חומר רקע - גורמים חיצוניים
הקדמה
ב מסמך זה
מוצג
מתווה
לאומי ל .ביטחון תזונתי בישראל מטרת המתווה היא לשמש מפת
דרכים לפתרון בעיית אי ה
ביטחון התזונתי בישראל. מסמך
זה גובש
ב
ין השנים
2025-2022
על ידי המועצה הלאומית לביטחון תזונתי , וזאת על פי בקשת שר הרווחה והביטחון החברתי
בעבר, ח"כ מאיר כהן , ושר הרווחה והביטחון החברתי הנוכחי,
ח"כ יעקב מרגי , מתוך מודעות
לצורך בגיבוש מדיניות
כוללת
.בתחום זה סמ מ ך זה הוא פרי עבודתם המשותפת של חברי
המועצה הלאומית לביטחון תזונתי , חוקרים וחוקרות
מהו
ועדה האקדמית של המועצה ו כן
נציגי
ם מ ארגוני החברה האזרחית
הנוטלים חלק ב
ו.ועדת הארגונים של המועצה
המתווה מחולק לחמישה פרקים מרכזיים
:
.א
.עוני, רווחה וביטחון תזונתי.ב
בריאות
.וביטחון תזונתי .ג
.חינוך וביטחון תזונתי.ד
.סביבה, אקלים, קיימות וביטחון תזונתי .ה שלטון
מקומי-
.אזורי וביטחון תזונתי לצורך הכנת המתווה הוקמו ופעלו במקביל חמישה צוותים
משולבים
(נציגי המועצה, חברי
הו ועדה
ה אקדמית ונציגי
ה)ארגונים , וכל צוות עסק באחד
.מתחומי המתווה שצוינו לעיל צוותים אלה הפיקו
ניירות
מדיניות אשר
שימשו בסיס להמלצות
המובאות
ב.מתווה תודתי נתונה ל כל המשתתפים על עבודתם המסורה ומחויבותם לקידום
.צדק תזונתי בישראל
ראוי לציין כי כל מי שנטל חלק בהכנת המתווה עשה זאת בהתנדבות
.ובתחושה של שליחות ציבורית למען הנושא
חשוב להזכיר ש
ב מהלך תקופת פיתוח המתווה נאלצ
ה ישראל
להתמודד עם איומים
ביטחוניים וחברתיים מרחיקי לכת
אשר העמידו במבחן
את הלכידות החברתית של
החברה
הישראלית. התמודדות זו העמיקה את חשיבות ה ביטחון
ה תזונתי
כ
אחד מ
עמוד
י
התווך של
.החוסן הלאומי בהקשר זה, ר
או
י להזכיר ש
שיעור
י
אי ביטחון תזונתי בישראל הם עדיין בין
הגבוהים ב קרב
מדינות .OECD-ש יעורי אי ביטחון תזונתי לצד מדדי יוקר
ה
מחיה
בישראל
מקש ים על השתלבותן החברתית של קבוצות אוכלוסייה
רבות ,מעכבים את ה
צמיחה ה
כלכלית
ו את
פיתוח ה
הון האנושי .מלבד זאת ,
בשל אי
הי
ערכות המדינה למשבר האקלים ו
ל תוצאותיו
ההרסניות לחקלאות
ולמשק , נדרשת חשיבה מערכתית להבטחת הביטחון התזונתי והמזון
לדורות הבאים
הן בשגרה
ו
הן ב שעת
חירום .
