החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2026-076979
סיכום דיון
מיום שנ ,' ב ח י
שבט התשפ"ו ,
26.1.2026
:, בנושא
ההתמודדות של גופי ממשל עם מצבי חירום, דוח מיוחד
2026
מיגון בתי חולים
הח "כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה -
הדוח הנוכחי מציג ממצאי ביקורת בנוגע להתמודדות גורמי
ממשל עם מצבי חירום בתחום המיגון
והמקלוט , למידה ומענקי פיצוים בגין מלחמה. בעת שמוכרז
."מצב מיוחד בעורף" מערך האשפוז נותן מענה לנפגעים מקרב האוכלוסייה האזרחית והצבאית
הוא נדרש לתפקד בתנאים חריגים ובו בזמן לספק הגנה על חיי הצוותים הרפואיים והמטופלים
השוהים בבתי החולים. פגיעה או אי תפקוד של מערכת האשפוז עלולים להביא לפגיעה בחוסנו של
העורף, בי
כולתו להתמודד עם מצבי חירום ו ביכולת הלחימה בחזית. תנאי בסיסי להבטחת רציפות
.התפקוד של מערך האשפוז הוא כמובן המיגון
משרד
הבריאות הוא המאסדר של מתן שירותי רפואה ובריאות לתושבי המדינה. הרשות העליונה
לאשפוז ובריאות לשעת חירום הנה רשות ייעודית הפועלת בסמכות משרד הבריאות ובהסמכת
.ועדת המשק העליונה
פיקוד העורף הוא
ה
קובע את נורמות המיגון בבתי החול
ים במסגרת תקנות התגוננות אזרחית .
הדוח
מדגיש כי נורמות המיגון חלות רק על מבנים חדשים שנבנו במוסדות בריאות החל מיום תיקון
תקנות הג"א ב-
2013
,
וכי המיגון הקיים במוסדות הבריאות נועד להגן מפני הדף ורסיסים ולא מפני
.פגיעה ישירה של טילים משמעות פערי מיגון היא
היקף שטחים בבתי החולים שאינם ממוגנים
באופן שפקע"ר ק
בע כרמת מיגון מספקת בע תות חירום. למרות שהביקורת נעשתה ברובה עוד לפני
מבצע "עם כלביא" ההשפעה של פערי המיגון באה לידי ביטוי בנפילת הטיל מאיראן בבית חולים
.סורוקה
נושא בתי החולים הממוקמים בקרבה לגבולות המדינה
קי
בל התייחסות מפורטת בדו"ח הנוכחי.
פערי מיגון עלולים להביא לפגיעה קשה במחלקות אשר מקיימות פעילות רפואית חיונית ובאשפוז
–
.מכשירי דימות, חדרי ניתוח, פגיות ועוד
משרד מבקר המדינה – בני גולדמן-מנהל חטיבה –
תמונת המצב שעולה מהדוח אינה טובה. הדוח
.משמעותי נוכח המתיחות הקיימת
עיסאם ביאעה אגא-מנהל ביקורת בכיר –
:מטרת הביקורת בחינת מצב המיגון של בתי החולים
)במערך האשפוז הכללי וההמשכי (בתי חולים כלליים, גריאטריים, פסיכיאטריים ושיקומיים,
.ומוכנות מערכת הבריאות לעיתות חירום
* :הנושאים העיקריים שנבדקו בחינת היקף פערי המיגון בבתי החולים הכלליים
וההמשכיים.
* בחינת השפעות פערי המיגון על רציפות הטיפול והתפקוד של בתי החולים.
*בחינת ת
כניות ממשלתיות לסגירת פערי המיגון.
*בחינת הסדרת ביצוע המיגון, פיקוח על כך ואכיפה בנושא.
בבתי חולים פסיכיאטריים שוהים מטופלים רגישים ופגיעים, מקצתם מאושפזים במחלקות
סגו
רות, מהם מאושפזים בכפייה.
לאוכלוסייה זו יכולת מוגבלת להתמודד עם מצבי חירום, להבין
מצבים כאלה ועקב כך להתפנות למרחבים מוגנים צפופים.
