פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 392
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), שעה 10:02
סדר היום:
<< נושא >> החלטת ממשלת ישראל מה- 23/11/25 להעלאתם של קהילת בני המנשה ממדינות מיזורם ומניפור בהודו << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד קריב – היו"ר
חברי הכנסת:
פנינה תמנו שטה
מוזמנים:
משה פינס
–
משנה למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה
תהילה דנה
–
יועצת למשנה למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה
ישראל ונחוצקר
–
ראש אגף בכיר גיור, מערך הגיור, משרד ראש הממשלה
טירה גלינויר
–
מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך
וורקי קסאי
–
מנהלת תחום קליטת עלייה, משרד הרווחה והביטחון החברתי
מיכל וילר טל
–
מנהלת מחלקת דרום מזרח אסיה, משרד החוץ
מעיין בן טורה מאריצ'יץ
–
דסק דרום מזרח אסיה, משרד החוץ
יואל ליפובצקי
–
מנהל מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים
מרדכי (מוטי) יוגב
–
חבר כנסת לשעבר, פרויקטור עליית בני מנשה בעבר
ערן ברקוביץ'
–
מנהל היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית
אלמוג מוסקוביץ'
–
מנהל עידוד עלייה ושיווק, הסוכנות היהודית
עפר בן אליעזר
–
מנכ"ל, עיריית נוף הגליל
סבטלנה יעקובוביץ'
–
מנהלת אגף קליטה, עיריית נוף הגליל
דני ווזנר
–
מנהל יחסי ממשל, JFNA
עזריאל ברקלי דאל
–
רכז בכיר, מרכז הסיוע, ארגון עתים
נתנאל הירש
–
דובר, ארגון עתים
יועל לופנג
–
יושב ראש, ועד ארצי בני מנשה ישראל
כלב האוקיף
–
מזכיר, ועד ארצי בני מנשה ישראל
מיכאל הנשינג
–
דובר, ועד ארצי, בני מנשה ישראל
חגי עזרן
–
הלום קרב, נציג מחאת הלומי הקרב
עומר אמסלם
–
הלום קרב, נציג מחאת הלומי הקרב
מיכה כץ
–
הלום קרב, נציג מחאת הלומי הקרב
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רישום פרלמנטרי:
ליאור ידידיה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.
<< נושא >> החלטת ממשלת ישראל מה- 23/11/25 להעלאתם של קהילת בני המנשה ממדינות מיזורם ומניפור בהודו << נושא >>
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב, מכובדיי, עכשיו אנחנו פותחים את הישיבה באופן מסודר. אנחנו בישיבת מעקב על יישום החלטת ממשלת ישראל מיום ה-23 בנובמבר 2025 להעלאת בני ובנות קהילת בני המנשה ממדינות מיזורם ומניפור בהודו.
כמנהגנו תמיד ב-810 הימים האחרונים, אנחנו מציינים את מניין הימים לטבח הנורא והברברי, ואנחנו מעמידים לנגד עינינו את דמותו של לוחם היס"מ, גיבור המלחמה הזו, רן גאוילי. אנחנו מחויבים כולנו לפעול להשבתו הביתה, להביא אותו לאימו ולאביו, איציק וטליק, לאח ולאחות, לכל בני המשפחה והחברים, והדבר הוא חובה מקודשת ומשותפת לכולנו.
מכובדיי, עד היום קיימנו 10 ישיבות בנושא הזה של עליית בני המנשה. עוד קודמי התחיל בכך, ואפשר לומר שאנחנו כבר חצי-חצי. התחלנו לעסוק בנושא הזה ממש, הייתי אומר, בתחילת כהונתה של הכנסת הנוכחית.
הישיבה שלנו היא הישיבה ה-11, ובכל זאת הישיבה הזאת שלנו שונה מישיבות קודמות, כי על הדרך – אני חושב שגם הרבה בזכות עבודה של אנשים יקרים שיושבים פה, אבל גם בזכות עבודתה של הוועדה, ופה אני אתן את הקרדיט בעיקר לקודמי עודד פורר – הגענו לרגע שבו ישנה החלטת ממשלה, ושגם מתחילים להתבצע מעשים בשטח.
המטרה של הישיבה הזאת, שיש לה 50 דקות, היא לעשות חיתוך מצב קצר, תכליתי, להבין איפה אנחנו עומדים, להבין אם ישנם דברים תקועים, ולראות כיצד אנחנו נערכים לשלבים הבאים. ולכן, מטבע הדברים, אני אפנה קודם כול למשרד העלייה והקליטה, לחברנו משה, המשנה למנכ"ל. זה המשרד שמופקד. אנא, תן לנו סקירה.
אני מציע שאחרי זה אנחנו נפנה ממך לנציגי הסוכנות, נחזור למשרדי הממשלה, כל אחד מתבקש לעדכן בתחומו, ואז נפנה לחברים הנוספים. נמצאים איתנו אנשי המועצה האזורית רמת נגב?
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
כן, הם בזום.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. אני רק רוצה לציין שביום חמישי האחרון סיירתי במועצה האזורית רמת נגב, בפתחת ניצנה, בכפר הנוער ניצנה, בין השאר על רקע המצב הביטחוני שם, והם מצטרפים אלינו היום לפגישה, מתוך רצון שבסופו של דבר תישקל גם קליטה של עולים במרחבים ההתיישבותיים, במועצה האזורית רמת נגב.
ובעיניי הגענו לרגע טוב אם רשויות מקומיות שונות אומרות "רוצות אנחנו". אז אני רק מציין שהם איתנו בזום, והבה נתחיל. אני אציין שנמצא איתנו חבר הכנסת לשעבר מוטי יוגב. הספקתי השבוע כבר להתווכח איתו מרות בטלוויזיה. כמה טוב שאנחנו מתקדמים לעבר סגירת השבוע, גם בדברים שבהם אנחנו רואים עין בעין. תזכורת טובה ביום האחרון של השנה הלועזית, האזרחית.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
- - - נוף הגליל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נוף הגליל הם בכלל שושבינים ותיקים. אני רק הזכרתי שיש לנו נציגות מהדרום, אבל נוף הגליל הם החלוצים לפני המחנה ברשויות המקומיות. גם את קריית שמונה כדאי להזכיר.
אדוני המשנה למנכ״ל.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
תודה, כבוד היושב-ראש. באמת אנחנו אחרי אירוע היסטורי, של יציאת משלחת להודו על בסיס החלטת הממשלה. יצאנו פעם ראשונה להודו, שבה רואיינו למעלה מ-3,500 נפש מקהילת בני מנשה.
אנחנו כרגע עובדים על טיוב הרשימות, הדיוק שלהן ואימות של פרטים בין מה שדווח לראשונה לבין מה שצריך להיות בפועל. יש פערים מסוימים שצריך לטייב אותם. בזה אנחנו עסוקים, ובעזרת השם, אם הכול יעבוד כמו שצריך, בשבוע הבא אנחנו ניפגש אצל הרב הראשי לצורך אישור הרשימות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מבין שהנושא מלווה על ידי הראשון לציון?
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הרב דוד יוסף.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
הרב דוד יוסף. אני חייב לומר ששיתוף הפעולה עם הרב דוד הוא בהחלט מרשים ומעורר כבוד, לפחות בהקשרים האלה. אני יכול לומר שאנחנו מתקדמים באופן נכון, ושוב, ככל שנצליח, בשבוע הבא ניפגש אצל הרב לאישור הרשימות, משם נפקיד את הרשימות במזכירות הממשלה, ומשם הדרך לעלייה, בעזרת השם, היא פתוחה. אנחנו מתרגשים לקראת האירוע הזה.
אני כן רוצה לומר, לפני שאני אכנס לפרטים, שבסופו של תהליך, נעשה פה שיתוף פעולה מדהים. אני, לפחות בשנים שאני נמצא במשרד, עשיתי הרבה מאוד שיתופים עם הרבה מאוד משרדים והרבה מאוד שותפים, אבל רמת שיתוף כזו, שעוטפת את כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים – צריך להגיד שאפו.
גם לרשות האוכלוסין. יואל היה איתנו גם בהודו; משרד החינוך, שגם טירה יושבת פה וגם מעוז ביגון; מיכל, שהיא נציגת משרד החוץ, שהייתה איתנו לאורך כל הדרך, גם בהכנות וגם בהודו עצמה; מערך הגיור, יושב פה ישראל, על התיאומים והעבודה המשותפת לקראת היציאה, באמצע היציאה, ועכשיו, בתהליכי ההתארגנות לקראת העלייה; שוב, כמו שאמרנו, נציגי הרבנות הראשית; וכמובן החברים הטובים שלנו מהסוכנות היהודית, שבהחלט ראויים לכל שבח בעשייה, בדיוק ובתוצאות הטובות שמתקיימות פה.
בתוך זה גם כלל הרשויות – הרשויות הצפוניות ששותפות, בוודאי ובוודאי שבראשן עיריית נוף הגליל, שהם שותפים איתנו על מלא. בתוך הסיפור הזה, אני חייב לומר גם מילה טובה וחשובה גם לעמותת "שבי ישראל". בחלקים ובנקודות שבהם הם היו שותפים במהלך הדרך, בהבנה שבסוף אנחנו מגיעים לאנשים בהודו, שמישהו ככל הנראה הכין אותם לקראת ההגעה של הדיינים והרבנים, אז זה בהחלט בתוך זה.
וכמובן, שאר השותפים; כמובן, חברי מוטי יוגב, שלא מניח לי לרגע. יש לי צד אחד ששומע יותר וצד אחד ששומע פחות, אז הייתי מעדיף שהוא ישב בצד השני, כי את האוזן הזאת הוא כבר טחן לי לגמרי. אבל ברוך השם, בטוב.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אתה רומז שמדובר באדם עקשן.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
אדם שפועל ויש לו הרבה רצונות טובים לעשות טוב בעולם, ואני מכבד את זה מאוד. זהו, אז בתוך הפתיחה הזו, אני מקווה שלא פספסתי אף אחד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני רוצה רגע, ברשותך, מכיוון שקיבלנו גם תשובה מכם בכתב, וגם כדי שהדברים יהיו בפרוטוקול, להבין רגע את הדברים הבאים ולקבל לך אישור: אנחנו מדברים כרגע על כך ש-א', עתידה לצאת משלחת שנייה באפריל 2026.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
עכשיו, אנחנו מבינים שהתוכנית הממשלתית היא שבמהלך 2026 יגיעו לכאן כ-1,200 אנשים. הם אמורים להיקלט כרגע בשני אתרים, שזה נוף הגליל וקריית ים. אני מבין מהתשובות ששלחתם שאתם כרגע בונים תוכנית שבנויה על שישה חודשים במרכז קליטה, ואז יציאה לבחירת רשות ובעצם היקלטות. התוכנית שלכם היא שבחצי שנה הזו יסתיים הליך הגיור?
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
חד-משמעית, כן. אני אומר, אחד הדברים המשמעותיים שאני חושב שגם הצליחו לשנות את התפיסה של הרבנות הראשית היא ההבנה שהאנשים שנמצאים שם מנהלים אורח חיים יהודי. ולגבי חלקם, אני יכול לומר, הרבנים אפילו ציינו שאילולא היו בישראל, כבר היו עוברים גיור ברמת המוכנות שלהם.
ואת זה אני אומר לזכותם גם של עמותת שבי ישראל, שפעלו ופועלים שם כדי לייצר את ההכנות האלה ואת הכלים האלה, כדי שאנשים באמת יקיימו וינהלו אורח חיים יהודי. ולכן אני אומר, המערך הזה נבנה על בסיס, בעינינו, תפיסות לא נכונות שהיו בעבר. בעבר היו שלושה חודשים מרכז קליטה בצורה כזו או אחרת. היו לא מעט אנשים - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה קצר מדי.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
קצר מדי. היו לא - - -
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
את הגיור הם עברו בחודשיים וחצי. אבל מבחינת - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הבנתי. בסדר. אבל מבחינת הקליטה - - -
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
לא רק זה. רגע. אנחנו יודעים באופן ברור שהשלושה החודשים האלה לא הספיקו. אנחנו יודעים שמעבר למנטליות, מעבר ללימודי עברית ומעבר להכול, היו גם כאלה שלא סיימו גיור. צריך להגיד גם את זה.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
לא בגללם. בגלל בית הדין.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
לא משנה מה הסיבה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני דווקא הולך לכיוון המחמיר בעניין מרכזי הקליטה. אתם כרגע ערוכים לשישה חודשים.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
אנחנו ערוכים לשישה חודשים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
התוכנית היא לסיים את הגיור.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
איך נושא השישה חודשים מתכתב עם הנושא של שנות לימודים בבתי הספר? אני מניח שחלק מהמשפחות הן משפחות עם ילדים.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הם ייקלטו.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הם יגיעו במהלך 2026. האם משפחה שמגיעה לכאן עם ילדים שנקלטים בתוך מערכת החינוך תוכל לקבל הארכה, אם הם ירצו, של כמה חודשים במרכז קליטה לפני מעבר למגורי קבע, כדי שהילדים יסיימו שנת לימודים באותן מסגרות חינוכיות?