לשם כך נחוצה מדיניות לאומית ,כוללת בין
משרדית, בין מגזרית ובין תחומית .אנו סבורים ש
יש בישראל הידע , היכולות והמשאבים
הנ
דרשים ל צמצום משמעותי
של
ממדי אי
ה ביטחון ה .תזונתי
אנו תקווה ש
המתווה המוצע כאן
אשר מבטא את
עבודתם המשותפת של נציגי משרדי ממשלה ,נציגי ארגוני מזון, חוקרי ם
ב
אקדמיה ופעילים חברתיים, י שמש בסיס לקידום מדיניות לאומית שתקדם צדק
ו איתנות
תזונתי
ים ירב
.קיימא
פרופ' רוני סטריאר
יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי
מרץ2025
תקציר מנהלים
במסמך זה מוצג
מתווה לאומי ל
ביטחון תזונתי בישראל , אשר גובש על ידי המועצה הלאומית
לביטחון תזונתי )(להלן המועצה
ב
ין ה
שנים
2022-2025
לבקשת שר הרווחה והביטחון
החברתי ,בעבר
ח"כ מאיר כהן, ושר הרווחה והביטחון החברתי הנוכחי ח"כ יעקב מרגי .
המועצה הינה
גוף סטטוטורי
הפועלת מכוח
חוק
מ שנת2011
כדי לתת מענה ל דאגות ההולכות
וגדלות סביב
נושא ה ביטחון
ה
תזונתי,
ולהבטיח גישה למזון
מספק
, מזין ובמחיר סביר לכל .
המועצה פועלת כגוף מייעץ ו
מקדם
מדיניות, המציע
ייעוץ אסטרט
גי
לממשלה ולוועדות הכנסת
בנושאים הקשורים לתוכניות
, יוזמות ומענים סוציאליים העוסקים ב
ביטחון תזונתי. המועצה
פועלת בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה שונים, חוקרים אקדמיים וארגוני חברה אזרחית
,כדי לפתח מדיניות מקיפה
בין-מגזרית
ובינתחומית, המשפרת את נגישות וזמינות
ה מזון
.בישראל
חשיבות מתווה ,זה, ראשון מסוגו
נעוצה בהבנה ש ביטחון תזונתי הוא עמוד התווך של החוסן
.הלאומי
שיעור ה אי ביטחון
ה
תזונתי בישראל ה וא בין
הגבוהים ב מדינות
ה-
OECD
.
לפי ממצאי
סקר המוסד לביטוח לאומי
לשנת2023
כ-
30%
מהנפשות הבוגרות בישראל סובלות מאי
ביטחון תזונתי ו-
12.6%
אנשים
נמצאים באי
ביטחון תזונתי
חמור ,כ-
265,000
משפחות
סובלות מאי ביטחון תזונתי ,כ-
50%
מהן באי
.ביטחון תזונתי חמור בישראל
אי
ביטחון תזונתי
שכיח במיוחד
בקרב מקבלי קצב
או
ת הבטחת הכנסה ונכות כללית, וב יתר שאת בחברה
הערבית, אשר
שיעור אי הביטחון
ה תזונתי בה גבוה כמעט פי ארבעה מן השיעור
ב חברה
.היהודית,למרות חומרת המצב
לא קיימת בישראל מדיניות לאומית לטיפול הולם בבעיה רב
ממדית זו ,. עם זאת קיימות
מספר ת
ו כניות שעשויות לשמש בסיס למדיניות לאומית
וב
הן :
,המיזם הלאומי לביטחון תזונתי תוכניות
ההזנה של משרד החינוך, ת
ו כנית הקצבות של משרד
הרווחה והביטחון החברתי לתמיכה בעמותות הפועלות בתחום המזון ות
ו כנית לחלוקת תווי
מזון שהופעלה בזמן מגפת הקורונה ו מאוחר יותר
ב ין
השנים
2025-2023
מטעם משרד
.הפנים
המלצות המתווה גובשו על בסיס
שבע
עקרונות אשר חייבים לשמש
בסיס
לכל מדיניות
לאומית עתידית בנוגע לצמצום אי הביטחון התזונתי
:והם א . תפיסה הרואה ב זכות למזון זכות
חברתית בסיסית אוניברסלית , ולפיה יש קשר
ישיר בין ב
י
טחון תזונתי ל בין
כבוד האדם.
ב .
הכרה ב קשר שבין
עוני ואי ביטחון תזונתי , וה צורך בטיפול הוליסטי בבעיות אלו כדי לקדם
ביטחון תזונתי ברמה הלאומית. ג.