בבתי החולים הגריאטריים שוהה אוכלוסייה פגיעה ורגישה, שבדרך כלל אינה ניידת או שניידותה
מוגבלת, כך שהעברתה למרחבים מוגנים בזמן חירום היא מאתגרת. יכולת בתי חולים אלה להפחית
תפוסות על פי ההנחיות-
,קטנה, ולמרות מצב המיגון הירוד הם נשארים בתפוסה כמעט מלאה
ולפיכך
.חלק ניכר מהמאושפזים בהם שוהים במקומות שאינם מוגנים
2
* :ליקויים והמלצות צמצום תפוסות אשפוז ושירותים אמבולטוריים-
הפחתת תפוסות וצמצום
אשפוז בבתי החולים הכלליים בשלושת החודשים הראשונים למלחמה לעומת התקופה המקבילה
בשנת2022
: ירידה של13%
בחודשים אוקטובר ונובמבר ו-
6%
.בדצמבר
צמצום השירותים האמבולטוריים בבתי החולים הכלליים הקרובים לגבול בששת חודשי הלחימה
הראשונים: ירידה גדולה במספר הביקורים במערך האמבולטורי יחסית לתקופה המקבילה בשנים
2022
-
2023
. בתי החולים הפנו מטופלים לבתי חולים אחרים המרוחקים ממקום מגוריהם ושל
משפחותיהם, דבר הפוגע לעיתים ברצף הטיפולי ומקשה על קבלת הטיפול הרפואי הנדרש. בכך
עלולה להיגרם פגיעה בבריאות הצ.יבור
מומלץ שמשרד הבריאות ובתי החולים בשיתוף פקע"ר
יבחנו אפשרות של הרחבת המיגון באתרי טיפול אמבולטורי או של הרחבת האתרים שבהם יהיה
אפשר לתת טיפולים אמבולטוריים בע.תות חירום, כך שיינתנו שירותים אמבולטוריים הכרחיים
*נוכח הגידול הניכר במתחמים תת-
קרקעיים שהוסבו לאשפוז בחירום במלחמת חרבות ברזל
ובייחוד במבצע 'עם כלביא', והתכנון העתידי לבנות מתחמים תת-קרקעיים דו-
שימושיים בבתי
חולים אחרים, מומלץ שמשרד הבריאות ופקע"ר, בשיתוף בתי החולים, יבטיחו כי חלופת המיגון
שנקבעה, בדגש על מתחמים תת-קרקעיים, ראויה ונותנת מענה . כן מומלץ להוסיף לתקנות הג"א
התייחסות מפורשת למתחמים תת-
קרקעיים מוגנים, לצורך הבטחת רציפות הטיפול והתפקוד
.בבתי החולים, ובייחוד בבתי החולים הסמוכים לגבול
*ת כניות ממשלתיות לסגירת פערי המיגון: טיפול ממשלות ישראל בנושא סגירת פערי המיגון בבתי
החולים אינו מבו
סס על ת כנית ארוכת טווח המתכללת את כלל צורכי המיגון בבתי החולים ברמה
.הלאומית, הקובעת מסגרת תקציבית ואת סדרי העדיפויות לביצוע
מדובר בתוכניות חלקיות
ונקודתיות לבתי חולים בקו העימות בצפון ובדרום בעיקר, בתקציב כולל של900
מיליון ש"ח בלבד
מאז שנת2007, שאינן נו תנות מענה מספק לפערי המיגון המשמעותיים הקיימים, והנאמדים
בכמעט חמישה מיליארד ש"ח, נכון לסוף2023
.