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
טוב, אני אסביר רגע את המנגנון. במחילה, אני ארצה רגע דקה אחורה, ואז נשלים את התמונה בצורה מלאה. באופן עקרוני, קבענו שישה חודשים. במסגרת השישה חודשים הם מקבלים את כל הגיור המלא. למעשה, הם יוצאים ממרכז הקליטה עם תעודת זהות ישראלית מלאה וגם תעודת עולה, שבעצם מקנה להם את המשך הזכויות. בתוך מרכז הקליטה יהיו להם חמישה חודשים של עברית, וזה לא במקום האולפן עברית שהם יקבלו כזכאי עולה - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כזכאי שבות.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
- - אלא בנוסף.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
גם לא במקום חצי השנה הראשונה של מענק הקליטה, ואז הסיוע.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
נכון, הם מקבלים את זה בנוסף.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נכון, זה מה שהבנתי.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
שזה יתרון עצום. אנחנו מבינים מאוד שהסיפור של עברית הוא קריטי, הוא קריטי באופן דרמטי אפילו, להמשך הקליטה שלהם במקומות הבאים, וממילא לכל שרשרת המזון הבאה. ולכן ההתעקשות הזו לנהל בתוך מרכז הקליטה, לתקופה המלאה הזו, מרכז אולפן עברית נוסף, היא קריטית. אז זה בתוך מסגרת החלטת הממשלה.
על גבי הסיפור הזה, כל מי שנמצא בנוף הגליל יהיה משובץ מהיום הראשון – וזה בתודה גם לטירה על המאמץ שלה – כי על פי הדין הרגיל זה מחודש שלישי והלאה, ובמקרה הזה הצלחנו להסדיר את הכניסה למוסדות החינוך ביום הראשון.
צריך לומר: לא כל התלמידים ילמדו, ככל הנראה, בנוף הגליל. יהיו גם ב-"מעטפת" של נוף הגליל, מתוך הבנה שצריך לתת מענים רחבים גם למוסדות הקיימים, ועל גבי זה להוסיף את העולים המרכזיים. אני מניח שטירה תרחיב בזה, אבל גם פה מגיע שאפו גדול למשרד החינוך על הפעולות שהם עושים בהקשר הזה.
אותו דבר בקריית ים. בקריית ים מנהלים סוג של "ניהול חינוך" בתוך המרכזים, וממילא מהחודש השלישי, כאשר המשפחה תבחר לאן היא רוצה לעבור, אנחנו כבר נבצע את ההעברות ואת הלימודים במקומות שבהם הם יבחרו ללמוד כדי לייצר רצף.
כל תפיסת העלייה אומרת שברגע שהם יעלו, בין ה-15 בפברואר עד ה-01 במרץ, הם בעצם מסיימים שישה חודשי אולפן, וב-01 בספטמבר אמורים לפתוח שנת לימודים רגילה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הבנתי.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
זה הרעיון. איפה המורכבות תהיה? בעלייה הבאה לאחר מכן. אז אנחנו מנסים רגע להתמודד עם האתגרים האלה. יש אתגרים, בסדר? לא נכון גם לטאטא אותם, אבל אנחנו על זה, ונשתדל מאוד לייצר מענים ופתרונות גם בהקשר הזה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מבין שאנחנו מדברים על קריית ים ונוף הגליל.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
קריית שמונה לא הייתה מרכז של קליטה של הקהילה הזו בעבר?
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
הייתה בעבר.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
לא, יש משפחות, אבל לא היה מרכז קליטה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן. אבל זה לא שקריית שמונה כרגע בתוך המיפוי שלכם, אלא אנחנו בנוף הגליל וקריית ים.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
במרכזי קליטה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
כן, אבל מקריית ים האנשים יתפזרו לרשויות שונות, בין היתר לעפולה, עכו, מגדל העמק, טבריה, קריית שמונה – לאן שהם יבחרו ללכת. העיקרון המנחה, והוא בסיסי מבחינתי, זה שאנשים בוחרים. אני לא קובע לאף אחד איפה ללכת לגור.
אנחנו נעזור להם, כמובן. כל רשות תספר להם ותנגיש את מה שיש להם ברשות כדי לשכנע או להגיד למה נכון לבוא לרשות X או לרשות Y, אבל אני לא אקח אותם באוטובוס ואשים אותם בעיר מסוימת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, זה ברור. אבל בסופו של דבר אנחנו מכירים את זה גם מקהילות עולים נוספות. יש גם, בסופו של דבר, הייתי אומר, מעין התקבצות טבעית.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ולכן, פה זה מביא אותי לשאלה שאולי גם משרדי הממשלה האחרים יתייחסו אליה. אני מבין שכרגע – ונמצא איתנו מנכ״ל נוף גליל – התוכנית הממשלתית לא כוללת סיוע לרשויות הקולטות. זה עלה מתוך התכתובת שלנו עם משרד הרווחה, ואני מניח שזה רלוונטי גם למשרד החינוך וגם למשרד העלייה והקליטה, שיש להם מחלקות קליטת עלייה.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
במחלקות בוודאי שכן. לקראת היערכות של 2026 עכשיו, בנוהל רשויות, כבר לוקחים בחשבון את הצפי של העליות. בוודאי שזה נלקח בחשבון, כולל תוכניות. יש תוכניות "מחוברים לנוער", יש את החלקים שהסוכנות גם הביאה בנוסף לעלייה, גם בתחומי הרווחה ובתחומי החינוך. אנחנו עסוקים בשיתוף פעולה מלא גם בהקשרים האלה, כדי לפעול בתוך הרשויות. זה יהיה מאתגר, בסדר, אבל אנחנו לא מפחדים מאתגר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה בסדר גמור. השאלה היא לא האתגר. בדיונים האחרים שאנחנו מקיימים פה, על קליטת ילדי עולים מבתי ספר, למשל, מתבררת כל הזמן העובדה שהרשויות המקומיות בסופו של דבר הן קו החזית.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אז לא בחודשים הראשונים שהחברים במרכז קליטה, אבל כשכל איש מהעלייה הברוכה הזאת יבחר איפה לטעת את אוהלו – בסופו של דבר הסיפור הוא בידי הרשויות המקומיות. עכשיו, אם יש פה התפזרות אוכלוסין על פני 20 רשויות בצפון הארץ - - -
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
לא. אנחנו מדברים על בין ארבע לשש רשויות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
השאלה היא האם החלטת הממשלה או העבודה שלכם כגורם המתכלל כוללת גם תחילת מחשבה על מה צריך להינתן לרשויות המרכזיות שקולטות, לא רק בתחום הזה של תוכניות משרד העלייה והקליטה? בסופו של דבר, בעיר כמו נוף גליל, צריך להיות מערך רווחה שיודע לדבר עם הקהילה הייחודית הזאת.
<< אורח >> עפר בן אליעזר: << אורח >>
נכון. רווחה, נוער, מבנים, יש - - -
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
אז אני אומר את זה רגע. באופן עקרוני, אנחנו מנהלים בימים האלה את - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בית כנסת לקהילה.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
נכון. אז אני אומר - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מגיעה קהילה שיש לה מסורת תפילה. הם יכולים להשתלב בבתי כנסת בשכונה, אבל כל הרעיון הוא של העצמה קהילתית וכו'.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
אנחנו מנהלים בימים האלה בדיוק את הסוגיות האלה. אני יכול לומר ששוב, מול משרד החינוך – בוודאי בתחום המגשרים החינוכיים, גני ילדים וכו' – אנחנו נמצאים בכיוונים טובים בהקשר הזה. בכל נושא התעסוקה, אנחנו נמצאים גם פה בהכשרות מקצועיות, ואנחנו עובדים גם עם מעסיקים גדולים באזור הצפון. פועלים בזה; אנחנו יום-יום על הדבר הזה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכיוון שתהיה עוד ישיבת מעקב, תכף נשמע את מנכ״ל נוף הגליל. אני חייב לומר שלהערכתי, אם העלייה הזו מתאפיינת בסוף בהתנקזות לארבעה עד שישה יישובים בולטים, אני קורא לכם לחשוב על האם לא צריך לצאת קול קורא.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
יהיה קול קורא. אנחנו עובדים עליו, יהיה. אני אומר את זה בצורה חד-משמעית, זה יהיה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
וזה יתוקצב ב-2026?
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
חד-משמעית, בוודאי. אני אומר, אנחנו ממש על זה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה דבר שאנחנו נעקוב אחריו, כי יש פה ממש, בעיניי, תהליך נכון של עבודה ממשלתית, של תכנון מהלך של קליטה. רק רוצה לוודא שהרשויות המקומיות בתקופה.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
אני יכול לומר, כבוד היושב-ראש, אני יכול לומר שזאת ההנחיה החד-משמעית שקיבלנו גם מהשר, לייצר מה שנקרא מבחן תמיכה ייחודי לבני מנשה במסגרת הרשויות, שכל רשות - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
קול קורא.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
כן, קול קורא לרשויות שהן קולטות מקהילת בני מנשה. אנחנו מתכוונים להצליח. אז אני אומר את זה כ - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. בסדר.
בואו נשמע רגע את ערן, ראש מחלקת עלייה. אני מאמין במוסדות הלאומיים. יש מפלגות באופוזיציה שאיבדו קצת האמונה במוסדות הלאומיים – אני לא שייך להן.
<< אורח >> ערן ברקוביץ': << אורח >>
תודה, חבר הכנסת הרב גלעד קריב. אני רק אגיד שמבחינתנו גם באמת זה מרגש לפגוש את שיתוף הפעולה הזה, שהוא לא מובן מאליו, בינינו לבין משרדי הממשלה הרבים. אני רוצה בהזדמנות הזאת להגיד תודה לחוד החנית של האירוע הזה, משה פינס, שנמצא כאן איתנו, שפועל מהלב ומהנשמה כדי להעלות את בני המנשה, ומדביק את כולנו בחיידק הזה. אז תודה, משה.
אני רוצה לציין שהמשימה של עליית בני המנשה היא לא משימה רק של ממשלת ישראל, ולכן נכנסה גם הסוכנות היהודית, אלא היא משימה של כל העם היהודי. והעם היהודי רתום לנושא הזה, ואנחנו רואים את זה בקרב קהילות יהודיות בעולם שמגלות עניין רב.
הסוכנות היהודית גם משקיעה בזה כסף באמצעות קהילות יהודיות מהעולם. הם רואים בזה כמשימה שמחברת את קהילת בני המנשה חזרה לעם היהודי, לא רק לשיבתו לארץ ישראל. ואני חושב שזה חלק מהיופי של המבצע הזה, שלצד ממשלת ישראל גם העם היהודי, על קהילותיו, נרתם לטובת המשימה הזאת.
אני אתן לאלמוג, שמוביל אצלנו את המבצע, לעדכן בשלבים הבאים שלו מבחינתנו, מבחינת ההיערכות, שאני חייב לציין, חבר הכנסת הרב קריב, שהיא מאוד מורכבת. בסדר? אנחנו לא העלינו מהודו מספר כזה של עולים, אני חושב, מאז ראשית המדינה. גם כשהייתה עלייה מהודו היא הייתה בטפטופים, ובשנים, עשרות שנים עברו בעיקר. ולכן המבצע כאן הוא מורכב, והוא לא פשוט, גם מול השלטונות שם. אז אני אתן רגע לאלמוג קצת לסקור את איך אנחנו הולכים להתייחס לשלבים הבאים.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
רק מחילה, סליחה רק הערה. נשתדל רגע לבחור מילים, כי אנחנו בדיון מצולם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ברור. בכל ההיבטים שהיו הרגישים של המבצע עצמו, זה לא - - -.
