פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 387 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, ב' בטבת התשפ"ו (22 בדצמבר 2025), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> לימודי עברית לעולים חדשים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר יבגני סובה – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק מוזמנים: אלישבע סבתו – סמנכ"לית חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה ד"ר שרי פייר – סגנית מנהלת חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה יוליה קלביץ – מנהלת תחום שפה חטיבת רשויות וארגונים, משרד העלייה והקליטה אלכס מרשון – ראש אגף פעילות וחינוך, נתיב, משרד ראש הממשלה מעוז ביגון – מנהל אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך רינה זסלבסקי – מנהלת אגף לשפה וזהות, הסוכנות היהודית ורד אחיהון – מנהלת תחום תוכן, הסוכנות היהודית אבי זאנה – אחראי עידוד עליה בצרפת, ההסתדרות הציונית העולמית יגאל שאלתיאל – מנהל אגף שותפויות ופרויקטים, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ) יהונתן מנחם רוטשטיין – עוזר מנכ"ל, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ) אסתר גרניט – יושבת ראש, התאחדות יוצאי טורקיה אברהם סיניק – רכז קליטה, התאחדות יוצאי טורקיה אלכסנדר ללוש – מנכ"ל, בעלי אולפנים פרטיים אורה דורובן – מנכ"לית האולפן, אולפן לעניין נטליה פישמן – מנהלת פרויקטים מיוחדים ומשאבי אנוש, איגוד מורים עולים - איגום אליהו שאול – מנכ"ל, מועצת ארגוני עולים רון טפר – נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית ידיד בר-אשר סיגל – נציג מועצת התלמידים הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> לימודי עברית לעולים חדשים << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שלום לכולם, צוהריים טובים, תודה לכל מי שטרחו ובאו ביומו האחרון של חג החנוכה, זאת חנוכה, לדיון בנושא לימודי עברית לעולים חדשים. בפתח הישיבה, כמנהגנו תמיד בשנתיים וקצת האחרונות, אנחנו נזכיר שאנחנו 808 ימים מאז אותו יום חג שהפך ליום אסון וטבח, שמחת תורה, 7 באוקטובר. ישנה עדיין משפחה ישראלית אחת, משפחתו של לוחם היס"מ, גיבור ישראל רן גואילי, שממתינה לסגירת המעגל. ואנחנו כולנו עם בני משפחתו, עם הוריו, טליק ואיציק, עם האח והאחות וכל בני המשפחה והחברים. אנחנו זוכרים שנדרש מאיתנו יותר מאשר להשתתף בכאבם. לפחות על כל יושבי הבית הזה מוטלת האחריות לעשות הכול כדי להשיבו הביתה. אני מזכיר לכולנו שאתמול מלאו שבוע ימים לאסון הנורא, לטבח הנורא בבונדיי ביץ' בסידני, חלק מהמשפחות עודן יושבות שבעה על מות יקיריהן. אנחנו קיימנו בשבוע שעבר ישיבה מיוחדת שגם עסקה בשמיעת זעקתם וכאבם של יהודי אוסטרליה. דיברו כאן בני משפחה של חלק מן הנרצחים, דיברו כאן נציגי הקהילה, וגם קיימנו ישיבה שעוסקת בהתגברות איומי האנטישמיות והפעילות נגד קהילות, מוסדות וארגונים יהודיים. אני שב ושולח את התנחומים שלנו למשפחות הנרצחים, את התפילות שלנו להחלמת החטופים, ואת התמיכה שלנו בקהילת יהדות אוסטרליה. אני חושב שבסופו של דבר, ברור לנו שישנו קשר מסוים בין תחושת הביטחון או חוסר הביטחון של יהודים ברחבי העולם לבין העלייה. אבל אנחנו תמיד מזכירים לעצמנו, דווקא בוועדה הזו, שהיא גם ועדת העלייה והקליטה והיא גם ועדת התפוצות, אנחנו בו זמנית מסוגלים לאחוז במשימת קיבוץ הגלויות, בעידוד אחים ואחיות לעלות לישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, ובאותה הנשימה, בידנו השנייה, לשקוד על טיפוח הקשר עם קהילות התפוצות, לחזק אותן, ללמוד מהן, ללמוד ביחד איתן, ואנחנו רואים את עצמנו כנושאי הדגל בבית הזה בהקשר הזה, הוועדה שלנו. עכשיו כמה דברי פתיחה לגבי הדיון שאנחנו עושים. ראשית, אני אומר שבכלל, כמנהגנו כאן בוועדה, הדיון הזה לא יעמוד בפני עצמו, אלא הדיון הזה הוא בגדר חידוש של סדרת דיונים שהתקיימה באינטנסיביות רבה עד לספטמבר שנה שעברה. ומבחינתנו, אנחנו מחדשים את סדרת הדיונים הזו. אנחנו כאן בוועדה, גם בדורות הקודמים של הנהגת הוועדה, גם תחת כהונתי, מעדיפים כמעט בכל הנושאים לעבוד בשיטה של דיוני מעקב יחסית תכופים בהשוואה לוועדות אחרות. זה מביא לתוצאות, זה מאפשר באמת לא לומר דברים רק לפרוטוקול, אלא גם לחולל שינוי. צר לי שבאותה תקופה מאז שאני נכנסתי לכהונת היו"ר עוד לא הספקנו להגיע לנושא החשוב הזה. זה לא מעיד על חוסר חשיבותו או אי-מתן עדיפות לנושא. עסקנו במגוון מאוד רחב של נושאים אחרים, בין השאר על רקע המלחמה והקשר שלה לקהלים שעלו לישראל. מבחינתי, הדיון היום, שעומדת לרשותנו כשעה ורבע, מחדש את רצף הדיונים. דיון המשך כבר ייקבע, אני מניח, בימים הקרובים לחודש הבא. הדבר השני שאני מבקש לומר, מכיוון שהוא לא קשור בי, הוא קשור בקודמי, חבר הכנסת עודד פורר, ובמנהלת הוועדה הידועה לטוב, שלומית, אני חושב שהנושא הזה של לימודי עברית לעולים חדשים הוא אחד מן התחומים שבהם ועדת העלייה והקליטה יכולה לרשום לעצמה תפקיד מאוד משמעותי בקידומם של נושאים שונים, בפתרונן של בעיות, בהגברת התיאום בין זרועות שונות של הממשלה, של הרשות המבצעת. אנחנו יודעים שהנושא הזה מתפרס על כמה משרדי ממשלה, גם על ארגונים מחוץ לממשלה. ופה אני באמת רוצה גם להודות לחבר הכנסת פורר, גם למנהלת הוועדה, על כל מה שהם עשו בסדרת הדיונים שנחתמה באופן זמני בספטמבר שנה שעברה. צריך לבוא ולומר שלוועדה הייתה דריסת רגל גדולה בקידום הכנסת מורי האולפנים במשרד החינוך לרפורמת אופק חדש, מה שביצר את מעמדם התעסוקתי, מטבע הדברים השליך על היכולת לגייס מורים, להבטיח פעילות תקינה של האולפנים. לוועדה הייתה דריסת רגל משמעותית בקידום האפשרות של למידה באמצעים מקוונים באולפנים הפרטיים, ובכלל בכל הנושא של הרחבת ההיצע של המסגרות ללימודי עברית. ואנחנו נמצאים היום עם שלושה אפיקים מדינתיים כאן בישראל: האולפנים של משרד החינוך, האולפנים של הרשויות המקומיות, והאולפנים הפרטיים שהעולים לומדים בהם בזכות התמיכה הכספית שמגיעה לתשלום דמי הלימודים דרך משרד העלייה והקליטה. וישנם גם אולפנים שמיועדים לציבור טרם עלייתו, בתפוצות, ציבור בתפוצות טרם העלייה, שזה דבר שמובל על ידי ההסתדרות הציונית העולמית, ואופק ישראלי, שזה של הסוכנות. ואני אומר עוד פעם, אני חושב שלוועדה היו יד ורגל בקידום מאוד מאוד משמעותי של הדברים, ואני מקווה שגם עכשיו נוכל, באותם מקומות שעדיין ישנם פערים, שישנם אתגרים, גם נוכל ביחד לעקוב מה קרה כאן בשנים האחרונות במימוש ההיצע הזה, וגם לפתור עוד מספר אתגרים שקיימים. נמצא איתנו חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אני בעוד רגע אפנה אליו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני, בתור אחד שהעברית שלו לא ברורה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני לא יודע, אני חייב לומר שאני כל הזמן בודק את עצמי, אני לא מבין מה הבעיה אצלי, כי אני מבין מצוין את העברית שלך לפעמים יותר מדי טוב אני מבין את מה שאתה רוצה לומר לי. אבל בסדר, כנראה זו לא בעיה בעברית שלך, זו בעיה בהבנת הנשמע ובפתחון הלב של מי שאמר את מה שאמר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ייתכן, בהחלט. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. אני רוצה לומר בכנות, למרות היכרות מסוימת עם הנושא, אני בגדר תלמיד אולפן. לקראת הדיון עברתי על כל הדברים וכולי, מראש אני אומר, אם יש אילו שהם פערי ידע, אנחנו נשלים אותם. שלומית שולטת בעניינים ביד רמה, וזה טוב ומבורך. אני אומר מתוך המעבר של התשובות שקיבלנו, גם ממשרד העלייה והקליטה וגם ממשרד החינוך, ותודה על הנתונים שהועברו בכתב וגם על מידע שהגיע מגורמים נוספים. אני חושב שאחד האתגרים הגדולים, מבחינתנו, וזה דבר שאנחנו ננסה לעמוד עליו בוועדה, אם בדיון הזה ואם לקראת הדיון הבא, זה להבין בסופו של דבר את תמונת המצב הכוללת בעניין השאלה המרכזית, או הפיל שבחדר, בסוף, איזה שיעור מן העולים שמגיעים לישראל חווים בחודשים הראשונים לשהייתם בארץ תהליך מסודר, רציני ומעמיק של לימוד עברית. בסופו של דבר, קונספט העלייה במדינת ישראל כרגע בנוי על כך שמשרד העלייה והקליטה, שאחראי על הקליטה של עולים, רואה את חצי השנה הראשונה בארץ כמעין חצי שנה ראשונה של התארגנות. זה בא לידי ביטוי בכך שהתמיכה הכספית הכללית בהוצאות הקיום של המשפחה העולה, או של היחיד העולה, התמיכה הכספית ניתנת חצי שנה, וכעבור שישה חודשים עוברים לדפוס של תמיכה בשכר דירה, אבל כבר לא בתמיכה כללית כוללת. ומכאן שהמדינה באה ואומרת: אני רואה את חצי השנה הראשונה כחצי שנה של התארגנות, של השתקעות ראשונית, של הבנת המרחב שבו אנחנו חיים, וכעבור חצי שנה, יש תקווה, יש רצון שהילדים ייקלטו היטב בבתי הספר, שהורים ימצאו עבודה, שתהיה קליטה חברתית מסוימת. ועל בסיס ההנחה הזו, השאלה שמעסיקה אותנו גם בעבר וגם היום, ואני מודה שקצת קשה להגיע לשורה התחתונה, כי הנתונים זורמים מכמה מקומות, בסופו של דבר, מה אחוז העולים שבתום חצי שנה לקליטתם בארץ חוו תהליך לימוד משמעותי ורציני של עברית, כזה שיסייע להם בהשתלבות, גם התעסוקתית, מי שהולך לשוק העבודה, וגם החברתית-קהילתית בארץ. אנחנו יודעים כן מהנתונים שרוב הלומדים לומדים אחר עלייתם, הם לומדים פה בארץ, באחד משלושת המסלולים שהזכרנו, יש עוד איזשהו מספר לומדים שלומדים לפני העלייה. ואנחנו נרצה לראות בהמשך האם הלימוד המקדים בא בנעלי הלימוד פה בארץ. זאת אומרת, האם העולים בעצם מגיעים ברמת עברית שהם היו מקבלים פה אם הם היו לומדים, או שזו רק איזושהי הקדמה, איזשהו אפילוג ללימוד העברית. ואז יהיה מעניין לראות מה הקשר בין מה שהם לומדים בתפוצות לבין מה שהם יכולים לקבל כאן, האם יש כאן סוג של המשכיות בין הלימוד באולפן בתפוצות לקראת עלייה לבין מה שהם לומדים פה. אבל בגדול, השאלה היא כמה עולים רוכשים את השפה העברית עד תום חצי השנה הראשונה לקליטה, זאת סוגיה אחת. כשכרגע, כל הנתונים שיאפשרו את הגיבוש נמצאים, אף אחד לא מסתיר נתונים, אבל התכלול עוד לא נעשה. יש מסמך ממ"מ משנת 2023, ולכן נצטרך לחדש אותו לקראת הדיון הבא. יש את העבודה של צוות הוועדה שמתכלל את הנתונים. אבל חשוב לי לומר, כרגע לי אין את הנתון המספרי שמאפשר לנו כחברי כנסת לומר: 70% מהעולים לומדים בחצי שנה הראשונה. ואז נשאל את השאלה מה קורה עם ה-30% הנוספים. זאת סוגיה אחת שתעניין אותנו. סוגיה אחת היא כמה לומדים בחצי השנה הראשונה. הדבר השני שיעניין אותנו זה מה קורה עם אלה שלא לומדים בחצי שנה הראשונה. זאת אומרת, כרגע הנתונים שיש בידינו מעידים על מה קורה כאן בחודשים הראשונים. שאלת המעקב על לימודי העברית, של מי שלא ניצל את חצי השנה הראשונה, פחות ברורה לנו מהנתונים, ואני חושב שזאת שאלה חשובה, וצריך להבין מי עוקב אחריה ומה הדרך לעקוב אחריה. וישנן עוד שאלות, הייתי אומר, יותר נקודתיות, שמעסיקות אותנו, שזו שאלת הירידה שמסתמנת בשנת 2024 ו-2025. אנחנו צריכים לוודא באמת שהירידה הזאת קשורה בטבורה לסיפור של צמצום גלי העלייה, כי רוב העלייה מרוסיה ואוקראינה התקיימה בשנים הקודמות ולא עכשיו. יש ירידה במספרי העולים בגלל סיום הגל של המגיעים מאוקראינה ומרוסיה, חזרה למימדים הרגילים, אם אפשר לקרוא להם, של העלייה מרוסיה ואוקראינה. יכול להיות שבגלל סיפור המלחמה כאן הייתה גם איזושהי, לא