תקציב בסדר גודל זה לסגירת פערי המיגון בבתי
החולים מחייב הכנת ת.כנית לאומית ארוכת טווח, עם תקציב ייעודי שיוקצה לצורך כך
על משרד
הבריאות בתיאום עם משרד האוצר וב תי החולים לגבש תכנית ארוכת טווח. מוצע שתוכנית זו תהיה
חלק מהחלטת ממשלה ייעודית שתתקצב אותה ותקבע את סדרי העדיפויות, מתוך התחשבות ביתר
.צורכי התקציב הלאומיים
משרד הבריאות–
משה בר סימן טוב-מנכ"ל -
יש מציאות מורכבת שבה אנו מתנהלים תוך
מקסימום פעילות רציפות תפקודית. ישראל מוציאה הוצאות נמוכות על בריאות, וזה מייצר לנו
לחץ גדול נ
וסף. יש איומים רבים על מערכת הב
יר אות, ולא לכולם מתאים מענה אחד–
פתרון לירי
.'טילים אינו מתאים לאירוע רעידת אדמה וכו
מערכת הבריאות נערכת כל הזמן לעשות את המקסימום הניתן ומעבר לזה כדי ל תת שירותי בריאות
טובים בשגרה ובחירום. רגל אחת היא רציפות תפקודית בשגרה ובחירום ורגל שניה היא מכונות
לאירועים רבי נפגעים. האיומים משתנים ולמדנו דברים חדשים עקב מבצע עם כלביא, וזה דרש
מאיתנו התאמות גדולות. בסופו של דבר אנו צריכים להקצות משאבים בחסר למטרות חש ובות
.רבות
המשרד פועל כדי למגן כמה שיותר מיטות אשפוז, חדרי ניתוח, דיאליזה, בנק דם ותש
ת יות קריטיות
אחרות. כל בניה חדשה נעשי
ת עפ"י סטנד
ר ט המיגון הנדרש. איום טילים מעזה אינו שווה לאיום
הטילים מחיזבאללה ואינו שווה לאיום הטילים מאיראן. איום רעידות אדמה מעסיק .אותנו מאוד
אנו משפרים מב
נ
ים קיימים ומייצרים מרחבי מיגון.
ביה"ח רמב"ם הוא עוגן מרכזי, יש בו מיטות
ממ
וג נות פי2
,בהשוואה לאחרים
והוא יכול לקלוט בתי חולים נוספים פכ
י שנעשה בעבר . בתי חולים
ברזילי ואסותא אשדוד הם גם במצב טוב .
פרויקטים בשלבי ביצוע: מלר"דים בהלל יפה, שמיר ולניאדו.
בניית מגדל אשפוז ממוגן חדש בסורוקה.
בינוי מגדל
אשפוז באיכילוב, לרבות חניון תת קרקעי ממוגן.
העתקת בתי חולים פסיכיאטריים.
פעולות שבוצעו ע"י המשרד - תעדוף נוסף והכנסת משאבים מתחילת חרבות ברזל:
* תוקצבו מעל670
מיליון₪
למיגון מוסדות
.בריאות
* יצירת מעל3,600
מי,טות ממוגנות בכלל הממשקים השונים
.ועוד מאות מיטות ממוגנות בביצוע
* עליה מכ-
9,000
מיטות ממוגנות בבתי החולים הכלליים לפני המערכת לכ-
12,000
(כולל נגישות
.)למיון
.* מיגון תשתיות קריטיות בעשרות פרויקטים לשיפור שרידות ורציפות טיפול
השאיפה היא להגיע
ל-
70%
מיגון
בחומש הקרוב, ו הערכה שלאורך זמן מערכת הבריאות תסתדר עם זה. הדאגה
.המרכזית היא לא ממערכת האשפוז הכללית
3
:חלופה להגנה מפני טילים
* יצירת מנגנוני הפחתת אשפוז בח.ירום והרחבת המענה של אשפוזי בית
*
.מלאי מיטות ממוגנות בחירום עפ"י חניונים ממוגנים ותשתיות נוספות
התמודדות במבצע
( עם כלביא: רידוד מטופלים
שחרור לבי ,)תם ולהפסיק טיפולים שאינם דחופים
הסטה בין בתי חולים, יצירת מתחמים ממוגנים
מידיים ,, הכשרת מתחמים מהירה
אשפו זים
חליפיים בקהילה
.ותספוקת מיגוניות וממ"מים
:המשך עבודת המשרד * תכנית רב שנתית למיגון מערכים קריטיים ומיטות לשיפור רציפות
.תפקודית בתרחישים עתידיים
.* קידום המענה הייעודי לביה"ח סורוקה בהתאם להחלטת הממשלה
* פתרונות חליפיים: מלאי מיטות ממוגנות על בסיס.חניונים ותשתיות נוספות
.* משך קידום היערכות לרעידות אדמה
* מיגון מפני טילים: בכל פרויקט חדש–
בדיקת תוספת מיטות ממוגנות לעתודה וליתר בתי
.החולים
אנו מכירים את תרחישי הייחוס הקיימים, ו
מתרגל .ים כל הזמן רעידות אדמה וטילים לוח
ה
תרגילים השנה יכלול סדר גודל של
100-150
.תרגילים .תצורת עבודה בחניונים אינה נכונה
היכולת לפעול במתארים שיש בהם סכנה ביטחונית לא
ורך זמן היא מוגבלת .