<< אורח >> אלמוג מוסקוביץ': << אורח >>
שלום רב. אני מצטרף כמובן לתודות, ותודה גם לוועדה על הנושא החשוב שדנים בו כאן. הסוכנות לראשונה נכנסת פה לאירוע בצורה רשמית מההתחלה ועד הסוף, ותודה, כמובן, לממשלת ישראל על ההחלטה.
בעצם, המבצע מחולק לשלושה שלבים מרכזיים: השלב של הראיונות, בדיקת זכאות באמצעות הרבנים; השלב של ההטסות לישראל; והשלב של הקליטה. דיברנו על הקליטה, ואני אתמקד בראיונות ובהטסה.
כמו שערן אמר, זה מבצע מורכב מאוד. למעשה, יש לנו בהחלטת הממשלה בעצם לראיין את כל השבט. זה כבר לא טיפין-טיפין – הולכים על איזשהו מהלך כולל, ולמעשה אנחנו בעצם עושים שתי משלחות. הראשונה חזרה לפני שבועיים וחצי-שלושה, והשנייה תצא, כפי שאמרתם, בסוף אפריל.
אלה המשלחות הכי גדולות שיצאו לראיין כמות כזאת של אנשים מהשבט. כפי שמשה אמר, ראיינו כ-3,500 איש. אני יכול להגיד שלמעלה מ-2,000, אנחנו כבר יודעים, אושרו בצורה רשמית, ויש עוד כל מיני כאלה עם בדיקות נוספות, כמו שמשה אמר, שמשלימים.
אבל בגדול, אני אגיד שהרבנים התרשמו מאוד במהלך הראיונות. אני חושב שגם משה אמר קודם: חלקם אמרו שהיו מגיירים אותם כבר על ההתחלה, בתחילת התהליך. רמת המוכנות היא גבוהה מאוד. מדובר בקהילה – אני חושב שכבר אמרו את זה כמה פעמים פה בדיינים הקודמים – שהיא עם זיקה גבוהה מאוד ועם חיבור לעם היהודי, להלכה ולדת, וראינו את זה שם בעיניים.
הסתובבנו גם בבתי הכנסת, ולא רק ראינו, אלא הלכנו לבתי הכנסת והתפללנו איתם שם. ביקרנו בקהילות, ראינו את האנשים ושמענו את הסיפורים, וחזרנו נרגשים מאוד. המשלחת הבאה תראיין את המחצית השנייה של השבט. עכשיו התמקדנו בדרגה הראשונה, והראיונות הבאים יהיו משאר הדרגות.
אנחנו נתחיל את ההטסות לישראל, אני מקווה, תוך חודשיים, קצת פחות אפילו. אנחנו נעלה בגל הראשון 600 אנשים. זה תלוי בסוף בטיסות שיש לישראל, אבל אנחנו מקווים להביא אותם לכאן בתוך שבוע. ואז, בעצם, הם נכנסים לקליטה במרכזי קליטה, כשהגל הבא, כמו שאמרו, יהיה באוגוסט-ספטמבר. זה על קצה המזלג.
<< אורח >> ערן ברקוביץ': << אורח >>
אני רק אוסיף לזה שמבחינתנו אנחנו גם כבר נערכים לקליטה המיטבית שלהם במרכזי הקליטה, גם מבחינת התשתיות, וגם מבחינת גיוס כוח אדם נוסף שמותאם לעבודה עם הקהילה ודובר את שפתם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. ברשותכם, נשמע תכף גם את מערך הגיור ואת משרדי הממשלה. אני מבקש ממנכ״ל נוף הגליל, ואחר כך חבר הכנסת לשעבר מוטי יוגב, ואז נמשיך בסבב.
<< אורח >> עפר בן אליעזר: << אורח >>
בוקר טוב ותודה רבה על הדיון החשוב הזה. אכן, לאירוע הזה יש שני מנועים עיקריים. אחד מהם, מחילה מכבודם של כולם, זה ראש העיר שלי, מר רונן פלוט, שנמצא בתוך הדבר הזה בצורה אינטנסיבית מאוד, והשני זה משה פינס. בלעדיהם, אני אומר פה, לא היה קורה שום דבר, אז הרבה מאוד תודה.
והדבר השני שחשוב מאוד לציין זה את שיתוף הפעולה היוצא דופן, ואני הרבה שנים בשלטון המקומי, ודברים כאלה – אין. אני בטוח שכשנמשיך לעבוד כך – אנחנו נצליח.
אני רוצה לדבר בפרקטיקה, מה אנחנו עושים בנוף הגליל כדי להבין איך זה עומד. אצלי יש פעם בשבוע שולחן עגול על בני מנשה עם כל הפורום, שכולל את כל האגפים, שזה קליטה, רווחה, חינוך, נוער, כל מה שאתם לא רוצים, ומשרד הקליטה משותף בתוך הפורום הזה באופן קבוע. שם אנחנו יושבים ומעלים את כל הבעיות.
אמר משה, ואמר נכון: אנחנו ערוכים בצורה, אני לא רוצה להגיד "מיטבית", כי תמיד אפשר לעשות יותר טוב, אבל בוחנים כל מקרה לגופו, על סמך הניסיון הטוב שיש לנו בנוף הגליל. יושבת לידי מנהלת אגף הקליטה. יש לנו אגף קליטה לא "טוב" – אגף קליטה מצוין. אמר גם משה, אנחנו מקבלים תוספת של מגשרים, תוכניות וכו', אבל צודק יושב-ראש הוועדה שצריך לראות את זה בראייה כוללת.
אנחנו עכשיו בונים עוד בית כנסת לבני המנשה, כי חסר לנו, ואת זה הרשות מממנת עכשיו. שיהיה ברור, אנחנו עושים את זה כי הגענו לאיזו מצוקה בעניין הזה, וגם צופים פני עתיד. אנחנו גם עשינו מיפוי של תעסוקה, ויש משרות פנויות בכל הרמות, דרך אגב.
בנוף הגליל היום אנחנו מחפשים כ-600 משרות. אני מדבר ממשרות בכירות ועד ה-Low Tech. זה ממופה ברחל בתך הקטנה, דרך אגב, בקובץ ששותף לכל מי שמתעסק בעניין הזה, ואנחנו יודעים היום, עבור כל עולה חדש שיגיע, אחרי שנקבל את הרשימות, לראות איך אפשר לדאוג לנושא תעסוקה.
אותו דבר בנושא הדיור. העלית את זה בדבריך, אדוני היושב-ראש, שכשהבן-אדם יוצא ממרכז הקליטה, אוקיי, לאן הוא מגיע? יש לנו גם את העניין הזה. מעבר לפיתוח המואץ בדיור שיש בנוף הגליל, אנחנו יודעים גם לבדוק ולראות את הדירות שמתאימות, עוד פעם, לפי גודל המשפחה.
דבר נוסף שהעברתי, ואנחנו עובדים ביחד עם הסוכנות בעניין הזה, זה לראות שבמרכז הקליטה אנחנו עוטפים את המשפחות בצורה מיטבית, גם בפן של השירותים החברתיים וגם בהסתגלות. מתוך הבנה, ראייה, שזה לא רק קליטה, אלא גם אגף השירותים החברתיים, ונגעת בזה.
למשל, אחד הדברים שדרשנו, ולשמחתי הסוכנות הבינה את זה ופעלה בעניין מיידית, זה שבכל דירה במרכז קליטה זה לא יהיה הסטנדרט הרגיל, אלא צריך שיהיה שם שולחן עם כיסאות, ולא רק שולחן תלמיד וכו'. ובאמת בעניין הזה הסוכנות נרתמה בצורה מיטבית.
זאת אומרת, אנחנו, בנוף הגליל, ערוכים, מוכנים, רוצים, ואני אומר: יש לי הרבה שנים ניסיון, ואני לא מכיר הרבה רשויות שרוצות את זה כמו נוף הגליל, וכמו שראש העיר שלנו נלחם על כל עולה ועולה. ויודע גם משה פינס, שאני עכשיו בקשר איתו ועם עוד כל מיני, אפילו פה, בתוך הארץ, שמחפשים תעסוקה וכו', ואנחנו פועלים בתוך העניין הזה. אז אנחנו נעדכן בכל קושי, וחשוב לדעת שאנחנו ערוכים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. אני אשמח ללמוד מכם, לקראת הישיבה הבאה, כעיר המובילה במהלך הזה – ואני מניח שלא מעט מאותם 1,200 שיגיעו בגל הראשון ישתקעו בנוף הגליל. כל הכבוד על מה שאתם עושים – איזשהו מיפוי של צרכים. מה שמקבל מענה – מקבל מענה, אבל תחומים שלדעתכם צריכים עדיין תגבור, גם במחלקת קליטת העלייה, אבל גם בתחום החינוך, וגם בתחום - - -
<< אורח >> עפר בן אליעזר: << אורח >>
אתה רוצה את זה כתוב, או שאתה רוצה שנעשה פגישה? איך אתה רוצה?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אנחנו תמיד יכולים לדבר.
<< אורח >> עפר בן אליעזר: << אורח >>
אוקיי, מעולה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל אני חושב באמת שאם יהיה מסמך, זה יעזור לנו גם להבין את האירוע. אני רוצה לומר, לי אין ספק שמכיוון שהמשרד המתכלל הוא משרד העלייה והקליטה, והוא גם מופקד בעצם על הובלת הפעילות התקציבית או המימון, אין לי ספק שבהקשר של מחלקת העלייה והקליטה יש ציר פתוח.
אבל אני דווקא בכוונה מסתכל על מה קורה במערכת החינוך העירונית ומה קורה במערכת הרווחה העירונית, וחלק מהצרכים האלה לא יתגלו כשהם במרכז הקליטה. להפך, הם עטופים במרכז הקליטה, בסדר?
<< אורח >> עפר בן אליעזר: << אורח >>
יטופל.
<< אורח >> סבטלנה יעקובוביץ': << אורח >>
אם יורשה לי עכשיו, בשני משפטים, אני חושבת שהקהילה הזאת תתרום הרבה מאוד לגליל. זה יתרום גם לתעשייה, והאנשים האלה באמת יתרמו לייהוד הגליל ועוד הרבה דברים. אבל אני חושבת שמה שאנחנו צריכים על מנת למקסם את העזרה זה להוסיף לשולחן הזה את הביטוח הלאומי, את משרד הבריאות, את משרד הפנים.
אני חושבת שעל מנת למקסם את העזרה לעולים גם צריכים להיות נציגים דוברי השפה שלהם בארגונים האלה, גם על מנת להוריד את רמת הגזענות כלפיהם, כדי שאנשים שמגיעים למקומות האלה יכירו אותם, וגם על מנת לתת לעולים את המענה לצרכים הייחודיים שלהם, כי אין כמו בן קהילה שיעזור למצות את הזכויות. אז אני חושבת שחייב שיהיה נציג של הקהילה גם במשרד הבריאות, גם בביטוח הלאומי וגם במשרד הפנים.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות איתנו על מלא, וכבר יש פתרונות, יש מענים, גם בנושא חיסונים. יש לנו שלושה תקנים של אחיות דוברות השפה שיעבדו גם במרכזים וגם בקהילות. אנחנו מתקדמים צעד אחר אגודל, ויש פה עבודה משמעותית.
<< אורח >> עפר בן אליעזר: << אורח >>
אנחנו עושים את זה, דרך אגב, גם מול הבנקים, למשל.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
גם מול הבנקים, גם מול קופות החולים. הדברים האלה נעשים. שוב, זו תוכנית גדולה עם הרבה מאוד היבטים, ואנחנו בתוכה. אלה תהליכים שמתקיימים, וצריך לשמור רגע גם על האיזונים בתוך התהליך הזה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב, נציין שנכנסו והצטרפו אלינו נציגים של מחאת הלומי הקרב. מיד נפנה אליכם ונשמע את דבריכם, בסדר?
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בבקשה. חבר הכנסת לשעבר מוטי יוגב ביקש לדבר אחרי משרד החינוך. הצטרפה אלינו גם חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, היא גם מיד תדבר.