הכרה בקיומם של כשלים מבניים
שגורמים
לאי
ה ביטחון
התזונתי ו
ב עקבות זאת הכרה
ב אחריות
ה של ממה לטיפול ב
כשלים אלו .ד.
נקיטת גישה
דמוקרטית-
( השתתפותיתParticipative
)
לעידוד נציגים מאוכלוסיות המצויות באי ביטחון
תזונתי
ליטול חלק פעיל ב עיצוב ובהערכת תוכניות
לביטחון תזונתי .ה .
אימוץ
תפיסה רב-
תחומית
.בעת העיסוק בבעיה ו. היערכות בין משרדית
לגיבוש פתרון כולל
לבעיה. ז . קידום
.מחקרי הערכה למעקב אחרי יעילות תוכניות לביטחון תזונתי הכנת
ה מתווה התבססה על
עבודתם של חמישה צוותים משולבים (נציגי המועצה, חברי
הו ועדה
ה אקדמית ונציגי
ה)ארגונים ,ו כל אחד מהם
עסק באחד מ
חמשת ה
תחומי
ם האלה:
:עוני, רווחה וביטחון תזונתי על פי ממצאי סקרים ארציים שנערכו במוסד לביטוח
,לאומי שיעור
המתאם בין אי הביטחון התזונתי ובין העוני עומד על יותר מ-
60%
. הסיבה
( המרכזית לאי ביטחון תזונתי במדינות המפותחות היא חוסר גישה למזוןFood Access
)
בשל היעדר יכולת כלכלית לרכוש אותו,
לכן אי ביטחון תזונתי קשור קשר ישיר
ל
עוני ו
ל אי שוויון
חברתי ומשפיע במיוחד על אוכלוסיות מוחלשות .
יש לתת את הדעת על הקשרים הללו כדי
ליצור מענה הוליסטי ואפקטיבי למניעת אי הביטחון התזונתי.
חינוך וביטחון תזונתי:
שיעור ניכר מילדי ישראל סובלים ,מאי ביטחון תזונתי
ו מצב זה
משפיע לשלילה
על התפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית והפיזית ועל הישגיהם החינוכיים .
מחקרים מראים ש
ה השקעה הלאומית בתוכניות הזנה להתמודדות עם אי ביטחון תזונתי בגיל
הרך משתלמת מבחינת חישוב עלות תועלת למשק . עוד עולה ממחקרים בנושא הנדון כי בזכות
תוכניות אלו
משתפרים
מדדי הגדילה, שיעור הנוכחות בבית הספר ו
ה הישגים
ה
לימודיים .
אחד
מתפקידי מערכת החינוך הוא לקדם את הביטחון התזונתי של הלומדים ב
ה
באמצעות מפעלי
ה
הזנה,
וכן חשוב ביותר ש
ב מערכת החינוך יאתרו ילדים ממשפחות מוחלשות החיות בעוני
ובאי ב
י
טחון תזונתי
עמוק ו יקדמו
תו
כניות הזנה בריא
ות ,בנות
קיימא
ואוניברסלי תו.
סביבה, אקלים, קיימות וביטחון תזונתי: שמיר
ה על מערכות מזון בנות קיימא ה יא
מרכיב מרכזי
ל פתרון אי ה ביטחון
ה
תזונתי
, משום ש מערכות
ה מזון תלויות במשאבי
טב ה ע
הזמינים.
,עם זאת מסיבות שונות, שבראשן משבר האקלים, משאבי הטבע הולכים
ומתדלדלים. נוסף על כך ,ה מבנה של
מערכ
ו
ת המזון יכול בעצמו לפגוע בסביבה
ובאקלים
.ולהחמיר את השפעות משבר האקלים
כדי להתמודד עם מציאות זו חשוב לפעול לקידום
מערכת מזון מקיימת, המצמצמת את השפעות משבר האקלים על מערכות המזון.
נושא מרכזי
בפעילות זו הוא חיזוק מקומה של החקלאות המקומית תוך הסדרת היחס בין החקלאות
המקומית ו בין.ייבוא המזון בצורה שיוצרת מערכת מזון חסינה אקלימית
בריאות וביטחון תזונתי: דפוסי האכילה של המצויים באי ב
י טחון תזונתי מתאפיינים
בצריכה נמוכה של מזון בריא ו
ב
צריכה גבוהה של מזון מזיק ומעובד .