מצב מערכת המיגון של מערכת הבריאות אינו מספק. המיגון אינו המטרה היחידה שלנו ואנו
.צריכים לתת מענה לאילוצים רבים הוא
השתפר וימשיך להשתפר .בשנים הקרובות אנו עושים את
המקסימום הניתן במשאבים הנכונים.
התקציב שיוקצה למיגון בשנה הקרובה הוא150-200
מיליון
₪
כתוספת ל-
670
מיליון₪
. הסך הנתון הוא כמיליארד₪
.
חה"כ יעל רון בן משה –
?האם יש תרחיש ייחוס מעודכן? האם יודעים למה נערכים להמשך
חה"כ טטיאנה מז
רסקי –
בסיור שערכתי בבתי החולים בנהריה ובגליל נוכחתי לדעת שחלק
מהמחלקות ממוגנות וחלק מהמחלקות ירדו למרתפים
. השהייה במרתפים היא
בתנאים נוראיים
.וקושי לנשום
המרכז הרפואי הגליל – משה מיוחס-מנהל אדמיניסטרטיבי -
הפט סיטי שעתיד להיבנות במרכז
.הרפואי יהיה ממוגן
צה"ל –
סא"ל
משה שלמה-רע"ן הנדסה –
קריטריון המיגון שנגזר מהאיום הוא מחמיר מאוד
.)(טילים בליסטים במרחק קרוב
צה"ל לא השיב באופן רשמי למסקנות דוח מבקר המדינה
. מאפייני השת"פ עם
משרד הבריאות
.קיימים עשרות שנים
מיגון מרפאות באזור הצפון נעשה במסגרת תכנית "מגן לצפון" והן
יועדו
למען רציפות תפקודית. פרויקט המיפוי של סקר מיגון–
יש סקאלה של אזורים שמחולקים לפי
צבעים כדי להגדיר את רמת הסיכון במקרים של רעידות אדמה ו,ירי טילים
ובוצעה40%
מהעבודה
.של הסקרים קיימת ועדה ייעודית שחברים בה נציגי משרדי הבר
יאות והאוצר, וברגע ש תהיה
החלטת ממ
לש ה ותקצוב ייעודי–
.אנו נצמצם את הפער
ההצעה
ל
צמצום פערי המיגון ב-
3%
-
מדובר בתמריצים שאינם בסמכות ישירה של פקע"ר, אולם
.הוא מאפשר אותם באמצעות הוראות שעה, תקציב ייעודי, הקלות במיסים
קירות מסך הם
מעטפת של מבנה שאינה קשורה למיגון. פקע"ר הוא רגולטורי לעניין מיגון, והגבלת
בניה
של קירות מסך אינה בסמכותו,
.אלא רק מבנים ממוגנים
מיגון חניונים–
חניונים תת-קרקעיים הם
.פועל יוצא של חלל מיגון חלופי כל בקשה של מוסד
שמוגשת לפקע"ר מחייבת התייחסות של משרד הברי .אות, כדי לא למגן מבנים שאינם נדרשים
ב-
3
שנים האחרונות התחלנו את עדכון התקנה יחד עם משרד הבריאות כדי לעדכן מבני עבודה
בחירום. עדכון התק נות
יועבר להתייחסות משרדי הממ
לש.ה השונים
שיפורי מיגון הם חיזוק מבנים קיימים. אין שום חברה שעבודותי
ה מאושרות כתחליף למרח,ב מוגן
יחד עם זאת.יש תהליכים של בחינה שכרגע נעשים
ביה"ח יוכל להקים במבנים קיימים פתרון תקני
ע"י חברות, אך פקע"ר אינו מכיר בהם כמיגון תקני אלא כחלל ממוגן
. ציר הרגולצי ה מחייב לעלות
.במדרג הגבוה ביותר, אלא אם פקע"ר מאשר להוריד לשיפור מוגן מוגבר ניתן לחבר א
ת
מערכת
ההתראה לכריזה במבנים תת-
.קרקע
משרד הבריאות –
אורי