אני מנצל את כניסתה כדי לומר דברים שהייתי אומר בכל מקרה בדברי הסיכום שלי, ובוודאי היא גם תתייחס. כשהתחלנו את המהלך, אנחנו קיימנו ישיבות משותפות של המהלך להעלאת קהילת בני המנשה והעלאת הממתינים מאתיופיה. אני קיבלתי החלטה לפצל את הדיונים, כי אני חושב ששני הנושאים הם חשובים, קריטיים וראויים להעמקה.
בשעה שאני מברך את ממשלת ישראל ואת כל יתר הגורמים על מה שקורה עם קהילת בני המנשה, אין לי אלא להביע, כיושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, את האכזבה העמוקה שלי ואת הכעס שלי על היעדר כל התקדמות, אפילו קטנה, בנושא הזה של הטיפול בסוגיית הממתינים באתיופיה.
אני חושב שמה ששמענו כאן על אנשים שעוד לפני גיורם, הייתי אומר, הם מעין חסידי אומות העולם, כמעין זרע ישראל. מוטי אולי יעזור לי עם ההגדרה הנכונה, שבים - - -
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
לא בהכול אני מבין.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, אבל יש, כדרך אגב, מתולדות העם היהודי, את האנוסים ששבו ליהדות אחרי שהם עזבו את ספרד ופורטוגל ועברו לאמסטרדם. יש לנו בהיסטוריה היהודית מספיק כינויים ותקדימים, אבל אני רק רוצה לבוא ולומר שאני חושב שמה שמערך הגיור ונציגי הרבנות הראשית פגשו בהודו, מבחינת אנשים שמקיימים אורח חיים הלכתי מלא טרם גיורם, קיים גם בחלק מהממתינים באתיופיה.
ואני חושב שלמרות שיש פה שני סיפורים נפרדים, יש גם הרבה מן המשותף. והעובדה ששלוש שנים אנחנו לא מתקדמים אפילו צעד אחד קדימה - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מלמד על מדיניות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה עניין של פר אקסלנס מדיניות. כדרך אגב, חשוב לי לומר שהשר כל הזמן חוזר ואומר "אני רוצה להתקדם, אבל אני רוצה להתקדם מתוך התקדמות אסטרטגית". כן. אבל אני רוצה לומר משהו: אני יכול לקבל את האמירה הזאת בתחילת הדרך. כשעוברות שלוש שנים והממשלה לא שוקדת על גיבוש אסטרטגיה – אז אי-אפשר.
אני חושב שצריך לבחון מחדש את האמירה הזאת של השר, כי מה לעשות? כי לא התקדמו לאסטרטגיה, ולחיות עם מצב של בעיה הולכת וצומחת באתיופיה ומשפחות קרועות - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ומתים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל אני בכוונה לא רוצה להפוך את הדיון באירוע החגיגי והחשוב והחיובי. אני רק רוצה לומר לכל מי שצופה בנו ונמצא פה: הדיון הזה לא בא על חשבון המחויבות המלאה שלנו לשנות את המציאות בסיפור של העלייה, ההגעה, מאתיופיה. ייקבע על זה עוד דיון.
אני קצת מתוסכל שבכל דיון חברי הכנסת חוזרים על כל האמירות. אנחנו לא מצליחים לפצח תשובות מהממשלה, אבל גם האמירות האלה הן חשובות. אני מקווה שעוד יצאו מים מן הסלע גם בהקשר האתיופים – משימה ציונית לא פחות חשובה.
אז טירה, ברשותך, ואז אנחנו גם נשמע את חברת הכנסת. או, חברת הוועדה תדבר מתי שהיא רוצה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני מעדיפה להפנות כמה שאלות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אז בבקשה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, ואז טירה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני אוהבת מאוד את טירה, אבל קודם כול, באמת זה באווירה שמחה שסוף-סוף יש החלטה להעלות את בני ובנות המנשה, האחים והאחיות היקרות והיקרים שלנו. כיושבת-ראש השדולה, אני אספר לך, אדוני היושב ראש, שהקמתי את השדולה למען בני המנשה, ואני אשמח שתהיה גם יושב-ראש יחד איתנו. קהילה יקרה מאוד.
אני כן אומר שלצד השמחה, העציב אותי מאוד שמדינת ישראל, ממשלת ישראל, יכלה להביא החלטות שמעלים פשוט את כולם. הסחבת והרצון כל פעם - - -, כשאנחנו מדברים על כ-5,000 ממתינים – בעיניי זו פשוט שגיאה, לצד זה שאני מברכת שה-1,200 יגיעו בעזרת השם בקרוב.
אני כן רוצה לומר לך, ולספר לך, שכשהייתי שרה אני נדהמתי לגלות שבני ובנות המנשה לא קיבלו את הזכאות ולא קיבלו את הסיוע שעולים אחרים קיבלו – לא עולים מאתיופיה, לא עולים מברית המועצות לשעבר ולא עולים אחרים. ואני עדיין חושבת שהמעטפת שניתנת היא לא מספיק טובה, היא לא מספיק רחבה.
אני חושבת שחצי שנה במרכז קליטה זה מעט מדי לבני ובנות המנשה, למי שמכיר אותם. צריך לתת להם שנה שלמה. לימודי עברית של חמישה חודשים הם לא נכונים, כשאנחנו יודעים שהבעיה העיקרית היא אוריינות, ואנחנו מבינים שאחד הקשיים הגדולים של הקהילה הוא שיש להם בעיה בשפה.
יתרה מכך, אני רוצה לומר לך, אני מסתכלת אפילו על כמה עובדים יש, וזה משהו שכל אחד ואחת מכם חייב לקחת – הסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה, ואפילו רשות האוכלוסין ומשרד החינוך. ואני אומרת לך, יש פה את האנשים, הטובים ביותר, ואני חותמת על זה, מכל המשרדים ומכל הארגונים. אתם הטובים ביותר, ואני רגועה שהם נמצאים פה. ממשה, כולל כמובן את מוטי, יואל, טירה, הרווחה ומי לא? כולם. אפילו צבי היקר מהסוכנות – כל הכבוד לסוכנות היהודית שלקחתם אותו לעבודה.
רבותיי, תיערכו לזה, קודם כול, שיש עובדים מתוך הקהילה. דבר ראשון, לא פחות מ-10 עובדים. כל ארגון צריך שני עובדים מבני ובנות המנשה, אם אנחנו לא רוצים לחזור על טעויות העבר ולהיות פטרונים. בואו נתחיל בזה. זה דבר ראשון.
הדבר השני, אני יודעת עד כמה אתה מסור, משה פינס, המשנה למנכ״ל במשרד העלייה והקליטה. אומנם בדיון הקודם נכנסתי בדברים שלך, אבל פה אני רוצה כן לומר מילה טובה. אני יודעת שמשה עם המסירות שלו לבני המנשה מתחילת הקדנציה, מזה שלוש שנים. כמה אכפת לו מהקהילה הזאת.
ואגב, הקהילה הזאת היא אבן בוחן לנו, כחברה, למי אנחנו; כמה אנחנו מסוגלים לראות אנשים שאין להם ייצוג בכנסת, אנשים שאנחנו לא רואים אותם בכל מיני עמדות השפעה, ואני חושבת שפה באמת מגיעה לך מילה טובה, אבל תפרוץ את גבולות המחשבה.
חמישה חודשים זה לא מספיק. צריך כיתות של ילדים, כיתות של מבוגרים. צריך לתת להם לפחות שנה, כולל הרפורמה שהייתה של 10 שנים של לימודי עברית. יש מכונים שיכולים לעזור להם. אם לא נעזור להם בזה – אנחנו אכלנו אותה.
מצטערת שאני טיפה מאריכה, אבל זה באמת בליבי הדבר הזה, כולל שיחות אל תוך הלילה עם שר העלייה והקליטה עם דמעות אחרי הרצח של הנער יואל להנגל, שעד היום אנחנו בקשר עם המשפחה, ובעזרת השם, גם המשפחה הזאת תעלה וגם המשפחה של הדסה, החברה שלו.
דבר נוסף, נכון שרובם הולכים להשתקע בנוף הגליל, ויש לי אמונה גדולה והערכה רבה לרונן פלוט, חברי היקר, שבאמת, בלב פתוח, גם בעלייה שעלתה אצלי, כ-800-900 איש, אמר לי: "אני דואג לעבודה, דואג לכל הדברים", אבל אנחנו צריכים גם להיזהר. להיזהר שאנחנו באמת יודעים להעמיד להם בתים כמו שצריך, כי כשאני באתי לנחם את משפחת להנגל – תשע נפשות בבית של שני חדרים? זה נורמלי? באיזו שנה אנחנו?
אז לכן, למשל, הדבר הזה, כבר עכשיו, להביא את עמידר, להביא את מי שלא יהיה מהדיור הציבורי, לתת להם דיור ציבורי, לא לזרוק אותם לשכירות בשוק הפרטי. שולחים אותם לשוק הפרטי. אני אומרת לך, בשוק הפרטי הם לא שורדים. אנחנו מביאים אותם למצב של מהיד אל הפה. זה לא יכול להיות שאני פגשתי משפחות שתשע נפשות גרות בשני חדרים. זו לא עלייה, זו לא קליטה נכונה. ולכן הדיור הוא סופר קריטי.
ביטוח לאומי העלו פה. אני אומרת לך שפעם אחת עשינו עם ירונה. אתה מכיר את ירונה? ירונה החליטה לבוא למרכז של בני המנשה ולעשות להם פילוח של כל הזכויות שלהם. זה משהו שצריך פה את ירונה שתגיע. חסרה לי פה גם לשכת התעסוקה, שזה ענבל משש. אני בטוחה שהיא תירתם לסוגיה גם.
גם לתת להם תעסוקה שהיא לא מוסללת. אנחנו לא נתחיל להסליל אותם לחקלאות וזה. פעם, אתם יודעים, אתם מכירים את הסיפור שאת יהודי אתיופיה בכלל רצו להביא ליהודה ושומרון כדי שנהיה עובדי כפיים. היו שם מסמכים ודיונים. והדבר הזה, אדוני היושב-ראש, צריך מצד - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
רק שנדגיש: הסללה זה רע, חקלאות זה טוב. בסדר?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
הכול בסדר, אבל אף אחד לא יבוא ויכפה על קהילה שלמה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, אז אני אומר, הסללה זה רע מאוד.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בוודאי. מה אני אומרת? אני מסתכלת על המסמך הזה, מכובד ככל שהוא יהיה, אבל הוא לא מספיק טוב. צריך פה תוכנית. אולי נעשה עוד דיון, שממש תראו לנו את התוכניות של העלייה והקליטה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, אלה התשובות.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
זה רק על השאלות, יש עוד הרבה דברים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כן, אז מה אני אומרת? אני אומרת שצריך עוד דיון - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יהיה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
- - עם תוכנית שלמה איך הולכים לקלוט אותם. אגב, הם חזרו מהודו, אני רואה פה גם את ערן וגם את אלמוג. אלמוג היה היועץ שלי בעבר, כן? אני חושפת את זה. ואני אומרת: אנחנו רוצים תוכנית שלמה, שבאמת תיתן להם את המעטפת. וטירה, כמובן, בלימודים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בוודאי. אז אני אומר עוד פעם, יהיה דיון מעקב, אז אנחנו מקפידים. אני רק ברשותך, משה, ברשותך, טירה, אני מניח שאנחנו נקבל הערכה.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
נקבל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נקבל. אני רוצה לעשות רגע עצירה לכמה רגעים. אני לא רוצה להטריח את החברים שמייצגים את מחאת הלומי הקרב להמתין יתר על המידה. אז חברים, בואו. מי מכם - - -
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אולי ידבר מישהו מבני מנשה?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בוודאי שידברו. בואו, חבר'ה, הכול בסדר. אבל אנחנו נעשה את העצירה, נאזין כולנו לחברים וליקרים ממחאת הלומי הקרב, ואז אנחנו נמשיך.
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
בוקר טוב. תודה רבה לך. תודה רבה על הזמן. שמי חגי עזרן. אני והחברים שלי נמצאים מחוץ לכנסת כבר מעל חצי שנה, יום ולילה, בקור, בגשם, בחום. אנחנו באמת מקשיבים לכם גם כן, כשאנחנו מדברים פה על חיילים בודדים שלא מבינים שפה, שנקלטים בצבא ומקבלים את המסגרת הזאת.
