חומר רקע - גורמים חיצוניים
15
בפברואר
2026
לכבוד
יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת
חברי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת
ניתוח התכנית הכלכלית לשנת 2026
איסוף נתוני תעסוקה מנהליים לצורך גיבוש ויישום מדיניות
כלכלית מיטבית בישראל
)על בסיס טיוטת הצעת החוק שפורסמה ב-
21
בנובמבר 2025
, ואשר התקבלה לאחר מכן כהחלטת ממשלה מס.
3589
, מיום 4/12/2025
(
אנו קוראים לוועדה לאשר את ההצעה לאיסוף נתוני תעסוקה מנהליים כפי שהופיעה במתכונתה
המקורית בטיוטת החוק שהתפרסמה ב-
7 בנובמבר 2025
. הצעה זו, שביקשה לאסוף נתונים
אודות עיסוק העובד, מיקומו הגאוגרפי של מקום העבודה ושעות העבודה החודשיות, מהווה רכיב
חיוני בניתוח האסטרטגי של הממשלה במטרה לשפר את יכולת קבלת ההחלטות ולהרחיב את מגוון
המענים התעסוקתיים האפשריים שהממשלה תעמיד לרשות העובדות והעובדים. בנוסף, מידע
שיטתי בדבר שעות העבודה במשק יסייע לשפוך אור על תופעת העובדים השעתיים, אשר לפי
הערכותינו מונה כ-
31.8%
מהעובדים השכירים בישראל ומהווה אוכלוסיה פגיעה שקיים קושי
לזהותה במסגרת הנתונים הקיימים.
רקע
בטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים נכללה הצעה לאיסוף נתוני תעסוקה מנהליים. ההצעה קבעה,
בין היתר, כי החל משנת
2027
המוסד לביטוח לאומי יהיה מוסמך להורות למעסיקים לדווח לגבי כל
אחד מעובדיו בטופס 100
שלושה שדות חדשים:
1.
עיסוק העובד על פי מילון העיסוקים של הלמ"ס
2.
מיקום עבודה גיאוגרפי ברמת יישוב
3.
שעות עבודה חודשיות שעבד העובד בפועל
בטיוטת הצעת החוק שפורסמה ב-
21
בנובמבר 2025
לא נכלל סעיף 3 הנוגע לדיווח שעות העבודה.
נוסח זה התקבל בהצעת ממשלה מספר 3589
מיום 04.12.2025
.
מטרת ההצעה כפי שמובאת בנוסח שאישרה הממשלה מבורכת וראויה: "לשפר את יכולת קבלת
ההחלטות הממשלתית ולהרחיב את מנעד המענים התעסוקתיים, להגדיל את היקף, עדכניות
ומהימנות הנתונים התעסוקתיים הזמינים לממשלה ולציבור".
אנו רואים לנכון להדגיש שני חלקים ביוזמה זו:
דיווח העיסוק הינו חלק מפרויקט לאומי-תשתיתי שהחל כבר ב-
2023
וכולל עבודה מאומצת, בין-
משרדית ובין-מגזרית, בהובלת הלמ״ס, משרד העבודה, שירות התעסוקה וג'וינט-תבת, ובשיתוף
חוקרים מובילים. מטרת הנתונים אודות העיסוקים היא לאפשר מעקב אחר התפתחות קריירה, שינוי
בעיסוק לאורך קריירה וההשתנות של עיסוקים לאורך השנים.
דיווח שעות העבודה בפועל נדרש כחלק ממהלך מקצועי של משרד העבודה בשיתוף הסתדרות
העובדים החדשה. מטרת איסוף מידע זה היא לשפר את קבלת החלטות המדיניות בנוגע לעובדים
שעתיים, לבחון את דפוסי ההעסקה בפועל של עובדים אלו, לעצב מענה מקצועי ואפקטיבי של רשת
ביטחון סוציאלית בשעת חירום ולבחון הקלה בתחשיבי זכאות לקצבאות. נתונים אודות שעות העבודה
בפועל יסייעו בזיהוי ומתן מענה לעובדים שעתיים בישראל, אשר כיום קיים קושי לזהותה.