גולדשטיין-סמנכ"ל בכיר וראש מינהל תכנון -
קירות מסך הינו אלמנט
דקורטיבי
.ולמניעת רעש, ואינו אלמנט מיגוני
4
משרד האוצר –
יעל פיילס-רפרנטית בריאות באג"ת -
כל מבנה בריאות שנבנה החל משנת2013
הוא בהתאם
לסטנדרט המיגון של פקע"ר
. מתחילת מלחמת חרבות
ברזל אותרו670
מיליון₪
למיגון של
מעל ל-
3,000
מיטות. משרד האוצר מגבש יחד עם משרד הבריאות תכנית כוללת למיגון
מערכת הבריאות. משנת2018
.היה מבחן ייעודי לאשפוזי בית בשגרה ובחירום
מל"ל - ניצן צוק-רמ"ח מרחב אזרחי – המל"ל מ
קיים בקרה ומעקב אחר יישום הח ,לטות הקבינט
ובכלל זה החלטה שעוסקת במיגון הצפון (ב302
). הכנת תרחיש הייחוס
נעשי
ת
ע"י צה"ל, וממנו
רח"
ל כותבת את תרחיש הייחוס עבור משרדי הממשלה
(בהתאם להחלטה ב43), ו מאשרת את
.תכניות העבודה של המשרדים לחירום
רח"ל היא ה
גורם שאח
ראי
להגנה על תעדוף מבנים
,אסטרטגיים
ומרכזי הטראומה מצויים תחת קטגוריה זו
. ב-
19.1
התכנסה ועדת השרים למוכנות
לזירה האזרחית, והתמקדה בר עידות אדמה ובהערכת המצב השנתית למוכנות המרחב האזרחי
למלחמה. פערי המיגון כיום עומדים ברמה הארצית על34%
, צמצום הפערים עומד על1%
לשנה
ופקע"ר יודע לצמצם, באמצעות רגולציה, את פערי המיגון ל-
3%
בשנה. שר הביטחון סיכם בדיון
הוועדה ששנים2026-2027
תהיינה שנות מוכנות קריטיות לרעידות אדמה,
ושהוועדה תתכנס בעוד
חודשיים כדי לדון בהצעת החלטה שרח"ל מקדמת בנוגע לצמצום פערי ההיערכות לרע ,ידת אדמה
תכנית חיזוק מבנים והתחדשות עירונית. יש מחלוקות עם משרדי הביטחון והאוצר לגבי המודל
התקציב
י שגם ידונו בוועדה .. השאיפה היא לתכנית רב שנתית עם מסגרת תקציבית מסודרת
רח"ל –
יעל קליגמן-רת"ח ועדת ההיגוי לרעא"ד –
יש2
החלטות ממשלה
: החלטה ראשונה,
שנ קבעה בשנת2010
למשך25
שנה, ו
עוסקת בתקצוב וח יזוק מבני ציבור, ובראש ובראשונה בבתי
חולים. יש תקציב מוקצה בגובה
20
מיליון₪
לשנה ממשרד הבריאות ו-
20
מיליון₪
ממשרד
האוצר, אולם הוא לא מ
מומש
.בעקביות
החלטה שניה היא בהיקף של5
מיליארד₪
ונוגעת למיגון
הצפון וחיזו .ק מבנים
אר"מ-ארגון הרופאים עובדי מדינה - ד"ר זאב פלדמן-יו"ר –
יש דילמות שוטפות בעבודת הצוות
.הרפואי במהלך המלחמה
התקבלו הנחיות ממשרד הבריאות, ו-
60%
מהחולים שבו לבתיהם כולל
חולים שהיו צריכים להישאר בביה"ח
. ה הנחיה היתה
לעצ .ור פעילות במתחמים שאינם ממוגנים
חדר מיון גדול
בב יה"ח נחנך בשנת2018
עם תקרות זכוכית ואי .נו ממוגן
ביה"ח סורוקה –
ירדן נבו-משנה למנכ"ל –
חווינו פגיעת טיל במרכז הרפואי. בהתאם להחלטת
הממשלה אנו יד ביד עם מ
שרד הבריאות למיגון בית החולים וא
נו מתקדמים בעניין .