אבל בעצם כשהם יוצאים ומתחילים את כל הביורוקרטיה, באמת אותו בן אדם ששירת – אותה לוחמת או חיילת, חייל או איש כוחות ביטחון, לא משנה, שקלטנו אותו למדינה, והוא בא ותורם – אני לא חושב שיש לו מענה כשהוא יוצא, וזה משהו שחשוב מאוד להרים.
יש לנו המון אנשים שאנחנו בקשר איתם, המון הלומי קרב והלומות קרב, שלא מבינים מי נגד מי, ואיך לעזור עם כל הביורוקרטיה. זה משהו שצריכים להעלות, ולהעלות את המודעות אליו.
וכמובן, אנחנו מדברים פה כל בוקר, כבר הרבה מאוד זמן, על החוק שאמור להגן עלינו, החוק להלומי הקרב. דנו למטה על חוק עונש מוות למחבלים, שזה בעצם משהו שאני מאמין שיש בזה הסכמה רחבה, זה לא משהו שנתון לדיון, אבל גם כשאנחנו לא דנים בהלומי הקרב – אנחנו גוזרים עליהם גזר דין מוות.
יש לנו כבר 74 הלומי קרב שהתאבדו, עוד הרבה מאוד שלא מוצהרים וכאלה שבין הכיסאות, או שלא מוצאים את ההגדרה הנכונה, אבל זה הרבה יותר. והגל הזה באמת יהיה יותר ויותר קשוח ורציני, אז לכן אנחנו צריכים שכולם יתעוררו ושיתחילו להיות ועדות הלומי קרב. ועדות שבהן דנים איך להביא את החוק, איך לעגן את החוק, שכמה שיותר אנשים יריבו על זה, כי זה משהו שידפוק בכל דלת בעם ישראל. תודה רבה לכם על הזמן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה רבה. אני רוצה לומר, א', שאנחנו מאזינים. אני יודע, יש משהו קשה מאוד בלעבור ועדה-ועדה כל יום. אני באמת אומר לכם שגם פנינה וגם אני, אבל גם אצל רבים מהקואליציה והאופוזיציה, הדברים לא נופלים על אוזניים ערלות, וההתייצבות שלכם בוועדות גורמת להרבה מאיתנו, גם כחברי כנסת בודדים, גם כסיעות וגם כחבירה של חברי כנסת, לחשוב מה אנחנו עושים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כבר יש מהלך שרוצים שנציגים מכל המפלגות ניפגש.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יש מהלכים, ואיתכם. אני מנצל גם את ההזדמנות הזאת כדי לומר – אני לא אפתח כאן את הדיון, כי זה לא הנושא של הוועדה, וזה נושא מורכב ורגיש – אני שותף לאכזבה של רבים מהתוצאות של הוועדה שהוקמה על ידי משרד הביטחון בראשות ראש אכ״א לשעבר האלוף אלמוז, לגבי כל הנושא של אופן ההכרה במשרתים בסדיר, בקבע ובמילואים, שלצערנו המלחמה הותירה בהם צלקות כל כך קשות עד שהם לא עמדו במעמסה.
מסקנות הוועדה לא טובות. זה חלק מההבנה שלנו שהמלחמה לא נגמרת ביום שבו אדם מקבל את צו השחרור שלו ממילואים, ואנחנו מאזינים לכם. גם לפעמים כשאתם מגיעים ואתם מתוסכלים מכך שהדברים לא מחלחלים מספיק מהר, דעו: הדברים שלכם לא נופלים על אוזניים ערלות.
אתם משלמים מחיר כבד מאוד בחצי שנה האחרונה כדי להביא בשורה להרבה מאוד גיבורים וגיבורות של המלחמה האחרונה, וכדרך אגב, גם של מלחמות קודמות שלא השמיעו את קולם בשנים האלה. אז באמת, הערכה גדולה מאוד לכם, ואנחנו נמשיך, אני מבטיח.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ותודה לכם.
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תמיד תראו את הוועדה הזו כוועדה שתמיד מעוניינת לשמוע את מה שיש לכם לומר.
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
באמת מרגישים את זה, ובאמת זה גם חלק מהכוח שנותן לנו לבוא לפה כל בוקר. גם אם הלילה היה יותר קשה, זה באמת מה שמניע אותנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ואני קורא באמת לכל האנשים שיושבים בוועדה הזו ובוועדות האחרות – זה כמובן קודם כול לנו, חברי הכנסת, אבל בעיניי גם כל נציג של משרד ממשלתי, רשויות מקומיות, מוסדות לאומיים, ארגונים חברתיים – כשאתם יורדים בדרככם במורד הכנסת אל עבר משרדי הממשלה, או אל עבר האוטובוס או החניון – כנסו לכמה רגעים למאהל של הלומי הקרב. יש מה לשמוע ויש מה להשמיע.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ובנוסף, גם חשוב לי לומר שתדעו שהלשכות שלנו פתוחות, גם אם אתם צריכים לשבת, גם אם אתם רק רוצים לשתות משהו חם. אני יודעת שאתם מתרוצצים פה. הלשכות שלנו פתוחות. אנחנו אוהבים אתכם. תודה על כל ההקרבה שלכם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ונעשה דברים יחד.
<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>
אני צריך חצי דקה, בדיוק חצי דקה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בבקשה, ניתן לך את החצי דקה.
<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>
קודם כול, אני עומר אמסלם ממאהל ההלומים. יש הרבה יוצאי אתיופיה - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
"מאהל היהלומים", כפי שאתם הצעתם לכולנו לקרוא לו.
<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>
אולי שקופי הקרב אחי.
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
גם שקופי הקרב.
<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>
יש הרבה יוצאי אתיופיה שבאו לארץ, ובאמת רובם לוחמים. אני אומר את זה ממקור שאני יודע. רובם לוחמים, אבל אל תשכחו שהם עברו תהליך כל כך מטורף רק לעלות פה לארץ, להיות במחווה אלון, ללמוד עברית - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
גם בני המנשה.
<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>
- - ואז אולי נפלו על איזו מלחמה, הפכו להיות הלומי קרב, ואף אחד לא רואה אותם. מתחילת המלחמה אנחנו 74 הלומי קרב שהתאבדו מכל הדתות, מכל הזנים. עכשיו דנו פה על חוק עונש מוות למחבלים, אבל מה שקורה פה, מה שאנחנו לפחות מרגישים בחצי שנה הזאת, זה שהוציאו עלינו צו הריגה. חד-משמעית. זה נכון שכולם מוחאים לנו כפיים, אבל זה פחות מעניין אותנו. מה שמעניין אותנו זה באמת שתהיו איתנו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה.
<< אורח >> מיכה כץ: << אורח >>
אני, בתור עולה חדש – קוראים לי מיכה כץ, גם מהמאהל של הלומי הקרב – זכיתי לעלות ארצה עם המשפחה שלי, ואני חייב להגיד שתמיד כאב לי שהחדר הזה הוא פה בפינה. תמיד כאב לי. יכול להיות שזה מענווה, אבל החדר הזה - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, זה לא מענווה.
<< אורח >> מיכה כץ: << אורח >>
החדר הזה של העולים צריך להיות במליאה. במדינה הזאת, אין פה בן אדם אחד שהוא לא עולה. אין פה אנשים שהם לא עולים. המדינה הזאת עומדת על העלייה, והיא עומדת על הקליטה - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה נכון.
<< אורח >> מיכה כץ: << אורח >>
- - והחדר הזה צריך להיות במליאה. שם צריכה להיות הוועדה של העלייה. כי כל מי שעומד פה, בכל המדינה – כולם עולים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כל הכבוד לך.
<< אורח >> מיכה כץ: << אורח >>
וזה לא פייר. זה לא פייר שאנשים שעלו בשנה כזאת או בשנה כזאת – אנחנו רוצים שכל הזמן קדימה יהיה יותר קל. מה שאנחנו עברנו – רוצים שיהיה יותר קל. כמו שחגי ועומר אמרו, צריכים לדאוג לזה שיש קצינות נפגעים ושיש קצינים שקולטים את הפצועים, וגם עובדות סוציאליות, במיוחד באגף השיקום.
נכנסתי לאתר והוא רק בעברית. אין שם נגישות וחונכות בשפות. זה שונה מאוד, חונך שלא יודע איך לטפל במגזר מסוים, והוא לא מקבל על זה את הטיפול, ולא מסבירים לו איך הגיעו לפה בני המנשה, איך הגיעו לפה מאתיופיה, איך הגיעו מכל מדינה, כי כל אחד צריך סיוע אחר.
זה בדיוק כמו העניין של ילדים עם צרכים מיוחדים להורים הלומי קרב. פה צריך טיפול מיוחד. ואני מבקש מכם לדאוג שבכל המערכות, ובאגף השיקום משרד הביטחון, יתנו הרבה יותר דגש לעולים. תודה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני רוצה שתדע שהוועדה עוסקת בנושא הזה, ביחד עם משרד העלייה והקליטה ומשרד הביטחון, ממש מפרוץ המלחמה. היו פה הרבה מאוד דיונים. כמו תמיד, הרבה התקדם ונעשה, הרבה עדיין ממתין לביצוע, אבל לפחות הוועדה הזו עוסקת בנושא הזה. וגם, אני חייב לומר, משרד העלייה והקליטה עוסק בנושא בצורה אינטנסיבית, אבל אתה צודק, ואנחנו נמשיך.
<< אורח >> מיכה כץ: << אורח >>
אני חייב לדייק לכמות. מתוך 20,000 ומשהו שנפצעו, כמה הם עולים, וצריכים עזרה?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אנחנו יודעים, וגם פצועים בגוף וגם הלומי קרב. אנחנו נעסוק בעניין הזה, ואנחנו נמשיך, ותודה, חברים. באמת תודה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכובדיי, אנחנו חוזרים לנושא. הצטרפו אלינו גם נציגים מכובדים של הקהילה. מיד נשמע אותם. טירה, היינו איתך, אחרי זה נשמע את חבר הכנסת לשעבר מוטי יוגב, ואז נפנה גם לנציגי הקהילה, כמובן.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
מעבר חד. אז באמת, כל שיתופי הפעולה ממש מדהימים. אני ממש שמחה, גם באופן אישי, על העלייה המבורכת הזאת. אני חושבת שבעת הזאת, כשקורים כל כך הרבה דברים, זו אחת הקבוצות היחידות שבאה באמת מתוך מניעי משיכה ולא מתוך מניעי דחיפה, ומתוך זיקה עמוקה מאוד.
הלוואי ונצליח להמשיך ולהחזיק את הדבר הזה כמרכיבי חוסן משמעותיים מאוד, של הגשמת חלום של בני הקהילה המיוחדת הזאת, באמת. אנחנו ערוכים, אנחנו מצפים להם, אנחנו גם נערכנו לקליטה בשתי פעימות, כשבחלק מהמקומות הם יהיו בחצי השנה הראשונה במרכז קליטה ורק אחר כך יעברו למגורי קבע.
אנחנו כמובן בשיתופי פעולה עם כל השותפים, ובאמת, משה מוביל אותנו באחדות, סנכרון ומקסום. אנחנו מצפים להם ומתרגשים לקראתם, ונעשה הכול בשביל להשתדל להיות טובים אליהם, בדיוק כמו שהם טובים אל הארץ הזאת. ואני בטוחה שיצליח להם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טירה, אני רוצה רק לבקש, לפגישה הבאה, ללמוד מכם כמה תלמידים - - -
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
צפויים להגיע.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
רגע, עוד לפני הצפויים, אני קודם כול מבקש לדעת כמה תלמידים היום, שהם בנים ובנות למשפחות של עולי בני המנשה, משולבים במערכת החינוך. אני מניח שרובם בממ״ד בעקבות הגיורים, אבל לדעת כמה בממ״ד וכמה בממלכתי. זה דבר אחד.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
וכמה בחרדי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן. אני חושב שרובם נמצאים בממ״ד, אבל בואו, תביאו את הנתונים.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הדבר השני שאני רוצה לבקש: אני שותף לדאגה של חברת הכנסת תמנו שטה בנושא לימודי העברית. זו דאגה כוללת שלנו. התחלנו לעסוק במצב לימודי העברית באולפנים. אני ממליץ באמת לבחון את הסוגיה הזאת לעומקה בכלל, בהקשר של מסלולי האולפנים במרכז הקליטה. אני מציע לעשות בדיקה האם הקריטריונים שקיימים היום, ולימודי העברית שקיימים, שעות לימודי עברית, האם לא צריך לחשוב פה על איזשהו תגבור ספציפי כאן?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
נכון, אפילו מומחיות, צריך להביא אולי מומחים שיכולים לפצח את זה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נכון. אני מבקש שתהיה מחשבה. שלא אוטומטית נמשיך את מה שקיים במערכת על כל תלמיד עולה, בין אם הוא הגיע מצרפת או אנגליה, לבין המהלך כאן. אני מבקש עוד שני דברים: אני מבקש ממשרד החינוך התייחסות בפעם הבאה לנושא תוכניות החינוך הבלתי-פורמלי שיוצעו לילדי ונערי הקהילה. אני רוצה להבין האם תנועות הנוער באירוע?
