לב
לנושא תפוצת הנשק האזרחי
בישראל ונוכחות נשקים
במרחב הביתי ולפעול לתיקון מיידי של ך הלי
.רישוי הנשק
בפרט, אנו קוראות להוספת
דרישת
חוות
דעת
מגורם מקצועי נוסף ולהידוק הנהלים
הנוגעים
למתן חוות הדעת
.הרפואית
זמינות נשק במרחב הביתי מהווה גורם סיכון מוכר. נוכחות של כלי ירייה מעמיקה
פערי כוח
קיימים בתוך מערכות יחסים אלימות, ומעלה את הסיכון להסלמה אלימה חמורה, עד כדי פגיעה
קטלנית, במיוחד כאשר הפוגע הוא בן זוג או בן משפחה.
מחקרים בינלאומיים מצביעים על כך שהסיכון הכרוך בנוכחות נשק במרחב הביתי אינו מתחלק
,באופן שוויוני, וכי נשים מקבוצות מודרות מצויות בסיכון מוגבר לפגיעה אלימה חמורה. בישראל
דפוס זה בולט במיוחד בקרב פלסטיניות אזרחיות ותושבות ישראל, וכן בקרב נשים מקבוצות מיעוט
לש וניות ותרבותיות, מהגרות ונשים החיות בעוני, על רקע חסמים בדיווח, נגישות מוגבלת לשירותי
הגנה ותמיכה ופערי אמון מול הרשויות. פגיעּות זו אינה מקרית, והיא מחריפה בשנים האחרונות
על רקע מדיניות המשרד לביטחון לאומי המפקיר ה
במופגן אוכלוסיות אלו ומעמיקה את
ה אי־ שוויו ן
ה
קיים.
כיום מדיניות רישוי הנשק בישראל כמעט ואינה כוללת מנגנוני מניעה או איתור מוקדם הרלוונטיים
לאלימות במשפחה. מאז אוקטובר2023
הורחבה משמעותית הזכאות לרישוי נשק והוקלו תהליכי
.האישור, באופן שהוביל לעלייה חסרת תקדים במספר כלי הירייה במרחב האזרחי הצפה זו של
נשק מגדילה סיכון, וגורמים מתוך המשטרה כבר התריעו על זליגה בפועל של כלי ירייה, לרבות
כאלה שנרכשו ברישיון, לידיים פליליות. כבר לפני הרחבת התקנות, הצהרת הבריאות החתומה
בידי רופאים ורופאות שימשה כחוות הדעת המקצועית היחידה הנדרשת בהליך הרישוי, ללא
מנ
גנונים משלימים של
מניעה או איתור מסוכנות. במקביל להרחבת התקנות מאז אוקטובר2023
,
חלה גם התרופפות בנהלי הביצוע בקופות החולים.
לאחר איסוף עדויות עדכניות
מרופאי
ורופאות משפחה, התרענו בפנייה רשמית למשרד הבריאות
כי מדובר במנגנון רופף במיוחד: הצהרות
הרופאים.
ות ניתנות
,לעיתים ללא היכרות עם המטופל.ת
ללא פגישה פרונטלית, על בסיס מידע רפואי חלקי, וללא אפשרות ממשית לשקף גורמי סיכון
רלוונטיים–
ובהם היסטוריה של
אלימות
, שימוש בסמים ועוד . הצוותים הרפואיים אינם מקבלים
הכשרה ייעודית, אינם פועלים על פי נהלים מקצועיים ברורים מספיק , ומוצבים בעמדה שבה מצופה
מהם לשמש מסנני סיכון ללא הכלים הנדרשים לכך.
על
מערכת הבריאות
לפעול באופן אחראי ומצמצם נזק, בהתאם לעקרונות של בריאות הציבור
ואתיקה רפואית. משמעות הדבר היא הכרה מפורשת בסיכון הבריאותי הכרוך בזמינות נשק במרחב
הביתי; הימנעות מהצבת הצוותים הרפואיים כגורם יחיד או מרכזי להערכת מסוכנות; הצבת
גבולות מקצועיים ברורים לתפקיד הר ופאים והרופאות בהליך; ופיתוח נהלים, הכשרה ופיקוח
שיאפשרו פעולה זהירה ואחראית–
במקום הסתפקות במעורבות פורמלית המעניקה לגיטימציה
למדיניות מסוכנת.
נציין כי פנייה רשמית שארגון רופאים לזכויות אדם העביר למשרד הבריאות בנושא זה ביום
29.4.2025
, וכן פנייה דומה שיצאה מההסתדרות הרפואית ביום22.7.2025, לא נענו עד כה.
2
:לקריאה נוספת
נייר עמדה מדיקליזציה של חימוש: תפוצת נשק במרחב האזרחי, אלימות ותפקיד הקהילה |
, הרפואית רופאים לזכויות אדם, דצמבר2023
,בברכה
רוני בן-
כנען
מחלקת מדיניות בריאות בישראל
רופאים לזכויות אדם