אורטק מערכות מיגון - אבידע שטרן-יועמ
"ש –
התעשייה הביטחונית בישראל בפעילות עם פקע"ר
שיפרה את שיטות המיגון על מבנים קיימים מבלי לעצור את פעילות
ן . מדובר בשיטות שיעילות
כלכלית ומהירות, והוכ
י .חו את יעילותן במבצע עם כלביא
ביצוע הפעולה הוא ב תוך שבועות
באזורים קרי
טיים,
והיא מייתרת בניה עתידית
של מבנה תקני מבטון שתארך כמה שנים .
יש להגביר
.את השימוש בשיטות אלה כדי לצמצם את פערי המיגון באופן מידי הטכנולוגיות מפותחות בפיקוח
.של פקע"ר והמדינה בחנה את השיטות
חברת
מוטורולה סולושנס ישראל בע"מ – רפי כתב-מנהל פיתוח עסקי –
בדוח המבקר לא מופיעות
התייחסויות
בנוגע ל
מערכות טכנולוגיות לשיפור המיגון ו הגדלת
ו יכ
לת העבודה בזמן חירום.
שימוש
ב מערכת התראה בתוך מבנים היות ולא
שומעים
את המערכות החיצוניות בתוך התת קרקע, כמו
גם תקשורת רדיו לחירום- בין בתי החולים ובין בית החולים לבין גופי ביטחון ו הצלה שאינן
מתבססות על מערכות ס
לו
לריות ציבוריות.
ניר אליאב-מנהל חטיבה עיסקית - מדינת ישראל הקימה מערך של מסר לאומי ע
"י פקע"ר שחבר ת
מוטור
ו
לה מתחזקת אותה בשגרה ומתפעלת אותה
. המערכת אינה מעבירה התראה לתו .ך מבנים
ישנן מערכות שמכניסות את ההתראות פנימה. ב הינתן איום טילי או רעידות אדמה, המערכת
שמפעילה את הצופר במתחם האורבני, תפעיל גם את הצופר בתוך בתי החולים. סה"כ עודכנו33
מערכות מתוך כלל מערכות הבריאות. המשמעות היא שכאשר נכנסים לאזור תת קרקעי-
הצופר
פחות נשמע. ה
מערכת
יכולה
להתחבר למערכת הכריזה ו להיות עם חיווי קולי, בשפות ועם חיווי
.ויזואלי כדי לשמש את כל סוגי האוכלוסיות
5
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
הוועדה מודה
למנכ"ל משרד הבריאות,, מר משה בר סימן טוב ו.לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה מבקשת להביע הערכה עצומה לנושאים בנטל למען שמירת מערכת בריא.ות טובה
3.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב
בעוד שנה
אחר התקדמות תכנית החומש למיגון מיטות
.אשפוז
4.
הוועדה מבקשת
מפקע"ר.: א. להעביר לוועדה את תגובתו לדוח מבקר המדינה
.ב. לעדכן את הוועדה על חידוד תקנות המיגון בעקבות לקחי המלחמה
ג. לעדכן על תכנית צמצום פערי המיגון ב-
3%
.לשנה
ד. להעבי
ר הת.ייחסות על הכריזה בתת קרקע
5.
הוועדה מבקשת
מרח"ל
להעביר
בתוך חודש
את התייחסותה לתכנית הרב שנתית לשיפור
המיגון של מוסדות הבריאות, ולמענה הכולל התקציבי לחלק היחסי של מערכת הבריאות
.בהקצאות
6.
ועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים תק יים דיון חסוי בנושא כלל
.מערכי האשפוז במדינת ישראל