על כן הימצאות באי ביטחון
תזונתי מעלה את ה
סיכון לבעיות בריאות –
כגון סכרת, השמנת יתר, תחלואה לבבית, תחלואה
נשימתי
ו
ת ושבץ
–
ובשל כך גוברות ה צריכה של שירותי
ה
בריאות
והוצאות
ה
משק על בריאות .
לאור זאת חשוב שהתערבות המיועדת לאנשים המצויים באי ביטחון תזונתי
תכלול מתן
מזון
בריא ומזין, הדרכה תזונתית וכלים שיסייעו להיחלץ ממעגל העוני והחולי .
במסגרת זו חשוב
לתת מענה לאומי ל ,עלות הגבוהה של מזון בריא
מפני ש עלות
סל מזון
בריא ובר-
קיימא במצב
הקיים עולה בהרבה על עלות
סל מזון בסיסי.
שלטון מקומי-אזורי וביטחון תזונתי:
מחקרים מראים ש התרומה של היערכות
מקומית לשמירה על הביטחון התזונתי של התושבים היא משמעותית ביותר .
הרשות המקומית
ו/או האזורית מכירה היטב את צורכי התושבים בה ו את
ה
מענים המתאימים להם ,ו בישראל
.היא שחקן ראשי לאספקת השירותים לתושביה
נוסף על כך
, לב
יטחון התזונתי המקומי
יש
תפקיד מרכזי בשמירה על החוסן הקהילתי-
מרחבי. מדיניות לאומית לעידוד מעורבותו הפעילה
של השלטון המקומי
בתחום זה היא חלק חשוב מהפעילות לקידום רמה נאותה של ביטחון
תזונתי.
המלצות ליבה
1
.
חקיק
ת
חוק ביטחון תזונתי אוניברסלי–
הזכות למזון :
קידום חקיקה ש
תעגן את
הזכות למזון בריא
כ
זכות בסיסית לכל אדם
, כפי שקיים
בחקיקה במדינות שונות ובאמנות בין-לאומיות ,כבסיס לתוכניות לאומיות ל ביטחון
תזונתי
לאוכלוסייה.
2
.
ה
גדלת ה
ה שקעה
ה
לאומית ב :ביטחון תזונתי
הגדלה משמעותית,
,תקציבית ומערכתית
של
תוכניות לאומיות
לביטחון תזונתי עבור
אוכלוסיות
המצויות באי ביטחון תזונתי עמוק ו בעלות
הכנס
ה נמ
וכה. הרחבת המיזם
הלאומי לביטחון תזונתי ל-
130,000
מ
שפחות
תפחית משמעותית את שיעור
ה אוכלוסייה
הסובלת מ אי ביטחון תזונתי חמור .
כמו כן הרחבת המיזם לאוכלוסיות
נוספות לרבות אזרחים ותיקים ויחיד
י .ם ללא תא משפחתי
נוסף על כך,
נדרש עדכון
סך התמיכה הניתן לכל משפחה ויחידים
כדי
ש יהיה בו
מענה ראוי ל גודל המשפחה
.וליוקר המחיה העולה
3
.
הקמת מנגנון איתור
וניטור
של הנמצאים באי ביטחון תזונתי:
הקמ
ת מנגנון מקצועי ל איתור
וניטור של הנמצאים באי ביטחון תזונתי ו
הקמה של
מערך
מידע
עדכני
ש מטרותיו הן :איתור
האנשים הזקוקים לסיוע
בביטחון תזונתי ,
הערכת
ה
היקף של אי הביטחון תזונתי בישראל ,
הערכת מספר המשפחות המצויות באי ביטחון
תזונתי ומקבלות סיוע,
,ייצוג האוכלוסיות המצויות באי ביטחון תזונתי ביצוע מעקב
לאחר תוצרי הבריאות ותוצרי המוביליות החברתית והכלכלית של הימצאות באי
ביטחון תזונתי .