<< אורח >> אלמוג מוסקוביץ': << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר, אז אני רוצה לקבל על זה סקירה, בסדר? אני חושב שמה שאנחנו רואים בסיפור שאנחנו מתמודדים איתו של קליטת בני נוער, בעיקר מהעלייה מרוסיה – יש לנו פה דיונים כואבים מאוד בחודשים האחרונים – זה שהאתגר הגדול הוא מה קורה מחוץ לבית הספר.
אני לא רוצה להתייחס למקרה הקשה והעצוב של יואל כתזכורת, אבל הרבה פעמים האתגרים הם מה קורה אחרי הצהריים. ושם השאלה היא, איפה נמצאת החברה למתנ״סים?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יואל זה פרופר גזענות גם של שוטרים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
רגע, לזה תכף אני אגיע.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
של שוטרים רמאים, שאף אחד מהם לא נתן את הדין. מח"ש סגרו את התיק, ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש: הביזיון שהנאשם הראשי, אתה יודע כמה גזרו עליו? ארבע וחצי שנים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הכל ידוע וכואב.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ידוע וכואב שכשמדובר בבני מנשה, אתיופיים – אפשר לדרוס אותם תחת גלגלי האין-צדק.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני אומר עוד פעם, אני מבקש שנתייחס לסוגיית החינוך הבלתי-פורמלי. אני חושב שמועצת - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, למה אני אומרת לך? אולי אני ואתה צריכים לפנות – כמשהו חברתי, לא חס וחלילה מתערבים בתיק – לרשויות החוק ולהגיד: "סליחה, רבותיי, משהו פה לא מתיישב לנו".
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מקבל את זה. פנינה, אני ואת נראה מה עושים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
סליחה, שלומית אמרה לי שאין זמן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כי אנחנו תכף בזמן מליאה.
מכובדיי, בואו, אני מבקש ללמוד את סיפור התוכניות הבלתי-פורמליות. אני מניח שתנועות הנוער, בני עקיבא, יש להם פה את - - -, אבל בואו נבין איפה החברה למתנ"סים בשתי הערים הרלוונטיות. יכול להיות שצריך לפתוח תוכניות ייעודיות, בסדר?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
גם נגב גליל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ובקשה אחרונה: אני רוצה להבין מה המהלכים שמשרד החינוך יעשה באותן ארבע עד שש ערים קולטות, לא עם הילדים הנקלטים אלא עם הסביבה הקולטת. אני רוצה להבין איך אתם, מראש, ביחד עם מחלקת החינוך של נוף גליל וביחד עם מחלקת החינוך של קריית ים וערים אחרות, בונים תוכנית ועוזרים לרשויות בתקצוב תוכנית.
תעשו את זה דרך הגפ"ן, תעשו את זה איך שאתם רוצים. איך הופכים כיתה לכיתה קולטת עלייה, שלפני שמגיע התלמיד הראשון מבני מנשה – הקהילה יודעת שהסיפור של בני מנשה זה סיפור של גבורה, של אהבת הארץ ושל ציונות, ושכשהם מגיעים לכיתה ולבית ספר חוגגים את הגעתם, ולא אומרים "הגיע לפה עוד תלמיד מוחלש שצריך לעזור לו"? שילדים יודעים את ההיסטוריה של הקהילה הזו ושל הקליטה שלה?
ואם תעשו פה פיילוט מוצלח, אנחנו נשתמש בפיילוט הזה על כל גל עלייה. אבל אני ממש מבקש בעניין הזה – לא הצהרות. אני רוצה לדעת מה התוכניות החינוכיות של הכשרת הלבבות של התלמידים ושל המורים.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
של הצוותים.
<< אורח >> עפר בן אליעזר: << אורח >>
בנוף הגליל התחלנו לייצר משפחות קולטות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נהדר. אבל אתה מסכים איתי על הרעיון הזה שאנחנו לוקחים צוות חינוכי של בית ספר – לא רק את המורה המלווה, אלא צוות חינוכי – ומעבירים אותו יום שגורם להם לומר: "בני המנשה, וואו, איזה סיפור גבורה ציוני ודבקות בעם ישראל"? וכשזה יקרה – זה נראה אחרת.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
יש תכנון כזה. אנחנו עושים יום מרוכז בנוף הגליל לכלל הצוותים החינוכיים הצפוניים כולם.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל בכל הארץ יש גם פנימיות. תזמינו אותם.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
נכון, כדי רק ללמוד על הקהילה ולהכיר את הדברים האלה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מבקש לדבר גם על הסיפור של מה עושים התלמידים בכיתות להכנות.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
בסדר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חבר הכנסת לשעבר מוטי יוגב, ואז אנחנו עוברים לנציגי הקהילה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
רגע, טירה, רצית להגיד משהו.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
לא, אני אשלח במסמך מסודר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אנחנו נשמח שתזמינו אותנו סתם להסתכל.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
ברור.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חבר הכנסת לשעבר מוטי יוגב.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
א', הייתי נותן גם לנציגי הקהילה לדבר לפניי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מיד, חברים.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
כל מה שאני יודע זה מהם.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
הם מוזמנים לדיון, כבוד היושב-ראש, בעוד 10 דקות.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
אני אדבר בקצרה. מכובדיי.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אז דבר בקצרה.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
מצוין. הם לא יספיקו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יספיקו הכול. אצל מי הם מוזמנים?
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
כבוד השר יריב לוין. זה בדיוק עוד רבע שעה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
השר יריב לוין הוא בן אדם סבלני מאוד כשלא מדובר במערכת המשפט. הכול יהיה בסדר. כן.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
טוב, קודם כול, תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. ראיתי גם מכל הדברים שלך שאתה חי את הנושא; תודה רבה גם למשה פינס שמוביל; לשר העלייה והקליטה; לפנינה תמנו שטה, שהייתה שרת העלייה והקליטה ויחד איתה העלינו שלושה גלי עלייה; ולכל העוסקים פה במלאכה – רבים הם.
אני מברך על ההחלטה הכללית להעלות את כולם או את ה-1,200. אני אומר שאני מבקר, ואני אומר בקול רם, והצביע על זה פה ערן, להעלות 600 ביחד. התנסינו בכמויות של 270-260. הייתי הפרויקטור של שלושת גלי עלייה של השנים 2021-2022.
ומה שאני יכול לומר זה דבר אחד: אני מציע שהוועדה, יחד עם כל הגורמים, ובראשם משה, יעשו הערכת מצב בגל הראשון, כל חודש או כל כמה שיקרה, וישאלו את עצמם האם להעלות גם בפעם הבאה 600 או ללכת על 300-300. זהו. בזה סיימתי את ההערה הזאת.
הדבר השני, אני רואה נקודות קצרות להאיר. חינוך בראש!!! ואני אוהב מאוד ומעריך את טירה, אבל יחד עם זה יש לנו חילוקי דעות. אני סבור משתי סיבות שאולי – ואני מעריך מאוד את רונן פלוט ואת נוף הגליל, ואני רואה בזה משימה לאומית וליבי שם. אם אשתי הייתה מוכנה, היינו שם. חייתי שם איזה שנתיים, חלקן ישנתי שם.
יחד עם זאת, אני אומר: יידרשו, ככל הנראה, לעניות דעתי – כך קרה לנו בעליות הקודמות – לפתוח גם עוד מוסדות חינוך.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
רק להם?
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
אני לא מפחד ממוסדות חינוך לשנה או אפילו שנה וחצי, שהם בעצם בגדר אולפן, אבל יידרשו לפתוח עוד. אתה ציינת שנמצאים פה הוועד, ואני לא הולך להכניס - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
עדיף שלא. תפתח רק להם? מה שזמני – קבוע. הם יהיו עם כל ילדי ישראל, וצריך לתגבר אותם עם כיתות אולפן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
פנינה, די. אנחנו רוצים לשמוע את נציגי הקהילה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מה פתאום לפתוח בית ספר רק לזה? אני אומרת לך את זה מהניסיון שלי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
פנינה, אבל מוטי יכול לומר את דעתו.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בטח, מוטי יכול - - -
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
פנינה, כשנשארנו עם 30 ילדים בלי גן ילדים, פתחנו גן ילדים, והיה להם גן ילדים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הכול בסדר.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
ואם אין מספיק מקום במעונות, אז האימא לא יכולה ללכת לאולפן, כי היא לוקחת את הבן שלה, ובאולפן לא מכניסים אותה. אז בסוף צריך לפתוח מוסדות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
שניה, חברים.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
רגע, עדיין חינוך. אני חושב שצריך שולחן עגול יותר בחינוך, שבו יהיו לא רק אגף הקליטה – טירה כבר אישרה את זה – אלא גם המינהל לחינוך התיישבותי, גם החמ״ד וגם נציגי הקהילה. כי נציגי הקהילה יודעים להגיד מה הם רוצים לילדים שלהם, ואני לא הפניתי אף ילד למקום שההורים שלו אמרו "לא רוצים". איפה שהיית רוצה שהבן שלך ילמד. ולכן, סיימתי גם את ההערה הזאת.
עניין טכני אחד, טכני לגמרי: גיליתי רק הבוקר – ערן, זה נוגע לכם – שבמרכז הקליטה נוף הגליל לא מתוכנן חדר אוכל, אלא שרוצים לתת להם כסף ולקנות בסופר המקביל. לעניות דעתי, זו תקלה חמורה. אין דבר כזה. העולה לא מכיר את המנטליות. הילד צריך ארוחה חמה לפחות פעם ביום.
הם ילכו לסופר, הכסף שלהם ייגמר, ואוכל לא יהיה. זו תהיה תקלה קולוסלית. צריך לארגן שם. אם צריך לבנות אוהל בחצר של מרכז הקליטה – תבנו אוהל. ואם צריך קייטרינג – יהיה קייטרינג, כי יש קייטרינגים טובים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אוהל?
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
לא, כדי שיהיה אוכל במרכז קליטה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכובדיי, ברוך השם, אנחנו רק הרשות המפקחת. לא המבצעת.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
שיאכלו בקיבוץ הסמוך.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
אין מצב שמרכז קליטה לעולים - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
איזה קיבוץ סמוך? מכובדיי, ההערות נרשמו.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
מי שמכירים יותר מחנות קטנה בכפר או בעיר, אין מצב כזה.
דבר נוסף, התייחסות האחרונה, ועוד שתיים אליך: פיזור לערים. לעניות דעתי, מזורם מגיעים לנוף הגליל. יש שם קהילה חזקה מאוד, והיא נותנת תנאים חזקים מאוד לקליטה בתוכם. אני מעריך מאוד את זה באופן חיובי.
לגבי מניפור, שהם בקריית ים, א', צריך לדבר על ערים שבהן יש מניפור, ולא להגיד עפולה, כי בעפולה זה רק מזורם. זה לא ייקלט. אבל יחד עם זאת, אני אומר שככל שהפיזור יהיה גדול יותר, מחד אתה אומר "שיתפזרו". מאידך, לא יהיה לך טיפול נכון בעולים.
צריך שניים עד שלושה ריכוזים שייבחרו כריכוזים של הערים הכי טובות לקליטה – אם זו טבריה, מעלות, עכו, או מה שיגידו. אולי גם נוף הגליל, שליש מהם מניפור. אני לא אומר לא – וגם בהתאם לרצונות של העולים ולקרבה המשפחתית. זה לגבי הפיזור.