ממחקר מקיף וראשוני בישראל שערכנו בפורום ארלוזורוב, ״עובדים שעתיים בישראל: תמונת מצב״,
עולה תמונת מצב המחייבת טיפול:
א. אוכלוסיית העובדים השעתיים היא אוכלוסייה פגיעה וזאת בשל חוסר הוודאות לגבי היקף
ההשתכרות וכן בשל פגיעות נלוות כגון שכר מינימום חודשי נמוך, זכאות מוגבלת לדמי
חופשה ולדמי חגים, פגיעה בביטוח הפנסיוני, בפיצויים ובדמי האבטלה.
ב. צורת העסקה זו אסורה או מוגבלת במדינות רבות במערב אירופה )גרמניה, בריטניה, דנמרק
ועוד(, או ממוסדת ומוסדרת באחרות )איטליה(.
ג. עבודה שעתית מאפיינת אחוז ניכר מהעובדים השכירים בישראל –
31.8%
.
ד. עובדים שעתיים רבים עובדים כך בלית ברירה, בין אם משום שלא מצאו עבודה טובה יותר
ובין אם משום שתחום העיסוק שלהם מאופיין בעבודה שעתית.
עמדת פורום ארלוזורוב
אנו תומכים בהצעה במתכונתה הקודמת: בהחזרת הסעיף העוסק בדיווח אודות שעות העבודה וכן
באיסוף דיווח עיסוק מפורט על פי מילון הלמ"ס. עמדה זו נובעת מהחשיבות שאנו רואים בהרחבת
ועדכון בסיס הנתונים המנהליים לצורך הבנה מעמיקה יותר של שוק העבודה וכתשתית לקבלת
החלטות מדיניות.
בנוגע לסעיף המתייחס לרישום ואיסוף נתוני עיסוק מפורטים, חשוב לציין כי:
1.
מאמץ זה חיוני עבור ניתוח מצב שוק העבודה ולצרכי עיצוב מדיניות של צמיחה מכלילה,
בפרט בעידן של שינויים תעסוקתיים וכלכליים תכופים ומהירים.
2.
מהלך זה תואם מגמות בינלאומיות. סיווגי עיסוקים מפורטים של חמש ספרות ומעלה
קיימים במדינות OECD
רבות ובהן גרמניה, פולין, אוסטרליה, ניו זילנד ועוד ומשמשים לסיווג
משרות פנויות בשירותי התעסוקה, לגיבוש מדיניות הגירה ועוד.
נתוני שעות העבודה יאפשרו ניתוח מדוייק יותר של דפוסי העסקה ויאפשרו, באופן ממוקד, לעצב
מדיניות מותאמת לעובדים שעתיים. לדעתנו התועלות שדיווחים אלו יספקו לקובעי המדיניות ולציבור
העובדים והעובדות עולות משמעותית על הפגיעה הפוטנציאלית, ובפרט:
1.
הפגיעה בפרטיות העובדים אינה שונה מפגיעה פוטנציאלית בשל נתונים שמועברים כבר
כיום ובהם הכנסות מהון ומשכר, קצבאות והעברות כמו דמי אבטלה, דמי לידה, מצב
משפחתי ועוד.
2.
המשאבים והמאמץ שיידרשו מצד המעסיקים לצורך סיווג עיסוקי העובדים יהיה חד-פעמי
לכל עיסוק, כשבאופן שוטף עדכון ההגדרות לעובד חדש או לעיסוקים חדשים לא ידרשו
תשומות משמעותיות.
3.
הפיתרון המוצע הוא פשוט ויעיל ונשען על מנגנון דיווח שכבר קיים.
נודה לחברי הוועדה על הכללת כלל דרישות הנתונים שפירטנו לנוסח הצעת החוק, ונשמח להעמיד
לרשות הוועדה כל מידע והסבר על הצורך בנתונים אלה.
בברכה,
ד״ר יעל נבון, חוקרת
יוני בן בשט, מנהל מחלקת המחקר
תומר שמוקלר, מנהל המחלקה הציבורית
העתק:
עמית בן צור, מנכ״ל פורום ארלוזורוב