לשם כך נדרשת הקמה של מערכת איתור שבה מצליבים מידע
ממערכות
שירותי ה ,רווחה
ה
בריאות ו
ה .חינוך
4
.
קידום
סל מזון בריא
ובר קיימא :
י ש
לקבוע
תקן לסל מזון בריא ובר קיימא
לכל משפחה המקבלת סיוע תזונתי
בהתאם
להמלצות התזונה הלאומיות של משרד הבריאות .
חשוב שהסיוע יותאם למספר
הנפשות
במשפחה ו
לצרכ
ים שלה ,כולל התאמה תרבותית
, רפואית, גילאית ו.תזונתית
5
.
קידום מערך מזון חסין :
תמיכה בחקלאות המקומית תוך
איזון בין ייצור מקומי ובין ייבוא של מזון
בצורה
מושכלת
ו
על בסיס ניהול סיכונים
כדי ליצור מערך מזון שיספק
בי
טחון מזון וב י טחון
תזונתי ו לכ
ל, לאור משבר ים שונים לרבות
משבר האקלים.
קידום מערך חסין חשוב
להבטיח את זמינותו הפיזית והכלכלית של סל מזון בריא וב
ר-קיימא
הן בשגרה והן
.בחירום
6
.
ארוחה לכל ילד
–
קידום מפעל הזנה אוניברסאלי במערכת החינוך:
על מערכת החינוך לכלול
את ה
זכות
לביטחון תזונתי
ב
חזו
נה ולפתח ת ו כניות
אוניברסליות בו נות
קיימא במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית
לאספקת
ארוחה בריאה ומזינה
לכל .ילד וילדה
7
.
תקצוב
הפעלת ות
כניות לקידום ביטחון תזונתי
בשלטון המקומי :
קידום חקיקה המסדיר
ה
את אחריותו ומעורבותו של השלטון המקומי בקידום ביטחון
תזונתי ברמה המקומית ,ולל כ הגדרת תקצוב לאומי הולם לעידוד ת
ו כניות לקידום
.ביטחון תזונתי בשלטון המקומי
8
.
עדכון
פיקוח
ה
מחירים על מחירי המזון לפי מדדי יוקר המחיה :
על ממשלת ישראל להגדיל את מספר מוצרי המזון הבריאים והמזינים שחל עליהם
פיקוח מחירים ו/או להפחית את המע"מ על
ה מוצרים
הללו , כנהוג בחלק מהמדינות
.המפותחות
בזכות הצעדים האלה תגדל ההכנסה הפנויה של משפחות הסובלות מאי
.ביטחון תזונתי ותפחת תלותן בתוכניות הסיוע
9
.
עיצוב אמנה ביחסי מדינה-ארגוני גג בתחום המזון :
נדרשת
הסדרת יחסי ממשלה-ארגוני מזון
, וב תוך כך הגדרת:הנושאים האלה
תפקידם
,של ארגוני מזון
תחומי
,האחריות
דרכי עבודה
,משותפות
קריטריונים
,למתן סיוע
אמות
מידה תזונתיות וסביבתיות
למתן סיוע וסוגיות של
תקצוב
.והערכה
10
.
ביסוס
ה תמיכה
ה לאומית
ל :הצלת מזון
על פי המצב הקיים תהלי כי הצלת מזון
מתבצע ים
על ידי גופי החברה האזרחית
באמצעות תרומות והתנדבות.
נדרש להפוך תהליכי הצלת מזון למפעל לאומי
ל ניצול
מ
רבי של משאבי החקלאות המקומית ו
ל
רווח של מזון בריא
, טרי
ומזין, בעיקר פירות
.וירקות טריים
י ישום המלצות הליבה
של המתווה הלאומי לביטחון תזונתי י קדם את
ה
ביטחון ה
תזונתי
הלאומי
באופן משמעותי ,יפ חית באופן
משמעותי
את אי
הביטחון התזונתי ו
י חזק את מארג החוסן
.החברתי