הדבר האחרון, שני דברים: דיברת על השוואת חקיקה לעולים מאתיופיה, אז אומנם הוא השביע אותי אתמול לא לדבר על משהו - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
דברו.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
אז אני אומר שצריך להשוות חקיקה. הוא יודע על מה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
להשוות תנאים. לא, אני יודעת על שני דברים.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
לא, א', משה פינס עשה עבודה רצינית.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכובדיי, הקהילה לא תדבר אם אנחנו - - -
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
משה פינס השווה בהרבה דברים. בתנועות נוער, ברוך השם, הקמנו בחמישה מקומות חמישה סניפי בני עקיבא, בקומונריות בנות מנשה. המדריכים, לפני כן הם לא ראו את בני עקיבא. הייתי בקריית ארבע בלפני יומיים, שם נשתדל לשלב, כי הרבה יותר נכון לשלב.
ויש תקופה כזאת – עבדתי בגינון – השתיל צריך לפתח שורשים, ואז אתה זורק אותו לפרדס. יש לי שתיל כזה, וזה לוקח זמן מסוים. לכן היו לנו גם סניפים שהיו חמש ושבע שנים בקהילה האתיופית, צמחו קומונריות - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
20 שנה וסגרנו אותם, ברוך השם. נפרדים, אני הייתי נגד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
פנינה, טוב, מכובדיי, מוטי. תודה.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
ודאי, ואני מברך על כל ישיבה כזאת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ותהיה עוד ישיבה, ואני גם אהיה איתך בדין ודברים. חברים, חילוקי דעות זה דבר מפרה, הכול בסדר. מיכאל, בבקשה.
<< אורח >> מיכאל הנשינג: << אורח >>
תודה רבה. כמה זמן יש לנו?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מעט. גם לך יש פגישה עם השר יריב לוין.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
מיכאל בא ממעלות, הוא לא מכיר את יריב לוין.
<< אורח >> מיכאל הנשינג: << אורח >>
כן. תודה רבה. תודה רבה ליושב-ראש הוועדה ולכולם. קודם כול, אני רוצה להתייחס לשני דברים. הדבר הראשון הוא לגבי העלייה. העלייה שלנו, כן, שמענו וידענו, הממשלה כבר לקחה את החלק הזה. עבודה מצוינת של משרד העלייה והקליטה, וגם של הסוכנות היהודית, הם עובדים קשה מאוד. אנחנו יודעים את זה. גם הרבנות.
אין לנו מה להגיד, זה מצוין, באמת, אנחנו גאים בהם ואנחנו מעריכים מאוד. תודה ענקית בשמם של כל בני המנשה שנמצאים בארץ. אנחנו רוצים להגיד תודה לכולם. תודה לממשלת ישראל ולכל מי שמטפל בזה.
הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו: דיברנו רק על עלייה, ועלייה אחרי עלייה זו הקליטה. הקליטה זאת הבעיה המרכזית של הקריסה, אפשר להגיד. אין לנו מישהו בשביל מענה, שום דבר. אין כלום. זאת הבעיה בהתחלה.
סתם דוגמה, אנחנו גם קבוצת חלשות, אין לנו סיועים וזכות. אין לנו זכות, שום דבר. וגם כי אנחנו לא אירופאים, אנחנו מהודו. גם בהודו, בתוך הודו, אתם תראו את זה – אנחנו לא דומים בזה. אז אי-אפשר להשוות את הישראלים.
אין לנו עד היום סמכות להיכנס למשרדים כעובדים. בואו נגיד, בביטוח לאומי אין אפילו אחד. אין אפילו במשרד החינוך, אין אפילו ברווחה מישהו שיציג לנו. תבדקו. אין. אם יש מישהו – תביאו לי. אין, אין כזה. אז מה יהיה איתנו?
אתם חושבים שאין לנו אנשים שיכולים לעבוד? הצעירים שלנו הלכו לאוניברסיטה, לימודים, יש להם תעודה, יש להם הכול, אבל אחר כך לא מוצאים עבודה. לא, אין, כי אין לנו זכות. בוא נגיד, אם משרד הקליטה רוצה מישהו בתפקיד, אם מישהו הגיש מועמדות – בטח שהם לא יקבלו אותו. כאילו, אנחנו חלשים, בטח.
אין כזה מצב. אי-אפשר לשבור אותם. הם ישראלים וגם אנחנו. אז צריך לקחת לזה באמת תשומת לב ולחשוב על זה מחדש.
עלייה זה בסדר, אבל צריך להעלות אותם כמה שיותר מהר. עכשיו אנחנו נמצאים 5,000 נפשות בארץ, וצריכים להגיע עוד 5,000-6,000. מה יקרה עם הקליטה?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אתם 10,000 עכשיו בארץ, לא 5,000.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
5,500.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכובדיי, כן, בבקשה.
<< אורח >> מיכאל הנשינג: << אורח >>
ברשותכם, עד היום אנחנו מתגוררים פה 1,000 משפחות. בתוך 1,000 המשפחות האלה, אני חושב, אם אני לא טועה, אולי אני מגזים, שרק 10% רוכשים דירות או בית, לא יודע מה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
נורא, הסיפור של הדיור.
<< אורח >> מיכאל הנשינג: << אורח >>
גם זה בקושי. זה לא בית חדש, זה הישנים. אם אני לא טועה, 0.001% יכול לקנות דירה חדשה. למה? אין לנו זכות? אין לנו הנחה? אין לנו כלום? אין לנו שום דבר? אנחנו ישראלים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
עדיין אין, משה?
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
אין.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל אז נתנו הנחיה שתהיה גם השוואה בדיור. אני לא מבינה את זה. זה קריטי ליהודי אתיופיה שיעשו להם את אותה ההשוואה. אני אפילו אומרת, לתת להם את הדיור הציבורי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
רגע, מכובדיי, שניה.
<< אורח >> מיכאל הנשינג: << אורח >>
וגם, אני רוצה להתייחס לזה. פעם אני הייתי יושב-ראש ועד מעלות, הזמנתי את הישיבה עם משרד הקליטה ושאלתי אותם לגבי הדיור הזה. מה הם אמרו? "יש לכם את עמידר ועמיגור, אז זה לא רלוונטי". אני לא שאלתי את הדבר הזה. אני רוצה שתהיה הנחה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מיכאל, אני רוצה להיות פרקטי, ולא לפתוח את הוויכוח פה.
<< אורח >> מיכאל הנשינג: << אורח >>
זה לא ויכוח.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מיכאל, אני הולך איתך. אני מבקש, משה, לקראת הפגישה הבאה – הפגישה הבאה תהיה בחודש הבא. כך אנחנו עובדים – התייחסות מסודרת שלכם לסוגיה הזו. האם קיימים פערי זכויות בין עולים מאתיופיה, שכרגע לא מגיעים, לצערי, לבין עולי בני המנשה, בעניין ההנחה ברכישת דירה או המענק לרכישת דירה ותחומים אחרים? אני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
ייצוג הולם אין.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל ייצוג הולם זה חקיקה. ומקהילת בית הישראל והמגיעים הנוספים מאתיופיה, יש היום 150,000 איש בארץ?
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
180,000.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
180,000, ומבני המנשה כרגע יש 5,500. שנייה, חברים, בואו, המטרה שלנו היא לקלוט טוב את העלייה הזאת. כולם רוצים בזה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
וזה אפשרי גם. במספרים קטנים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכובדיי, שנייה. משה, לא עכשיו. אני מבקש ללמוד את זה. לפעם הבאה, אני מבקש שתהיה התייחסות לנקודה הזו.
לגבי נושא השילוב בתעסוקה, אני כבר אומר, זה יהיה נושא בפעם הבאה. אנחנו לא נפתח את כל הדיונים עכשיו. אנחנו גם נודיע מראש באיזה נושאים אנחנו מתעסקים. אני מבקש, משה, שתהיה מחשבה, לקראת הפגישה הבאה, האם ישנה איזושהי דרך, שלא באמצעות חקיקה, לפעול לנושא של שילוב בני ובנות הקהילה בשירות הציבורי? האם זה מהלך שיכול להיות מהלך מינהלי ולא מהלך חקיקתי? איזשהו צוות משימה בנציבות שירות המדינה?
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
משפט אחד לזכותה של טירה, שהיא הורידה את תנאי הסף למגשרים חינוכיים. היה תואר שני והיא הורידה בלי, כי יש מהקהילה אנשים מדהימים שעושים תפקיד מדהים. היא עשתה את זה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נהדר. אז אני מבקש, משה, בואו נעשה את זה בדיון רציני ומחשבה רצינית שלכם. אני יודע שאתם
עושים הרבה מאמצים. אני מבקש על נושא של נציבות שירות המדינה, אתם, קליטה, ייצוג. לדיון הבא אנחנו נבקש גם מנציג צה״ל, מנציג אגף כוח אדם, להגיע. אני רוצה לשמוע האם לצבא יש איזושהי מדיניות שילוב והעצמה של לעבוד עם בני הקהילה שמתגייסים על מסלולי קצונה, על מסלולי פיקוד. יש הרבה מה לעשות.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
והזכויות לחיילים שעכשיו נלחמו בחרבות ברזל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
על מסלולי י"ג. חברים, בואו, אתם צריכים לצאת, ואני חייב לסיים כמצוות היושב-ראש עליי. תראו, לא שמענו את מערך הגיור. אני רוצה רגע לומר, אני יודע שמערך הגיור עושה פה מאמצים גדולים בישראל. אני מבקש, אני מתנצל, אם אתה רוצה לומר ממש משפט אחד או שניים, ואנחנו נשמע אתכם בפעם הבאה.
<< אורח >> ישראל ונחוצקר: << אורח >>
אני אומר כמה מילים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בבקשה, בסדר, ואנחנו חותמים.
<< אורח >> ישראל ונחוצקר: << אורח >>
אני קודם כול רוצה להצטרף פה לתודות. זה שיתוף פעולה באמת מדהים עם כלל הגורמים. מחוסר הזמן אני לא אנקוב בכולם, אבל באמת זו הזדמנות טובה להודות לכולם. אני רוצה להגיד שגם אני באופן אישי, וגם שלושה דיינים ממערך הגיור, היו שותפים למשלחת רבנים שהייתה בהודו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה, חברים, ואנחנו נמשיך. כן, בבקשה לסיים.
<< אורח >> ישראל ונחוצקר: << אורח >>
אני רוצה לומר שגם אני וגם שלושה דיינים ממערך הגיור היינו שותפים למשלחת בהודו, ואני רוצה לומר שההתרשמות שלנו, של מערך הגיור מהעדה, מקהילת בני המנשה, היא התרשמות חיובית מאוד בכל מה שקשור למוכנות שלהם לגיור, ואנחנו מאמינים שכך זה ישפיע על תהליך הגיור שלהם פה בארץ, באופן חיובי כמובן.
אנחנו, כמערך גיור, עושים את כל המאמצים על מנת להיערך בזמן לעלייתם של בני המנשה. אנחנו נמצאים בעיצומם של תהליכים משמעותיים מאוד בכל מה שקשור להיערכות שלנו, אם זה כוח אדם, אם זה מעטפת רוחנית, אם זה תוכנית הלימודים, תוכנית הכנה לגיור, אם זה סיום הליכי גיור.
אנחנו ממש בשלבים של גיבוש הדברים, ואנחנו עושים כל מאמץ על מנת להיערך ושהדברים יהיו מוכנים בזמן, ברגע עלייתם של בני המנשה לארץ. ושוב, באמת, באמת, תודה לכולם על שיתוף הפעולה המדהים הזה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ישראל, תודה, ואני מבקש שתעביר את תודתי גם לכל הגורמים.
מי לא דיבר? יואל, אתה רוצה להוסיף משהו? בסדר. תראו, חברים, אני פשוט חייב לסכם. ייקבע דיון לתחילת פברואר כדיון מעקב. יצא גם סיכום כתוב, כדרכה של הנהלת הוועדה המצוינת בהקשר הזה.