יודע, גרירת רגליים מסוימת, אבל צריך להבין למה יש לנו ב-2024 ו-2025 ירידה. כרגע הנתונים ב-2025 מאוד לא טובים. יכול להיות שפשוט הנתונים הם שלושת החודשים הראשונים, לא בדיוק ברור לנו עד מתי הנתונים, אבל כרגע הנתונים על 2025 מדאיגים. אנחנו נרצה לקבל גם תמונת מצב תקציבית בשני המשרדים שהם השושבינים העיקריים. ואנחנו ניכנס לעוד כמה סוגיות, למשל, מה קורה באולפני עברית שמנוהלים על ידי נתיב בחמ"ע. אנחנו מבינים שיש הפסקת מימון על ידי משרד העלייה והקליטה, אנחנו נרצה להבין מה קורה. אם נידרש לעניין הזה לדיון במתכונת חסויה, אנחנו נקבע לפעם הבאה דיון חסוי לעניין הזה. אני מניח שתהיינה כאן עוד שאלות, שלומית תעלה שאלות, חברי הכנסת יעלו שאלות. שלומית מציינת בצדק שצריך לשמור את כל נושא האולפנים מאוד גמיש מבחינת היכולת האקורדיונית להתרחב במהירות אם נזכה לגל עלייה בקרוב ממקומות שונים. על כל הדברים האלה נדבר, ואני אומר עוד פעם, לא הכול נספיק היום, אבל אנחנו כבר נקבע לשבועות הקרובים דיון מעקב, וגם תצא בבקשה מסודרת לממ"מ, ואנחנו נעבוד בצוות הוועדה על עדכון הנתונים. אני אעבור, ברשותכם, להערות פתיחה של שני חבריי. אני רכשתי את השפה העברית בבית הוריי, כך שאני מניח שכצבר, התרומה שלכם לדיון בנושא הזה היא מאוד משמעותית. חבר הכנסת בליאק, אני כן מבקש לנצל את ההזדמנות הזו ולומר שבשבוע האחרון נשמעו כלפיך, לעברך, אמירות שמעבר לעובדה שהן חורגות מכל פרוטוקול אתי של הבית הזה, ואני מקווה שוועדת האתיקה תגיב בחריפות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא שהוא לא חבר כנסת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אבל ועדת האתיקה חלה גם על שרים. ועדת האתיקה, יש לה סמכויות גם לגבי שרים, זה כתוב בתקנון. אבל אני רוצה לומר, מכיוון שאני מכיר אותך, אתה הרי לא מתרגש מהאמירות, גם בגלל האמירות עצמן וגם בגלל אומריהן. אבל בעיניי, האמירות האלה לא כוונו רק אליך, חבר הכנסת בליאק, הן כוונו כלפי ציבור מאוד מאוד גדול של אנשים שעלו למדינת ישראל בצעירותם, אנשים שבלעדיהם מדינת ישראל לא הייתה מה שהיא באף תחום מתחומי חיינו. ודי להעיף מבט פה על קירות הוועדה ולראות את התמונות של הלוחמים העולים, די לשמוע את העדויות שאנחנו שומעים כאן בוועדה, גם של לוחמים וגם של משפחות, חלקן משפחות שכולות. די לדעת מה התרומה הבאמת בלתי נתפסת של העלייה מחבר המדינות, מארצות הגוש המזרחי, מארצות אחרות, להתעצמות הכלכלית של ישראל, לתעשיית ההייטק, לעולם התרבות הישראלי, התעשייה המסורתית, הפוליטיקה הישראלית. ואני בוש ונכלם ששרים בממשלת ישראל בשנת 2025 מפגינים גזענות, בורות ועוינות כלפי אנשים שהם כבר עולים ותיקים, ישראלים ברמ"ח איבריהם ושסע גידיהם. לשמוע את זה מפי שרים שעולים כל שבוע לדוכן במליאה ומדברים על מה שקרה כאן בשנות ה-50, אבל היום, בשנת 2025, הם חוטאים באותם חטאים כביכול שהם מדברים, כאילו אנחנו במערכון הידוע של חבורת לול על גל העלייה ועוד גל עלייה. אותם שרים ראויים לבוז, לבוז ולביוש ציבורי, וזה מה שאני עושה עכשיו, ראויים לבוז ולביוש ציבורי. והוועדה הזו, בכל פעם ששר, חבר כנסת, חברת כנסת, יעיזו להעיר הערות גזעניות כלפי הציבור של העולים הוותיקים או החדשים מכל ארבע כנפות תבל, הוועדה הזו תפתח את דיוניה בביוש ציבורי. ואנחנו מדברים על השר דוד אמסלם, ואנחנו מדברים על סגן השר אלמוג כהן, ששניהם בשבוע האחרון השמיעו התבטאויות שנודף מהן ריח מסריח של גזענות כלפי עולים. ואני מודיע כאן, כל שר וכל חבר כנסת, מכל מפלגה, שייתפס באמירות גזעניות על רקע עלייה של אנשים, כך תיפתח ישיבת הוועדה. דוד אמסלם, אלמוג כהן, תתביישו לכם, אתם כתם על הבית הזה לאור ההערות שלכם, ואנחנו דורשים מכם כוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות להתנצל בפני חברי הכנסת שהפניתם כלפיהם את ההערות. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני אשתדל להיות ברור. אני קודם כול רוצה להודות לך על המילים ועל התמיכה, גם לך וגם למאות אזרחי מדינת ישראל ששלחו לי מילות עידוד ותמיכה בימים האחרונים. אגב, מכל הקשת ומכל העדות. דווקא קיבלתי הרבה מאוד תמיכה מעדות המזרח, שפעם אחר פעם אזרחים אומרים לי שהדרך שלי, שלנו, היא מזכירה להם את הדרך שההורים שלהם עברו כאן בשנות ה-50 ובשנות ה-60, וזה מחמם את הלב. ואתה צודק, בסוף זה לא אני. אנחנו כאן בכנסת רגילים, לצערי, להרבה דברים, אבל גם אני וגם חבר הכנסת סובה ואחרים, אנחנו מייצגים כאן ציבור מאוד מאוד גדול, 1.3-1.2 מיליון עולים מחבר העמים, ישראלים דוברי רוסית שעובדים, שמשלמים מסים, שמשרתים בצה"ל, שנלחמים על המדינה הזאת, שתורמים כמיטב יכולתם בכל התחומים, ואנחנו כאן בין היתר כדי לא לתת לאף אחד לפגוע בהם. ואני אומר את זה בצורה מאוד ברורה, לכל אותם הגזענים שפעם אחר פעם זה קופץ אצלם, הדבר הבזוי הזה. אנחנו הפסקנו לשתוק ואנחנו לא נשתוק למען כל החברה הישראלית וגם למען העולים. אני חושב שהדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב, ואני אומר את זה, שוב, מהניסיון האישי שלי. אגב, עוד מילה על התקרית. אחת ההודעות הכי מרגשות שקיבלתי, וזה מתקשר לדיון הזה, מהמורה שלי באולפן א', שהיא מאוד גאה בי, בין היתר על העברית ועל התשובה שנתתי לו. ותמיד, עד עכשיו היא שולחת לי פה ושם תיקונים לנאומים שלי ולציוצים שלי, ואני מאוד מעריך את זה. תודה, דרורה. הדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב, אני זוכר עד כמה זה תרם לי בתחילת הדרך. אני חושב שככל שהעולים מתחילים ללמוד את השפה בשלב מוקדם יותר, כך זה מיטיב עם תהליך הקליטה, ולכן חשוב מאוד לקבל עדכונים ותמונת מצב. אני הייתי שותף בשנה שעברה, הייתה סדרה של דיונים בהובלתו של חבר הכנסת פורר ושלומית כמנהלת הוועדה, ואני עברתי על חלק מהמענים שקיבלנו. קודם כול, התפתחות חיובית, אין המתנה. אני זוכר שהיו אלפי עולים בהמתנה, והיום אין המתנה. ואני גם, בכובע הנוסף שלי כאן כחבר ועדת הכספים ומרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, אני רוצה לציין שלפני כמה ימים אישרנו לא מעט כסף לוואוצ'רים כתוספת לתקציב של משרד העלייה והקליטה. וגם זה, אני מקווה שזה עוזר בתהליך. אבל ככל שיש ירידה, באמת צריך להבין מה המקור שלה. תודה רבה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מצטרף לדברים שלך. אני כבר בכנסת שש וחצי שנים ולא פעם יצא לי לנאום ולדבר נגד גילוי הגזענות. גם היה לי נאום לפני כמה שנים, אני חושב שתקפו את חברי אלכס קושניר בכנסת, עוד לפני שהוא היה יו"ר ועדת הכספים. אני עליתי מייד אחרי זה ואמרתי, מי שתוקף את המבטא של קושניר, זה היה סרטון ויראלי עם מאות אלפי צפיות, הוא פשוט לא מכיר את ההיסטוריה של מדינת ישראל, באיזה מבטא דיבר בן גוריון, משה שרת, לוי אשכול, בגין. אני כבר לא מדבר על אנשים שאפילו נולדו בישראל ועדיין היה להם מבטא. אפילו לרבין היה מבטא והוא נולד בישראל, נכון? אפילו לאריק שרון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> צבר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, הוא היה צבר ועדיין היה לו מבטא. אני רוצה להגיד כמה דברים בהקשר של לימודי השפה. קיימנו פה מלא דיונים, ואני גם אדגיש את זה, ואספר גם את הסיפור האישי שלי, וגם אני איתרתי את המורה שלי באולפן א' במרכז קליטה בחדרה, רעיה, אני מוסר לה דרישת שלום. אגב, היא לא רוסייה, כן? היא לא יודעת מילה ברוסית. אבל איך איתרתי אותה? כשבאתי לפתוח בית עולה בחדרה. מרכז הקליטה בבית אליעזר, זה המקום הראשון שעליתי ב-1997, הייתי בן 17, לא הייתי בגיל צעיר. אתה בכלל ב-20 ומשהו, נכון? 25, 26. בן כמה אתה היית כשעלית? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 25 וחצי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני תמיד מספר את הסיפור האישי שלי, ואני אומר, כשאני עליתי לארץ אני ידעתי ארבע מילים. חוץ משלום, ידעתי מזלג, כף סכין. אמרו לי, אלה הדברים שאתה צריך לדעת, להסתדר במדינה. איך ידעתי? כי במילונית שרכשתי שנתיים לפני העלייה, כשאתה פותח, יש בשדה התעופה, ועמוד נוסף, במסעדה. בשדה התעופה היו מילים קשות, לא השתלטתי עליהן, ישר עברתי למסעדה. לומדים את הדבר הפשוט. וכשבאתי למבחן המיון שעשו לנו במרכז הקליטה לפני הלימודים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא הייתה מסעדה אסייתית, נכון? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא הייתה מסעדה אסייתית. שאלו אותי האם אני למדתי בתפוצות. והיו שם ילדים מערים גדולות. בשנות ה-90, 1997, היו אנשים שכבר הספיקו ללמוד אולפנים. במוסקבה, בסן פטרסבורג, בקייב. אני הייתי מעיירה קטנה שלא היה לה אולפן, אפילו בית כנסת בשנות ה-90 לא היה לנו שם. ועדיין, המוח של יהודי בגולה אמר לי, אתה חייב קבוצת מתקדמים. ואני בשיא החוצפה אומר: אל תכניסו אותי למתחילים, אני מבקש להירשם לקבוצת מתקדמים משום שאני כבר יודע כמה מילים. צחקו עליי, אמרו לי שאני דביל, סליחה שאני אומר את זה בשפה הלא-פרלמנטרית. ואז נזרק שם משפט, אמרו לי: אם אתה חושב שהידיעה שלך בשלוש מילים: מזלג, כף, סכין, מאפשרת לך לדרוש להירשם למתקדמים, חוצפה יש לך, במדינה הזאת אתה תסתדר. זו האמירה שקיבלתי בשבוע הראשון של העלייה שלי. אני אומר לכל העולים: אל תפחדו לדבר, אל תפחדו לעשות טעויות ואל תפחדו גם מהתגובות, פשוט תתעלמו מהן, תתעלמו מכל התגובות, בטח תתעלמו מהערות כאלה ואחרות. כי בסופו של דבר, השפה היא כלי הכרחי והכלי הראשון שאיתו אתם מצליחים להיקלט במדינת ישראל. ולכן הדרישה שלי מהרשויות וממשרדי הממשלה, ובטח מאז תחילת המלחמה, קודם כול להבין את המצב. לא ייתכן שאנחנו בגל עלייה של 100,000 איש החל מפברואר 2022, ומספר המורים לא עבר את ה-600 באולפנים. היו פה דיונים רבים, אנחנו ניסינו לשנות את זה, ואז דיברנו על זה, והיו בעיות, וחיפשו מאיפה לגייס מורים, וגייסו מורים מפנסיה. אבל אני חושב שהסימון הזה צריך ליפול לא פה בוועדה הזאת, לא מאנשים שמייצגים את הממשלה, מי שמקבל את ההחלטות. שר החינוך, שאמון על החינוך המבוגר, שזה האגף שמפקח על לימודי השפה. אני לא מדבר על הילדים בבתי הספר, כי זה סיפור אחר. אגב, אני הגשתי חוק של 500 שעות לימוד, היום זה 400 לדעתי, משהו כזה. אני חושב שגם לא הגיוני שילד יקבל 6 שעות בשבוע, זה לא הגיוני, פשוט לא הגיוני, צריך לקבל מינימום 16, אם לא 20 שעות לימוד בשבוע. ואז אני מדבר עם שר החינוך, אני מדבר עם אנשים שמקבלים החלטות, ואני מבין ורואה שהם פשוט לא מצליחים להבין עד כמה זה נחוץ לעולים. אדוני היושב ראש, אתה אמרת שרוב האנשים לומדים בחצי שנה, 70%. אני מכיר לא מעט אנשים שנרשמו לאולפנים בעקבות הגל הגדול שנה אחרי. ויש כאלה שכבר מצאו פה ושם סידורים, ילדים. אגב, אני לא נותן עצות, אבל אני אומר, אם יש לך ילד קטן למשל, בן שלוש, ארבע, חמש, הוא משתלב מהר, תוך כמה שבועות הילד כבר מתחיל לדבר. לפעמים זה גם עוזר לעולים להיכנס לאולפן לא מייד, לא בשבוע הראשון, אלא בחודש שישי, שביעי, אפילו שנה אחרי, כאשר הילד שלך כבר קלט את השפה בגן. וזה טוב, כי אז אתה שומע גם מהילד שלך וזה גם עוזר לך. לכל אחד יש את הדרך הייחודית להשתלט על השפה. אבל תפקידנו הוא להעניק את הכלים, כי אחרת, לא הגיוני שבן אדם יחכה חודשים להירשם לאולפן. לכן הוועדה הזאת מאוד חשובה בנושא הזה, בנושא של אכיפה ופיקוח על לימודי השפה, ונמשיך לעשות את זה כאן במסגרת הוועדה. ותלמדו עברית. איך אומרים לנו? אתם במדינת ישראל, דברו עברית. לא, דברו בשפה שאתם רוצים, אבל זה לא מפריע ללמוד את השפה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, חבר הכנסת סובה. אולפן החוצפה הצליח. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מקווה, בכל זאת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> - - - בגאווה, שותפך לאופוזיציה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, כשאמרתי למורה שלי שאני הגעתי להיות סגן יושב ראש הכנסת כמה שנים כבר, היא אמרה וואו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עם מזלג. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עם מזלג, כף וסכין, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, מה שאני מציע שנעשה זה שאנחנו נבקש מהשושבינים המרכזיים, שאלה משרד החינוך ומשרד העלייה, להציג את תמונת המצב הנוכחית. נשמע גם כמובן את איגוד האולפנים הפרטיים. המטרה היא לאפשר לכל מי שרוצה לדבר היום לדבר, אבל יש לנו הגבלה בזמן. נבקש מכם להציג את תמונת המצב, איפה אתם רואים כרגע את האתגרים. בעקבות ההערה של חבר הכנסת סובה, אני אומר שאנחנו לא עוסקים כרגע בסוגיית לימודי העברית לתלמידים עולים. זאת סוגיה מאוד נכבדת, היא מאוד משמעותית. אני נוטה להסכים עם חבר הכנסת סובה שגם פה יש עוד שידוד מערכות שאפשר לעשות. אנחנו מקיימים דיונים על קליטת התלמידים העולים בתוך מערכת החינוך, ואנחנו גם נצליב בין הדיונים, אבל אנחנו היום מדברים על העולים מעל גיל 18. אני חושב שנתחיל עם משרד החינוך, כי רוב הלומדים במסגרות שלהם, ואז נעבור למשרד העלייה והקליטה. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> שלום וברכה. מעוז ביגון, מנהל אגף חינוך מבוגרים במשרד החינוך. בראשית הדברים אני רוצה להודות לוועדה שמקדמת את הנושא הזה. הוועדה בראשותו של חבר הכנסת פורר קיימה המון דיונים, וגם הרבה הצלחות. כמובן לא לנו ההצלחות, לעולים ההצלחות, ועל כך אנחנו מודים. אני אומר שלגבי הנתונים השונים שאתם מקבלים מכמה וכמה גורמים, זה אחד האתגרים שאנחנו נמצאים בהם ביחד עם משרד הקליטה, ואנחנו בשלבי פיתוח מתקדמים כבר של דשבורד משותף, ואני חושב שזו בשורה מאוד גדולה בסוף, לדבר על אותם מספרים אונליין, שלא אני צריך לבקש מהם, לא הם צריכים לבקש ממני. ויש עוד גורמים נוספים שהדשבורד של הנתונים יהיה משותף. ההערכה שלי היא שבסוף המחצית הראשונה של 2026 זה כבר יעבוד, כי אנחנו כבר גמרנו את האפיון וזה פיתוח כבר של המתכנתים וכולי. זה דבר ראשון. דבר שני, גם בתוך הדיונים עלה הנושא הזה של היבחנות. בגלל שיש גם אולפנים פרטיים וגם אולפנים רשותיים, וגם אולפנים שלנו, צריך לייצר איזושהי סטנדרטיזציה, איזשהו משהו שכשאומרים: העולה הזה קיבל ציון ברמה ד', והציון שלו הוא סטנדרט אחיד לכולם. וקיבלנו החלטה עקרונית, הדרג המקצועי קיבל את ההחלטה שאנחנו מייצרים סטנדרט אחיד לכולם, וכל עולה באשר הוא יוכל לגשת ולהיבחן באותו מבחן, וגם אם הוא למד באולפנים הממלכתיים, גם אם הוא לא למד, תהיה לו את היכולת הזאת. אני חושב שזו בשורה גדולה, וברגע שמקבלי ההחלטות יקבלו את ההמלצה שלנו, זה כבר יהיה עובר לעשייתו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון להיום, מה קורה? בכל מערכת - - - << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> כל אחד בוחן את עצמו, כן. אנחנו בוחנים את התלמידים אצלנו, שלנו, אלה שבאים ללמוד אצלנו, שזה חלק הארי מן העולים, אבל אלה לא כולם. אולפני הוואוצ'ר, הם ידברו, אני לא יודע בדיוק מה קורה שם, וגם הרשותיים. זאת אומרת, אנחנו אחראים על שלנו. חשבנו לייצר, באמת לטובת העולים, שהמבחן יהיה סטנדרטי לכולם, כמו שעושים מבחינת בגרות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> למה נדרשת היום התעודה הזאת או ההכרה הזאת שסיימת אולפן ברמה מסוימת של לימודי עברית? << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> אני אגיד שבראש ובראשונה, במהות של זה, זה מנבא יכולת קליטה מיטבית, תעסוקתית, חברתית. אם אתה לא לומד ולא עושה את זה, אתה נמצא - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה ברור, אבל אני רוצה - - - << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> רגע, זה במהות. וזה גם עוזר לעוד כל מיני דברים, להכשרה מקצועית בסופו של דבר, לקליטה באקדמיה במקצועות מסוימים שמחייבים הוכחת ידע בעברית, בכל מקצועות הרישוי, אם אתה רוצה להיות - - - או רופא או אחות, או אני לא יודע מה, הכול מחייב הוכחת ידע בעברית. איך תוכיח? יש באקדמיה את מבחני יע"ל, אבל יש גם חלופה. למשל המבחן שלנו מהווה חלופה. גם כל עובד ברשות ממשלתית או ברשות מקומית, עם התעודה הזאת הוא מקבל דרגה, או חצי דרגה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה רגע את הנקודה הזאת - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, רגע. מה מונע אם אין לו? משהו מונע אם אין לאדם? אם אדם לא סיים אולפן א', יש משהו שהוא לא יוכל לעשות? מה למשל? << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> אני חושב שהם ידברו על זה. תהליך הכשרה מקצועית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בואו רגע נעשה פה סדר, וגם אם עוד אין לנו את כל התשובות, אנחנו צריכים לרשום לעצמנו גם את השאלות לפעם הבאה. הסוגיה הזאת היא סוגיה קריטית. זה שבסופו של דבר אנחנו רוצים שכחלק מהתהליך הפדגוגי, גם התלמיד וגם המורה, יהיה להם פידבק, יודע או לא יודע. זה לצרכים, נקרא להם פדגוגיים. אבל ברגע שאנחנו עוברים למישור של יכולת תעסוקתית ובירוקרטיה, אז החובה לייצר סטנדרטיזציה ולאפשר לכל בן אדם להגיע לאותה תעודה שמקנה משהו היא הכרחית. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> בדיוק בשביל זה ההמלצה שלנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תזכרו שאני תלמיד באולפן א' בנושא. א', אני מבין שסיום הקורס בהצלחה הוא בכלל הכניסה ללימודי המשך בעברית. אדם לא יעבור - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שסיים אולפן א' - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר, אדם לא יעבור מאולפן א' לסוג של לימודי המשך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נהדר. קודם כול, זה דבר אחד. כי יכול להיות שאדם לומד במסלול אחד בהתחלה, אבל אחרי זה אולי הוא רוצה במסלול אחר לעשות לימודי המשך. זה דבר אחד. ודבר שני, אני מבין שיש מקצועות שהתעודה הזאת היא הכרחית כדי לקבל דירוג מסוים או בכלל לקבל רישוי. היום בכל מקצועות הרישוי, רפואה, עריכת דין וכולי, התעודה של משרד החינוך מוכרת כתעודה מספקת ללימודי עברית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בהחלט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק מרמה ג'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, יש כאלה שמרמה ד', תלוי איזה מקצוע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אולפן פרטי בעניין הזה לא מוכר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, באולפן פרטי כל אחד - - - << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> התעודה שלנו קבילה בכל מקצועות הרישוי, כל מקצוע מגדיר מה הרמה הנדרשת, אבל כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר להיבחן ללא נוכחות באולפן? אם אדם למשל התחיל אולפן, מסיבות כאלה וכאלה לא נכח, הוא יכול להיבחן ולקבל תעודה? << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> בחלק מהמקצועות הלימודים מתבצעים בלמידה מרחוק, זה מאפשר גם למי שקשה לו יותר. יותר מזה, אנחנו מנגישים חלק מהמקצועות למקומות התעסוקה עצמם תוך כדי עבודה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אלה לימודי ההמשך, לא אולפן א'. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> לימודי המשך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדבר על אולפן א'. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> במסלולים הפרטיים יש רק אולפן א', או גם הגעה עד אולפן ג'? << אורח >> אלכסנדר ללוש: << אורח >> יש את כל הרמות, והם נבחנים על ידי משרד העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> והתעודה של משרד העלייה והקליטה מוכרת כאקוויוולנטית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> אני אסיים. התייחסות לגבי הלמידה בחו"ל, שאלת פה האם זה מסייע, עד כמה זה מסייע. אני יכול להגיד רק על התלמידים שלנו. תלמידים שעברו אילו שהם אולפנים בחו"ל, אם זה נתיב, אם זו הסוכנות, לא משנה מה, אנחנו יודעים להגיד שזה לא מייתר את הצורך באולפן ראשוני, אבל זה בהחלט יכול לקדם אותם לרמה יותר, הם מתחילים הרבה פעמים מרמה ב' של הלמידה ולא מרמה א', אני חושב שיש לזה ערך מוסף משמעותי. אנחנו לא אחראים על הלמידה בחו"ל, אבל רק הפידבק שאני יכול לתת, האם זה תורם או לא תורם ועד כמה זה תורם, אנחנו מרגישים שיש בזה תרומה, ללמידה בחוץ לארץ, ולחיבור, בסופו של דבר, ללמידה אצלנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מעוז, מה אתה יכול לומר לנו לגבי המספרים והאחוזים? מה אנחנו יודעים לגבי המספרים בשנים האחרונות אצלכם, ובייחוד מה אנחנו יודעים לגבי השיעור מתוך העולים, ומתי זה מתחיל? << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> ההתייחסות לשיעור מכלל העולים, אני אתן למשרד הקליטה להתייחס לזה, כי אני רואה את חלקת האלוקים הקטנה שלנו, אלה שבאים אלינו, מקבלים הפניה ממשרד הקליטה ובאים אלינו. מי שלא קיבל הפניה ומי שבכלל לא מגיע אלינו, אני לא יודע להגיד עליו, ולכן ההתייחסות באחוזים וכולי מכלל העולים, לזה משרד הקליטה יוכל להתייחס. אני יודע שאצלנו, העברתי גם לוועדה את המספרים, אנחנו בהחלט רואים איזושהי ירידה בשנים האחרונות, בשנת 2024 ו-2025. אני לא יודע למה לשייך את זה, כי אנחנו בסוף מקבלים את הפוש ממשרד הקליטה ואנחנו קולטים את הלומדים אצלנו, אבל יכול להיות שזה באמת מיעוט של עולים, מלחמה, לא יודע לתת הסבר, אני רק רואה את הכמויות בפועל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתה יודע לומר לנו באוכלוסייה הזו את מועד העלייה? מה שיעור האנשים מתוך הקבוצות שלכם בחתך, מי התחיל בחצי שנה ראשונה להגעתם לארץ, מי בחצי שנה שנייה. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> אני יכול, לא בשלוף, אני יכול לייצר כזה דאטה בייס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, זה דבר שיעניין אותנו. כמה זמן נמשך אולפן א'? << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> חצי שנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מי התחיל בחצי השנה הראשונה לעלייה, מי התחיל בחצי השנה השנייה, מי בשנה השנייה לעלייתו. אלה נתונים חשובים לנו. עוד דברים שלכם לגבי מצאי מורים, גיוס מורים. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> כיוון שאמרת שאתה רוצה להתחיל מאיזושהי טבולה ראסה, איזשהו לוח חלק, אני אתייחס לשלושה דברים שהם משמעותיים, אנחנו רואים את זה כמשמעותי באולפנים הממלכתיים. אחד הוא צורת הלמידה - - - כיוון שזה מייצר לנו יכולת של אינטגרציה בין שפות שונות, וקליטת השפה יותר טובה. הנושא שזה 500 שעות ולא פחות, לא 200, או 250 או 150, כמו שיש באולפנים אחרים, זה גם משמעותי מאוד. והדבר השלישי שהוא ערך מוסף הוא הפדגוגיה, שהיא מקצועית ומפוקחת ומתפתחת כל הזמן בהתאם לטכנולוגיה ובינה מלאכותית והכול, כל הזמן באופן מאוד מקצועי. הנושא הנוסף הוא הנושא של אופק חדש. הזכרת פה את הנושא של ההסכם הקיבוצי החדש שנחתם. הערך המוסף של זה, מעבר לזה שיש לנו יכולת לגייס מורים, אלה שני דברים שקיבלנו אותם על הדרך. אחת, אין המתנה בגלל שיש לנו שם שעות פרטניות. זאת אומרת, מורה, מעבר לשעות שלו בכיתה, הוא קיבל באופק חדש עוד סל של שעות פרטניות. וההנחיה שלי היא שכשעולה פונה, גם אם כיתה נפתחת עוד שבועיים, קודם כול תלמד אותו פרטנית, כבר תיצור את הקשר הראשוני, תשב איתו מספר שעות בשבוע עד שתיפתח הכיתה. ולכן זה יצר לנו מצב שבאמת מי שפונה קודם כול מקבל מענה מיידי. והדבר הנוסף, זה נתן לנו אפשרות לפתוח הרבה אולפני ערב, בגלל שבהסכם הקיבוצי כל שעה שהמורה מלמד אצלנו מעבר לשעה 16:00, הוא מקבל 25% תוספת על כל שעה כזאת, וזה יצר באז. גם הצורך, זה פגש את הצורך של העולים, אלה שכבר בעולם התעסוקה, הם לא יכולים להתפנות בבוקר, הם נמצאים אצלנו בלימודי ערב, ויש לנו גם מורים שמעוניינים בדבר הזה, וזה ווין-ווין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מעוז, אני רוצה בהקשר הזה לשאול שתי שאלות על דברים חשובים שאמרת. אחת, כמה מורים היום משולבים בהוראת האולפנים שלכם, כמה אולפנים יש, והאם נכון לעכשיו יש לך מחסור במורים? כי כמעט אין מקצוע בבתי הספר שאין בו מחסור במורים. אני רוצה להבין. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה אולפנים וכמה כיתות. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> אצלנו יש יתרון מאוד מאוד גדול, בשונה מבתי הספר היסודיים, העל-יסודיים וכולי. אין לנו בעיות משמעת ואין לנו הורים על ראש, כי ההורים עצמם הם התלמידים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש ילדים על הראש של התלמידים. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> היתרונות הללו מביאים לנו המון פונים שרוצים לעבוד אצלנו, ולכן אין לנו מחסור במורים, במיוחד כשהשכר הוא כבר שווה, אופק חדש והכול. יש לנו כ-500 עובדי הוראה, כוללים בתוכם מדריכים, כוללים בתוכם מנהלים, סגנים, רכזים חברתיים והכול, כמו שכל בית ספר מתנהל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר, לא השתנה המספר, אתה אומר, אותו מספר היה גם לפני. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> כן, כי לא באים עולים. שיבואו יותר עולים, אנחנו ערוכים לקלוט הרבה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> וכמה אולפנים? << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> בערך 100 אולפנים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 100 אולפנים, כמה כיתות סך הכול? כי הרי בכל אולפן יש כמה כיתות. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> זה משהו שונה, אני לא יודע להגיד בשלוף, לא רוצה להגיד בשלוף. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> סביב 100 הוא אמר. היו 85 לדעתי בדיונים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נשמח לקבל את הנתונים המדויקים על מספר אולפנים וכיתות. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> אני יכול להגיד שבכל אולפן שלנו, או לכל מנהל אולפן, יש בהמתנה מורים שמעוניינים לעבוד אצלנו, וכרגע אין צורך, אבל אנחנו ערוכים לזה, לקלוט. אני אתן דוגמה עכשיו. מדברים על בני המנשה שיבואו עכשיו בהמוניהם. אנחנו את המורים כבר גייסנו. זאת אומרת, אנחנו מוכנים, בתחילת מרץ אמורים להגיע קבוצה ראשונית, אנחנו ערוכים לקליטתם. זו רק דוגמה. השעות הפרטניות גם מאפשרות לנו לתת מענה לקצה. יש חבר'ה שנמצאים בכיתה אבל הם מצטיינים, אין להם סבלנות לחכות לקצב של הכיתה, או להפך, שקשה להם בלימודים עצמם. המורה נשאר אחרי הלימודים יחד עם התלמידים באופן פרטני בקבוצה של בין תלמיד עד חמישה תלמידים ונותן להם את העזרה המדויקת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה שיר אתה למדת, הראשון, כשהיית ילד, אתה יודע? אתה אמרת שאתה קיבלת בבית הוריך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה אני אעשה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עד היום זוכר. "אני ואתה", זה השיר הראשון של אריק איינשטיין שלמדנו. השאלה אם עד היום לומדים את זה. שירים לומדים? לא, עד עכשיו אנחנו חושבים, אני ואתה נשנה את העולם, אבל - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הדבר המרכזי שאמרו לי בעברית זה לך לישון, אני חושב. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אנחנו מנסים לשנות את העולם ולא מצליחים. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> אני אגיד עוד דבר אחד. לגבי טרום העלייה, אנחנו לא אחראים על זה, זה לא המנדט שלנו, אנחנו מסייעים למי שמבקש. יש לנו עם נתיב שיתוף פעולה, אנחנו עוזרים להם בפיתוח המקצועי של המורים שלהם שם, בסמינרים מסודרים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל אתם לא מכירים בהכשרה שמתבצעת שם. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> לא משנה, אנחנו עוזרים למי שמבקש עזרה. אם אנחנו יכולים לתת עזרה, אנחנו עוזרים. הייתה לי הזכות להיות עובד, אז זה נקרא לשכת הקשר, בשנת 1991-1990, והיינו בברית המועצות לשעבר, כשליחים שם. אני שמח לעזור גם בתפקיד שלי עכשיו. ואנחנו עוזרים גם למנהלת הרופאים במשרד העלייה והקליטה בלימודים בזום לרופאים ולאחיות טרום עלייה, גם בארצות הברית ועכשיו גם בצרפת. במה שאפשר לעזור, אנחנו מסייעים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> משרד העלייה והקליטה. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> שלום. תודה, יו"ר הוועדה, מנהלת הוועדה, על הדיון החשוב הזה. קודם כול, המשרד בהחלט מייחס ללימודי העברית חשיבות גדולה מאוד, לא צריך להגיד, אבל נגיד. זו תשתית ראשונית לקליטה, גם בהיבטים התעסוקתיים וגם בכל ההיבטים החברתיים, הקהילתיים, ולכן המשרד משקיע לא מעט בחשיבה על הנושא. זה בא לידי ביטוי גם בתקציבים שהמשרד העביר בשנים האחרונות לנושא. כשאנחנו מסתכלים על המספרים, באולפני השוברים, שהם האולפנים שהמשרד מממן באופן ישיר כשובר לאולפנים פרטיים, הייתה ירידה די ניכרת בשנים האחרונות, שקשורה בסך הכול, אני חושבת, לדברים חיוביים בהקשר של אולפני משרד החינוך. דבר ראשון, להסרת החסמים ורפורמת אופק חדש שבאמת העלתה מאוד מאוד את ההיצע והורידה את זמני ההמתנה, כך שהאופציה של אולפן ממשלתי היום הרבה יותר נגישה למרבית העולים. הדבר השני הוא שביצענו איזשהו שינוי במדיניות, שאולפן שוברים לא יכול להיות אולפן ראשוני. זאת אומרת, אפשר לפנות למשרד ככלל ולבקש זכאות לאולפן שוברים רק לאחר השלמה של אולפן ממשלתי. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יש מקרים חריגים. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> לכן אמרתי ככלל, יש לכלל הזה יוצא מן הכלל. אבל בהחלט במסות ההפניה היא מאוד מאוד ברורה לאולפן ראשוני בתור שלב ראשון. אם יש צורך מיוחד שקשור לנסיבות משפחתיות, אישיות, כאלה ואחרות, בהחלט. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רגע, זו נקודה שאני רוצה להבין. זאת אומרת, היום עולה פונה ללימודי עברית, ברירת המחדל היא האולפן הממשלתי, נקרא לו כך, הממלכתי, נכון? << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> הוא יקבל הפניה מהיועץ שלו במשרד העלייה והקליטה לאולפן ממלכתי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לאולפן ממלכתי. אם ישנן נסיבות מיוחדות, או של הפונה או של המשפחות שלו, אפשר לשקול גם הפניה לאולפן ואוצ'ר. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת שהיום רוב ההפניות לוואוצ'רים הן או מקרים מיוחדים או ללימודי המשך? זו המדיניות לפחות, בסדר? << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> כן, זו המדיניות, וזו גם המציאות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, יש מקומות שבהם אולפנים פרטיים לא משתלטים, אבל הנוכחות שלהם יותר מסיבית מהאולפנים, נכון? אני מבין שיש מקומות. זה נקרא חריגים? לא, כי זה כאילו מובן מאליו שהם מקבלים. כי פשוט אתם לא תקימו עכשיו במקום מסוים אולפן שישרת את ציבור העולים, אבל האולפן הפרטי שמקבל ואוצ'ר, הוא יכול להיות לעזר. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אם אין אולפן ציבורי במקום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנו, אחד החריגים הוא אם אין אולפן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אלפי חריגים בהגדרה, אבל בפועל לא - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תכף נשמע את האולפנים, אבל לפחות המספרים מדברים כרגע בעד עצמם. לפחות בנתונים של 2024, אנחנו מדברים על היקפים שגדולים בצורה משמעותית. אני אתן דוגמה. על פי הנתונים שיש בידינו, את 2025 נשים רגע בצד, אני לא יודע עד מתי נספרו הנתונים בשתי המערכות, אבל ב-2024, יש לנו כמעט 14,000 לומדים באולפנים הממשלתיים, ויש לנו 2,148 באולפנים, נקרא להם הפרטיים. בסדר, אנחנו מדברים על 15% באולפנים הפרטיים וכולי. חשוב לנו להבין רגע את המדיניות, בסדר. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> ואם מסתכלים על השנה הקודמת, היו יותר מ-7,000 עולים באולפני שוברים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כי היה את המשבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה משבר. חזרנו למספרים הנורמטיביים בשביל 2022. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. בחלק מהמקרים אתם שולחים ללימודים ראשונים, ובחלק אתם אומרים, הוואוצ'ר הוא לימודי ההמשך, בסדר. שתי שאלות שאני רוצה לשאול, אולי נידונו בפעמים הקודמות: האם משרד העלייה והקליטה הוא המשרד הממשלתי שאחראי על התוויית הסטנדרטים לאולפנים הפרטיים מבחינת היקף שעות לימודים, תוכניות, אישור תוכניות? << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> משרד העלייה והקליטה מכיר לפי רשימה של קריטריונים באולפן כאולפן שיכול - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה מספר השעות מינימום? << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> יש לזה הגדרות די ברורות לפי רמות ומסלולים, שרי תוכל לפרט. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> שלום. באמת נושא מאוד חשוב ומשמעותי. שעות המינימום ללימוד הן אך ורק למי שלומד ברמה ב', שזו רמת המתקדמים, ובקבוצה קטנה של שישה תלמידים, ובתנאי שהלימוד הוא לימוד פרונטלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השאלה היא באופן כללי מה שעות המינימום, כמה שעות. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אני אומרת. שעות המינימום הן 150 שעות, רק בסיטואציה שאותה אני פירטתי. בשאר המקרים, 200 שעות הן שעות המינימום באולפן פרטי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יכול להיות שמשהו לנו לא היה ברור בנתונים, כי מצד אחד כתבתם לנו בטבלה שב-2024 למדו אותם 2,148, אבל אחרי זה במקום אחר במענה שלכם כתבתם שבשנת 2024 מימשו את הזכות ללמוד 262 עולים חדשים. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> זה משהו אחר. אתם שאלתם שתי שאלות – קודם כול, כמה בכל שנה, ואחר כך אתם שאלתם כמה עולים חדשים שעלו בשלוש השנים האחרונות, זה בהמשך לפתיח שלך, מימשו בחצי השנה הראשונה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנו. זאת אומרת שלפחות במסלול הפרטי, אנחנו לא יודעים, כי אין לנו את הנתונים בחינוך, על 2024 אתם אומרים שבערך יוצא שקצת יותר מ-10% מהעולים שלמדו בסוף באולפן פרטי עשו את זה בחצי השנה הראשונה. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> מה שמתיישב בסך הכול עם המדיניות של אולפן המשך, אולפן שוברים כאולפן המשך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת שבחלק גדול מהמקרים מי שמשתמש בוואוצ'ר בכלל משתמש בו אחרי אולפן ראשוני שקרה כנראה בחצי השנה הראשונה ובמערכת הממלכתית. בסדר גמור. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אנחנו מדברים אומנם במונחים של אולפן המשך, אבל יש עולים, וגם מעוז מכיר את זה, שגם עם כל הלימוד והפדגוגיה והמעטפת הטובה והתומכת שהם מקבלים ממשרד החינוך, אולי לא הייתה להם פניות, אולי דברים, הם לא מרגישים שהם אפילו בטוחים ברמה א', ולכן גם אחרי האולפן הממשלתי הם באים ומבקשים ללמוד שוב את רמה א'. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מבקשים לחזור, בסדר גמור. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> לעניין הזמנים, אני כן אוסיף, כי יש אצלנו נתון. מעוז, אמרת שאין לך פה את הנתון, אני כן רואה אצלנו, אלה נתונים עד 2024, שהזמן הממוצע שבו מתחילים ללמוד באולפן ממשלתי הוא שמונה חודשים מיום העלייה, הממוצע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אצל משרד החינוך. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> איך? למה? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> כי לפעמים העולה מקבל הפניה מאיתנו, לפעמים לא מתאים לו, לפעמים מוצע לו אולפן וזה לא בדיוק מתאים לו, לפעמים הוא לקח מאיתנו הפניה, אבל בסוף הוא - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל יועץ הקליטה צריך לעודד אותו ללמוד עברית. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> זה נכון. בסדר, אבל אנחנו לא - - - << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> מה שאנחנו רואים מהשטח, זה שהרבה פעמים, העולה, זה פחות מתאים לו מייד כשהוא מגיע לארץ. הוא צריך לראות שהילדים שלו נקלטו במוסדות חינוך, שהוא מסודר פחות או יותר בשיכון שלו, איפה הוא גר וכולי, ולוקח לו את הזמן. זאת אומרת, זה תלוי בו יותר מאשר בנו. היו"ר גלעד קריב: אין לי בעיה, אני רק רוצה לומר עוד פעם, אני גם לא רוצה לקבוע כרגע מסמרות. קודם כול, כי אין לנו מספיק נתונים, שתיים, אנחנו רוצים לשמוע את הניתוח המקצועי שלכם. מה שאני רוצה לבקש, אנחנו נוציא את זה מסודר, מעבר לנושא הממוצע, אנחנו נבקש לקבל, אפשר לעשות את זה, לעשות את הניתוח על 2024-2023, תעזבו רגע את 2025. אנחנו רוצים להבין כמה - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 2023 לא שנה טובה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אנחנו ניקח את 2024 ואת 2025 עד קו שאתם תחתכו, חודש אוקטובר או יוני, תחליטו. אנחנו רוצים להבין באמת גם את המספרים וגם את השיעור, כמה מהעולים מתחילים בחצי השנה הראשונה, כמה עושים את זה בחצי השנה השנייה, וכמה הולכים לאולפן הממשלתי גם אחרי שנתיים. אנחנו ננסה גם להבין אותו דבר לגבי האולפנים הפרטיים. אם יש תפיסה מקצועית שאומרת, הדברים קורים והם בסדר כי לאנשים יש דיליי, בואו נדבר על זה. התפקיד שלנו הוא לוודא שהפרוצדורה הביורוקרטית, כשהעולה מגיע לארץ, פגישה עם יועץ קליטה, מה שקורה לו, עובדים וכולי, שההתמהמהות לא קורית בגלל היבטים ביורוקרטיים. טיפלנו בנושא ההמתנה, כל הכבוד, אין המתנה בגלל השעות הפרטניות וכולי, אנחנו צריכים לוודא שאין עיכוב בלימודי העברית למי שרוצה בגלל איזושהי בירוקרטיה פנימית. יש היום סמנכ"לית שירותים לעולים. זה דבר שאנחנו ננסה להבין. אני הולך להצביע. << מנהל >> (היו"ר יבגני סובה) << מנהל >> << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> להתייחס לשאלה האחרונה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> קודם כול, אני סמנכ"לית רשויות, ארגונים וקהילה, ובמקביל, במשרד יש חטיבת שירות שבאמת עוברת סוג של הקמה, בשנים האחרונות החטיבה עברה גדילה משמעותית, והגדירו תהליכי שירות מאוד מאוד מסודרים ומובנים במשרד. אני אגיד שבכל פגישה אצל מנכ"ל המשרד יש ברקע מסך גדול ועליו לוח הזמנים של - - - שזה אומר לפי פעימות של חודשים, כמה זמן מרגע שהעולה הגיע לארץ הוא קיבל פגישה ראשונה במרחב, קיבל הפנייה לאולפן, הוא התחיל ללמוד באולפן וכולי. כך שהמשרד מאוד מאוד מושקע בתהליך העבודה והרציפות שלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> איפה יש הכי הרבה בעיות? בלי להעליב את הרשויות המקומיות, אבל בכל זאת. איזו רשות מצטיינת ואיזו רשות בפיגור? אם כבר פתחת את זה. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> דווקא זו מדידה של מרחבים. עשינו סקר רשויות נורא מעניין. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תני לנו קצת, תגלי לנו. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> זו מדידה של מרחבים. אני לא מחזיקה את הנתון הזה בראש, כמי שלא אחראית על השירות דווקא. אבל עשינו סקר רשויות מאוד מעניין, אנחנו לא נעשה פה שיימינג, אבל יש לנו ממצאים של סקר רשויות על השירות לעולים ברשויות. ענו 15,000 עולים, הסקר בוצע בספטמבר, ממש עדכני, וממש בקרוב יהיה דוח, כולל נתונים לפי רשות על שביעות רצון מהטיפול, ממפגש עם יועצי קליטה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני חייב לגלות לך שמהמפגשים שאני מקיים כל הזמן, זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור למפגשים, יש לא מעט עולים שבוחרים את מקום המגורים שלהם בהתאם לשביעות הרצון של אותם סקרים שנעשים בקרב העולים. אני לא מעט פגשתי עולים שבחרו למשל נוף הגליל, שהיא בעיניי עיר נפלאה לקליטה, והם שמעו על העיר ועל היחס לעולים עוד בטרם העלייה. זה דבר מדהים, אני לא זוכר שלפני 20 שנה היה דבר כזה, ובטח לא בשנות ה-90. היו כאלה עולים שעד היום לא מבינים איך הם הגיעו לערים כאלה ואחרות. זה טוב. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> אנחנו גם ממש ננגיש אותו במערכת שכל אחד יוכל להיכנס אליה ולעשות מדד של מצב העולים בכל מיני אינדיקטורים לפי רשויות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, זה חשוב. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> שוב, זה ממש בעיבודים סופיים, זה לא דבר להניח כאן, לעשות שיימינג או להאדיר רשות כזו או אחרת, זה גם במגוון של מדדים. אבל הדברים יהיו שקופים לחלוטין, זו המטרה. ובאמת אם חוזרים רגע לתהליך השירות בתוך המשרד במרחבים, אלה שאלות קצת שונות מהנתונים שהבאנו והן מטופלות במקום אחר במשרד, אבל יש המון המון דגש על זה שהפגישה הראשונה עם יועץ קליטה במרחב וקבלת הפניה ללימודי עברית תתבצע מאוד מאוד מהר. אני צריכה להגיד, אני לא צריכה פה להיות סנגורית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מה הבעיה? תגידי לנו מה הבעיה שאתם מתמודדים איתה, אני רוצה להבין מה הבעיה. אני רוצה לשמוע ממנה. שמענו את הדברים הטובים, עכשיו תגידי לנו דברים בעייתיים, ולא נפחד לפתוח את הדברים. מה חסר לכם ומה צריך? << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> נגיד שגם אנחנו כמשרד באמת רוצים לראות יותר - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הנה, דווקא כשהתחלנו על הבעיות חזר היו"ר. אמרתי, שמענו פה יח"צ טוב ודברים טובים, עכשיו אני רוצה לשמוע בעיות, אני רוצה לשמוע את הדברים הבעייתיים, בבקשה. << מנהל >> (היו"ר גלעד קריב) << מנהל >> << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> אני אגיד שגם אנחנו כמשרד רוצים לראות יותר עולים שלומדים עברית בתקופה הראשונה לעלייתם. במשרד מאוד מסתכלים על השנה-שנה וחצי הראשונות, באמת מתוך הבנה שיש כל מיני מדרגות בקליטה, הרבה פעמים עולים בתחילת הקיץ, הילדים בבית, רישום למסגרות. לפעמים באופן טבעי עוברים את החגים ואז מתחילים להתפנות לתהליך הזה, כך שבאמת חצי שנה זה אולי מדד קצת צפוף, אבל לדבר על 12 עד 18 חודשים, לראות את המסה הקריטית של העולים לומדים עברית, זה לחלוטין יעד שלנו כמשרד. זה יעד, דיברתי על תהליכי השירות המעודכנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, גם אם נקבל, יכולה להיות גם מחלוקת, כן חצי שנה, לא חצי שנה. כדרך אגב, אני מניח שכשמגיע זוג, יכול להיות שאחד הולך ללמוד קודם, השני הולך בחצי שנה אחרת כי הוא עוד לא משתלב בשוק העבודה, בסדר. האם לגבי הנחת העבודה הזו של 12 עד 18 חודשים אתם יודעים היום לבוא ולומר כמה עולים למדו, בשקלול של כל הענפים? האם אתם יודעים לומר לנו היום, 80% מהעולים לארץ לומדים ב-18 החודשים הראשונים, כמה מהם לומדים אולפן ב', כמה עולים ממשיכים ללימודי המשך? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> ב' לא יכולים בלי א'. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בעיה, אבל רגע, יכול להיות שאנחנו נגלה שהמון לומדים אולפן א', אבל יש לנו דווקא בעיה, עם כל הכבוד לאולפן א', אם רוצים רמה גבוהה של עברית לתעסוקה, כדאי שהעולה יגיע לאולפן ב' וג'. זה גם מה שמקנה בחלק גדול מהמקרים תעודה שמאפשרת מקצועות רישוי וכולי. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> רק נאמר שהאולפן הראשוני הוא אולפן שמורכב מכמה רמות: א', ב', ג', ד' וכולי, והאולפן הנוסף לא נקרא אולפן ב', הוא נקרא אולפן המשך, תעסוקתי או אחר. רק לצורך הטרמינולוגיה המדויקת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תראו, אני רוצה רגע לומר, אחד היתרונות לקיום דיון אפקטיבי זה שיהיה לנו את הנתונים. אני לא אומר פה תלונה, אני אומר, מבחינתי, אנחנו נצטרך לפרוס, הנתון הכי חשוב שצריך לדעת, כמה - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> רגע, אני רוצה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו מייד נגיע לזה. שלומית מוטרדת מהנתונים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל משהו לא מסתדר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, רגע. אני לדיון הבא אומר את הדבר הבא, אנחנו צריכים לפצח את השאלה, כמה עולים שמגיעים לארץ, אני אלך איתכם, אתם באתם ואמרתם, אנחנו כמשרד מסתכלים על 18 החודשים הראשונים. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> מקסימום, אנחנו בוודאי רוצים - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בעיה. להפך, אני רוצה ללכת איתך למקסימום שלך. אחרי זה נתווכח האם זה נכון או לא, נשאל האם עשיתם מחקר איכותני ששואל מתי באמת הכי טוב שהעולים ילמדו. יכולה גם להישמע תיאוריה שלהפך, כמו שאמר חבר הכנסת סובה, טוב שהעולים ישמעו קצת עברית מהילדים, ילכו למכולת, יש איזשהו קרוב. לא יודע, אני לא נכנס לזה, אני לא המומחה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא יהיה להם סל קליטה, זו הבעיה. ההיגיון הוא שאתה מתחיל ללמוד - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חבר'ה, אבל תקשיבו שנייה. למה שנעשה השערות? צריך נתונים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה שמעניין אותנו, ועל סמך זה נמשיך את הדיון המקצועי ונתווכח מה יותר טוב, זה קודם כל לדעת, אתם הגדרתם מקסימום 18 חודשים כתקופת המיקוד? אני רוצה לדעת, לדיון הבא, אם אפשר, ב-18 החודשים האלה, כמה נומינלית ושיעורית מהעולים שעלו לפני 18 החודשים האלה בכלל למדו באיזשהו מסלול, כמה מהם המשיכו מלימודי שלב א' לשלב ב' בתוך השנה וחצי. אם אתם יודעים לבוא ולומר כמה ממשיכים לשלב ב' אחרי שנתיים. כדרך אגב, הזכות ללימודי המשך היא עד עשר שנים בהגדרת עולה? בסדר גמור. אומרת שלומית, באופן נקודתי, בנתונים שהעברתם, בטבלה שהעברתם לנו אנחנו רואים שב-2019 רשמתם ש-5,390 עולים מימשו את זכאותם ללמוד באולפן ממשלתי בחצי השנה הראשונה, ואז הבאתם 2020, 2021, 2022, 2023. ב-2024, על פניו יש פה צניחה בשיעור העולים שלומדים בחצי השנה הראשונה באולפן ממשלתי, או שהם דווקא ב-2024 הלכו ללמוד בחצי השנה השנייה. אנחנו רק מבקשים הבהרה לגבי איך ירדנו ממצב שב-2023 כמעט 30% למדו בחצי שנה הראשונה, למצב שב-2024, שכבר הסתיימה, רק 10% מכלל העולים למדו בחצי השנה הראשונה. יש פה נתון שמטריד אותנו שאנחנו לא מבינים. כי להפך, היה צריך לגדול אם אין המתנה באולפנים הממשלתיים ויש טיוב ויש כניסה ויש הרחבה, השיעור היה צריך לעלות, לא לרדת. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> אני אתחיל באיזושהי אמירה שלי ואני גם אעביר את זה לשרי להשלים אותי, אבל צריך לזכור, 2024 זו שנה שהתחילה חודשיים אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל. אנחנו כאילו מספיק זמן אחרי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבין את מה שאת אומרת. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> זו שנה מאוד מאוד מאוד לא רגילה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הכול בסדר, אבל תראו, אני מבקש לישיבה הבאה בירור שלכם של הנתון הזה. אם בבדיקה שלכם הסיפור קשור במלחמה, בסדר, זה קשור במלחמה. אבל אז השאלה היא האם החבר'ה האלה למדו בפרטי. לא שזה עולה מהמספרים, אני לא רואה עלייה דרמטית ב-2024 בוואוצ'רים. או שאתם אומרים, אנחנו לא ראינו אותם ב-2024, אבל אנחנו יודעים לומר לכם שהרבה מהם הגיעו ב-2025. אבל כרגע אנחנו גם לא רואים בנתונים החלקיים של 2025 את הקפיצה. זאת אומרת, כי יכול להיות, אני רוצה לומר, אם תיאוריית המלחמה היא נכונה, צריכים להיות מאוד מאוד ערניים, כי יכול להיות שהם לא יחזרו ללמוד. זאת אומרת, אם הייתה לנו פה איזושהי קריסה בגלל המלחמה בשנת 2024, צריך היום לעשות מאמץ גדול בשביל לומר להם, אחרי 200 ימי מילואים, או אחרי כל הסערה פה. לא יודע, אולי נגלה שהרבה מהם הגיעו ב-2024 בגלל המלחמה והטילים, וחצי שנה הם בכלל היו בחו"ל, אני לא יודע. אני רק אומר, יש פה נתון שסותר את האמירה של כניסה שלנו לאיזושהי דרך מלך עם האולפנים הממלכתיים. פשוט שלא נגלה עוד חצי שנה שגם ב-2025 יש לנו צניחה מ-30% לומדים בחצי שנה הראשונה ל-10%. לדיון הבא אנחנו מבקשים הבהרה על הנקודה הזו. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> נעשה את הבדיקה יותר לעומק. נגיד שזה גם ממש על התפר של העלייה לדרך המלך פה. נביא את הנתונים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תביאו הבהרה, כי יש פה משהו חריג ששלומית בצדק מרימה עליו דגל אדום. האם יש משהו לומר לגבי נושא התעודות מטעם משרד העלייה והקליטה על האולפנים הפרטיים? הבנו שבמשרד החינוך בסוף בן אדם מקבל תעודה של ממשלת ישראל שמאפשרת לו במגע שלו עם מוסדות אקדמיים, עם מוסדות תעסוקתיים, לומר, הנה, משרד החינוך הכיר בלימודי העברית שלי. מה קורה מבחינת משרד העלייה והקליטה עם הבוגרים של האולפנים הפרטיים? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אתה צודק, אדוני היושב ראש, שיש פה באמת בעיה, בעיקר במקצועות רישוי. אנחנו באמת צריכים לעבוד על איזשהו מסמך של סטנדרטיזציה, א', בבחינות, וב', בהכרה של משרד הבריאות לענייני רופאים ואחיות, משרד המשפטים לענייני עורכי דין, שיכירו גם. ככל שתהיה איזושהי סטנדרטיזציה של בחינות, בין אם היא תיעשה כולה במקום אחד, בין אם יקבע איזשהו סטנדרט של מה צריכה להיות הבחינה, והבחינה הזאת תעמוד בסטנדרט הזה, שיכירו אותם מקומות לא רק בתעודות של משרד החינוך, אלא גם בתעודות של משרד העלייה והקליטה. ושוב, אלה דברים שאנחנו דנו בהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש היום תעודות של עלייה וקליטה? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> יש תעודות של משרד העלייה והקליטה, סיימת, אבל המשרדים הרלוונטיים לא מכירים בהם, הם מכירים - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מוסדות אקדמיים מכירים? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> לא, מכירים אך ורק בדברים שהגיעו, זה אחד מהדברים שאנחנו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. תראו, אני מבקש לפגישה הבאה, אני מניח שזה צריך להיות בטריטוריה שלכם, תהיה רשימה מסודרת של למה נדרשת ההכרה, אילו משרדים ממשלתיים מכירים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זה משרד החינוך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אני אומר, משרד העלייה והקליטה אחראי בסופו של דבר על ההכרה של העולים בתחום התעסוקתי, משרד החינוך מוציא תעודה. אני צריך לדעת האם משרד הבריאות מכיר בתעודת החינוך. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> חינוך כן, קליטה לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר, אני רוצה פירוט של - - - << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> בכל האולפנים התעסוקתיים זה בשיתוף פעולה מלא עם משרד הקליטה, והתעודות הן שלנו, וכולם נבחנים אצלנו בנושא של לימודי ההמשך, של התעסוקתי. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כן, אבל אם הוא סיים אולפן פרטי, הוא לא יכול ללכת לאולפן תעסוקתי. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> אולפן ראשוני, לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אני קודם כול רוצה לדעת לצורך מה, צריכה להיות טבלה שאומרת, הנה המקומות שבהם אדם צריך להציג תעודה. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם במקומות האלה מקבלים גם וגם, או רק. זאת סוגיה. תראו, זה בסדר גמור שמדינת ישראל שולחת עולים ללמוד עם ואוצ'רים באולפנים פרטיים, אבל אם בסופו של דבר יוצא שכרם בהפסדו כי אין להם תעודה. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> או שהיא תאפשר להם להיבחן. אם היא מאפשרת להם להיבחן אחרי זה באופן אחיד, זה פותר את הבעיה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אפשר לפתור את זה בהרבה דרכים. אפשר לפתור את זה בדרך של בחינה אחת לכולם, אפשר לפתור את זה בזה שמכיוון שיש פיקוח של עלייה וקליטה על האולפנים - - - << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> אין פיקוח פדגוגי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אני לא הממשלה, אני רק בא ואומר דבר כזה: לשלוח עולה חדש עם ואוצ'ר לאולפן פרטי, שזה יכול להיות מאוד מאוד יעיל מבחינת הלימודים עצמם והנוחות, אבל אחרי זה כשלעולה הזה לא תהיה תעודה שמקנה לו הכרה, זה דבר שצריך לפתור. איך פותרים את זה? בואו תביאו אתם הצעות איך פותרים את זה, אבל הוועדה אומרת את זה. עוד דברים של עלייה וקליטה בהקשר הזה? איפה אתם עומדים בקשר שלכם למול הצ"ע ולמול אופק ישראלי? מה המעורבות שלכם? ונתיב כמובן. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אני אתייחס לנתיב בסוף. אופק ישראלי, ויגאל יוכל לדבר על זה יותר טוב ממני, היא איזושהי חברה לתועלת הציבור שמופעלת על ידי משרד העלייה והקליטה. אופק ישראלי מפעילה גם את הצ"ע וגם את הסוכנות, את הצ"ע במדינות כמו ברזיל, ארגנטינה, אנגליה, צרפת וצפון אמריקה, ואת הסוכנות בארצות ברית המועצות לשעבר. כשחלק מהאולפנים הללו, האולפנים שמופעלים על ידי אופק ישראלי, מתוקצבים, יש לי גם נתונים על התקציבים לאורך השנים, מתוקצבים על ידי משרד העלייה והקליטה. אנחנו נותנים שירות נוסף. כל מי שלמד באולפן שהוא לפחות 300 שעות, במידה והתלמידים ומנהלי האולפנים האלה מעוניינים לבחון אותם, אנחנו בוחנים אותם כאן אצלנו בבחינות של משרד העלייה והקליטה. לא בוחנים אותם כאן, בוחנים אותם בחו"ל, בודקים, ואז התלמיד בא עם איזושהי בחינת רמה, שכפי שמעוז אמר קודם, מאפשרת לו, כשהוא בא לכאן, לקצר את התהליך של רכישת העברית, או לרכוש עברית ברמה גבוהה יותר. היינו בקשר מספר שנים לא מבוטל גם עם נתיב, ואלכס יוכל להרחיב על כך את הדיבור. כיום נתיב פועלת באופן עצמאי עם האולפנים שהיא מפעילה, ללא מעורבות של המשרד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> על רקע מה הופסקה העבודה המשותפת, התקצוב? כדרך אגב, אתם שותפים בתקציב של הצ"ע ושל אופק ישראלי? אופק ישראלי זה תקציבי ממשלה. משרד העלייה והקליטה מעביר כספים להצ"ע לטובת האולפנים? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אני מעדיפה שעל זה ידבר יגאל, הוא יסביר בדיוק את התהליך, איך זה עובר. אנחנו מעבירים באמצעות אופק ישראלי תקציבים בכלל לא מבוטלים לסוכנות וגם להצ"ע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל לא לנתיב. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> לא, לנתיב אנחנו לא מעבירים. << אורח >> אלכס מרשון: << אורח >> אני יכול לתת קצת מידע על מה שהיה. אנחנו מפעילים אולפנים בשטח ברית המועצות לשעבר באמצעות מרכזים ישראליים, לפי ההסכמים הבילטרליים בין מדינות ברית המועצות וישראל. אנחנו הגענו ב-2025 ל-162 כיתות, שהן כ-4,000 תלמידים. כל אחד שרוצה ללמוד את השפה העברית בשטח ברית המועצות לשעבר יכול לעשות את זה. היה לנו ניסיון מאוד מאוד טוב ומאוד מאוד מקצועי וברמה מאוד מאוד גבוהה עם משרד הקליטה. כשאנחנו הפעלנו כיתות מכינה, ככה קראנו להן, 555, כשמדובר על 500 שעות לימוד, ולכל תלמיד שבא לכיתה, היה לו ברור שהוא בא ללמוד חמש שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, במשך חמישה חודשים. ורוב התלמידים שסיימו את האולפן קיבלו אישור על סיום אולפן א' כאילו הם למדו בישראל. זאת אומרת, אנחנו פתרנו בגדול את הבעיה של העולה, הוא היה מגיע למדינת ישראל כבר עם סיום כיתת אולפן א', היה יכול לקבל ואוצ'ר לקורס מקצועי או להמשיך ללמוד במסלול השני. וזה הופסק ב-2024 ממשרד הקליטה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מדוע? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> למעט בחינות, שעדיין, כל תלמיד שמעוניין להיבחן מנתיב - - - << אורח >> אלכס מרשון: << אורח >> הוא לא יכול להיבחן כי הוא לא לומד. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> לא, בסדר, אבל מי שלומד בנתיב, אנחנו עדיין מציעים את שירותי הבחינות. << אורח >> אלכס מרשון: << אורח >> לא, הוא לא לומד, אין לנו כיתות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה זה אין לכם כיתות? << אורח >> אלכס מרשון: << אורח >> אין לנו כיתות למכינה בגלל שמשרד הקליטה הפסיק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אילו כיתות יש כרגע? << אורח >> אלכס מרשון: << אורח >> יש כיתות רגילות, יש לנו ארבע רמות לימוד עברית, 70 שעות כל אחת. זאת אומרת, אדם יכול לסיים 70 שעות באחת, בשתיים, בשלוש וברמה רביעית, ופה יש לנו שיתוף פעולה, כמו שנאמר, מאוד מאוד טוב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה כיתות מכינה היו לכם ב-2023? << אורח >> אלכס מרשון: << אורח >> היו 12-10 כיתות במהלך השנה. היו שנים שאפילו הגענו ל-16-15 כיתות, שזה נותן כ-600-500 תלמידים שהגיעו לישראל ולא נזקקו לאולפן א'. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ידידנו מהצ"ע, כשאתם מדברים היום על האולפנים בברזיל, ארגנטינה, אנגליה, צרפת, צפון אמריקה, על כמה שעות לימוד אתם מדברים? << אורח >> אבי זאנה: << אורח >> אנחנו מדברים על כ-300 כיתות, שזה מספר רב של אלפי תלמידים שלומדים. יש אפשרות ללמוד גם 300, גם 120, גם 90. המינימום הוא 90. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> המינימום הוא 90, אבל אתם לא מגיעים ל-500. << אורח >> אבי זאנה: << אורח >> זה כמעט בלתי אפשרי בנסיבות של העולם המערבי, שאנשים ממשיכים לעבוד. כמו שאלכס אמר, ובצדק, כדי לעשות מכינה בעברית, זה אומר שצריך להתפנות מכל העיסוקים ולעשות את זה כתוכנית עלייה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואצלכם אין כיתות מכינה? << אורח >> אבי זאנה: << אורח >> לא, זה לא נקרא מכינה, זה נקרא אולפן מתקדם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אבל אין את 500 השעות. << אורח >> אבי זאנה: << אורח >> הקונספט הזה לא קיים במערב. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אבל כיתות של 300, שוב, אנחנו מציעים את כל נושא הבחינה. ברגע שכיתה באה ואומרת: אנחנו רוצים להיבחן, אנחנו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אני חייב לשמוע את האולפנים הפרטיים. אמרנו, אנחנו בתהליך של סקירה. על פניו, יש פה משהו שהוא לא מאוד מתקבל על הדעת, אבל בעיקר לא מתקבל מבחינה ציבורית. כי בשורה התחתונה, נכון לרגע זה, משרד העלייה והקליטה תומך בלימודי עברית מעבר לים בכל העולם, חוץ ממדינות חבר המדינות. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> לא, הוא כן תומך במדינות חבר המדינות, בטח, דרך אופק ישראלי. בוודאי, דרך אופק ישראלי הוא תומך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני לא מצליח להבין. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> יגאל, אתה לא רוצה להרחיב על זה? << אורח >> יגאל שאלתיאל: << אורח >> יש את הסוכנות היהודית שפועלת בברית המועצות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז מה ההיגיון בהכפלה? רוסיה לא נראה מספר קטן? יגאל, אתה רוצה? << אורח >> יגאל שאלתיאל: << אורח >> שלום, שמי יגאל שאלתיאל מאופק ישראלי. אני אשמח להבין את השאלה, אני רק אסקור שאנחנו, בשם משרד העלייה והקליטה, כמי שמעמיד את התקציב השנתי של אופק ישראלי, אנחנו, כאמור, מבצעים באמצעות הצ"ע במערב ובאמצעות הסוכנות במה שנקרא מדינות ברית המועצות לשעבר, את אותו מגוון אולפנים שנאמר. המימון שלנו כולו מגיע ממשרד העלייה והקליטה, והוא אף פעם לא הפסיק. הוא נמשך, והוא גם יימשך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם הנסיגה מהמימון של נתיב נובעת מזה שאתם, מבחינתכם, אומרים: אנחנו מממנים אולפנים בחבר המדינות, פשוט עושים את זה אחרת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בארצות הברית וצרפת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אבל מאופק ישראלי אני רואה פה נתונים על אוזבקיסטן, אוקראינה, כולל רוסיה ובלרוס. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אבל באמצעות אופק, כשהתקצוב בא מהמשרד ישירות. אני כן אגיד שבהחלט, גם לגבי המכינות, זה לא שאנחנו כמשרד תקצבנו אותן מלא, אנחנו השתתפנו. אנחנו קנינו ספרי לימוד, נתנו חלק. שוב, זו הייתה השתתפות חלקית, חלק אצלנו וחלק לנתיב. כשנתיב פנה אז למשרד והיו לו בעיות תקציביות, והוא ביקש את עזרת המשרד, אז בזמנו אנחנו תמכנו. היום, שוב, אני פחות רוצה להתייחס לעניינים של המדיניות, אבל כן יש לנו פתרונות גם באמצעות אופק ישראלי. ושוב, את החלק של נתיב, אנחנו תמיד מוכנים לתת את הבחינות בשלב הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מי שמפעיל את הבתים הישראליים זה נתיב? << אורח >> אלכס מרשון: << אורח >> לא, משרד הקליטה. אנחנו מפעילים מרכזים ישראליים בחסות שגרירות ישראל באותן מדינות. זה שטח דיפלומטי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ששם מתקיימים הלימודים. << אורח >> אלכס מרשון: << אורח >> שם מתקיימים הלימודים במרכז ישראלי. ועוד פעם, אני רק אחזור על משפט אחד: אנחנו יכולנו להביא ויכולים להביא למדינת ישראל כ-500 תלמידים כל שנה, שהם מגיעים עם סיום אולפן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. בכוונה, כי אני רוצה לשמוע את האולפנים הפרטיים. אני רגע משאיר את הסוגיה הזאת, רק כדי לנקז אותה אני אומר כך: יש פה סוגיה פנימית של ממשלת ישראל שאנחנו נשמח לעזור בה, אבל בסופו של דבר היא סוגיה פנימית של ממשלת ישראל. יש פה כרגע שני גופים שפועלים באותה זירה גיאוגרפית, אופק ישראלי ונתיב. וכרגע יש לממשלת ישראל שתי זרועות שפועלות בתחום הזה של לימודי עברית. אני אומר, זה דבר שצריך, כדרך אגב, אני נוטה לבוא ולומר, ולא נרחיב על זה, כי אנחנו בדיון גלוי, שיש לזה היגיון והצדקה שיש איזושהי יתירות מסוימת באזורים האלה ושלא הכול נעשה בחסות הסוכנות היהודית, אלא במסגרת ההסכמים הבילטרליים של התרבות. ולא נרחיב, את זה אולי נעשה באיזשהו דיון יותר מצומצם. אבל מעבר לסיפור הביורוקרטי בין נתיב לבין אופק ישראלי, עולה פה עוד נקודה שהיא כן נקודה למחשבה גם בהקשר של הצ"ע, וגם בהקשר של אופק ישראלי, שבלי קשר למסגרת הארגונית, היה פה פרויקט שהביא כמות מסוימת של עולים לישראל אחרי שלב א'. זה נגמר, כי זה לא קיים, לא בהצ"ע ולא בסוכנות. << אורח >> רינה זסלבסקי: << אורח >> למה? יש לנו אולפן 300, ושם אחוז ההצלחה של אלה שנבחנים הוא 100%. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אולפן 300 של מי? << אורח >> רינה זסלבסקי: << אורח >> אולפן 300 שאנחנו מפעילים במדינות ברית המועצות לשעבר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הצ"ע או אופק? << אורח >> רינה זסלבסקי: << אורח >> הסוכנות היהודית. במדינות ברית המועצות לשעבר. אלה לא המון אולפנים, כפי שנאמר, אבל התוצאות של זה במבחנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל זה מביא אותם לארץ עם זכאות כבר להיכנס ללימודי המשך. << אורח >> רינה זסלבסקי: << אורח >> הם מגיעים בדרך כלל לאולפן ב'. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> תמיד, כל עולה שמגיע, אני אגיד שאפילו בלי התעודה שלנו, נגיד שהוא היה מגיע, ככה זה מקל עליו, אבל הוא היה מגיע, מעוז היה בוחן אותו. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> הוא נבדק, הוא עושה מבדק. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> הוא נבדק, בהתחלה רואים. אבל כן אנחנו רואים שגם התלמידים האלה, וגם התלמידים המעולים שהיו לנו במכינות 555 הגיעו עם רמת עברית פצצה. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> זה חוסך להם רמה אחת. צריך להגיע לרמה ד', הוא הגיע ברמה ב' ולא בא'. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, הכול בסדר, את זה אני מבין. בסופו של דבר, הדיון, כן נתיב, לא נתיב, את זה נשאיר למקום אחר. אותי מעניין לדעת היום שבברית המועצות לשעבר, אבל מבחינתי בכל רחבי העולם, וזה נעשה או דרך הצ"ע או דרך אופק ישראלי, פעם זה נעשה גם דרך נתיב, יש אפשרות בסופו של דבר לעולה שהחליט חצי שנה לפני העלייה שלו להתפטר מעבודתו, יש לו את היכולת הכספית לשבת חצי שנה ולהתכונן לעלייה. האם היום בתפוצות, במדינות שמובילות את תחומי העלייה, יש את האפשרות לעשות שלב אקוויוולנטי לשלב א' בתפוצות? וזה מעבר לחבר המדינות? << אורח >> יגאל שאלתיאל: << אורח >> כן. אני אסביר על זה. בגדול, כן. כיתות 300 מתאפשרות מטעמים שאני לא יודע להסביר אותם בעיקר במדינות ברית המועצות לשעבר. יש לנו כיתות 300 בודדות גם במערב, הן ספורות מכיוון שזה מחייב את התלמיד להתמסר ללימודים, ומשום מה בחמ"ע זה מתבצע ובמערב לא, אבל יש לנו את היכולת. יש לנו כיתות, מספר מאוד מאוד מצומצם. רוב התלמידים שלנו במערב מעדיפים ללמוד בכיתות שמשכן קצר יותר. כאמור, בין 90 ל-180 יש מנעד באמצע. זה מאוד קשה להתחייב לכיתה של 300 שעות, אני בכלל לא מדבר על 500, שזו חידה בעיניי. אנשים ממש צריכים להפסיק לעשות כלום, שום דבר לא עושים, אלא לומדים עברית בלבד. << אורח >> אלכס מרשון: << אורח >> אנשים התפטרו מהעבודה. << אורח >> יגאל שאלתיאל: << אורח >> וזה נהדר, אבל עדיין, אנשים לקראת עלייתם, קשה להם עכשיו לאבד את מקור פרנסתם על מנת ללמוד עברית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל זו אופציה שקיימת אצלכם בכיתות 300. << אורח >> יגאל שאלתיאל: << אורח >> היא קיימת, אבל היא לא שמישה. שוב, בחמ"ע זה עובד. סתם, רק לסבר את העין ואת האוזן, רק לאחרונה חתמתי בעצמי על כל תעודותיהם של הבוגרים של כיתות 300 בחמ"ע, בשמחה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באוקראינה ובאזרבייג'אן. << אורח >> יגאל שאלתיאל: << אורח >> נכון, והיו ציונים, כולם עברו את המבחנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. ברשותכם, אני רוצה לשמוע את נציגי הארגונים הפרטיים. את מועצת התלמידים הארצית לא נשלח הביתה מבלי שישמיעו את דבריהם. אנחנו צריכים לחתור לסיום. << אורח >> אלכסנדר ללוש: << אורח >> שלום לכולם, תודה רבה על הדיון. שמי אלכס ללוש, אני מנהל אולפן שלי. קודם כול, אני רוצה להודות לכל מי שכאן ופועל למען העברית, שהיא אולי הדבר הכי חשוב לעולה החדש כשהוא מגיע כדי להשתלב. תודה רבה למשרד הקליטה, לשרי ולאורלי, שאנחנו בקשר יום-יומי. אנחנו גם נפגשנו עם מנכ"ל המשרד לפני חודש והבאנו את מה שאנחנו חושבים שצריך לשנות. אני חייב להגיד שהחוויה שלנו עם העולים היא טיפה שונה ממה שאנחנו שמענו, וכשאני אומר טיפה שונה, אני מתכוון למאוד שונה ממה ששמענו עד עכשיו. הרבה בעיות ביורוקרטיות עדיין קיימות. כמובן שאנחנו בקשר עם משרד הקליטה, ונשמח לתת את כל הנתונים ולהעביר את כל המקרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה הבעיות? << אורח >> אלכסנדר ללוש: << אורח >> כן, אני אפרט. קודם כול, אני רוצה לתקן משהו קטן, שאמרנו שרוב התלמידים שלומדים אצלנו הם תלמידים ממשיכים אחרי אולפן ראשון. פה צריך לתקן משהו שהוא נומנקלטורה, אבל הוא חשוב כדי להבין את הדיון. אולפן א' שונה מאולפן ראשון. יש אנשים שעושים אולפן ראשון ברמה שהיא לא רמה א'. עכשיו כשאנחנו הבנו את הנושא הזה, שאולפן ראשון הוא לאו דווקא ברמה א', אני יכול להגיד על האולפן שלי, שאני מנהל, שרוב האנשים מגיעים אלינו כאולפן ראשון. זאת אומרת, הם לא עשו אולפן במשרד החינוך לפני. יש תנאי כרגע בהוראת השעה, שמי שרוצה להתחיל אצלנו כאולפן ראשון, לאו דווקא אולפן א', חייב לחכות שנתיים, אלא אם כן יש לו סיבה מאוד טובה, ואז זה נקרא חריגים. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אלכס, סליחה שאני קוטעת אותך, אבל אני חייבת לתקן. יש פה איזשהו רציונל שעומד מאחורי השנתיים. הטענה היא שאם מישהו במשך שנתיים לא מצא את ההתאמה שלו במשרד החינוך מסיבה כזו או אחרת, אז אנחנו אומרים, אוקיי, שיתחיל ללמוד באולפן האחר. אבל המדיניות שלנו ככלל היא שזו הקומה הראשונה. זה הרציונל. << אורח >> אלכסנדר ללוש: << אורח >> העולים משתמשים באולפנים שלנו גם כאולפן ראשון, וזאת העובדה שקיימת בשטח, וכמובן שהיא לא תואמת, יכול להיות שהיא לא תואמת את המדיניות המוצהרת, אבל להרבה עולים זה הרבה יותר מתאים להתחיל אצלנו. אני חייב להגיד שזה נכון שמי שלומד רמה א', עדיף שילמד קודם כול באולפן של 500 שעות. אצלנו זה הרבה פחות שעות, זה בין 150 ל-250 שעות, כך שזה מובן. אבל מי שמגיע עם רמה ג' בדרך כלל רוצה דווקא פחות שעות, בזמנים שהם יותר מתאימים, בערב, כי הם עובדים וכולי וכולי, ואת זה אנחנו יודעים לתת בצורה מאוד טובה. אנחנו מקבלים פניות, הרבה פניות מאנשים שרוצים להתחיל עם אולפן פרטי, עם שובר, ומי שלדוגמה עונה לקריטריונים, לדוגמה, שיש להם ילדים קטנים מתחת לגיל שלוש, כן יכול לקבל את השובר, וגם זה לפעמים הוא לא מקבל כי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי היועץ לא יודע. << אורח >> אלכסנדר ללוש: << אורח >> בדיוק. בסוף, המדיניות המוצהרת, לפעמים מה שקורה, שבשטח באמת היועץ הוא מי שמחליט. אם היועץ מחליט שזה נכון, הוא ייתן את השובר, אם הוא מחליט - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לפי קריטריונים, מה זה מחליט? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הם לא יודעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, העולים לא יודעים מה הקריטריונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, היועצים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מוחה פה על האמירה הזאת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חבל למחות. אנשים באים, אומרים את דעתם, הכול בסדר. << אורח >> אלכסנדר ללוש: << אורח >> אני לא רוצה לפגוע באף אחד, וכמובן שאם צריך להשאיר את הדיון הזה לדלתיים סגורות, אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שום דלתיים, חברים. אנחנו עוסקים בביטחון המדינה? אנחנו עוסקים בקליטת עלייה. שום דלתיים סגורות. הכול יכול להיאמר, כל עוד זה נאמר בכבוד ונאמר בהוגנות, והכול בסדר. << אורח >> אלכסנדר ללוש: << אורח >> אני חייב להגיד שיש במקומות מסוימים, כמו בירושלים, שבאמת אנחנו רואים שיש שיתוף פעולה מאוד מאוד הדוק, ורואים שבאמת העולים מקבלים. יש מקומות אחרים, כמו לדוגמה בנתניה או בתל אביב, שאנחנו רואים שזה פחות עובד, או שיש יועצים. אני לא רוצה לפתוח דיון על יועצים או מה, פשוט בואו ניקח צעד אחורה. אני אשמח כמובן לקיים דיון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אשמח לקבל. אתה מייצג קבוצה של בעלי אולפנים פרטיים? << אורח >> אלכסנדר ללוש: << אורח >> אפשר להגיד, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אני אשמח שלקראת הדיון הבא נקבל מכם מסמך שמציג את התפיסה שלכם ומה הדברים. בוועדה הזאת אנחנו עובדים בשיטה שאנחנו מנסים להתכונן לדיונים. אני אומר, אני אשמח לקבל מכם מסמך, את הנתונים לגבי המספרים קיבלנו ממשרד העלייה והקליטה, כי הם מפנים את הוואוצ'רים, אבל נשמח לדעת כמה אולפנים יש, שאתם מכירים, פרטיים, מה האתגרים הגדולים שאתם רואים. אני רק אומר, ונשמע את מועצת התלמידים, ואז אנחנו נתפזר לקראת הפעם הבאה. זה לגיטימי שהמדינה מחליטה שנותנת עדיפות בברירת המחדל למסלול ממשלתי שיש בו יתרונות ברורים מבחינת המדינה – 500 שעות, מסגרת יותר מפוקחת פדגוגית. אנחנו רק צריכים לוודא, עוד פעם, שכל דבר לא מביא אותנו לאיזשהו הפסד, שאין לנו מצב שבו עולים אומרים: טוב, אנחנו נמתין עכשיו שנה וחצי או שנתיים, לא נלך לאולפן הממשלתי כי אנחנו לא יכולים לעשות 500 שעות בחצי שנה הראשונה, נחכה עכשיו שנה וחצי כדי לקבל את הוואוצ'ר. אלה דברים שנצטרך לשמוע קודם כול את הניתוח שלכם. << אורח >> אורה דורובן: << אורח >> אפשר להגיד על זה על מילה, על הניסיון שלי? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, בבקשה, על הניסיון שלך, ואז מועצת התלמידים. << אורח >> אורה דורובן: << אורח >> אני אגיד את זה ממש מהר. אני אורה דורובן, מנכ"לית אולפן לעניין. אנחנו עובדים באולפן השוברים, ואנחנו פשוט רואים בשטח, קודם כול, ששמו דברים מאוד ברורים, כמו אם יש ילד מאפס עד שלוש, זה אמור להיות ואוצ'ר, שלא מתקיים. אנחנו צריכים לשלוח ליועצים איפה זה כתוב בהוראת השעה, אנחנו מבזבזים על זה שעות, והעולים צריכים לעבור, מה זה ביורוקרטיה, מדורי גיהנום לקבל ואוצ'ר אם הם לא נכנסים. ומה שהכי חמור זה מקומות בארץ שאין אולפן ברמה שלהם, לא מקבלים ואוצ'ר. גם את זה אמרו, ניתן את זה לשיקול דעת של היועץ. מי שלא עולה לירושלים ותל אביב, וגם שם לא תמיד נפתח, לפעמים יש המתנה או שאין את הקורס המתאים לרמה שלהם בשעות שהם יכולים ללמוד. והיום רוב העולים עובדים. אני לא יודעת מי יכול להתקיים מסל קליטה, אבל רוב העולים משלבים את זה עם עבודה והם לומדים אונליין בערב. פשוט אומרים לנו, נחכה את השנתיים, ואנחנו לא נלמד באולפן, כי אין אפשרות ללמוד באולפן, זה לא בא בחשבון, ולא נקבל ואוצ'רים. ומה שקורה היום זה שכל יועץ אומר משהו אחר. אתה תבוא ביום ראשון ליועץ אחד, הוא יגיד משהו, והם לא תמיד יודעים, הם לא תמיד מעודכנים, ומה שהכי מצער זה שאסור לעלות לארץ לפריפריה, כי אין לך סיכוי ללמוד, אין, לא יהיה לך, כי הם צריכים כיתות גדולות בשביל לפעול, רק לערים הגדולות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שנייה, חברים, אני צריך לסיים עוד שתי דקות. אני רוצה לבקש את הדבר הבא: א' אני מבקש מכם מסמך, תביאו את כל הנקודות האלה, כדי שגם נוכל לקבל אותן, נדבר לפני - - - << אורח >> אורה דורובן: << אורח >> אבל לא ראינו הוראת שעה חדשה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מתי צריכה לצאת הוראת שעה חדשה? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> בימים הקרובים. << אורח >> אורה דורובן: << אורח >> אולי אחרי שנראה את זה, שנדע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. א', תראו את הוראת השעה, אנחנו נבקש שברגע שהיא מתפרסמת היא תישלח גם אלינו. אני מבקש לקבל ממשרד החינוך את הפריסה הגיאוגרפית, אפשר לקחת את השנה האחרונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש את זה באתר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בעיה, בסדר, אבל אנחנו מבקשים את זה. בסופו של דבר אנחנו לא בפרוטוקול שולחים, אנחנו צריכים את החומר שייצבר בוועדה, לקבל את רשימת הפריסה הגיאוגרפית. אתם תכינו מסמך בעקבות הוראת השעה, של הנקודות. אני חושב שבסופו של דבר אני עדיין מתעקש ששאלת המפתח היא בסוף כמה עולים אנחנו מצליחים להביא למשרד החינוך ב-18 החודשים הראשונים. וככל שהשיעור הזה יותר גדול, אנחנו רואים, יש פה פתרון שמשרת את הציבור. ככל שהמספר הזה יהיה יותר קטן, נצטרך להבין מה קורה פה למול הוואוצ'רים. כדרך אגב, גם הנתונים של הוואוצ'רים הם מאוד נמוכים ב-2025. יכול להיות שהם נמוכים כי המשרד לא משחרר וואוצ'רים, יכול להיות שאין ביקוש. תראו, את זה אנחנו נצטרך לפצח. בסוף, זו לא מערכת של כלים שלובים. אם בוואוצ'רים יורד, צריך לראות עלייה במשרד החינוך, ולהפך. או שהעולים פשוט הפסיקו ללמוד עברית, אבל אז אנחנו במצב הרבה יותר חמור, ולא נראה לי שיש איזה - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יש ירידה גם בחינוך וגם בוואוצ'רים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תקשיבו, אני רוצה רגע לומר לכם, אם אנחנו נגיע בדיון הבא למצב שב-2025-2024 משתקפת ירידה גדולה, תעזבו נומינלית, כי יש פחות עולים, בשיעורים, גם בחינוך וגם בוואוצ'רים, יוסטון, יש לנו בעיה, צריך לראות מה אנחנו עושים, יהיו פה עולים שפשוט לא יצליחו. בואו ננסה לפצח את העניין הזה, גם הצוות של הוועדה וגם הממ"מ, אנחנו צריכים את הנתונים האלה. בצורה ראויה ומתבקשת, יחתמו את הדיון נציגי מועצת תלמידים ארצית. אני מתנצל שיש חברים שעוד לא דיברו, יהיה פה דיון ממשיך בשבועות הקרובים. << אורח >> רון טפר: << אורח >> תודה רבה לאדוני היושב ראש על זכות הדיבור. קודם כול נבהיר כמועצת התלמידים והנוער הארצית שהחשיבות של ידיעת השפה העברית - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רק תציג את עצמך. << אורח >> רון טפר: << אורח >> אני רון טפר, וזה ידיד, ואנחנו נציגים של מועצת התלמידים והנוער הארצית. כמו שאמרתי, החשיבות בעיני המועצה של ידיעת השפה העברית היא מאוד גדולה. יש הרבה בעיות לאנשים שהם לא יודעים את השפה העברית, וזה מתקשר גם לנוער בעניין שעכשיו מתוקשר, העניין של החרמות, וגם בידוד חברתי, שזה לא מוגבל רק לנוער, גם כשאתה בגילים מעל 18, 25-20, כשאתה לא יודע את השפה זה מגביל את המעגל החברתי שלך. האולפן בימינו מלמד היום עברית שהיא בסיסית ולא מספיקה, בעינינו, השתלבות מלאה בשוק התעסוקה. ההורים שלי עלו לארץ, לקח להם הרבה זמן, ולא בזכות האולפן הם יודעים עברית איך שהם יודעים עברית היום. סבתא שלי בכלל, היא אומנם עברה אולפן, אבל היא יודעת עברית ברמה מאוד נמוכה, ואת רוב העברית שלה היא למדה כי היא הייתה נשואה לישראלי שנולד כאן. מה שאנחנו מציעים זה, בואו תנסו לשנות את הייעוד של האולפנים מלימוד עברית מאוד מאוד בסיסית, שבעינינו, היא לא מספיקה להשתלבות בשוק התעסוקה, למשהו שהוא מעבר. להגדיל את השעות, לשנות את הייעוד בכלל, מהדברים הכי בסיסיים למשהו שהוא קצת יותר. ונבקש גם לקיים דיון שיהיה יותר רלוונטי לנוער בהקשר של לימוד עברית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר, אנחנו נקיים פה במסגרת הדיונים שלנו על קליטת ילדי עולים, או עולים צעירים, זו הדרך היותר נכונה להגדיר את זה. יש ליין של דיונים על זה, ואחד מהם יוקדש בקרוב לנושא לימודי העברית. בגדול, אני נוטה להסכים עם חבר הכנסת סובה ששש שעות תמיכה בלימודי עברית זה לאו דווקא הדגם הנכון. יכול להיות שצריכה להיות תפיסה של אולפנים מרוכזים לילדים ולנוער בשלב הראשון של ההשתלבות. לא יודע. אנחנו מסכמים את הדיון. אני לא רוצה להאריך, כי יש כבר ישיבות סיעה. אנחנו נוציא רשימה מסודרת של שאלות ובקשות מידע. אנחנו נתכנס ממש בשבועות הקרובים כדי להמשיך. אנחנו נבקש לפעם הבאה גם את הכוונה התקציבית של משרד העלייה והקליטה ומשרד החינוך לעבר 2026, הדברים כבר בטיוטות, ונבין מה קורה. אני אומר רק במשפט אחרון שישנה עוד סוגיה שלא נגענו בה, והיא סוגיית לימודי העברית בקהילות בתפוצות, לאו דווקא באוריינטציה של עלייה. יכול להיות שהמענה של אופק ישראלי ושל הצ"ע הוא המענה כאן, אבל אז עולה השאלה של איך אנחנו מבטיחים פיתוח מיטבי של פדגוגיה ושתובנות שצומחות במשרד החינוך עוברות גם להצ"ע. הסיפור הזה של לימודי עברית כאינטרס ציוני יהודי קשור בעיקר לעלייה, הוא לא רק קשור בעלייה. אני בכלל חושב שברגע מסוים תצטרך להיות רשות ממלכתית לקידום לימודי עברית בעולם, אבל זה כבר חזון למועד, על זה נדבר בהמשך. חברים, המון תודה לכל מי שהגיעו, ושיהיו לנו רק בשורות טובות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:09. << סיום >>