אני כן רוצה לומר שלקראת הדיון הבא אנחנו נתמקד בנושאים ספציפיים, שאנחנו נפרסם אותם מראש. נושא אחד, ופה אני אבקש את עזרת מנכ״ל נוף גליל – אני אבקש מיפוי יותר טוב של ציפיות של רשויות מקומיות קולטות, דווקא לא בתחום מחלקת העלייה והקליטה, כי זה אני יודע שיש דיאלוג ישיר. דווקא בתחום הרווחה, בתחום החינוך, צרכים, מבני דת, וכו'. מבני קהילה זה דבר אחד.
טירה, אנחנו כן נבקש את ההתייחסות. נקדיש פרק יותר רחב לחינוך. נושא המגשרים החינוכיים, כמה תלמידים, גם לקבל נתונים. נכתוב את הכול, תביאו נתונים, תציגו. אני מזכיר את העניין של החינוך הבלתי פורמלי ושל הכשרת הלבבות והצורך בגיבוש. אני בספק שאם היום אני אפתח את מערכת הגפ"ן, אני אמצא שם תוכנית שמלמדת על סיפורם של בני המנשה. אולי הגיע הזמן שבמערכת הגפ"ן – לך אני אומר, משה - - -
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
יש שם את טורנסקי, הבחור - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל אני רוצה לומר, אולי בכלל למשרד העלייה והקליטה צריך להיות אגף חינוך לישראלים ותיקים, ושבמערכת הגפ"ן יהיו 20 תוכניות של לספר על קהילת בית הישראל, לספר על קהילת בני המנשה, על העלייה הברוכה מחבר המדינות. בסדר? בוא נחשוב.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
טירה, אני גיליתי שהכניסו לבגרות - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
פנינה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
רגע, אתה חייב לשמוע את זה. הכניסו לבגרות סיפור שאני כותבת, ואני לא כתבתי את זה מעולם, ואני כותבת כאילו בגוף ראשון, ושואלים אותם שאלות. אנחנו צריכות לדבר על זה, לא?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב. גם פעם אני הגשתי עתירה בשם התנועה הרפורמית.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
תודה, תודה למדינת ישראל ולצה"ל. רק להורים שלי לא אמרתי שם תודה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הבת שלי נבחנה בבגרות ואזרחות על זה. טוב.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יקיריי, משה וערן, ברשותכם, אני מבקש לדיון הבא להבין האם ישנה מצבת זכויות ייחודיות שניתנת לקהילת בני המנשה, כמו שניתנה בזמנו לקהילת יוצאי אתיופיה, בנושא הדיור, בנושאים אחרים. אני מבקש לדעת, בסדר?
אני נוטה להסכים שמשפחה שעולה לכאן במסלול קליטה ישירה מבריטניה או מצרפת, לא נמצאת באותו מקום מבחינת המעטפת הנדרשת מהמשפחה מאשר משפחה שמגיעה מקהילת בני המנשה. וזה צריך לבוא לידי ביטוי גם במצבת הזכויות. אני חושב שלאור העובדה שיש פה 5,500 בני קהילה - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
נפש?
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
נפש.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה מה שאומרים. הייתי שמח לדעת האם לקראת חידוש גלי העלייה נעשה איזשהו מחקר וסקר עומק על איכות הקליטה, מתוך דיאלוג איתם. אז אני אשמח כדי לראות אותו, בסדר? אנחנו רושמים - - -
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
הסקר הוא על הקיימים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה מה שאני רוצה. מה למדנו ממה שנעשה עד היום.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
חד-משמעית.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מבקש גם ממשרד העלייה והקליטה, גם ממערך הגיור וגם מהסוכנות להאזין לעצתו של מוטי לחשוב מחדש, לא על הקץ אלא על איך מבוצע המהלך. אני חושב שיש פה אדם עם ניסיון. אני מציע לנו לחשוב האם זה נכון להביא 600 או כל פעם קבוצות של 300 בתהליך יותר מדורג של ארבע פעימות.
אני לא נכנס לזה, אתם הרשות המבצעת. אני רק מבקש שעצתו של מוטי, כמי שליווה את העניין הזה, שיתקיים סביב זה. מוטי הציע יותר פעימות, ופעימות - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
למה שאנחנו נדבר בשמם? סליחה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל פנינה, שניה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
טוב אני תכף אדבר, אני אגיד את דעתי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר, תודה. אני שמח שאת מסכמת את הדיון. אני רק מבקש, יש לי הרבה כבוד לאנשים שעוסקים בדברים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יש לי הרבה כבוד אליו, הוא חבר שלי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כל מה שביקשתי זה למרקר את ההערה שלו. תחשבו, תחליטו. הדבר האחרון שאני אומר זה שאנחנו נשלב בדיונים הבאים את הביטוח הלאומי, את משרד הבריאות ואת הצבא.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ואת התעסוקה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ואת גורמי התעסוקה. אנחנו נבקש לשמוע מהצבא, ופה אני גם מבקש את עזרתך, משה, כי אתם עובדים עם הצבא - - -
<< אורח >> סבטלנה יעקובוביץ': << אורח >>
ומשרד הבריאות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן, ביחד עם משרד הבריאות, למרות שאני סומך פה על משה שאם הוא אומר שיש היערכות ועבודה, אבל בסדר, עזבו.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
עדיף בלי משרד הבריאות, שלא יביאו להם חיסונים מיותרים, או כל מיני - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יקיריי, אני יודע, יכולת הקליטה של קופות החולים - - - באבחת חרב. זה הסיפור.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
שלא תהיה מדיניות נפרדת בבריאות. צריך להיזהר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה הסיפור, חברים. בסוף, הסיפור הוא שירותי הבריאות בקהילה. וכשמגיעים עוד 600 איש תוך שנה אחת לקהילה, לעיר אחת, ויש פה עניין של הנגשה לשונית של שירותי בריאות וכו', צריך לדעת איך קופות החולים בנוף גליל מקבלות עזרה להיערך לזה שיש עכשיו עוד מאות משפחות שיש איתן אתגר שפתי, שיש פער בין התרבות הבריאותית במקום שהגיעו לבין הנורמה במדינת ישראל, מה שאין עם עולים מצרפת ומאנגליה.
הכול בסדר, הכול ידוע. לא חדש, יש פה כבר 5,500 איש, ברוך השם, הכול ידוע. נראה איך זה מסתדר. נוציא את הכול כתוב ומסודר. אני רק אומר שחשוב לי להכניס לפה את הצבא, ואני מבקש את עזרתך, משה, בלטייב בעבורנו את ההבנה עם מי אתם עובדים בצבא, כדי שנזמין את האנשים הנכונים, ואנחנו נוציא להם פנייה.
אני רוצה לראות תוכניות מיוחדות של הצבא להעצמת חיילים בני הקהילה אל עבר מסלולי פיקוד, מסלולי קצונה, מסלולי לימודים צבאיים, ושילוב ביחידות טכנולוגיות בצד שילוב ביחידות לוחמות.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ומיצויי זכויות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני רוצה לראות את הגורם בצה״ל, באכ"א, שמקבל את הפרויקט של ליווי חיילים מבני המנשה. עכשיו, יכול להיות שיש, אז שיבואו ונשמע.
<< אורח >> סבטלנה יעקובוביץ': << אורח >>
אפשר להוסיף גם את משרד השיכון?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא. אני על שי טייב כרגע לא מעמיס שום משימה נוספת. הוא צריך לצלוח.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) יוגב: << אורח >>
אפילו להכניס בן קהילה עוד לא הצלחנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אז אנחנו נצליח ביחד. משה, הערה מסכמת אחרונה. פנינה, ביקשת, כשרת העלייה והקליטה לשעבר, לחתום את העיון הזה. זה גם בסדר. בבקשה, משה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
קודם כול, המילה האחרונה היא שלך.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, המילה האחרונה היום תהיה שלך, כי אני כבר מיציתי את מילותיי האחרונות. משה, בבקשה, ואז פנינה.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
טוב, אני רוצה רק לומר שאחד העיכובים המשמעותיים שהיו בעלייה, ודיברנו על זה גם בדיונים הראשונים במהלך השנתיים האחרונות, זה בעצם להתחיל קודם לטייב את הקליטה ולשפר אותה. ביצענו במהלך השנתיים האלה השוואת תנאים מלאים – למעט מענק הדיור, נשים אותו רגע בצד – לכלל בני מנשה. הם מקבלים את כל הזכויות, כולל בצבא, כולל בשירות לאומי, כולל בדיור, כולל בהכול. בהחלטת הממשלה הנוכחית יש 2,000 שקלים לשנתיים שכר דירה, למשפחות החדשות שתגענה.
<< דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
מה זה 2,000?
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
2,000 שקלים לכל חודש.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל זה מה שמקבלים ישראלים שיש להם קשיים. יש גם מעל 2,000 שקלים סיוע ממשרד השיכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חברים, אנחנו כבר 18 דקות מעבר למה שמוקצב. זה יהיה נושא.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
טוב, זה יהיה נושא, בסדר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
סגרנו שזה נושא מרכזי לפעם הבאה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בסדר, זה יהיה נושא, אבל בואו, לא נעשה "ישראבלוף".
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
משה, סיים. פנינה, הצהירי את הצהרת הסיום.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
אני אשמח, פנינה, שתסיימי את הדיון בהרגשה טובה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב, אני משאיר פה את השניים. חברים, אנחנו מסיימים. השניים יישארו לקראת הממשלה הבאה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
פרגנתי לך כמו שלא פרגנתי לאף פקיד 10 שנים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב, פנינה, את רוצה לומר את המפטיר שלך? אני מזכיר שמפטיר זה שלושה פסוקים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, אני שותקת.
<< אורח >> משה פינס: << אורח >>
רק אני אסכם, שיהיה לנו בהצלחה גדולה. יש לנו משימה עצומה. אנחנו גם נצליח בזה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
תראו, אני באמת חושבת שקודם כול אנחנו נבחנים על היכולת שלנו להתכנס סביב הדבר הזה. כולם, כל אחד בחלקת האלוקים שלו. ואני חושבת שלכל אחד יש פה ולכל אחת רצון גדול מאוד לעשות את הדבר הנכון כדי שהאחים והאחיות מבני ובנות המנשה יבואו ותהיה להם קליטה רכה.
לצד זה גם אי-אפשר שלא להציף – מה לעשות? יש כאלה שלא כל כך אוהבים את הצד הזה שלי, אבל זו השליחות שלנו – איפה אנחנו לא יכולים לטעות. ולמה לא לטעות? כי זה אחר כך עם השלכות לדורי-דורות. וזה בסדר שיהיו מחלוקות, אבל אני כבר אומרת לכם, בסוף, בסיפור של הדיור, זה לא מספיק 2,000 שקל. צריך לקחת את ההכנסה שלהם.
אני אומרת לך, משה, אני יודעת מה הם מרוויחים, וגם אתה. אז יש ראש עיר טוב כמו רונן פלוט, שאגב, גם צריך לומר שבלעדיו לא היינו משיגים את התקציב. אתה שומע, אדוני המנכ״ל? בוא אני אגיד לכם, בלי רונן פלוט מאחורי הקלעים, לא היה בכלל תקציב, אדוני היושב-ראש.
אבל, מפה אני אומרת כזה דבר: אנחנו גוזרים עליהם עוני, להיות עניים מרודים, ולכן הסיפור של הדיור, התעסוקה והעברית הם מפתח. עד שהם באים – חייב לפתור את הסיפור של הדיור. אחרת, אני אומרת לכם, אם הם היו הולכים לבג"ץ, הם היו זוכים.
לא הגיוני, ואני אומרת לכם את זה כבת הקהילה האתיופית, לא הגיוני שאני רואה את החיים שלהם, איך הם חיים ומאיפה הם באים, ועם כל הציונות שלהם, שהם לא מקבלים את הדברים הבסיסיים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
פנינה, בזכותך ביקשנו ממשרד העלייה והקליטה מסמך כתוב על ההבחנה בין התנאים - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אנחנו נעשה את זה ביחד. נעזור במה שאפשר. זו המטרה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
- - ואנחנו נגיע לכל הפתרונות שנדרשים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
משה, באמת, אנחנו איתך.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכובדיי, תודה רבה. ישר כוח גדול לכל העוסקים במלאכה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
תודה ליושב-ראש. תודה לכולם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה, מכובדיי.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:29. << סיום >>